היי זאת ספאם | מפלגת העבודה נלחמת בספאם הפריימריסטים

“התקשרו אלי כרגע מהמטה של סתיו שפיר *לשיחה*. שפיר כרגע ירדה בדירוג שלי אפילו מתחת למיקי רוזנטל”, כתב בפייסבוק תומר אשור. כמו שאר חברי מפלגת העבודה, הוא מחוזר על ידי מתמודדים בבחירות המקדימות שיתקיימו בסוף החודש, ומוצף בסמסים, הודעות טלפוניות מוקלטות, שיחות טלפון אישיות ואימיילים. רק הפחות מטרידה מבין השיטות, פנייה באימייל, אמורה להיפסק בעקבות מכתב מאיים של ועדת הבחירות המרכזית במפלגה, שהגיע אחרי מכתב ממשרד המשפטים.

בניגוד לספאם המסחרי, שנאסר ב-2008 בתיקון לחוק התקשורת, הפוליטיקאים השאירו את הספאם הפוליטי בתחום החוקי. מועמדי העבודה הם לא היחידים שמספימים – בפייסבוק התפרסמו בשבועות האחרונים תלונות על ספאם מחברי הליכוד והבית היהודי, לקראת הפריימריז שם, וממפלגת יש עתיד.

ספאם מקושר עם מפרסמים קטנים, שאין להם תקציב לפרסום המוני יקר כמו פרסומות בטלוויזיה, מודעות בעיתונים ושלטי חוצות, עם מוצרים מפוקפקים, כמו תרופות מרשם בלי מרשם ותכשירי דיאטה מופלאים, ועם נוכלים. ספאם פוליטי, בניגוד לספאם מסחרי, אינו מוגבל למועמדים אלמוניים או חסרי אמצעים: בין המספימים בעבודה נמנים יו”ר המפלגה ח”כ שלי יחימוביץ’, השר לשעבר ח”כ יצחק הרצוג, חבר קדימה לשעבר ח”כ נחמן שי, העיתונאי לשעבר מיקי רוזנטל. וכפי שמעיד דביר שירמן, “ההוא ששלח SMS שמודיע שהוא מתמודד בפריימריז וישמח אם נצביע לו, רק שכח לציין איך קוראים לו”.

“כל חיי כעיתונאי הקדשתי למאבק למען הציבור. זוהי משימת חיי. המשימה לא השתנתה, אבל הדרך כן”, אמר רוזנטל בהודעה מוקלטת שנשלחה לחברי המפלגה. “המטה פועל לפי החוק”, מסר בתגובה דובר מטה הבחירות שלו. הוא סירב לאפשר ראיון עם רוזנטל ולהשיב לשאלות בנושא השיחות המוקלטות.

[audio:http://room404.net/wp-content/uploads/2012/11/miki-rosenthal-robocall.mp3]

“חפש/י בגצ אורן בגוגל. יעל ארן רצה לכנסת בעבודה. 050-3098318 שבת שלום”, סימסה המתמודדת יעל ארן למתפקדים. “חפש/י את החברים/ות שלך. אני עסוק ואת מציקה לי בהודעות. שבת שלום”, השיב לה פרנקי סימון, שקיבל את ההודעה ולא בפעם הראשונה. תשובתה המתעלמת, שבוע לאחר מכן: “חפש/י בגצ אורן בגוגל. יעל ארן רצה לכנסת במפלגת העבודה. 050-3098318”.

שיחה למספר השולח נענתה על ידי מנהלת המטה של ארן בירושלים, דליה אידנר.

אני מחפש את יעל ארן.
אידנר: “זה לא המספר שלה”.

אז את שולחת את הסמסים?
“יעל שלחה את זה”.

דרך הטלפון שלך?
“זה לא הטלפון שלי, זה הטלפון של המטה. אני במקרה פה אז עניתי”.

ארן לא השיבה לפנייתי להתראיין, גם אחרי שיחות שלי עם יועץ התקשורת ועם הדובר שלה.

“מפריע לי שנתתי את הפרטים שלי למפלגת העבודה והם סחרו בהם והעבירו אותם לצדדים שלישיים ללא הסכמתי ובניגוד לפרקטיקות מקובלות”, אומר חבר המפלגה אשור. “במקרה שלי, קבלת הסמסים לא מפריעה לי, אבל אי אפשר לענות עליהם. אני שייך לדור שרגיל לקיים אינטרקציה דו-כיוונית. ברגע שהמועמד חוסם את אופציית שליחת המסרונים בחזרה, הוא יוצר אצלי אנטגוניזם. חלק מהמועמדים אף הגדילו לעשות ושלחו יותר מסמס אחד. אני נתתי את הטלפון פעם אחת. אם אני ארצה לגרום להפסקת הסמסים האלה (נניח כי החלפתי מפלגה), אני אצטרך לפנות לכל אחד מהאנשים האלה בנפרד. אני מקבל גם שיחות טלפון ממספרים שלא מוכרים לי, בזמנים שלא נוחים לי. החלטתי שאני לא מצביע למי שהתקשר או שלח הודעה מוקלטת, וכך יצא שלמרות התחושה הראשונית שלי, לא אוכל להצביע לסתיו שפיר”.

היי זאת שלי, היי זאת שלי, היי זאת שלי

מפלגת העבודה סיפקה למועמדים את רשימת החברים בכפוף לחתימתם על התחייבות לשמירה על סודיות. המתמודד עו”ד יהונתן קלינגר, שמרבה לעסוק בסוגיות של פרטיות וספאם, סירב לקחת את הרשימות. “סרבתי לחתום על כתב ההתחייבות לשמירת סודיות כי מבחינתי כל העברה כזו של מידע למועמדים היא פסולה, בלי קשר לכמה המועמד יתחייב לסודיות”, כתב בדף הפייסבוק של הקמפיין שלו. “כשאתם באים להצביע בקלפי, זכרו טוב מאוד איך המועמדים התייחסו למידע הפרטי שלכם, מי שלח ספאם, מי החזיק מידע עליכם ומי התקשר אליכם בשישי בצהרים עם הודעה מוקלטת. זה היחס שהוא יתן למאגר הביומטרי, למרשם התושבים, למאגר הילדים המאומצים, לרשומות הביטוח הלאומי”.

“עוד לפני הפריימריס, הגיעו אליי כל מיני תלונות מחברים שהתפקדו כדי לתמוך בי שהמפלגה כנראה העבירה את הפרטים שלהם לכל מיני חברי מפלגה”, סיפר קלינגר לוואלה. בין השאר, חבריו שהתפקדו למפלגה סיפרו שהחלו לקבל עדכונים מהיו”ר שלי יחימוביץ’. הוא התלונן בחודש מרץ במכתב למזכ”ל מפלגת העבודה, חיליק בר, וזה השיב ש”המפלגה מייחסת חשיבות רבה למניעת שימוש לרעה בכתובות הדואר האלקטרוני בפנקס החברים”. הוא סיפר כי הוקמה מערכת מרכזית למשלוח הודעות המאפשרת לחברים להסיר את עצמם בקלות, וכי “מאז הקמת המערכת – איש אינו מקבל רשימת כתובות דואר אלקטרוני מהמפלגה. בין אם תאמין או לאו, גם לא יו”ר המפלגה”. בר הכחיש שמי שהתפקד למפלגה נרשם אוטומטית לדיוורים של יחימוביץ’.

