👩‍ נשים והפער הדיגיטלי ⌚ עיצוב מותאם מגדר 👫 VR לגישור בין גברים לנשים? 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מעיין אלכסנדר, מומחית ובלוגרית לאינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי, על הפער הדיגיטלי בין גברים לנשים | ענת כץ-ארוג’אס, מומחית למגדר וטכנולוגיה ולפיתוח מוצרים טכנולוגיים מנקודת מבט נשית, תסביר מה היתרונות והחסרונות בעיצוב מותאם למגדר | האם מציאות מדומה יכולה להוות גשר בין נשים לגברים?

רוזי המתכנתת. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

רוזי המתכנתת. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)




עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


🚫 פייסבוק ממשיכה לחסום בשרירותיות, אנחנו ממשיכים לדבר על זה >> [ראיון ב”עושים סדר”]

גל גבאי, פרופ' קרין נהון ועידו קינן בתוכנית "עושים סדר" בחינוכית. צילום באדיבות נהון

פרופ’ קרין נהון ואני התארחנו ב”עושים סדר” עם גל גבאי בחינוכית, לדבר על גל החסימות האחרון של פייסבוק:

הזכרתי בראיון את איומי החסימה כלפי העיתונאי אביב מזרחי אחרי שכתב נגד פייסבוק.

We Found Love in a Hopeless Place // צילום: גוגל סטריט ויו

זוג אנשים מתחבק, רחוב ראש פינה, תל אביב. תמונה: גוגל סטריט ויו

🕵️ עיתונאית חשפה את הטוויטר והאינסטגרם הסודיים של ראש ה-FBI ב-4 שעות » 🎙️ האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

חוקים שהכניס בסוף 2016 ה-FCC תחת ממשל אובמה, לאסור על ספקי אינטרנט למכור את היסטוריית הגלישה של לקוחותיהם ללא אישורם, בוטלו בחודש שעבר בהצבעות של הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי. זו עוד תזכורת לכך שבעידן המקוון, פרטיות היא מטבע עובר לסוחר.

ראש ה-FBI, ג'יימס קומי. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)

מישהו שאמור לדעת זאת היטב הוא ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. ואכן נראה שהוא לוקח את הפרטיות המקוונת שלו ברצינות. באירוע פומבי הוא סיפר:

אני בטוויטר עכשיו. אני חייב להיות בטוויטר. […] אכפת לי מאוד מהפרטיות שלי, אני מוקיר אותה. יש לי חשבון אינסטגרם עם תשעה עוקבים. אף אחד לא נכנס לשם. הם כולם קרובים מדרגה ראשונה […] וחבר רציני של אחת מבנותיי. אני נותן להם להיכנס כי הם רציניים מספיק. אני לא רוצה שאף אחד יסתכל בתמונות שלי. אני מוקיר את הפרטיות שלי ואת האבטחה שלי באינטרנט. העבודה שלי היא בטיחות ציבורית.

אשלי פיינברג, תחקירנית באתר גיזמודו, לקחה עליה את האתגר לאתר את החשבונות של קומי. שילוב של חיפוש בטוויטר, החשבון של בנו, חשבון של חברו, שם של פרוייקט מקצועי שהיה מעורב בו, שם של תאולוג שכתב עליו בלימודיו והאלגוריתם של אינסטגרם שמציג אנשים נוספים שאולי תרצה לעקוב אחריהם הביאו אותה לשני החשבונות תוך ארבע שעות – זה הציבורי בטוויטר וזה הסגור באינסטגרם. ב-FBI מסרו “אין לנו תגובה בנושא”.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


עיתונות דאקפייס: פייק ניוז וממים כצילומי עיתונות >> תוכנית הברווזים של “קול העין”

השתתפתי בספשל ברווזים עיתונאיים, חדשות מזויפות והטרלות שהגיעו לכותרות, בפודקסט “קול העין” של העין השביעית. שלל דרכים להאזנה פה, ואחריהן הטקסטים שלי מהתוכנית:

תמונה שווה אלף סליחות

כתב החינוך של “הארץ”, אור קשתי, ביקר לפני שנה בבית ספר ממלכתי בדרום וראה שם כרזה שמציגה את הסכם השלום ישראל-ירדן, כולל תמונת לחיצת היד ההיסטורית של רבין וחוסיין, כשהנשיא קלינטון ביניהם ונתניהו ברקע.

המם "ביבי גאמפ" על תצלום מטקס חתימת הסכם השלום עם ירדן, על כרזה בבית ספר ממלכתי בדרום. צילום: אור קשתי

מה עושה שם נתניהו? דיוקנו, שנגזר מתצלום המפגש בין גלעד שליט לאביו נעם, נגזר והודבק על אינספור תצלומים אחרים, במם “ביבי גאמפ” שהגה אורי שטרייגולד ב-2011. הגולש יאיר קיבייקו הדביק את נתניהו בתמונת הסכם השלום, ומישהו בבית הספר ככל הנראה חיפש את התמונה ההיסטורית בגוגל, מצא את הגירסה המעובדת ולא הבחין בהשתלה המוצלחת, במקרה הטוב, או לא ידע שנתניהו היה ראש האופוזיציה דאז ולא היה מוזמן לפוטואופ הזה, במקרה הרע.

גם מערכות תקשורת נופלות בפח הזה שוב ושוב, כשהן מעדיפות מנוע חיפוש אחד קל לשימוש על פני מספר מנועים איטיים ומגושמים של סוכנויות הצילום השונות, ועל פני מערכות ניהול התמונות הפנימיות האיומות שלהן עצמן. שילוב של עצלות, רשלנות ובורות הוא הסיבה שבשנים האחרונות ראינו בתקשורת, בין השאר, את תמונתה של החיילת עדן אברג’יל מצטלמת עם העצירים הפלסטינאים הכפותים, כשלצדם יושב השחקן קיאנו ריבס, מתוך המם “קיאנו העצוב”; את קמעות אולימפיאדת החורף בוונקובר וביניהם פדובר, דמות אינטרנטית של דב פדופיל; ואת תמונת דונלד טראמפ, אבל בגילומו של השחקן אלק בולדווין, על דפיו של עיתון דומיניקני.

