🐀 גוגל ואמזון מרגלים אחרי התאגדויות עובדים 🎶 המוזיקאי שסייעניות דיגיטליות אוהבות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

ריגול פנים-תעשייתי

אמזון וגוגל מרגלים אחרי עובדים כדי לפגוע בהתאגדויות. 

גוגל עקבו אחרי שני עובדי החברה, לורנס ברלנד וקת’רין ספירז, שפעלו להגן על זכות עובדי החברה להתאגד, ובהמשך פיטרו אותם, זאת בניגוד לחוקי העבודה האמריקאים. כך לפי תלונה (פדף) שהגישה ביום רביעי המועצה הארצית ליחסי עבודה (NLRB), סוכנות פדרלית עצמאית שאוכפת חוקי עבודה, אחרי תחקיר שארך שנה.

ברלנד פוטר כשפעל לחשוף ולסכל את הנסיון של גוגל לעבוד עם חברת שבירת ההתאגדות IRI Consultants, שהוא ראה כהצהרה של החברה נגד התאגדות עובדים. ספירז כתבה סקריפט שהקפיץ פופ-אפ לעובדי גוגל שנכנסו לאתר IRI, אשר בו יידעה אותם על זכותם להפגין. גוגל האשימו אותה בפומבי בהפרת מדיניות האבטחה של החברה. השניים התלוננו ל-NLRB, ולאחר תחקיר שארך שנה, החליטה המועצה להגיש תלונה נגד גוגל. בנוסף, התחקיר קבע כי שני העובדים פעלו כשורה ולא עשו שום דבר אסור.

אמזון מפעילים מערך ריגול שלם למעקב אחרי התארגנויות עובדים. תחקיר אתר מאד’רבורד, שמתבסס על מסמכים פנימיים של מרכז פעילות האבטחה הגלובלי של אמזון מ-2019, חשף שהחברה עוקבת אחרי עבודה מאורגנת, וכן אחרי תנועות סוציאליות וסביבתיות, באירופה, במיוחד בתקופות השיא של המכירות – בלאק פריידיי וכריסמס. חלק מהמעקב מתבצע על ידי אנליסטים מודיעיניים עובדי אמזון שמנטרים מודיעין גלוי (OSINT) ברשתות חברתיות על ידי הקמת פרופילים ללא תמונות ושמות בדויים. הם גם אוספים דיווחים על המתרחש במחסני החברה, שם נמצאים עיקר העובדים שסובלים מתנאי ההעסקה הפוגעניים של אמזון, וכן על נהגי הובלה ומשלוחים של החברה ביבשת אמריקה, במזה”ת, באוסטרליה ובמזרח-אסיה.

החברה גם משתמשת במרגלים של ממש מחברת פינקרטון, שהוקמה ב-1850 וידועה לשמצה בפעילותה לשבירת איגודים מקצועיים בארה”ב, כולל הפעלת מרגלים ובריונים ואף רצח שובתים – עד כדי כך שב-1893 העביר בית הנבחרים האמריקאי את חוק אנטי-פינקרטון, שאוסר על הממשל הפדרלי ועל הממשל של וושינגטון DC לשכור עובדים של חברת פינקרטון (המופיעה בחוק בשמה) ודומותיה.

הפינקרטונים נשכרו על ידי אמזון להתחזות לעובדים במחסן שחברת קבלן מפעילה עבור אמזון בפולין, כדי לבדוק האשמות שההנהלה המקומית מדריכה מועמדים איך לעבור ראיונות עבודה, ואף מבצעת את התהליך עבורם, טענות שלא נמצאה להן הוכחה. 

במקרה נוסף, אמזון ריגלו באמצעות פינקרטון (ששכרו קבלן משנה) אחרי עובדים שארגנו שביתה באוקטובר 2019 במחסן החברה בברצלונה, כך דיווח (ספרדית) העיתון הספרדי El Diario. הדוח שהוגש לאמזון כלל צילומי סתר של השובתים, הערות שהשמיעו עובדים, חברי איגודים מקצועיים ועיתונאים, וצילומים, מספר רישוי וסוג הרכב של עיתונאית שראיינה עובדים. ארגון העובדים הגדול בספרד, Comisiones Obreras, תובע את אמזון ואת חברת הקבלן של פינקרטון.

כריסטי הופמן, מזכ”לית פדרציית איגודי המסחר הגלובלית UNI Global Union, אשר מייצגת יותר מ-20 מיליון עובדים, אמרה למאד’רבורד: 

אמזון לא מסתפקים בניצול לרעה של כוח השוק הדומיננטי שלהם ועמידה בפני אישומי הגבלים עסקיים באיחוד האירופי. עכשיו הם גם מייצאים לאירופה טקטיקות שבירת איגודי עובדים אמריקאית מהמאה ה-19.

סירי, איך מקדמים מוזיקאי בספוטיפיי?

המוזיקאי דראמקון (Drumkoon) עשה האקינג לקידום עצמי – הוא העלה לספוטיפיי אלבומים בשמות “אוקיי גוגל/היי סירי/היי אלקסה, נגני מוזיקה”. אלו עשויים להתנגן כשאנשים מבקשים מהסייענית הדיגיטלית שלהם להשמיע להם מוזיקה, להעלות את הרייטינג שלו ולחשוף אותו לקהלים חדשים.







(דרך איזי וידרה)

מי צר המנבח? מי גור כלבלבים חמוד?

הראפר והשחקן דיויד דיגז עושה כבוד לחצי היהודי שלו ומוציא את להיט החנוכה הבא, Puppy for Hanukkah 

(דרך גיאחה)

שיטביט

דיברנו בקצרה גם על הפריצה לחברת הביטוח שירביט. הרחבה אפשר לקרוא בפוסט של נעםר בסייברסייבר.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🛋️ איקאה ישראל, ככה לא מרכיבים מסחר אלקטרוני

נועם חמו

פריצתה הפתאומית של מגיפת הקורונה העולמית הציפה והדגישה כמעט בין-רגע בעיות מערכתיות רבות, שהיינו מודעים להן, אך הזנחנו, כחברה, מסיבות אלו ואחרות; ובמקביל הוסיפה עומס כבד על כל נקודות החולשה בכל התחומים שהוזנחו ולא קודמו, על כל הנושאים הציבוריים ששכבו אצל כולנו בתודעה, אך לא היו במצב נואש מספיק כדי לדרוש תשומת לב מיידית.

פתאום, המשבר אילץ אותנו לטפל בכל התחומים המוזנחים בבת אחת. זה נכון למערכת החינוך, שאינה מתגמלת מורים כראוי כבר שנים רבות וסובלת מצפיפות רבה בכיתות; למערכת הרפואה, אשר קורסת ממחסור בכח אדם, במיטות אשפוז וציוד רפואי בימים כתיקונם, מערכת שבה הרופאים נשחקים במשמרות קשות וארוכות; ולתשתיות התקשורת בארץ, שלא שודרגו כבר שנים, ובמקום שתהיה כבר פריסה ארצית של סיבים אופטיים, המדינה כולה מצאה את עצמה מנהלת עסקים שלמים ושנת לימודים בתקשורת וידאו מקרטעת על קו 40 מ”ב עם קצב העלאה מהנמוכים בעולם המערבי.

וזה נכון גם למסחר אלקטרוני. המגזר העסקי נאלץ להגיב במהירות ולהסתגל למציאות חדשה: אנשים פחות יוצאים מהבית, שומרים על מרחק זה מזה, מקפידים יותר על הגיינה. מסעדות, למשל, התחילו להסתמך על משלוחים וטייק-אווי. חנויות נאלצו לחסום את הכניסה ולעבור לשירות אישי על דלפק שמוצב מחוץ לדלת. חנויות עברו ממכירות פיזיות לאונליין. וכאן התגלתה חולשתו של המסחר המקוון בישראל.

אל תירו בשליח – אתם תצטרכו לרדת כי הוא לא מצא חניה

כבר שנים שישראלים רבים קונים דרך קבע בחו”ל באמצעות אמזון, עליאקספרס, אסוס, נקסט ודומיהם, ומתרגלים לחווית קנייה קלה ונעימה של מציאת מוצר מתאים בקלות ובמחיר זול, תשלום עבורו במהירות וקבלתו עד הבית תוך שבוע-שבועיים (כשחלק הארי של זמן ההמתנה באדיבות דואר ישראל). מעטים העסקים הישראליים שעשו את המעבר ובנו לעצמם תשתיות מסחר אלקטרוני טובות, נוחות, יציבות ויעילות כמו של המתחרות בחו”ל. כמובן שלא כל עסק יכול. עסקים קטנים ומשפחתיים יזדקקו להרבה עזרה ותמיכה ושירותים חיצוניים שיאפשרו להם הקמת חנות, אבל עבור רשתות שיווק בינוניות ומעלה, הדבר מתבקש.

עם זאת, מחוויית הקניות שלי אני יכול להעיד שכמעט כל נסיון להזמין מחנות ישראלית מקוונת היה כרוך במידה כלשהי של אכזבה: אתר אינטרנט שלא עובד כמו שצריך, חיפוש גרוע שמקשה לאתר מוצרים, דפי מוצר עם פרטים חסרים, תמונות גרועות או לא מייצגות, פריטים שמופיעים כקיימים במלאי אבל בעצם אינם זמינים, טפסי הזמנה שדורשים פרטים מיותרים או מחזירים שגיאות ללא הסברים, משלוח שלא יצא שבועיים אחרי ההזמנה כי “עומס”, כשבזמן הזה כבר יכולתי להזמין ולקבל את אותו מוצר מחו״ל. גם חוויית השליחים לא נעימה (והיא מתרחשת כמובן גם בעת קנייה מחו”ל): מגיעים ללא התראה, מתקשרים פעם אחת והולכים, “אין לי איפה לחנות, רד למטה לקחת” ועוד.

אחרי כל זה, מקבלים את המוצר סוף סוף, ומגלים שזה לא הצבע הנכון, או לא הדגם המדוייק שהזמנתי, ובמקום להגיע בקופסת קרטון שאפשר לפתוח בקלות, המוצר מגיע עטוף בשמונה שכבות של נייר פצפצים שלוקח שעה להסיר תוך סכנה לפגוע במוצר שבפנים. שלא לדבר על חוויית השירות במקרים בהם יש בעיה בהזמנה, והפער העצום בין רמת השירות בארץ לרמת השירות בחו”ל. בחנויות בחו”ל יחליפו בקלות, יתנו החזרים כספיים, יעשו שמיניות באוויר כדי שהלקוח יהיה מרוצה, כי מבינים שכך יחזור שוב. בארץ, חובת ההוכחה היא על הלקוח, והוא זה שצריך לעשות שמיניות כדי להחזיר מוצר או לקבל פיצוי.

יש חריגים בודדים, אבל החוויה הרווחת היא לא טובה. מצב זה גורם לכך שיותר ויותר ישראלים מעדיפים הזמנת פריטים מחו”ל – שמלכתחילה זולים יותר במקרים רבים. הדבר פוגע במצב התוצר והכלכלה בארץ.

