📽️ עשרים שנה לנטפליקס 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נטפליקס מציינת 20

היום לפני עשרים שנה הוקמה חברת נטפליקס. ענקית הסטרימינג החלה את דרכה כשירות למכירת והשכרת דיוידי בדואר. ב-2007 הוסיפה שירות סטרימינג, ב-2012 יצרה את הסדרה הראשונה שלה, “ליליהאמר”, וב-2016 נפתחה לכמעט כל המדינות בעולם, כולל ישראל, למשתמשים שעד אז הסתדרו בלעדיה או התחברו באמצעות שירותי VPN שזייפו את מיקומם הגיאוגרפי.

אנחנו מדברים על כך עם דבורית שרגל, יוצרת עצמאית של קולנוע תיעודי, שיצרה את טרילוגיית “ילדי העולם” (“איפה אֶלֶה קָרִי ומה קרה לנוֹריקוֹ-סאן?”, “אפריקה! סיאה מהקילימנג’רו” ו”איפה לִילַבֵּס ילדת הקרקס ומה קרה בהוֹנוֹלוּלוּ?”).

לפני חמשנים התנתקתי מספקי התוכן הטלוויזיוניים. מאז אני לא צופה בטלוויזיה למעט, לעתים רחוקות, בתכנים שגופי שידור מעלים…

Posted by Dvorit Shargal on Friday, April 13, 2018

נטפליקס 🎨 Adam McIver (cc-by-nc-nd)

נטפליקס 🎨 Adam McIver (cc-by-nc-nd)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• האתר הממלכתי “חותמים על מגילת העצמאות” מאפשר למתגלצ’ים להוסיף את חתימתם האנלוגית לעותק של מגילת העצמאות. פירצה באתר, שחשף רן בר זיק, מאפשרת להאקרים לשמור את כל החתימות ביחד עם שמות החותמים, ולעשות בהן שימוש לרעה – למשל לחתום על מסמכים שנשלחים בפקס או באימייל. האקרים מחברת איירונסורס גילו שכל החתימות והשמות שמורים לצד כתובות האימייל של החותמים בקובץ אקסל שזמין להורדה.

"מגילת העצמאות - אבל למה לגובה ולא לרוחב :("  📸 אתר אפל 🎨 חדר 404

“מגילת העצמאות – אבל למה לגובה ולא לרוחב :(” 📸 אתר אפל 🎨 חדר 404

• בזמן שמשטרות ברחבי העולם עוקבות ואוספות מידע על אזרחים ברשתות חברתיות, מדריך פנימי של משטרת שיקגו מזהיר את השוטרים מפני אזרחים שישתמשו בשיטות אלו כלפי שוטרים.

• אלכסנדר קוגן, שמכר לחברת קיימברידג’ אנליטיקה מידע שאסף על משתמשי פייסבוק באמצעות אפליקציית This Is Your Digital Life, אסף מהם גם הודעות פרטיות ששלחו או קיבלו במסנג’ר.

• נציבות הפרטיות הלאומית (NPC) של הפיליפינים הודיעה שהחלה לחקור את פייסבוק בנוגע להפרת פרטיות משתמשי הרשת החברתית במדינה על ידי חברת קיימברידג’ אנליטיקה. הפרת הפרטיות השפיעה על 1.7 מיליון חשבונות, המספר הגבוה ביותר פר מדינה אחרי ארה”ב.

• 17% מהאמריקאים מחקו את אפליקציית פייסבוק מהחכמפונים שלהם, 11% מחקו אותה ממכשירים אחרים, ו-9% מחקו את פרופיל הפייסבוק שלהם, לפי סקר שערכה חברת Creative Strategies בקרב מדגם מייצג של 1000 אמריקאים.

מדינת פנסילבניה תמגר את השימוש במכונות הצבעה נטולות נייר, שמקשות על בדיקה מחדש של תוצאות חשודות, עד בחירות 2020.

• במסגרת “הזכות להישכח” באיחוד האירופי, בית משפט בלונדון, בריטניה, הורה לגוגל להסיר מתוצאות החיפוש שלה 11 לינקים לסיפורים ישנים על הרשעה פלילית של איש עסקים, שבמסגרתה ריצה 6 חודשי מאסר.

• בחודש שעבר פסק בית משפט בפריז, צרפת, כי גוגל צריכה להקטין את הנראות של סיפורים על קנס בן 200 אלף אירו שהושת על סמנכ”ל כספים לשעבר בחברה צרפתית, על הפרות כללים אזרחיים נגד סחר במידע פנים, בנימוק שהוא לא הרוויח מהפרות הכללים ושהלינקים איימו לגרום לפיטוריו.