העיתון הדומיניקני אל נסיונל פרסם בטעות תמונה של אלק בולדווין מגלם את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסאטרדיי נייט לייב במקום את תמונת הנשיא. תמונה: אנדרו בלוך

הנשיא אלק בולדווין בעיתון “אל נסיונל”. תמונה: אנדרו בלוך

חייך, אכלת ברווז

גופי תקשורת נופלים בפח ומפרסמים אגדות אורבניות, אשר מתבססות על אמונות ופחדים אנושיים. הן פנטסטיות אבל לא פנטסטיות מכדי להיות אמיתיות, ועוברות אבולוציה עם השנים כדי להתעדכן עם הצייטגייסט – נכדו של הילד, שלקח חתול רטוב מגשם והכניסו לתנור כדי לייבשו, כבר הכניס את החתול למיקרוגל. אצלנו זכור הסיפור של חדשות 10 על הילדה שנחטפה בדיסניוורלד, אגדה אורבנית ותיקה.

סיוון כהן עם אוזניים של מיקי מאוס. איור: עידו קינן, חדר 404

סיוון כהן עם אוזניים של מיקי מאוס. איור: עידו קינן, חדר 404

סאטירה ופייק ניוז שגורמות לעיתונאים להתייחס אליהם ברצינות ולדווח עליהם כחדשות עובדים על מנגנונים דומים, כאלו שמוכרים עיתונים. מתווספים להם גורמים נוספים, כמו הטיית האישור – הנטייה לחפש ולהעדיף מידע שתומך בתפיסת העולם שלנו; והפגיעה בחוסן הכלכלי של התקשורת, שבמעגל קסם מרושע ואירוני גורם לה לפטר עיתונאים ולהכניס את אלו שנשארו לפס ייצור שעובד על כמות ומהירות ומוותר פעמים רבות על בקרת האיכות של תחקיר מעמיק, פיתוח קשרים עם מקורות ובדיקת עובדות – מה שמביא למוצר נחות של חדשות לא חשובות, יחצנות ולעתים פייק ניוז, מה שהופך את התקשורת לעוד פחות חשובה ומשמעותית.

הסיפור של הידיעות המפוברקות דומה במובנים מסויימים לזה של התמונות המפוברקות. למשל, כלי תקשורת ציטטו ברצינות מהפרופילים המזוייפים של בנימין נתניהו, יאיר לפיד ו”התנועה” של ציפי לבני, משום שקל יותר להביא ציטוטים שזמינים ברשת מאשר להתקשר לאנשים ולהביא ציטוטים בעצמך. אבל גם הסתמכות על מידע שמופיע בפרופילים אותנטיים של פוליטיקאים אינה ערובה לאמיתותו, כפי שדונלד טראמפ מתעקש להדגים בטוויטר.

אפרופו טראמפ, באזפיד, אתר שמתמחה בשילוב של עיתונות רצינית וקשקושי אינטרנט, חשף באחרונה בתחקיר, שעליו חתומים שלושה עיתונאים, נסיון הונאה להזין את התקשורת בפייק ניוז שלפיהן טראמפ קיבל שוחד של 1.5 מיליארד דולר מאקסון מובייל דרך חברה סינית.

לא תמיד צריך לשים שלושה תחקירנים כדי לחשוף פייק ניוז. קחו למשל את הדיווח של NBC על תביעת הפיצויים בסך 10 מיליון דולר שהגיש אתר הדירוג יילפ נגד יוצרי סדרת הסאטירה סאות’פארק, בעקבות פרק שהציג מסעדנים מגישים למשתמשי יילפ מנות עם הפרשות גוף, במחאה על הפגיעה בעסקים ובסועדים האחרים. כל מה שעיתונאי צריך לעשות, בסדר יורד של מאמץ, זה להתקשר ליילפ לבקש את כתב התביעה; לחפשו באתר בתי המשפט; לבדוק את כתובת האתר המדווח ולגלות שמדובר ב-NBC.com.co, אתר סאטירי שאינו קשור לרשת NBC וכל הידיעות בו מופרכות; או להסתפק בקריאת הכתבה על התביעה עצמה, ולהיעצר בציטוטים שהובאו מפי “פאפי, הדולפין שנאבק באוננות וקמיע ארגון מתנגדי האוננות הנוצרים”.

דונלד דק מוכר עיתונים. תמונה: Loopdeeloop (cc-by-nc)

החטיפה בדיסניוורלד, אגדה אורבנית מודרנית. תמונה: Loopdeeloop (cc-by-nc)

💊 מכבי התקפלה, לא תעביר פרטי קרובי לקוחותיה בלי רשותם: “ערים לתגובות, על בסיסן החלטנו שלא תהיה העברת נתונים”

קופ”ח מכבי הודיעה שלשום ללקוחותיה כי תעביר את פרטי קרוביהם, בלי לקבל את רשותם, לחברת הביטוח כלל כדי שזו תמכור להם ביטוח סיעודי. היום מכבי חזרה בה מההחלטה, וציינה שעשתה זאת בעקבות הביקורת הציבורית.

תגובה של קופ"ח מכבי בפייסבוק, שלפיה היא חוזרת בה מהתוכנית להעביר פרטי קרובי לקוחות לחברת כלל ביטוח בלי רשות, 29.3.2017

אתמול דיווחתי כאן על האימייל ששלחה מכבי ללקוחותיה, ובו הודיעה להם נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה, כי “פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי”. הקופה לא ביקשה רשות להעביר את המידע, אלא הודיעה שמי שלא רוצה שיועבר, יצטרך להתקשר תוך 30 יום לבקש זאת: “במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין), כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ”. בתגובת החברה לפנייתי נטען כי “מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת”.

אולם עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר: ““העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר. לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”.

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

לקוחות מכבי שקיבלו את המכתב הודיעו לקופה בפייסבוק כי היא לא רשאית להעביר פרטים בלי לקבל את הסכמתם, וכמה מהם טענו שמדובר בעבירה על החוק ואיימו שיתבעו אותה אם תעשה זאת.

