👔 לא מתקבלים לעבודה? אולי טינפתם בפייסבוק וטוויטר 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

פרסום דעות חריגות ברשת מזיק לקריירה

ציוצי הפדופיליה והאונס של ג'יימס גאן

[ ציוצי הפדופיליה והאונס של ג’יימס גאן ]

דברים שאתם כותבים ברשת עלולים לרדוף אתכם כשתחפשו עבודה, אפילו עשור מאוחר יותר, כפי שגילה השבוע ג’יימס גאן, במאי שני סרטי הזכיון “שומרי הגלקסיה” (Guardians of the Galaxy) שהכניסו יחד 1.6 מיליארד דולר. אתר הימין “דיילי קולר” העלה מהאוב ציוצים של גאן, הישנים שבהם מ-2008, שבהם הוא מתבטא לדברי הקולר בצורה גזענית, אנטישמית, הומופובית, ומתבדח על פדופיליה ואונס. בדיסני החליטו לפטר את גאן מבימוי הסרט השלישי בסדרה.

“אי אפשר להגן על העמדות וההצהרות הפוגעניות שהתגלו בפיד הטוויטר של ג’יימס, שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים של האולפן שלנו, ואנחנו ניתקנו את קשרינו העסקיים איתו”, מסר יו”ר אולפני וולט דיסני, אלן הורן. גאן צייץ לאחר מכן והסביר שהוא אדם שונה מאוד מזה שהיה בימים שבהם התנהל כפרובוקטור שמספר בדיחות פוגעניות. “לפרוטוקול, כשהשמעתי את הבדיחות המזעזעות הללו, לא יישמתי אותן בחיים. אני יודע שזו הצהרה מוזרה להצהיר, ונראה שזה מובן מאליו, ובכל זאת, הנה אני אומר אותה”.

שרשור ההתנצלות של ג'יימס גאן

[ שרשור ההתנצלות של ג’יימס גאן ]

לפני שבועיים פרסם איש הטכנולוגיה רן בר זיק שרשור על התבטאויות בעייתיות ברשתות חברתיות והשפעתן על סיכויי ההעסקה של כותביהן:

אנשים יורים לעצמם ברגל, מחסלים לעצמם את הקריירה ואפשרות תעסוקה עתידית ומקבלים תווית של לוזרים וכאלו שלעולם לא יועסקו. […] מכירים due diligence? נשמע משעמם ו’חשבונאי’ אבל זה תהליך שעוברים בכל מקרה של רכישה (חברה) או העסקה (אנשים). כל מי שעובד/עבד בחברה זרה עובר בדיקות רקע. ברמה שמתקשרים (כן, כן) לאנשים, למוסדות ולחברות כדי לאמת כל פרט. כן, גם בתפקידים ‘זוטרים’ יחסית. נשמע קטנוני? לחברה קל להשקיע 1000$ או 2000$ לחוקר פרטי מאשר להתמודד עם בעיות קשות ויקרות אח”כ. אני לא מדבר על הבדיקות הסטנדרטיות של המראיין שמתקשר לממליצים. אני מדבר על חוקר פרטי וחברות שמתמחות בזה. זה הפך כבר להליך סטנדרטי בכל מרכז פיתוח ששווה משהו. זה נעשה לפני או אחרי חתימת החוזה.

הבדיקות האלו כוללות בשנים האחרונות גם חפירה נמרצת ברשתות החברתיות. במקרה של חברה שנרכשת על עובדיה, עושים את זה לכל עובד מרמת ה-QA עד המנכ”ל. במקרה של העסקה – לעובד. בבדיקות האלו בודקים גם עמדות פוליטיות חריגות, גזענות והומופוביה. למה? לא, לא בגלל עקרונות [-] בגלל כסף. עובד (זוטר או בכיר) שאוחז בעמדות הומופוביות/גזעניות מוצהרות חושף את החברה למגוון עצום של סיכונים. מסיכון משפטי (תביעה של עובד הומו על אפליה/אי נוחות) ועד סיכונים יחצ”ניים.

מי שרוצה דוגמה לשני שיחפש Brendan Eich Mozilla ויזכור שמדובר פה בממציא של ג’אווהסקריפט. כן? [אייק, מייסד שותף של פרויקט מוזילה, קרן מוזילה וחברת מוזילה, נאלץ להתפטר ממינכו”ל החברה אחרי לחץ ציבורי בעקבות תרומתו לקמפיין בעד Proposition 8, שינוי בחוקת קליפורניה לשם שלילת זכויות מזוגות חד-מיניים; ע”ק]. כיוון שחברות שונאות סיכונים, זה די ברור שברגע שתופסים התבטאות הומופובית חריפה או התבטאויות חוזרות ונשנות כאלו – ה-due diligence מחזירה תשובה שלילית. ואז? העובד לא מועסק, או שהחברה שבה הוא עובד שנקנית מפטרת אותו רגע לפני/אחרי העסקה. ואם הוא כבר עובד בחברה? מפוטר לאלתר.

איש כורז 🎨 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)

[ איש כורז 🎨 יוג’ניה לולי (cc-by-nc) ]

בחיק החם של תיבת התהודה בפייסוש או בטוויטר, מאוד קל לדמיין שכולם מחזיקים בדעות שלך. כשמדובר על בירה, על מוזיקה או אפילו על פוליטיקה (בגבולות הסביר, כן?) – הכל סבבה. אבל אם אתה מתחיל לכתוב על ‘סדומאים’ ומלרלר שטויות ששמעת אצל איזה רב – אתה מסכן את עצמך ואת המשפחה שלך. אנשים [שלא עובדים בהייטק ויש להם קביעות] יכולים ללרלר חופשי על ‘מצעד הבהמות’. […] אם אתה חושב שהוא צודק. תגיד את זה חופשי בבית הכנסת או לעצמך. אם יש לך איזה אספירציות אי פעם לעבוד בחברה גלובלית או לעבוד בחברת סטארטאפ שתימכר לכזו – חשוב היטב לפני ריטוויט/תגובה. שמעתי על יותר ויותר מקרים, כולל אחד שאני מכיר אישית, שפשוט לא מקבלים סיכוי לחוזה העסקה בגלל דברים כאלו. בכל וכל מרכז פיתוח שעובד פה. אני לא רוצה להעליב את החברות הישראליות. אבל מבחינת תנאים, משכורות ואפשרויות התקדמות. אין מה להשוות בין חברות ישראלית לחברות זרות/סטארטאפים. זה רלוונטי גם למיזוגניות וגזעניות.

