💔 פיתחו את הלב לקראקרים 💆 איזה חוש תרצו להשתיל? ⚕️ סנאפצ’ט של מנתח פלסטי » 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מה דעתכם להוסיף חוש נוסף לגופכם? ליביו בביץ, יזם וסייבורג, פועל למען החיבור בין אדם ומכונה, והתחיל בהוספת “חוש הצפון” לגופו – המאפשר לו לחוש מתי גופו פונה צפונה. לימור גרוסמן תזהיר מסכנת הפריצה למיכשור רפואי מתקדם שמושתל בגוף האדם. התוכנית המלאה תעלה פה בקרוב.

פורצים ללב שלך

מיכשור רפואי ומידע רפואי מהווים אתגר לגורמי סייבראבטחה, שצריכים להגן מפני גניבת מידע ושיבוש פעילות של מיכשור רפואי חיצוני וכזה שמושתל בגוף האדם. בסוף 2016 פרסם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מסמך המלצות להתנהלות עם מיכשור רפואי (פדף), ובינואר השנה הזהיר כי מכשור לבבי (קוצבי לב, דפיברילטורים ומכשירי סנכרון-מחדש) מתוצרת חברת סיינט ג’וד מדיקל חשוף לפריצות. באזהרה כתב המינהל כי “הפירצות הללו, אם ינוצלו לרעה, עלולות לאפשר למשתמש בלתי מורשה, כלומר מישהו שאינו הרופא של המטופל, לגשת מרחוק למכשיר הלבבי המושתל בעל יכולות ה-RF [תקשורת בתדרי רדיו להפעלה מרחוק, ע”ק] […] משדר ה-Merlin@home שעבר שינוי עלול לשמש לשנות את פקודות התיכנות של המכשיר המושתל, מה שעלול לגרום להתרוקנות סוללה מהירה ו/או להחלה של קצב לב או שוקים בלתי מתאימים”. ה-FDA לא כותב זאת במפורש, אבל משמעות הדבר היא פוטנציאל של גרימת נזק לחולים עד כדי מוות.

כבר ב-2007, ג’ונת’ן ריינר, הקרדיולוג של של סגן נשיא ארה”ב דאז דיק צ’ייני, החליף את קוצב הלב שלו וניטרל את האפשרות לשלוט בו אלחוטית, מחשש להתנקשות בידי האקרים. שנים אחר כך, הסדרה “הומלנד” הציגה קראקר שמתנקש בנשיא ארה”ב על ידי פריצה מרחוק לקוצב הלב שלו.

לב חולה. איור: רינה מימון

לב חולה. איור: רינה מימון

דיברנו על כך בתוכנית עם לימור גרוסמן, מנכ”לית חברת סלסטייה, שתציג בכנס MEDinISRAEL של מכון הייצוא בתחילת מרץ. סלסטייה הסבירה שבניגוד למחשבים, סמארטפונים ו-IoT, במיכשור רפואי אי אפשר לעבור למתחרים – יש אנשים שמושתל בהם מיכשור רפואי חיוני, שהחלפתו תדרוש ניתוח, וגם במקרה כזה לא בטוח שתימצא חלופה משום שהיצרנים עשויים ליהנות ממונופול על המיכשור הספציפי, שמוגן בידע טכנולוגי בלעדי, בפטנטים או בסף כניסה גדול מדי לחברות מתחרות.

בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, אמרה גרוסמן: “ה-FDA הוציאו הזהרה נגד קוצבי לב, והנושא הזה הוא חלק מנושא גדול יותר – IoT. היום כל מה שקשור לבית חכם, ערים חכמות, לתפעול בוויירלס – אפשר להניע את הרכב מהבית, מהעבודה להדליק את המזגן, לכבות חשמל – אז גם בעולם הרפואה יש דברים שנכנסים ועובדים בוויירלס ושהכל בשליטה חיצונית. זה יוצר סכנות, כמו משאבת אינסולין שהאקר פרץ אליה ובגלל שהשתלט עליה הוציא כמה אינסולין שהוא רוצה. אפשר להשתלט על הקוצב לב, לרוקן ממנו סוללה ולשנות נתונים. אבל, חשוב לדעת, אלה היו מה שנקרא ‘האקרים טובים’ – לא נגרם נזק, אלא הם הראו את החור באבטחה וקיבלו על כך הרבה כסף בתמורה, ובעקבותם הוציאו תיקון. זה כמו מה שהיה עם הג’יפים של סיאט – סרטון שרואים איך משתלטים על הרכב. שיחקו עם הווליום של הרדיו, חלונות, מזגן, לקחו את הרכב הצידה ושלטו באוטו לגמרי. הנושא הזה משמעותי מאוד. למשל אם ראש ממשלה נכנס לקבל טיפול רפואי או נפשי, תאר לך שמישהו מצליח לפרוץ ולקבל את המידע. עושה מזה מטעמים. צריך להעלות את רמת האבטחה. הרבה חברות אמרו שלא בא להן, ואין לך הרבה אפשרויות אחרות – יש כמה מונופולים ששולטים בשוק. אבל ברגע שה-FDA נכנסו וביקשו לסדר את נושא האבטחה ולעשות רגולציה, זה מחייב את החברות היצרניות. בסוף דצמבר התחילו לסדר את הנושא, כך שעוד אין מסמך מסודר”.

“החלק השני באבטחה רפואית, שעושה הרבה הדים, הוא העניין של הכופרה – בבית חולים בהוליווד השתלטו על השרתים ועל המידע וביקשו כופר. ויש כאלה הרבה, גם בארץ. זה נהפך להיות משהו ברמה חודשית – דואר אלקטרוני שיכול להתחזות לפקח של בית החולים, פותחים קובץ מצורף והדרך לשרתים היא קצרה. היום יש בתי חולים מסודרים עם גיבוי מסודר, מקסימום יש השבתה, אבל בית חולים אחד באירופה, לפני חודש, ביטל למעלה מאלפיים פציינטים שהיו אמורים להגיע כי תקפו לו את השרתים.

“המטרה היא לא לגרום להיסטריה, אלא למודעות. אנשים צריכים לשמור על הגנה, בפרט אם יש להם ציוד רפואי בבית. בבית חולים האחריות היא של בית החולים, אבל כשיש בבית אז גם החולה צריך לשים לב”.

בתוכנית הזכתי את מרי מואו, מומחית סייבראבטחה, שאחרי שהושתל בה קוצב לב החלה לחקור פירצות אבטחה במיכשור רפואי. הנה הרצאה שלה בנושא:

חוויה רבחושית

ליביו בביץ לא מתכוון להסתפק בחושים שקיבל מהטבע. החברה שלו, סייבורגנסט, מייצרת חוש נוסף – חוש הצפון (North Sense). מכשיר שמוצמד באמצעות ברגי טיטניום שמפורסנגים לחזה שלו רוטט כאשר בביץ פונה לכיוון צפון. מכשיר זו הופך אותו, לדבריו, לסייבורג. בראיון לחגי כהן ב”עלונדון” סיפר בביץ: “עד לפני חודש היו בעולם שני אנשים בעלי חושים מלאכותיים (שניים מהשותפים בחברה): האמן ניל הרביסון, שהוא אמן עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים, כשהאנטנה מחוברת ללוויינים בחלל ולאינטרנט. ניל הוא סייבורג (אדם שבגופו רכיבים מלאכותיים) ידוע, והראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. השנייה היא מון ריבאס – אמנית בעלת שני שתלים בזרועותיה המאפשרים לה לחוש פעילות סיסמית של כדור הארץ והירח. העובדה שאני וסקוט התקנו את ׳נורת׳ סנס׳ מכפילה למעשה את האוכלוסייה של הסייבורגים בעולם, ועכשיו כשניתן להזמין את המוצר, אוכלוסיית הסייבורגים תגדל באופן משמעותי”.

ליביו בביץ, מייסד-שותף ומנכ"ל סייבורגנסט. צילום באדיבות בביץ

בוביץ עם השתל נורת’סנס. צילום באדיבותו

עוד הסביר בביץ: “המכשיר הוא בעל חיישן שרוטט בכל פעם שהגוף פונה צפונה ומהווה פלטפורמה לשינוי תודעתי. המכשיר הוא מעטפת חיצונית והוא עובד כמו ה׳התנייה של פבלוב׳. ברגע שאתה מקבל סימן, אתה יודע שמשהו קורה. ברגע שאני מסתובב צפונה המכשיר רוטט והמוח שלי מתרגל לכך שהרטט הזה קורה רק כאשר אני פונה צפונה ולא בשום צורה אחרת. כשאת מתחילה לקבל מידע חושי לגבי המיקום שלך, זה משהו שמתווסף לתפיסת המציאות שלך. אנחנו פחות מתעניינים בשימושים המעשיים של ׳נורת׳ סנס׳ ויותר איך זה ישפיע על הפקת הנאה מהמציאות שלנו”.

אחורי הקלעים

משתמשי רשתות חברתיות מרבים להציג את החלקים היפים בחייהם – בילויים עם חברים, אוכל טוב, חופשות בחו”ל. ד”ר מת’יו שולמן מראה את אחורי הקלעים:

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

שולמן הוא מנתח פלסטי בניו יורק סיטי, שמתעד בטוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם את הניתוחים הפלסטיים שהוא מבצע במטופליו. סלב-מנתחים-פלסטיים-של-סלבים הרגילו אותנו לתמונות יחצנות של של דוגמנים ושחקניות; בניגוד אליהם, שולמן מציג מנותחים אלמונים, ולא חוסך בהסברים פלסטיים, תמונות של איברי גוף חתוכים וסרטונים מדממים ממהלך הניתוחים עצמם.