היום כתבה הקופה לאותם לקוחות בפייסבוק שהיא חוזרת בה מהמהלך:

אנחנו מודים לך על הפניה וערים לתגובות נוספות שעלו ביממות האחרונות. על בסיסן החלטנו שלא תהיה כל העברת נתונים לחברת כלל (ונבהיר כי גם עד עתה לא הייתה כל העברת נתונים כזו).
חשוב לנו מאד, שלחברי מכבי יהיה כיסוי סיעודי וזו הסיבה שיצאנו מלכתחילה למהלך. על כן אנחנו ממליצים גם לך לבדוק האם יש ברשותך כיסוי כזה, ואם לא, אזי לשקול בחיוב לדאוג לכך

[עדכון] מכבי יידעה את הלקוחות באימייל על ביטול המהלך:

מכתב שבו קופ"ח מכבי מעדכנת את לקוחותיה שהיא לא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 29.3.2017

(הלשין: ליאור זילברשטיין)

💸 קרנית פלוג הגישה את דוח בנק ישראל לרובי ריבלין // שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא על דוח בנק ישראל שנגידת הבנק קרנית פלוג הגישה לנשיא המדינה ראובן ריבלין? בית הנשיא הוציא היום הודעה לעיתונות באמברגו לפרסום מחר, 29.3.2017 11:30, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (DOC, 82KB)

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מגישה את דוח הבנק לנשיא המדינה ראובן ריבלין, 27.3.2017. תמונה: מארק ניימן/לע"ם

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מגישה את דוח הבנק לנשיא המדינה ראובן ריבלין, 27.3.2017. תמונה: מארק ניימן/לע”ם

נשיא המדינה ראובן ריבלין קורא את דוח בנק ישראל, 27.3.2017. תמונה: מארק ניימן/לע"ם

נשיא המדינה ראובן ריבלין קורא את דוח בנק ישראל, 27.3.2017. תמונה: מארק ניימן/לע”ם

ללמוד מלמידת-מכונה שאנחנו לא יכולים להבין איך היא מבינה את העולם


פוסט של ד”ר דייויד וויינברגר

מערכות למידת-המכונה החדשות שלנו יצטרכו לטפש את עצמן משמעותית כדי להסביר לנו איך הן מגיעות למסקנות. בעשותן כן, הן יצטרכו לזייף את הייצוג שלהן את העולם הזה – ייצוג שאפשר לטעון שהוא נעלה לשלנו לא רק בהיקפו אלא גם בעצם המבנה שלו.יש לכך השלכות על האופן שבו אנו מחנכים את ילדינו.

העובדה המקדמית היא שמערכות למידת-מכונה לא תמיד יכולות להסביר את המסקנות שהן מגיעות אליהן.

הדוגמה המסורתית של מערכת למידת-מכונה היא כזו שמקבלת הכשרה איך להפריד הדוא”ל לספאם ולא-ספאם. אתה מתחיל את התהליך על ידי הזנת אימיילים שבני אדם סיווגו לשתי קטגוריות אלה. המחשב מחפש סדירויות בכל סדרה שייתכן שבן האנוש פספס. לדוגמה, במחקר משנת 2002 התברר כי הכללת המילה describe (“לתאר”) היתה מציין כמעט ודאי לכך שההודעה *איננה* דואר זבל. במקרה זה, התוכנה אכן יכולה לספר לנו איך ולמה היא סיווגה כל הודעה כפי שסיווגה. לדוגמה, אולי היו בה המילים “להתעשר מהר” ו”קל”, שלכל אחת מהן יש משקל-ספאם נכבד.

מאז, למידת-מכונה נכנסה למים עמוקים יותר. רשתות עצביות מלאכותיות שמריצות תוכנת “למידה-עמוקה” יכולות לבצע ניתוחים כל כך מדהימים במורכבותם שבני אדם פשוט לא יכולים להבין איך הן הגיעו למסקנותיהן. לדוגמה, דמיינו מחשב שקיבל פקודה לנתח סדרת מודעות A/B. אלו שתי גרסאות של מודעת רשת, עם הבדלים קלים כמו הצגת המחיר בצד ימין או שמאל, או שימוש ברקע ירוק או כחול. אתר כמו אמזון יציג את שתי הגירסות לחילופין באקראי לכ-100,000 מבקרים, וצפוי לגלות שאחת הגירסאות מקבלת הקלקות בכמה נקודות אחוז יותר מהשנייה. מכאן והלאה, כל המבקרים יראו את הגרסה שהוכיחה את עצמה כיעילה יותר. אבל בדרך כלל אף אחד לא יודע למה גירסה אחת עובדת טוב יותר מרעותה. למעשה, לו ידענו מדוע – למשל, כי רקע כחול תמיד מביא תוצאות טובות יותר מאשר ירוק – אמזון לא היה צריך להריץ בדיקות A/B.

עכשיו דמיינו שאנחנו מזינים לתוך מערכת הלמידה-העמוקה כל מה שאנחנו יודעים על 100,000 האנשים שעליהם ביצענו את בדיקת ה-A/B. תארו לעצמכם שעל כל אדם יש לנו, נניח, 5000 פריטי מידע. זה אכן מספר פיסות המידע ש-Cambridge Analytica, החברה שנשכרה על ידי מסע הבחירות של דונלד טראמפ, טענה לכאורה שיש לה על כל אחד מ-320 מיליון אזרחי ארה”ב. תארו לעצמכם את מערכת הלמידה-העמוקה מסמנת את היחסים העדינים ולעיתים בלתי ניתנים להסבר בתוך הנתונים הללו. אולי הרקע הכחול עובד טוב יותר על גברים מעל גיל 50 שהקליקו על שלושה עמודים בלבד שהיו להם כותרות כתומות ומגיעים מעמוד שמזכיר שמזכיר להם את עיר הולדתם, אבל לא על טינאייג’ריות לבנות שהגיעו לשם אחרי שנעזרו בגוגל להכנת שיעורי בית במתמטיקה אבל רק אם למחרת הוא יום חופש. עכשיו דמיינו את זה הופך הרבה, הרבה יותר מורכב מזה. תוכנות למידת-מכונה אינן מוגבלות במשתנים שהן יכולות לעקוב אחריהם. הן יכולות להבחין במה שנראה כמו קישורים לא רלוונטיים ולייחס להם משקל. על כן, מתקבל על הדעת שתוכנה תוכל לחזות במדוייק איזו גירסה של מודעה תקבל יותר קליקים, אבל תוכל להסביר למה רק באמצעות הצגת סדרה של קישורים ומשקלים שנמצאת מעבר ליכולת התפיסה של המוח.

