“לינקי אינו פייסבוק” 🔌 נצחון ראשון נגד מוני החשמל החכמים בצרפת

ספק החשמל השני בגודלו בצרפת, EDF, מתקין באמצעות חברת הבת Enedis מונים חכמים בשם “לינקי“, שחוסכים את הצורך בשליחת עובדים לבצע קריאת מונה אצל הצרכנים. 7 מיליון לינקי כבר הותקנו מאז החל המהלך ב-2016, ו-34 מיליון אמורים להיות מותקנים בסך הכל עד סוף 2021 – אבל לא אם זה תלוי בכ-300 ערים ומועצות שנאבקות נגד הקידמה. המאבק מציף את הרשת וגם את האקסווב, עם כרזות אנטי-לינקי בחוצות הערים. ה-5 במאי הוכרז “יום עיצרו את לינקי“. 4000 אזרחים עתרו לבתי משפט בסירוב להתקין את המונים החכמים. כעת נרשם נצחון ראשון למתנגדים בבית המשפט.

ההתנגדות למונים החכמים נובעת מחשש מגלגול עלות ההתקנה עליהם, נזקים בריאותיים מקרינה שמשדר המכשיר ופגיעה בפרטיות. המונים ימדדו את הצריכה כל חצי שעה במקום פעם ביום. הדבר עלול לאפשר מעקב אחרי המשתמשים – מתי הם בבית ומתי לא, מתי הם ערים ומתי ישנים, מתי הם מבשלים (תנור), מתקלחים (דוד חשמל) ועוד.

“לינקי לא יודע מתי אתם מתקלחים, מתי אתם יוצאים”, הכחיש מנכ”ל EDF, קסבייר קאיוטקולי, בראיון לפראנס אינטר. “מדידה כל חצי שעה לא מאפשרת לאסוף מידע אישי”. נציבות המידע והפרטיות הלאומית של צרפת (CNIL) נזפה בחברה בחודש מרץ על שלא היתה ברורה מספיק בנוגע למעבר למדידה דו-שעתית. לינקי, נאלץ המנכ”ל להסביר, “אינו פייסבוק“. עד כדי כך רעיל הפך המותג של הרשת החברתית אחרי חשיפת פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שהוא משמש כשם נרדף לפגיעה בפרטיות.

שלט אנטי לינקי ב-Montreuil שקורא להתנגד ללינקי לפני שיהיה מאוחר  📸 Carole Sale-res CC-BY
שלט אנטי לינקי ב-Montreuil שקורא להתנגד ללינקי לפני שיהיה מאוחר 📸 Carole Salères CC-BY

ארגון בשם “סטופ לינקי” מגיש תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל. ארנו דוראן, עו”ד מטעם המתנגדים, טען שהלינקי הם “סוס טרויאני” שיאפשר להאקרים איסוף מידע על פעילויות צרכני החשמל. “חברת טלמרקטינג תוכל לדעת אם זה זמן טוב להתקשר”, הדגים בראיון ללה-פיגארו.

מהלך חקיקתי מנע מצרכני חשמל את הזכות לסרב להתקין מונה חכם. אבל בית המשפט לעניינים מנהליים של טולוז פסק כעת לראשונה כי לכ-21.5 אלף תושבי מועצה המקומית (קומונה) בלנייק (Blagnac) יש זכות לסרב להכניס נציגים של חברת החשמל לבתיהם להתקין ליקי. הנצחון הזה יכול להזרים חשמל במאבק של ערים ומועצות נוספות ברחבי צרפת.

📵 אוּףליין 👮 מחשבים ואסירים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

להתנתק מהרשת

בשנת 2013, כתבת מוסף הארץ נטע אלכסנדר הצטרפה לסדנת גמילה דיגיטלית (Digital Detox). אחר כך היא הלכה לשם שוב, עם מצלמה, ועשתה מזה סרט תיעודי קצר, Grounded (“מקורקעים”). אחד הדוברים הלא מזוהים בסרט אומר: “אני חושב שחשוב שנראה שלפני 1987, לפני האינטרנט, היה לנו זמן פנוי. לילדים של היום, שנולדו אחרי 1987, אין מושג מה זה שיש לך זמן פנוי”. בפינה אנחנו מדברים עם אלכסנדר על חוויית ההתנתקות.


עוד בנושא: מחנות הגמילה בכפייה מטכנולוגיה בסין, שבת דיגיטלית

אמוטיקונים מצויירים ביד 📸 עידו קינן
אמוטיקונים מצויירים ביד 📸 עידו קינן

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מונא אל-מזבוח -(منى مذبوح), בת 24 מלבנון, שהתה בחופשה במצרים ופרסמה ברשת סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות שספגה שם מידי נהגי מונית וגברים צעירים ברחוב, וכן על שירות גרוע שקיבלה במסעדה במהלך הרמדאן וגניבת כספה בביקור קודם. היא כינתה את המדינה עלובה, מלוכלכת ו”בת כלבה”, ואת תושביה קבצנים, נוכלים, “סרסורים וזונות”, וטענה כי “מגיע לכם מה שסיסי [נשיא מצרים; ע”ק] עושה לכם. אני מקווה שאלוהים ישלל לכם מישהו יותר דכאני מסיסי”. הסרטון עורר סערה במצרים, ומתגלצ’ים מצרים הגיבו אצלה ודרשו שתסיר את הסרטון ותפרסם סרטון התנצלות. אל-מזבוח עשתה זאת, אך למחרת פרסום סרטון ההתנצלות נעצרה בשדה התעופה בקהיר כשעמדה לעזוב את המדינה, הועמדה לדין והורשעה אשמה בהפצה זדונית של שמועות שווא שיכולות לפגוע בחברה, פגיעה בדת וחוסר צניעות בציבור. בית המשפט גזר עליה 11 שנות מאסר, שקוצרו ל-8 לאחר שעו”דה הציג ראיות לכך שניתוח מוח שעברה פגע ביכולתה לשלוט בכעס. היא מערערת על פסק הדין, והדיון בערעור נדחה מסוף יולי ל-9 בספטמבר