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

“אני משתמש בסנאפצ’ט כי אני חושב זה כיף. חשוב לאנשים לראות איך ניתוחים פלסטיים אמיתיים נראים”, אמר שולמן בראיון למאד’רבורד. “אני רוצה שאנשים יראה, אולי זה יותר מדמם ממה שחשבתם, או יותר משעמם ממה שחשבתם, או שהניתוח יותר מקיף ממה שחשבתם. יש פער גדול של חלל מידע, ואני חושב שאנחנו ממלאים את החלל הזה עבור אנשים”.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.2.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


סגן הנשיא פנס מבטיח ליהודים: “ארה”ב 🇺🇸 עומדת לצד 🇳🇮 ניקרגואה” » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סגן נשיא ארה”ב מייק פנס נאם אתמול (ו’) באירוע של ה-RJC (הקואליציה הרפובליקנית יהודית), ואמר שארה”ב עומדת לצד בישראל. הדברים פורסמו גם בטוויטר שלו, ‎@VP‏:

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

ציוץ טוויטר של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שבו פרסם דגל של ניקרגואה במקום דגל ישראל, 25.2.2017

כנהוג במשטרים חמודים, (ככל הנראה איש המדיה החברתית של) פנס קישט את הסטטוס באמוג’י דגלים, של ארה”ב ושל ישראל ניקרגואה, כפי שפרסמו המתגלצ’ים ג’ון ארבוסיס וקייל גריפין.

להגנתו של (מנהל המדיה החברתית של) פנס ייאמר שבגודל הזעיר של האמוג’י, קל להתבלבל בין הדגלים, שבשניהם פס כחול אופקי בראש ובתחתית הדגל.

דגלי ישראל וניקרגואה באמוג'י, מתוך ציוץ של קייל גריפין

מתגלצ’ים שהבחינו בטעות צחקו על הסגנשיא:

“#דגליםאלטרנטיביים”, כתב אבי בואנו, ברפרור למונח ה-1984-י “עובדות אלטרנטיביות”, שיועצת טראמפ קיילין קליאן קונווי טבעה כשניסתה להסביר את שקריו של הנשיא.

“מייק פנס השתמש בדגל ניקרגואה במקום בישראלי. אפילו סגן הנשיא לא מאמין שישראל קיימת. #IStandWithNicaragua” – ננה ג’יבריל

“[שרת החינוך האמריקאית] בטסי דבוס בטח לימדה את מייק פנס גאוגרפיה כי זה בוודאות הדגל של ניקרגואה, לא ישראל” – נאניי.

“כפי שאני תמיד אומר/ת בסוף סדר פסח שלנו, ‘לשנה הבאה בניקרגואה!'” – ג’סי.

“לו זה היה הדגל הרוסי, זה היה מאוד מצחיק” – @DevolutionMan

(אפרופו הדגל הרוסי: יום לפני כן, משתתפים באירוע השנתי השמרני CPAC נופפו בדגלי כחול-לבן-אדום עם שמו של טראמפ, כשהם לא מודעים לכך שמדובר בדגלי רוסיה שעליהם הוטבע השם טראמפ. מאחורי מתיחת/מחאת הדגלים עומדים ג’ייסון צ’רטר וראיין קלייטון, חברי ארגון Americans Take Action, שבין השאר ארגן הפגנות, ניסה לגרום לאלקטורים במדינות שבחרו בטראמפ להצביע להילרי קלינטון, וקורא להדחת טראמפ).

קלייטון עם הדגלים המזוייפים, מורחק מכנס CPAC:

טל”חניק מציע

הבוס של פנס, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, נוהג גם הוא לפרסם שגיאות כתיב (ושקרים מוחלטים) בטוויטר, ועושה זאת בעצמו ולא באמצעות מנהלי מדיה חברתית. אחת השגיאות המוצלחות ביותר שלו היתה כשרצה להגדיר את גניבת כלי השיט האוטונומי התת-ימי על ידי סין כמעשה חסר תקדים, אך במקום לכתוב unprecedented act הוא שיבש ל-unpresidented act, כשהוא מחליף את המילה “תקדים” (פרסדנט) במילה “נשיא” (פרזדנט). הביטוי, ההולם רבים ממעשיו של טראמפ, נמחק על ציוצו רק אחרי כשעה וחצי, והוחלף בציוץ עם האיות הנכון. טראמפ מחק ציוצים נוספים לצורך עריכה ותיקון שגיאות.

ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם המילה unpresidented

גם פנס מחק את הסטטוסים עם הדגלים השגויים. הדבר עשוי להוות עבירה על חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שמחייב שמירה של כל הרשומות של הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם במהלך כהונתם, והעברתן לארכיונים הלאומיים אחריה. בחודש שעבר נמסר מהארכיונים הלאומיים כי הם עדיין מתחבטים בשאלה אם הממשל צריך לשמור ציוצים שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


השפה המופשטת מאחורי תרגום המכונה • גוגל לא נותנת לנו פקודות • מתרגמים נ’ בינות מלאכותיות » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

השפה המופשטת מאחורי גוגל תרגום

בעקבות דיווח של גוגל, אתרי טכנולוגיה דיווחו בהתרגשות שהבינה המלאכותית שמאחורי גוגל טרנסלייט המציאה שפה. המציאות רק קצת פחות מקריפה: הבינה המלאכותית גילתה דרך יעילה יותר לתרגם בין שפות, באמצעות interlingua – שפה אבסטרקטית שמקשרת בין שתי השפות.

יובל פינטר, דוקטורנט למדעי המחשב בתחום עיבוד שפה באוניברסיטת ג’ורג’יה טק, הסביר בתוכנית את משמעות החידוש. כך סיפר לנו בראיון מקדים: “גוגל תרגום פרסה לאחרונה מנוע תרגום חדש שהחליף את הישן, בהדרגה החל בספטמבר. המערכת מיישמת רעיונות שמסתובבים בעולם המחקר כבר כמה עשורים ורק לאחרונה הפכו ישימים. בנובמבר חברי הצוות פרסמו מאמר ובו הסבירו איך המערכת שאימנו למעשה מצליחה לייצג שפה אנושית באופן מופשט, כך שמתאפשר לתרגם ישירות בין שפות שהמערכת מעולם לא פגשה דוגמאות עבורן. הביצועים שהציגו לא מושלמים, אבל בהחלט יש כאן קפיצת מדרגה קונספטואלית.

“במשך רוב ההיסטוריה של תרגום ממוחשב, הגישה השלטת היתה ‘מבוססת-ביטויים’. לפי גישה זו, בגדול מפרקים את משפט המקור לחלקים (ביטויים) שנראים סבירים לתרגום, מתרגמים אותם בנפרד ואז בונים את המשפט בשפת היעד כשמנסים כמה שיותר לקלוע לתחביר ולהגיון שלה. את הידע של כל אחד מהשלבים האלה אפשר לבנות באופן אוטומטי: מראים למערכת המון דוגמאות של משפטים מתורגמים ושל משפטים דקדוקיים מכל אחת מהשפות, והיא ‘לומדת’ איך לפרק משפט, איך לתרגם כל ביטוי, ואיך להדביק. אבל עדיין יש הרבה התערבות אנושית בכל אחד מהשלבים ובמעברים ביניהם. למשל, אם ניקח את המשפט ‘אתמול ביקר ראש הממשלה בתחנת כוח’ ונבקש תרגום לאנגלית, המערכת תצטרך לדעת, בין היתר: ש’ראש הממשלה’ זה ביטוי אחד שתרגומו The Prime Minister ולא head the government; ש’ביקר’ זה במובן הפיזי (visited) ולא הרטורי (criticized); שהפועל במשפט המתורגם צריך לבוא אחרי הנושא; ש’אתמול’ יצטרך פסיק אחריו; ש-‘ב’ זה at ולא in; ועוד. שני הכללים הראשונים יילמדו ברמה סבירה באופן אוטומטי, אבל שלושת האחרונים כנראה ידרשו יד אנושית שתקודד ידע ספציפי על עברית ואנגלית. אלו המערכות שהיו נפוצות עד היום.

חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa)

חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa)

“במערכת החדשה ישנו יישום מאסיבי של טכנולוגיה, שעד לפני כמה שנים היתה בעיקר שעשוע תיאורטי, ועכשיו התאפשר בזכות התקדמויות בכוח חישוב ובתצורת מעבדים, וצבירה של כמויות מידע בסדרי גודל מעל מה שהיה מקובל. באלגוריתם החדש, במקום הרבה חוקים שבני אדם כתבו, או לפחות הכווינו על סמך ידע על כל שפה, המחשב בונה לעצמו את החוקים. ההבדל העיקרי הוא שמתקבל ישירות תרגום ממשפט שלם למשפט שלם, ולכן לא צריך להכיר מראש את השפות כל עוד יש מספיק נתונים.