כוח המוח. תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

תמונה: Felipe Augusto de Oliveira Soares (cc-by-nc)

היכולת של מערכות למידה עמוקה “להבין” את ההתנהגות האנושית המקוונת בלי שיוכלו להסבירה חלה גם על אירועים שקורים בעולם האמיתי. אירועים כאלו כפופים גם להשפעות המרומזות וההידודיות של אלפי משתנים. זה מנוגד להנחה הפשטנית שאנו במערב גדלנו להשתמש בה בעודנו מנווטים בעולם האמיתי: העולם הפיזי נשלט על ידי קומץ חוקים פשוטים שהופכים כל דבר לניתן לחיזוי. אין ספק שיש חוקים פשוטים, אבל הם גורמים לנו לשכוח את העובדה שכמעט כל מה שקורה הוא בלתי צפוי: הפיזיקה מסבירה את מרחק הבלימה של מכוניות, אבל כללים פשוטים אלו לא מאפשרים לנו לחזות שהמכונית לפנינו עומדת לבלום, או שהולך להיות פקק תנועה בגלל תקלה, או שציפור תעוף לתוך הפנסים הקדמיים שלנו, או אפילו מה ישודר ברדיו כאשר התאונה תקרה. אלו מאיתנו בגיל מסוים לא יכולים אפילו לחזות אם אנחנו הולכים למצוא את המפתחות שלנו בזמן. פשוט יש יותר מדי משתנים.

אם זה המצב, ראיית העולם על ידי המכונה משקפת את טבעו של העולם יותר מאשר הפשטתו על ידי המוח שלנו לקומץ של חוקים.

זה חשוב לחינוך.

אנחנו בהחלט רוצים להמשיך ללמד את ילדינו את החוקים והסדירויות. אבל אולי אנחנו צריכים גם ללמד אותם שחוקים אלה חלים על יקום כה מורכב שלעולם לא יהיה לגמרי בהיר לנו. במובן זה, היקום הוא פחות כמו שעון ויותר כמו ענן עשן. שניהם נשלטים על ידי כללים פשוטים, אבל יכולת הניבוי של פעולת השעון היא יוצאת הדופן.

כדאי לנו גם לשנות את הגישה שאנחנו משדרים לגבי הכלים שבהם אנו משתמשים בחיפושינו אחר ידע. תכופות מדי התייחסנו למחשבים, מחשבונים והאינטרנט כקיצורי דרך; אם אתה משתמש בהם, רמזנו, אתה לא באמת לומד דבר. אבל הרבה מהמחקר המתקדם ביותר שלנו כבר מתבצע באמצעות אלגוריתמי למידה-חישובית שרצים על כמויות עצומות של נתונים. אנחנו עומדים להסתמך על מסקנותיהם למרות שאנחנו לא יכולים להבין אותם; אנו נסתמך עליהם כי הם יוכיחו את עצמם כאמינים, וכי אנחנו מבינים שדרך החשיבה שלהם עולה בקנה אחד עם המורכבות העצומה של העולם, הרבה יותר מדרך החשיבה שלנו. אלו הם כלי המחשבה החדשים שלנו, באותה מידה שסרגלים ומדי-זווית הם כלי המחשבה שלנו. ההבדל הוא שאנחנו מבינים איך סרגלים ומדי זווית עובדים.

זה מעורר ענווה לגלות שציוד הלמידה המולד שלנו לא מתאים למשימה שנתנּו לו. המוח מעולה להישרדות, אבל לא בנוי טוב לידע. מצד שני, יש משהו מופלא ביצירת כלים שעכשיו פתאום דוחפים אותנו מעבר למגבלות הבסיסיות, שהיו המצב שלנו עד כה. זוהי התקדמות אבולוציונית ביכולת האנושית לחשוב. אנחנו צריכים להעביר את תחושת ההתרגשות הזאת לילדינו.


המאמר התפרסם במגזין EdTech MindCET. ד”ר דייויד וויינברגר ישתתף מחר (ד’) בכנס Shaping The Future 4 של מטח


😷 קופ”ח מכבי תעביר פרטי קרובי לקוחותיה לחברת ביטוח בלי רשותם: “יש להם הזכות לבקש שלא להעביר תוך 30 ימים”

אתם לקוחות קופ”ח מכבי ואין לקרובים שלכם ביטוח סיעודי? אל דאגה! מכבי תעביר את הפרטים שלהם לחברת כלל ביטוח. לא ביקשתם ולא אישרתם זאת? אל דאגה! מכבי החליטה שאם היא מודיעה לכם על כך חד-צדדית באימייל, ומקציבה לכם 30 יום לסרב, אבל לא באימייל כי זה יהיה קל מדי, אלא באמצעי המסורבל לחלוטין של התקשרות למספר טלפון והקשת מספרי תעודות הזהות של כל אחד ואחד מהאנשים שאתם לא רוצים שפרטיהם יועברו, עד 6 מספרי ת”ז לכל שיחה, אז זה לגמרי חוקי ולגיטימי שהיא תעשה את זה.

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

מכתב שבו קופ"ח מכבי מודיעה ללקוחותיה שהיא תעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

בהודעה ששלחה אתמול מכבי ללקוחות כתבה נילי לוי, מנהלת תחום הביטוח הסיעודי בקופה:

בבדיקה שערכנו לאחרונה, נמצא כי כחברי מכבי שירותי בריאות, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים בביטוח הסיעודי, טרם מימשו זכותם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי.

לתשומת ליבכם, בני המשפחה אשר אינם מבוטחים הינם כפי שמופיע ב”פירוט תכניות בני המשפחה לחיוב” – בתכניות “סיעודי כסף”/”סיעודי זהב”/”מכבי סיעודי” – בדף המידע על תשלומים וזיכויים אשר נשלח אליכם. […]
לפיכך ולאור חשיבות הנושא, ברצוננו להודיעכם כי פרטי בני המשפחה אשר אינם מבטוחים, יועברו על ידינו לחברת כלל על מנת שזאת תוכל לפנות ולהציע להם להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.

במילים פשוטות, מכבי לוקחת פרטים של קרובי הלקוחות שלה ומעבירה אותם, על דעת עצמה, לחברה אחרת לצורך מסחרי.

אבל מכבי לא מכריחה אף אחד. מי שלא רוצה, שיגיד:

>> במידע ומי מבני המשפחה לא מעוניין בכך, נבקש כי יפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של מכבי, להשארת פרטיו (או פרטים של בן משפחה קטין) , כך שלא יועברו לכלל חברה לביטוח בע”מ.