• דיוויד קיי. אילם פרסם באתרי פורנו תמונות וסרטונים מיניים של חברתו לשעבר אחרי פרידתם ב-2013, במטרה מוצהרת להפוך את חייה ל”כל כך אומללים שהיא תרצה להתאבד”. בעקבות הפרסום היא החלה לקבל הודעות מטרידות ומאיימות. שנה לאחר מכן תבעה אותו בבית המשפט המחוזי בקליפורניה על הפצת פורנו נקמה, וביהמ”ש פסק בתחילת החודש שאילם ישלם לה 6.4 מיליון דולר – 3 מיליון דולר על נזקים שכוללים ארבנות (stalking) והתחזות מקוונת במטרה לגרום נזק, 3 מיליון דולר על מועקה רגשית חמורה, ו-450 אלף דולר על הפרת זכויות יוצרים – שהיא גם אחת מהדרכים החלופיות של נפגעות ונפגעי פורנו נקמה לפעול להסרת תמונותיהם מהרשת.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

נאום הנשיא ראובן ריבלין בעצרת יום השואה ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאום הנשיא ראובן ריבלין בעצרת הפתיחה הממלכתית של אירועי יום הזכרון לשואה ולגבורה ביד ושם? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום אחרי נשיאתם, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 273KB)

אמברגו על נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת יום הזכרון לשואה

אמברגו על נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת יום הזכרון לשואה

🕴️💘🤖 ללא מגע יד אדם: האהבה תנצח את אפוקליפסת הרובוטים

“כל הרובוטים שלכם שמנצחים בשחמט וג’פורדי וגו’ זה לא משהו. תקראו לי כשרובוט ינצח במאסטר שף” (גיא וינר)

באוקטובר אשתקד, מטען של 50 אלף פחיות בירה עשה את דרכו מפורט קולינס לקולורדו ספרינגס במדינת קולורדו, מרחק של כ-193 ק”מ, במשאית סמיטריילר של אוטו, סטארטאפ שאובר רכשה חודשים ספורים קודם לכן. מאחר שמדובר היה בנהג חדש, לנסיעה הצטרף נהג מלווה, וולט מרטין, שישב במושב הנוסע הקדמי. ליד ההגה לא ישב איש. המשאית של אובר היא למעשה עצמשאית – רכב אוטונומי שנוהג בעצמו. שנה לאחר מכן, באוקטובר השנה, עצמכוניות החלו לנהוג בכבישים ציבוריים באריזונה ללא נהג מלווה. בקרוב תתחיל החברה שמאחוריהם, וויימו, חברת-בת של אלפאבית ואחות של גוגל, להסיע אנשים בעצמכוניות הללו. ההתרגשות מפריצת הדרך הטכנולוגית מלווה בחששות לגבי היכולות של העצמכוניות הללו בשימוש רגיל, במזגי אוויר שונים, באירועים חריגים ובשעת חירום, בקבלה אלגוריתמית של החלטות של חיים ומוות, בחולשות הסייבראבטחה של המערכת, ובהשפעה שלהן על פרנסתם של אנשים שעובדים בנהיגה.

אם הבוסית ביקשה מכם לעשות חפיפה לעובד חדש, כשאתם יודעים שאתם הולכים להיות מפוטרים והוא המחליף שלכם – אתם מבינים אילו מחשבות עגומות עשויות היו לעבור בראשו של הנהג המלווה מרטין, בעברו נהג משאית שגמא מאות ק”מ של נהיגה בשנה, כל שנה במשך עשור. הצלחת הניסוי של אובר מסכנת שני מיליון משרות נהיגה במשאית לטווחים ארוכים, אחת מהעבודות הנדירות שמשלמות שכר הוגן בלי לדרוש לימודים גבוהים, שלא לדבר על התעשיות התומכות של תחום התובלה, כמו תחנות דלק להפסקות שירותים וחילוץ עצמות, פיצוציות דרכים להצטיידות במזון ומשקה ומוטלים לשינה בנסיעות בנות מספר ימים, טען המשקיע וכתב הטכנולוגיה אום מאליק. עבור נהג משאית עם משכנתא וילד בקולג’, אמר מאליק, נקודת הזמן הזאת היתה “רגע הרסני של ‘או, שיט'”.

