התחביב של נהג האוטובוס שלך הוא

בעקבות גטטקסי, חידוש גם באפליקציית גטבוס:

30 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

תנהגו כאילו אף אחד לא מסתכל • אני לא רובוט, אפשר לקרוא את לוחית הרישוי שלך? » רבע לדיגיטל

גאדג’ט נוזף בנו על הנהיגה הגרועה שלנו ומלמד אותנו לנהוג טוב יותר באמצעות הנחה בביטוח, מספר גיל שגיב. אפליקציית נקסאר מצלמת כבישים ואוגרת מידע על נהגים גרועים בשאיפה להיות התשתית של כבישי העצמכוניות, מספר המייסד ערן שיר. ואיך אפשר למנוע מבוטים לפגוע בפרטיות שלנו באמצעות לוחית הרישוי?

[רובו]טריקים מלוכלכים

לוחית רישוי אמורה לאפשר לשוטרים לבדוק אם רשיון הרכב שלנו בתוקף, אם הרכב הורד מהכביש או דווח כגנוב, ובמקרה שאנחנו מבצעים עבירה – לעוברי אורח לרשום את המספר ולדווח עלינו. בוטים גם יכולים לעשות את זה, למשל לבדוק אם שילמנו בחניון ופותחים לנו את השער, או שולחים לנו חשבון הביתה אחרי שאנחנו נוסעים בכביש אגרה.

מספרי הרישוי מאפשרים גם לעקוב אחרינו. כל אדם – חוקר פרטי, עיתונאי, שוטר, נוכל – יכול לתעד את מספר הרישוי של המכונית שלנו ואת המקום והזמן, ולפרסם או לשמור לעצמו לשימוש עתידי. אבל הבוטים יכולים לעשות זאת ביעילות שמאפשרת להם ליצור מאגרי מידע עצומים שמאיימים לפגוע בפרטיותנו.

דרך אחת להילחם בבוטים היא לוחיות עם קפצ’ה, מבחני הכניסה לאתרים עם ספרות מעוותות שבני אדם יכולים לקרוא בקלות ובוטים מתקשים לזהות. לנו צריכה להיות הזכות לבחור אם ליהנות מהנוחות שבלוחיות קריאוֹת – או לנסוע בלי שהרשת תעקוב אחרינו.

עורך: מירון ששון; טכנאי: ניב בן אלי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

28 ביוני, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

משרד הדתות מפרסם מודעת דרושים: מסמך וורד שהומר לקובץ תמונה מטושטש

למשרד לשירותי דת דרוש/ה מנהל/ת נוכחות רשת שיודע/ת להעלות לפייסבוק מודעות דרושים ניתנת לקריאה* באחת מהדרכים הבאות: כטקסט מלא בגוף הסטטוס, קובץ תמונה באיכות טובה או לינק למודעה המלאה באתר המשרד. קורות חיים נא לא לשלוח בפקס כי אנחנו לא בניינטיז.

* (גם לעיוורים/כבדי ראייה שמשתמשים בתוכנות הקראת מסך, שקוראות טקסט דיגיטלי אבל לא בנויות לקרוא טקסט מקבצי תמונה).

הבעיה היא לא בכיווץ שפייסבוק ביצע בתמונה. הנה המודעה בגודלה ובאיכותה המקוריים:

הערתי להם פעמיים והם בטעות מחקו בכוונה את התגובה שלי פעמיים ~~אז אתם מוזמנים להגיב אצלם עם לינק לפוסט הזה, אולי זה יעזור להם לתקן את המודעה או לפחות להפסיק למחוק תגובות~~ הם מחקו את הסטטוס עם המודעה :/

עוד בנושא:
• דרוש נזהיג זיבהור לחדשנות טכנולוגית
• הכלים של היועמ”ש נגד דליפת מידע: סורק ולורד שחור

27 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

מנוע המודעות גוגל יסמן מעתה את תוצאות החיפוש

פעם גלשתי לגלובס וקיבלתי שישה פופאפים של פרסומות על כתבה אחת. מי ששבר את שיא השפל הזה הוא גוגל: תוצאת חיפוש אחת, שבע מודעות.

27 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

In a Corrected Country, Translation is Lost in You!

במדינה מתוקנת, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית ומחפש שם את מבנה המשרד, פרטי עובדי המשרד, עמוד תחום הלימוד וכיוצא בזה, או מתגלץ’ לאתר בעברית, גולש לעמוד הרלוונטי ולוחץ על כפתור “This page in English”.