אני יודע שיהיו כאלו שיגיבו “אבל מה עם חופש הביטוי?!?111” ועקרונות נעלים נוספים. וואלה, הדיון הפילוסופי מרתק. באמת. אבל מעניין לי את הישבן. למה? כי עם פאקינג אידיאלים לא הולכים למכולת. רוצים להשאר בהייטק גם בגיל 40 ו-50? תקשיבו לזקנים. זהו :)

רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי

[ רן בר זיק מציג ציוץ בעייתי של אריה יואלי ]

בתוכנית נדבר על הנושא עם נועה אוחיון באב, מומחית לניהול קריירה בעולם החדש ומקימה-שותפה של יוזמת ניהול הקריירה “דנה ונועה תעשו לי קריירה“.

[עדכון] “מעריצה אנונימית” נותנת טיפ:

דיברת שטויות בפייסבוק ואתה מתחיל סבב ראיונות? שווה להכיר את הפיצ’ר של פייסבוק להגבלת פוסטים ציבוריים קודמים מתחילת החשבון לחברים בלבד. […] זה פיצ’ר סופר חשוב.

הסבר מפורט כאן.

עוד בנושא

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר

מה שקורה כשעובדי חברות גדולות מתבטאים בקיצוניות ברשתות חברתיות

עובד בזק ביצע פיגוע רצחני, החברה מתמודדת ברשת (פוסט מתעדכן)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» בריטניה ואקוודור מנהלות מגעים להוצאת ג’וליאן אסאנג’ משגרירות אקוודור בלונדון. אסאנג’, מייסד אתר ההדלפות וויקיליקס, קיבל מקלט מדיני בשגרירות לפני למעלה מ-6 שנים, מחשש שיוסגר לשוודיה בחשד לאונס, ולארה”ב בגלל פרסום מסמכים סודיים של המדינה. שר החוץ הבריטי ג’רמי האנט הודיע שאם אסאנג’ ייצא מהשגרירות, “המשטרה הבריטית תתן לו קבלת פנים חמה”.

עוד בנושא: ראיון עם שרה הריסון, יד ימינו של אסאנג’: “אני לא יכולה לחזור הביתה”

» בוט טוויטר בשם “Who’s buying drugs on Venmo“, כפי ששמו מעיד, צייץ שמות משתמש ותמונות של משתמשי שירות התשלומים המקוון “ונמו”, שסימנו את רכישותיהם עם מילות מפתח או אמוג’ים שקשורים לסמים. הבוט משמש תזכורת למשתמשי השירות כי שמותיהם האמיתיים, תאריכי עסקאות, נמעני התשלום והערות שהמשתמשים מצרפים לתשלום זמינים בפומבי כברירת מחדל דרך ממשק תכנות היישומים (API) של האפליקציה – אלא אם המשתמשים משנים זאת בהגדרות האפליקציה. חוקר הסייבראבטחה דו טי דאק שאב את כל העסקאות שבוצעו ב-2017, שמספרן מגיע ל-207,984,218, וגילה שהוא יכול לנתח ולגלות מידע רב על המשתמשים. כתבה בבאזפיד קוראת לונמו לסגור את שיתוף המידע.

» מפרסמים בפייסבוק ברוסיה יכלו למקד את הפרסום שלהם ב-65 אלף אזרחים רוסים שמתעניינים ב”בגידה”, פילוח שכלי הפרסום של פייסבוק הציעו. חשיפת הסיפור בתקשורת הביאה את פייסבוק לבטל את הפילוח הזה, אחרי שהסבירו שמדובר בעניין בבגידות היסטוריות: “בגידה נכללה כקטגוריה בזכות החשיבות ההיסטורית שלה. מאחר שזו פעילות לא חוקית, הסרנו אותה מקטגוריות העניין”.

» פטנט מס’ 10,023,393, שניתן לאמזון על “מערכת רובוטית להשלכת פריטים במערכת ניהול מלאי”, גרר ביקורת פי.סי. נגד החברה. בפטנט הודגמה המערכת בין השאר באמצעות פסלון של גמד, מה שלדברי ארגון זכויות נמוכי הקומה האמריקאי Little People of America מרמז למשחק המבזה של השלכת גמדים. באמזון טענו ש”אין להוציא זאת מהקשר. הפטנט מדבר על פריטי מלאי יומיומיים, כולל ספל, פסלון גמד וברווזון גומי”.

איור השלכת פסלון גמד 🎨 מתוך פטנט אמריקאי מס' 10,023,393

[ איור השלכת פסלון גמד 🎨 מתוך פטנט אמריקאי מס’ 10,023,393 ]


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🛒 וואלה! עוזרים! לפרנסת! מנהלי! קבוצת! קניות! בפייסבוק!

אמזון המציאו חג קניות בשם “פריים דיי”, ובוואלה(!) ליוו אותו בכתבה על דברים שכדאי להזמין ביום הזה. הלינקים בכתבה לרכישת המוצרים הם קישורי אפיליאייט (תוכנית שותפים), כך שאם תקליקו עליהם ותבצעו קנייה, בעל חשבון האפיליאייט יקבל עמלה.