מכבי שלחה אימייל ללקוחותיה, בידיעה שרבים מהם יפספסו אותו, או לא יטרחו לפתוח אותו, או יפתחו אך לא ימצאו זמן להתייחס אליו, וכך היא תראה את עצמה מכוסה משפטית להעביר את הפרטים של קרוביהם לכלל ביטוח. יואב עמית, שהתלונן בפייסבוק של מכבי על המהלך, הסביר: “זה נשלח באימייל. אחוז גבוה לא קוראים את המייל הזה (מגיע לספאם, סתם נראה כמו ספאם אז לא קוראים, לא בודקים אימייל, וכו׳ – ביחוד באוכלוסיה המבוגרת יותר שזה יעד פעילות המכירות הזה)”.

הפרשנות של מכבי לכך שזה חוקי לא בהכרח נכונה, ועל כך בהמשך.

אגב, מהדרישה של מכבי להשארת פרטי בן משפחה קטין כדי למנוע את העברת פרטיו, עולה שהיא מתכוונת להעביר לכלל ביטוח גם פרטי התקשרות של קטינים. האם כלל ביטוח תשווק את שירותיה לקטינים?

בטלפון מספר: 04-8188488 המוקד פעיל בכל שעות היממה.

מכבי שולחת אימייל, אבל מי שירצה לשלוח הודעת סירוב לא יוכל להשיב לאימייל זה – הוא יצטרך להתקשר. למה? מאותה סיבה שמכבי החליטה להודיע חד-צדדית על העברת הפרטים והטילה את עול הסירוב על הלקוחות – כדי שכמה שפחות מהם יטרחו לעשות זאת, והיא תוכל לעשות כרצונה. הלקוח יואב עמית התרעם על כך בתגובתו בפייסבוק, ואמר שמכבי צריכים “לאפשר דרכים נוספות לעצור את העברת הנתונים, ולא רק טלפון. לדוגמא, reply למייל, או אתר רישום, או בוט פייסבוק, וכו׳. אנחנו בשנת 2017 ולא הגיוני לדרוש מאנשים להתקשר”.

וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת מכתב זה.

כי כשמכבי עושה בפרטים של יקיריכם כבשלה, היא גם קובעת את הלו”ז השרירותי.

מכבי: המהלך חוקי, ההסכמה ב-opt-out, יש 30 יום לסרב

דובר קופ”ח מכבי, עדו הררי, מסר תגובה מפורטת, שאציג פה במלואה עם הערותיי.

למכבי יש מאגר מידע של חברי הקופה המשמש לצורך מתן השירותים המנהליים, לטובת מסירת מידע על זכויות החברים ולצורך יצירת קשר איתם.

ואף אחד מהשימושים הללו לא מכסה העברת פרטים של קרוביהם לצד ג’.

במסגרת חברותם במכבי זכאים החברים להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי. אולם בהתאם לחוק, את ההצעה להצטרף לבטוח ואת תהליך ההצטרפות יכולה לבצע אך ורק חברת הביטוח.

ועל כן מכבי יכולה להודיע ללקוחותיה על אפשרות להצטרף, ולשאול אותם אם הם מאשרים לה להעביר פרטים לחברת הביטוח, או לתת לחברת הביטוח למצוא את הדרכים החוקיות לפנות אל אותם לקוחות.

לשם כך בחרנו ליזום פניה אל חברים אשר טרם ניצלו את הזכות להצטרף לבטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי. הפניה בוצעה במכתב מפורט, הכולל מידע בשפה בהירה וללא ביטויים מקצועיים מתחום הביטוח או המשפט.

גם אם אני הייתי מעביר לצד ג’ פרטים של אנשים בלי רשותם הייתי נמנע מביטויים מקצועיים מתחום המשפט, כמו “חוק הגנת הפרטיות”. עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר: “העברה של מידע מגוף אחד למשנהו ללא הסכמה היא פגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר מדובר על מידע רפואי. [על פניו נראה המידע שמכבי שתעביר הוא שמות ופרטי התקשרות של אנשים שאין להם ביטוח סיעודי; ע”ק]. חוק הגנת הפרטיות קובע בסעיף 2(9) ששימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר (קרי: העברה שלו למישהו אחר למטרות פרסום) היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר”.

גירסת ענק של משחק הלוח "ניתוח". תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

גירסת ענק של משחק הלוח “ניתוח”. תמונה: waldopepper (cc-by-nc)

כפי שצוין בפניה שביצענו, השימוש היחיד שרשאית חברת הביטוח לעשות במידע הוא אך ורק לצורך הצירוף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של חברי מכבי וכמובן שלא מועבר אליה כל מידע או פרט רפואי.

חברת הביטוח לא רשאית לעשות שום שימוש במידע, מאחר שבעלי המידע לא סיפקו אותו לחברת הביטוח ולא אישרו לה להשתמש בו. פנייה של כלל ביטוח ללקוחות מכבי בהצעה לרכישת ביטוח עלולה לסבך את כלל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות, כפי שהסביר עו”ד קלינגר, וכן על חוק הספאם, האוסר שליחת פרסומות ללא הסכמה מראש של הנמען. כי בניגוד לקופ”ח מכבי, שעובדת בשיטת opt-out, חוק הספאם קובע שפנייה פרסומית צריכה לעבוד בשיטת opt-in (הסבר בפיסקאות הבאות). אחד הנמענים, אוהד סלע, כבר הודיע בדיון בדף הפייסבוק של מכבי שישתמש בחוק הספאם נגד כלל: “אני יתבע אותם על חוק הספאם אם יתקשרו אליי למרות המכתב שלכם בשיטת המצליח לא נתתי לכם רשות בדיעבד לתת את הפרטים שלי”.

ההסכמה היא בדרך של opt out

Opt-out היא שיטה שבה מבצעים פעולה מנקודת הנחה שהאדם הסכים לה, אלא אם האדם מודיע שאינו מעוניין בכך. לקרוא לכך “הסכמה” דומה לכך שאגיד שמנהלי מכבי הסכימו שאקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם, משום ששלחתי לקרוביהם סמס ובו הודעתי שבכוונתי לעשות כך אלא אם ישלחו יונת דואר ויבקשו שלא אעשה זאת, וזאת בתוך 30 שניות, כי גם לי מותר לקבוע באופן שרירותי מי רשאי לסרב, באיזה מדיום ותוך כמה זמן.