אתר איקאה? זה מורכב

ואז הגיעה הקורונה. וכמו בתחומי החינוך, הבריאות והתקשורת, גם המסחר המקוון הואר בזרקור לא מחמיא, שחשף את כל המגרעות והגביר אותן. פתאום החנויות לא יכולות לפתוח, פתאום מי שאין לו חנות אונליין לא יכול להתקיים, פתאום מוצר שלא זמין לרכישה אונליין – קשה או בלתי אפשרי להשיגו. התלות ביכולת של חנויות למכור מוצרים ברשת הפכה גדולה יותר. התלות ברמת השירות שלהם גבוהה. ועם כל הבעיות, יש עדיין שחקנים גדולים, שלא להגיד ענקיים, שאפילו לא נכנסו למגרש.

איזו דוגמא טובה יותר מאיקאה. רבים מאיתנו מנצלים את זמן הסגר כדי לשפר את סביבת המחייה שלנו, שבה אנחנו מבלים עכשיו יותר זמן מתמיד. אנשים עדיין עוברים דירה, חלק צריכים משרד ביתי שלא היו צריכים בעבר, ואיקאה, היעד המועדף לריהוט זול במגוון רחב – לא זמינה.

כולנו ראינו מה קרה כשאיקאה פתחו אחרי הסגר הראשון – תורי ענק, עומס מטורף, צפיפות, וכמובן, הדבקות. ועכשיו מתראיין מנכ”ל איקאה בתקשורת, ומתלונן שלא נותנים לו לפתוח, שהוא מספק ציוד חיוני, שיעשה מה שאפשר לעמוד בתנאי התו הסגול. והשאלה בפי כולם – האם איקאה תפתח או לא תפתח? מתי נוכל להכנס לרכבינו ולהגיע למקדש השבבית האירופאית הדחוסה ולשפר את ביתנו קמעה?

אבל בין שלל הכתבות והביקורות על איקאה ישראל לאחרונה, ההתייחסות לנוכחות שלה ברשת הייתה שולית ונדירה.

האתר של איקאה ישראל גרוע כבר שנים. החיפוש נותן תוצאות לא רלוונטיות וצריך לדייק מאוד במונח החיפוש כדי לקבל תוצאות – כלומר, לדעת בדיוק מה אתם מחפשים, כאילו מדובר במנוע החיפוש אלטה ויסטה של הניינטיז ולא בגוגל של ימינו. מוצר עלול להופיע שמונה פעמים כמוצרים נפרדים בגלל שהוא זמין בשמונה צבעים שונים, במקום להופיע בדף אחד שמראה את כל הגרסאות.

המוצר גם מופיע בעשר וריאציות שונות עם פיסות ריהוט אחרות ללא סיבה ברורה. ניתן למצוא רק עומק ואורך, אבל לא רוחב – כנראה מדובר במוצר דו-ממדי. ישנה רשימת קניות, אשר פעם היה אפשר לשלוח לעצמכם במייל, אבל אפשרות זו בוטלה. היום, אפשר לחזור לרשימה רק באתר, אבל האתר יזרוק אתכם החוצה תוך רבע שעה של חוסר פעילות, ותצטרכו להכניס שוב את פרטי המשתמש.

על היישומון של איקאה ישראל אין לי ולו מילה רעה אחת. הוא לא קיים.

וגולת הכותרת: הזמנה אונליין, כמו בחו”ל. אין.

כמיטב המסורת הישראלית, כדי לסמן ״וי״ על החנות האלקטרונית, וכעלה תאנה להעדר טכנולוגיה, הדביקו באתר כפתור צהוב גדול בתפריט הראשי, ״לרכישה אונליין״, שמפנה לאתר צד-שלישי של חברת שפע, ובזאת פטרו עצמם ממתן מענה אמיתי שהולם את התקופה בה אנו חיים – וגם את זו שחיינו בה לפני המגיפה.

כדי להזמין אונליין מאיקאה ישראל צריך לגלוש לאותו אתר צד-שלישי, שם צריך לשלם 250 שקל משלוח לפחות. זוהי לא באמת חנות איקאה מקוונת, או אלטרנטיבה לגיטימית לרכישת המוצרים. זו אופציה שבנויה ללקוחות מוסדיים שקונים הרבה ריהוט, או ללקוחות פרטיים שרוצים לחדש את כל המטבח או את הסלון. אבל לקנות סט סכו”ם, מנורה או כרית נוי עם הדפס של דובת פנדה והגור שלה? בשביל זה תצטרכו להגיע לחנות הפיזית.

אם זה לא גרוע מספיק, האתר לא מאפשר רכישה בשבת. יש לכם זמן בסופ”ש לעבוד קצת על הבית בתום שבוע עבודה עמוס? תצטרכו לחכות ליום ראשון. מסתבר שהשרת התחזק ועכשיו הוא שומר שבת.

כותבת Adi Cohen Kaplan בדף שלנו: “הי איקאה! תקשיבו רגע… זה יום שבת, והבנאדם רוצה לקנות אונליין באיקומרס שלכם פריטים…

Posted by ‎הפורום החילוני‎ on Saturday, November 14, 2020

בלונדון הייאוש נעשה יותר כסא נוח

קפיצה קטנה לאתרי איקאה בחו”ל חושף פערים עצומים: מידות מדוייקות, תמונות רבות ובאיכות גבוהה, רשימת מועדפים, ביקורות מוצר, כל צבעי המוצר מוצגים בדף אחד, חיפוש לפי תמונה ועוד. באתר איקאה ארה”ב מציגים מידע מלא על איך המוצר ארוז: כמה אריזות, מה גודלן ומשקלן. עוזר לתכנן אם צריך משלוח או שהמוצר יכול להכנס באוטו.

אתר מסחר טוב מזה אני מגלף לך מבננה

לו אני הייתי בדירקטוריון הזכיין הישראלי, או במפקדת החברה אי-שם בשוודיה, הייתי נוזף בכל שרשרת הניהול הישראלית. הייתי עושה זאת עוד לפני הקורונה, בגלל האתר הגרוע שמציג את החברה כחובבנית ומפגרת טכנולוגית. אבל עכשיו, בתקופת קורונה? הייתי מחליף את כולם. בעליאקספרס.

אנחנו נמצאים כבר 8 חודשים לתוך המגפה והסגרים, ואף אחד לא חשב לרגע שאולי שווה להשקיע קצת מאמץ בחנות מקוונת ראויה. כזו שבה אפשר לקבל את כל המידע והתמונות לכל הפריטים שבמלאי, לעשות החלטה מושכלת, ולקבל את המוצרים לבית תוך מספר ימים במחירי משלוח שתואמים את הגודל והכמות. תחשבו כמה עובדים זה היה יכול להחזיר מחל״ת. כמה זה היה משפר את חוויית השירות והקנייה של החברה. איך זה היה גורם לאיקאה בישראל להיתפס כחברה מתקדמת במאה ה-21 ולא תקועה אי שם בעבר. מנקודת מבטה של החברה, זה כנראה גם היה מונע הפסדים כלכליים עצומים. במקום זה, קיבלנו ריב מתוקשר, שבו המנכ״ל מתקרבן, מאשים את הממשלה וצועק על משרד הבריאות.

כנראה כתוצאה מהביקורת הציבורית על עלות המשלוח, באתר שפע הוסיפו בימים האחרונים גם אופציה לאיסוף הזמנה מהחנות, ״curbside pickup”, כמו זה שנהוג בארה”ב, שם מזמינים מראש ורק באים לאסוף את ההזמנה בלי להכנס לחנות. אך כמובן, מאוד מורגש עד כמה זהו טלאי. האתר מבקש לדעת באיזה עיר אתם, ואוטומטית משייך אתכם לאחד מסניפי הרשת, במקום לתת אפשרות פשוט לבחור סניף מועדף לאיסוף. בתום ההזמנה אין שום הסבר למה קורה הלאה – כמה זמן זה ייקח, למה אפשר לצפות. בשיחה עם שירות הלקוחות הבנתי גם שמרגע שמודיעים ללקוח שההזמנה מוכנה, יש לו 24 שעות לאסוף את המוצרים. מסתבר שאיקאה מנהלים את הלקוחות כמו רס״ר בצבא. 24 שעות, זוז!

למרות שממש מתחשק לי להחליף את ארונות המטבח שלי בתקופת קורונה, אני אומר בצער – איקאה צריכה להשאר סגורה. כמות האנשים שסניף של איקאה מושך אליו, לא שקולה למקסטוק ולא לאייס, שלשניהם עשרות סניפים מקומיים בארץ. להערכתי, גם היקף הכסף וההכנסות של איקאה לא שקול לזה של הרשתות האמורות, מה שהופך את חוסר ההשקעה שלהם באתר סחר הולם לעוד יותר תמוה.

מעוניינים להמשיך לפעול ולהרוויח בתקופת הקורונה? מעוניינים לתת שירות וחווית קנייה מעולים ללקוחותיכם? תהיו יצירתיים, תגיבו מהר, תתקדמו למאה ה-21. אבל קודם תתקדמו למאה ה-20.

נועם חמו הוא מעצב חווית משתמש עבור מוצרים דיגיטליים. אפשר לדבר איתו באימייל

עיתונאי חדר לצ’ט סודי של שרי ההגנה האירופים בעקבות טעות של השרה ההולנדית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 21.11.202

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

העולם כמרקקה

העיתונאי ההולנדי דניאל ורלאן (Daniël Verlaan) מ- RTL Nieuws חדר אתמול (ו’) לשיחת וידאו מסווגת של שרי ההגנה האירופים במועצת יחסי החוץ של האיחוד האירופי. הוא הציג את עצמו, נופף לשלום ודיבר איתם לקול צחוקם, לפני שהנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ג’וזפ בורל, צחק במבוכה ואמר לו שזו עבירה פלילית ושימהר לצאת לפני שהמשטרה תגיע.

ורלאן ביצע את הפריצה באמצעות כלי הפריצה המשוכלל דפדפן, שאיתו נכנס לצ’ט והזין שם וסיסמה. את פרטי ההתחברות הסודיים הכמעט-מלאים הדליפה לאינטרנט ההאקרית שרת ההגנה ההולנדית, אנק ביילפלד (Ank Bijleveld). היא צייצה (ואחר כך מחקה) צילומסך של הווידאו-צ’ט, ובטעות חשפה בשורת הכתובת של הדפדפן את שם המשתמש של השיחה ו-5 מתוך 6 הספרות של הפינקוד לכניסה לשיחה. ורלאן ניסה כמה אפשרויות לסיפרה השישית עד שהצליח לחדור לצ’ט, כשהוא משתמש בשם המשתמש Admin. 

דובר מטעם משרד ההגנה ההולנדי מסר ל-RTL כי “הסטודנט עובד צייץ בטעות תמונה עם חלק מהפינקוד. התמונה נמחקה לאחר מכן. טעות טפשית. זה מראה לך כמה צריך להיות זהירים כששולחים תמונה מפגישה”. ראש הממשלה מארק רוטה התייחס לדברים ואמר: “התוצאה היחידה של זה היא שביילפלד הראתה לשרים האחרים כמה צריך להיזהר”.

מארגני הפגישה הודיעו מראש למשתתפים שיהיו אמצעי הגנה נוספים חוץ מהפינקוד, אולם ורלאן נכנס עם הפינקוד ישר לשיחה, בלי לעבור שום אישרור. אחרי שעזב, הישיבה פוזרה מאחר שהיא כבר לא נחשבה מאובטחת – למרות שהטענה הרשמית היא ששום מידע סודי לא עלה לדיון בישיבה. אולם בדיווח של פוליטיקו על התקרית נכתב כי בישיבה נידון מסמך מסווג על הסכנות שעומדות בפני האיחוד האירופי, שאמור לשמש בסיס לאסטרטגיית הגנה עתידית.