במדינת ישראל, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית של האתר ומגלה שזה עמוד עם הפניות באנגלית (אחת מהן היא “Chozer Mankal”, כולל המרכאות) שמובילות לעמודים בעברית, ואז אתה נזכר שמשרד החינוך פיטר את מפמ”ר אזרחות, מחפש כתבה על זה, מוצא את שמו, אדר כהן, מחפש באנגלית ministry of education fired adar cohen, מוצא בכתבה ב”הארץ” באנגלית שהתפקיד נקרא civics studies coordinator או head of civics studies ומחליף את המילה civics בתחום הלימוד שאתה צריך. ואז גיגול של התואר שהמצאת לא מניב תוצאות, ואחרי חיפוש מתיש בגוגל עם השם של המפמ”ר אתה מוצא שהתואר הרשמי באיזה מסמך של איזה גוף מחקר הוא Director for the Discipline of [field] או Inspector Coordinator for [field], אבל אחד מהם מביא אפס תוצאות בגוגל, והשני רק תוצאה אחת בגוגל – המסמך שבו מצאת אותו.

26 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

בריטים מגגלים בדיעבד את השלכות הברקזיט • למפעיל אימייל מוצפן הותר להגיד שסגר בגלל סנואודן » האחראי על האינטרנט

1) הוושינגטון פוסט מדווח שהבריטים מגגלים בטירוף “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי”, “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי” ו”אילו ארצות חברות באיחוד האירופי” – אחרי ההצבעה על הברקזיט. אבל זה לא בהכרח מדויק.

2) בית המשפט אישר לליידר לוויסון, שסגר את שירות האימייל המאובטח לאבהביט שהפעיל כדי לא לספק את מפתח ההצפנה שלו לרשויות, לגלות שהמשתמש שהרשויות התעניינו בו היה אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. המידע הזה כבר פורסם בעבר כהשערה על ידי עיתונאים, ונחשף בגלל טעות של ה-FBI, ששחרר מסמך שבו שכח להשחיר את כתובת האימייל של סנואודן.

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

25 ביוני, 2016 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

יש לו מחלה קשה, לא יודעים מה יש לו

איש העסקים מוטי זיסר מת אמש. בדיווחים הבוקר על מותו השתמשו כלי תקשורת רבים במונח “מחלה קשה”, שלא מעיד על רגישות מיוחדת של התקשורת לפרטיות ושמירה על חסיון רפואי (השוו לדיווח הפרוקטולוגי בחודרניותו של מצבם של חיילים שנפגעו בקרב ופצועי פיגועים), אלא על חשש מבוסס אמונות טפלות מאיזכור השם המפורש.

אבל את מה שקרה בכלכליסט ובמעריב אני לא מצליח להבין. כלכליסט מדווח בכותרתו שמוטי זיסר “נפטר […] לאחר מאבק במחלה קשה”. מעריב מדווח: “אחרי מחלה קשה: מוטי זיסר הלך לעולמו בגיל 60”. מהי אותה מחלה קשה? אי אפשר לדעת, אבל יש רמזים בכותרות המשנה: “בשנים האחרונות סבל ממחלת הסרטן”, מספר כלכליסט, ומעריב מגלה ש”איש העסקים […] נפטר אחרי מאבק במחלת הסרטן ממנה סבל בשנים האחרונות”.

23 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

צלם אותי כאילו שלושתנו לא כאן » רבע לדיגיטל

ד”ר רומי מיקולינסקי ועידו איז’ק מדברים על היחסים המשתנים בין צלמים, מצולמים ומצלמות. פרופ’ מיכאל בירנהק מספר על מצלמות אבטחה בבתי ספר שהפכו לאמצעי מעקב והלשנה

לינקים שעלו בתוכנית:
השקיעות של ג’ספר אלינגז ושל פנלופי אומבריקו, סלפי של קוף

21 ביוני, 2016 | בנושאים: רבע לדיגיטל | להגיב זה מגניב

אוקיי, יועמ”ש, גם זו דרך להסתיר מידע ידפרצוף

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מפרסם מסמך פדף, שבו השחיר מידע שלא אמור להתפרסם.

אבל ההשחרה לא באמת מעלימה את המידע, אלא רק מכסה עליו, והעתבק פשוט חושף אותו.