הדרך ההגונה לקבל הסכמה מדעת היא opt-in, שבה לא מבצעים פעולה, אלא אם האדם מודיע שהוא מעוניין בכך. במקרה שלנו, שולחים אימייל לאנשים שאת המידע עליהם רוצים להעביר לכלל ביטוח, ושואלים אותם אם הם מסכימים לכך.

והיא כוללת הסבר מלא ומפורט של המהלך, המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה. המכתב נשלח באופן ממוקד לאותם חברים במייל או בדואר.

הסבר לגבי המידע שיועבר, למי ולאיזו מטרה צריך להינתן לאנשים לפני שפרטיהם מוכנסים למאגר מידע – “לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר”, קובע חוק הגנת הפרטיות, ומציין כי מאגר חייב ברישום אם “המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה” (למשל, מאגר שמכיל מידע על אנשים שנמסר על ידי קרוביהם), או “המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר” (למשל, למכירת שירותי ביטוח סיעודי). אפשר גם להציג את ההסבר הזה כשמבקשים מהאנשים רשות לעשות שימושים כאלו במידע.

נדגיש כי מדובר במהלך העומד בהגדרות חוק הגנת הפרטיות לרבות ההגדרה של [ה]סכמה מדעת.

עו”ד קלינגר מציין ש”לא מזמן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) החליטה שהאמירה ‘אם לא תגיד שאתה מתנגד נעביר’ אינה חוקית”. רמו”ט כבר קיבלה תלונות בנושא, והטענה הזאת של מכבי תעמוד למבחן.

בפני החברים שקיבלו את הפניה עומדת כמובן הזכות לבקש שלא להעביר את פרטיהם. לצורך כך הקימה מכבי מוקד טלפוני ממוחשב ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של פניות. כל פניה אורכת זמן קצר ביותר. לרשות החברים יש 30 ימים להתקשר אל המוקד הפועל 24 שעות ביממה. אם יהיה חבר אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת, הוא יקבל פניה מחברת הבטוח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לנציג חברת הבטוח כי הוא מבקש שלא יפנו אליו עוד וכך אכן יהיה.

בפני מנהלי קופת חולים מכבי עומדת כמובן הזכות לבקש שלא אקח את כל הכסף מחשבונות הבנק שלהם. לצורך כך הקמתי שובך יוני דואר ייעודי המסוגל לקבל מספר רב של יונים. כל יונה נקלטת תוך זמן קצר ביותר. לרשות המנהלים יש 30 שניות לשלוח יונה אל השובך הפעיל 24 שעות ביממה. אם יהיה מנהל אשר לא נקט פעולה כלשהי ובעקבות זאת כל כספו נלקח, בוודאי ששמורה לו הזכות להודיע לי שהוא מבקש שלא אקח עוד כסף וכך אכן יהיה. את הכסף שכבר נלקח, כמו את הפרטים שכבר הועברו, לא ניתן יהיה להשיב, לצערי.

לקוחות מכבי: סירוב בפייסבוק ואיומים בתביעות

“אני לקוח שלהם, וזה הגיע למייל ספאם שאני נותן לצרכים האלה בדיוק”, אמר לי גבע תלם, אחד הנמענים של האימייל של מכבי. “הנושא של המייל הוא ‘הסכמה להעברת פרטים לצורך קבלת הצעה להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי מכבי’, לכן קיבלתי את הרושם שהם הולכים לבקש ממני הסכמה. אבל לא, הם מבקשים ממני אי-הסכמה ומפנים אותי לטלפונים כדי *לא* להעביר את הפרטים שלי, שמלכתחילה לא ביקשתי שיעבירו. יש לי מספיק ביטוחים פרטיים ואני מודע היטב למהו ביטוח סיעודי. אם הייתי רוצה, בטוח שלא הייתי עושה את זה דרך מישהו שדוחף לי את זה לגרון, אלא אחרי בדיקה והתייעצות עם אנשי מקצוע וסקר שוק מקיף. מקווה שכל מי שקיבל את החוצפה הזו במייל, יעשה כמוני”.

לקוחות של מכבי התלוננו על המהלך בדף הפייסבוק של הקופה. שקד אנג כתב: “חוצפנים. קיבלתי מײל שמעבירים שלי לחברת הביטוח כלל ואם אני לא מעוניין שאגיד. חוצפה, מנוגד לחוק.. אני מודיע פה. שאם מידע שלי יועבר לכל חברה חיצוניות ללא אישורי בכתב אגש לבית המשפט”. הוא קיבל מהקופ”ח תשובה דומה לזו שהיא העבירה לי כאן, והשיב: “סליחה? אני צריך להתקשר אליכם ולהגיד לא להעביר מידע אישי שלי (כן הטלפון שלי זה מידע אישי) ההפך הוא הנכון. אתם צריכים להתקשר אחד אחד ולקבל אישור. חוצפה […] אתם לא יכולים להעביר שום מידע ללא אישור בכתב. זה לא עובד הפוך. חברת כלל היא חברה פרטית וישנן עוד חברות ביטוח. זאת חוצפה ממעלה ראשונה”.

ענבל הודיה ברד כתבה: “תראו מכתב שנקבר אצלי בערמות הדוא”ל שקיבלתי (ולי עוד יש דוא”ל.. מה עם כל אלה שאין להם..) מכבי שולחים כעת מכתבים למובטחים, בו מודיעים כי הם שולחים את הפרטים שלי, של בעלי ושל ילדיי הקטינים לחברת ביטוח כלל, על מנת שזו תיצור איתנו קשר ותציע להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי.
אני רק שואלת – באיזו זכות???? מעבירים את הפרטים שלנו לחברת ביטוח פרטית??? ומעל הכל – אם אני לא רוצה שהעברת המידע תבוצע, אני (!!) צריכה להתקשר למענה ממוחשב ולבטל את העברת הפרטים. אני לא מקנאה במבוגרים, וכאלה שהעברית לא שגורה בפיהם, שיאלצו להתמודד עם שצף המלל שהמענה הממוחשב אומר כדי לבצע את הפעולה”.