 במועצה הודיעו שידווחו על מעשיו לרשויות. ורלאן הגיב על כך

זה מבהיר שני דברים:
> כעיתונאי, אתה צריך להביא ראיות חותכות אחרת ישקרו לך (‘לא, יש אמצעי הגנה נוספים, לא יתנו לך גישה’)
> הם מעדיפים לפגוע בעיתונאי מאשר לתקן את החרא שלהם

לפי פוליטיקו, נציג רשמי של המועצה ששמו לא פורסם אמר להם כי “בספטמבר השנה, מזכ”ל המועצה הציע להכניס מערכת שיחות-וידאו חדשה ומאובטחת יותר, והנושא נבחן כעת במספר מדינות-חברות”.

לו רק קראו במועצה את הטוויטר של ורלאן, יתכן שהמבוכה היתה נמנעת. כבר במרץ השנה הוא הזהיר: “כל מי שמצלמסכים את הלפטופ שלהם כדי להראות שהם עובדים מהבית, שימו לב שהדסקטופ שלכם עלול להכיל מידע רגיש, מידע אישי ופרטי כניסה סודיים בכתובות URL לכלים חשובים שמשמשים אתכם”.

שיעור במשחק מול מצלמה

בשנים האחרונות התפתח נוהג, שככל הנראה התגבר בעקבות מגיפת הקורונה, של ניהול ראיונות עבודה באמצעות שיחת-וידאו, במיוחד בשלבים המוקדמים, כדי לא להטריח את המועמדים להגיע פיזית למשרד אם אין בכך צורך. הדבר נכון גם לגבי שחקנים, שעושים ראיונות ואפילו אודישנים, בשיחות וידאו חיות, מה שחוסך גם לבמאיות ולמלהקות את הצורך בתיאומים מורכבים כדי להכניס את כל המועמדים לאותו מקום באותו זמן.

פגישת וידאו כזאת נערכה השבוע עם השחקן לוקאס גייג’, ששיחק בסדרה “אופוריה”. הבמאי בצד השני אמר: “האנשים העניים האלה גרים בדירות זעירות. כאילו, אני מסתכל על הרקע שלו, ויש לו שם טלוויזיה ו, אתה יודע…” וכאן השתתק, משום שראה את התגובה על פניו של גייג’, שציין שהבמאי לא מושתק והגיב בחיוך על דבריו: “אני יודע, זו דירה מחורבנת, לכן תן לי את התפקיד הזה כדי שאוכל לשכור אחת יותר טובה”. 

“אני כל כך, כל כך מצטער”, השיב הבמאי הנבוך.

“זה בסדר”, אמר גייג’, “אני גר בקופסה של 4X4 [פיט, שהם בערך 1.5 מ”ר], זה בסדר, רק תן לי את העבודה ונהיה בסדר”.

גייג’ צייץ תיעוד של שיחת הווידאו מהצד של המצלמה שלו (הבמאי לא נראה שם, רק נשמע, ושמו לא נחשף). “תשדיר שירות אם אתה במאי שמשחיר תדאג להשתיק את החרא שלך בפגישות זום”, כתב גייג’ בציוץ שזכה בפחות מיממה ליותר מ-150 אלף לייקים.

ביי, פלישה טראמפ!

עוד אדם שעושה בושות ברשת הוא נשיא ארה”ב (רק לעוד מספר שבועות) דונלד טראמפ, שמחבב במיוחד את הזירה הטוויטרית. טראמפ הקים את פרופיל הטוויטר עוד בימיו כאיש עסקים לגיטימי, בעקבות המלצה של איש שיווק בהוצאה לאור של ספרו Think Like a Champion (שלמעשה נכתב-צללית על ידי מרדית’ מקאייבר, שטראמפ האשים ב-2007 בטעויות בשניים מספריו, ואשר מאוחר יותר לקחה אחריות על נאום של מלאניה טראמפ, שהיה גנוב מנאום של מישל אובמה). טראמפ ביקש לפתוח חשבון תחת שמו, אבל באירוניה מופלאה, היוזר @DonaldTrump כבר נתפס ושימש כחשבון פארודיה על הנשיא-לעתיד, ולכן פתח את היוזר @RealDonaldTrump. 

טראמפ צייץ לראשונה במאי 2009 לקדם הופעה שלו אצל דייויד לטרמן. כלומר, אנשי היחץ שלו צייצו. בהמשך לקח לידיו את הפרופיל, והשתמש בו לקידום עסקיו, תוכניות הטלוויזיה שהשתתף בהן וקידום דעותיו הפוליטיות.

כשנבחר טראמפ לנשיאות, עבר לידיו הפרופיל הנשיאותי הרשמי @POTUS מידי ברק אובמה, שהיה הנשיא האמריקאי הראשון להשתמש בו. כל הציוצים של אובמה אורכבו ביוזר @POTUS44. אולם טראמפ העדיף להמשיך להשתמש בחשבונו האישי לצייץ עניינים נשיאותיים, אם אפשר לקרוא לזה כך, והשתמש ב-@POTUS בעיקר לרצייץ ציוצים מ-@RealDonaldTrump.

טראמפ הפר את כללי השימוש של טוויטר פעמים רבות, אך מפעילי הרשת החברתית העניקו לו חסינות בגלל תפקידו והחשיבות הציבורית של דבריו (הוא עצמו ייחס לדברים פחות קדושה, ולא פעם מחק ציוצים, בניגוד לעמדת הארכיון הלאומי האמריקאי, שהבהיר שחוק הרשומות הנשיאותיות מ-1978 קובע שציוציו חייבים להישמר ולהיות פומביים, כמו שאר המסמכים שהוא כותב במהלך כהונתו, שגם אותם נהג לקרוע לחתיכות).

עם ההפסד של טראמפ בבחירות, וסירובו להכיר בכך במסגרת ההתנגדות שלו לעובדות ולמציאות, עלתה השאלה מה יעלה בגורלם של @Potus הממלכתי (32.8 מיליון עוקבים) ו-@RealDonalTrump האישי (88.9 מיליון עוקבים). טוויטר הרגיעו בהודעה לאתר OneZero: אם טראמפ לא יעביר את פרטי ההתחברות של החשבון הממלכתי לידי הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ביום הכתרתו כנשיא ב-20 בינואר 2021, טוויטר יעשו זאת עבורו. החשבון @Potus45 (קיצור של “נשיא ארה”ב ה-45”) כבר קיים, נקרא transition (מעבר), יש לו תמונת פרופיל של מי בריכה והוא נעול לגולשים (באירוניה טעימה ממש, היוזר הזה כבר הספיק להיחסם בעבר).

לגבי @RealDonaldTrump, כבר בחודש מאי שינו טוויטר את מדיניותם, ואף שלא השעו את טראמפ, כן החלו לסמן ציוצים שלו שמהווים הפרה של תנאי השימוש. ביום שלישי, בעדותו בפני ועדת המשפט של הסנאט, הבהיר מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי כי עם סיום תפקידו של טראמפ, הוא יאבד את הפטור שקיבל מעמידה במדיניות טוויטר. “אם חשבון פתאום כבר לא מנהיג עולמי, המדיניות הספציפית הזאת מתבטלת”, אמר דורסי.

לעומת זאת, מנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג אמר שהחברה שלו לא תשנה את מדיניותה בנוגע לטראמפ. החברה עשויה להמשיך להעמיד את הפוסטים שלו לבדיקת עובדות, ולסמנם אם הם שקריים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

אומת הטיקטק מטרילה את הקו החם של טראמפ 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 14.11.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דונלד טראמפ, הנשיא היוצא אוטוטו של ארה”ב (לפי תוצאות האמת), לא מקבל את תוצאות הבחירות שבהן הפסיד לג’ו ביידן, וטוען לזיופים וגניבת קולות, בניגוד למציאות, לעובדות ולהודעה משותפת של הגופים שאחראים על תקינות הבחירות, אשר הצהירו כי “בחירות ה-3 בנובמבר היו המאובטחות ביותר בתולדות אמריקה. […] אין ראיות לכך שמערכת הצבעה כלשהי מחקה או איבדה קולות, שינתה קולות או נפרצה בכל דרך” (ההדגשה במקור).

הקמפיין של טראמפ מיהר להרים אתר וקו טלפון חינמי (1-888-630-1776) לתלונות על זיופי בחירות, שרודי ג’וליאני קידם לציבור. כצפוי, הקמפיין כשל לחזות את התגייסותה של אומת האינטרנט לעזור: להטריל לו את הצורה. 

האתר, למשל, לא הגביל את מספר התווים בשדה פירוט התלונה, מה שהביא את הצייצן @EvansBeard להעלות לשם את התסריט המלא של “כוורת בסרט“, ולצייצנים נוספים להציף בסרטים משלהם – מופע הקולנוע של רוקי, שרק, שר הטבעות: אחוות הטבעת כשכל האזכורים של סאורון הוחלפו ב”דונלד”, ו, כמה ראוי, אידיוקרטיה (שתורגם באידיוקרטיות ל”חכם על אידיוטים”). האתר גם איפשר לצרף תמונות להוכחת הזיופים, וכאלו סופקו בכמויות: תמונות פורנוגרפיות וממים.

אומת הטוויטר ואומת הטיקטק – אותה טיקטק שטראמפ ניסה לגרום לסגירתה או להעברתה לבעלות אמריקאית, ואותה אומה שהתגייסה לחבל בקמפיין שלו – הציפו את קו הטלפון בתלונות משונות. זאק זילברברג השמיע את הפתיח של סרט הדבורים ההוא; אלכס הירש, יוצר הסדרה גראוויטי פולז, התלונן על אדם לבוש ב”כובע שחור, מסיכה שחורה, חולצה מפוספסת ועניבה אדומה, ואני מאמין שהיו המבורגרים בתיקו. […] פורץ” (אמריקאים יזהו מיד שמדובר בהמבורגלר, דמות מפרסומות מקדונלדס שגונבת המבורגרים). “אני חושב שזה ככל הנראה באנטיפה. אני יכול לדבר עם רודי ג’וליאני?”, שאל הירש לפני שהשיחה נותקה; caitlynjk95 התלוננה על הגעתו של בחור עם עור אדום וקרניים לקלפי בג’ורג’יה שהזמין אותה לדו-קרב של נגינה בכינור; מאנצ’י התלונן על דמות כתומה ברוח המשחק Among Us; לפני ששיחתה נותקה, @jenny_jenny_jen_jen התלוננה על צב אוביס שהתגלגל על גבו – קשרור למטאפורה הלא-אופיינית של מגיש CNN אנדרסון קופר (שהתחרט אח”כ) למאבקו חסר התוחלת של טראמפ נגד תוצאות הבחירות; TonyAtamanuik בחר לחקות את טראמפ ולריב עם המוקדנים; ועוד ועוד.

.   

אריק טראמפ, בנו של הנשיא המפסיד, התלונן ש”ועידת המפלגה הדמוקרטית מספימים את הקו החם לזיופים שלנו כדי להאט את אלפי התלונות שאנחנו מקבלים”, וכמו בתלונות של אבא שלו על גניבת הבחירות, לא הציג שום ראייה לעלילה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

כריש הביטקוין, כריש הביטקוין

הכריש הכי מפורסם בעולם

תולעת האוזניים “בייבי שארק” הפכה ביום שני לסרטון הפופולרי ביותר ביוטיוב.