בניגוד לטענותיו של בר, חברת המפלגה תמר כהן-מרדכי טענה במכתב שכתבה לו, ושפורסם באתר “עבודה שחורה”, כי התפקדה למפלגה לפני שנה וכי “במהלך השנה הזאת קיבלתי ממפלגת העבודה, נציגיה, חבריה וגופיה עשרות, אם לא מאות, אימיילים וטלפונים ללא הסכמתי המפורשת בכתב. [ההדגשות במקור; ע”ק] הסרתי את עצמי מספר פעמים מרשימת התפוצה, התקשרתי להנהלת המפלגה פעמים רבות – דבר לא עזר. החלטתי לבטל את חברותי במפלגה – אך ורק בגלל ההטרדות הבלתי פוסקות. הובטח לי שכאשר לא אהיה חברת מפלגה לא אקבל יותר אימיילים או טלפונים. מאז עברו מספר חודשים ואני עדיין ממשיכה לקבל אימיילים”. בין השאר סיפרה כהן-מרדכי כי “היום (04-09-12) הוגדשה הסאה כאשר החל מהשעה 20:30 קיבלתי לא פחות מחמש שיחות מוקלטות בקולה של יו”ר המפלגה ח”כ שלי יחימוביץ'”. בר התנצל וניסה לעזור, אך התעלם מהטענה לגבי השיחות מיחימוביץ’.

ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: “יושבת ראש המפלגה כמו גם מזכ”ל המפלגה, אכן מפיצים הודעות לחברי המפלגה הבוחרים. עם זאת, ובניגוד למשתמע מהטענות, טרם צירוף חברים חדשים למייל השבועי של יו”ר המפלגה נשלח מייל המתריע על כך וכן ניתן להסיר בכל עת את השם מהרשימה באופן פשוט וזאת בניגוד למיילים הנשלחים מהמועמדים ללא כל בקרה”. דוברי המפלגה ויחימוביץ’ לא הגיבו לטענה על השיחות המוקלטות שלה.

לא תותר עוד שליחה עצמאית של הודעות דואר אלקטרוני

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) במשרד המשפטים נקטה עמדה ושלחה בסוף אוקטובר מכתב שבו הזכירה למפלגות את חובתן לשמור על הפרטיות של פנקס הבוחרים (מאגר מידע של משרד הפנים שמועבר למפלגות) ושל רשימות החברים. “לאחרונה הגיע לרמו”ט מידע על הפצות פנימות של מאגר המידע המכיל את חברי המפלגה”, דיווחה רמו”ט (PDF). במכתב למפלגות מסביר ראש הרשות, יורם הכהן, כי הפצת פרטי חברי המפלגה למתמודדים לצורך קיום הבחירות אינה חורגת מהמטרה שלשמה הוקם המאגר. אולם הפצה דיגיטלית של המאגר למועמדים רבים, ודרכם לצדדים שלישיים כמו קבלני קולות וספקי שירותי הפצת אימיילים ושיחות מוקלטות, מגדילה את הסיכון לדליפתו ולחשיפת חברותם של אנשים במפלגה, מידע רגיש שדורש הגנה מיוחדת לפי חוק הגנת הפרטיות.

להורדה (PDF, 247KB)

“אני שומע את הטענות על כך שזו הדרך היחידה של המועמדים להציג את עצמם לציבור”, אומר חבר המפלגה תומר אשור על הצפת הספאם, “ואני יכול לחשוב על דרכים אחרות, כמו למשל אימייל מרוכז מהמפלגה”. זו גם ההצעה של רמו”ט: “פתרון אפשרי אחד הינו של הפצת מסרי המתמודדים באופן מרוכז באמצעות מערכת הדיוור של הנהלת המפלגה לחבריה [ההדגשה במקור; ע”ק], ללא צורך בהוצאת רשימת החברים או קובץ כתובות המייל אל מחוץ לארגון”, כתב ראש רמו”ט במכתב למפלגות. אם אין אפשרות כזו, “על המפלגה להפיץ לכל החברים שמסרו לה כתובת דוא”ל, הודעה על הכוונה למסרן למועמדים, תוך מתן אפשרות למי שאינו מעוניין בכך להודיע על סירובו”, “לכל מועמד יימסר רק החלק הרלבטני מן הכתובות”, ו”כתנאי לקבלת הכתובות, יוחתמו המועמדים על תצהיר” בנוסח דומה לזה שהרשות צירפה בנספח למכתב.

ועדת הבחירות של מפלגת העבודה אימצה את הפתרון. “הגיעו תלונות לידי הוועדה, שעניינן שליחת הודעות דואר אלקטרוני מטעם מועמדים אלה ואחרים בפריימריס לחברי מפלגה, ללא אישור המפלגה [ההדגשה במקור; ע”ק], בניגוד להנחיות קודמות ובחלק המקרים גם בניגוד לחוק“, כתב יו”ר הוועדה, יצחק חן, במכתב שנשלח בשבוע שעבר למתמודדים. “לא תותר עוד שליחה עצמאית של הודעות דואר אלקטרוני על ידי המתמודדים בצורה עצמאית ובכוחות עצמם”. החלופה שמציגה הוועדה היא אימייל מרוכז שיישלח על ידי המפלגה בערך פעם בשבוע, ויכיל לינקים למסרים של המתמודדים השונים. הסנקציות על העוברים על ההוראה “יכולות לנוע מעיצום כספי ועד לביטול המועמדות”. כך, המפלגה, ולא המועמדים, היא ששולטת בהעברת המסרים לציבור, והדבר פותח פתח לשימוש לרעה בכוח הזה לקידום או לדחיקה של מועמדים. לא ברור גם מה הצידוק החוקי לאיסור הזה – נטען כי בחלק מהמקרים האימיילים נשלחו בניגוד לחוק, אך לא מצוין על איזה חוק עברו השולחים.

הוועדה קובעת, עם זאת, שמועמד רשאי לשלוח אימיילים לאנשים שאישרו לו זאת, אך יצטרך להציג את האישורים במקרה של תלונה נגדו. סעיף זה מחזק את המועמדים הוותיקים, שאספו רשימות כאלו לאורך הקריירה הפוליטית שלהם דרך אתריהם הרשמיים, חוגי בית וכיוצא בזה, ופוגע במועמדים החדשים, שמגיעים עם דף חלק.

להורדה (PDF, 283KB)

“התפקדתי למפלגה כדי להשפיע”, כתב בפייסבוק חבר המפלגה ניצן מור-שריד, “ואני בוחר להשפיע בכך שאני לא אצביע למועמדים שמשתמשים במאגר המידע בשביל לזרוק עלי מידע שלא ביקשתי”. אבל יש גם דעה מנוגדת. חבר המפלגה אסף הלחמי אומר לוואלה: ” מי שמתפקד לגוף פוליטי ולא רוצה לדעת מה קורה בו, שלא יתלונן אח”כ שהוא לא זוכה לשקיפות, לנאותות, ובשורה התחתונה לדמוקרטיה. כל המתלוננים, ואני עושה הכללה, הם גם כאלה שאומרים ‘לא ידענו שיש בחירות למוסדות המפלגה, לא ידענו שנשים משוריינות, לא ידענו איפה הקלפי’. הם לוחצים על כפתור ‘הסר אותי’ אבל רוצים לקבל את הכל עד סף דלתם. זה לא עובד ככה”. כשחבר המפלגה תומר אשור טען שהשיחה המוקלטת של מיקי רוזנטל העירה את התינוק של המתמודד קננגיסר, כתב לו רעואל שועלי: “אולי הגיע הזמן שהתינוקות יתעוררו. כי עד עכשיו ההורים שלהם ישנים עמוק ולא מוכנים להשתתף בצורה מינימלית בהליך דמוקרטי ויפה של הצערת מפלגה חושבה מאוד בפוליטיקה הישראלית. אני תוהה מה חשב על הפרימריס תומר כשהצטרף למפלגה. איך הוא תכנן להכיר מועמדים חדשים? הרי אסור להם לפנות אליו בשום אמצעי. […] מקווה שלא יתקשרו אליך יותר, אתה בטח ישן שנ”צ פוליטי בדיוק”.