סרטון ההתנצלות של מונא אל-מזבוח

» מאז תחילת העשור, אסירים בארה”ב זכאים לרכוש נגני מוזיקה וקובצי מוזיקה ולהאזין להם בכלא. אבל אלו שכלואים בפלורידה צפויים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם, שאותם יצטרכו לקנות מחדש. הנגנים והמוזיקה מסופקים להם כיום על ידי חברת אקסס קורקשנז (Access Corrections), שגובה סכומים מונופוליסטיים של 100$ על נגן ו-1.70$ על כל שיר. בסך הכל קנו האסירים למעלה מ-30 אלף נגנים, ורכשו 6.7 מיליון שירים ב-11.3 מיליון דולר, כששירות בתי הסוהר הפלורידיאני גוזר ממכירת השירים עמלה של 1.4 מיליון דולר על גב האסירים. באפריל אשתקד חתם השירות על הסכם לאספקת טאבלטים לאסירים, שיחליפו את הנגנים. האסירים גילו שלא יורשו להעביר את השירים לנגנים החדשים, ואם ירצו להישאר עם הנגנים עד תום תקופת החוזה עם אקסס, לא יוכלו להחזיק במקביל טאבלט וליהנות מהשירותים הנוספים שהוא יציע. תמורת 25$, אקסס מציעה לאסירים הסרת נעילת הנגן או צריבת המוזיקה שעליו על דיסק ומסירתם למשפחותיהם – וגם במקרה הזה האסירים לא יוכלו לצרוך את המוזיקה.

את הטאבלטים תספק לאסירים חברת ג’ייפיי (JPay), הידועה לשמצה בניצול כספי של אסירים (בין השאר, גביית עמלות נשך על כל פעולה בנקאית ומכירת “בולים” לשליחת אימייל). לשב”ס-פלורידה יש אינטרס כספי בכך שהאסירים ירכשו את השירים מחדש ויכניסו עוד עמלות: בעוד הרווחים משירותי אקסס קורקשנז נכנסו לקופת המדינה, אלו משירותי ג’ייפיי ייכנסו ישירות לקרן נאמנות של השב”ס.

» ובינתיים, בישראל: שירות בתי הסוהר נדרש לפצות אסיר על מניעת גישה למחשב. א’, אסיר הכלוא על רצח, ביקש גישה של שעתיים בשבוע למחשב (שאינו מחובר לאינטרנט) כדי לקרוא על פקודות נציבות שירות בתי הסוהר ומאגרים משפטיים, כפי שמתירות לו פקודות שב”ס. לטענתו סורב בכל פעם בתירוצים מתחלפים: “כשלא נתנו לי מחשב אמרו לי שהמחשב באגף אחר, או באגף החינוך ולא מוצאים אותו. חודש ומשהו אמרו לי שלא מוצאים אותו. פעם הלך לעדכון פעם אחת לתיקון”. שב”ס טען כי אין תיעוד לבקשות שימוש במחשב שלא נענו, כי אספקת הגישה למחשב הינה מורכבת לוגיסטית, וכי בקשותיו הוגשו בחגים. א’ תבע 66 אלף שקל, והשופט יאיר חסדיאל פסק לו 3000 שקל פיצוי ו-1000 שקל הוצאות.

חופשה

הפינה “האחראי על האינטרנט” יוצאת לחופשה. היא תשוב ב-13.10.2018, אם ירצה האל(גוריתם).

עידו קינן ביחידת הסייבר 433 של המשטרה 📸 עידו קינן
עידו קינן ביחידת הסייבר 433 של המשטרה 📸 עידו קינן

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, השבוע בהגשת ניתאי ענבי

💩 עובדי הביוב של האינטרנט נחשפים

לפעמים אנחנו רואים משהו שלא מוצא חן בעיניינו ברשת, ומלשינים לפלטפורמה (פייסבוק, יוטיוב, טוויטר ודומותיהן). לפעמים הפלטפורמה מסירה את התוכן המדווח, ולפעמים לא. לחברות השונות יש מדיניויות שונות בנושא, אבל מי שמחליט בפועל מי לחיים ומי למוות הם מסנני התוכן. האנשים הללו עוברים על כל הזוועות של העולם, כדי שאנחנו לא נצטרך.  רבים מהם מועסקים דרך קבלנים במדינות שבהן כוח האדם זול, ואין להם הטבות דומות לאלו של המעמדות העליונים של עובדי ההייטק. לפעמים הם לוקים בפוסט טראומה. לעתים הם תובעים את המעסיק.

כמה מהם מספרים על עבודתם, התלבטויותיהם והטראומות שלהם בסרט התיעודי The Cleaners (“המנקים”) של האנס בלוק ומוריץ ריסוויק. אני מדבר עליו הערב ב”לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10.
כרזת הסרט The Cleaners
כרזת הסרט The Cleaners

⛅ זוכרים את תומר שמש ממשרד ראש הממשלה? לא תאמינו איך הוא נראה היום!

מסך הטלוויזיה מאחורי הנהג במוניש קו 5 השפריץ את הרעל שלו למושב שמאחורי הנהג, ישר לתוך הפרצוף שלי. הפרסומת הישנה של אתר מכירות שנמכר, ותחתיה טיקר חדשות עם כותרות על מותו של למי קילמיסטר ממוטורהד ועל מיליוני האירו שגרמניה מתכוונת להשקיע בפליטים בשנת 2016, חבטו בי במקל הדה ז’ה וו. זכרתי שכבר ראיתי אותן באותה מוניש בדיוק שנתיים קודם לכן, באוגוסט 2016, וגם אז הן נראו לי ישנות, חשד שאושש כשגיגלתי את הכותרות וגיליתי שקילמיסטר קשישא הזדכה על הקסדה והמזכרות הנאציות כבר בסוף דצמבר 2015.