השיר הממכר להכעיס, שמבוסס על שיר ילדים עממי, הוקלט ב-2015 על ידי החברה הדרום קוריאנית פינקפונג (Pinkfong), בביצוע הזמרת הקוריאנית-אמריקאית בת ה-10 דאז הואופי סגואין. הוא הוליד אינספור חיקויים ומחוות, והשבוע העפיל לראש רשימת הסרטונים הנצפים ביותר עם 7.04 מיליארד צפיות.

דרום קוריאה אחזה בגביע היוטיוב בעבר עם גנגנאם סטייל, הסרטון הראשון שהגיע למיליארד צפיות (ב-2012) ולשני מיליארד צפיות (2014). דספסיטו של לואיס פונסי סימן וי על 3 (8.2017), 4 (10.2017), 5 (4.2018), 6 (2.2019) ו-7 מיליארד צפיות (10.2020). בייבי שארק הדיח כעת את פונסי, לא לפני שביולי השנה הקליטו הזמר הפורטוריקני והמפיקים הדר”קים גירסה משותפת של בייבי שארק.

עכשיו לכו תשטפו ידיים, או שיבוא סוהר וישמיע לכם את השיר בלופ במשך שעתיים, כמו שעשו שלושה סוהרים לאסירים בכלא באוקלהומה.

.

מצטער, אין לי כסף קטן

ארנק הביטקוין הרביעי בגודלו בעולם, 1HQ3Go3ggs8pFnXuHVHRytPCq5fGG8Hbhx, היה רדום מאז 2013, עם תנועה אחת ב-2015 של העברת 101 ביטקוין ל-BTC-e, בורסת הקריפטו הרוסית אשר נסגרה על ידי רשויות החוק האמריקאיות שנתיים לאחר מכן. ביום שלישי התבצעה העברה נוספת, הפעם של יותר מ-69,369 ביטקוין, ששוויים במועד ההעברה כמיליארד דולר.

מומחי וחובבי ביטקוין דיווחו על ההעברה הגרגנטואית וזרקו ניחושים: מישהו הצליח לפרוץ את הארנק? הבעלים שלו החליט להזיז את הכסף? 

יומיים לאחר מכן, האמריקאים לקחו אחריות ואישרו את מה שחלק מהעוסקים בתחום הסיקו – מדובר בכסף שהוחרם מסילק רואוד, האמזון של הדארקנט, שהאמריקאים הצליחו לסגור, ולזרוק את מפעילו, רוס אולבריכט, למאסר עולם כפול בתחילת 2015.

IRS-CI, יחידת החקירות הפליליות של מס ההכנסה האמריקאי, השתמשו בכלים של חברת מעקב-הקריפטו צ’יינאנליסיס ואיתרו 54 טרנזאקציות פליליות ב-2012-2013 שלא היו ידועות קודם לכן. לפי החשד, האקר המכונה Individual X (ואשר זהותו ידועה לרשויות) פרץ את הארנק של סילק רואוד מתישהו באותן שנים וגנב את הקריפטוכספים, שהיו שווים אז 350 אלף דולר. לפי טענת המדינה בדרישת החילוט, אולבריכט ידע על הגניבה ודרש מאינדיבידואל X להחזיר את הכסף, אך זה סירב, ועם זאת לא הוציא את הכסף מהארנק. הערך של הביטקוין המשיך לעלות בעוד אינדיבידואל X המשיך להחזיק בכספים בארנק הרדום, עד לחילוטו השבוע בהסכמתו של אינדיבידואל X.

“סילק רואוד היתה זירת המסחר המקוונת הפלילית הכי ידועה לשמצה בזמנה. התביעה המוצלחת של מייסד סילק רואוד ב-2015 הותירה פתוחה שאלת מיליארד דולר: לאן הלך הכסף?”, אמר התובע הפדרלי דייויד אנדרסון. “החילוט היום עונה על השאלה הפתוחה הזאת, לפחות בחלקה. מיליארד דולר מההכנסות הפליליות הללו הם כעת רכושה של ארה”ב”.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


🐱‍💻 ארה”ב 2020: הצביעו סייבר! 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

197 אייקיו

🐱‍💻 האקרים פרצו ל-DonaldJTrump.com, אתר הקמפיין של דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לפי אותו אתר; קחו בחשבון שייתכן שהטענה הזאת נכתבה על ידי ההאקרים). זאת, עם או בלי קשר לכך ששבוע לפני כן, בעצרת בחירות בטוסון, אריזונה, טראמפ קשקש ש”אף אחד לא נפרץ. כדי להיפרץ אתה צריך מישהו עם אייקיו 197 והוא צריך בערך 15% מהסיסמה שלך”.

ההאקרים החליפו את עמוד ה”על אודות” של האתר הפוליטי של טראמפ בהודעה של משרד המשפטים וה-FBI על החרמת האתר, כזו שמופיעה כשהרשויות בארה”ב משתלטות על אתרים של עבריינים. אולם בטקסט שבהודעה הם הבהירו שכוונותיהם פוליטיות: “העולם סבל מספיק מחדשות הכזב שמופצות מדי יום על ידי הנשיא דונלד ג’יי טראמפ. הגיע הזמן לתת לעולם לדעת את האמת”, כתבו הפורצים והתעלגו: “מספר מכשירים נפרצו ונתנו גישה מלאה אל טראמפ וקרוביו. השיחות הכי פנימיות וסודיות נחשף מידע סודי ביותר שמוכיח שממשל-טראמפ מעורב במקור וירוס הקורונה. יש לנו ראיות שלגמרי פוגעות באמינות של טראמפ כנשיא. מוכיחות את המעורבות הפלילית והשת”פ שלו עם גורמים זרים להטות את בחירות 2020. לאזרחים האמריקאים אין ברירה”.

המניע של ההאקרים כנראה לא פוליטי – או לא רק פוליטי. הם הזמינו גולשים להצביע באמצעות קריפטוכסף מונרו לאחת משתי אפשרויות – “כן, תשתפו את המידע” ו”לא, אל תשתפו את המידע”, כשבתום הדדליין הם יבצעו את הפעולה שזכתה ליותר הצבעות (כלומר יותר כסף).

לפי הניו יורק טיימס, האתר היה פרוץ במשך פחות מ-30 דקות עד שתוקן, ובקמפיין טראמפ אומרים ששום מידע פרטי של תומכים ומצביעים לא דלף, משום שמידע כזה כלל לא מאוחסן באתר.

מהארכיב: סייברסייבר חשף פירצות חמורות ביישומון הבחירות של דונלד טראמפ

https://cybercyber.co.il/?p=18

כלכלה חופשית

🐱‍💻 עוד האקרים שניסו (והצליחו) לעשות כסף מטראמפ: ב-AP מדווחים כי האקרים גנבו 2.3 מיליון דולר מחשבונה של המפלגה הרפובליקנית בוויסקונסין. אבל זה בסדר, הם סתם היו מבזבזים את זה על תמיכה בקמפיין של הנשיא דונלד טראמפ. ההאקרים זייפו חשבוניות מארבעה ספקים שסיפקו לקמפיין שירותי דיוור ישיר והפצת ממתגים (מרצ’נדייז) של טראמפ, כך שכשהחשבונות שולמו הכסף הלך להאקרים ולא לספקים, סיפר יו”ר המפלגה, אנדרו היט. במפלגה גילו את הגניבה ב-22/10, כשמישהו הבחין בחשבונית שלא אמורה היתה לצאת, ודיווחו על כך למחרת ל-FBI. דוברת המפלגה, קורטני באייר, אמרה שהאקרים ביצעו יותר מ-800 נסיונות דיוג למטרות גניבת כספים מהמפלגה בקמפיין הנוכחי, אך כשלו כולם.

שיטת ההונאה הזאת מכונה BEC (ר”ת Business Email Compromise), ואף שהיא פרימיטיבית למדי היא מאוד נפוצה ומצליחה – מסוף 2013 ועד אמצע 2018 היא גלגלה סכום של 3 מיליארד דולר שנגנבו מחברות, לפי FBI. בין 2013-2015, ליטאי בשם אוולדס רימסאוסקאס גנב כך 99 מיליון דולר מפייסבוק ו-23 מיליון דולר מגוגל. 

מהארכיב: 🍊 תחקיר סייברסייבר סגר דפי פייסבוק שקידמו ברבע מיליון $ פייק ניוז למכירת מרצ’נדייז טראמפ 🐱‍💻 סייברסייבר ע02פ11

https://cybercyber.co.il/?p=52

איני שומע ציפורים וזה סימן נורא

🐱‍💻 הניו יורק פוסט מורשה לצייץ בטוויטר שוב, אחרי השעיה של שבועיים וחצי. פרופילו של העיתון האמריקאי שבבעלות איל התקשורת האוסטרלי הימני רופרט מרדוק הושעה בעקבות קידום תחקיר של העיתון על מעורבות המתמודד הדמוקרטי לנשיאות ג’ו ביידן בעסקיו של בנו האנטר עם חברת בוריסמה האוקראינית, שהתבסס על מידע ממחשב שהאנטר ביידן הפקיד לתיקון אצל טכנאי מחשבים.

טוויטר ופייסבוק צמצמו או חסמו את התפוצה של הסיפור של הני”פ במסגרת נהלים למניעת הפצת פייק ניוז והטיית בחירות. טוויטר נימקו את חסימת הני”פ בכך שהפר מדיניות נגד הפצת מידע פרוץ – אף שהעיתון לא הפיץ תחקיר עיתונאי שמתבסס על החומרים הללו, כפי שעושים כלי תקשורת רבים. טוויטר חזרו בהם כבר למחרת מההחלטה למנוע את הפצת התחקיר, אבל רק אתמול סיימו את ההשעייה של הני”פ – החלטה שלוותה גם היא בשינוי מדיניות.

“אנחנו מעדכנים את המדיניות שלנו של לא להפוך החלטות אכיפה קודמות. על החלטות שהתקבלו תחת מדיניויות שלאחר מכן שונו ופורסמו אפשר לערער אם החשבון המדובר הוא המניע לשינוי הזה”, צייצו היום בפרופיל הרשמי TwitterSafety והבהירו: “המשמעות היא שבגלל שאכיפה ספציפית נגד @ניו יורק פוסט הובילה אותנו לעדכן את מדיניות החומרים הפרוצים, לא נגביל עוד את החשבון שלהם תחת כללי המדיניות הקודמת, והם יכולים לחזור לצייץ כעת”.

מרטין אספן 2020

🐱‍💻 חודש לפני התחקיר של הני”פ, רץ ברשת הימנית ובקרב אנשים הקרובים לטראמפ דוח מודיעין בן 64 עמודים של אנליסט האבטחה השוויצרי מרטין אספן מחברת המודיעין “טייפון אינווסטיגיישנז”, שפרש תאוריית קשר מורכבת שמערבת את ביידן הבן ועסקים בסין, אשר הופצה בקרב הימין האמריקאי.

