(צילום: יח”צ) – צילומים שמצורפים להודעות לעיתונות – בלי ההודעות לעיתונות

18 בנובמבר, 2011 | בנושאים: (צילום: יח"צ), 404 | תגובה אחת 

ענת פז קוטלר, תעשי לי נוכחות אינטרנטית בראש גדול!

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי התוכנה והחומרה הבידוריים נוגסות במונופול של תאגידי הבידור על אמצעי ייצור התוכן ומנגישות אותם להמונים. ההמונים מצלמים מיליארדי סרטונים סתמיים באינטרנט, ומדי פעם ילדות קטנות ושמנות מאיידהו מצלמות יצירות מופת. תאגידי הבידור מגיבים באימוץ ערכי ההפקה הנחותים שהתרגלנו אליהם בגלל האינטרנט, ספק כבחירה אמנותית, ספק כהתחנפות פופוליסטית שגם חוסכת כסף, ודופקים שוברי קופות כמו “פרויקט המכשפה מבלייר” ו”פעילות על-טבעית”.

גם עולם הפרסום עובד ככה. אם ילד שמן מקנדה שחי בסרט שמקל המטאטא שלו הוא חרב-אור מסטאר וורז הופך לסלברשת עם עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב ואינספור חיקויים ומחוות, גם הם יכולים להמציא איזה אתר מפוברק על בולבולים, לרכוב על הוויראליות ולחסוך הוצאות על מדיה.

וזה עושה אותנו ציניים. “זה כל כך רע שזה חייב להיות פרודיה”, כתב אורי נודלר על הסרטון הוויראלי שחורך עכשיו את הפייסבוקיה העברית, פרסומת ל”נוכחות אינטרנט בראש גדול” של ענת פז קוטלר. פרסום הגרילה נהיה שטיק כל כך משומש שאיבדנו את האמון ביכולתו של אדם להפיק באופן אותנטי סרטון כל כך גרוע שהוא גורם לנו לדימומים פנימיים בעיניים.

בהנחה המושכלת שפז קוטלר היא הריל-דיל, ההצלחה קצרת הימים שלה, שתכלול הופעה בלתי נמנעת ב”צינור לילה” (מסלקת ה”אמש באינטרנט” של המיינסטרים), מזכירה לנו ולכל תעשיית הפרסום, השיווק, הגרילה, הוויראליות והממ”חיות שלפעמים אישה מראשון לציון עם ילד ומצלמה רועדת יכולה ליצור, ממש במקרה, את הקמפיין הוויראלי המושלם.

[עדכון 18:07] זה היה מהיר. פז קוטלר הסירה את הסרטונים מיוטיוב וכתבה בפייסבוק: “חברים, ראשית אני מודיעה שכל הסרטונים בהם אני אישית מצולמת הוסרו כרגע מהרשת. ו… כן, היו אלה סרטונים אמיתיים שלי, שמה לעשות אני גם לא ממש מלכת היופי וגם מתקשה לצלם את עצמי בתנאים שלי. האמנתי שעדיף זה על כלום, מסתבר שטעיתי, לא כזה דיון התכוונתי לעורר. אז לכל התמהים, לא היה כאן שום קמפיין מסודר, רק סרטונים שהעלתי מידי פעם, ואני מפסיקה עם השיטה הזאת”.

[עדכון 19:10] עץ קשוח ואורי ברוכין מפנים לאתר של ענת פז קוטלר. ואתם חשבתם שגאוסיטיז מת.

• עוד בנושא: עידו מאירון מספר איך בדיחה על חשבונו הביאה לו לקוחות

17 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404 | 13 תגובות 

שפמשיער עמיר פרץ

תרומתי למאבק הצודק:

17 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404 | תגובה אחת 

קומנדר קיר: Pixels Ninjas מדביקים משחק מחשב קלאסי על קיר לבנים

Pixels Ninjas משפרים את האסתטיקה של רחובות תל אביב. הפרויקט האחרון שלהם הפך קיר עם לבנים בולטות לזירת משחק המחשב הקלאסי Commander Keen

הרבה מים עמדו בירקון מאז “גרפיטי תל אביב 89”, השיר של סי היימן שהביא תמונת מצב של מדינת תל אביב כפי שהיא משתקפת מהטקסטים המרוססים והמקושקשים. פורטיס והשטחים, כוכבי הגרפיטי של היימן, עדיין חיים ובועטים, אבל הגרפיטאים התקדמו למאה ה-21: כתובות בספריי שחור שודרגו לשבלונות, איורים, ציורים צבעוניים ומורכבים ופייסט-אפים (יצירות שמודפסות על נייר ומודבקות על הקירות); הוונדליסטים של אז הפכו לאמני הרחוב של היום, שזוכים לכבוד, מוציאים ספרים ומציגים בגלריות ומוזיאונים; ואת סי היימן מחליף מיכאל זילברמן, שמתעד את גרפיטי תל אביב שנות האלפיים בבלוג graffiTLV.com.