המסך נועד לחטוף את תשומת הלב של יושבי המוניש באמצעות מבזקי החדשות, ולהכניס כסף ליזמים ולנהגים באמצעות הפרסומות. המיזם התבטל, אבל, כפי שהסביר לי הנהג, היזמים לא טרחו להגיע לפרק את המסך: “ביקשתי מהם מלא פעמים להוציא את זה, משגעים אותי. כבר לא מקבלים על זה כסף”. הפרסומות והמבזקים הבלתי-מצהיבים המשיכו לצוף על המסך, מנותקים משרת-האב, במשך שלוש שנים, מטעים שבויי נסיעה עייפים לחשוב שהכותרות אקטואליות. למי מת? שוב??

בעיית ההתיישנות של מידע דיגיטלי היכתה בי שוב באותו שבוע, כששתי אזהרות מפני הונאות הציפו את הוואטסאפים. הן היו זהות לחלוטין, מלבד זהות ההונאה-לכאורה שהזהירו מפניה – האחת הפצירה בציבור לא להירשם ל-Initiative Q, מיזם פירמידה שיווקי למטבע דיגיטלי חדש; השנייה הזהירה מפני סמס על מבצע בשופרסל, שנועד לגרום לנמענים להפיץ אותה הלאה ולהתקין רוגלה כלשהי. ההודעות נפתחות בשורה “אזהרה חמורה מאגף טכנולוגיות מידע – משרד ראש הממשלה” ונסגרות בפרטי ההתקשרות המלאים של תומר שמש מהאגף לטכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה.

מי שהסתובב ברשת הישראלית לפני עשור אולי זוכר את שמו של שמש מאזהרת שרשרת, שבהיעדר וואטסאפים ופייסבוקים הסתובבה אז באימיילים: “אל תפתחו שום הודעה עם קובץ מצורף שכתוב בו: POSTCARD FROM HALLMARK. לא משנה מי שלח לכם את זה. זהו וירוס הפותח את תמונת הגלויה השורפת את כל הדיסק הקשיח שלכם. […] CNN הכריזה על הווירוס הזה כגרוע ביותר. הוא דורג ע”י מייקרוסופט כווירוס ההרסני ביותר מאז ומעולם”. “המכתב הופץ באופן אינטנסיבי בתוך משרדי הממשלה ויצא אל מחוצה לה”, דיווח ב-2009 חנן כהן, בעל אתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי”. “דיברתי עם השולח והוא אמר לי שהפיץ את המכתב לכמה חברים במשרד ומשם המכתב יצא משליטתו”.

שמש לא כתב את האזהרה, אלא קיבל אימייל שרשרת והפיץ אותו הלאה, כשחתימת האימייל שלו נוספה אוטומטית בתחתיתה, והפכה את השמועה לעובדה בעיניי רבים – הרי תומר שמש מהאגף לטכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה כתב אותה! – ואת פרטי ההתקשרות שלו לנחלת הכלל. גם את האזהרות של שופרסל ו-Initiative Q שמש לא כתב (כמי שנכווה בעבר, הוא בטח נמנע אפילו מלפרוורד אותן). מישהו הדביק את שמו של האגף בראש האזהרות ואת חתימתו של שמש בתחתיתן, בתקווה שהייחוס המקצועי יסייע להגדיל את אמינותן ותפוצתן. זה עבד. מערך הסייבר הלאומי צריך לקנא בתפוצה הזאת – הוא פרסם באתרו הודעה מדוייקת יותר על הונאת שופרסל באותו יום שבו הופצה “ההודעה של שמש”, אבל היא לא הגיעה לידיעת הציבור הרחב.

(גירסה אחרת ושקרית של אזהרת שופרסל בוואטסאפ טוענת כי “בסיום השלבים מועברים להורדת אפלייקציה לא מוכרת, שימו לב מדובר בתרגיל חכם של החמאס שבעזרת האפלייקציה המכשיר טלפון שלכם הופך לכלי ריגול!”. הגירסה הזאת מתחזה להיות “הודעה חשובה ומשותפת למשרד הביטחון ויחידת הסייבר  23.08.2018 נכון לשעה 00:20”. התאריך והשעה המדוייקים, שנותנים להודעה אמינות מלאכותית, הם גם אלו שמאפשרים את התיישנותה. פחות אנשים יפיצו אזהרה שתאריך ישן מתנוסס עליה – אם כי תמיד יימצא האידיוט עם הכוונות הטובות או הרעות שיסיר את התאריך ויפיץ את השקר מחדש).

האקר 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)
האקר 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

בין אם מבחירה מודעת או לא (אפליקציות סלולריות, רשתות חברתיות) ובין אם בכפייה (שיימינג, פורנו-נקמה), אומת הרשת הסכימה שהמידע עליה יהיה מטבע עובר לסוחר, בתמורה לקבלת שירותים חינמיים (פייסבוק, ג’ימייל), שירותים בתשלום (סלולר, נטפליקס) ושום שירותים בכלל (NSA). מי שחושב שהדבר הכי גרוע שאפשר לעשות עם המידע הזה זה פרסום ממש רלוונטי כנראה פספס את קיימברידג’ אנליטיקה. ואם נסיון להטות בחירות בדמוקרטיה השנייה בגודלה בעולם לא מפחיד אותו, מה לגבי פיטורים? טרולים ימנים חפרו בטוויטר, הציפו מחדש סטטוסים עם בדיחות פדופיליה בטעם רע מלפני עשור והביאו לפיטוריו של כותבם, ג’יימס גאן, מתפקידו כבמאי סדרת הסרטים המצליחה “שומרי הגלקסיה”.