לפי תחקיר של NBC, הלוגו של טייפון נגנב מעמותה טייוואנית לאוריינות דיגיטלית וכלל אין חברה כזאת, התחקיר מפוברק, אין בשוויצריה אדם בשם מרטין אספן, בחברה הקודמת שאספן טען שעבד בה לא מכירים את שמו, שתי התמונות היחידות של ביתו בפרופיל הפייסבוק הטרי שלו נגנבו מטריפאדווייזור, ולמעשה מדובר באדם מפוברק, לא קיים. אפילו התמונה שלו, איש לבן מבוגר עם שיער מקליש וזקן, נוצרה על ידי בינה מלאכותית.

פרסומים על הדוח המודיעיני שותפו בפייסבוק וטוויטר 5000 פעמים וזכו ל-70 אלף אינטראקציות פומביות בפייסבוק, טוויטר ורדיט. בולדינג התראיין בין השאר לפודקאסט של כלי התקשורת הפרו-טראמפי והאנטי-סיני אפוק טיימז ולפודקאסט של סטיב באנון, לשעבר אסטרטג של טראמפ ויו”ר אתר חדשות הימין ברייטבארט, שהיה זה שהביא לפרסום המידע ממחשבו של האנבר ביידן בניו יורק פוסט, כשסיפר להם שעותק של המידע מהמחשב נמצא בידי רודי ג’וליאני, לשעבר יועץ הסייברסייבר הלא-פורמלי של טראמפ ואיש שלא הצליח להיכנס לאייפון של עצמו. גם Q, החשבון שמפיץ את תאוריית הקשר QAnon, פרסם את הדוח באתר הבית שלו, 8Kun. 

המסמך פורסם לראשונה בספטמבר בבלוג בשם Intelligence Quarterly, שמפעילו אנונימי. NBC איתרו ברשומות דומיין היסטוריות את פרטיו של הבעלים, אלברט מרקו, שאמר להם שקיבל את המסמך מבלוגר בשם פרופסור כריסטופר בולדינג, שלימד בעבר בסין, ביקורתי כלפי הממשל וחשף מאגר מידע על מיליוני אנשים בעולם שנאגר על ידי חברת הטכנולוגיה הסינית Shenzhen Zhenhua Data Technology. בולדינג הכחיש שכתב את הדוח המודיעיני, אף בהמשך לקח אחריות על כתיבת חלקים מהמסמך והודה שאספן “הוא דמות מפוברקת לחלוטין שנוצרה למטרה הבלעדית של פרסום הדוח הזה”. הוא סירב לחשוף את פרטיו של הכותב הראשי, אבל סיפר שהמסמך הוזמן על ידי אפל דיילי, צהובון הונג קונגי ביקורתי כלפי סין, טענה שהדיילי אישרו

משילות

🐱‍💻 אנחנו שומעים הרבה אזהרות על נסיון של האקרים להטות את הבחירות. דוגמה חיה לכך סיפק האקר אחד, שהצליח לשנות כתובת של מצביע אחר במרשם המצביעים. המצביע הזה הוא, כנראה לא במקרה, רון דהסנטיס, מושל פלורידה, שגילה זאת רק כשהגיע להצביע ביום שני, ועובד בקלפי אמר לו שהכתובת שלו לא תואמת למקום ההצבעה שלו, כך לפי סינט.

דהסנטיס מיהר להתלונן במשטרה, ושם בדקו את הלוגים של השינויים במידע על דהסנטיס, קיבלו כתובת אייפי של ספק האינטרנט קומקאסט, והוציאו צו לקבל מהספק את פרטיו של ההאקר – אנת’וני סטיבן גווארה, בן 20.

גווארה סיפר שהפריצה היתה פשוטה, וכל מה שהצריכה היה מידע זמין ציבורית על המושל, כמו שמו המלא ותאריך הלידה שלו. חוקרי המשטרה מצאו במחשבו של גווארה היסטוריית גלישה שהעידה שנכנס לערך הוויקיפדיה של דהסנטיס, כנראה כדי לחפש את המידע הציבורי הזה. אולם לא פורסם איך בדיוק הצליח גווארה לחדור למרשם, והאם הפירצה תוקנה.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: קרן אלעזרי, יותם גוטמן, הדר בן יהודה🔧

🐻 טיול בטבע? 🍦 גלידה במקדונלדס? 👨‍💻 המתכנתים יסייעו 📻 האחראי על האינטרנט 24.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

סע וטייל ברחבי ביורוקרטיה

נניח שאתם רוצים לצאת לטייל באחד מהפארקים הלאומיים של ישראל. מישהו רצה לעשות זאת, אז הוא הלך לבדוק באילו שמורות וגנים נשארו מקומות להזמנה בסופ”ש, וגילה שהוא צריך לעבור גן לאומי אחרי גן לאומי באתר רט”ג (רשות הטבע והגנים), ולבדוק כל אחד בנפרד. הוא כתב לרט”ג והציע שירכזו את כל המידע בעמוד אחד. “בהחלט רעיון יעיל”, השיבו לו, “אבל לצערי אין אפשרות כזאת כרגע”.

האיש שלח את ההתכתבות לעיתונאי שאול אמסטרדמסקי, שדיווח על כך לעוקביו בטוויטר ביום חמישי בחמש בערב עם הכותרת הצינית “סטארט אפ ניישן עאלק, טייק #256”. חלק מהמגיבים זעמו איתו, הסבירו כמה פשוט להקים דף כזה, ותהו או הסבירו למה המגזר הציבורי לא יכול לפתור בעיה פשוטה כזו.

והיו גם כאלה שעשו. המתכנת ברק איטקין כתב: “שיחקתי עם האתר לפני השינה, ונדמה שאני יכול בקלות להוציא רשימה של פארקים זמינים לפי יום (ולעדכן את זה פעם בשעה)”. איטקין העלה את המידע במסמך שיתופי מתעדכן, פחות מ-24 שעות אחרי הציוץ הראשוני של אמסטרדמסקי.

בשעה טובה רשות הטבע והגנים מאפשרת לראות פארקים זמינים לפי תאריך :)
קישור לתצוגת זמינות באתר רשות הטבע והגנים
תודה ל-@amsterdamski2 שדחף לזה, ול-@Niv_Ri שעבד מול רשות הטבע והגנים
קובץ זה לא יעודכן יותר, אך מוזמנים לפנות אליי בטוויטר לשאלות נוספות
לפרטים המקוריים, ראו ציוץ בטוויטר
עדכון אחרון – 13.11 בשעה 11:00
לפרטים נוספים – ראו ציוץ בטוויטר
17/0418/0419/0420/0421/0422/0423/0424/0425/0426/0427/0428/0429/0430/0401/0502/05
יום בשבועשבתראשוןשנישלישירביעיחמישישישישבתראשוןשנישלישירביעיחמישישישישבתראשון
גן לאומי מצדה????????????????
גן לאומי תל מגידו????????????????
גן לאומי בית גוברין????????????????
שמורת טבע תל דן????????????????
גן לאומי בית שאן????????????????
גן לאומי תל באר שבע????????????????
גן לאומי תל חצור????????????????
גן לאומי בית שערים????????????????
שמורת טבע החולה????????????????
גן לאומי קיסריה????????????????
גן לאומי ממשית????????????????
שמורת טבע נחל המערות????????????????
שמורת טבע נחל עיון????????????????
גן לאומי מבצר נמרוד????????????????
בניאס – מתחם המפל והשביל התלוי????????????????
בניאס – מתחם המעיינות????????????????
שמורת טבע נחל שניר????????????????
גן לאומי חוף אכזיב????????????????
גן לאומי ברעם????????????????
גן לאומי מבצר יחיעם????????????????
שמורת טבע נחל משושים????????????????
שמורת טבע יהודיה????????????????
גן לאומי חורשת טל????????????????
שמורת טבע נחל עמוד????????????????
גן לאומי כורזים????????????????
שמורת טבע גמלא????????????????
שמורת טבע מג'רסה????????????????
שמורת טבע עין אפק????????????????
גן לאומי שמורת טבע ארבל????????????????
גן לאומי כורסי????????????????
גן לאומי חמת טבריה????????????????
גן לאומי ציפורי????????????????
שמורת טבע חי בר – כרמל????????????????
שמורת טבע נחל מערות????????????????
שמורת טבע חוף דור הבונים????????????????
גן לאומי כוכב הירדן????????????????
גן לאומי מעיין חרוד????????????????
גן לאומי בית אלפא????????????????
שמורת טבע נחל תנינים????????????????
גן לאומי אפולוניה????????????????
גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק (אנטיפטריס)????????????????
גן לאומי ירקון – מתחם מקורות הירקון????????????????
שמורת טבע מערת הנטיפים????????????????
אתר לאומי הקסטל????????????????
גן לאומי עין חמד????????????????
גן לאומי נבי סמואל????????????????
שמורת טבע עין פרת????????????????
שמורת טבע עין מבוע????????????????
מוזיאון השומרוני הטוב????????????????
אתר הר גריזים????????????????
גן לאומי הרודיון????????????????
גן לאומי קומראן????????????????
אתר הטבילה קאסר אל יהוד????????????????
שמורת טבע עיינות צוקים????????????????
תל חברון????????????????
שמורת טבע עין גדי- נחל דוד????????????????
שמורת טבע עין גדי – נחל ערוגות????????????????
גן לאומי תל ערד????????????????
גן לאומי פארק הבשור (אשכול)????????????????
גן לאומי שבטה????????????????
גן לאומי עין עבדת????????????????
גן לאומי עבדת????????????????
שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון????????????????
חי רמון????????????????
שמורת טבע חי בר יוטבתה????????????????
שמורת טבע חוף האלמוגים????????????????
גן לאומי אשקלון????????????????
גן לאומי חוף פלמחים????????????????
גן לאומי נחל אלכסנדר – חוף בית ינאי????????????????

ארבע שעות מאוחר יותר עלה פתרון נוסף, של המתכנת והסטודנט שנה ג’ למדעי המחשב בב”ג (ומחפש העבודה) ניב ריכטר, ואחיו עידו. “לאן נטייל מחר?” הוא אתר עם לוח שנה, שבלחיצה על תאריך שולח לאתר רט”ג שאילתה בזמן אמת ומציג את כל הפארקים שעדיין פנויים להזמנה באותו תאריך.