זו פרנסה לגיטימית עבור כלי תקשורת, כל עוד האפיליאציה לא משפיעה על ההמלצות של כלי התקשורת – כלומר, כל עוד כלי התקשורת מסקר באופן אובייקטיבי את המוצרים שהוא מלנקק אליהם באפיליאציה, ולא נמנע מביקורות שליליות רק כדי לקדם את המכירות ואת העמלות שלו. אם הניו יורקר, מגדלור עולמי של עיתונות, משתמש באפיליאייט, למה לא וואלה?

אבל וואלה לא משתתפים בתוכנית האפיליאייט של אמזון.

המלצה בקבוצת הפייסבוק "כזה אני רוצה! I Need it"" ובוואלה

המלצה בקבוצת הפייסבוק “כזה אני רוצה! I Need it” ובוואלה

בפייסבוק פעילה קבוצת המלצות רכישה בשם “כזה אני רוצה! I Need it”, שמנוהלת על ידי הדר לנגסנר בוחניק, בני בוחניק ויניר צברי. בתחילת החודש הודיע בוחניק ל-54 אלף חברי הקבוצה על שת”פ עם לאומי קארד, שבמסגרתו השיקה החברה כרטיס אשראי ייעודי ועמוס הטבות לחברי הקבוצה.

כשמנהלי הקבוצה ממליצים על מוצרים, הם מצרפים לינקים מקוצרים באמזון, שנפתחים ללינקים ארוכים עם מזהי האפיליאייט ineedit0d-20 ו-ineeditnow-21. הראשון מופיע, בין השאר, בפוסט מתעדכן שהעלה בוחניק לכבוד פריים דיי, שבו הוא מבקש מהחברים:

קישור מרכזי – אם אתם רוכשים מוצר שלא בפוסט – ורוצים להחזיר אהבה – אנא כנסו דרך פה – https://amzn.to/2LecBz7 – תודה ❤️

שתי המלצות מהכתבה בוואלה התפרסמו קודם לכן בקבוצה – מכונת קפה של JURA ו-מעבד מזון של Ninja. שתיהן מובילות ללינק אפיליאייט של “כזה אני רוצה! I Need it”. בסך הכל יש בכתבה 9 המלצות עם לינקי האפיליאייט של הקבוצה, ineedit0d-20 ו-ineeditnow-21, ורק 3 בלי אפיליאייט.

או שוואלה מפרגנים לקבוצת “כזה אני רוצה! I Need it” בלינקים שיכניסו לה עמלות, או שוואלה לקחו את ההמלצות שלהם מהקבוצה הזאת בלי לתת קרדיט [שנוסף לאתר מאוחר יותר, אחרי פנייתי לקבלת תגובה]. אני חייב להודות שלינק שמכניס כסף למנהלי הקבוצה מנצח לינק שמכניס טראפיק לקבוצה.

מוואלה טרם נמסרה תגובה.

📜 לורם איפסום באתר איקאה מסביר למה לא להשתמש בלורם איפסום

איקאה ישראל, שהיום נתנו לי לחכות על הקו למעלה מ-45 דקות, העלו באתרם לורם איפסום ארס פואטי.

לורם איפסום הוא טקסט בלטינית מג’וברשת, שמעצבים מציבים במקום הטקסט הסופי, שעדיין לא מוכן, כדי לראות איך ייראה העמוד. במקום הג’יבריש הלטיני אפשר להכניס כל מיני טקסטים, ולפעמים מכניסים שם הוראות לעורך/גרפיקאי, כמו “פה יהיה טקסט על המוצר החדש”.

הבעיה עם לורם איפסום היא שלפעמים שוכחים להחליף אותו בטקסט הסופי, ואז העמוד מתפרסם עם הלורם איפסום ואנשים קטנוניים צוחקים עליך.

מה שמדהים בלורם איפסום של איקאה זה שהוא מזהיר מפני שימוש בלורם איפסום, ואת זה אני יכול לדעת כי הם לא נזהרו ושמו לורם איפסום!

לורם איפסום ארס פואטי באתר איקאה ישראל (פרט)

לורם איפסום ארס פואטי באתר איקאה ישראל. קליק לצילומסך המלא

אם בשלב הסקיצה העיצובית עדיין לא קיים הטקסט הרלוונטי, לא מומלץ למקם טקסט אמיתי אחר. הסיבה היא, כי בעת הצגת סקיצה עם טקסט אמיתי קריא, יתחיל הצופה לקרוא אוטומטית את הטקסט, ואם תוכן הטקסט לא רלוונטי לעבודה המוצגת – הדבר יסיח את דעתו מהעיצוב.

הנה הוא כאן וכאן. חיפוש הטקסט מעלה עוד כמה אתרים שבהם הוא מופיע, כולל האתר שהוא כנראה המקור לטקסט, lorem-ipsum.co.il, שמספק לורם איפסום בעברית לאתרים (אם כי הטקסט שאיקאה לקחו הוא לא לורם איפסום אלא דברי הסבר בדף הבית של האתר).

אתר lorem-ipsum.co.il

אתר lorem-ipsum.co.il

כמו שכתב המתגלץ’ נחום אבניאל, שגילה את התקלה: “איקאה, בפעם הבאה תקנו אתר שבא עם הובלה והרכבה, במקום לסמוך על חוברת ציורים להרכבה עצמית. האמת? לא שונה בהרבה מהטקסטים בחוברת שהם מחלקים”

ראש נאס”א בביקור ראשון בישראל ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לדעת על הביקור הראשון של ראש נאס”א בישראל? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום עד ליום חמישי ב-10:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

המשך קריאה

👛 איך להחזיק ביטקוין בלי להסתבך עם רשות המסים 🐣 הטלפונים של החסידה עלו 10,000 זלוטי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

קריפטומס

רשות המיסים החלה לפעול נגד מחזיקי ביטקוין. נדבר על כך עם תומר רביד, מייסד-שותף ומנכ”ל BloxTax. בראיון מקדים הוא סיפר:

רשות המיסים הישראלית היא בין הרשויות היותר ברורות בעולם בנוגע לדרישות הדיווח והטיפול בנכסי קריפטו. הרשות פרסמה בצורה מאוד ברורה את תפיסת עולמה לגבי קריפטו, ואף הייתה בין הרשויות הראשונות בעולם לעשות כן.
מטבעות דיגיטליים (קריפטו) נחשבים לנכס, וחייבים (למרבית המשתמשים) במס רווחי הון ולכן גוררים חובת דיווח. עסקאות בין מטבעות שני של קריפטו גם נחשבים לאירוע מס (“ברטר” המרה של ננכס אחד לנכס אחר היא אירוע מס), גם רכישה של כוס קפה בביטקוין מייצרת אירוע מס.
מה האתגר? – תקנות לחוד ומציאות לחוד.
מעבר לתקנות ונהלי הדיווח, מבחינה פרקטית, החישוב והדיווח עצמו מאוד מסורבלים. דבר המקשה מאוד על משתמשים ורו”ח לחשב ולדווח באופן בו רשות המסים מצפה. יצירת דו”ח וחישוב הרווחים לצורכי מס עבור מרבית המשתמשים הוא תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד – דבר המקשה על הדיווח.

המידע בנוגע לפעילות המשתמשים מבזר, ונמצא בהרבה מאוד סוגים של רשומות. כל רשומה בפורמט אחר, עם מודל אחר. בנוסף רשות המסים הנחתה שאירועים של המרה בין מטבעות (“קריפטו – לקריפטו”) הם אירועי ברטר הגוררים אירוע מס ומחייבים דיווח. זה מיצר סרבול אדיר, מקשה על המשתמש לקבל ודאות בנוגע לחשיפת המס שלו וכמובן מייצר הרבה מאוד חששות.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» החסידה הביא איתו חשבון סלולרי של 10 אלפים זלוטי (כ-9700₪). באפריל אשתקד, הארגון האקולוגי הפולני “Grupa Ekologiczna” הצמיד משדר GPS סלולרי לחסידה זכר בשם קייטק (Kajtek), כדי לעקוב אחרי נדידתו. בפברואר השנה החל קייטק את המסע חזרה לפולין, אך אחרי עשרה ימים נעצר בעמק הנילוס הכחול בסודאן, נשאר שם כמעט עד סוף החודש ומאז התנתק הקשר. ביוני קיבל הארגון את חשבון הטלפון המנופח. בפוסט בפייסבוק (שאח”כ מחקו), טענו אנשי הארגון שמישהו הוציא את הכרטיס הסלולרי מהמשדר של קייטק וביצע באמצעותו שיחות שהסתכמו ב-20 שעות.

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

המסלול של החסידה קייטק 📷 הפייסבוק של Grupa Ekologiczna

» אחרי התקרית שבה אמזון אקו הקליט שיחה של בעליו ושלח אותה לאחד מאנשי הקשר שלהם במה שהחברה הגדירה “התרחשות מאוד נדירה”, עכשיו גם הטלפונים הסלולריים של סמסונג החליטו להכריז עצמאות והם שולחים תמונות אקראיות של המשתמשים לאנשי קשר אקראיים, כשהחברה “ערה לדיווחים” ו”בוחנת את העניין”.

» סוני פיקצ’רז ביקשו לקדם את הסרט Khali the Killer, והעלו ליוטיוב טריילר של שעה וחצי. כלומר, את הסרט המלא, בטעות, כי למה לחכות שהאקרים יגנבו אותו ויפיצו ברשת אם אפשר לעשות את זה בעצמך. אלפי אנשים צפו בסרט לפני שסוני קלטו מה קרה והסירו אותו.

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ'רז העלו בטעות ליוטיוב

פריים מהסרט Khali the Killer, שסוני פיקצ’רז העלו בטעות ליוטיוב


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

מי העלים את “אדם גולד” מפייסבוק? 🍏 בתיהמ”ש, פרקליטות המדינה, שקד וארדן: לא אנחנו; המשטרה ופייסבוק מתעלמים

כמדי שלושה חודשים, גם בסוף יוני נחסם הכותב הפסבדונימי “אדם גולד” מפייסבוק, זו הפעם השלישית. מי עומד מאחורי החסימה? בתיהמ”ש ופרקליטות המדינה אומרים שלא פנו לפייסבוק בנושא, וכמוהם גם השרים איילת שקד וגלעד ארדן. במשטרה התעלמו מפנייתי מסרו תגובת-אין-תגובה, וכמובן שקיבלתי התעלמות מפייסבוק, שהם ומשרד היחץ שלהם, שלום תל אביב, מתנהלים בחוסר מקצועיות ומתעלמים באופן עקבי משאילתות שלי (וזה לא כל כך משנה, כי גם כשהם עונים זה בדרך כלל לא לשאלה שנשאלה).

גולד, שמבקר את מערכת בתי המשפט מימין, נחסם לראשונה בסוף 2017. אומת הרשת זעקה, ח”כ אמיר אוחנה (ליכוד) פנה לפייסבוק בנושא, ופייסבוק החזירה את החשבון. אוחנה סיפר בפייסבוק: “פניתי הבוקר לפייסבוק כדי לשאול מדוע נחסם הפרופיל של אדם גולד. בתגובה – הפרופיל שוחרר ונמסרה לאדם התנצלות. נמסר לי כי חלה טעות. אני מודה למי שאליו פניתי בפייסבוק ומזמין אתכם לעקוב אחרי הפרופיל – מדובר בפרופיל חשוב שקריטי שקולו יישמע. קלאסיקה של פרופיל עוקף תקשורת – כי שם הרי לא ידווחו כמותו, אתם כבר יודעים למה. שנה אזרחית טובה וחופשיה”.