ומה עם תומר שמש? למיטב זכרוני הוא נאלץ להחליף מספר סלולרי בעקבות אינספור שיחות שקיבל על אזהרת הווירוס שורף הדיסקים הקשיחים (אחרי גל האזהרות הנוכחי התקשרתי למספר שלו והופניתי ישירות לתא קולי). אזהרתו מהעשור הקודם המשיכה לשוט על גלי האינטרנט ונצפתה לאחרונה בשנה שעברה, שמונה שנים אחרי הולדתה. אחד מגופי הסייבר הלאומיים שקיבל אותה אז פרסם הודעה שלפיה “מבדיקתנו עולה כי אין כיום עובד בשם תומר שמש באגף טכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה”.

דוח 2017 של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ⏲️ שוברים אמברגו

שוברים אמברגו. 📸 Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את הדוח שנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – שנת 2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ביום שני 3/9/2018 ב-6:00 אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

אקדח זהב 📷 duncan c (cc-by-nc)
אקדח זהב 📷 duncan c (cc-by-nc)

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

מעל לרבע מפעילות הלבנת ההון שאותרה בשנת 2017 נקשרת לעבירות הונאה מרמה וזיוף 23% מהמידע נקשר לעבירות שוחד ושחיתות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, מפרסמת דו”ח לשנת 2017 הסוקר את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים רבים. הדו”ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד. בנוסף סוקר הדו”ח את מעורבותה של הרשות בהובלת פרויקטים לאומיים משמעותיים. הרשות הובילה בשנה החולפת פרויקט דגל לאומי – הערכת הסיכונים הלאומית בהלבנת הון ומימון טרור, אשר כוללת מיפוי של כלל הסיכונים הייחודיים עמם מתמודדת מדינת ישראל, נקודות תורפה ואמצעי הבקרה לצמצום הסיכונים. הערכת הסיכונים הלאומית אומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצוות העל, ומשמשת בסיס לקביעת מדיניות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, כאשר הדו”ח מציג לראשונה טבלת ריכוז הממצאים. כמו כן, הרשות הובילה השנה את היערכות מדינת ישראל לביקורת הבינלאומית של ארגון ה-FATF, פרויקט לאומי מורכב בצורה יוצאת דופן אשר אם ישראל תעמוד בו בהצלחה תוכל להצטרף כחברה לארגון היוקרתי. הדבר יאפשר למדינה לקחת חלק בקביעת המדיניות העולמית בתחום, ישפר את מעמדה של המערכת הפיננסית בכלכלה העולמית, ימשוך השקעות לגיטימיות ועוד. ההיערכות לביקורת דרשה עשייה מקצועית אינטנסיבית ורחבת היקף עם מכלול רשויות האכיפה, גופי הביטחון, גופי ממשל והסקטור הפיננסי. שרת המשפטים איילת שקד ומנכ”לית משרד המשפטים אמי פלמור קדמו הובלת ההליך ברמה האסטרטגית וליוו ההיערכות באופן הדוק. בנוסף הרשות השלימה השנה הליך מעמיק לבחינת אפקטיביות פעילותה וגיבוש אסטרטגיה שכללה שינוי תפיסת ומתכונת ההפעלה, שדרוג היכולות המודיעיניות והיכולות הטכנולוגיות שלה, והעמקת הפעילות היזומה על פי גישה מבוססת סיכון. הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום. הדו”ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2017 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים: » תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2017 הינו הונאה, זיוף ומרמה (26%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (23.4%), לצד מימון הטרור (10.4%). » דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2017 היו העברות בינלאומיות (15.6%), שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ’יינג’ים (8%), הסתייעות במלביני הון מקצועיים (5%), חברות ואנשי קש (4.5%), פעילות במקלטי מס (7.5%) פעילות בנדל”ן (6%) ועוד. » בשנת 2017 חל גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות – גידול של 27% בשנת 2017 לבדה, המשקף גידול מצטבר של כ-97% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות. זאת, לצד גידול ניכר במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות בשנת 2017, במענה לבקשות המידע, המהווה גידול של כ-31% יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-82% יחסית לשנת 2013. » מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 87% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל ו-86% מאלו שהעבירה לרשות המסים – שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון. » בשנת 2017 חל גידול של כ-18% במספר בקשות המידע של הרשות ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs) יחסית לשנת 2016 (בקשות מידע יוצאות), וחל גידול מצטבר של כ-162% בסך בקשות אלה, יחסית לשנת 2013. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו”ל. » נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך שנת 2017 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.8 מיליון “דיווחים רגילים” על פעולות פיננסיות. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-7% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-19% בחמש השנים האחרונות. מקורן של מרבית הפעולות המדווחות בדיווחים רגילים הינו במערכת הבנקאית: כ-72% מהפעולות המדווחות בשנת 2017. » מספר ה”דיווחים הבלתי רגילים” (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, היא אינה רגילה) עמד השנה על למעלה מ-88,000 דיווחים. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-13% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-78% בחמש השנים האחרונות. מקורם של כ-60% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית. » ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ’יינג’ים). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם וכעת הם מהווים כ-26% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2017. » בדו”ח מופיעים ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחומי הלבנת הון ומימון הטרור (לראשונה בלווי הציונים הקונקרטיים לכל סיכון), בהם בולטות עבירות המקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה. בתחומי הפעילות העיקריים שזוהו כבסיכון גבוה להלבנת הון נכללים נותני שירותי המטבע, השימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל”ן (בעיקר במזומן ונאמנויות), ישויות והסדרים משפטיים ואלכ”רים (בעיקר גמ”חים והקדשות דתיים). דו”ח הרשות לשנת 2017 סוקר גם מגמות הנמצאות במוקד ההתעניינות העולמית, ובראשן מימון הטרור. בשנת 2017 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות בתחום שעיקרן העברות כספים ממדינות תומכות טרור, בגלוי או בסתר, גיוס תרומות לעמותות תומכות טרור ופעולות בלתי חוקיות, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה. הרשות ממשיכה לפעול לשיפור ולהרחבה של המנגנונים המאפשרים איתור מקורות המימון, חשיפת התשתית הפיננסית התומכת בפעילות טרור והקפאה מהירה של כספים. בכלל זאת, התחקות אחר פעילות עמותות תומכות טרור, ניטור פעילות במעברי גבול, ויצירת מודלי החשדה לאיתור בלדרים. כ-50% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב”כ בשנה החולפת תרמו לחקירותיו בתחום מימון הטרור, וכפועל יוצא לפעילות הסיכול. נתון זה מדגיש את רמת האפקטיביות הגבוהה ויכולותיה המשתבחות של הרשות במחקר מעמיק ומורכב אחר פעילות מימון טרור. בשנת 2017 נטלה הרשות חלק פעיל בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור, וביניהם פרויקטים שעסקו בדרכי הגיוס של פעילי טרור, בדרכים לסיכול מימון טרור, במנגנוני החלפת מידע בין גופים רלוונטיים ברמה הלאומית, ובשינויים בדרכי מימון טרור של ארגון דאע”ש. בכך, ממשיכה הרשות לסייע למדינת ישראל להושיט יד למדינות אחרות המתמודדות עם איומי הטרור, ולפעול לשיתוף פעולה גלובלי בתחום. שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד: “משרד המשפטים בראשותי רואה חשיבות רבה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובטרור. לשם הבטחת מאבק אפקטיבי בתופעות אלה, המשרד מקדם כלים למאבק בפשיעה הכלכלית, בהלבנת הון ובמימון הטרור, לצד קיומם של שיתופי פעולה נרחבים בין גופי האכיפה והביטחון במדינה ובין המדינות השותפות למאבק, הגברת המודעות לנושא בקרב הסקטור הפיננסי והעמקת שיתוף הפעולה במאבק זה מצד הסקטור הפרטי. אני מברכת את הרשות וד”ר שלומית ווגמן-רטנר העומדת בראשה, על תנופת העשייה וההישגים של הרשות, ובייחוד תרומתם למאבק בפשיעה החמורה, וכנגד ארגוני ופעילי טרור, ועל פעילותם הרבה לקידום מעמדה של מדינת ישראל כגורם מוביל ומוערך בזירה הבינלאומית בתחום”. מנכ”לית משרד המשפטים, עו”ד אמי פלמור: “רשות אפקטיבית היא מפתח למאבק לאומי אפקטיבי בפשיעה כלכלית ומאורגנת ובטרור. המהלכים האסטרטגיים שמוביל משרד המשפטים ברשות ובאמצעותה משפרים את האפקטיביות של הרשות, משנים את משטר הלבנת ההון והופכים את מדינת ישראל לשחקן משמעותי ומשפיע במאבק הבינלאומי במימון הטרור ובהלבנת ההון. אני מברכת את ד”ר שלומית ווגמן-רטנר על ההישגים ומודה לעובדי הרשות על עבודתם המקצועית והמסורה.” ראש הרשות, ד”ר שלומית ווגמן-רטנר: “בשנה החולפת ביצעה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בכל תחומי פעילותה, העמקת שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל ומחוצה לה באיתור פרואקטיבי של יעדי הלבנת הון ומימון טרור, והעמדת מידע ומודיעין פיננסי שתרם בצורה משמעותית לחקירות של ארגוני פשיעה ושל ארגוני טרור, ואף חולל מספר לא מבוטל של חקירות. בשנה החולפת יזמה הרשות ולקחה חלק מהותי במספר רב של פרשיות מרכזיות, במגוון תחומים, וביניהם מאבק בארגוני פשיעה, מלביני הון מקצועיים, מימון טרור, עבירות מס, שחיתות שלטונית, הימורים ועוד. ברצוני להודות לעובדי ומנהלי הרשות על עבודתם המסורה והמקצועית, אשר תוצאותיה המרשימות באות לידי ביטוי בדוח. בזכותם, הרשות ממשיכה להוביל מהלכים אשר ממצבים את מדינת ישראל כשחקנית משמעותית במאבק הגלובלי המשולב בהלבנת ההון ובמימון הטרור.”