מפלגת העבודה: שוקלים להגביל שימוש במספרי טלפון

ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: “בעקבות הפיכת מפלגת העבודה לאבן שואבת למועמדים רבים ולקהלים מרובים, אכן ישנה תחרותיות רבה בפריימריס, כפי שאולי לא מתקיים במפלגות אחרות. אנו מצרים על כל תחושת פגיעה בפרטיות של חברי המפלגה, אך מאידך מעודדים מהפעילות העניפה והתחרות הבריאה המתקיימת במפלגה”.

מדוע ועדת הבחירות מתערבת בסוגיית האימיילים, אך לא אוסרת על ספאם בסמס, שיחות והודעות מוקלטות בטלפון, שיטות מטרידות יותר מספאם באימייל?
“לאור לקחים שהופקו במערכת הבחירות הקודמת לראשות המפלגה, החליטה מזכירות המפלגה שלא למסור יותר את כתובות הדואר האלקטרוני של הבוחרים. אנו אכן שוקלים, בעקבות הפניות הרבות, להגביל גם את השימוש במספרי הטלפון, אך הדבר יוכל להיעשות רק בבחירות הבאות שייערכו למוסדות המפלגה”.

ועדת הבחירות קבעה כי המתמודדים ישלחו הודעות רק דרך המפלגה, שתשלח לבוחרים אימייל שבועי עם כל העדכונים. ההוראה הזאת נותנת למי ששולט במפלגה כוח רב בקידום או דחיקה של מועמדים, ופותחת פתח לניצול לרעה. איך תבטיחו שדבר כזה לא יקרה?
“באשר לטענות אודות שליחת המיילים המרוכזים, הדבר ייעשה בצורה שיווינית על ידי שליחת מייל אחד אחוד בו יהיו לינקים שווים בגודלם וצורתם לכל מסר של כל מועמד”.

או שהם יעברו למכתבים על נייר.

התפרסם במקור בגירסה שונה בוואלה, 13.11.2012

20 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

אלימות בעד נשים: ליגת רולר דרבי ישראלית, ממופע סקסיסטי להעצמה נשית | סמול טוק

הגר פשוט, מה מתגלגל?
“רולר דרבי הוא ספורט מגע על גלגיליות, בעיקר לבנות, למרות שקמו כמה ליגות גם לבנים. זה ספורט מאוד מהיר, בלי כדור, שתי קבוצות במסלול מעגלי. לכל קבוצה יש בחורה אחת שנקראת ג’אמרית, והיא צוברת נקודות בשביל הקבוצה שלה על ידי עקיפת שחקניות יריבות. התפקיד של הבנות האחרות הוא לעצור אותה. הליגה שלנו הוקמה לפני שנה, ואנחנו בעיצומם של האימונים לקראת משחק רשמי ראשון בין שתי קבוצות בליגה”.

למה בנות?
“ככה זה התחיל. זה משחק ראווה ששוחק בסבנטיז – כמו WWF על גלגיליות, זה היה מבוים, לגמרי שואו עם עלילה – שהוחייה והפך לספורט אמיתי ב-2006 בערך. זה ספורט קצת יותר אלים מכדורגל וכדורסל – זה ספורט מגע לכל דבר. יש שמשווים את זה לראגבי על גלגיליות”.

המקור נשמע סקסיסטי – נשים מתקוטטות בלבוש קצרצר כדי לבדר גברים.
“חלק מהאלמנטים הסקסיסטיים אומצו והפכו למשהו שהבנות עכשיו own it. עדיין יש תלבושות צבעוניות, ולפעמים גם קצרות, אין קטע מתחסד. עדיין שומרים על שמות מצחיקים לשחקניות – לכל שחקנית יש שם במה, שם שחקנית. השם שלי הוא ‘ביסלי קיל'”.

יש הערות מגעילות מהסביבה?
“עוד לא נתקלתי בהערות שליליות, הרוב היו ‘איזה מפחיד אבל איזה מגניב שאת עושה את זה’. לא קיבלנו שנאה או משהו כזה”.

למה את עושה את זה?
“בשבילי המטרה היתה לשחק ספורט שמדבר אלי. יש פה משהו מעצים – זה לא ספורט שברירי, הוא מאוד דורשני, צריך להיות בכושר מאוד טוב, ולא צריך להתנצל. כל סוג גוף, כל מידה, כל נסיון או חוסר נסיון מתקבל. זה לא יומרני כמו סוגי ספורט אחרים שנתקלתי בהם. יש לנו שחקניות מגיל 18, הגיל החוקי המינימלי שאנחנו יכולים לקבל, עד בנות בגיל 35, ויש לנו גם שופטים שהם מעבר לזה. וזה באמת מכל המקצועות, מכל הסוגים, גדלים, אין איזה אחידות”.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=ODUwoJIyqok[/youtube]

התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 9.11.2012

19 בנובמבר, 2012 | בנושאים: סמול טוק | להגיב זה מגניב

החומוסית: סטודנטית לעיצוב יצרה כלי לנשיאת ואכילת חומוס

איך אוכלים חומוס? מנגבים עם פיתה מהצלחת. ואם אין שולחן? הממ..

איה לשם, בת 27, סטודנטית שנה רביעית לעיצוב תעשייתי במכון אבני ומנהלת בר “המעוז”, ספרי לי.
“החומוסית מכילה ארוחת חומוס שלמה, פיתות, בצל, חמוצים, סלט, ביצה וחריף. הרעיון היה ליצור שפה חדשה בתרבות האכילה, שפה שמשנה את חווית האכילה. מי אמר שבמסעדה חייבים שולחנות?”

לשם יצרה את החומוסית בשנה השלישית במסגתר פרויקט גמר להנדסאים וטכנאים מוסמכים. “המחקר שלי החל בתרבות אכילה”, היא מספרת. “אנחנו חיים בקצב חיים רצחני, ואורח החיים בעידן המודרני משפיע על תרבות האכילה שלנו. תהליך הפיתוח החל בתנוחות אכילה, מה מנח הגוף הרצוי בזמן שאוכלים, שמשפיע על תהליך העיכול, היבטים תרבותיים וחיפוש צורני לאלמנט המתחבר בין הרגליים”.

החומוסית מנסה להיות חד-פעמית וירוקה בו זמנית, מסבירה לשם: “השפה העיצובית במוצרים חד פעמיים הולכת לכיוון אקסקלוסיבי יוקרתי, חשוב לשמור על מוצרים ירוקים מתכלים. החומוסית מיוצרת בכבישה של נייר, היא זולה לייצור ומאפשרת ייצור המוני. החומוסית מגיעה עם שקית יעודית, העשויה גם היא מנייר ממוחזר, בעלת חריץ לפיתות”.

19 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | 10 תגובות

כמה איותים שונים יש לרחוב בחולון?

פוסט של שחר טל

רחוב הופיין הוא רחוב מרכזי בליבה של עיר הפרוור התל-אביבי, על שמו של אליעזר זיגפריד הופיין ההולנדי, שהיה ידוע ככלכלן ובנקאי בארץ ישראל\פלסטינה בתחילת המאה (לימים מנכ”ל בנק לאומי לישראל למעלה משני עשורים), וכן בשל הנהגתו של הג’וינט הישראלי שתמך ביישוב היהודי באותה התקופה. בעודי מטייל עם אשתי הטרייה והיקרה בהליכת ערב רגועה ברחובות הסמוכים לביתנו תהיתי בקול על דרך ההגייה של שם הרחוב; שאלתי את אשתי (החולונית מזה 20 שנים בדיוק) שטענה להגייה מסוימת, שאותה איששה באמצעות הצבעה על שילוט הרחוב התומך.