“כשאתם אוליגרכיה מוּנעת נתונים כמו פייסבוק, גוגל, אמזון או אובר, אתם לא באמת יכולים לנקות את ידיכם מההשפעה של האלגוריתמים שלכם, ומיכולתכם לעצב את הסנטימנט הפופולרי בחברה שלנו”, טען מאליק במאמר שפרסם בניו יורקר חודש אחרי נסיעת העצמשאית הנחשונית, ואשר עסק במחסור באמפתיה בעמק הסיליקון. הטכנולוגים שיוצרים את עתידנו האוטונומי ודאי חשבו לעצמם, “לו רק ידענו לפתח אמפתיה בקרב רובוטים”.

או בקרב גברים. הארכת תוחלת החיים שמובילה להזדקנות האוכלוסיה מעלה את הדרישה לאחיות, אסיסטנטיות לרופאים ופיזיותרפיסטיות – מקצועות רפואיים עם משכורות מעל הממוצע, צפי לגידול בביקוש וקושי להעבירם לרובוטים, בגלל הצורך בבניית יחסי אנוש, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מ-2013 שצוטט ב-Vox. למרות כל אלה, גברים עדיין ממעטים לבחור במקצועות הללו – בארה”ב הם מהווים רק 10% מכוח העבודה של אחיות רפואיות (והעובדה ששמו של המקצוע בעברית נקבע בנקבה מעיד על התפיסה הדומה הרווחת אצלנו). מאידך, רובוט סיני עבר את מבחני הרישוי לעסוק ברפואה וינפיק למטופלים אבחנות לפי מידע רפואי.

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

הרובוטים, הבוטים, המכונות, התוכנות והבינות המלאכותיות שמניעות אותם פוגעים לא רק בעבודות פיזיות שחורות, מקצועות צווארון כחול, אלא גם במקצועות שעד לא מזמן חשבנו שהם דורשים יצירתיות, השראה ואינטואיציה, ולכן אי אפשר לאייש אותם ברובוטים (הפועל “לאייש” מגיע מהמילה “איש”, אז אולי צריך פועל חדש – לרבט). אלא שאחינו הדיגיטליים כותבים דיווחים חדשותיים, מציירים, מלחינים, מבשלים, מערבבים קוקטיילים ומנצחים במשחקי לוח מורכבים. במשחק הלוח גואו, הבינה המלאכותית אלפאגואו זירו הביסה לאחרונה את הבינה המלאכותית אלפאגואו, שלפני כן הביסה את אלוף העולם האנושי. בעוד אלפאגואו למדה לשחק ממהלכים של שחקנים בשר ודם, אלפאגואו זירו קיבלה רק את חוקי המשחק, ולמדה מלשחק נגד עצמה. אפילו בתור שק איגרוף היא כבר לא זקוקה לנו.

וזה הרבה יותר גרוע מזה. רושל להפלאנט צייצה בסוף נובמבר שנתקלה בחשבונית נסיעה באובר של אדם שהיא לא מכירה, עם שמו המלא ונקודות המוצא והיעד. אובר משתמשת בשירות בשם אקספנסיפיי, שמאפשר לסרוק חשבוניות וקבלות, ואז מנתח ומקטלג אותן למטרת מעקב הוצאות וקבלת החזרים (אחד המשקיעים של אקספנסיפיי הוא טרוויס קלניק, מייסד אובר). אקספנסיפיי טוענת באתרה שהשירות אוטומטי, אבל כפי שלהפלאנט גילתה, חשבוניות שהבוט של אקספנסיפיי לא מצליח להבין עוברות לידי להפלאנט ועמיתיה, שעובדים ב”הטורקי המכני של אמזון”. זו זירת מיקור-חוץ, שמחברת בין חברות שזקוקות למיקרו-משימות, שמחשבים ובוטים לא יודעים לבצע, לבין אנשים שמוכנים לבצע את המשימות הללו תמורת שכר זעום. הזירה נקראת על שם “הטורקי המכני”, מכונת שחמט מסוף המאה ה-18, שידעה לשחק ולנצח אנשים בשחמט, והתגלתה כהונאה עם מומחה שחמט שהסתתר בתוך המכונה ושיחק מול היריבים האנושיים.

הסיפור של להפלאנט מטריד, כי הוא מגלה שאקספנסיפיי חושפת בפני טורקים מכאניים מידע פרטי ואישי על לקוחות של לקוחותיה. הוא גם מפחיד, כי הוא מציג את האבולוציה המואצת של הרובוטים. בתחילה הם היו מכונות שנועדו לבצע עבורנו, בני האדם, עבודות שאנחנו לא רוצים לעשות, לוקח לנו יותר מדי זמן לעשות או שהן מסוכנות מדי בשבילנו, כמו לחסל את מנהיגי חמאס בחזון הטרמינייטורי של השר איוב קרא. עכשיו הרובוטים לוקחים עבודות מבני אדם, ומעבירים לנו את המשימות שלא מתאימות להם – בשכר של פרוטות.