😱 מי מדברר את ישראל ברשת? 🔥 למה ורייזון הפריעה לכבאים לכבות שריפות? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מי האחראי על ההסברה באינטרנט?

מי מייצג את ישראל בזירה המקוונת? מי שמגיע ראשון. או בכלל. אנחנו מדברים בפינה עם נגה טרנופולסקי, כתבת הלוס אנג’לס טיימס שפרסמה כתבה בנושא.

לפי הכתבה, דייויד קיז, יועץ התקשורת הזרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד מאחורי האסטרטגיה התקשורתית של נתניהו לתקשר עם הציבור כמעט רק דרך סרטונים רשמיים ברשתות חברתיות. בניגוד למסיבות עיתונאים וראיונות, שנתניהו ממעט לעשות (ובפרט עם התקשורת הישראלית), סרטונים הוא לא נדרש על ידי התקשורת לתת תשובות לסוגיות שעל סדר היום, ויכול לבחור לו סדר יום משלו, הזוי ומנותק ככל שיהיה. כך, בשליה יולי, עם ההסלמה במחאה נגד חוק הלאום ויום אחרי ששלושה פלסטינים נהרגו בידי חיילים בגבול עזה, נתניהו העלה סרטון על פאטמה, ילדת בית ספר איראנית מומצאת שסובלת תחת השלטון האיראני.