לתשובה המועתבקת של מכבי היא השיבה:

היוש. האם טענתי שלא הבנתי את המכתב? או את השפה? דווקא חשבתי שהייתי ברורה.
טענותיי הם:
1. העברת מידע כלשהו על מבוטחים בין קופ”ח לחברה פרטית היא פסולה.
2. ברירת המחדל שלכם היא שרק מי שפונה אליכם (תוך 30 ימים!) דרך המענה הקולי יכול לבקש להסיר את פרטיו מהרשימה. כמובן שההיפך הוא הנכון וההגיוני. אבל האינטרס פה ברור (כמו שקטרין בתגובה מעלי ציינה).
3. המענה הקולי – כצעירה (יחסית) דוברת עברית שוטפת, שצף הדיבור המהיר הפתיע אף אותי. יחד עם זאת, לא זכור לי שהמערכת הממוחשבת הפנתה לשפות נוספות. אולי אני טועה.
4. ולגבי מי שאין לו מייל.. יקבל את המכתב עוד מי יודע כמה זמן (ואם בכלל). אז כל אלה למעשה ללא זכות בחירה אם להסיר או לא את פרטיהם.

ארז שאול, שהתלונן אף הוא בדפייסבוק של מכבי, השיב להעתבקה שלה: “תודה על התשובה המפורטת, בפועל זה יותר פשוט, אתם צריכים להגיד ללקוחות ליצור קשר עם חברת כלל אם הם מעוניינים לרכוש ביטוח סיעודי, ולא להיפך”.

יואב עמית, שכבר צוטט פה קודם, ממלכד את מכבי לאחר שהשיבו לו: “אני מזהיר כאן ועכשיו, ומכיוון שעניתם לי אז ברור שאתם קוראים את זה: אם מישהו מתקשר אלי בעקבות העברת מידע שלי, אני אדאג לתבוע”.

גם עומר הרץ מילכד את מכבי משפטית בשיטה שלה עצמה:

היי מכבי שירותי בריאות,
לא, אני לא מעוניין שתעבירו את הפרטים שלי ושל בני משפחתי לחברה חיצונית.
ולא, אני לא מתכוון להתקשר לשירות לקוחות שלכם בשביל להגיד את זה
במידה וחברת מכבי שירותי בריאות מעוניינת להעביר את פרטי לגורם שלישי, היא מוזמנת להגיב לפוסט זה וזאת בתוך 30 ימים, כדי שאוכל להגיד להם לא באופן אישי

הוא קורא לנפגעים נוספים להתלונן על מכבי באימייל לרמו”ט.

פוסט פייסבוק של עומר הרץ נגד קופ"ח מכבי, שודיעה ללקוחותיה שתעביר את פרטי קרוביהם לחברת הביטוח כלל, 27.3.2017

[עדכון 29.3.2017: מכבי ביטלה את המהלך בעקבות הביקורת הציבורית]

🍕 מאבק עובדים בפייסבוק של דומינוס פיצה 💉 טכנולוגיה לזכויות רפואיות 🏠 בוט לפליטים והומלסים 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

רועי נוימן מספר על מאבק העובדים שהגיע לפייסבוק של דומינו’ס פיצה. שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה, מדבר על העתיד הטכנולוגי של זכויות החולים. וגם – הבוט שעלה מיליונים לעיריות ניו יורק ולונדון עוזר עכשיו להומלסים ופליטים:

פיצה פיצוי

שביתות, הפגנות ושיבושים במסגרת מאבקי עובדים מכוונים לא רק למעסיקים או ללקוחות, אלא לתקשורת ולדעת הקהל. לכן יועץ התקשורת של התאגדות עובדי דומינו’ס פיצה, רועי נוימן, מכוון אותם לרשת. אחרי פנייה למשפיעני רשת שישתפו את המאבק בפייסבוקים שלהם, המאבק הגיע לקיר הפייסבוק של דומינו’ס. בין הפוסטים השיווקיים של דומינו’ס והשאלות והתלונות של הגולשים, פעילי המאבק הציפו את הדיונים בתלונות על יחס הרשת לעובדים, כפי שסיפר לנו בתוכנית.

הרשת השיבה לחלקם בתגובה כללית, שבה היא לא מתייחסת לטענות בטענה שהיא מנועה מכך כי הדברים נמצאים בערכאות, טוענת שמדובר בקמפיין שקרי של ההסתדרות והנוער העובד והלומד, ומבהירה שמדיניות ההבלגה הסתיימה וכעת היא תחסום גולשים, מה שאכן עשתה.

תלונות על יחס דומינו'ס פיצה ישראל לעובדים, בדיון בפייסבוק של דומינו'ס, 3.2017

תלונות על יחס דומינו’ס פיצה ישראל לעובדים, בדיון בפייסבוק של דומינו’ס

“יש פה עובדים שהפרופיל שלהם זה אנשים מאוד צעירים – תחשוב מי עושה את השליחויות, מי עושה את הפיצות, זה חבר’ה בני 18-20, לכן נורא נורא קשה להם לדעת איפה לא משלמים להם, מה מגיע להם ומה לא מגיע להם”, אמר נוימן בתוכנית. “בגלל שזה עובדים נורא צעירים היתה להם בעיה נורא קשה להיחשף. הם נורא מפחדים, והרשת מה שנתנה דרך המון פעילים חברתיים זה לתת פנים לאנשים האלה, שאחרת הם לא יכולים לדבר. חבר’ה בני 18 לא ילכו ויתראיינו בתקשורת, מפחד מוצדק שמעסיק שהוא הרבה יותר גדול והרבה הרבה יותר חזק מהם יחפש אותם בכל מקום”.

המאבק הגיע לשלב שבו הם כבר לא חוששים, או [שהם] מוכנים לקחת את הסיכון הזה.
“התהליך הזה של אנשים שהתחילו להגיב, שהיו שם גם הרבה עובדים ופעילים חברתיים, הוא תהליך שהוא קרה מעצמו ברשת. זה קורה כל פעם ברשת, מנסיון שלי, שאתה נותן לאנשים פלטפורמה לבוא ולהשתתף במאבקים, הם תמיד באים ומשתתפים. זה דבר אורגני שהוא קורה מעצמו, הוא לא תמיד מהונדס”.

סמנכ”ל השיווק של דומינו’ס, עידו פרידמן, אמר בראיון לאייס שדומינו’ס שכרה חברת ניטור פעילות רשת, שאת שמה לא חשף, וסיפר ש”מסקנתה של אותה חברת ניטור הייתה שלמעט 3-4 פוסטים שאינם קשורים ישירות להסתדרות או לשולחיה, כל שאר הטקסטים והממים בנושא המחאה נכתבו על ידם, או על ידי משרד המדיה החברתית שהיא שכרה. […] הם ניצלו את החוק הכי אלמנטרי בפייסבוק שהוא על פניו WIN WIN סיטואיישן מבחינתם – אם נמחק פוסטים, יגידו שמשתיקים אותם, ואם לא יימחקו – אז הם ימשיכו לשבש לנו את החיים”.