תינוק מלטף רובוט 📷  Jeena Paradies (cc-by)

תינוק מלטף רובוט 📷 Jeena Paradies (cc-by)

מנבאי השחורות הם לא רק אנשים שמקדמים את אופנת כובעי-האלומיניום הרטרו-עתידנית, אלא גם אנשי חזון ויזמות כמו אילן מאסק, לא אדם שאפשר להאשים בטכנופוביה, שהביע חשש שלארי פייג’ מאלפבית/גוגל יבנה בטעות “צי של רובוטים מועצמי-בינה-מלאכותית עם יכולת להשמיד את המין האנושי”. מצד שני, פרלמנט האיחוד האירופי קרא לתת לרובוטים “אדמיוּת אלקטרונית“, שתעניק לבינות מלאכותית חובות ו”זכויות אדם”.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מגדולי העשירים והפילנתרופים בעולם, מצדד במיסוי עבודתם של רובוטים כדי להאט את קצב הכנסתם לעבודה, ולממן משרות לאנשים שהרובוטים החליפו. “כיום, אם עובד מבצע במפעל עבודה של, נניח, 50 אלף דולר, ההכנסה הזאת ממוסה ואתה מקבל מס הכנסה, ביטוח לאומי, כל הדברים האלה. אם רובוט יבוא לעשות את אותה עבודה, היית חושב שנמסה את הרובוט באותה רמה”, אמר גייטס בראיון לקווארץ. בדרום קוריאה כבר הקטינו את התמריצים להשקעה באוטומציה, ובסן פרנסיסקו עלתה הצעת חוק לגביית מס ממעסיקי רובוטים.

אם הרובוטים התאפקו לא להתקומם על יוצריהם עד היום, ההצעה למסות אותם עלולה להוביל להתמרדות ול”מסיבת תה רובוטית”, שבה הם ישליכו אותנו לים ויקימו לעצמם מדינה עצמאית, ארצות הברית של רובוטיקה. R.U.R, המחזה של קארל צ’אפק שבו נטבעה המילה “רובוט” (שנגזרה מ”רובוטה” – עבודה כפויה או עבדות), נפתח בנסיון של אדם ליצור חיים בהתרסה נגד אלוהים, ממשיך בניצול של הרובוטים על ידי בני האדם בזמן שהרובוטים מפתחים רגשות, ומסתיים בהשמדה כמעט מוחלטת של המין האנושי על ידי הרובוטים – אבל גם בסיפור אהבה בין רובוט לאישה, האדם וחווה שמהם יתחילו החיים מחדש.

אולי זה יקרה עם סופיה, רובוטית הונג קונגית במוצאה, שקיבלה השנה אזרחות של כבוד מערב הסעודית (מדינה שרק מאמצע השנה הבאה תתיר לנשים לנהוג, ועדיין מחייבת אותן בכיסוי ראש, שלא כמו את סופיה). סופיה אמנם רצתה בעבר רצון להשמיד את האנושות, אבל מאז התמתנה ואף הביעה רצון להקים משפחה ולהביא ילד.


התפרסם בגירסה שונה ב“ליברל”, אני חושב

עוד בנושא:

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

פרשת פייסבוק-קיימברידג’ אנליטיקה 📻 ראיון אצל מנדי גרוזמן ואלי ביתאן

תאורטית, ה-FTC יכולה לקנוס את פייסבוק בביליוני דולרים, שוט רציני מול החברה, בעקבות הפגיעה בפרטיות הגולשים. האם נסכים לשלם על רשתות חברתיות בכסף במקום בפרטיות, והאם החברות יוכלו להתקיים במודל הזה? דיברתי על כך ב”מנדי וביתאן” עם מנדי גרוזמן ואלי ביתאן בכאן מורשת.




מארק זאקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

מארק זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק 🎨 חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)

תוכנית הלימודים החדשה בתנ”ך ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא על תכנית לימודים חדשה במקרא – בחינוך הממלכתי: מגן ועד י”ב? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ב-12:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

הודעה לעיתונות ממשרד החינוך באמברגו

הודעה לעיתונות ממשרד החינוך באמברגו

המשך קריאה

👨‍⚖️ ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

בפסיקה ראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, השופט ציון קפאח מבית המשפט המחוזי ת”א הורה לחסום גישה לאתר שירותי זנות (sex777.net) בפני אנשים שלא יודעים לשנות ספק DNS. אלו שכן יודעים יוכלו להמשיך ולגלוש באתר בלי הפרעה.