,המאמר האחרון שגוגל הוציאו הראה שלא רק תהליך התרגום זהה בין זוגות של שפות, אלא שכתוצר לוואי של הלמידה, המערכת בונה מין ייצוג כללי, לא תלוי-שפה, של המשפט. אמרנו שעד היום מערכת לתרגום בין שתי שפות היתה תלויה בהימצאותם של מליונים של משפטים שאנחנו יודעים את התרגום שלהם. קל לעשות את זה לזוגות שפות כמו אנגלית-צרפתית, למשל, כשכל פרוטוקול של הפרלמנט הקנדי או מנגנוני האיחוד האירופי יוצא בפורמט רב-לשוני אחיד. אבל מה קורה כשמנסים לבנות מערכת של תרגום מקוריאנית לסוואהילי, או עברית לספרדית? מה שעשו עד היום זה תרגום דרך שפת ביניים (בפועל, תמיד אנגלית), מקוריאנית לאנגלית ומשם לסוואהילי. זה הרבה יותר הגיוני גם ביישום – נניח יש 100 שפות, אז צריכים בערך 200 ממשקים, במקום בערך 10,000 אם רוצים תרגום ישיר בין כל שפה לכל שפה, שזה לא ישים. חסרון אחד של הגישה הזו הוא אפקט של ‘טלפון שבור’ כשהתרגומים לא מושלמים, אבל יש גם עניין של אובדן מידע. למשל מעברית לספרדית – המשפט ‘החתולה אוכלת את הגבינה’ תתורגם דרך האנגלית the cat is eating the cheese, ומאבדים פה את העובדה שהחתולה היא נקבה, הבחנה שיש גם בעברית וגם בספרדית אבל אין באנגלית. ‘שפת הביניים’ המופשטת שגוגל מצאה עדות לה, לעומת זאת, מספיק עשירה כדי להכיל גם את המידע של המין הדקדוקי, וזה ישתמר במעבר ל-gata הספרדית.

“‘שפת הביניים’ עצמה היא, כאמור, מופשטת. היא חיה במרחב מתמטי ואי אפשר להגות את המילים והמשפטים בה. איך גוגל הראו שהיא קיימת? לקחו משפטים מתורגמים בין יפנית לאנגלית ובין קוריאנית לאנגלית, ואימנו מערכת רק עליהם. אחר כך אמרו למערכת לתרגם משפטים מיפנית לקוריאנית, דברים שהיא לא ראתה בזמן האימון. התרגומים היו סבירים, והתחרו יפה בתרגום שעבר דרך אנגלית. אחר-כך קצת ‘עזרו’ למערכת עם כמות קטנה יחסית של דוגמאות תרגום מיפנית לקוריאנית, ואז התרגומים היו טובים כמו מודל ישיר, שאומן על הרבה דוגמאות של יפנית-קוריאנית.

“לפי ההודעות של גוגל, המערכת כבר נפרסה, כלומר זו המערכת שעכשיו נמצאת ופעילה כשאנחנו משתמשים בגוגל טרנסלייט. התרגומים מאנגלית לכל השפות ולהפך אמורים להיות טובים יותר מאשר מקודם. נראה שעוד לא פרסו את המודל המשותף, אבל אם זה יקרה, גם האיכות מעברית לשפות אחרות תשתפר. על עברית הם לא פרסמו תוצאות, אני לא יודע אם דוברי עברית נהנים משיפור משמעותי”.

גוגל לא נותנת לישראלים אפשרויות או פקודות

יעל סלע, ראש צוות הלוקליזציה של גוגל לעברית, הרצתה בכנס אגודת המתרגמים על אתגרי תרגום ממשקים במדינות שונות. בשיחה מקדימה עם עורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, סיפרה סלע: “להרצאה שלי קראתי באנגלית ‘הו דה פאק איז ג’ים’, ובעברית מיננתי את הגסויות וקראתי לה ‘גוגל ב-70 לשון’ – איך עושים גוגל ברחבי העולם. אני המנהלת שעוסקת בתרגום לעברית של גוגל, בשיתוף פעולה עם צוותי השיווק, היח”ץ והצוות המשפטי. הרעיון בתרגום גוגל הוא לא לתרגם אלא ליצור את אותו אפקט שקורה בשפות שונות. במדינות שהומור יותר מקובל – בישראל, במדינות הנורדיות, במדינות דוברות אנגלית – אנחנו יחסית נתרגם קרוב למקור. אם הומור נחשב מאוד לא רציני מוציאים אותו לחלוטין – כמו למשל ביפן, שם חברה מקצועית לא יכולה לצחוק איתך, אפילו כשמדובר בחברה עם המעמד המאוד מכובד ומרשים של גוגל – ביפנית לא עושים את זה. אז, למשל, כשיש תקלה וגוגל אומר “אופס, סאמת’ינג וונט רונג” – ביפנית משלשים את ההתנצלות. בסינית למשל, היינו חושבים שאין הומור אבל עושים הומור. בתאילנדית מוסיפים תואר כבוד – היי ג’ון, היי ג’ון קון. בנוסף, יש עניין סביב מה מילת פנייה – באנגלית זה ‘יו’, אבל בשפות אחרות יש כמה יו. ‘זי’ המכבד ו’דו’ היומיומי בגרמנית, למשל. בגרמנית, לקהל של לקוחות ארגוניים, משתמשים בזי, אבל למשתמש הרחב – ג’מייל, דרייב, יוטיוב, משתמשים בדו”.

מה אפשר ללמוד על האופי הישראלי, או על האופי הישראלי כפי שגוגל רואה אותו, בתרגום לעברית?
“אנחנו למשל יכולים לראות שגוגל בישראל, כמו כל מי שמנסה להתקשר עם הקהל הישראלי, צריך להיות ישיר. כשאומרים לו ‘יו מיי וונט טו קונסידר’, והתרגום המדויק לעברית הוא ‘אולי תרצה לשקול א’/ב’/ג”, הישראלי הממוצע שוקל, שוקל את השקילה, ובסוף מחליט שלא. זו הדרך לומר ‘מומלץ לעשות’. כשמתרגמים לעברית, מורידים את האובר נימוס. המשתמש הישראלי אומר ‘מה אתה רוצה שאני אעשה? תגיד לי’. אין פליז באנגלית אף פעם, אבל בחלק מהטקסטים שלנו אנחנו כן כותבים ‘נא ללחוץ על הכפתור’, כי זה מרכך. כשאומרים לישראלי ‘פתח חשבון, לחץ כאן’ – מסתכלים על ההוראה הזו ואומרים ‘למה מי אתה שתיתן הוראות’. אז במקום אנחנו כותבים ‘לפתיחת חשבון’. זה גם חלק מהניסיון לא לפנות רק לגברים. באנגלית אין ג’נדר בשפה, וגם בעברית משתדלים להתנסח באופן נייטרלי מבחינה מגדרית. אבל כשהיה, למשל, טקסט שהיה מיועד למורים בבית ספר יסודי, בחרנו דווקא לפנות לנשים כי זה 90 ומשהו אחוז”.

גוגל הגלובלית. תמונה: Jeroen Frans (cc-by-nc-sa)

גוגל הגלובלית. תמונה: Jeroen Frans (cc-by-nc-sa)

איך יודעים לקלוע לאופי? האם מדובר בתהליך של ניסוי וטעייה?
“זה יותר ניסוי ופידבק – הרבה לדבר עם הקהל שלנו ומשתמשים, יש קהילה של משתמשים שיש לנו מגע איתם. אנשי שיווק מסוגלים להביא לנו פידבק מהמשתמשים האמיתיים. יש לנו קהילה של יוצרי יוטיוב שעוזרים לנו להבין איך יוטיוב צריך להשמע בעברית. בתאילנדית, למשל, הרבה מונחים לא מתרגמים אלא מתעתקים – הרבה מהתעתיק הוא לא מדויק. למשל ‘אינבוקס’ הפך ל’אינבלוקס’, וכשגוגל נכנסה עם גוגל אינבוקס, היתה התלבטות אם להשתמש בתעתיק לא נכון או תעתיק נכון, והחליטו ללכת על התעתיק הנכון – אינבוקס. שנתיים אחר כך, התעתיק המדויק שגוגל התעקשה עליו מתפשט. אימייל בעברית היה מתורגם כדוא”ל – אף אחד לא משתמש, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי בתפקיד זה להחליף את התרגום ל’אימייל'”.

איך הגעת לתפקיד?
“תרגמתי הרבה ספרים, הרבה מדע בדיוני ופנטזיה, כולל משחקי הכס גם, ואתה ממציא הרבה דברים במדע בדיוני ופנטזיה. לפני כמה שנים נפתח תפקיד בגוגל והגעתי אליו”.

ריקוד הנצחון של המכונה

לפני שנה פרסמתי טיפ למי שצריכים לתרגם טקסט – במקום לתרגם מאפס, להשתמש בגוגל טרנסלייט לתרגם את הטקסט המלא, ולהשתמש בתרגום המכונה כטיוטה שעל גביה עורכים ומתקנים את השגיאות. מישהו שיתף את הפוסט בקבוצת פייסבוק של מתרגמים, שקטלו את העצה שלי והסבירו שאני לא מבין כלום בתרגום.

הקוריאה טיימז מדווח כעת על תחרות תרגום שמתקיימת היום באוניברסיטת הסייבר סג’ונג שבסיאול, דרום קוריאה. כל מתחרה מקבל שני מאמרים באנגלית לתרגם לקוריאנית, ושניים בקוריאנית לאנגלית, עם 30 דקות לתרגום כל מאמר. בצד אחד של הזירה: מתרגמים אנושיים. בצד השני: הבינות המלאכותיות גוגל טרנסלייט ונאבר פפגו, שני שירותי תרגום-המכונה הפופולריים ביותר שתומכים באנגלית וקוריאנית.

