האם סגירת פרופילי רשתות חברתיות של פעילי דאע”ש פוגעת במעקב אחרי פעילותם?
טוויטר סגרה בתחילת החודש כעשרת אלפים חשבונות שמקושרים לתנועת המדינה האיסלאמית (דאע”ש) “בגלל ציוץ איומים אלימים”, לפי נציג החברה.
עד כה, טוויטר הודתה בהשעיית עד 2000 חשבונות בשבוע בחודשים האחרונים. נציג טוויטר, שלא זוהה בשמו מסיבות אבטחה, אמר לניו יורק טיימס שהגידול בהשעיות החשבונות נובע בחלקו ממאמץ פומבי של מתנגדי דאע”ש, ובהם קבוצות האקרים ולוחמים-מקוונים מטעם עצמם, לחשוף חשבונות של פעילי ותומכי דאע”ש ולדווח עליהם לטוויטר. “קיבלנו כמות גדולה של דיווחים”, אמר הנציג.
יש גם מי שחושב שהצעד חסר תועלת, ואף מזיק. פעילים שעוקבים אחרי פעילות דאע”ש ברשתות החברתיות אומרים שמשתמשים שחשבונותיהם נסגרו פותחים לעתים חשבונות חדשים בקלות ובמהירות, לפעמים אף תוך שימוש באותו שם משתמש, בתוספת אות או מספר. בין הפעילים נגד דאע”ש יש כאלו טוענים שסגירת החשבונות מקשה על מעקב אחר פעילות הארגון.
דוגמה טריה לשימוש בפרופילי רשתות חברתיות של פעילי דאע”ש נגדם התרחשה כאשר ה-FBI עצר את ג’ון טי. בוקר, בן 20 מטופייקה, קנזס, בחשד שזמם לפוצץ בסיס צבאי בקנזס בשליחות דאע”ש. לפי התלונה הפלילית שה-FBI הגיש לבית המשפט המחוזי של קנזס (פדף), בוקר, שידוע גם בשם מוחמד עבדאללה חסן, כתב בפייסבוק באמצע מרץ אשתקד מספר סטטוסים שהעידו על מזימתו: “בקרוב אעזוב אתכם לנצח, אז להתראות! אני הולך לצאת בג’יהאד ומקווה שאמות”; “ההתכוננות למות בג’יהאד היא פרץ אדרנלין אדיר!! אני כל כך מתוח. לא כי אני מפחד למות אלא כי אני מתאווה לפגוש את האל שלי”.
אדם שראה את הסטטוסים דיווח עליהם ל-FBI, שהצליח לאתר את זהותו של בוקר לפי מידע פומבי שפרסם בפייסבוק שלו. למחרת הסטטוס על ההכנה למוות בג’יהאד, סוכני FBI שוחחו עם בוקר על הסטטוסים שלו, והוא הודה כי התגייס לצבא ארה”ב כדי לבצע מתקפה מבפנים נגד חיילים אמריקאיים. ה-FBI הצמיד לבוקר שני סוכנים סמויים שהתחזו למי שרוצים לסייע לו במזימתו, ואתמול, כשניסה בוקר לבצע את זממו, הוא נתפס ונעצר.
עוד בנושא: יוטיוב וטוויטר נלחמות בהפצת סרטון עריפת הראש של ג’יימס פולי >>
מה למדנו מהציוצים הבעייתיים של טרבור נואה • למה לגגל מחלות • תקלות דיגיטליות כאמנות // רבע לדיגיטל
מחפשים מחלות
הסיפור הזה מתחיל בספטמבר 2013, ולמעשה שישה חודשים קודם. סיידי ראנס קיבלה דיאגנוזה של מעי רגיז, אבל לא קנתה אותה. היא גיגלה וגילתה שיש לה 8 מתוך 9 סימפטומים של סרטן. בבדיקה רפואית בעקבות האבחון העצמי, התברר שהיא צדקה. בדיון בנושא בקבוצת הפייסבוק “מדעת – למען בריאות מושכלת” העירה מישהי, “גם שעון עומד צודק פעמיים ביום”, ומישהו השיב לה, “אבל לא שעון דיגיטלי :)”.
האם כדאי לחפש באינטרנט את הסימפטומים שיש לנו בנסיון למצוא איזו מחלה חטפנו? בשיחה עם מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד אומר אורי גורן, מנכ”ל אי-פוכונדר, חברה לייעוץ ושיווק בתחום הרפואה הדיגיטלית, יש מחקרים שלפיהם מטופלים שמחפשים מידע על מחלות נוטים יותר לשתף פעולה עם הרופאים בתהליך הריפוי.