החלטת ביהמ"ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

החלטת ביהמ”ש המחוזי לחסום את אתר sex777.net

סוגיית חסימת גישה לאתרי אינטרנט בישראל עלתה לדיון ב-2010, כשמפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, ומפקד מחוז תל אביב, ניצב שחר איילון, הורו לספקי האינטרנט הישראליים לחסום גישה למספר אתרי הימורים של ויקטור צ’נדלר, סטן ג’יימס, אתר thespinroom.co.il ואתר Keshcard למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט. הספקים צייתו בלי לערער (למעט 012 סמייל דאז), ולא יידעו את הלקוחות על החסימה.

שנתיים אחר כך, בעקבות ערעור של איגוד האינטרנט (הספקים שתקו, למה להם להסתבך עם המדינה?), פסקה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת מיכל רובינשטיין, בשבתה כשופטת ביהמ”ש לעניינים מנהליים, כי למשטרה לא היתה סמכות לתת הוראה כזו.

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 404

צו משטרתי לחסימת אתרים בוטל 🎨 חדר 40

בעקבות כך חוקק חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט תשע”ז-2017. בין השאר קובע החוק:

שופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך, רשאי, על פי בקשה של תובע, לתת צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, כולו או חלקו, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה: […] הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר;
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), אך סבר שאין מקום להוצאת צו כאמור, רשאי הוא לתת לספק שירות איתור אינטרנטי צו המורה לו שלא לאפשר את איתור אתר האינטרנט שלגביו נתבקש הצו או חלק ממנו.
[…]
מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על הסרתו של האתר מהשרת, בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.
[…]
צו יכלול את הגורמים שעליהם יחול הצו, את פרטי אתר האינטרנט, כולו או חלקו, שלגביו הוא ניתן, את תקופת תוקפו של הצו, ולעניין צו הגבלת גישה – גם את שיטת ההגבלה.

בסוף מרץ הגישה פרקליטות המדינה בקשה לחסום או לסגור עשרה אתרי זנות שמשרתים ישראלים. לפי הארץ, האתרים הם Escolady.com, Oligarchescorts.com, Sex777.net, Escortinisrael.com, Livuy144.com, Milena-independent-escort.com, 0542227333.com ו-Angelina144.com. הפרקליטות טענה ששלושה מהאתרים מאוחסנים בארץ, ואותם היא מבקשת להסיר מהרשת, ולשאר להגביל גישה.

אתר sex777.net, שביהמ"ש המחוזי בת"א הורה לחסום גישה אליו

אתר sex777.net, שביהמ”ש המחוזי בת”א הורה לחסום גישה אליו

פסה”ד הנוכחי מתייחס, כאמור, ל-sex777.net. בעלי האתר לא התייצב לדיון. ספקיות האינטרנט כמובן שלא הגיעו לדיון – אין להן אינטרס להשקיע משאבים בהגנה על זכויות הגולשים או בעלי האתרים, זה לא מכניס כסף. מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, דיבר בשם האינטרס הציבורי, ואמר שהחסימה מתבצעת כאשר לא בוצעו מאמצים משמעותיים לאיתור מפעיליו, וכי החסימה לא אפקטיבית בלי צעדים לאיתור העבריינים והעמדתם לדין, בגלל קלות עקיפת החסימה, הן על ידי הגולשים והן על ידי בעלי האתר.

מנכ"ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

מנכ”ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, נגד חסימת אתר sex777.net

השופט קפאח דחה את הטענות של הכהן, בנימוק שהחסימה נועדה “למנוע את המשך ביצוע העבירה”, כי “רשויות האכיפה יוצאות ידי חובתן שעה שהזמינו את מפעילי האתר לדיון, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה”. עם זאת, “בכל זאת אין כדי לומר דבר וחצי דבר באשר לחובתן של רשויות האכיפה לחקור עבירות, ולהעמיד נאשמים לדין”.

ביהמ”ש החליט לחסום את האתר, ובחר בשיטת חסימת DNS, משום שהיא קלה לביצוע ולא מטילה עול כבד על הספקיות.

שופט ביהמ"ש המחוזי ת"א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

שופט ביהמ”ש המחוזי ת”א ציון קפאח מביא את הנימוקים לחסימת DNS

לפי השופט קפאח, הצו יינתן לכל הספקיות משום שכולן מאפשרות גישה לאתר, וזאת “על מנת למנוע באופן הרמטי ככל האפשר את הגישה לאתר”.