שלט עברי הפוך בעיר ניס. צילום: שמוליק ליברמן

שלט עברי הפוך בוילה דה בעיר ניס. צילום: שמוליק ליברמן

“בקרב מתרגמים ומתורגמנים, ואלו ששואפים לעבוד בתחומים אלו בעתיד, מתגבר החשש שהם עלולים לאבד את מקומם לטכנולוגיות תרגום אוטומטיות מבוססות בינה מלאכותית, אשר השתפרו משמעותית”, אמר קאנג דאה-יונג, מזכ”ל IITA (ארגון דרום קוריאני ממשלתי לקידום טכנולוגיות מידע). “אף שהאירוע עשוי לא להפיג לגמרי חששות אלו, אנחנו מקווים להראות שלבני אדם ולמכונות יש חוזקות וחולשות שונים, ולהדגיש שיש צורך באנשי מקצוע בתרגום ובמתורגמנות של העתיד”.

זה הציטוט במקור באנגלית:

Human translators and interpreters and those who seek to do these jobs in the future are increasingly facing concerns that they may lose their presence as AI-based automatic translating technologies have rapidly been improved,” IITA Secretary-General Kang Dae-young said. “Though the event may not completely dispel such worries, we hope to confirm that humans and machines have different strengths and weaknesses and highlight that human professionals will still have their roles in translation and interpretation of the future.

וזה תרגומו לעברית על ידי גוגל טרנסלייט:

האדם מתרגמים ומתורגמנים לבין מי שמבקשים לעשות עבודות אלה בעתיד יותר ויותר מול חששות כי הם עלולים לאבד את נוכחותם טכנולוגיות תרגום אוטומטי מבוססי AI במהירות שופרו,” אמר IITA מזכ”ל קאנג דיי-צעירים. “למרות שהאירוע לא לגמרי להפיג דאגות כאלה, אנחנו מקווים לאשר כי בני אדם ומכונה יש עוצמות וחולשות שונות ולהאיר כי מקצוע אנושי עדיין יהיה התפקידים שלהם בתרגום ופרשנות של העתיד.

אני מאחל הצלחה לשני הצדדים.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב21/2/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


🗯️ כבוד הנשיא טראמפ, תמחק את הפרופיל שלך! » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

דונלד טראמפ, האיש שלפי אתרי חדשות של הימין-החלופי מכהן כנשיא ארה”ב, צייץ בטוויטר: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*”

ציוץ שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחק מטוויטר: ""תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, סי.אן.אן, אן.בי.סי ניוז הכושלים ורבים אחרים)   היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי. *חולני!*"

מאוחר יותר מחק טראמפ את הציוץ. מי שחשב שהמחיקה נבעה מחרטה על ההסתה נגד כלי התקשורת כנראה עסוק מדי ברעיית עדר החד-קרנים המעופפים שלו מכדי להבחין שהנשיא העלה מחדש את הטקסט כשהוא מתוקן – נטול רווחים מיותרים והמילה “חולני” וכולל עוד מספר כלי תקשורת שהנשיא שכח להסית נגדם: “תקשורת ה*פייק ניוז* (ניו יורק טיימס, אן.בי.סי ניוז, איי.בי.סי, סי.בי.אס, סי.אן.אן הכושלים) היא לא האויב שלי, היא האויב של העם האמריקאי!”

חופש הביטוי חשוב מאוד לאומה האמריקאית, שהכניסה אותו לחוקה שלה, וההגנה עליו נרחבת, כך שהוא מאפשר מצד אחד לשרוף את הדגל האמריקאי ומצד שני להגדיר כלי תקשורת כאויבי האומה (ולהעליב ולהשמיץ מאות אנשים וגופים). אבל חופש הביטוי אין משמעותו חובה לתת במה לביטויים כאלו, וטוויטר, לו רצתה בכך, יכולה היתה לפעול נגד התבטאויות של טראמפ אם אלו מפירים לדעתה את תקנון השימוש.

ארגון זכויות האזרח הוותיק ACLU, שנאבק בין השאר נגד החלטות ומדיניות של טראמפ, סבור שאסור לפגוע בחופש הביטוי של נשיא ארה”ב בטוויטר. מומחה לחופש הביטוי בארגון, בן וויזנר, אמר לניו יורק טיימס בדצמבר: “העולם היה במצב הרבה פחות טוב לו טראמפ סולק מטוויטר. לפני הבחירות, במהלך הבחירות ואחרי הבחירות, כולנו לומדים דברים מאוד חשובים על טראמפ מהדרך שבה הוא מתנהג במדיום הבלתי מסונן הזה, כך שהשיח והדמוקרטיה שלנו לא היו מפיקים תועלת מחסימת ערוץ הביטוי הזה עבור טראמפ, מה שהיה גורם לכך שהגירסה היחידה שלו שהיינו רואים היא זו שהמפעילים שלו אישרו”.

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. איור: Anonymous (cc0)

יש אקטיביסטים שחושבים אחרת. לורה איי. גומז, מייסדת ומנכ”לית Atipica ולשעבר אחראית לוקליזציה בטוויטר, ואלן קיי. פאו, סמנכ”לית גיוון והכללה במרכז קאפור, פרסמו בסוף ינואר בבלוגייה “מדיום” מכתב פתוח לג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר, שכותרתו “@ג’ק היקר: הגיע הזמן להשעות את דונלד טראמפ מטוויטר”. לדבריהן, “@realdonaldtrump מוציא את המירע מטוויטר – החברה, הפלטפורמה, ומשתמשיה. הוא משתמש בכישורי המניפולציה שלו ובפלטפורמה שלך להתבריין על אחרים, ולהסית תומכים להטריד אנשים – הן בטוויטר והן בחיים האמיתיים”. בין השאר, מנו השתיים ציוצים של טראמפ נגד הלוחם לזכויות אזרח וחבר בית הנבחרים האמריקאי ג’ון לואיס, השחקנית מריל סטריפ, מנהיג ארגון העובדים צ’אק ג’ונס ולורן באצ’הלדר, תלמידת קולג’ בת 18 ששאלה אותו באירוע בחירות פומבי שאלה שלא מצאה חן בעיניו.

השאלה היתה “אני רוצה לקבל משכורת זהה לזו של גבר, ואני חושבת שאתה מבין את זה. אז, אם תהיה נשיא, האם אישה תרוויח אותו שכר כמו גבר והאם אזכה לבחור מה לעשות עם גופי?” (השאלה השנייה נגעה להתנגדות טראמפ למימון הפלות על ידי המדינה). טראמפ השיב לה: “את תרוויחי אותו דבר אם תעשי עבודה טובה באותה רמה, ואני במקרה פרו-לייף [מתנגד להפלות, ע”ק]”. בהמשך כתב בטוויטר: “האישה הצעירה השחצנית שתיחקרה אותי באופן נבזי באירוע No Labels אתמול היתה חברת צוות של ג’ב [בוש, שהתחרה בטראמפ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות, ע”ק]!. *האם הוא יכול להביס את רוסיה וסין?*” באצ’הלדר, שהודתה שהיתה מתנדבת במטה של בוש אבל שבדעותיה היא ליברלית, ושלעולם לא היתה שואלת שאלה שתולה, סיפרה שבעקבות הדברים קיבלה איומים. בראיון לוושינגטון פוסט שנה לאחר מכן אמרה שאחרי הציוץ, אנשים החלו להתקשר אליה ולהשאיר הודעות מאיימות בעלות אופי מיני, וכך גם באימייל ובהודעות הפייסבוק שלה. לדבריה בראיון לסי.אן.אן, “אני חושבת שהיום הכי גרוע היה כשמישהו אמר את הכתובת שלי והם אמרו שהם יבואו והם יאנסו אותי”.

בטוויטר השעו לצמיתות את כתב אתר הימין-החלופי ברייטבארט, מיילו ייאנופולוס, בעקבות מה שהגדירו כהסתה של עוקביו להטריד אנשים, ספציפית לאחר שכתב נגד השחקנית לזלי ג’ונס, ומתקפות של אוהדיו עליה גרמו לה לעזוב את טוויטר. אולם החשבון הפרטי של טראמפ עדיין פעיל. בתגובה לכתבה בנושא באתר העיתון USA Today, מסרה החברה לקונית: “כללי טוויטר חלים על כל הפרופילים”.

דורה לקס טיפקס

יש בעיה נוספת עם מחיקת ציוצים של הנשיא – דבר שטראמפ עצמו עשה הפעם ובמספר הזדמנויות בעבר, בעיקר כדי לתקן שגיאות כתיב, ושטוויטר ורשתות חברתיות אחרות עשויות לעשות אם יחליטו להחיל עליו את אותם כללים שחלים על שאר המשתמשים. הבעיה, כפי שהסבירה כתבה בפורבס, היא חוק הרשומות הנשיאותיות 1978, שקובע שרשומות רשמיות של הבית הלבן צריכות להיות פומביות, ועל הנשיא, סגן הנשיא ואנשי צוותם לשמור עליהן כל עוד הם בתפקיד, ולהעבירם לארכיונים הלאומיים כשהם עוזבים. עדכון לחוק מ-2014 מבהיר שרשומות כוללות גם אימיילים ומגוון סוגים של תקשורת אלקטרונית, ונותן לארכיבר של ארה”ב את הסמכות לקבוע מה נחשב לרשומה פדרלית. כך שמחיקה של ציוץ יכולה להוות הפרה של החוק הזה, כפי שהיתה הסתרת האימיילים על השרת הפרטי של שרת החוץ הילרי קלינטון, שטראמפ הרבה להזכיר במערכת הבחירות ואף לאיים עליה במאסר.