קיבלתי את העניין כעובדה מוגמרת ללא סייג (כפי שחונכתי שעלי לקבל אמירות של אשתי), אלא שלא עברו שתי דקות ובהמשך הרחוב שמתי לב לכתיב סותר להגיית שמו של אליעזר.

הגדיל לעשות מעצב השלט היצירתי והוסיף שנתיים תמימות לחייו של הכלכלן מנוח (ספוילר: שניהם טועים ומר הופיין נפטר ב-7 ביולי 1957). אז מה הכתיב וההגייה הנכונים? Hofien או Hoffajne?

המשכנו לחפש סימוכין נוספים ומצאנו שתי עדויות משמעויות בדמות שלטי הכניסה מאיילון.

אמנם כתיב שונה (ונציין גם שהתעתיק מערבית, מחוסר הסוגר השמאלי, הינו “הופַאין”, שאף הוא סותר את אותו השלט), אבל נדמה שהתבייתנו על ההגייה הנכונה – אחרי הכל, כמה כבר יכולים לטעות מתכנני השילוט בנתיבי איילון, שעיוותו את שמו של ראש עיריית ניו-יורק האיטלקי המנוח לה-גווארדיה ל”לה-גארדיה”?

המשכנו במסענו לפתרון התעלומה.

לא עברו 300 מטרים, והרי תחנת אוטובוס של אגד – נו, חוות דעת שניה זה תמיד טוב.

אוח, מה עושים עם זה? יש לנו כבר ארבע צורות כתיב ובטח שאין לנו מושג את להגות של שמו של מניח יסוד המשק והמסחר הישראלי. המשכנו עוד קצת.

אוקיי, הבנו, הם פשוט ניסו את כל האפשרויות. עד שהגענו לווטף הבא.

אילו ידע אליעזר מיודענו על השחיטה השיטתית שבוצעה בשמו בידי עובדי אותו ציבור שבו תמך במסגרת הג’וינט, היה ודאי בוחר להניח יסודו של משק הולנדי או אירופאי אחר.

אם כן, מה היה לנו עד כאן?
Hofien
Hoffajne
Hofyen
Hofein
Hoffaine
Hoffanjne
מהו הכתיב הנכון? ומה ההגייה המשתמעת? רוצים לשים על זה כסף? ויותר חשוב מזה – האם אשתי צודקת?

בשלב זה הסתקרנו כל כך שהחלטנו לבדוק במקור הידע האנושי המוחלט והמדויק ביותר, פתחנו את חכמופון האנדרואיד שלי ונוכחנו לדעת שאף לא אחד מהם קלע לשמו הנכון: Hoofien.

טיול קצר עד סוף הרחוב ומצאנו צדיק אחד בסדום.

ובא לציון גואל.

“עם העובדות אין להתווכח – יש טעויות עבר רבות שעיריית חולון עושה מאמץ לאתר ולתקן”, אמרה דוברת עיריית חולון, נורית בייסקי. “חולון בת 72, ושילוט הרחוב, כמו בכל הערים הוותיקות, מותקן בחלקו הגדול שנים רבות, ובעבר לא תמיד הקפידו על הכיתוב, כפי שנעשה היום. בבדיקה שנערכה בעקבות הפנייה נמצא, שלא הוצב כל שלט חדש ברחוב הופיין בארבע השנים האחרונות. בכל מקרה, העירייה תתקן כבר בקרוב את שלטי הרחוב. לגבי השלטים של אגד, של חברת נתיבי איילון ואחרים – הכיתוב נעשה על ידם ללא כל בירור או תיאום עם עיריית חולון”.

נ”ב א’: ברכות לעיריות ת”א וירושלים שדייקו בשילוט הרחובות המקבילים שלהן (כך ע”פ גוגל סטריט ויו); לא מצאתי את הרחוב בחיפה.
נ”ב ב’: כדי להבין את ההגיה הנכונה ביקשתי מגוגל טרנסלייט להגות את המילה ההולנדית “hoofien”, שנשמעת בדיוק “hofin”, מה שמציב סימן שאלה חדש על כתיב השם “הופיין” עם שני יו”דים. מישהו יודע יותר טוב?
נ”ב ג’: לא משנות דעות אחרות, עובדות או הוכחות סותרות – אשתי תמיד צודקת.

שחר טל הוא חנון טכנולוגי. יש לו קעקוע עם כיתוב הקסדצימלי בפונט הדיפולטי של ויז’ואל סטודיו 2010, אבל אם תשאלו אותו הוא יסביר שזה קעקוע לינוקס בעליל

הסיפור התפרסם גם בכתבה של עידו קינן ב”מוסף הארץ”, 16.11.2012. מומלץ לקרוא את הטוקבקים

18 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

את, אני והמלחמה הנוכחית // אומת הרשת מתמודדת עם “עמוד ענן”

“לכולנו סוף שבוע שקט. שבת שלום”, איחל נחמן שי אתמול בצהריים שטופי השמש והרקטות. 23 שנה קודם לכן שיגר שי הודעה מועילה באותה מידה: “שתו מים”. אז הוא היה דובר צה”ל במלחמת המפרץ הכי ראשונה, דייר זמני במקלטי הטלוויזיה ששידרו טילים לא מצונזרים מ-CNN. היום הוא ח”כ שפרש מקדימה ושולח ספאם בסמס למתפקדי מפלגת העבודה. בו בזמן, דובר צה”ל הנוכחי מכריז מלחמה בטוויטר, מפיץ כרזות להזדהות עם ישראל ומתקוטט עם החמאס ברשת.

הטור המלא בוואלה >>

סרטון התעמולה המהמם של החמאס >>

17 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

נמאס מספאם מוקלט מישיבת קבר רחל? הנה הטלפון והכתובת של העמותה, דירשו שיסירו אתכם

גם בשבוע שבו הגיעו עשרות אלפי אנשים לקבר רחל לציון יום פטירתה בי”א בחשוון, המשיכה מכונת הספאם של “הישיבה הקדושה בקבר רחל” להטריד אנשים בשיחות מוקלטות לגיוס מאמינים ותרומות. עשרות תלונות התקבלו מאז דיווחתי כאן בחדר 404 ובמוסף הארץ בחודש מאי על התופעה ועל תביעה ייצוגית בסך 50 מיליון שקל בנושא. מבדיקה השבוע עולה כי מאחורי הספאם עומדת עמותת “מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש”. המתלוננים יכולים לפנות אליה ישירות כדי להפסיק את הספאם לפי הפרטים בהמשך הפוסט, או להעביר את פרטיה לטיפול הרשויות.

בסוף החודש שעבר קיבלתי שיחה למספר הסלולרי עם ההודעה המוקלטת של העמותה. חיוג למספר שממנו הגיעה השיחה נענה בצליל תפוס. חיוג למספרים נוספים שמתלוננים דיווחו עליהם, כולם בקידומת 072, נענו על ידי הודעות מוקלטות כדוגמת “שלום, זכיתם ברדיו שעון מעורר” ו”מארז איטום לחדר המוגן”. הפעם חיכיתי לסוף ההקלטה, ובסופה חייגתי 1 “למסירת שמות לתיקון הקדוש בקבר רחל”. נציגה שהזדהתה כנחמה מסרה לי את מספר הטלפון של העמותה ואת שם הרחוב שבו היא שוכנת. התקשרתי לעמותה, ונציגה שהזדהתה כשרית סיפקה לנו את שמה, “מוסדות רחל אמנו”.