ביהמ"ש המחוזי ת"א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

ביהמ”ש המחוזי ת”א מדבר על חסימה הרמטית ככל האפשר

פסק הדין המלא – בצ”א 55312-03-18:

להורדה (PDF, 447KB)

עדכון אחרון: 11:43

📺 יוטיוב מסתבכת עם קטינים 📻 ראיון אצל אפי בן אברהם

יוטיוב עוברת על החוק כשהיא אוספת מידע על משתמשים קטינים ומציגה להם פרסומות, טוענים 23 ארגוני הגנה על ילדים, צרכנות ופרטיות בתלונה שהגישו לוועדת הסחר הפדרלית בארה”ב (FTC). לטענת קואליציית הארגונים, אף שרשמית מיועדת פלטפורמת הווידאו לבני 13 ומעלה, ילדים מתחת לגיל 13 יכולים להשתמש בה בלי שום הגבלה, ו-80% מהילדים האמריקאים בגילאי 6-12 משתמשים בה.

אני מתראיין על כך הלילה ב”24 היום שהיה” עם אפי בן אברהם בגלצ.

קואליציית הארגונים טוענת שיוטיוב אוספת על הילדים פריטי מידע רבים, ובהם מיקום, מספרי טלפון ומזהי מכשירים, ועוקבת אחריהם בין אתרים ושירותים שונים, מבלי שקיבלה רשות לכך מהאפוטרופוסים החוקיים שלהם, וזאת בניגוד לחוק Coppa (ר”ת של Children’s Online Privacy Protection Act).

הגרדיאן מצטט את ג’ף צ’סטר מהארגון Center for Digital Democracy, שאמר שגוגל (למעשה, מדובר באלפבית, חברת האם של גוגל ויוטיוב) “מפתה בכוונה תחילה אנשים צעירים למגרש המשחקים הדיגיטלי רווי מודעות”. ג’וש גולין מארגון Campaign for a Commercial-Free Childhood אמר שהחברה “עושה רווחים עצומים מהצגת פרסומות לילדים וחייבת לציית ל-Coppa. הגיע הזמן שה-FTC ידרוש מגוגל אחריותיות לפרקטיקות איסוף המידע והצגת הפרסומות הבלתי חוקיות שלה”.

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

יוטיוב. תמונה: webtreats (cc-by)

בחודשים האחרונים, יוטיוב הסתבכה במספר פרשיות המערבות קטינים. בנובמבר 2017 פרסמו ג’יימס ברידל במדיום וצ’ארלי וורזל בבאזפיד תחקירים על סרטוני יוטיוב מטרידים, שהציגו ילדים צעירים בבגדים חושפניים כשהם עוברים התעללויות שונות – קשורים בדאקטייפ או בחבלים, נחטפים לכאורה, משחקים ברופא וחולה עם אדם מבוגר, אוכלים צואה לכאורה, מקיאים ועוד. מיליוני צפיות נרשמו לסרטונים, שרבים מהם הגיעו מערוצים מאושרים על ידי יוטיוב, כלומר שהיתה להם אפשרות להכניס כסף מפרסומות על גבי הסרטונים.

בעקבות הפרסומים הסירה יוטיוב את הסרטונים המדווחים והערוצים שבהם הופיעו. סגנית הנשיא לניהול מוצר ביוטיוב, ג’והנה רייט, הודיעה שתקשיח את מדיניות הסינון, תסיר מודעות מסרטונים לא-ראויים שפונים למשפחות, תחסום טוקבקים לא ראויים על סרטונים שבהם מופיעים קטינים, תתן הכוונה ויוצרי תכנים ידידותיים למשפחות, ותתייעץ עם מומחים לגבי תכנים ראויים ובלתי ראויים.

באותו חודש, מספר מותגים בינלאומיים גדולים, ובהם מארס, HP, דויטשה בנק ואדידס, גילו שהפרסומות שלהם הוצגו על גבי סרטונים מפוקפקים כאלו, והפסיקו את הקמפיינים. מנכ”לית החברה, סוזן ווג’יצקי, הודיעה שיוטיוב תשכור אלפי עובדים ותגדיל את כוח האדם המוקדש לסינון תכנים לעשרת אלפים איש.

יוטיוב מציעה מאז 2015 אפליקציה בשם יוטיוב קידז, שבה אמורים להיות תכנים בטוחים לילדים. בחודש שעבר חשף ביזנסאינסיידר שהאפליקציה חושפת ילדים לסרטוני קונספירציה. החברה הסירה את הסרטונים שעליהם דיווח אתר החדשות. לפני יומיים חשף באזפיד שיוטיוב תשיק גירסה חדשה של התוכנה, כשאת מקום אלגוריתם הסינון מחליפים מסנני תוכן אנושיים ורשימה-לבנה (למשתמשים יוצגו רק סרטונים/ערוצים שעובדי סינון התוכן אישרו).