פייסבוק מסרה בתגובה:

פייסבוק אינה משתפת את הציבור בסיבות למחיקת חשבונות והחזרתם. ההתנהלות שלנו היא בינינו לבין בעלי החשבון ובאם הוא אומר שהתנצלנו והעניין הוסדר הרי שזה השיח שלו עמנו ואין לנו כוונה לשתף בכך את הציבור.

(“אנחנו מקפידים על שקיפות מלאה, כדי לוודא שאנשים מבינים שאנחנו לוקחים ברצינות ובאחריות את המחויבות שלנו לקהילה”, יחצצה לאחרונה ראש מחלקת הבטיחות העולמית בפייסבוק, אנטיגונה דייוויס; המון, המון שקיפות)

אנונימיות. תמונה: KROCKY MESHKIN (cc-by-nc-nd)

אנונימיות 📸 KROCKY MESHKIN (cc-by-nc-nd)

בפעם השנייה נחסם גולד בסוף מרץ. פייסבוק מסרה אז (₪):

פייסבוק פועלת ליצירת סביבה בטוחה עבור משתמשיה. ישנן סיבות שונות להסרת פרופיל, כמו למשל שימוש בפרופיל מזוייף, שנחשב להפרה של כללי הקהילה של פייסבוק.

פוסט פייסבוק של "אדם גולד" (פרט)

פוסט פייסבוק של “אדם גולד” (פרט)

גולד חזר לפייסבוק זמן קצר לאחר מכן, באותו פרופיל אבל תחת שם חדש – שרון חורש. חורש, שפעילה בטוויטר כבר שנים, צייצה הסבר: “לכל השואלים,אדם גולד מתארח בפייס שלי. אני לא אדם, אבל אני לא פייק. אשה אמיתית לגמרי חיה ונושמת. אני לא תמיד מסכימה עם דעתו של אדם, אבל אני אקריב את הפייסבוק שלי כדי שהוא יוכל להשמיע אותה. בהצלחה אדם”. לשאלתי אמרה: “[ה]חשבון שלו היה פעיל מקודם. אני הזדהיתי כבעלת החשבון”.

איתי לשם, שטוען שגולד מופעל על ידי גורמים פוליטיים בשיטות דומות לאלו ששימשו את קיימברידג’ אנליטיקה להריץ את דונלד טראמפ, דיווח על כך בפייסבוקו: “השינוי היחידי שנעשה בחשבון הוא החלפת שמו מ-‘Adam Gold’ ל- ‘(Sharon Horesh (Adam Gold’. כמו כן למדנו מציוץ בטוויטר כי בחורה בשם שרון חורש שאין לה כלל חשבון בפייסבוק הסכימה כי הצוות המתפעל את חשבון אדם גולד יוסיף לחשבון את שמה – היא גם הבהירה כי אין לה כל שליטה על החשבון או נגיעה לתכנים בו וכנראה שאף אינה יודעת מי מתפעל אותו בפועל”.

בסוף יוני, כאמור, גולד/חורש נחסם בשלישית. לשם צייץ בשבת:

אדם גולד נחסם היום בפייסבוק. לדעתי הפעם זה סופי אבל אני כבר לא מוכן להתנבא על כך. הסיפור מאחורי הקלעים שהביא לחסימה הוא ממש מותחן בלשי ומשפטי ואני מקווה לפרסמו בהמשך.

מי הביא לחסימתו של אדם גולד? ייתכן שמדובר במתגלצ’י פייסבוק שהלשינו עליו באמצעות כפתור הדיווח לרשת החברתית, אשר אוסרת על ניהול פרופילים בשמות בדויים. בפייסבוק התעלמו, כאמור, משאלותיי בנושא.

שני גורמים ממלכתיים מנהלים ערוץ ישיר מול פייסבוק להסרת תכנים: המשטרה ומשרד המשפטים. דוברת משטרת ישראל, מירב לפידות, לא התייחסה לפנייתי. [עדכון] למחרת הפנייה הראשונית נמסרה מהמשטרה האין-תגובה הגנרית “איננו מוסרים פרטים בדבר קיומן או אי קיומן של פעולות ואין בכך כדי לאשר או להפריך את עצם קיומן. הפרסומים ככל שיהיו בנושא זה הינם באחריות המפרסם”.

השר האחראי הוא השר לבטחון פנים גלעד ארדן, וממשרדו נמסר לי שהוא והמשרד מעולם לא פנו ישירות לפייסבוק, ושבקשות הסרה מנוהלות דרך המשטרה ויחידת הסייבר של משרד המשפטים.

מערכת המשפט חשודה במיוחד, מאחר שראינו באחרונה שהיא מתקשה להסתגל לביקורת ברשתות החברתיות – הנהלת בתי המשפט פנתה בטוקבק בפוסט של פעיל הרשת “והצל” בדרישה שיסיר פוסט ביקורתי שפרסם על שופטת.

השרה האחראית היא שרת המשפטים איילת שקד, מהדוברות שלה נמסר שאין לה קשר להסרה.

ממשרד המשפטים נמסר: “ככלל, בקשות להסרת תכנים אשר מפרים חוק מרוכזות על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אשר פועלת מול הגורמים הרלוונטיים. מחלקת הסייבר לא ביצעה כל פניה להסרת עמוד הפייסבוק של אדם גולד”.

ממערכת בתי המשפט נמסר: “לא נעשתה כל פנייה מטעם מערכת בתי המשפט בנוגע לאדם גולד”.

אייטם על אדם גולד בתוכנית של אראל סג”ל”

[הפוסט עודכן לאחרונה ב-9/7/2018 12:14]

📣 לידיעת יאיר לפיד וישראל כץ: וואטסאפ תאפשר צ’ט חד-כיווני 📻 ראיון אצל מעיין אדם

וואטסאפ (1.5 מיליארד משתמשים) העתיקו מטלגרם (200 מיליון משתמשים) פיצ’ר בולט – קבוצות שבהן רק המנהלים יכולים לשלוח הודעות. כך יכולים משתמשים, ובהם עסקים, ארגונים, סלבים ואישי ציבור, לפתוח ערוצים שאינם מיועדים לדיונים אלא להודעות בלבד. דיברתי על כך אצל מעיין אדם ברדיו גלי ישראל.