חיפוש הכתובת ושם העמותה בגוגל הביא את הפרטים המלאים: “מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש“, עמותה רשומה מספר 580532943, רחוב חיי אדם 42 בשכונת מאה שערים בירושלים. לפי המידע ברשם העמותות (1, 2), העמותה נוסדה על ידי יצחק קלוגר, דב פריד ואברהם יעקב בירנהק למטרת “הקמת רשת כוללים לכבוד רחל אמנו. תמיכה ועזרה למשפחות נזקקות. תמיכה בלומדי תורה”. בימים שלפני הילולת רחל אמנו הופץ באתרים חרדיים מספר נוסף של העמותה, בקידומת 1-700, שאליו נקראים אנשים להתקשר למסור שמות עבור “מעמד התיקון העולמי” בראשות הרב יחיאל אבוחצירא.

מאיפה משיגה העמותה את מספרי הטלפון? לטענת הנציגה שרית, “אנחנו מתקשרים באופן אקראי לכל עם ישראל והגענו אליך”. היא נענתה לבקשה להסיר את המספר מרשימותיהם ואמרה: “אני מתנצלת, לא נתקשר יותר”.

השיחות עם נציגות העמותה:
[audio:http://room404.net/wp-content/uploads/2012/11/kever-rachel-calls.mp3]

התביעה הייצוגית (להורדה בפדף) הוגשה נגד עמותה אחרת, “ישיבת קבר רחל” (ע”ר 580288801), והנתבעת טרם הגיבה לבקשת אישור התביעה. עו”ד יאיר שפרן, שמייצג את התובעים, מספר כי “מפניות רבות של נפגעים שנעשו לאחרונה אלי ואל שותפי, עו”ד גל עינב, עולה כי יתכן וקיים גוף נוסף אשר מבצע גם הוא שיחות ספאם טלפוניות רחבות היקף עבור תרומות לקבר רחל וחלקן הגדול של פניות אלו נקבו בשם ‘מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש’. ממידע אחר שהגיע לידינו עולה כי יתכן ומדובר במספר עמותות קש שונות שהוקמו בשמות דומים ע”י אותם אנשים. בימים אלו אנו משלימים את ביצועה של בדיקה מעמיקה בנוגע לזהות המדויקת של הגוף המבצע שיחות אלו, ומשתושלם הבדיקה נפעל משפטית בהתאם לתוצאותיה”.

אם הוטרדתם בשיחה מוקלטת, אתם יכולים לבקש להסיר את פרטיכם ב-02-6277117 או 1-700-550580.

תגובת מוסדות רחל אמנו בארץ הקודש במלואה מטלטל הסרעפת:

בס”ד יום שלישי 30 אוקטובר 2012

מבלי לפגוע בזכויות

לכבוד

מר עידו קינן

הנדון: מכתב תגובה לשאלותיך

מוסדות רחל אמינו קיימים ופועלים במשך שנים רבות כמוסד ללא כוונת רווח ומטרותיו הינן מטרות קודש, למותר לציין כי רבני המוסדות הינם תלמידי חכמים מובהקים אשר עמלים ושוקדים בתורה וסודות הקבלה בקבר רחל ימים ולילות.

תורמי המוסדות הנכבדים זוכים ולוקחים על עצמם להשתתף אף הם בתפילה לאבינו שבשמים שיושיע ויגאל את עם ישראל, הן בצרות הכלליות של כל אחד ואחת, והן בצרות הפרטיות. בזכות תורמי המוסדות היקרים יכולים אנו לבצע את המטרות שלשמם הוקמו המוסדות.

במשך השנים זכינו וראינו ישועות רבות אצל תורמי המוסדות בזכות התפילות והבכיות הרבות בקבר רחל אמנו.

כמו שכתוב במדרש שבורא עולם הבטיח רק לאמא רחל (יותר מכל הצדיקים שהיו בכל הדורות) שכל תפילותיה ובקשותיה מתקיימות.

כל ניסיון להזיק לפעילות הקודש, או לשמה הטוב של העמותה על ידי הצגת שאלות כל שהן אינה מקובלת עלינו, וודאי שלא על ידי התורמים הרבים של המוסדות שבזכותם אנו יכולים להמשיך ולבצע את פעילות הקודש.

מוסדות רחל אמנו אינה מוסרת או תעביר מידע מקצועי באשר לאופי, צורה, שיטה, של גיוס התרומות.

נתונים אילו הינם קניין של המוסד ואינו קנינו של איש מלבד המוסדות. כל מידע בדבר התורמים אסור בהחלט ומהווה פגיעה בתורמים היקרים.

ללא ספק הנתונים שבידך אודות לאופי פעילות המוסד שגויים ומוטעים, צר לנו על כך.

למוסדות רחל אמנו קהל תורמים מגוון וגדול, אשר זוכים ורואים ישועות כל שעה ושעה בזכות התפילות שנעשים בקבר רחל אמינו, ובזכות תלמידי החכמים העומדים בראשות המוסד, עשרות מתורמינו היקרים מגיעים כל לעיתים קרובות להשתתף בתפילת רבני הישיבה בקבר רחל כדי לזכות לישועה.

הרינו לבקשך לחדול מליצור קשר עם העובדים, המתנדבים ואו ראשי המוסד, בכל נושא.

יהי רצון שנזכה כולנו במהרה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

הנהלת העמותה

התפרסם במקור בגירסה שונה עם הכותרת המצוינת “אמי היקרה, תניחי לי” במדור “תוצרת הארץ” ב”מוסף הארץ”, 9.11.2012

14 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | 24 תגובות

קומדיית הפייסבוק החדשה “אנשים שאתה עשוי להכיר”

14 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

סופרת ישראלית גייסה ברשת 15 אלף שקל מקוראים של ספר שטרם נכתב; חלקם יעניקו את שמותיהם לדמויות

ורד טוכטרמן, איך השגת 15 אלף שקל ברשת?
“עשיתי קמפיין גיוס אינטרנטי לכתיבת ספר המשך לספר הערפדים שלי, ‘דם כחול‘. היעד היה 10 אלפים שקלים, סכום מינימלי לחודש אחד של כתיבה בראש שקט כדי שאוכל להעלות את הספר על הפסים, ומה שיישאר לי להשלים אח”כ ירוץ מעצמו. 19 שעות מתחילת הקמפיין סגרנו את המימון ב-100%, ובסיום הקמפיין בסוף אוקטובר זה עמד על 150%”

גייסת את הכסף מ-114 תומכים. זו קהילה מצומצמת.
“הרוב זה אנשים שאני מכירה. לא ידעתי שזה מה שיקרה”.

ציפית שזה יצליח?
“קיוויתי, לא הייתי בטוחה. התייעצתי עם דידי חנוך לפני הקמפיין, הוא נורא צחק עלי אחרי שהצלחתי, הוא אמר ‘אמרתי לך'”.

למה בחרת בשיטת המימון הזאת?
“כי אחרי פולמוס צומטסקי וחוק הספרים שנקבר זמנית עם ההכרזה על בחירות, כמו גם דברים שקורים בתחום בחו”ל (למשל הקמפיין המוצלח להפליא של אמנדה פאלמר, והמון קמפיינים אחרים בתחומים יצירתיים שונים, מספרות ועד משחקי מחשב), נראה לי שקשר ישיר עם קהל הקוראים הוא התקווה הגדולה של יוצרים בעידן האינטרנט. זה מסלק חלק מההשפעה השלילית של המתווכים (הרשתות), זה מאפשר לקוראים להצביע ברגליים עוד לפני שהיצירה קיימת, וזה גם מאפשר מחיר כדאי יותר.