Pixels Ninjas הם זוג אמני רחוב תל אביביים, שיוצרים גרפיטי משל עצמם (“אל תתאמץ, יצא לך קקי”), מגיבים לגרפיטי של אחרים (“לא רוצה? לך קיבינימט” כתגובה ל”לא רוצים? לא צריך” עם תמונה של הרצל) ומשבשים בכיף את המרחב הציבורי (שלטי “זרע טרי” על ספסלים). “זה לא ונדליזם! זה אמנות!”, הם כותבים בדף הפייסבוק שלהם, אבל מכיוון שיש אנשים שלא מקבלים זאת, הם מבקשים להזדהות רק בכינוייהם. “החלטתי לכנות את כנופיית הסטריט ארט הקטנה שלנו Pixels Ninjas משתי סיבות עיקריות: אני אוהבת נינג’ות, ואני עוסקת בפיקסלים לפרנסתי, כך שלחבר’ה האלו יש חלק חשוב בחיים שלי”, אומרת “המפקדת”, מעצבת אינטראקטיב בת 27. “חוץ מהשניים הנ”ל אני גם מאוד אוהבת פיקסל ארט, על כל נגזרותיו השונות, כך שאני מניחה שזה השפיע גם על בחירת השם שלנו וגם על העבודות שנבצע אחר כך”. “אין שום דבר יותר כיף מלצאת באמצע הלילה, לצבוע את העיר בפיקסלים ולראות את התגובות של הציבור ביום שלמחרת”, אומר שותפהּ “הפיינשמייקר”, סאונדמן בן 28. “עבורנו העיר היא חלל תצוגה, הקירות הם קנבס, כל רחוב הוא גלריה ופלצנות זה טעים”.

היצירה החדשה והיפהפיה שלהם היא פייסט-אפ של משחק הווידאו הקלאסי קומנדר קין. “Operation Screenshot נוצר מתוך אהבה גדולה לפיקסל ארט בכלל ולמשחקי קומנדר קין בפרט ובמיוחד”, אומר הפיינשמייקר, והמפקדת מרחיבה: “תמיד אהבתי את קין. גדלתי עליו. שיחקתי בו שנים, חיפשתי קסדה כמו שלו באייביי. בקיצור, יש לי קצת אובססיה לחבוב. גלופת קין הראשונה שעשינו יצאה הרבה יותר טוב מהצפוי, ומכיוון ששנינו שותפים לאהבת קין ומשחקי ה-8 ביט הישנים, החלטנו להמשיך עם הקו העיצובי-מחשבתי (הו! קונספטואלי) של עולמו של קין. וכך התחלנו לפקסל את העיר. הכנו עוד גלופה של קין, כי הראשונה נהרסה מיתר שימוש, ועוד גלופות של האויבים. אפשר למצוא אותם בעיקר באזור פלורנטין”.

“ואז פגשנו את דוקטור דוט, כנופיית סטריט ארט שממש כמונו ידועה באמנות הפייסט-אפ שלה. נדלקתי על הטכניקה והמראה ורציתי ללמוד איך ליישם. יצרתי איתם קשר והחלטנו להיפגש לפרויקט משותף. בפגישה ההיא לא רק שלמדנו לבשל דבק וקיבלנו טיפים מועילים על ניירות ועמידות לקירות, אלא גם הצטרפנו אליהם להדבקה לילית ספונטנית”.

באותו לילה, אחרי העבודה עם דוקטור דוט, עברו השניים דרך גן האם. “ברגע שהזדמנו אל הקיר בעל שורות הלבנים הבולטות”, אומר הפיינשמייקר, “היה ברור שמדובר בפלטפורמות והפרויקט נולד”. אם אתם רוצים לראות את היצירה המקורית, מהרו להגיע: פייסט-אפים חשופים לפגעי מזג האוויר החורפי, משחיתים וראשי ועד בית חרוצים מדי.

• Pixels Ninjas: פייסבוק, ווב

________________________
התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון נובמבר 2011 של מוסף פירמה של גלובס.

17 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404, אמנות גיקית, חיי רשת ותרבות דיגיטלית, יוצרשת | 5 תגובות 

(צילום: יח”צ) – צילומים שמצורפים להודעות לעיתונות – בלי ההודעות לעיתונות

17 בנובמבר, 2011 | בנושאים: (צילום: יח"צ) | 4 תגובות 

אני קולט את הווייפיי שלך אבל אני צריך את הסיסמה בשביל לגלוש

מכירים את זה שאתם לא מצליחים להתחבר לאינטרנט האלחוקי של השכן כי הוא שם סיסמה? הבחור שתלה את הפתק הזה בפתח תקווה מכיר. צילום: ישראל כהן.