בבלוג של וואטסאפ מסבירים:

דרך אחת שבה אנשים משתמשים בקבותות היא לקבל עדכונים ומידע חשובים, כולל הורים ומורים בבתי ספר, מרכזים קהילתיים ומלכ”רים. הוספנו את הפיצ’ר החדש הזה כדי לתת למנהלים כלים טובים יותר עבור מקרים כאלה.

החברה, שבוחנת דרכים להוון את אפליקציית המסרים המידיים בלי לגבות תשלום מהמשתמשים, פונה לשוק העסקי-ארגוני – למשל, בתחילת השנה השיקה אפליקציה עסקית שתאפשר לעסקים לתקשר עם לקוחות.

הפיצ'ר החדש של וואטסאפ 🎨 הבלוג של וואטסאפ

הפיצ’ר החדש של וואטסאפ: קבוצות שבהן רק המנהלים יכולים לכתוב 🎨 הבלוג של וואטסאפ

העתקת הפיצ’ר היא מאפיין מוכר של חברת האם פייסבוק, שנוהגת להעתיק פיצ’רים ואפליקציות שלמות ממתחרים כמו סנאפצ’ט. וואטסאפ היתה עד כה רשת חברתית בגן סגור, והפיצ’ר החדש מהווה רגרסיה לימים שלפני הרשתות החברתיות, שבהן אנשים וגופים הקימו אתרי אינטרנט ללא טוקבקים וללא אפשרות תגובה. הפיצ’ר החדש מתאים למי שלא מעוניינים בביקורת, כמו סרטן האיידס סלקום שלא מחזיקים בדף פייסבוק כדי לא להתמודד עם לקוחות מאוכזבים, ושר המודיעין ללא סמכויות מודיעין ישראל כץ והסנאטור יאיר לפיד (ר-ל”א) שחוסמים בסיטונות צייצני טוויטר שמפחידים אותם עם עובדות וביקורת.

אחת הבעיות היא שבניגוד לטלגרם, ששומרת על פרטיות מספרי הטלפון של המשתמשים באמצעות האפשרות להזדהות עם שם משתמש, בוואטסאפ מספרי חברי הקבוצה חשופים לכל החברים האחרים ולמנהלי הקבוצה.

👾 חיים זה לאלה שלא הצליחו בגיימינג 🦅 הפודקאסטר שדיבר עם טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

שגעון הגיימינג

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכניס את הגיימינג ל-ICD (ר”ת International Classification of Diseases), מסמך תקינה שמכיל את סיווג המחלות הבינלאומי. משחקי הווידאו הוכנסו בתחילת השנה לטיוטת ICD-11, העדכון ה-11 לרשימה, שהגיע 28 שנה אחרי העדכון הקודם, ונכנס לתוקף באמצע יוני השנה.

לפי סעיף 6C51 במדריך החדש,

הפרעת משחקים מאופיינת בתבנית של התנהגות גיימינג מתמשכת או חוזרת […] שיכולה להיות מקוונת (למשל, על גבי האינטרנט) או מנותקת, אשר מתבטאת ב: 1) שליטה פגומה בגיימינג (למשל, הופעה, תדירות, תכיפות, אינטנסיביות, התמשכות, סיום, הקשר); תעדוף הולך וגדל לגיימינג עד לשלב שבו גיימינג מקבל עדיפות על תחומי עניין ופעילויות יומיומיות אחרים; ו-3) המשכה או הסלמה של גיימינג למרות הופעת השלכות שליליות. תבנית ההתנהגות היא חמורה דיה לגרום לפגיעה משמעותית בתחומים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, החינוכיים, התעסוקתיים ותחומי תפקוד חשובים אחרים. התבנית של התנהגות גיימינג עשויה להיות מתמשכת או ארעית וחוזרת. התנהגות הגיימינג ומאפיינים אחרים בדרך כלל יבואו לידי ביטוי על פני תקופה של לפחות 12 חודשים כדי שאפשר לתת אבחנה, למרות שפרק הזמן הנדרש עשוי להתקצר אם כל הדרישות האבחוניות הנדרשות מתמלאות והתסמינים חמורים.

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

גיימבוי 🎨 Vacon Sartirani cc-by-nc-nd

אנחנו מדברים בתוכנית עם הגיימרית אילאיל בן שלום. בראיון אימייל מקדים היא סיפרה:

אני אילאיל, בת 40, גיימרית כבר 28 שנים, מהתקופה שבה מחשבים באו עם מסך בצבע אחד, ועד היום – כשהאהבה שלי היא מקצוע, ואני מנהלת מוצר בכירה באוברוולף – הסטארטאפ הישראלי היחיד שפועל בתחום משחקי ה-PC. גיימינג זה גם האהבה שלי וגם החיים המקצועיים שלי.

יש הרבה דברים טובים מאוד להגיד על גיימינג. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים את היכולת של משחקי מחשב – אפילו כאלה שהאג’נדה שלהם היא הנאה טהורה ולא דידקטיים – מסייעים לפיתוח החשיבה, הראייה, יכולת שיתוף הפעולה והחשיבה האסטרטגית. בעולם של היום בו מרבית המשחקים מציגים לפחות אופציה של קו-אופ (או משחק שכולו קו-אופ, כמו LoL to Dota2), גיימינג דורש גם יכולות חברתיות, יכולת שיתוף פעולה, חלוקת משימות והתמקצעות. אני מכירה אנשים שמרוויחים את לחמם מלשחק כל היום, אני מכירה אנשים שהכירו את כל החברים שלהם ככה, ואני מכירה גם זוגות שנוצרו בעולם הוירטואלי, וחיים באושר ועושר בחיים האמיתיים עד היום.