“בפוסט בבלוג של גוגל מספר פרם ואמאסוואמי, מנהל מוצר בגוגל, כיצד כשהיה באזור נידח וכפרי בוורמונט שבארצות הברית, הילד שלו נפל, והוא רצה לבדוק בגוגל האם יש סכנה שזה זעזוע מוח. הוא מספר כי למרות שהוא עובד בזה, לא מצא תשובות מספיק טובות מבחינתו. ולכן, לאור ההבנה שבריאות היא נושא משמעותי בחיפושי גוגל (1 מכל 20 חיפושים קשור לבריאות) החליטו בגוגל לשפר בצורה משמעותי את מה שנקבל כאשר נחפש מידע בריאותי”, כתב גורן בבלוגו. הוא מספר על המהלכים המרכזיים שגוגל מובילה כעת בנושא: “אחד זה הנושא של איגום, של יצירת מעין קוביות של נושאים בגוגל – ריבוע של ריכוז מידע. יהיה את אותו הדבר על רפואה, כשאת הריכוז עשו בגוגל על בסיס אותו אלגוריתם, אבל הוא עבר וריפקציה של צוות רופאים, ואז נוצר מצב שהמידע שתקבל בגוגל יהיה מרוכז לסיפמפטום ויתן לך נתונים הרבה רלוונטיים, ואפילו שרטוטים רפואיים, גרפיקה של הבעיה. דבר נוסף, חיברו רופאים שיהיו זמינים ויצרו מצב של אפשרות ליצור קשר טלפוני עם רופא. אם אתה לא בטוח, אם תרצה לדבר עם רופא – יש לך כפתור ואתה לוחץ עליו. זה איזשהו שיתוף פעולה עם רופאים”.
השירות הטלפוני עלול להיתקל בקשיים דווקא בגלל ההצלחה, אומר גורן: “השאלה אם הם יעמדו בזה, כי כמות החיפושים הרפואיים בגוגל גבוהה, זה התחום השני הכי מחופש, לאורך כל הגילאים”.
מה לגבי סכנות אפשריות באבחון רפואי ברשת?
גורן: “יש סכנות, אבל יש סכנות בכל טיפול רפואי. בארה”ב מתים מדי שנה 300-400 אלף איש מטעויות רופאים, עד היום לא הצליחו לאתר מוות אחד שנגרם מגוגל. אני לא פוסל את העובדה שיש בזה גם סיכון – אבל גם בללכת או לא ללכת לרופא יש סיכון”.
עוד בנושא חיפוש מחלות וסימפטומים ברשת: ראיון עם ד”ר קרן לנדסמן >>
ѺΘᵽᵴ
“מה קורה כשהטכנולוגיה נכשלת? כשהיא מקבלת ממד פרודי או גרוטסקי? כשמה שאמור להישאר מאחורי הקלעים נחשף? כשהעולם הדיגיטלי לא מתפקד כפי שהבטיחו לנו? ולמה אנחנו נמשכים לזה כל כך?”, את השאלות האלו הפנה העיתונאי, המעצב ומייסד הבלוג “פורטפוליו” יובל סער למעצבים, מייקרים, אמנים, מהנדסים, חוקרים, בעלי מלאכה וסטודנטים. את היצירות הנבחרות הוא מציג בתערוכה “OOPS“, שמוצגת בבית הנסן בירושלים, אשר עוסקת באמנות הגליץ’.
מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד הציע תיאור של התערוכה ככזו שמציגה את מה שהעולם הדיגיטלי מייצר לנו “בלי כוונה”. “זאת הגדרה מקסימה”, השיב סער. “כשאתה אומר שיש לה כוונה, אתה מייחס לה תכונה אנושית. זה הקטע הכיפי, המעניין. אפשר לצחוק איתה, אפשר לדבר איתה. היא לא עושה מה שאמרנו לה לעשות – היא מורדת בנו”.
סער נתן דוגמאות ליצירות שיוצגו בתערוכה: “יש בחור שהוזמן לחתונה באשדוד, ובמסך שהקרין את התמונה של החתן והכלה היו שתי שורות ושני מקומות של פיקסלים שרופים – כל הפנים שלהם זה שני מלבנים שחורים – והוא ישר צילם את זה. בחור אחד צילם איזה תמונה והכל נהיה משהו צבעוני כזה, מפוקסל”.