מי שממלא את החלל של הדוברות הישראלית הוא דובר צה”ל, תא”ל רונן מנליס, שאין לו נסיון תקשורתי קודם, ושלא אמור לדברר את ישראל האזרחית אלא את הצבא. באמצע מאי צייץ משרד החוץ חגיגית על חנוכת שגרירות ארה”ב בירושלים. למחרת, אחרי שהתקשורת העולמית דיווחה על הרג 60 פלסטינים על גבול עזה, הוציא דו”ץ הודעה לקונית שבעקבות פניות הוא מעדכן כי “לפחות 24 טרוריסטים עם רקע טרוריסטי מתועד נהרגו במהלך המהומות האלימות”. כתבים לא הורשו להתקרב לשטח מהצד הישראלי, אפילו לא כשהם מוטמעים בכוחות צבא.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» האקרים, כנראה מקבוצת Cobalt Dickens המקושרת לממשל האיראני, נמצאים במערכה לגניבת מידע מחקרי שטרם פורסם וקניין רוחני. לפי חוקרי חברת Secureworks, ההאקרים יצרו מתקפת דיוג שבה פתחו 300 אתרים שהתחזו לדפי הכניסה לאתרי 76 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב-14 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, וגנבו את פרטי ההתקשרות של מי שנפל בפח והזין אותם באתרים הללו.

» בתחילת החודש חשף האינטרספט שגוגל מפתחים את פרוייקט דרגונפליי (שפירית), גירסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלהם עבור השוק הסיני, שנים לאחר שהחליטו להפסיק לציית לצנזורה הסינית ונחסמו שם. מאות מעובדי החברה חתמו על מכתב מחאה נגד המהלך, ודרשו שקיפות מההנהלה בנוגע לעבודה שהם מבצעים, כדי שיוכלו “לקבל החלטות מושכלות אתית לגבי העבודה, הפרוייקטים והתעסוקה שלנו”. מנכ”ל גוגל, סונדר פיצ’אי, טען בשיחה עם העובדים כי גוגל “אינה קרובה להשיק מוצר חיפוש” בסין. כעת נחשף שגם וויימו, חברת-האחות של גוגל לטכנולוגיות עצמכוניות, פותחים נציגות בסין, זאת לצד מרכז מחקר של גוגל וקידום כלי התוכנה שלהם למפתחים בסין.

שיח שריפות 📸 יוג'ניה לולי (cc-by-nc)
כאן לא מדברים על שריפות 📸 יוג’ניה לולי (cc-by-nc)

ביטול כללי נייטרליות הרשת על ידי ה-FCC מאפשר לספקיות תקשורת לפגוע במהירות החיבור של לקוחות האינטרנט שלהן, מבלי שאלה יוכלו להתלונן ל-FCC, ותוך הגבלת יכולתם לתבוע את הספקיות. בחברת ורייזון ניצלו את הזכות הזאת והאטו את חבילות האינטרנט הסלולרי ה”בלתי מוגבל” של כבאים שנאבקו בשריפות שחרכו את קליפורניה הקיץ, מה שאילץ את הכבאות להכפיל את התשלומים שלהם לורייזון כדי להסיר את ההגבלה. “ורייזון הטילו את ההגבלות הללו למרות שנאמר להם שההאטה פוגעת באופן אקטיבי ביכולתם של שירותי הכיבוי של המחוז לספק תגובות-חירום ושירותי חירום חיוניים”, האשים ראש שירותי הכיבוי של מחוז סנטה קלרה, אנת’וני באודן. תצהירו הוגש במסגרת תביעה שהגישו 22 פרקליטי מדינה וגופים נוספים נגד ה-FCC בדרישה להחזיר את חוקי ניטרליות הרשת. בורייזון טענו שיש להם “נוהל להסיר מגבלות מהירות דאטה כשיוצרים איתנו קשר במצבי חירום”, וכי המקרה הנוכחי “היה טעות של שירות לקוחות”. עוד הם טענו כי “עשינו טעות בדרך שבה תיקשרנו עם הלקוח לגבי תנאי התוכנית שלו”.

בנושא דומה: אובר הפעילה “תמחור עומס” בעת אירוע טרור באוסטרליה

» היידי מארט הקדישה שלושה חודשים וחצי להכניס את כל המילים של “רפסודיה בוהמית” של להקת קווין לציוצים שלה. החל מה-7/5, היא פתחה כל ציוץ במילה מהשיר, החל מהמילה האחרונה ב-7/5, ועד לציוץ שלשום עם המילה הראשונה, כך שהשיר יופיע בסדר הנכון באקרוסטיכון מילים בפרופיל שלה.

blockquote class=”twitter-tweet” data-conversation=”none” data-lang=”en”>

ur amazing pic.twitter.com/eawpkK8bjk

— dak 🐝 (@dakotateske) August 25, 2018

(בונוס למתקדמים: פרנקנפורטר מחכה חמש שנים לאנטיסיפיישן)

רפליקה מ”מופע הקולנוע של רוקי” 📸 הטוויטר של פרנק פורטר

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: הדר בן יהודה, איתי נתנאל

🚗 אילן מאסק להאקרים שמנסים לפרוץ אליו: “תודה” ☎️ טלפונים נגד ח”כים ואזרחים 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

תפרצי כבר לאוטו וניסע

אילן מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה וספייסאקס, הודה להאקרים בכנס דפקון על שהם הופכים את החברות שלו לבטוחות יותר, והודיע שיעביר לקוד פתוח את תוכנות האבטחה של טסלה כך שיוכלו לשמש גם יצרני מכוניות אחרים, דבר שהוא “מאוד חשוב לנהיגה אוטונומית בטוחה”.