עבורי ההגדרה הזו של ההפרעה האפשרית מייצגת בעיקר, בראש ובראשונה, את החלוקה של היום בין אנשים שהם דיגיטליים, לבין כאלה שאינם. מה בעצם נתפס היום כנורמטיבי? כמעט כל ילד שלישי בישראל משחק פורטנייט, האם באמת הציפייה היא עדיין שילדים יחזרו הביתה, ישחקו כדורגל מתחת לבניין עד שעה שש כשאמא שלהם קוראת להם לארוחת ערב? ילדים, ילדות, נערים נערות, וגם נשים וגברים מבלים חלק הולך וגובר מחייהם מול מסכים. חלק גדול מהזמן הזה מוקדש לצריכת תוכן, וחלק גדול לא פחות מוקדש למשחק. חלק מהמשחקים הם משחקי pass time כמו באבלז או טטריס, או סודוקו, חלק מהם משחקי מזל וחלקם משחקים עלילתיים מלאים, עמוסים, ארוכים.

כן, יש למשחקי מחשב פוטנציאל ממכר, בדיוק כמו לכל דבר אחר שפועל על המערכת האנדורפינית שלנו – אוכל, סקס. גם אליהם אפשר להתמכר. אבל אף אחד לא חושב שיעבור את חייו מבלי לאכול או לקיים יחסי מין מפחד שמא לא יוכל להשתלט על האהבה הזו. בסופו של דבר, הכל עניין של מינון, ושל האדם – האם הוא יודע לשלוט על הדחפים שלו? (אגב, אם הוא גיימר, סביר להניח שהוא יודע לשלוט על הדחפים שלו טוב יותר ממי שאינו גיימר, כי לדעת לשלוט על היצר זה הא’-ב’ של להפוך לגיימר טוב שלא מגיב לסיטואציה אלא חושב עליה).

גיימינג הוא תחום נהדר, והוא יכול לאפשר הרבה מאוד למי שמתמסר אליו, כאמור יש הרבה יכולות שאפשר לפתח כתוצאה מגיימינג. עבור אנשים שיש להם קשיים חברתיים, המשחקים יכולים לאפשר מישור חברתי חדש, כזה שבו יש להם סיכוי חדש להצליח. ובתור אחת שעובדת בתחום, ועובדת עם אנשים שעובדים בתחום, ומעבירים ימים כלילות במשחקי מחשב עד השעות הקטנות של הבוקר, ולפעמים גם סתם באמצע היום – האנשים שעובדים איתי, ושהמשחקים האלה הם חייהם, אינם מטורפים. להיפך – רובם הרבה יותר מאושרים.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג קיימו פגישות (בנפרד) עם מובילי דעה רפובליקנים – פוליטיקאים ועיתונאים – כדי לשכנעם שאף שעמק הסיליקון נוטה לכיוון השמאלי-ליברלי, החברות שלהם לא מפלות את הימין הרפובליקני. לפי מרכז המחקר פיו, 85% מהרפובליקנים חושבים שסביר שמצנזרים את דעותיהם הפוליטיות ברשתות החברתיות.

» פייסבוק, שהכחישה שוב ושוב שהיא מאזינה דרך האפליקציה הטלפונית שלה, רשמה פטנט על המצאה שמאפשרת לה להאזין דרך האפליקציה הטלפונית שלה. המטרה היא להאזין לשידורי טלוויזיה, שבהם יוטמע אות קולי שלא נקלט באוזן אנושית אבל מזוהה על ידי הסלולרי, כדי לדעת במה המשתמשים צופים ולהתאים להם פרסומות רלוונטיות בפייסבוק.

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

שרטוט מפטנט US20180167677 של פייסבוק

» רשות המכס והמסים הבריטית מאפשרת ללקוחותיה-בכפייה להזדהות באמצעות זיהוי קולי. מאז השיקה את השירות בינואר השנה, אספה הרשות מידע ביומטרי קולי על 5.1 מיליון אזרחים. כך נחשף בבקשת חופש מידע במסגרת תחקיר של ארגון הפרטיות הדיגיטלי ביג בראד’ר, שטוען שהרשות לא ביקשה את אישור האזרחים לאיסוף חתימות קולם, ומשערת שהיא שיתפה את החתימות עם רשויות נוספות. משרד נציב המידע הבריטי חוקר את הטענות.

» פירצת אבטחה מסוג מאגר מידע בלי סיסמת כניסה, שהצייצן “פלאש גורדון” מצא במרכז ALERRT באוניברסיטת טקסס סטייט לאימון שוטרים להתמודדות עם אירועי ירי, חשפה פרטים אישיים של אלפי שוטרים מקומיים ומדינתיים, ובהם אנשי FBI, רשות המכס והגבולות (CBP) וה-US Border Patrol, ואלפי מדריכי ירי, וכן פניות למרכז מצד שוטרים שחשפו מידע רגיש על חוסר בהכשרות ויכולות בתחום.

» ג’ון מלנדז, מגיש הפודקאסט “ג’ון המגמגם”, התחזה בטלפון לסנאטור בוב מננדז והצליח לשוחח עם דונלד טראמפ.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

פרס ביטחון ישראל למפתחי פרויקט גילוי המנהרות ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לדעת מי זכה בפרס בטחון ישראל? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום הערב אחרי הטקס, בל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 167KB)

המשך קריאה

🚸 אומת הרשת נגד מדיניות טראמפ להפרדת וכליאת ילדי המהגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

בעמק הסיליקון ובאומת הרשת מוחים נגד מדיניות ממשל טראמפ להפריד ולכלוא ילדי מהגרים.