בהמשך הדיונים בנושא התברר שאופיר קרקר, מוביל טכנולוגיות פלטפורמות מידע בנקסאר, פתר (לעצמו) את הבעיה כבר באוגוסט, עם סקריפט שמאתר מקומות פנויים. “מה שקרה זה שהתו הסגול מכריח (ובצדק) את רשות הטבע והגנים להגביל את מספר הנכנסים לכל אתר, וכבר שבוע שאנחנו מנסים למצוא מקום בחוף האלמוגים באילת…”, הסביר אז קרקר, והוסיף במעין התנצלות: “המקומות המעטים שמתפנים נתפסים תוך דקות, אז אין ברירה…”

“עכשיו בואו ננחש למה זה עבד בקלות לאדם פרטי ולא עבד בממשלה?”, שאל אמסטרדמסקי על הפתרון של ריכטר והשיב: “1. חוק חובת המכרזים. 2. חוק חובת המכרזים. 3. חוק חובת המכרזים”. ואז: “אני כל כך בשוק מהעניין הזה עם האתר של רשות הטבע, שאני תוהה: מה יקרה אם כל המפתחים והמפתחות בישראל יקחו יומיים חופש ופשוט יתלבשו כמו ארבה על האתרים/המערכות הממשלתיים. מה יקרה?”
תשובה אחת: הסדנא לידע ציבורי. תשובה שנייה, ממנכ”לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי: “מידע פתוח וזה, אם רק היו מקימים את החובה לפתוח מאגרי מידע למשל בשביל שהציבור יעשה ממנו דברים נפלאים”. תשובה שלישית מהעיתונאי אמיתי זיו: “אתה לא צריך לדמיין. תראה מה קרה שמשרד התחבורה הכריח את המפעילות לחלוק מידע דרך. קמה אפליקציה כמו מוביט ונמכרה במיליארד דולר”. תשובה רביעית ופסימית נתו דווקא איטקין, שפתר את הבעיה עם המסמך הפתוח: “המון פרוייקטים שיעבדו מדהים לכמה חודשים, וישברו כשמישהו יעשה שינויים באתרים הממשלתיים. אני יכול להעיד מניסיון אישי שמאוד קשה לשכנע מתוך המערכת (של שירות המדינה) שהפרוייקט שאתה עובד עליו הוא קל (מבחינת כ”א/תקציב) אבל למרות זאת חשוב ומועיל”.

וגלידה לכל

סיפורים כאלה אינם בלעדיים למגזר הממשלתי. נניח שאחרי הטיול אתם חושקים בגלידה, אבל כל הגלידריות בעולם הושמדו בתאונת גלידה מסתורית, והפתרון היחיד הוא לקנות גלידה במקדונלדס. אתם מתלבשים, מתמסכים במסיכה, הולכים אל הסניף הקרוב אליכם ומגלים שמכונת הגלידה לא עובדת.

זה מה שקרה למהנדס התוכנה ראשיק זאהיד ביולי השנה כשביקש לקנות גלידה סניף מקדונלדס בקרויצברג, בתחילה דרך עמדת ההזמנה ואחרי כן ביישומון. “חייב להיות משהו שאפשר לעשות בקשר לזה”, החליט זאהיד. כך נולד McBroken (מק’שבור), אתר שמסמן באילו סניפי מקדונלדס מכונת הגלידה עובדת, ובאילו צפויה רק אכזבה בשרית.

הקטע הוא שהמידע על תקינות מכשירי הגלידה קיים אצל מקדונלדס, ואפילו בפורמט דיגיטלי מקוון: אם מכונת הגלידה תקולה בסניף הנבחר, היישומון לא יאפשר להזמין גלידה ומילקשייק, ויציג את הפריטים הללו כ”לא זמין כרגע”. אבל המידע הזה לא היה זמין ללקוחות בממשק פשוט.

כדי לאסוף את המידע, זאהיד בנה בוט שהתחבר ליישומון וניסה להזמין גלידה מכל סניף של מקדונלדס מדי דקה. אבל המערכת זיהתה את הפעילות החריגה וחסמה אותו. הוא שיחק עם ההגדרות עד שגילה את מספר הקסם: נסיון הזמנה מדי 30 דקות. אם הבוט מצליח להזמין גלידה, הנקודה של הסניף על המפה של מקברוקן נצבעת בירוק. אם לא – באדום.

כדי לבדוק את המערכת, זאהיד הורה לבוט להזמין גלידה מכל אחד מסניפי מקדונלדס בברלין, ובמקביל רכב על אופניו לסניף הפיזי לבדוק אם ההצלחה/כשלון של הבוט תואמים למצב מכונת הגלידה. כשראה שהנתונים תואמים, השיק את מקברוקן בגרמניה, וכעת הרחיב את הפעילות לכל סניפי ארה”ב.

במקדונלדס מיהרו לקפוץ על הזדמנות היחץ. דיוויד טובאר, סגן נשיא לתקשורת ארה”ב בחברה, צייץ בדיון עם זאהיד: “רק מעריץ אמיתי של מקדונלדס יעשה מאמץ כזה לעזור ללקוחות לקבל את הגלידה הטעימה שלנו! אז, תודה! אנחנו יודעים שיש לנו כמה הזדמנויות לספק באופן עקבי אפילו יותר לקוחות עם מעדנים מתוקים, וכך נעשה”.

רצח בקולנוע ביתי

יואב כהן מקריין פרסומת לסרט חדש שלא יוקרן בקולנוע:


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

בנסיון למנוע התערבות בבחירות, פייסבוק וטוויטר מתערבים בבחירות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

“לא צייצתי”

כחלק מהמאבק בהפצת פייק ניוז, טוויטר הפעילו בחודש יוני כלי להפחתת שיתופים: כאשר צייצנים מנסים לרטווט לינק שפורסם לכתבה חדשותית לפני שהקליקו עליו, הם מקבלים תזכורת שכדאי לקרוא את הכתבה קודם כי כותרות לא מספרות את כל הסיפור.

לא ברור אם דונלד טראמפ נתקל בפיצ’ר הזה. נשיא ארה”ב (בדיקת עובדות: כך נטען במספר מקורות זרים) ריטווט ציוץ שטוען שמתחרהו על הנשיאות, ג’ו ביידן, הביא למותו של לוחמי הנייבי סילז כדי להסתיר את העובדה שהטרוריסט אוסמה בן-לאדן לא באמת חוסל (בדיקות עובדות: #מהלעזא); ואז, הנשיא של כל ארה”ב הסביר בראיון townhall שהוא לא צייץ אלא ריטווט דעה של מישהו (בדיקת עובדות: זו לא דעה) ושהציבור ישפוט. המנחה, סוואנה גאת’רי, התפלצה: “אתה הנשיא, אתה לא איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר” (בדיקת עובדות: טראמפ הוא כן איזה דוד משוגע של מישהו שיכול לרטווט כל דבר).

לפני שבועיים פעלו טוויטר ופייסבוק נגד מידע מטעה ומסוכן שהפיץ טראמפ בנוגע להידבקותו בקורונה: פייסבוק מחקו את הסטטוס ואילו טוויטר הגבילו את תפוצתו וסימנו אותו כמטעה. ביום ד’ השבוע, כשלושה שבועות לפני הבחירות לנשיאות ארה”ב, טוויטר ופייסבוק פעלו למנוע פרסום ושיתוף של תחקיר עיתונאי על המתמודד הדמוקרטי ג’ו ביידן, כשהפעם פייסבוק מגבילים את התפוצה ואילו טוויטר חוסמים לגמרי את השיתוף.

בתחקיר של הניו יורק פוסט נטען שהאנטר ביידן, שהיה חבר דירקטוריון בחברת האנרגיה האוקראינית בוריסמה, ארגן פגישה בין אביו, אז סגן נשיא ארה”ב, לבין ואדים פוז’רסקי, יועץ לדירקטוריון בבוריסמה. זאת פחות משמונה חודשים לפני שביידן האב לחץ על בכירי ממשל אוקראינים לפטר תובע שחקר את בוריסמה (ג’ו ביידן הכחיש בעבר שדיבר עם בנו על עסקיו הזרים של הבן). המידע מסתמך על אימייל תודה שהבכיר שלח להאנטר הבן, לכאורה.

ביידן האב מכחיש את הפרסום, אבל לא הוא ולא בנו מערערים על אותנטיות האימייל.

מקור המידע, שהני”פ לא היססו לחשוף, הוא לפטופ מקבוק פרו שנרטב והופקד לתיקון במעבדה בדלאוור באפריל 2019, כנראה על ידי האנטר (בעל החנות לא הצליח לזהותו בוודאות), ומעולם לא נאסף, ועלות תיקונו לא נפרעה. בעל החנות הודיע על כך ל-FBI, שהחרימו את הלפטופ בדצמבר, לא לפני שבעל החנות העתיק את הכונן הקשיח שלו ומסר את העותק לפרקליטו לשעבר של רודי ג’וליאני, ששימש יועץ סייבר של טראמפ ופרקליט שלו, שבתורו סיפק את הכונן הקשיח לפוסט אחרי שהעיתון שמע על קיומו מסטיב באנון, איש הימין הקיצוני ולשעבר יועצו של טראמפ. כלומר, מדובר במידע שנשלף באופן לא חוקי מהמחשב והועבר באופן לא חוקי לג’וליאני ומשם לעיתון.

הניו יורק פוסט שייך לניוז קורפ, תאגיד התקשורת של רופרט מרדוק, איל תקשורת ימני שמחזיק גם ברשת פוקס ניוז (ארה”ב) ובצהובונים הדיילי טלגרף והסאן (בריטניה), אבל גם בברודשיטים המכובדים וול סטריט ג’ורנל (ארה”ב) והטיימס (בריטניה).

פייסבוק: מציאות מדומה

פייסבוק לא לקחו סיכון, והגבילו מראש את התפוצה של התחקיר עד לבדיקת אמינותו, מה שהביא לכך שביום רביעי אחה”ץ השיתוף שלו בפייסבוק של הני”פ קיבל פחות מ-4000 אינטראקציות, ורק כ-214 אלף בסך הכל, מספרים זעירים ביחס לפצצה הפוליטית שהוא הכיל.

אנדי סטון, דובר פייסבוק, צייץ כי “בעוד אני בכוונה לא אלנקק לניו יורק פוסט, אני רוצה שיהיה ברור שהסיפור הזה נמצא מתאים לעבור בדיקת עובדות על ידי בודקי העובדות השותפים צד ג’ של פייסבוק. בינתיים אנחנו מצמצמים את התפוצה שלו בפלטפורמה שלנו”. הוא לינקק למדיניות של פייסבוק מ-2019, שלפיה אם החברה רואה “סיגנלים” לכך שפיסת תוכן היא שקרית, היא עשוייה להפחית את התפוצה שלה עד לבדיקת עובדות, במסגרת מאמץ של פייסבוק לפעול מהר יותר לעצור מיסאינפורמציה ויראלית. בחברה אמרו לוושינגטון פוסט כי מדובר בנוהל קיים שאכן שהופעל במספר מקרים, אבל אינו נוהל סטנדרטי. סטואון אמר לוושפוסט שפייסבוק לא תמיד הודיעו בפומבי על הפעלת הנוהל הזה.

פייסבוק, שאיפשרו בעבר חופש ביטוי קיצוני, שינו את עמדתם בחודשים האחרונים, והחלו לפעול נגד תכנים מכחישי שואה, מתנגדי חיסונים ומטורללי קונספירציית QAnon.

טוויטר: רק חמור לא משנה את דעתו פעמיים תוך יממה

בטוויטר נתנו לתחקיר לרוץ חופשי, להגיע למקום ה-3 ברשימת הנושאים הטרנדינג בארה”ב, ואף כתבו תקציר שמסביר מה הסיפור; אבל בהמשך שינו את המדיניות, הציגו למקליקים על הלינק אזהרה שלפיה “הלינק עלול להיות בלתי בטוח”, הודעה מטעה שמרמזת על חשש לאתר פרוץ או הדבקה בווירוס; ובמקביל חסמו את האפשרות לשתף את הלינק, כשהם מציגים למנסים לשתפו הודעת שגיאה: “איננו יכולים להשלים בקשה זו מאחר שהלינק זוהה על ידי טוויטר או השותפים שלנו כמזיק פוטנציאלית”.