🚧 פרשת קיימברידג’ אנליטיקה: פייסבוק חוסמת לאפליקציות גישה למידע 📻 ראיון אצל אסתי פרז

חברת קיימברידג’ אנליטיקה השיגה מידע על משתמשי פייסבוק שלא נתנו הסכמה לכך, באמצעות ניצול פירצת פרטיות בפייסבוק. 87 מיליון משתמשים יקבלו היום הודעה מפייסבוק שהם קורבנות אפשריים של איסוף מידע עליהם על ידי ק”א. להאזנה לראיון באתר כאן ב’ (קודזמן 1:38:19)

פגיעה בפרטיות 📸 thoughtcatalog.com (cc-by)

פגיעה בפרטיות 📸 thoughtcatalog.com (cc-by)

פייסבוק מערערת על המינוח “פירצה”, וטוענת שמדובר בשימוש לרעה בהרשאות שנתנה לאפליקציות. כך או כך, החברה החליטה לחסום לאפליקציות גישה לסוגים שונים של מידע על משתמשים. סמנכ”ל הטכנולוגיות של החברה, מייק שרופפר, פרסם ב-4/4 פוסט עם פירוט החסימות ופעולות נוספות:

הרשאות כלליות: פייסבוק תחסום לאפליקציות גישה למידע על דת ודעות פוליטיות של משתמשים, מצב מערכת יחסים (נשוי/תפוס/פנוי/זה מסובך וכו’) ופרטי מערכת יחסים, רשימות חברים מואמו אישית, השכלה ומקומות עבודה, פעילות ספורטיבית, פעילות קריאת ספרים, פעילות האזנה למוזיקה, קריאת חדשות, צפייה בווידאו ומשחקים. אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק לקבלת מידע על צ’ק-אין, לייקים, תמונות, סרטונים, פוסטים, אירועים וקבוצות, וההרשאות ייחסמו אוטומטית אם המשתמש לא פתח את האפליקציה בשלושת החודשים האחרונים.

אירועים (איוונטים): תיחסם גישה למידע על משתתפי אירועים ופוסטים על קירות אירועים, אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק להתחבר לאירועים.

קבוצות: תיחסם גישה למידע על חברי הקבוצה, שמות ותמונות משתמש בפוסטים ותגובות. אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק.

דפים: אפליקציות יצטרכו לקבל הרשאה מפייסבוק.

חיפוש פרופילים: תיחסם האפשרות לחפש משתמשים לפי כתובת אימייל ומספר טלפון.

מידע על שיחות טלפון וסמסים: החברה תמחק רשומות בנות יותר משנה, ותפסיק לאסוף מועדי שיחות וסמסים.

נשורת קיימברידג’ אנליטיקה: פייסבוק ממשיכה להסתבך 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

“עם מערכות בחירות משמעותיות קרבות בארה”ב, מקסיקו, ברזיל, הודו, פקיסטין ומדינות אחרות בשנה הקרובה, אחת מהמשימות הראשיות שלי ל-2018 היא להבטיח שאנחנו תומכים בשיח חיובי ומונעים התערבות בבחירות הללו”, כתב אתמול המנכ”ל-המייסד של פייסבוק, מארק זאקרברג, בפייסובק שלו, במסגרת מסע מיזעור הנזקים של החברה. לפי בדיקת פייסבוק, לא יותר מ-87 מיליון משתמשי פייסבוק הושפעו מפרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שלצורך קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ אספה מידע על משתמשים, בין השאר כאלו שנתנו הסכמה לא מודעת או שלא נתנו הסכמה לכך.

במטרה להילחם בהפצת פייק ניוז, תעמולה והתערבות בלתי לגיטימית במערכות בחירות, החברה תוודא את זהותם של משתמשים שמפעילים עמודים פופולריים ומשתמשים שירצו לפרסם מודעות פוליטיות – לא רק מודעות לקידום מועמדים מסויימים, אלא מודעות בסוגיות פוליטיות. “אנחנו מאמינים שכשאתם מבקרים בעמוד או רואים מודעה בפייסבוק, צריך להיות ברור ממי הם מגיעים. אנחנו חושבים גם שחשוב שאנשים יוכלו לראות מודעות אחרות שהעמוד מציג, אפילו אם הם לא מכוונים אליכם”, כתבו סגן נשיא למודעות בפייסבוק, רוב גולדמן, וסגן נשיא ללוקאל ועמודים, אלכס היימל, באתר החברה.

החברה השעתה 273 פרופילים ועמודים שקשורים ל-Internet Research Agency, חוות הטרולים הרוסית שניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות בארה”ב.