» המפתח סאם לוין ביקש לעשות דוקסינג (doxxing, איסוף והצגת פרטים אישיים על אנשים ברשת, בדרך כלל למטרות הטרדה ואיומים) לעובדי ICE, רשות אכיפת ההגירה והמכס הפדרלתי האמריקאית. הוא שאב מלינקדאין פרטים על 1595 האנשים שציינו את ICE מקום העבודה שלהם ופרסם את הרשימה, כשהוא מעלה לגיטהאב את הקוד ששימש אותו.

לוין כתב על כך בבלוגו במדיום: “בעוד ICE ממשיכים לקדם את מאמצי המעקב והכליאה הבלתי-אנושיים שלהם, אני מאמין שחשוב לתעד מה שקורה, ועל ידי מי, בכל דרך אפשרית. […] חשוב לזכור שעד כמה שחברות האינטרנט משתמשות במידע לרגל ולנצל את משתמשיהן, לעתים אנחנו יכולים להפוך את הסיפור, ולמנף את אותן פלטפורמות מקוונות כאמצעי לחקור או אפילו לחתור תחת מבני כוח מושרשים. זו תופעת לוואי מוזרה של ההסתמכות שלנו על חברות פרטיות ופלטפורמות פומביות-למחצה לתווך כמעט את כל ההיבטים של חיינו. אנחנו לא בהכרח חייבים לחכות לחשיפה דמויית-סנואודן הבאה כדי לחקור את החזקים – כל כך הרבה מזה נמצא לנגד עינינו”.

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

הציוץ של סאם לוין על שאיבת המידע על עובדי ICE

חלק מהמגיבים הזכירו ללוין לו שעובדי ICE לא קובעים את המדיניות. היה מי שעשה ללוין דוקסינג בחזרה. והחברות הפרטיות והפלטפורמות הפומביות למחצה יצאו להגנת סוכני ICE: גיטהאב הסירו את הקוד ומדיום הסירו את הפוסט. עותקים של המידע אפשר למצוא בין השאר בארכיון האינטרנט ובוויקיליקס.

דוקסינג נוסף ביצע אתר החדשות ספלינטר, שפרסם את מספר הטלפון הנייד של סטיבן מילר, יועץ המדיניות הבכיר של טראמפ, שלפי כתבה בניו יורק טיימס היה מהדוחפים העיקריים להפרדת ילדי מהגרים בלתי חוקיים מהוריהם וכליאתם במחנות. “כולנו יודעים שדונלד טראמפ הוא חסיד גדול של קבלת משוב ישיר מהציבור, כי הוא אישית פרסם את מספרי הסלולר של יריבו בפריימריז הרפובליקניים לינדזי גרהאם ושל מגיש יוניוויז’ן חורחה ראמוס. אז סביר להניח שהוא יתמוך בזכות הציבור להתקשר (או לסמס) לסטיבן מילר”, כתבו בכתבה הלא-חתומה בספלינטר, והזהירו את הקוראים כי “הוא בחור עסוק, אבל אולי תוכלו לתפוס אותו למספיק זמן כדי לנהל דיון פרודוקטיבי”.

במקרה הזה טוויטר התגייסו למאבק נגד המוחים והשעו משתמשים – אלו שפרסמו לינק לכתבה, אפילו לא את המספר עצמו. על כך דיווח ראיין מק, כתב טכנולוגיה בבאזפיד שהיה בין המושעים.

» בני הזוג שרלוט ודייב ווינר מסן פרנסיסקו פתחו דף התרמה בפייסבוק לגיוס 1500$ לאיחוד בין המהגרים לילדיהם הכלואים במחנות. אחד מהתורמים הוא מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שתרם כ-80 אלף דולר וקרא לאנשים נוספים להצטרף ולתרום: “אנחנו צריכים להפסיק עם המדינות הזאת עכשיו”.

Organizations like Texas Civil Rights Project and RAICES are doing great work helping families at the US border get…

Posted by Mark Zuckerberg on Tuesday, June 19, 2018

תוך כשבוע גייס הזוג כמעט 19.5 מיליון דולר.

אבל המחאה נובחת והכסף עובר, לפי תחקיר של NBC ניוז, שפרסם רשימת חברות טכנולוגיה שעבדו עם ICE בחודשים האחרונים למרות המחאה הציבורית: Hewlett Packard Enterprise, תומסון רויטרס, מיקרוסופט, מוטורולה סולושנז ופלאנאטיר של פיטר תיל, תומכו של טראמפ וחבר מועצת המנהלים של פייסבוק, שהביא לסגירתה של רשת אתרי החדשות גיזמודו באמצעות מימון תביעות נגדה.

» מלחמת עריכות ניצתה בוויקיפדיה האנגלית לאחר שמשתמש הוסיף לערך “רשימת מחנות ריכוז ומעצר” את מחנות הילדים של טראמפ. מישהו גם ערך את שם הערך “אתרי מעצר בארה”ב” ל”מחנות השמדה בארה”ב”. בשני המקרים השינויים לא שרדו.

» במבט חטוף, TrumpHotels.org נראה כמו עוד אתר תיירות, אבל במבט שני רואים שהתמונות הן של מהגרים כלואים, ו”דברי המנהל שלנו” הם ציטוטים של טראמפ, שבהם “כשמקסיקו שולחים את אנשיהם, הם לא שולחים את המיטב […] הם מביאים סמים, הם מביאים פשע. הם אנסים”.

אתר המחאה TrumpHotels.com

אתר המחאה TrumpHotels.com

» מישהו הנפיש את שרת בטחון המולדת האמריקאית, קריסטן נילסן, כקרואלה דה-וויל, המרשעת מ”101 כלבים דלמטיים”:

» ביום רביעי חתם טראמפ על צו נשיאותי שמפסיק את הפרדת משפחות המהגרים, אבל התחייב להמשיך במדיניות “אפס סובלנות” כלפיהם.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

← לדף הקודםלדף הבא →