מתי את מתחילה לכתוב?
“התחלתי לכתוב את הספר לפני שהתחלתי לגייס כסף, אבל זה לא התקדם טוב. הדיון שהתפתח בעקבות אחד מהפוסטים המתוסכלים שלי בנושא בפייסבוק הוליד בסופו של דבר את הקמפיין. יש לי כבר 6000 מילה כתובות (הספר הקודם היה כ-80 אלף). זה מתקדם יפה בהתחשב בעובדה שאין לי זמן לכתוב”.

מתי הוא יהיה מוכן?
“אני מתקשה להגיד מראש, אבל את הספר הקודם כתבתי בשלושה חודשים. אני מעריכה שהספר הזה יקח אולי קצת יותר, אולי קצת פחות”.

הספר הקודם הצליח?
“מבחינת יחצנות היתה לנו יופי של הצלחה, אבל הספר לא הוכנס על ידי המו”ל רון יניב מ’הוצאת יניב’ למבצע באף אחת מהרשתות, אז המכירות לא משהו. הייתי מקבלת מקדמה לספר ההמשך אם הייתי מוסרת ספר לדפוס, וזה לא היה מגיע לסכום הזה. תמלוגים בארץ כיום זה גרושים, אני לא חושבת שיש הרבה סופרים שרואים סכום של 15 אלף שקל מספר שהם מוכרים”.

השגת מימון, ואת לא תרוויחי הרבה יותר מזה גם אחרי התמלוגים. למה לטרוח עם גירסת נייר ולא להפיץ את זה רק כספר דיגיטלי?
“אני מאוד מאוד אוהבת אלקטרוני ואני קוראת כמעט אך ורק אלקטרוני, אבל כרגע רוב האנשים בארץ עדיין קוראים נייר. ‘דם כחול’ נמכר כמעט מההתחלה בנייר ב-78 שקלים ובאלקטרוני ב-33 שקלים, ובכל זאת הוא מכר הרבה יותר עותקים בדפוס, בהפרש גדול”.

חלק מהתומכים בקמפיין יככבו בספר.
“מכרתי את הזכות ששם של דמות תיקרא על שם התומך. היתה על זה הסתערות שלא צפיתי. מכרתי שמות של שלוש דמויות משמעותיות (ב-500 ש”ח כל אחת) ושל 11 דמויות משניות (בסכומים שנעו בין 200 ש”ח למקדימים עד 350 ש”ח למאחרים). ממש הצטערתי שלא הכנסתי הרבה יותר דמויות לספר, כדי שאוכל למכור אותן – שקלתי להכניס סצנה של גדוד ערפדים שתוקף מנזר מיד אחרי מסדר הבוקר של הנזירות שבו כל אחת מהן נקראת בשמה. אני חושבת שזה עתיד הספרות. אם היו לי עוד שמות דמויות למכור, הייתי יכולה לקנות יאכטה”.

התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 9.11.2012

13 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404, סמול טוק | להגיב זה מגניב

שלמה ארצי, משה דץ, דסי והכלב של ג’וני: המועמדים של הרשת לכנסת

עוד לפני שהוכרזו הבחירות, המערכת הפוליטית מתנהגת כמו כדורי ביליארד: יאיר לפיד נכנס, כחלון פורש ומקים מפלגה עצמאית ומוותר וחוזר לפרישתו, הליכוד וישראל ביתנו מתאחדים, חיים אמסלם מקים מפלגה, דרעי חוזר לש”ס שהופכת למפלגה בעלת שלושה ראשים, כל העיתונאים עוברים למפלגת העבודה ושרה סילברמן קוראת להצביע למרצ ולמפלגה הירוקה.

גם הרשת מספקת לנו מועמדים חדשים. הם אמנם מתמודדים רק בה ולא בבחירות האמיתיות, אבל משקיעים במצע, בדף פייסבוק ובעיקר בכרזות מגניבות, כי זה מה שהצעירים אוהבים. קבלו את הרצים ברשת.

יש לנו ארץ

מועמד: שלמה ארצי

מפלגה: שלמה ארצי לכנסת – מפלגתו של שלמה ארצי בראשות שלמה ארצי

פתק הצבעה: ארצ

קמפיינר: שחר אבן-דר מאנדל.

מתוך המצע: “מרגישים ש’אתמול היה טוב’ אבל מדינת ישראל איבדה את הדרך? זה עוד לא אבוד, שלמה ארצי כאן בשבילכם כי בזכותו ‘יהיה גם מחר’. שלמה הוא זה שעליו נאמר ‘רק בהר על קו הרכס, מישהו מוסיף ללכת’ כדי להבטיח לכולנו עתיד טוב יותר. מנהיגות: מהרצל הרוכן על המרפסת ועד לנתניהו על המרפסת בכיכר ציון נדמה שמשהו השתבש בחזון של כולנו, דווקא ארצי, אותו ‘גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת‘ הוא מי שיכול להשיב אותנו לדרך הישר. תכנית מדינית: ‘אין כוח עוד בתל אביב ובקליקליה’, כי נקלענו למבוי סתום לכאורה, ואפשר לחשוב שבאמת אין מוצא, ‘אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה’. איכות הסביבה: ‘חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאוד’, אבל היום זה כבר חום אפריל-נובמבר, ארצי הוא האיש הנכון לטיפול בהתחממות הגלובלית”.

מה הקטע: אבן-דר מאנדל: “במציאות שבה כל המפלגות מבקשות לדבר בשם המרכז הפוליטי ולייצג את מעמד הביניים, הבנתי שהמועמד האידאלי לכנסת הוא זה שיכול להימצא באמצע של כל דבר, מי שמייצר את שירי אמצע הדרך ומי שתיעד את משבר אמצע החיים. גם העובדה ששלמה ארצי מחליף עכשיו את יאיר לפיד בטור האישי שפותח את 7 ימים, המוסף של המיינסטרים, שיחקה תפקיד בבחירה הזו. המועמדות של שלמה ארצי היא פיקטיבית כמובן, אבל בניגוד למועמדים פיקטיביים אחרים, חלקם אבסורדיים וחלקם מוקצנים, היא באה להדגיש זרם קיים ומשמעותי בשיח הפוליטי הנוכחי, זרם שמבקש להתכנס למרכז מדומיין שאין לו קיום פוליטי אמיתי”.

מחרבן על הקול

מועמד: הוגו

מפלגה: וופ

פתק הצבעה: “וופ – בראשות הוגו”

סיסמה: “הב הב מי זה בא? ראש הממשלה הבא”, “ב-22/01 ישראל מפגינה בקלפי!”, “כלב מי שלא מצביע”

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=vN5xwKxJ_24[/youtube]

מצע: “היום זה כבר ברור, אין למי להצביע. כל המפלגות מורחות אותנו. ‘מתאחדות’, רבות, מבטיחות, מקשקשות ובעיקר מבזבזות את הזמן ואת הקול שלנו. […] אז אם בינכה מה שלא נצביע, יחרבנו על הקול שלנו, בואו נבזבז את הקול בסטייל. ביום הבחירות הולכים לקלפי, לוקחים עט ופתק לבן (פסול) ומצביעים להוגו הכלב. אין מחאה טובה יותר מאשר לבחור בכלב לכנסת”.