בטוויטר הסתמכו על מדיניות שקבעו ב-2018, האוסרת על שיתוף חומרים שהם תוצר של פריצה למחשבים ומכילים מידע פרטי. בחברה הסבירה השבוע כי יש ספקות לגבי “מקורות החומרים” שמופיעים בכתבה. מדובר בצעד אנטי-עיתונאי, משום שסיפורים עיתונאיים רבים מגיעים ממקורות בעייתיים (עובדים שפוטרו, מתחרים עסקיים, האקרים), וחסימת סיפורים שיש בהם חומרים כאלו משמעותה למעשה איסור כמעט גורף לשתף תחקירים עיתונאיים משמעותיים בטוויטר. ברנדון בורמן, סגן נשיא לתקשורת גלובלית בטוויטר, אמר לוושפוסט שהחברה חסמה בעבר לינקים תחת המדיניות הזאת, אבל לא פירט באילו מקרים מדובר.

בהמשך היום, טוויטר הבהירו שהם חוסמים לינקים לכתבה רק כי היא מכילה תמונות של חומר פרוץ שיש בו מידע אישי. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, הודה בהמשך שהחברה כשלה בלהסביר לציבור את ההחלטה שלה.

המהלך של טוויטר הביא ללחץ רב וביקורת על החברה, שכלל בין השאר תלונה שהוועדה הלאומית הרפובליקנית (RNC) הגישה לוועדת הבחירות הפדרלית; זימון של דורסי להעיד בפני ועדת השיפוט של הסנאט; וכמובן מאמר מערכת של הני”פ, שהאשים את טוויטר בצנזורה של הפוסט לצורך קידום ביידן.

בעקבות הלחץ והביקורת, החברה שינתה את עמדתה פעם נוספת, ועדכנה את המדיניות. למחרת התקרית, ויג’איה גאדה, האחראית על חוק, מדיניות, אמון ובטיחות בטוויטר, הסבירה בשרשור כי

1. יותר לא נסיר חומר פרוץ, אלא אם הוא שותף ישירות על ידי ההאקרים או מי שפועלים בתיאום איתם.

2. נסמן ציוצים כדי לספק הקשר במקום לחסום אפשרות לשתף לינקים בטוויטר.

כל שאר כללי טוויטר ימשיכו לחול על פרסום או לינקוק לחומרים פרוצים, כמו החוקים שלנו נגד פרסום מידע פרטי, תוכן סינתטי או כזה שעבר מניפולציה, או עירום ללא-הסכמה.

תקשורתנים משני הצדדים

לפני שטוויטר חזרו בהם מצינזור התחקיר, הם חסמו זמנית את הטוויטר של קמפיין טראמפ ושל מנהלת התקשורת של הבית הלבן, קיילי מקאנני, ששיתפו את הסיפור; וכן את הפרופיל של הניו יורק פוסט עצמו (חסימה שנמשכה גם אחרי שחזרו בהם מהחסימה), והציגו על ציוציהם הודעה שהם הפרו את כללי טוויטר האוסרים פרסום חומרים פרוצים (hacked). 

דובר קמפיין טראמפ, טים מורטאו, תקף את טוויטר בחריפות (ובצדק) על הפרעה לבחירות:

העובדה שטוויטר חסמו את החשבון הראשי של הקמפיין של נשיא ארה”ב היא רמה עוצרת נשימה של התערבות פוליטית, ולא פחות מנסיון להטות את הבחירות. החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון חוסמים באגרסיביות סיפורים על הבחור שלהם ומונעים מבוחרים גישה למידע חשוב. זה כמו משהו מסין או קובה הקומוניסטיות, לא ארצות הברית של אמריקה.

אבל לא כל החברים של ג’ו ביידן מעמק הסיליקון באמת חברים שלו, גילה תחקיר הוול סטריט ג’ורנל שהתפרסם אתמול, וטוען שמייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, אמנם מרכז-שמאל בדעותיו, אבל יודע שהכסף מרוח על הצד הימני-שמרני, ופועל בהתאם – מטפח קשרים עם שמרנים בולטים בפוליטיקה ובתקשורת ובהם העיתונאי השמרני בן שפירו, מקדם מול הממשל את האינטרסים של פייסבוק מול אפל וטיקטק, ומתכתב בוואטסאפ על ענייני מדיניות עם ג’ארד קושנר, יועצו של טראמפ לענייני נפוטיזם.

בהקשר של היחס לאתרי חדשות, התחקיר טוען כי כשב-2017 עדכנו בפייסבוק את אלגוריתם פיד החדשות, בכירים שאחראים על מדיניות החברה חששו מההשפעה המשמעותית של השינויים על מדיית הימין, כולל דיילי ווייר של שפירו. בעקבות כך, המהנדסים עיצבו מחדש את השינויים כך שתפוצת אתרי חדשות שמאלניים, כמו מאד’ר ג’ונז האולטרה-פרוגרסיבי, תיפגע יותר ממה שתוכנן מלכתחילה. זאקרברג, נטען בתחקיר, אישר את המהלך.

מפייסבוק מסרו לווס”ג’ את האי-הכחשה הבאה: “לא הכנסנו שינויים במטרה להשפיע על מו”לים ספציפיים”

כלי תקשורת שמאלני נוסף שנפגע לפי התחקיר הוא קורייר ניוזרום, שנוסד בשנה שעברה, רשת בת 8 אתרי חדשות מקומיים שנמצאים בבעלות חלקית של Acronym, מלכ”ר עם קשרים קרובים לתורמים דמוקרטיים. זאקרברג טען שבגלל הקשרים הפוליטיים, קורייר אינו כלי תקשורת אמיתי. באוגוסט, פייסבוק הכניסו סעיף מדיניות חדש שמגביל תפוצה של אתרים מפלגתיים – הם לא יופיעו בפייסבוק ניוז, הגישה שלהם למסנג’ר ולוואטסאפ תוגבל והפרסום שלהם יוגבל. באקרונים, שמפעילים את קורייר, טענו שהמדיניות מוטה כלפי גופי חדשות שמרניים.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

🦅 קוביד-19 נ’ טראמפ 2020 🧆 חומוס ח’ליל נ’ חנק המסעדות 📻 האחראי על האינטרנט 10.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

קוביד-19 נגד טראמפ 2020

אף שחלה בקורונה, דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לפי הביו בטוויטר שלו), התעקש לעשות סיבוב נצחון במכונית סגורה (ולסכן את הנהג ומאבטחי השירות החשאי), ולחזור לעבודה (ולסכן את עובדי הבית הלבן). פרוייקט לינקולן, ארגון של רפובליקנים שפועל נגד בחירת טראמפ לנשיאות, העלה שיר מחאה לפי שיר הנושא של המחזמר “אוויטה”:

בינתיים ברשתות החברתיות: טראמפ פרסם בפייסבוק וצייץ בטוויטר:

עונת השפעת מגיעה! אנשים רבים כל שנה, לפעמים יותר מ-100,000, ולמרות החיסון, מתים מהשפעת. האם אנחנו הולכים לסגור את המדינה שלנו? לא, אנחנו למדנו לחיות עם זה, בדיוק כמו שאנחנו לומדים לחיות עם קוביד, שברוב האוכלוסיות הוא הרבה פחות קטלני!!!

דונלד ג’יי טראמפ בטוויטר ובפייסבוק

המידע הזה שקרי: בעונת השפעת של 2019-2020 מתו רק 22 אלף אנשים (78% פחות ממה שטראמפ טען), לעומת יותר מ-210 אלף מקורונה מאז תחילת 2020.

בפייסבוק מחקו את הפוסט המטעה והמסוכן של מפיץ המחלות הנשיאותי, אבל רק אחרי ששותף כ-26 אלף פעמים. בטוויטר הסתפקו בהגבלת תפוצתו. הציוץ הוסתר, ובמקומו מקבלים אזהרה מטעם טוויטר:

הציוץ הזה הפר את כללי טוויטר לגבי הפצת מידע שקרי ומזיק פוטנציאלית על קוביד-19. עם זאת, טוויטר החליטו שייתכן שיש עניין לציבור בהשארת הציוץ זמין. לימדו עוד

כששתי המילים האחרונות מפנות אל עמוד מדיניות טוויטר בנוגע לקורונה מתחילת אפריל. את הציוץ המלא אפשר לראות רק אחרי הקלקה על “view”, ואז לא ניתן לפברטו, אי אפשר להגיב לו ואי אפשר לרטווט אותו מכפתור הריטוויט. אפשר להעתיק את הלינק ולצייץ אותו, או לצטט (quote tweet), כלומר לרטווט עם הערה, מה שיצר את התמונה הנפלאה הבאה: איש התקשורת הימני בן שפירו שיתף את הציוץ של טראמפ עם המילים “בדיקת עובדות: אמת”, אבל במקום הציוץ של טראמפ הוצגה ההודעה של טוויטר שמדובר בציוץ שקרי ומזיק.

מי שהתעניין בשקר הזה יתעניין גם בשקרים הבאים:

מפיץ המחלות הנשיאותי סירב גם להעביר למרחב המקוון את העימות השני עם המתמודד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, בטענה שהוא לא מדבק – כלומר בפועל מסרב לקיים עימות. קונספירטורית קיואנון והמגישה בערוץ הימין ההזוי אינפו-וורז, דיאן לוריין, הסבירה את ההגיון מאחורי הסירוב: ביידן עלול להשתתף בעימות כדמות וירטואלית שנוצרה במחשב.

אפרופו חדשות כזב, “סגן הנשיא מייק פנס נמצא חיובי לקורונה, 8 ימים אחרי דונלד טראמפ”, כך לפי אתר הרכילות דדליין, בחבצלת שהוכנה למקרה שפנס יידבק בקורונה וצוייצה בטעות. באתר פרסמו התנצלות.

בהתייחס לטענות, השגויות אבל לא-בלתי סבירות, שטראמפ נשא את נאומו המבולבל על התרופה לקורונה על רקע מסך-ירוק ולא על מדשאות הבית הלבן, פרקר מולוי העלתה את הסרטון הזה, שבו הוא מוצג כסוחר מכוניות משומשות:

חומוס מצייץ זה מצייץ זה מצייץ

מסעדת ח’ליל, מסעדה משפחתית שפועלת ברמלה מאז שנת 1974, נאבקת על הישרדותה מול מגיפת הקורונה כמו שאר המסעדות בארץ שלא קרסו עדיין. לפני שנתיים, בעלי המסעדה החליטו לקחת אותה קדימה ולהעלות אותה לרשתות החברתיות. אלעד מידר, חבר ילדות של המשפחה ומתכנת, הופקד על פרופיל הטוויטר של ח’ליל, שאותה הפך לדמות שנונה שמדברת בשפת הרשת וגייסה עד כה 3240 עוקבים.

מידר מספר שעם הטלת הסגר, המסעדה ניסתה לעבור למודל של שליחויות ופנתה לתןביס ולוולט, אבל אלו אפילו לא ענו לפניות עד שהתפרסמה כתבה בנושא – וגם אז, נעלמו אחרי שיחה אחת. לפיכך, מידר הקים תוך יממה אתר הזמנות, והמסעדה הסבה לשליחים עובדים שהיו אמורים לצאת לחל”ת. היוזמה, שאותה הוא קידם בטוויטר, הביאה לדרישה להזמנות מעבר לתחום המשלוח הראשוני גם אל תל אביב והסביבה.