פרידמן נשמע כל כך מופתע, שאני תוהה אם הוא יודע שכשוועד עובדי חברת החשמל מכנס עובדים לאסיפת הסברה, ההסברה היא לא באמת המטרה של הכינוס הזה, אלא שיבוש העבודה לצרכי משא ומתן; ושהמחלה שתקפה 25 טייסי אל על ב-24 שעות לא גרמה למשרד הבריאות לשלוח אפידמיולוגים בחליפות אב”כ לאסוף דגימות ולבודד את הנדבקים.

פרידמן ציין כי “אם תעלה מחאה אותנטית כזו או אחרת, של אדם שרוצה להגיד משהו, כמובן שאתן לו לומר את דבריו. לא אתן יד למחאה לא הוגנת לקמפיין שמתנהל נגדנו”.

דומינו'ס פיצה מגיבה בפייסבוק שלה על טענות על יחסה לעובדים

דומינו’ס פיצה מגיבה בפייסבוק שלה על טענות על יחסה לעובדים

דומינו’ס פיצה ישראל מסרו בתגובה ל”רבע לדיגיטל”:

דומינו’ס פיצה פועלת בשקיפות ובהגינות אל מול לקוחותיה ועובדיה. זאת הסיבה לכך שלמרות השקרים וההכפשות, הרשת הקפידה לא למחוק, או לגעת בכל תגובה של ההסתדרות. במשך למעלה משלושה חודשים ניהלה הסתדרות הנוער העובד והלומד מסע הכפשות פיקטיבי באמצעי הדיגיטל של דומינו’ס, שלשמו היא אף שכרה את משרד המדיה חברתית של מר רועי נוימן. אין מדובר במחאה אותנטית, למרות שלל הניסיונות השקריים של רועי נוימן וחבריו להציגה ככזאת. זהו עוד שלב במאבק ההסתדרות, המבוצע הפעם תוך ניצול ציני של כללי הרשת בנושאי שקיפות והצפת הרשת בפייקניוז. לאור כך הוחלט כי גולשים מטעם ייחסמו.

מיצינו

לציון יום זכויות החולה דיברנו עם יו”ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, שדיבר על תפקידה של הטכנולוגיה במיצוי הזכויות. בשיחה מקדימה עם עורכת התוכנית אחינעם קפון אמר: “מטרת היום היא פעם בשנה לעלות את נושא זכויות החולה על סדר היום הציבורי. השנה אנחנו מתמקדים במימוש זכויות בעזרת מערכות טכנולוגיות. אנחנו אוהבים לשמוע על מערכת דיגיטלית שעושה רפואה טובה יותר, יש רובוטים ותרופות בהתאמה אישית, אבל כשמגיעים לזכויות החולה, ועל שיפורים שעולים כסף, אין מספיק התלהבות מצד מערכת הבריאות לעשות את זה. אנחנו חושבים שאחד הפתרונות לזכויות החולים זה שימוש בטכנולוגיות. לדעת מה מגיע לנו זה קשה. למשל פינוי באמבולנס – מי שמתפנה באמבולנס ונשאר לאישפוז, הקופה משלמת לו. אלה כללים ברורים שהקופה יודעת אותם מצוין. הקופה יודעת האם אושפזנו או לא, ולכן אין מניעה טכנית להתחשבנות ישירה בין הקופה למד”א. ואני, כמבוטח לא צריך לדעת את כללי הזכאות. הצעירים יודעים לדרוש את זכויותיהם. זה פוגע בחלשים, שלא יודעים. דבר נוסף, זה מערכת שתיתן לנו באופן יזום מידע. למשל, לחולים כרוניים מגיע 12 טיפולי פיזיותרפיה. לא מגיע לי אחרי זה יותר מהקופה. אבל מתברר שבשלוש קופות מגיע לנו עוד. אף אחד לא אומר לי. תן לי התראה עם הזכות שלי. היות והמרוויחים היחידים מכך יהיו אנחנו, אין לקופות החולים אינטרס להשקיע כך. בגלל זה צריך רגולציה. ח”כ איציק שמולי פועל עכשיו לחייב את קופות החולים להשתמש במערכות דיגיטליות שיקרבו את הזכויות לחולים. ‘ישראל דיגיטלית’ היא התגשמות הפנטזיה – הרעיון אומר לעשות תקשורת בין כל הגופים, למשל אתה מגיע לביטוח לאומי ומקבל אחוז נכות. המידע יועבר לרשות המקומית, וההנחה שאתה צריך לקבל תקרה אוטומטית. זה עוד נמצא בשלב מאוד ראשוני, וזה דורש הרבה כסף”.

בוטים לזכויות אדם

DoNotPay עלה לעיריות לונדון וניו יורק מיליונים רבים של פאונדים ודולרים בעשרות אלפי קנסות חנייה מבוטלים בחודשים הספורים לקיומו – הוא הוקם באוגוסט 2015 לשירות הלונדונים ופעיל ממרץ 2016 בניו יורק. ג’ושואה בראודר, סטודנט בריטי בסטנפורד, יצר את הבוט המשפטי במקור לשימוש עצמו ומקורבים, לאחר שבגיל 18 קיבל 30 קנסות חניה בלונדון וסביבתה. הבוט שואל את הנקנסים מספר שאלות כדי לברר אם יש עילה לערעור על הקנס, ואם כן, מדריך אותם כיצד להגיש את הערעור. בהמשך הרחיב בראודר את הבוט לדרישות פיצוי על איחורים ברכבות ובטיסות, ותביעות ביטוח אובדן כושר עבודה.

דר-רחוב מול חלון ראווה, דיזנגוף סנטר, תל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

דר-רחוב בת”א. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

אחרי ההצלחה בתחום הזכויות הצרכניות, בראודר הרחיב את פעילות הבוט לתחום זכויות האדם והאזרח – הוא פתח גירסה לסיוע לאנשים שמפונים מבתיהם, וגירסה מבוססת פייסבוק צ’ט שמסייעת לפליטים להגיש בקשות הגירה לארה”ב ולקנדה, ומעמד פליט בבריטניה.


עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.3.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


← לדף הקודםלדף הבא →