קמפיינר: אביטל סהר.

היי זאת דסי

מועמדת: הדס “דסי” ימיני

מפלגה: אין עתיד

פתק הצבעה: “דסי – למען עתיד קרטיבנו”

סיסמה: “אין עתיד. לא, כי אי אפשר! גם אני מצביע דסי”

מתוך המצע: “אין מצע, כי אין עתיד. אז אי אפשר לשמוע מה המצע שלי. ההטבות למצביעים הן קרטיב לימון חינם לכל החיים למי שיצביע, שוקו שוקו ושוקו בננה בהוזלה משמעותית (רק בחוף הים), הוצאת המילה ‘מדליק’ מחוץ לחוק, הפיכת גנגאם סטייל לצלצול בבתי ספר, חובת שימוש בדיאורדורנט לפני עלייה לתחבורה ציבורית, והוספת GTA לבחינות ההסמכה של רשות הרישוי”.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=2pFoae0W2Z8[/youtube]

אין אין אין ממשלה בלי בלי בלי משה דץ

מועמד: משה דץ

מפלגה: “כאן” זו הדרך בראשות משה דץ

פתק הצבעה: דץ

סיסמה: “משה דץ, מנהיג על הכיפאק לעם על הכיפאק”, “זה לא מאמץ, הצבע דץ!”
קמפיינרים: אליה גרינפלד, יותם קנלר ועקיבא נוביק.

מתוך המצע: אליה גרינפלד: “אנחנו הולכים ללכת על קו של ‘גם וגם’. לפנות התנחלויות או להמשיך לבנות בשטחים? דץ אומר – גם וגם! לגייס חרדים או לתת להם לא לשרת? התשובה היא – כן! להלאים או להפריט? למה לא גם וגם! למה לבחור צד אם אפשר לבחור דץ? דץ יאכל את העוגה וישאיר אותה שלמה”.

ריר, אפולו, ריר!

מועמד: אפולו זילבר

מפלגה: תן שלום בראשות אפולו

פתק הצבעה: ווף

סיסמה: “לא חתול. מנהיג”, “לא גנב מהקופה הציבורית, לא נכנע לחרדים, לא אכל מהפח”

קמפיינר: יהונתן זילבר.

מתוך המצע: זילבר: “אם אין לו מצע הוא פשוט מחרבן במרפסת. אפולו מקבל חברים חדשים לעמוד הפייסבוק שלו וגם חטיפים בטעם כבד. הבטחת הבחירות שלו היא לא לאכול מהפח, והוא הפר אותה היום בצהריים כשהייתי במכולת. יש לו גם מסר לבוחרים: תילטף אותי. לא הכי מקורי אבל מוכח בסקרים”.

מה הקטע: זילבר: “אני מריץ אותו לכנסת כי הוא קם עם מלא מרץ ואם הוא לא ירוץ לכנסת – הוא יכרסם לי את הנעליים”.

לא אמין. מנהיג

מועמד: עידו בר אב

מפלגה: פורום מימד

פתק הצבעה: נומ

סיסמה: “עידו – הוא לא אמין כל כך. עכשיו, גם בכנסת”, “כי הוא לא יכול להיות יותר טרול מאלה שכבר בכנסת (אבל הוא בהחלט יכול לנסות)”

מתוך המצע: “חברתי: אני אדם חברותי. אני עורך אחלה מסיבות, שבהן לעיתים קרובות אנשים מעולמות שונים וראיית עולם שונה נפגשים ומתחברים. הסוד לזה הוא אלכוהול. אני מאמין שגם בכנסת, ניתן לגשר על השונות והפערים שלנו ע”י אלכוהול, וליצור כנסת עם תרבות דיון והבנה הדדית וכבוד ורעות. כמו במסיבה מוצלחת. אני מוכן לקבל סמים קלים כתחליף, במיוחד אם מעבירים אותו, והיות ו-sharing is caring. חוק השרינג איז קרינג אינו תקף לסוגיות מדיניות בטחוניות. לאומי: מאמין בבנקים. הם קיימים ויש עדויות וראיות רבות לגביהם. כמו כן – מזרחי טפחות, הפועלים, מרכנתיל, יהב, דיסקונט, הבינלאומי. חקיקה: העמוד “החוקים החדשים” יקבל מעמד משפטי רשמי. הסכסוך הישראלי-פלסטיני: still a better love story than twilight”.

קמפיינרית: איילה סלע.

מה הקטע: סלע: “אמ, הוא לא אמין כל כך, וזה אחלה סלוגן בחירות. ואם כבר יש סלוגן בחירות, אז חייבים להקים קמפיין סביבו. זה החוק, אי אפשר היה להותיר את הסלוגן הזה בלי קמפיין הולם. זה קצת יצא משליטה, אבל גם זה באשמת עידו. אז אין בעיה, אנחנו ממש רגילים להאשים את הפוליטיקאים, וזה עובד יופי כי הם אשמים”.

סרטן בכנסת האומה

מועמד: שועלי

מפלגה: “מפלגת שועלי – המפלגה של האנשים שרוצים להצביע לשועלי”

פתק הצבעה: קבב

סיסמה: “חלש בביטחון, חזק בתירוצים”.

מתוך המצע: “בטחון – קודם כל אני בטוח שתתעניינו לדעת על העבר הביטחוני שלי – הייתי בגדנ”ע. וחוצמיזה יש לי פציעה מיום כיפור – נפלתי מהאופניים. כדי להשיג את קולות החיילים – יהיו בצה”ל כמה שינויים: 1. אני מבטיח “רגילה” – פעם בשבוע. 2. תמיד מחכים לקולות החיילים, לא עוד! אני גם מבטיח לספור את קולות החיילים בהתחלה ולא בסוף, הפעם שיחכו למישהו אחר וכולכם תצאו הביתה. 3. אני הצעתי חוק שבכל קרון ברכבת ישראל יהיה מישהו מטעמי שמותר להירדם לו על הכתף. בימי ראשון נתגבר אותם, אני מדבר אתך על אנשים חזקים, עם כתף מנויילנת בשביל הריר. 4. כמו כן אני הולך לבטל את המקצועות הלא החלטיים בצבא, כמו ‘מורה-חיילת’. שתחליט! היא מורה או חיילת?! זה כמו להיות רדיו-שעון, עט-עפרון, דב-נמלים וכו’. 5. אני גם עובד על הצעת חוק שבטקס יום העצמאות המשואות יהיו אכילות”.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=RAgy3QLWWPM[/youtube]

קמפיינרים: “חבורת הקומיקאים ‘היפופוטם’, נמרוד יזהר, אביעד רוטר, איל שינדלר ואלון גור אריה, שעלתה לאחרונה עם מופע מערכוני נונסנס חדש כששועלי הוא חלק ממנו (בעבר היינו מערכוני וידאו באינטרנט ולפני כן תכנית רדיו ברדיו ת”א).

מה הקטע: גור אריה: “שועלי מוכר לגולש הישראלי ככוכב סדרת המערכונים ‘המועדון של שועלי‘ ותמיד הרגיש שהוא נועד לגדולות. בגלל שבשביל להגיע לגדולות צריך לעבוד קשה הוא החליט להתפשר וללכת לפוליטיקה. עמוד הפייסבוק של שועלי נועד לשני קהלי יעד; אלו שמכירים אותו ואלו שלא מכירים אותו. התוצאה של התכנית הזו היא שכל האנושות תיכנס לעמוד הפייסבוק שלו בשעות הקרובות”.