דוברת הארכיונים הלאומיים, מרים קליימן, אמרה בחודש שעבר לסוכנות AP שהציוצים של טראמפ, כמו כל תקשורת אלקטרונית שנוצרה או התקבלה על ידי הנשיא או צוותו, נחשבים לרשומות נשיאותיות וצריך לשמרם למטרות היסטוריות, אבל הסוכנות עדיין דנה בשאלה אם הממשל יידרש לשמור ציוצים ששונו או נמחקו, וטרם קיבלה החלטה בנושא. בינתיים, גורמים חיצוניים אחרים מתעדים את כל הציוצים של טראמפ, ובהם גם אלו שנמחקו.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


🗽 ףאק דונלד טראמפ 🚖 ףאק אובר » 📻 האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

בפינה דיברתי על פרצנים שפרצו למשדרי תחנות רדיו ושידרו בתחנות את השיר “פאק דונלד טראמפ” של YG ו-Nipsey Hussle בלופ, ועל המחאה #deleteUber נגד אפליקציית הנסיעות אובר, שנתפסה כשוברת את שביתת המוניות שהתקיימה נגד מגבלות ההגירה שהטיל טראמפ.

מפגין נושא כרזת מחאה שבה דיוקן דונלד טראמפ, עשוי בננה ונקניק. תמונה: Joe Flood (cc-by-nc-nd)

מפגין נגד טראמפ. תמונה: Joe Flood (cc-by-nc-nd)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


עולמות מראה, טוויטרים סוררים נגד טראמפ ואנשים כרכיבים ברשתות חברתיות » אירוח ב”תומר ועמית: הפודקאסט”

הפרסומאים תומר אסולין ועמית להב משדרים מאז נובמבר 2016 את “תומר ועמית: הפודקאסט“, שאין לו נושא קבוע ומתבסס על אורח כמעט בכל פרק. התארחתי אצלם בפודקאסט שהוקלט ב-27.1.2017 בסטודיו צילום באזור המוסכים של רחוב שוקן, יחד עם המפיקה הדר בהירי.

עידו קינן, הדר בהירי, עמית להב ותומר אסולין בהקלות "תומר ועמית: הפודקאסט". תמונה: עידו קינן

תקציר הפרק:

בוקר שישי סגרירי בדרום תל אביב. נטשנו את הפוך לטובת שיחה מרתקת עם עידו קינן – עורך ומנהל האתר ‘חדר 404’, מגיש בגל”צ את התכנית ‘רבע לדיגיטל’, ובכלל, חיית רשת שעושה עוד מלא דברים…

דיברנו על טרולים ברשתות חברתיות, על פייסבוק שמזדקן לנו מול הפנים (ובינתיים עסוק בזיהוי פנים שלנו), על פודקאסטים, וגם קצת על הצד האפל של ICQ

לינקים לנושאים שעלו בפודקאסט

המועמד ליועץ המדעי של דונלד טראמפ, פרופ’ דיויד גלרנטר, וספרו הנבואי “Mirror Worlds”, שחזה את הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק.

ראיון עם פרופ’ אריאל אזרחי מאוקספורד על איך חברות משתמשות במידע כדי להציג לנו מחירים שונים לפי הפרופיל שלנו – אם אנחנו גולשים ממק או פי.סי, אם אנחנו גבר או אישה, מאיפה אנחנו בעולם וכו’.

פייסבוק ביצעה ניסוי ברגשות של משתמשיה.

מתקפת הורדת דירוג על רשת אגאדיר.

מקס דאנבר: “טוויטר הופכת לממשלה הגולה של ארה”ב”. ממשל טראמפ אסר על פרופילי טוויטר ממלכתיים להתבטא בנושאים שונים, כולל התבטאויות נגד הנשיא; מתגלצ’ים אנונימיים הקימו פרופילי טוויטר חלופיים ותוקפים באמצעותם את טראמפ ומפרסמים את המידע שנאסר על הפרופילים הממלכתיים לפרסם.

פייק ביבי נתניהו בפייסבוק מפיל בפח כלי תקשורת (ולא בפעם הראשונה) – ערוץ 10 פרסםתגובה שלו במקום תגובה של נתניהו האמיתי.

חדשות 10 פרסמו תגובה של העמוד הסאטירי "ביבי נתניהו" במקום של העמוד הרשמי של בנימין נתניהו

שיחות הטלפון יעברו מהעולם.

הפוסט עם העירום שבגללו גוגל סגרו לי את הפרסומות בבלוג.

פודקאסט מומלץ: התסכית LifeAfter:

הףאפנינג: מורשע שלישי בגניבת תמונות העירום של הסלברטיאיות, ‍המפיצים טרם נתפסו » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

תמונות וסרטוני עירום פרטיים מחשבונות אייקלאוד וג’ימייל של עשרות סלבריטאיות, ובהן ג’ניפר לורנס, קייט אפטון, קירסטן דאנסט ואריאנה גרנדה, ומאות נשים לא-מפורסמות נגנבו על ידי פרצנים ופורסמו באתרי פורומים ובהם 4צ’אן ורדיט על ידי מתגלצ’ים ב-2014 בפרשה שכונתה “סלבגייט”/”הףאפנינג“. השבוע הורשע ונידון למאסר גור-האקרים נוסף בפרשה, אולם האחראים לפרסום התמונות ברשת טרם אותרו.

המורשע הטרי הוא אדוארד מג’רזיק, בן 29 מאילינוי, ארה”ב, בן לשני שוטרים משיקגו. הוא ניהל במשך כשנה בין 2013-2014 הונאת דיוג (פישינג), שבה שלח לקורבנות, ובהם סלבריטאיות ומכרים מחייו הפרטיים, הודעות אימייל שהתחזו להודעות מהתמיכה הטכנית של אפל וגוגל. בנימוק של אבטחת מידע, התבקשו הנמענים להיכנס לג’ימייל ואייקלאוד ולהיכנס לחשבונותיהם עם שם ומשתמש וסיסמה, אולם למעשה היו אלה אתרים מזוייפים שהעבירו את פרטי הגישה לידי מג’רזיק.

במסגרת עיסקת טיעון, מג’רזיק הודה והורשע בסעיף אחד של גישה לא מורשית למחשב מוגן להשגת מידע, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא חמש שנות מאסר. הוא נידון לתשעה חודשי מאסר בכלא פדרלי ולתשלום 5700 דולר לכיסוי מחצית מעלות שירותי הייעוץ שקיבלה אחת מקורבנותיו המפורסמות, ששמה לא פורסם. המפורסמת האמורה וקורבן מפורסמת נוספת ביקשו ממשרד התובע הכללי האמריקאי שמג’רזיק יפצה אותן גם על עלות הסרת התמונות מאתרים שונים, אולם בית המשפט לא קיבל בקשה זו, בנימוק שאי אפשר להטיל את מג’רזיק את האחריות על עלות הסרת התמונות.

ספריות עם תמונות עירום של מפורסמות מהדלפת ףאפנינג

מג’רזיק הוא, כאמור, הפושע השלישי שנכנס לכלא בפרשת הףאפנינג. ביולי אשתקד, אנדרו הלטון, בן 29, הודה והורשע בעבירה פדרלית של האקינג, ונידון לשישה חודשי מאסר ולקנס של 3000 דולר. הלטון הריץ הונאת דיוג שהריץ במשך שנתיים, ממרץ 2011, ובה פרץ ל-363 חשבונות אפל וגוגל.

באוקטובר אשתקד הורשע ראיין קולינס, בן 36, בפשע של פריצה למחשב ובסעיף אחד של גישה בלתי מורשית למחשב מוגן ונידון ל-18 חודשי מאסר, לאחר שהודה במסגרת עיסקת טיעון שהריץ במשך שנתיים הונאת דיוג דומה ואסף תמונות וסרטונים אישיים של הקורבנות מלפחות 50 חשבונות אייקלאוד ו-72 חשבונות ג’ימייל. הוא הפעיל גם הונאת סוכנות דוגמנות כדי לשכנע קורבנות לשלוח לו תמונות עירום.

אף אחד משלושת המורשעים לא הורשע בהפצת התמונות ברשת. דובר מטעם משרד התובע הכללי בלוס אנג’לס מסר השבוע לשיקגו טריביון שהחקירה בנושא נמשכת.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


לינק מפוקפק בסמס חשוד מסביר איך לא להתגונן מהאקרים של חמאס • גוגל נגד התגוננות מריגול פרסומי • הונאת הקליקים הענקית » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

אתרים וגולשים מזוייפים טוחנים כסף מפרסומות

“Methbot Operation” היא הונאת קליקים (clickfraud) עצומה בהקיפה שחשפה חברת הסייבראבטחה ווייטאופס, ובה סייברנוכלים רוסים יצרו רשת של למעלה מרבע מיליון אתרים מזוייפים שהתחזקו ליותר מ-6100 אתרי חדשות ותוכן, ויותר מחצי מיליון בוטים שהתחזו לגולשים, גלשו לאותם אתרים והקליקו על המודעות שהוצגו בהן, שהיו הדבר האמיתי היחיד בהונאה הזאת. הנוכלים חטפו את המודעות הללו מאתרי החדשות והתוכן האמיתיים וגרמו להן להיות מוצגות באתרים הזוייפים, וגרפו לחשבונותיהם את ההכנסות מההקלקות המזוייפות עליהם – כ-3-5 מיליון דולר ביום למודעות וידאו שעינו של אדם מעולם לא צפתה בהם. דיברנו על ההונאה עם אדיר רגב, מנכ”ל חברת הפרסום המקוון מבוסס הדאטה Go.