17 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404 | 5 תגובות 

מצרים: זה לא הזמן להתפשט ולדרוש זכויות #NudePhotoRevolutionary

עאליה מגדה אלמהדי, סטודנטית לאמנויות המדיה ובלוגרית מצרית בת 20, פרסמה בבלוג תמונת עירום שלה במחאה על המצב החברתי-פוליטי במדינתה. בפוסט היא כתבה: “העמידו למשפט את הדוגמניות העירומות אשר עבדו במרכז לאמנות יפה עד תחילת שנות השבעים, הסתירו את ספרי האמנות ושברו את פסלי העירום העתיקים. לאחר מכן, קרעו מעליכם את בגדיכם והסתכלו על עצמכם במראה ושרפו את גופכם אשר אתם בזים לו על מנת שתיפטרו לעד מן התסביכים המיניים שלכם. זאת לפני שאתם מטיחים בי עלבונות אפרטהייד-מיניים ושוללים את זכותי להתבטא”.

מצרים חילונים וליברלים מותחים ביקורת על צעד המחאה, שלדעתם יסייע למפלגות האסלאמיות בבחירות הקרבות לשני בתי הפרלמנט. “NudePhotoRevolutionary# [השתגית הדיון הטוויטרי במחאה] הוא המעשה הכי נועז ומעורר קונפליקט שראיתי מזה זמן רב, אבל גם הדבר הכי גרוע שקרה לתנועה הליברלית במצרים”, אמר לאתר bikyamasr.com אסלאם כאמל, סטודנט מצרי להנדסה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, שם לומדת גם אלמהדי, “הוא לא עשה דבר מלבד לעורר ויכוח ולתת לשמרנים עוד סיבה לקרוא לכינון מדינה אסלאמית ולהאשים את הליברלים והחילונים. אתה בטח תראה מישהו מהם אומר שכך ינהגו כל הנשים אם מנהיג איסלאמי לא יציל את מצרים”. כתבה שלי ב-ynet מחשבים >>

16 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404 | 3 תגובות 

שבירה קונספטואלית של האייפון – פרויקט “קוביות”

מי שנולד לעולם של אייפונים ידידותיים, שנענים בשמחה לכל ליטוף קל על מסך המגע, יתקשה להזדהות עם החוויה של מי שהיה עד לפריצתם של המחשבים האישיים, שדרשו מהמשתמשים להתאמץ, לחבר, לנתק, להכניס, להוציא, להתקין, לקנפג ולשדרג, וגם אז לא עבדו חלק. המחשב האישי הצריך, ועדיין מצריך לפעמים, פתיחה וחיטוט בקרביים. את האייפון, שמייצג את הדור החדש של הטכנולוגיה, בכלל לא ניתן לפתוח באמצעים ביתיים, אפילו לא בשביל להחליף סוללה. דווקא סטיב ג’ובס, שהציע לעולם “לחשוב אחרת” (Think Different), מוכר קופסה שחורה לבנה ויפה שלא מתמסרת לסקרנות הילדותית הטבעית לראות מה יש בפנים ואיך זה עובד. “הדברים היום ארוזים כל כך”, אומרת מיכל רינות, ראש המעבדה לאינטרקאציה במכון הטכנולוגי חולון, “האייפון מכיל המון חיישנים – תאוצה ואור ומגע – והוא נותן כל כך הרבה התנהגויות. זה אחד הדברים שגירו אותנו לפרק את זה”. רינות ועמיתיה למעבדה ערן גל-אור, שחר גייגר ולוקה אור, יצרו את פרויקט “קוביות”, קוביות שקופות שמנהלות אינטראקציית קלט-פלט עם המשתמשים. כתבה שלי ב-ynet מחשבים >>

16 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404, אמנות גיקית, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | תגובה אחת 

ערוצים משנות ה-90: קליפ עשוי מפריימים מערוצי “תבל” ב-1995

הקליפ לשיר “רוצח זמן” של ישראל ברייט נראה כמו משהו שיכול היה להיווצר היום, אבל נעשה לפני 16 שנה, ב-1995. היוצר, עידן לוי, כתב בתיאור הסרטון ביוטיוב: “הקליפ בנוי מפריימים שנדגמו בצורה רנדומלית במשך 48 שעות מערוצים שונים של חברת הכבלים ‘תבל’ (למי שזוכר) בממיר אנלוגי ש’ידע לקפץ’ בין ערוצים בזמנים קצובים”.