המדינה לא אישרה טייק אוויי, אבל כמו מסעדות אחרות ברחבי הארץ, גם בחליל איפשרו משלוחים-מקרוב – משלוח שיוצא מהמסעדה ללקוח שהזמין מראש ועומד במרחק המינימלי מהמסעדה המותר בתקנות. “אנשים מתקרבים למסעדה, עומדים ליד המסעדה, מנסים להזמין – אבל המסעדה לא נותנת להם”, סיפר מידר.

אבל לפני כשבוע, לקוחות שהגיעו לקבל משלוח-קרוב מהשליח התקרבו למסעדה פחות משבעה מטרים, ונצפה על ידי שוטר שארב במקום (במשטרה טוענים שמדובר היה ב-7 לקוחות; מידר טען בטוויטר של ח’ליל שמדובר ב-3 אנשים). המסעדה קיבלה קנס של 5000 שקל למסעדה וצו סגירה לשבוע

מידר הזועם דיווח על המקרה בסדרת ציוצי מחאה שנדיר היה לראות בסושיאל של גופים מסחריים, במיוחד לפני הקורונה, כולל ביקורת על ההנהגה שמצפצפת על ההנחיות – “אולי כשאני אחזור אני אקרא לעצמי ‘חומוס גילה גמליאל’ ואז אני אוכל לעשות מה שאני רוצה, כנראה”.

בהמשך יזם מידר את קמפיין “כולם שרים חליל“, שבו הוא ואוהדים מפרסמים שירי מחאה נגד הסגירה הזמנית. היום מסתיימת תקופת הסגירה, והמסעדה פתוחה להזמנות למחר.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

👑 המלך טראמפ מ̶ת̶ עדיין חי 🦠 הבת של קליאן קונוויי טקטקה את הקורונה שלה 📻 האחראי על האינטרנט 3.10.2020

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

למלך יש כתר

בפיתול עלילתי שבשנה פחות מטומטמת היה נחשב דרמטי, נשיא ארה”ב דונלד טראמפ (רפרנס: סטטוס של ר”מ ישראל) חלה בקורונה חודש לפני הבחירות. הברכות ואיחולי ההחלמה הציפו את הרשת, וכמוהם גם שמחה לאיד וייחולים למותו של איש העסקים הלגיטימי. האחרונים אסורים, כך החליטו מנהלי הרשתות החברתיות טוויטר וטיקטק, ואילו בפייסבוק הכלל פחות נוקשה.

“זה נגד את הזהות המוסרית שלי לצייץ את זה בארבע השנים האחרונות, אבל, אני מקווה שהוא ✨ ימות✨”, צייצה זארה רחים, לשעבר דוברת של קמפיין הילרי קלינטון 2016 וחברת צוות הבית הלבן של אובמה. רחים מחקה בהמשך את הציוץ והגבילה את פרופיל הטוויטר שלה לעוקבים מאושרים בלבד.

“מה אם בסוף שני המועמדים המחורבנים ימותו ובסופו של דבר #COVID19 יציל את העולם?, צייץ סטיב קאקס, מועמד עצמאי בבחירות לבית הנבחרים הקליפורני, והמשיך: “כשכתבתי ‘אני מקווה ששניהם ימותו’, דיברתי על טראמפ וביידן. לא מלאניה. היא נראית נחמדה. […] כן, הבחור שנתן למאות אלפי אמריקאים למות בלי לחשוב פעמיים? כן, הוא יכול ללכת עכשיו. ולקחת את ביידן איתו. […] אני בהחלט שמח שיש לו COVID. אני מקווה שגם ביידן יחטוף את זה. למה שיהיה אכפת לי מאנשים שלא אכפת להם מאיתנו?  […] שניהם איפשרו לאלפי אנשים למות ללא צורך כדי שהם יוכלו להמשיך לקחת שוחד מחברות גדולות”. הציוצים שלו עדיין באוויר.

“קארמה היא כלבה [b*tch]”, כתב @YourAnonNews, אחד מהעמודים הגדולים של אנונימוס. “טראמפ ‘טוען’ שהוא נמצא חיובי ל-COVID-19. סבירות גבוהה שהוא יתאושש. אפס סימפתיה ואפס זין [f*uck] על טראמפ. הוא רוצח של יותר מ-200 אלף אנשים”.

“שמאלנים דורשים שטראמפ יגנה שינאה אבל אז מיד מביעים תקווה שהוא ימות מקורונה. מדהים”, צייץ הקומיקאי צ’ד פראת’ר, ומיד הוסיף: “הלוואי שהשמאלנים יחטפו קורונה וימותו או לפחות ייחסמו מטוויטר על כך שהם אומרים ומתכוונים לחרא טפשי כמו זה”.

איחולי מוות לאדם שלקה במחלה אינם ראויים בחברה תרבותית, אבל טראמפ אינו אדם תרבותי. האיש חיקה עיתונאי נכה, לעג למחלה של מתחרה (הילרי קלינטון), הסביר שכסלב הוא יכול לתפוס נשים בפות, כינה את המקסיקנים רוצחים ואנשים והצהיר שגם אם ירצח אדם בשדרה החמישית במנהטן, איש לא יעצור אותו, וזה באמת רק מדגם זעיר.

בנוסף, רבים רואים צדק פואטי בכך שטראמפ לקה במחלה, משום שלתפיסתם הוא האשם בטיפול הכושל במגיפת הקורונה, שהביאה עד כה למותם של 209 אלף אנשים שם, מה שמציב את ארה”ב בראש טבלת המדינות האדומות עם מספר המתים האבסולוטי הגדול ביותר ובמקום ה-10 במספר המתים ביחס לגודל האוכלוסיה. טראמפ הודה שהמעיט בקטלניות המחלה למרות שידע שהיא קטלנית עוד בפברואר, לטענתו כדי לא ליצור בהלה, טען שמדובר במחלה שאינה חמורה משפעת, אמר שהיא תיעלם בקרוב ושחיסון מגיע ממש בקרוב. 

בעימות ביום שלישי הוא אפילו לעג למועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג’ו ביידן, על שהוא חובש מסיכה: “אני לא חובש מסיכות כמוהו. בכל פעם שאתה רואה אותו, יש לו מסיכה. הוא יכול לדבר במרחק 200 רגל מהם והוא מגיע עם המסיכה הכי גדולה שאי פעם ראיתי”. יתכן גם שטראמפ הדביק את ביידן – מנחה העימות, כריס וואלאס מפוקס ניוז, סיפר שהמתמודדים וצוותיהם הגיעו לעימות מאוחר מכדי להיבדק במקום, ופעלו בשיטת האמון, כשהם מצהירים שנבדקו ונמצאו שליליים לפני ההגעה למקום.

ברך טראמפ והיחסם

טיקטק. מרשת הסרטונים הקצרים מסרו ל-NPR שכללי הקהילה שלהם אוסרים להביע רצון למותו של טראמפ או שמחה על מותו, ותכנים כאלו יוסרו אם יימצאו.

פייסבוק. בחברת הריגול האזרחי המפעילה את הרשת החברתית הגדולה בעולם אמרו שהם “מבחינים בין דמויות ציבוריות לאנשים פרטיים, משום שאנחנו רוצים לאפשר דיון, שפעמים רבות כולל הערות ביקורתיות כלפי אנשים שנמצאים בחדשות או שיש להם ציבור עוקבים גדול. עבור דמויות ציבוריות, אנחנו מסירים התקפות חמורות, כמו גם התקפות מסויימות שבהן הדמות הציבורית מתוייגת ישירות בפוסט או בתגובה”. משמעות הדבר היא שאפשר לייחל ולאחל מוות לטראמפ בפייסבוק, אבל לא לתייג אותו בפוסט או “לחשוף [אותו] בכוונה” ל”קריאות למוות, מחלה קשה, מחלה מגיפתית או נכות”. דוברת של פייסבוק הבהירה שיימחקו גם קריאות למותו של טראמפ שיפורסמו בדף שלו ובתגובות לפוסטים שלו, וכמובן איומים נגדו.

טוויטר. “תוכן שמאחל, מייחל או מביע רצון למוות, פגיעה גופנית קשה או מחלה קטלנית של אדם עומד בניגוד לכללים שלנו”, אמרו ברשת החברתית קצרצרת הטקסטים. אין הבדל בין תוכן כזה שמופנה לדמויות ציבוריות ולאנשים פרטיים, וציוצים כאלו “יהיו חייבים להיות מוסרים”, וייתכן שמחבריהם יועברו למצב קריאה בלבד, כלומר לא יוכלו לצייץ, ואולי יושעו מהרשת. בטוויטר אומרים שהדבר נובע מכללי “התנהגות מתעללת” שקיימים ברשת מאז אפריל.

מתגלצ’ים רבים הגיבו להודעה של טוויטר בטענות לצביעות ולאכיפה בררנית, כשהם מביאים דוגמאות לקריאות למוות ולרצח של אנשים שאינם דונלד טראמפ, שהרשת החברתית לא הסירה – כולל ציוצים שקוראים למותו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, חלקם נמצאים שם כבר 8 שנים ללא הפרעה.

פרופ’ שרה רוברטס מ-UCLA, שחוקרת ניטור וניהול תוכן מקוון, כתבה שצייצנים רבים מדווחים על איומים על חייהם, דוקסינג (פרסום פרטים אישיים לצורך הטרדה), הטרדה גזענית, סקסיסטית, הומופובית, טרנספובית, שמנפובית, אייבליסטית ועוד, שבוצעו בטוויטר ודווחו לטוויטר – אך דבר לא נעשה.

“למעשה”, כתבה פרופ’ רוברטס, “אני יכולה לחשוב על חשבון טוויטר אחד, מרובה עוקבים, שהיה אחראי לכמות יוצאת דופן של הסוג הזה של התעללות נגד אנשים על הזהות שלהם, ארצות המוצא שלהם, אמונותיהם הפוליטיות וכד’, ומעט מאוד נעשה נגדו, אם בכלל. הוא שייך לדונלד טראמפ”.

אמאש’ך קורו?

היום בפינה “דברים שאתה מגלה ברשתות חברתיות”: קליאן קונוויי, לשעבר יועצת של טראמפ ולפני כן מנהלת הקמפיין שלו, לקתה גם היא בקורונה. היא צייצה על כך היום בטוויטר, אולם כחצי שעה לפני כן הדבר נחשף בטיקטק של בתה, קלאודיה, שכתבה: “אני זועמת. חיבשו את המסיכות שלכם. אל תקשיבו לחתיכת חרא הפאקינג נשיא האידיוט שלנו. שימרו על עצמכם ועל מי שבסביבתכם”.

@claudiamconway

bye i’m done i’ll see you all in two weeks

♬ smack my blank like a drum – andy war

עוד אחד שחשב שהסושיאל הוא המקום לפרסם חדשות חשובות הוא הנאשם וראש הממשלה בנימין נתניהו. רק בתגובה לשאלת גולש בפייסבוק לייב הוא טרח לעדכן כי “הסגר יימשך לא פחות מחודש ואולי יותר”.

ממשיכים להילחם בקורונה, עדכון בשידור חי ממני אליכם. תשאלו אותי כל מה שאתם רוצים >>

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Monday, September 28, 2020

עימות או למות

ווירד אל ינקוביק הלחין את העימות בין טראמפ לביידן. האזינו:


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

← לדף הקודםלדף הבא →