פתרון מודרני: לערוך את המסמך במעבד תמלילים, למחוק את המילים הסודיות, להחליפן בהודעה שמודיעה שמילים נמחקו ומסבירה למה הן נמחקו (כי לציבור מגיע לדעת למה מוסתר ממנו מידע), לארוז את המסמך המתוקן כפדף ולהעלותו לאתר משרד המשפטים.

פתרון ממשל-ישראלי: להדפיס את המסמך, למחוק את המילים הסודיות בלורד שחור, לסרוק את המסמך באיכות גרועה שמזכירה פקס, לארוז כפדף ולהעלות לאתר משרד המשפטים.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: בחר בפתרון הממשל-הישראלי ().

(הלשין: הלמו)

אחרי הקיפול: המסמך המלא, כפי שפורסם באתר משרד המשפטים (פדף)

להמשך קריאה

21 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

שמו של נחקר בחשד להונאת ענק מצונזר בחלק מהתקשורת אבל מופיע בדיווחים לבורסה

וויינט, 9:52: “חשד להונאת ענק: כ-200 מיליון שקלים מכספי המדינה הוצאו במרמה” ()

מעריב, 10:22: “מעילה חסרת תקדים: נעצרו 19 חשודים בגניבת 200 מיליון ש”ח מקופת המדינה” ()

ישראל היום, 10:35: “משטרת ישראל עצרה 19 בני אדם בחשד לקבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועוד • החשודים עובדים בתחום כוח האדם, וביניהם חברה ציבורית • השיטה: יצירת מנגנון שיטתי של דיווחים כוזבים וניפוח עסקאות, חשבוניות פיקטיביות והמרת כספים” ()

וואלה, 11:04: “חשד להונאת ענק: גורמים בחברות כוח אדם הוציאו במרמה 200 מיליון שקל” ()

מה חסר? שמה של החברה, שנעדר גם מההודעה לעיתונות של המשטרה. אולי כי חקירה כזו בחברה ציבורית מהווה אירוע מהותי, שישפיע על המנייה, ולכן חובה לדווח למשקיעים? אבל הבורסה לניירות ערך כבר טיפלה בזה: מי שנכנס לאתר הבורסה מצא בקלות הודעה שהבורסה פרסמה, ובה נכתב “הנדון: “אס.אר אקורד בע”מ [/] מן החברה נמסר כי בכוונתה לפרסם דיווח בדבר אירוע מהותי. בעקבות זאת הופסק המסחר בניירות הערך של החברה”. כך שאין חשש שפרסום המידע בתקשורת יהווה עבירה על חוקי המסחר.

התקשורת כבר ידעה שהבורסה יודעת – המשטרה עצמה ציינה בהודעה לעיתונות כי “בשל העובדה כי אחד מנותני שירותי המטבע שעל פי החשד מעורב בפרשה הינו חברה ציבורית, עודכנו כנדרש גורמי הרשות לניירות ערך”.

בוויינט, שהתהדרו בפרסום ראשון, פרסמו בכתבה את ההודעה לבורסה בהשמטת שם החברה, וגם צירפו צילומסך שלה שבו טשטשו את שם החברה.

כך שבעצם וויינט שלחו את הגולשים לחפש את שם החברה באתר הבורסה, שם הופיעה בהמשך גם ההודעה המלאה, שבה דווח על חקירת בעל השליטה והדירקטור, החיפושים במשרדי החברה ובמשרדי חברות נוספות הקשורות לבעל השליטה וכיוצא בזה.

ייתכן שוויינט רמזו למתגלצ’ים ללכת לאתר הבורסה ולחפש שם את המידע שאסור להם לפרסם, כי המעצרים והחקירות החלו הבוקר, והחוק אוסר לפרסם שמות של חשודים ב-48 השעות הראשונות אחרי החקירה הראשונה, אלא אם הובאו בפני שופט או הוגש נגדם כתב אישום (זאת בהנחה שהאדם המדובר אכן נחקר כחשוד, כפי שמדווח בתקשורת).

כלי תקשורת שכן פרסמו את שם החברה והנחקר – הכלכלונים, אולי כי הם יותר מחוברים לדיווחי הבורסה: דה-מרקר, 10:06 (); גלובס, 11:47 (); כלכליסט , 11:48 ()

* הפוסט עודכן לאחרונה ב-14:18

20 ביוני, 2016 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

לדף הבא →