גוגל כרום: אסור להתגונן מריגול פרסומי

כשאנחנו מקליקים על פרסומות, רשת הפרסום משתמשת במידע הזה כדי לבנות ולעדכן את הפרופיל הפרסומי שלנו. דרך פסיבית להילחם בכך היא לשים חוסם פרסומות ולהתעלם מהן, ולאפשר לרשת הפרסום לאסוף מידע מסיגנלים אחרים. דרך אקטיבית ואגרסיבית היא להקליק על כל הפרסומות בכל דף רשת שאנחנו מבקרים בו, ובכך לזבל אותה במידע שהופך את הפרופיל הפרסומי שלנו לבלתי רלוונטי. שילוב של שתי הדרכים הללו הוליד את AdNauseam, תוסף-דפדפן שחוסם את הפרסומות כך שהמתגלצ’ים לא רואים אותן, ובמקביל מקליק על כולן כדי לזבל את רשת הפרסום.

התוסף קיים לדפדפנים פיירפוקס וכרום, אבל לא עובד באחרון מאז תחילת ינואר, בגלל החלטה של גוגל. החברה שיצרה את כרום ומתפרנסת מפרסום, הסירה את התוסף מחנות התוספים וחסמה אותו בדפדפנים שבו הוא כבר מותקן. מאחורי אדנוזיאם – משחק מילים על “פרסומת” באנגלית ו”עד בחילה” בלטינית – עומדים דניאל סי. האו מהונג קונג, הלן ניסנבאום מניו יורק ומושון זר-אביב מישראל, שסיפר על כך ב”רבע לדיגיטל”.

באנר של אדנוזיאם נגד החסימה מצד גוגל כרום, ינואר 2017

בראיון מקדים לעורכת התוכנית אחינעם קפון אמר זר-אביב: “זה עובד כמו כל חוסם פרסומות למעט פונקציה מיוחדת שלוחצת על כל הפרסומות. כל פרסומת מקבלת קליק והם נספרים אצל רשתות הפרסום ומבלבלות אותן לגבי מה אנחנו רוצים. זה קצת מערער את היחסים בין המפרסמים לרשתות הפרסום. הם לא באמת יודעים על מה לדרוש כסף ועל מה לא. המטרה היא שאם אתם לא מכבדים את הזכות שלנו לפרטיות ומייצרים עלינו פרופילים – אנחנו נשתמש בזה נגדכם ונשבש את המעקב אחרינו. אנחנו החברה היחידה שעושה בדיוק את זה. לפני כן, היה פרוייקט שהשותפים שלי עשו, שיוצר כל הזמן חיפושי סרק כדי שלא אפשר יהיה לבנות פרופיל. הלן, אחת השותפות, גם כתבה ספר על הגנת פרטיות על ידי הצפת מידע.

“הפרוייקט התחיל בפיירפוקס, הוא קיים כבר שלוש שנים, ולפני חצי שנה השקנו את הגרסא לכרום. זה מאוד מעניין, כי גוגל היא אחת החברות שהמודל הכלכלי שלה מבוסס על מעקב אחרי משתמשים ללא ידיעתם וללא יכולת להשפיע. היה ברור שזה יהיה מעניין להכניס את הדבר הזה לגוגל, וכחצי שנה שמשתמשים הורידו את האפליקציה. ב-30 בדצמבר, אדנוזיאם הוסרה מחנות האפליקציות של גוגל. ולא רק זה, אלא שכרום מונעת מלהשתמש באדנוזיאם. הם אמרו שעברנו על חוק מאוד מוזר – שתוסף לכרום יכול לעשות רק פונקציה אחת. לא ברור מה הפונקציה שאנחנו עושים שנראית להם לא לגיטימית. זה שם אותנו במקום בעייתי. ניסינו לנחש, העלנו עוד עדכון אבל זה לא עזר. התפרסמו לא מעט כתבות, היה רעש בטוויטר וברדיט ובהאקרניוז – יצאו נגד גוגל ונגדנו. גוגל חזרו אלינו שוב בימים האחרונים והם טוענים שהפונקציה הבעייתית זה לא זה שלוחצים על פרסומות אלא שאנחנו מגנים על יוזרים מפני נוזקות – תוכנות שמזיקות. אנחנו לא יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים בלי להגן על יוזרים מפני תוכנות מזיקות ברשת. כל חוסם פרסומות אחר עושה את אותו הדבר. אין פה פונקציה שונה. לא ברור האם הם מנסים למצוא תירוצים כדי לזרוק אותנו לכל הרוחות, או שיש פה שינוי מדיניות שהולך להשפיע על חברות רבות.

“אחת הסיבות ליצירת הפרוייקט הוא רשתות פרסום שיכולות לעשות מה שהן רוצות בזמן שליוזרים אין שום השפעה. את יכולה לסמן שלא יאספו עלייך מידע, אבל הם לא מכבדים את זה. אבל אנחנו החלטנו שבאתרים שמכבדים את זה, לא נקליק על הפרסומות שלו”.

גוגל מסרה לאתר קונסומריסט: “צוות קשרי המפתחים שלנו נמצא בקשר עם המפתחים לסייע להם להגיש מחדש את התוסף כדי להוסיף אותו מחדש לחנות”.

“זו דרך מעניינת לנסח את זה”, צחק זר-אביב. “עוד נראה”.

הצעדים של גוגל צריכים להזכיר לנו ולהזהיר אותנו, המשתמשים, שפלטפורמות של גוגל שאנחנו משתמשים בהן – מדפדפן דרך משקפי מציאות מדומה ועד עצמכוניות ומי יודע מה עוד יהיה בעתיד – אוספות עלינו מידע, לא נמצאות בשליטתנו ולא יצייתו לפקודותינו אם אלו יסתרו את האינטרסים והרצונות של גוגל.

לחמאס יש האקרים!!!!1 הקליקו על לינק מפוקפק שהגיע בסמס חשוד כדי לגלות איך לא להתגונן

צה”ל חשף באחרונה שזרוע הסייבר של החמאס גרמה לעשרות חיילים להדביק את הסלולריים שלהם ברוגלות, באמצעות הנדסה חברתית. לוחמי הסייבר של החמאס התחזו לנשים וגברים בפייסבוק, פלירטטו עם חיילים בצ’ט והציעו להם להתקין אפליקציית וידאו-צ’ט שלא דרך חנויות האפליקציות הרשמיות, אלא בהתקנה ישירה של קובץ. האפליקציה היתה למעשה רוגלה שאיפשרה לחמאס לשלוט על המכשירים, לגנוב מהם מידע ולרגל באמצעותם אחרי החיילים והצבא.

זמן לא רב אחרי החשיפה הזאת בוצעה מה שנראה כמו נסיון התקפה נוסף.

המתקפה החלה בהודעת סמס שישראלים רבים קיבלו. ההודעה לא נשלחה ממספר טלפון סלולרי, אלא משולח שהוצג כ-“IDF” (“צה”ל” באנגלית), זיהוי המשמש את צה”ל לשליחת הודעות סמס לחיילי מילואים. השולחים ניצלו את העובדה שתשתיות הסמס מאפשרות הצגת מחרוזות טקסט בתור כתובת השולח, כך שאפשר להכניס טקסט או כל מספר טלפון שרוצים, והנמענים לא יוכלו להבדיל בין הודעה שבאמת נשלחה מאותו גורם/מספר להודעה מגורם זדוני. במקרה שהשולח בוחר להשתמש באותיות ולא במספר טלפון, הנמענים לא יכולים להשיב לו ולהתקשר אליו.

בגוף ההודעה נכתב:

נחשף: כך חמאס חודר לכם לטלפון ושולט בו מרחוק. היזהרו! goo.gl/UhoIc0

סמס מ"IDF": "נחשף: כך חמאס חודר לכם לטלפון ושולט בו מרחוק. היזהרו! goo.gl/UhoIc0", נשלח ב-15/1/2017

האקרים זדוניים משתמשים בציניות בהפחדות כאלו כדי לגרום לקורבנותיהם להיבהל ולפעול בפזיזות, כשבאופן אירוני, דווקא הנסיון של הקורבנות להגן על עצמם מפני סייברפגיעה הוא זה שחושף אותם לפגיעה כזו.

הלינק בגוף ההודעה הוא לינק מקוצר בשירות הקיצור של גוגל, ולא לינק ישיר לאתר שאליו הנמענים יגיעו בסופו של דבר. צה”ל נוהג להשתמש בלינקים מקוצרים, למרות שהדבר חושף מידע על חיילים שעלול לשמש קראקרים. בעוד שלינקים מקוצרים משמשים באופן לגיטימי במקומות שבהם לינקים מלאים הם ארוכים מדי או בלתי אסתטיים, האקרים זדוניים משתמשים בלינקים מקוצרים כדי לגרום לקורבנות להרגיש בטוחים ולהקליק עליהם, מתוך מחשבה שלינקים ארוכים יותר נראים חשודים, חושפים מראש פרטים על אתר היעד ועלולים להפחית את כמות ההקלקות.

מי שמכיר את הלינקים המקוצרים של גוגל יודע שהוא יכול לבדוק לאן הלינק מוביל בלי להיכנס אליו, על ידי הוספת התו פלוס (+) בסוף הלינק המקוצר, אבל כמה אנשים יודעים את זה, וכמה מהם יטרחו לבדוק? ב-15/1, יום שליחת הסמס המפוקפק, הוא זכה ל-17,540 כניסות, ואחר כך לטפטופים של מאות ואז עשרות כניסות, ובסך הכל כ-18,800 כניסות עד היום, מהן 3% מפייסבוק ו-96.6% “לא ידוע”, כלומר מהקלקות מסמסים.