אילן מאסק מודה להאקרים בדפקון 📷 הטוויטר של אילן מאסק
אילן מאסק מודה להאקרים בדפקון 📷 הטוויטר של אילן מאסק

מאסק הסכים גם לפתוח ערוצי תקשורת עם האקרים וחוקרי סייבראבטחה, כך שיוכלו לחקור את המערכות שלו ולדווח לו על פירצות וחולשות בלי חשש להסתבכות בתביעות ובפלילים. בפינה אנחנו מדברים עם עמית אלעזרי, דוקטורנטית למשפטים ועמיתת מחקר CLTC באוניברסיטת ברקלי, שהיתה מעורבת במהלך הזה. לדבריה בראיון מקדים,

“טסלה משלבת כעת הגנות משפטיות עבור חוקרים חיצוניים אשר מדווחים חולשות לחברה, ואף נותנת להם הגנות במקרה שהרכב (היקר ביותר) מתקלקל לאור בדיקות חיצוניות שהם מבצעים. ישנה כרגע מגמה עולה בארהב גם ליצור ערוצי תקשרות עבור חוקרים חיצוניים לדווח חולשות לארגונים (בתמיכה של ה-DoJ, FTC) לצד עלייה בכמות החברות שעורכות שימוש בתוכניות bug bounty (בהם מעבר לערוץ תקשורת מתמרצים חוקרים חיצוניים, האקרים, לדווח חולשות על-ידי תשלום). בארץ אין שום תמיכה רגולטורית מעין זו או תרבות של מתן הגנות משפטיות, למרות שמיטב החוקרים נמצאים כאן – והסנדלר, במידה מסוימת, הולך יחף.
אילן מאסק 📸 Bret Hartman / TED (cc-by-sa)
אילן מאסק 📸 Bret Hartman/TED (cc-by-sa)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» אם אתם שרים או ח”כים או נשיא המדינה ראובן ריבלין, ייתכן שהסלולרי האישי שלכם הוצף השבוע בשיחות, לאחר שהאקטיביסט ברק כהן פרסם את הטלפונים שלכם בפייסבוק, רשימה ששוכפלה והופצה הלאה. “אין מי שלא נדרשת למספר טלפון של חבר/ת כנסת מתישהו, בעניין כלשהו. כחלק משירות לציבור ערכתי רשימה מסודרת של כל המספרים שברשותי”, כתב כהן. “תהיו סולידריים ותפיצו כדי שכל אזרח יוכל ליהנות מתקשורת זמינה עם משרתיו”.

חלק מהח”כים הגיבו בפומבי על הדברים. ח”כ שרן השכל (ליכוד) כתבה:

עד לרגע זה, מאז שנכנסתי לכנסת, עניתי לכל שיחה שקיבלתי, גם ממספרים לא מזוהים. רבות מהשיחות היו אזרחים במצוקה שחיפשו סיוע דחוף וארגונים שלא ידעו לפי עוד לפנות. היום איזה גיבור פרסם טלפונים של חברי כנסת בכל מקום אפשרי, כמות השיחות ההזויות וההטרלות היתה אדירה ברמה בלתי אפשרית, לצערי החל ממחר יהיה היום הראשון שבו לא אענה יותר למספרים לא מזוהים. מי שצריך סיוע מוזמן לפנות ליועצת שלי הילה. תודה למנוולים

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) כתבה:

למי שמתקשר כדי לבדוק אם הטלפון שלי נכון כולל עכשיו: 1. לא באמצע הלילה 2. לא לנתק בלי לומר מילה אם עניתי 3. לא לשקר ליועצת שלי שמתקשרת ולומר שזאת טעות- עדיף הנחמד שהודה שזה מהרשימות 4.אתם יודעים שאני זמינה אם צריך.

יהודה גליק (ליכוד) כתב פוסט ארוך, שבראשיתו אמר “תודה על ההזדמנות לנסות ללכת בדרכו של הילל ולענות בסבר פנים יפות לכל אחד ואחת (רוב מוחלט גברים אבל לא רק)! וואללה לא קל לא תמיד הצלחתי. התנצלותי בפני מי שעניתי חסר סבלנות!”

אז אתמול מישהו חשב שזה רעיון נחמד מאד להפיץ את מספרי הטלפונים הניידים של כל חברי הכנסת. לא יודע מה הוא רצה להשיג בזה אבל…

Posted by ‎יהודה גליק – Yehudah Glick‎ on Friday, August 17, 2018

וציפי לבני (המחנ”ץ) ביקשה:

ברשימת הטלפונים של חברי הכנסת שפורסמה בקבוצות הווטסאפ, פורסם תחת השם שלי גם מספר טלפון נוסף של מישהי אחרת שמוטרדת בימים בהם היא נמצאת בנסיבות משפחתיות מצערות וקשות. מבקשת שלא להטריד וממי שפרסם את כל מספרי הטלפון להעביר גם את ההודעה הזאת.

» אם קיבלתם צלתוק ממספר ממדינה זרה, אתם לא לבד. הונאת וונגירי, כפי שהיא מכונה, מיועדת לגרום לנמענים להסתקרן ולהתקשר בחזרה למספר פרימיום בעלות גבוהה לכל דקת שיחה, הכנסה שהנוכלים מקבלים נתח ממנה. בבריטניה מנסה חברת התקשורת וודאפואון UK להתמודד עם ההונאה על ידי יצירת רשימה שחורה של מספרי טלפון ידועים שמשמשים להונאה זאת, וחסימתם מפני התקשרות על הרשת שלה. “המסר שאנחנו מעבירים לכנופיות הפשע מאחורי הונאת וונגירי הוא אל תתקשרו ללקוחות שלנו”, אמר מנכ”ל וודאפואון UK ניק ג’פרי, והבטיח כי “נמשיך לשתף את המודיעין שלנו עם חברות סלולר אחרות כך שנוכל לפעול יחד”.