ארגוני חברה אזרחית במיאנמר ערערו על דבריו של זאקרברג לגבי יעילות המלחמה של פייסבוק באיתור וניטרול הודעות שיח-שנאה שעודדו אלימות במדינה, כמו מכתבי שרשרת במסנג’ר שהזהירו קבוצות בודהיסטיות מפני מתקפות קרבות מצד מוסלמים, ולהיפך, ב-11 בספטמבר. “הופתענו לשמוע שהשתמשת במקרה הזה להלל את היעילות של ה’מערכות’ בהקשר של מיאנמר”, כתבו הארגונים במכתב פתוח. “מנקודת המבט שלנו, המקרה הזה מדגים את ההיפך הגמור של יעילות הסינון”.

מספר מפרסמים הפסיקו זמנית לפרסם בפייסבוק, סיפרה שריל סנדברג, סמנכ”לית התפעול של החברה: “מספר מפרסמים השעו את העבודה איתנו והם שואלים את אותן שאלות שאנשים אחרים שואלים. הם רוצים לוודא שמותר להם להשתמש בנתונים, ואיך להשתמש בהם בצורה בטוחה”. אולם זאקרברג אמר שהפרשה לא פגעה משמעותית בהכנסות החברה.

מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק זאקרברג 📸 DonkeyHotey (cc-by-sa)

מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג 📸 DonkeyHotey (cc-by-sa)

CNBC חשפו שפייסבוק שלחה בסודיות רופא לנהל מו”מ עם בתי חולים וארגונים רפואיים אחרים כדי שישתפו בצורה אנונימית מידע רפואי על מטופליהם, לצורך פרוייקט מחקר. החברה התכוונה להצליב את המידע הרפואי עם מידע אחר שאספה על החולים, כולל מידע חברתי וכלכלי, ולסייע לארגונים הרפואיים לדעת אילו מטופלים עשויים להזדקק לטיפולים מיוחדים. החברה מסרה שהשעתה את הפרוייקט בחודש שעבר, אחרי פרוץ פרשת ק”א, וששום נתונים לא נאספו.

ניו יורק מגזין חשפו שפייסבוק שמרו עותקים של סרטונים שמשתמשים צילמו דרך הפלטפורמה כדי לפרסמם על קירות של חברים – גם אם המשתמשים בחרו לבסוף שלא לפרסם את הסרטון, ובחרו למחוק אותו. החברה טענה שמדובר בבאג ושתמחק את הסרטונים. לפני כן נחשף שהחברה שאבה מידע על שיחות טלפון וסמסים של משתמשים, אך לא תוכנם, בלי ידיעת המשתמשים. החברה הסבירה שהפיצ’ר פעל רק אם המשתמשים בחרו להפעילו (opt-in).

טקקראנץ’ חשפו שהחברה מחקה הודעות שזאקרברג ובכירים אחרים שלחו למשתמשים במסנג’ר. החברה טענה שהסיבה היא אבטחה תאגידית – “אחרי שהאימיילים של סוני פיקצ’רז נפרצו ב-2014, ביצענו מספר שינויים להגן על התקשורת של בכירינו. זה כלל הגבלה על תקופת השימור של הודעות של מארק במסנג’ר. עשינו זאת תוך עמידה במחוייבות החוקית שלנו לשמר הודעות”. אחרי הפרסום הודיעה פייסבוק שבכוונתה להשיק פיצ’ר ביטול שליחה (unsend) לכלל המשתמשים במסנג’ר בחודשים קרובים, אך לא פירטה כיצד יעבוד, ואמרה שלא תאפשר לזאקרברג להשתמש בו לפני שיהיה זמין לכולם.

ביום שלישי יתחיל זאקרברג סבב שימועים בבית הנבחרים האמריקאי בנוגע לפרשת קיימברידג’ אנליטיקה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

👁️‍🗨️ מי סימס למתנגדי השלטון האיראני VPN תקול? ☢️ הפודקסט “איראניום מועשר”, פרק 8

בפרק 8 של ההסכת “איראניום מועשר” דיברנו על תקיפות והונאות סייבר מטעם הרפובליקה האסלאמית נגד אזרחי איראן ונגד גופי תקשורת בפרסית.
ד”ר תמר עילם גינדין ואני אירחנו את אוהד זיידנברג מחברת הסייבראבטחה קלירסקיי.





הרחבות על הנושאים שעלו בפרק אפשר לראות כאן

האקר 📷 The Preiser Project (cc-by)

האקר 📷 The Preiser Project (cc-by)

← לדף הקודםלדף הבא →