הלינק מוביל לפוסט בדף הפייסבוק “אגף המודיעין של צה”ל“, שנכון לעכשיו יש לו כ-13.5 אלף עוקבים, פחות ממספר האנשים שהקליקו להיכנס אליו מהסמס המפוקפק. לדף אין סימון וי כחול, שיעיד שבפייסבוק וידאו את האותנטיות שלו. המתגלץ’ עדי אבנית תהה: “אגף המודיעין של צה”ל זה דף שנפתח בינואר עם מעט מאוד מידע בו.
יש בכלל ראיות שזה שייך לגוף רשמי ולא לאיזו חברת ‘סייבר’ קיקיונית?”. שלא לומר גורם עויין שמשתמש בפייסבוק כדי להפיל בפח חיילים.

הפוסט מכיל סרטון מתח מקצועי למראה שבו איש במדי צה”ל, פניו מוסתרים וקולו כנראה מעוות, מספר איך הדביק את עצמו בתמימות ברוגלה של חמאס.

לא נופלים ברשת

אגף המודיעין של צה"ל חושף: ארגון הטרור חמאס פועל במסווה באמצעות זהויות גנובות ברשתות החברתיות, יוצר קשר עם חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים ומצליח להשתלט על הטלפונים הניידים שלהם באמצעות וירוס.
עשרות פרופילים מזויפים נחשפו וסוכלו עד כה, האם הם חברים גם שלך?

Posted by ‎אגף המודיעין של צה"ל‎ on Wednesday, January 11, 2017

פוסט אחר באותו עמוד מסביר: “כך תוודאו שהאויב לא שולט לכם בנייד”, ונותן הוראות לגבות, לאפס מכשיר ולמחוק תכנים בסלולרי אייפון ואנדרואיד. המתגלצ’ים הגיבו בפוסט וקרעו את ההסבר המגוחך לגזרים. ההאקר ישי פלד, מנהל פיתוח בסייברביט, הסביר לי שאם האקרים מוצאים חולשה בתיקיית /system/ במכשיר ובאמצעותה משיגים שליטה מלאה (root) בו, לא יעזרו מחיקת נתונים וגם לא איפוס למצב המקורי שלו כפי שהגיע מהמפעל (factory reset) – משום שאלו לא מוחקים את השינויים שההאקר הכניס לאותה תיקייה. כך שהטיפ שנתן דף הפייסבוק “אגף המודיעין של צה”ל” גם מטריח חיילים לשווא לבצע מחיקות ואיפוסים, וגם נותן להם תחושת בטחון כוזבת שהמכשיר שלהם מאובטח ונקי מרוגלות חמאסיות.

בוואלה פרסמו על כך כתבה וקיבלו תגובה מדובר צה”ל: “כחלק מניסיון השתלטות חמאס על הטלפונים של משרתי צה”ל בסדיר ובמילואים הופצו הנחיות להתנהלות זהירה ברשת. בין היתר ניתנו המלצות לפרמוט הטלפון על מנת לצמצם את פוטנציאל הנזק. יודגש, כי פרמוט הטלפון הינו הדרך היחידה להגנה על פרטיותם ועל ביטחונם של המשרתים”.

עצת אבטחת מידע גרועה מדף הפייסבוק "אגף המודיעין של צה"ל", 11.1.2017

מתגובת דו”ץ עולה שצה”ל הוא זה שעומד מאחורי הסמס המפוקפק, כתובת השולח הפיקטיבית, הלינק המקוצר, דף הפייסבוק הלא-מאושרר והעצה השגויה. מכך אני מסיק שצה”ל נקט פה בקמפיין טרויאני מבריק, שנועד להדגים לאנשים איך הם נופלים בקלות במתקפת סייבר של הנדסה חברתית, כדי לחסן אותם מפני מתקפות אמיתיות כאלו.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: עמית פומפס; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-24.1.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


The Eagle has Logged-In • טראמפ משתלט על הנכסים הדיגיטליים של אובמה » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

אתרי חדשות טוענים שדונלד טראמפ הושבע אתמול לנשיאות ארה”ב, כשהוא מחליף את ברק אובמה, הנשיא ה-44, אשר כיהן שתי קדנציות בתפקיד. במסגרת חילופי השלטון הועברו נכסי הדיגיטל של ממשל אובמה לידי ממשל טראמפ.

כך היה בטוויטר. Potus, ר”ת רשמיים של נשיא ארה”ב – President of the United States of America, שימשו לפרופיל הטוויטר הנשיאותי הממלכתי @potus. אובמה היה הנשיא הראשון שהשתמש בפרופיל הזה, ואתמול, ביום עזיבתו, עדכן אותו בפעם האחרונה עם ארבעה ציוצי פרידה.

עם עזיבתו של אובמה, הועברו תכניו ועוקביו לארכיון תחת שם המשתמש @potus44, שנמצא באחריות מנהל הארכיונים והרשומות הלאומי (NARA). טראמפ קיבל את Potus כשהוא ריק מציוצים אך עדיין מחזיק בעוקבים שעקבו אחרי החשבון כשהיה בניהולו של אובמה. NARA הפעילו את אותו נוהל עם החשבונות של סגן הנשיא, @VP, ואשת הנשיא, @flotus.

אבל לפי דיווח של Marketing Land, יש גולשים שביטלו את המעקב אחרי החשבונות הללו לקראת חילופי השלטון, וגילו שטוויטר החזירה להם את המעקב, בהם גם אנשים שחסמו את אותם חשבונות. יש גם דיווחים של אנשים שטוויטר הוסיפה אותם לעוקבי הנשיא למרות שמעולם לא עקבו אחרי @potus. מנכ”ל טוויטר הגיב לגולשים בנושא, ופרופיל התמיכה הטכנית של טוויטר פרסם כבר שלושה ציוצים שאומרים שהנושא בבדיקה וייפתר, אבל טרם מסר הסבר.

חשבון התמיכה הטכנית של טוויטר מצייץ על התקלה במעקב אחר @potus

עוד לפני שצייץ בטוויטר הנשיאותי, טראמפ הצליח לפדח. החשש מהשתתפות הנמוכה באירוע ההשבעה היה נקודה רגישה אצל טראמפ. ימים ספורים לפני האירוע, הוא פרסם בתשלום בפייסבוק סרטון הזמנה לאירוע לצעירים בניו יורק ובניו ג’רזי (ואולי מקומות נוספים), וכן באינסטגרם. צילומי אוויר מההשבעה של אובמה ושל טראמפ זו לצד זו הראו שאובמה הביא הרבה יותר משתתפים.

הטוויטר הרשמי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ב-20.1.2017, עם תמונת שער מאירוע ההשבעה של ברק אובמה ב-2009

טראמפ הרבה להשתמש בטוויטר הפרטי שלו במהלך הבחירות, ובטוויטר הנשיאותי צייץ עד כה ארבעה ציוצים שקשורים להשבעתו. לפני כן שינה את תמונת הפרופיל לתמונתו שלו, ואת תמונת השער לתמונה של אמריקאים באירוע ההשבעה. אבל לא אירוע ההשבעה שלו. המתגלצ’ת מדיסון מ’ ק’ גילתה ש”תמונת השער של @POTUS היא מההשבעה של אובמה. אפשר לדעת את זה לפי העובדה שיש שם אנשים”. התמונה היא מאירוע ההשבעה של אובמה ב-2009, וצולמה על ידי סוכנות גטי אימג’ז. במגזין GQ הראו שתמונת השער נחתכה בדיוק מעל למקום שבו סימן המים של גטי היה מופיע, לו התמונה נלקחה מאתר גטי על ידי אדם שאין לו חשבון באתר ולא הסדיר את זכויות השימוש בתמונה.

האתר הרשמי של הבית הלבן זכה גם הוא לעיצוב מחדש, שבמסגרתו נעלמו מהאתר תכנים על התחממות גלובלית, על זכויות הקהילה הגאה, על המאבק לזכויות אזרח בהיסטוריה האמריקאית, מדיניות פדרלית לגבי בעלי מוגבלויות ועוד.

באתר בדיקת השמועות סנואופס מסבירים שהתכנים אמנם לא זמינים במקום שבו הופיעו בעבר באתר, אבל זה כי הם הועברו לארכיון של ממשל אובמה באתר, בכתובת ObamaWhiteHouse.gov. הממשל החדש, אומרים בסנואופס, טרם העלה כמות משמעותית של תכנים לאתר. אבל אפשר להניח, וזה ייבחן בשבועות ובחודשים הקרובים, שבאופן טבעי ממשל טראמפ לא יקדיש עמודים באתר לקידום סוגיות שאין חלק מהאג’נדה שלו.

[עדכון 22:47] כפי שדיווח הוושינגטון פוסט,

רגעים ספורים בלבד אחרי שהנשיא טראמפ נשבע אמונים לתפקיד ביום שישי, האתר הרשמי של הבית הלבן הוחלף לאוסף של התחייבויות מדיניות – והיעדרן – ששרטטו את קווי המתאר הכללים של ראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ, כולל התמיכה הנלהבת באכיפת חוק ובזכותם של בעלי נשק להגן על עצמם, ההיעלמות של עמוד המדיניות של הבית הלבן היושא על שינויי האקלים והיעדר בולט של כל הנחיה לגבי ה-Affordable Care Act [חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אובמהקר; ע”ק] של הנשיא הקודם ברק אובמה.