פררררר

מועמד: מיצי נתנמיאו

פתק הצבעה: מיאו

מתוך המצע: “לא משנה שמאלני או ימני, יהודי או ערבי, סודני או סוג אחר של כושי. העם צריך מנהיג שיודע לספק ממים ובדיחות אינטרנט!”

קמפיינר: ניקו ואטס

מה הקטע: ואטס: “הדף נפתח על ידי כסוג של תשובה מטומטמת לכל טרנד דפי הבחירות המזוייפים שנפתחו. (דץ לראשות הממשלה, דסי לראשות הממשלה וכו’).

בחירות 1984

מועמד: יוסי בובליל

מה הקטע: לא שייך לכאן – הוא מתמודד באמת.

התפרסם במקור בגירסה שונה בוואלה, 9.11.2012

12 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

אובמה מסור לרשתות החברתיות (+900K), רומני משתמש וזורק (-80K)

הפסד בכבוד ונצחון אצילי הם חלק מהמסורת הנשיאותית האמריקאית. המפסיד בבחירות לנשיאות, מיט רומני, התקשר למנצח, ברק אובמה, הודה בתבוסתו ואיחל בהצלחה ליריבו, שלא נשא את נאום הנצחון לפני שרומני נשא את נאום ההפסד. ברשת המסורת הזאת עדיין לא מחודדת, והיא נותנת הצצות לא מתוכננות לאחורי הקלעים של הקמפיינים המהונדסים.

אובמה הכריז על נצחונו בפייסבוק לפני נאום הנצחון שלו בשיקגו, ואפילו לפני ההודעה באתרו הרשמי. “ארבע שנים נוספות”, כתב בפשטות בשש ורבע בבוקר שאחרי הבחירות, מתחת לתמונה שלו מחבק את אשתו מישל, בגבה למצלמה, על רקע שמיים תכולים מעוננים, פוסט שהועלה דקה אחר כך גם לטוויטר הרשמי. הפוסט שבר שיאים ברשתות החברתיות: 4.3 מיליון לייקים, כ-580 אלף שיתופים וכ-210 אלף תגובות בפייסבוק, שם יש לאובמה 33 מיליון אוהדים, ו-811 אלף ריטווטים (מקביל לשיתופים בפייסבוק) ו-294 אלף פיברוטים (מקביל ללייקים) בטוויטר הרשמי בן 23 מיליון העוקבים – שיא עולם בריטווטים, ששבר את השיא הקודם, גם הוא של אובמה, בציוץ שקורא לגולשים לרטווטו אם הם במחנה אובמה.

היה מי שהעיר שהתאורה בתמונת הנצחון לא תואמת את השעה ואת מזג האוויר – כאילו שהאובמים באמת נעמדו לדגמן למצלמה עם ההכרזה, ולא צולמו מראש. זמן לא רב אחר כך פורסם באתר הרשמי של אובמה מכתב תודה לתומכים, גם הוא לפני שהנשיא הנבחר מחדש עלה לבמה בשיקדו לשאת את נאום הנצחון.

רומני, לעומתו, היה באווירת סוף קורס. הסטטוס הלפני אחרון שלו בטוויטר פורסם לפני הכרזת התוצאות, ועודד את התומכים: “בעזרתכם, נעשה מהפך במדינה ונחזיר את אמריקה למסלול של שגשוג. אנא הצביעו היום”, עם לינק לאתר הרשמי של רומני. שלושה ימים לקח לרומני לפרסם את הסטטוס הבא, שבו הוא מודה לתומכיו: “ממעמקי לבנו, אן [אשתו של רומני] ואני מודים לכם על התמיכה, התפילות, המאמצים וההצבעה. לעד נהיה אסירי תודה לכל אחד מכם”.

בפייסבוק עדכן רומני ב-8:30 בבוקר למחרת הבחירות תמונה שלו מנאום ההפסד, שעליה נכתב “תודה” וחתימתו של רומני (903 אלף לייקים, 39 אלף שיתופים, 60 אלף תגובות). תמונת השער עודכנה חצי יממה אחר כך, ובה רומני מנופף לשלום בידו (135 אלף לייקים, 1124 שיתופים, כמעט 51 אלף תגובות). הפוסט הבא פורסם אתמול בערב. רומני נראה בו נואם בלי חליפה על רקע תומכים מנופפים בדגלים, והטקסט זהה לזה שבסטטוס התודה בטוויטר. 760 אלף איש לייקקו, 13 אלף שיתפו ולמעלה מ-51 אלף הגיבו.

נוטשים את הספינה

ביומיים של הבחירות (6-7.11), פרופילי הרשתות החברתיות הרשמיים של המועמדים חוו תנועה מתמדת של עוקבים ואוהדים. לפי בדיקה של בלוג הפוליטיקה של העיתון סן פרנסיסקו כרוניקל, מאחת בבוקר ועד אחת עשרה וחצי בערב של ה-7.11, אובמה עלה בטוויטר ב-268 אלף עוקבים ל-22 מיליון, בעוד רומני עלה ב-44 אלף ל-1.76 מיליון; בפייסבוק עלה אובמה ב-285 אלף ל-32.3 מיליון ורומני ב-83 אלף ל-12.1 מיליון; גם בגוגל פלוס אובמה מוביל על רומני, אך בפער קטן הרבה יותר, והוא עלה בכ-4000 ל-2.318 מיליון, לעומת רומני שהשיג כ-2000 חדשים שהעלו אותו ל-1.025 מיליון עוקבים.

לפי בדיקת הכרוניקל, גולשים החלו לעזוב את הפייסבוק של רומני עם הכרזת רשתות הטלוויזיה על נצחונו של אובמה. בשעתיים וחצי מ-23:30 בליל הבחירות ועד 2:00 בבוקר איבד רומני כ-4000 אוהדים, ובארבע השעות הבאות עוד 28.6 אלף. מבדיקה עדכנית היום בצהריים, מ-23:30 בליל הבחירות ועד היום הוא איבד 82 אלף אוהדים. בטוויטר המספר דווקא עלה, והיום עומד על 1.772 מיליון, עליה לעומת 1.760 מיליון בליל הבחירות. העוקבים החדשים חשודים לאור העובדה שרומני, כאמור, צייץ רק פעם אחת מאז ההפסד.

אובמה, לעומתו, ממשיך לגדול ובגדול: מ-23:30 בליל הבחירות ועד היום נוספו לו כמעט 900 אלף אוהדים בפייסבוק ולמעלה ממיליון בטוויטר. אובמה ממשיך לעדכן את הטוויטר, הפייסבוק והאתר הרשמיים. כלומר, הצוות שלו. בכל זאת, יש לו אומה לנהל.

מה היה קורה אילו…

אווירת סוף הקורס במחנה רומני גרמה להעלאתו בטעות של אתר תקופת המעבר של רומני, שהוכן למקרה של נצחון בבחירות. הבלוג פוליטיקל וייר חשף זאת למחרת הבחירות ופרסם צילומי מסך של האתר לפני שזה הועלם.

ואילו האתר הרשמי של רומני מציג כעת תמונה שלו מביט אל האופק וציטוט: “אני עדיין מאמין באנשים של אמריקה. ועל כן אן ואני נצטרף אליכם לתפילה כנה לאומה הגדולה הזאת. תודה לכם, והאל יברך את אמריקה. מיט רומני”. יש שם גם הפניות לטוויטר ולפייסבוק, טופס רישום לעדכונים באימייל ולינק לחנות המזכרות, אם כי ספק אם רומני עצמו ירצה לזכור משהו מקמפיין 2012.

התפרסם במקור בגירסה שונה בוואלה, 11.11.2012

11 בנובמבר, 2012 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

← לדף הקודם — לדף הבא →