למה מהנדסים ואמנים נמשכים לדבר הזה?
“כי אנשים לא בהכרח ישימו לב לשלט ששרוף, אבל יש במעצבים איזה גליץ’ שגורם לנו לשים לב”.
סער אינו יודע להגיד במדויק מתי נולדה תרבות הגליץ’, אך אמר כי “היא נהייתה יותר פופולרית בשנים האחרונות, מאז עידן הסמאטרפונים, הגוגל אימג’ס. אלה דברים שלא היו פופולריים לפני חמש ועשר שנים וממש לא היו פה תפקיד. אני חושב שכמעצב, כאוצר וככותב אני כל הזמן עם העיניים פתוחות, ובטח בתור מעצב גרפי אני מאוד שם לב לטעויות. כשאני הולך למסעדה ואני מזמין תפריט – אני אשים לב לפונט הלא נכון, לרווח הכפול. זה לא קטנוניות, ככה יצא. חלק מהעבודות שמוצגות בתערוכה ראיתי באינסטגרם – אם זו סטונדטית שהעלתה משהו שהמרצה שלה הציגה, ומעצב אחר שהעלה לאינסטגרם שלו. אנחנו בעידן דיגיטלי, הרבה אנשים שמים לב לזה”.
גירסה מוגלצ’ת של הראיון אפשר לשמוע כאן >>
הדיילי שוֹק
גולשים חרוצים חפרו ומצאו ציוצים בעיתיים עם הומור אנטישמי וסקסיסטי בטוויטר של טרבור נואה, סטנדאפיסט דרום אפריקאי שנבחר להחליף את ג’ון סטוארט בהנחיית תוכנית החדשות הסאטירית “הדיילי שואו”. זו עוד תזכורת לכך שהעבר הדיגיטלי המתועד-להחליא שלנו עלול להגיח מהעבר ולרדוף אותנו.
אפשר לקחת את זה לשני כיוונים: אפשר לשמור על הפרטיות שלנו באופן מוחלט ולא לחלוק דבר עם העולם; זו אפשרות ששמורה לאנשים פרטיים, אבל לא פרקטית לפוליטיקאים, עיתונאים, בדרנים ושאר אישי ציבור. ואפשר לזכור שמה שכתבנו לפני 3, 5 ו-10 שנים לא בהכרח מייצג את מי שאנחנו היום, ושאנשים יכולים להשתנות – וגם להתנצל על מה שהם כתבו.
To reduce my views to a handful of jokes that didn’t land is not a true reflection of my character, nor my evolution as a comedian.
— Trevor Noah (@Trevornoah) March 31, 2015
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
סמספאם מכירת חמץ מטריד אנשים, שנותנים תגובה הולמת
בימים האחרונים, ספאמר מטריד אנשים מהמספר 055-9785502 בהודעות סמס שבהן הוא מציע,
יהודי יקר, במספר זה נשמח לעזור ללא עלות, למכור את החמץ שלך לחג הפסח
נמענים כועסים מגיבים בהתרסה נגד שמירת הכשרות לפסח. לא מן הנמנע שהם מספקים לספאמר אישור לכך שהטלפון שלהם פעיל. אבל זה עדיין כיף.
אוהד ביקובסקי:
איל אילת:
אביב מזרחי:
עידו מרוז:
שרוןג:
דרור ברן:
עדכון על טריפל סי: עוד לקוחות מדווחים על גביית יתר
השבוע פרסמתי פוסט על כך שטריפל סי גבו ממני סכום עודף על חבילת אינטרנט 15 מגה – 23.90 במקום 19.90. תקציר: החברה גבתה את הסכום העודף שלוש פעמים – פעמיים ברצף, שעליהן הגשתי תלונה (בתגובה, החברה אמרה שהחבילה אכן עולה 23.90, ורק אחרי התעקשות שלי הודתה שהמחיר אכן היה 19.90, והחזירה את הכסף אך ללא פיצוי כחוק), ופעם נוספת אחרי הגשת התלונה (כשהפעם כל החיוב שגוי – על חבילה שכבר בוטלה). המחיר שהופיע באתר במועד ההזמנה, 19.90, מופיע שם גם היום, כך שלא ברור למה הם גבו 23.90, ולא ברור למה הם משקרים שזה המחיר. הגשתי תביעה נגד החברה.