» בישראל רצה הונאת דיוג חדשה – הודעת סמס מספק שירותי הבריאות או הסלולר, שמודיע כי יש לחדש שירות כלשהו בתשלום, ומפנה לכתובת ווב מקוצרת. בכתובת יש טופס להזנת פרטים מלאים כולל פרטי אשראי, ואלו מגיעים לידי הנוכלים, שיכולים להשתמש בהם כרצונם עד לגילוי וחסימת הכרטיס. הסיבה שהונאה כזאת אפשרית מתחלקת לשתיים:

  1. רשתות הסלולר בישראל לא חוסמות הודעות סמס שבהן פרטי השולח אינם מספר הסלולרי שלו אלא מזהה טקסטואלי שנקרא sender ID. הדבר מאפשר לשלוח לכל טלפון סלולרי הודעה שייראה כאילו נשלח מכל שם שהשולח בוחר, או ממספר טלפון מפוברק שהוא הכניס ל-sender ID. כך יכולים נוכלים להתחזות ל”שירותי בריאות כללית”, “סלקום”, “צה”ל” ו”משטרת ישראל”, וגם למספרי טלפון מוכרים של ארגונים או אנשים שונים.
  2. גופים לגיטימיים לכאורה, ובהם צה”ל, ישראכרט, איקאה, חברת מגדל, מי אביבים ומשטרת ישראל, שולחים הודעות בשיטה זו, ומרגילים את הציבור לחשוב שמדובר בהודעות אותנטיות ובשיטה לגיטימית להתקשרות.
סמסים מדואר ישראל, כולם אותנטיים למעט האחרון 📷 רן בר זיק
סמסים מדואר ישראל, כולם אותנטיים למעט האחרון 📷 רן בר זיק

» רבים מההאקרים שהגיעו לכנס השנתי היוקרתי דפקון בלאס וגאס הציבו שלטי “נא לא להפריע” על דלתות חדרי המלון שלהם, כדי שזרים, ובהם אנשי צוות המלון ושירותי הניקוי, לא ייכנסו לחדריהם ויפגעו בפרטיותם. לזוועתם הם גילו שאנשי אבטחה של המלון נכנסים לחדרים בלי אישור כשהם לא נמצאים, או דופקים על הדלת ודורשים להיכנס כשהם כן נמצאים, בלי להציג שום הוכחה שהם אכן מאבטחים. חלקם אף חיטטו בציוד של ההאקרים והחרימו ציוד לפריצת מנעולים, תחביב ידוע של האקרים (כרטיס הביקור של ההאקר המפורסם קווין מיטניק הוא כרטיס מתכת עם ציוד פריצת מנעולים, שאפשר לפרק מהכרטיס ולהשתמש בו). הנימוק לאמצעי האבטחה הללו הוא הטבח בלאס וגאס באוקטובר שעבר, שבו סטיבן פאדוק הציב שלטים כאלו על דלתות חדריו, אגר נשק וערב אחד ירה דרך חלונות חדרי הקומה ה-32 של המלון שבו שהה, כשהוא רוצח 58 אנשים ופוצע מאות. ההאקרים של דפקון ביקרו את התנהלות המלונות ושיטות האבטחה שלהם, ואחד אף גילה שצוותי הנקיון מסמנים חדרים שנבדקו באמצעות חיוג קוד למספר ייעודי במכשיר הטלפון של החדר, פענח את הקוד באמצעות הקלטתו וניתוחו ופרסם את ממצאיו בטוויטר.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודות: ים מסיקה

פודקאסטים של חברות מסחריות

לייףאפטר (LifeAfter) של ג’נרל אלקטריק: תסכית דיסטופי על עובד FBI זוטר שאיבד את אשתו והתמכר לקולה ברשת החברתית VoiceTree.

די.טי.אר (DTR): טינדר עוזרים לאנשים בעצות זוגיות ומין.

האקבל? (Hackable?): חברת הסייבראבטחה מקאפי מספרת סיפורים ומדגימה פירצות אבטחה.

לקס קיברנטיקה (Lex Cybernetica): ראיונות עם מומחים וחוקרי מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית.

פליפינג ד’ה גיים (Flipping the Game): פודקאסט של ריבוק על תרבות הסניקרז

👽 הקונספירציה נגד אלכס ג’ונס 🎉 פייסבוק חגגו בטעות רעידת אדמה קטלנית🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

ג’ונזינג

ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.

אלכס ג’ונס 📸 Sean P. Anderson (cc-by)

תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.

שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.

שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).

לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.

מצנזרים את אלכס ג'ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג'ונס
מצנזרים את אלכס ג’ונס 🎨 הטוויטר הרשמי של ג’ונס

אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:

הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.

מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.

החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.

הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.

מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.

כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.

בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.

* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.

» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.

» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.

» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.

פיצ'ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה

(אגב, אפשר גם לבלבל את הפיצ’ר הזה בכוונה, כפי שגילתה מזל טוביאנסקי המסכנה)

פיצ'ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי
פיצ’ר של פייסבוק חוגג את מותה של מזל טוביאנסקי

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,🍎🍎🍎,🍏🍏🍏,1 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

מודעות הפייסבוק הנסתרות נחשפות

פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.

אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.

באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:

בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק] אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר. (אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל) כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
מודעה נגד המשטרה בפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» מזל טוב לחברת אפל, שהגיעה לשווי שוק של טריליון דולר, ותנחומים לפייסבוק, שהדוח הרבעוני שלה הביא למחיקת 19% מערכה, שהם 119 מיליארד דולר.

» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.

» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.

» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.

» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.

» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם  “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.

← לדף הקודםלדף הבא →