חיפוש climate change באתר הבית הלבן, 20.1.2017. תמונה: סנואופס.קום


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


זכרונות מהסרט “שאזאם” שלא היה מעולם • סרט תיעודי שצולם באמצעות סלולרי שנגנב ️• סרטים במימון-קהל >> רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

“שאזאם” לא קיים

רבים מאיתנו זוכרים את קומדיית האייטיז המטופשת “שאזאם” בכיכובו של סינבאד. שזה די מוזר, כי הסרט הזה לא קיים. כתבה של אמליה טייט בניו סטייטסמן מתחקה אחר עקבותיה של הפנטזיה הקולקטיבית סביב הסרט המפוברק הזה. מדובר במקרה של אפקט מנדלה – זכרון קולקטיבי שנלסון מנדלה מת בכלא, כשלמעשה הוא מת כאדם חופשי.

תמונה מפוברקת שהופצה באימייל בדצמבר 2016, של קסטת וידאו של הסרט "שאזאם" בכיכובו של סינבאד. מקור: סנואופס

דיברנו על כך בתוכנית עם מבקר הקולנוע אבנר שביט. “גם לי נדמה שראיתי אותו, הוא נשמע מאוד הגיוני”, אמר שביט לעורכת “רבע לדיגיטל” אחינעם קפון. “זה מתחבר למשהו מאוד נפוץ – סוג ההודעות שאני מקבל זה שאנשים כותבים לי שהם מחפשים סרט שהם ראו. מנסיון העבר אני יודע שקשה לעזור להם כי הם נותנים פרטים משובשים, מערבבים בין פרטים, בין שחקן אחד לאחר. זה כמעט בלתי אפשרי לאתר מזכרונות של אנשים. כל הפיתוחים הטכנולוגים לא עזרו לפתור את זה. זה לא כמו שאזאם[, האפליקציה שמאתרת שמות של שירים לפי קטע מהם], אין דרך לפענח שברי זכרונות. אין משהו מוחשי. בגלל שהרבה סרטים דומים אחד לשני, קל לשכנע אדם שהוא ראה סרט שלא ראה. יש תקופות שנעשו הרבה סרטים אותו הדבר. יש הרבה סרטים אבודים מיתולוגיים. היה מקרה ביזארי של סרט שלא הצלחתי למצוא אותו עשרים שנה, ואז כתבתי באיזה פורום שאני מחפש אותו, ועוד מישהו כתב אותו הדבר, ושנינו מכירים והיה לנו אותו זיכרון בלי שידענו. במקרה הזה מצאנו אותו, כי זכרנו אותו מדויק”.

איך נוצרה הפנטזיה הזאת?
“אני חושב שהסיפור התחיל מכך שמישהו חיפש את הסרט הזה. סוג הדיון של חיפוש סרטים קורה הרבה. ואז עוד מישהו אמר שהוא מחפש את ראה אותו, ועוד מישהו אמר. והבעיה היחידה שלא היה כזה סרט. אני מניח שהצעד הבא שמישהו יעשה טריילר לסרט הזה, וזה יהיה מין אגדה”.

“לפני שנה כתבתי חידון פלייבאז של מה סרט שהמצאתי ומה סרט אמיתי, ואנשים נפלו בחמישים אחוז. קל לעבוד על אנשים”.

ציוץ טוויטר של סינבד על כך שטרם עשה סרט על ג'יני, אבל שהוא עומד לעשות סרט כזה, דצמבר 2016

הסרט טרם צולם, מכירת הכרטיסים החלה

מימון-קהל (או מימון-המון) משמש יוצרי סרטים לממן את הפעילות שלהם. דיברנו על כך בתוכנית עם הבמאית והמפיקה הילה מדליה, שמגייסת במימון-המון והרצתה על כך באירוע “שבוע הבמאיות”.

קולנוע במכונית. תמונה: prof.bizzarro (cc-by)

“אין הבדל אמיתי בין גיוס המונים לסרטים לגיוס המונים לסטארטאפ וכדומה”, אמרה מדליה לעורכת קפון. “בעולם, וקצת גם בארץ\ יותר ויותר זה הופך לכלי של גיוס כספים, אבל יש גם הרבה יתרונות וערך מוסף מעבר לכסף – יצירת קהל, בחינה של השוק, הגעה לציבור. הקהל שאתה יוצר הוא לא רק קהל שיבוא, אלא קהל שידחוף את הסרט – הם חלק מהדבר. גם כסף מקרנות בקולנוע שבאו לעודד את הקולנוע, זה בא עם חובות – נגיד כל מיני הגשות דוחות, אחוזים שהם צריכים לקבל אחרי זה, במקרה של גופי שידור אתה בעצם נותן להם את השידור ומוציא מהידיים שלך את היכולת השיווקית. במקרה של מימון המונים יש גם חופש אומנותי וגם חופש שיווקי.

“אך יש גם חסרונות – ברמה מסוימת, כשאנחנו מביאים תסריטים לקרנות זה ועדות ותחרות – אבל זה קל יותר, אתה רק צריך להביא פיץ’. מימון המונים זו עבודה קשה – אתה לא סתם הולך לאחד האתרים\ פותח עמוד והופ הכסף זורם. צריך לעבוד מאוד קשה כדי להגיע לקהל, כדי לשבור את המעגל שלך. לא שאמא שלי ודודה שלי ישימו כסף, אלא לשבור את מעגל המשפחה והחברים. זה דורש הרבה הרבה עבודה – הייתי מעריכה את זה בשלושה חודשים של עבודה. אי אפשר להסתמך על מזל. אז אפשר לשתף פעולה עם גורמים עם הרבה עוקבים – קבוצות פייסבוק של מליונים, אם זה עמותות או ארגונים. אבל אז עולה השאלה – למה שיעשו לי יחץ? כשעשינו את הקמפיין של ‘מיסטר גאגא’ הצלחנו להשיג יחץ בישראל, כי צילמו את נטלי פורטמן לטיזר, אז זה היה מושך.

הילה מדליה (משמאל) בהזמנה להרצאה ב"שבוע הבמאיות"

“היוצרים שמשתמשים במימון המונים הם מגוון רחב, אבל כדאי להסתכל על אילו קמפיינים הצליחו. רוב הקמפיינים הם כאלה שנגעו ברגש, ומה שנגע ברגש זה תוכן הפרוייקט עצמו. משהו שהוא סוחט את הלב והוא מרגש, משהו שהוא מצחיק ומגניב. למשל עשינו קמפיין על סרט של ילדים ערבים ויהודים רוקדים שרוקדים יחד, או סרט שקשור לאלצהיימר.

“פה בארץ זה פחות נפוץ לתרום לאמנות. אני חושבת שבדנ”א זה לתרום לעמותות, דווקא בחברה שלנו אמנות זה משהו שכביכול אנשים לא רואים כמשהו שצריך לתרום לו. אני מכוונת לצאת מישראל. אנשים מבינים בארה”ב את התרומה של אמנות לחברה ופה פחות, למרות שיש פה הרבה יצירה. בחו”ל זה באמת תופץ תאוצה. נראה לי שנאספו עשרות מליוני דולרים בקיקסטארטר רק לסרטים דוקומנטריים. שזה נישתי. פישר פרייס יצאו בקמפיין המונים, אתה שואל ‘מה הם צריכים את זה בכלל?’, אבל זה בדיוק העניין של קירוב והשגת הקהל”.

סרטים מטלפון גנוב ומצלמות מעקב

גנבת אנונימית גנבה במיומנות את האייפון של אנת’וני ואן דר מיר, סטודנט לקולנוע בן 23 מהולנד, בזמן שאכל ארוחת צהריים. הוא הצליח לעקוב אחרי המכשיר לדקות ספורות, וכשהוא והמשטרה היו קרובים למכשיר, הוא התנתק מהרשת והקשר איתו אבד. “למרות שזה היה מבאס, המרדף אחרי הגנבת היה די מרגש”, סיפר בצ’ט עם גולשים ברדיט. גניבת המכשיר עצמו לא היתה הבעיה הגדולה ביותר שלו, אלא הגישה של אדם זר לסרטונים, לתמונות ולאימיילים שלו.

ואן דר מיר קנה טלפון סלולרי, שתל עליו רוגלה והניח אותו כפתיון לגנבים. הגנב לא ידע שבעל הטלפון עוקב אחרי מיקומו על מפה, מצותת לשיחותיו ומקליט אותן, מדליק את מצלמת הווידאו ומסתכל על מעשיו. מהחומרים שאסף יצר ואן דר מיר את הסרט התיעודי הקצר Find My Phone. הסרט הופך את היוצרות: במקום שהגנב יחדור למידע האינטימי הקורבן, הקורבן מחלל את פרטיותו של הגנב באמצעות סוס טרויאני במסווה של טרף קל.

נושא הפרטיות והשימוש בסרטוני מעקב מזכיר את הסרט Faceless של הבמאית האוסטרית תושבת לונדון מאנו לאקש (Manu Luksch) מ-2007. לאקש כתבה תסריט על עולם עתידני שבו כולם נטולי פנים חוץ מאישה אחת, ויצאה לצלם ברחובות לונדון כשהיא מגלמת את תפקיד האישה. לאקש לא לקחה איתה מצלמה, אלא הסתמכה על מצלמות המעקב (CCTV) המרובות שמרשתות את רחובות העיר. בסיום הצילומים פנתה פנתה לכל הגופים שבמצלמותיהם תועדה ודרשה עותקים של הסרטונים בהתאם לחוק ה-DPA (ר”ת של Data Protection Act). הסרטונים הללו היו חומר הגלם שלה, שבו כיסתה בעיגולים שחורים ואפורים את פניהם של כל המצולמים מלבד עצמה – בהתאם לתסריט, שנכתב כך שגם יגן על פרטיותם של השחקנים בעל כורחם.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: ניב בן אלי; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-17.1.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


← לדף הקודםלדף הבא →