בעקבות הפרסום, שני לקוחות טריפל סי פנו אלי וסיפרו שגם להם החברה עשתה את אותו התרגיל.
אחד מהם, יובל (שביקש שלא להיחשף בשמו המלא), התלונן על חיוב היתר. החברה השאירה לו הודעה במשיבון שבו היא אומרת, כמו שאמרה לי (ואז חזרה בה), שהחבילה עולה 23.90. הנה הקלטה של ההודעה:
נגן אודיוללקוח השני, גיא טיאם, היה יותר מזל. הוא מספר: “התחברתי אליהם און-ליין בספטמבר 2014. בשלושת החודשים הראשונים אכן חויבתי ₪9.90 אבל אז עלה המחיר ל- ₪23.90 במקום ₪19.90 כמובטח. בעקבות הפוסט שלך התקשרתי אליהם היום אחרי שגיליתי את הטעות שלהם. הם העבירו לי מיידית זיכוי של 40 ש”ח המורכב מגביית יתר של ₪4 בארבע חשבוניות + ₪16 פיצוי על גביית יתר על פי חוק, סה”כ ₪32. הם עיגלו את הסכום ל- ₪40. לזכותם, הם לא התווכחו”.
החוק המדובר הוא חוק הגנת הצרכן, שסעיף 13ד1 שלו קובע:
(א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב) –
(1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענותו בתוך עשרה ימי עסקים;
(2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א-1961, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההחזר)
שאלתי את טריפל סי מדוע החברה גובה מלקוחות יותר מהסכום שהוסכם עליו, ואשר מופיע באתר החברה; מדוע כשלקוח מתלונן על גביית יתר, משקרים לו שהמחיר הוא אכן 23.90 (המקרה של יובל ושלי); ומדוע החברה לא מפצה לקוחות על גביית יתר, כפי שקובע חוק הגנת הצרכן (המקרה של יובל ושלי). בטריפל סי לא הגיבו לפנייתי
טריפל סי גבו מכם יותר מהמחיר המוסכם? ספרו לי, רצוי בצירוף חשבונית החיוב העודף, הקלטה של השיחה עם נציגי השירות או תכתובת האימייל איתם, וחשבונית זיכוי (אם זוכיתם אחרי שהתלוננתם).
[עדכון 17:04]
בעקבות הפוסט הזה גילה הקורא אביעז רנד שגם אותו טריפל סי חייבה חיוב יתר בשלושת החודשים האחרונים.
למה האייטם על תערוכת הגליץ’ ארט לא שודר בגלצ
קודם תקשיבו (אם הנגן לא עובד,
השני מבין שלושת האייטמים, שהקלטנו אתמול לתוכניתי “רבע לדיגיטל” בגלצ, היה ראיון עם המעצב יובל סער. בזמן שהתוכנית שודרה הייתי בטלפון, הקשבתי לתוכנית בחצי אוזן וקלטתי שזה ממש לא הראיון שערכתי אתמול עם סער, אלא ראיון עם יאיר טרצ’יצקי, ממייסדי ארגון העיתונאים.
שיערתי שזה מה שקרה: התוכנית היתה ערוכה ומוכנה לשידור. מישהו הקשיב לה ונחרד מהתקלות והיעדר העריכה של האייטם השני. הוא החליט להשליך אותו לפח ולהכניס במקומו את הראיון עם יאיר טרצ’יצקי, שהוקלט לפני מספר שבועות ונדחה שוב ושוב מסיבות אקטואליות וליינאפיות.
למה האייטם השני היה מחורבש? כי הוא עסק ב-OOPS, תערוכה שאוצר סער בנושא גליץ’ ארט. כדי להמחיש את הז’אנר האמנותי הזה, הקלטנו אייטם מלא בהפרעות ותקלות, צפצופים והתנתקות יזומים (וכאלו שקרו ספונטנית, ולא ערכנו החוצה). מה שלא שיבשנו בהקלטה באולפן קימטנו אחר כך בפוסט פרודקשן. מי שיאזין לכתבה יקבל את התחושה של שידור חי שקללה שורה עליו.
בירור מול המערכת העלה שזה כמעט בדיוק מה שקרה. יתכן שנערוך אותו מחדש ונשדר אותו בשבוע הבא, וייתכן שלא. בכל מקרה, הנה הוא, שם למעלה.