אם משעמם לכם, הריצו פריים-פריים ונסו לזהות כמה שיותר תוכניות, אירועים, אנשים וערוצים.

16 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404 | 4 תגובות 

נשים בלי ראשים: פרויקט מחאה אמנותי

בשבועיים האחרונים הודבקו ברחבי ירושלים כרזות שבהן מככבות נשים משפיעות בהיסטוריה של העם והמדינה – הביוגרפיות המקוצרות של לאה גולדברג, גולדה מאיר, חנה סנש, נחמה ליבוביץ’ ודבורה הנביאה מוצגות שם מתחת לתמונות של הנשים – מינוס הראשים.

מאחורי קמפיין “נשים ללא ראשים” עומדים שרון גבאי, ורה ברזק ודנה גוילי, תלמידי שנה ד’ בבית הספר לתאטרון חזותי בירושלים. “לפני שבועיים קיבלנו תרגיל במסגרת הלימודים – ‘התערבות סביבתית'”, מספרת ברזק. “באותו שבוע גם גיליתי על היקף מימדיה של תופעת צנזור הנשים בירושלים. התמונה שצרמה לי במיוחד הייתה בקמפיין הפירסום של הוניגמן, שבה מוצג הדוגמן במלואו, והדוגמנית (סנדי בר) חתוכת ראש. כאן נולד הרעיון לעשות סדרת תמונות של נשים משפיעות בהיסטורית מדינת ישראל, ולהציגן כפי שהיה הציבור החרדי (מסתבר) בוחר לעשות זאת – ללא פנים. ללא תמונה שלפיה יוכלו לנצור אותן בדפי ההיסטוריה. בלי הכבוד המגיע להן. הקצנה זו נעשתה על מנת להעלות לפני השטח את חומרתו האמיתית של המצב. במדינת ישראל, שתיים מתוך שלוש המפלגות הגדולות מובלות על ידי נשים – האם זה אומר שבירושלים יצנזרו את קמפיין הבחירות שלהן ויפגמו בסיכוייהן לזכות? [התשובה היא כן; ע”ק] מה זה אומר על השוויון בין המינים?”

הקמפיין לא פונה אל החרדים, אומרת ברזק. “תלינו בשכונת רחביה ובמרכז העיר עד כה, לא בשכונות חרדיות. הפנייה היא דווקא לציבור החילוני והדתי המתון, שהוא מבחינתנו יותר בר השפעה ויש לעורר את המודעות שלו מבחינת ‘לאיזה כיוון העיר ירושלים מתקדמת בקצב מהיר’. אני לא רואה יותר מדי תקווה לשנות את כוונותיו של הציבור החרדי, אלא לשנות את כמות ההשפעה שאנו נותנים לו על עיצוב פני העיר והמשתמע מכך”.

איך אנשים הגיבו למודעות?
“התגובות שנתקלנו בהן כשתלינו היו מאד אוהדות. היו אנשים שלא ידעו על התופעה והופתעו לגלות. בעיקר היתה הרבה נכונות לעזור – לתרום כסף, לקחת פוסטרים להפצה, והרבה ‘כל הכבוד לכם’, ‘ישר כח’ וכו’. יש הרבה פירגון גם בפייסבוק”.

השחיתו לכם שלטים?
“עד כה ממה שבדקנו היתה השחתה של פוסטר אחד, של גולדה מאיר, ברח’ עזה. מחקו את הטקסט שנכתב על גולדה, ובכתב יד כתבו ביטוי גנאי שכללו ‘אנטישמית’ ו’חזירה’. אני חושבת שהיו כמה מילים לא ברורות ביידיש…”

עוד בחדשות העלמת נשים:
שירותי בריאות כללית מעלימה נשים בירושלים
מכבי שירותי בריאות מעלימה נשים בבני ברק
שלטים של קמפיין נגד העלמת נשים בירושלים הושחתו
הוניגמן מעלימה את סנדי בר ומאשימה את עיריית ירושלים
אישה, את פוגעת בתקנת הציבור או ברגשותיו
בבני ברק השחיתו תמונת מורה בקמפיין ארגון המורים
בנק הפועלים מעלים את עלמה זק
הילרי קלינטון ואישה נוספת הועלמו מתמונה בעיתון חרדי חסידי
ציפי לבני הועלמה מכרזות בבני ברק
שמה של ציפי לבני הועלם מכרזה בבני ברק
שלי יחימוביץ’ הועלמה מכרזת פרסום של מפלגת העבודה
נשים הועלמו מכרזות של “רשת” בבני ברק
רות גביזון הועלמה מתמונת ועדת וינוגרד

16 בנובמבר, 2011 | בנושאים: 404, הדרת נשים | 6 תגובות 

← לדף הקודם — לדף הבא →