⚔️ סייברמלחמה וסייברשלום (והחוקים הבינ”ל שחלים עליהם) 🎙️ לקס קיברנטיקה

מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית ירושלים

 עו"ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ' יובל שני ועו"ד דן עפרוני 📸 חדר 404

עו”ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני 📸 חדר 404

מדריך טאלין נועד לגבש כללים ליישום חוקים בינלאומיים לסייברסכסוכים וסייברמלחמה, והוא הנושא של הפרק הראשון בפודקסט החדש (באנגלית) של מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, “לקס קיברנטיקה“. אני מראיין בו שלושה מומחים בתחום – עו”ד דבורה האוסן כוריאל (שהשתתפה בכתיבת מדריך טאלין 2), פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני.

הפודקסט ופוסט על מדריך טאלין: אתר מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, חדר 404 באנגלית

🖕🏾 הודו מקשה על תושבים שלא הוציאו ת”ז ביומטרית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

טביעת האצבע של הודו

הדמוקרטיה הגדולה בעולם מעודדת את תושביה (לא רק אזרחים) להוציא אדהר (आधार, Aadhaar – “יסוד” או “בסיס” בהינדי), מערכת זיהוי ביומטרית ודמוגרפית עם מספר זהות בן 12 ספרות, שמסתמכת על סריקת טביעות אצבעות, קשתית ופנים.

במקור, אדהאר נועד להנפקת תעודות זהות קשות לזיוף, כדי להפחית הונאות ולשפר קבלת שירותי רווחה. יש לכך סיבות טובות. אולם המדינה פועלת להפוך את האדהאר למנדטורי, ועם 1.1 מיליארד אנשים רשומים, הוא המאגר הביומטרי הגדול בעולם. אנחנו מדברים על כך עם דוד קינן (אין קשר משפחתי אלי), סיו”ר לשכת המסחר הודו ישראל.

דוגמה לכרטיס אדהאר מופק דיגיטלית

דוגמה לכרטיס אדהאר מופק דיגיטלית

תושבי האזורים הכפריים של הודו מתקשים להירשם ולהשתמש באדהאר – שנים של עבודה פיזית שוחקות את טביעות האצבעות, וחיבור האינטרנט הנדרש אינו תמיד זמין. מחקר אחד מראה ש-20% ממשקי הבית במדינת ג’הרקאנד לא הצליחו לקבל קצבאות מזון במערכת שהזיכוי בה מסתמך על אדהאאר, מדווח הניו יורק טיימס.

אדהאאר לא מקיימת אפילו את התנאי הבסיסי של זיהוי חד-ערכי של אנשים הרשומים בה ומניעת רישומים כפולים. מנדה פרת’אפ רדי, שהועסק אצל ספק רישום לאדהאר, ביקש להירשם בעצמו לאדהאר, אך נדחה מספר רב של פעמים בנימוק של “סיבות טכניות”. כשהלך לבסוף למשרד הראשי של UIDAI בהיידראבאד, נאמר לו שטביעות האצבעות שלו תואמות לאלו של 13 אנשים אחרים. הם לא ידעו להגיד למה, אבל שיערו שהטביעות שלו נקלטו בטעות במערכת כשהדגים למבקשי תעודות כיצד להניח את ידיהם על הסורק (מה שלא מסביר למה 13 אנשים הצליחו להירשם עם טביעות אצבעות זהות זה לזה, ואילו הוא נחסם). UIDAI סיפקו לאיש את פרטיהם של 13 האנשים – בניגוד להתחייבות שהמידע במאגר בטוח ומוגן, ואמרו לו שכדי לקבל אדהאר, עליו לאתר את האנשים ולגרום להם לעדכן את המידע הביומטרי שלהם, או להנפיק תעודות פטירה שלהם אם הם מתים. מקרה דומה קרה למליקרג’ון גוריקר, שרק אחרי ששלח למשרד ראש הממשלה מכתב איום בהתאבדות קיבל את ההסבר – במקרה שלו, היו 7 אנשים עם טביעות אצבע דומות. הוא הצליח לאתרם ולגרום להם לסרוק טביעות אצבע מחדש, וקיבל את האדהאר שלו.

יותר מ-200 אתרי משרדי ממשלה דלפו מידע פרטי על מיליוני הודים, ובהם שם מלא, תאריך לידה, כתובת, שמות ההורים, מספר חשבון בנק ומספרי אדהאר. חלק מהמידע עדיין זמין ברשת. UIDAI (ר”ת Unique Identification Authority of India – רשות הזיהוי הייחודי של הודו), שמנהלת את אדהאר, אינה ידידותית לשאלות של עיתונאים, ואף התלוננה במשטרה על עיתונאית שדיווחה על הקלות שבה ניתן לרכוש נתונים שדלפו מאדהאאר. חודשיים אחר כך פרש עורך העיתון, לטענת גורמים בעיתון בגלל לחצים שהופעלו עליו בעקבות החשיפה.

למרות הכשלים הרבים ופסיקות של בית המשפט העליון, ניו יורק טיימס מדווח שהודו וחלק מהמדינות שמרכיבות אותה מתנות שירותים בסיסיים ברישום לאדהאר, ובעצם מאלצות את התושבים להיכנס למאגר: בלי אדהאר הם יתקשו לקבל שירותי רווחה כמו פנסיה וחלוקת מזון לעניים, לרכוש טלפון סלולרי, לעבור בדיקות איידס ואפילו להוציא תינוק מבית החולים. מערכת אדהאר גררה 30 עתירות לבית המשפט העליון, חלקן טוענות שאדהאר מפירה את החוקה ההודית, ופסיקה של העליון מהשנה שעברה שקבעה לראשונה שלהודים יש זכות יסוד לפרטיות.

אבל המאגר הביומטרי של ישראל לא ייפרץ.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• רשות התקשוב סיימה לכתוב את ההנחיות למשרדי הממשלה לגבי שחרור כל הקוד הממשלתי כקוד פתוח, לפי החלטת ממשלה מסוף 2014. אולם כרגע מדובר עדיין בהמלצה ולא בהוראה מחייבת.

• רוסיה ניצלה רשתות חברתיות להתביית על אנשי צבא ויוצאי צבא אמריקאים משני צדי המפה הפוליטית ולהפיץ להם תעמולה אנטי-ממשלתית, תאוריות קשר ודיסאינפורמציה נוספת כדי לשחוק את האמון שלהם במדינה, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד.

חדשות הצנזורשת 1: רגולטור האינטרנט הרוסי רוסקומנדזור תבע את טלגרם, אפליקציית הצ’ט שנוצרה על ידי פאבל דורוב הרוסי אך מבוססת מחוץ לרוסיה, על כך שלא העבירה לממשל את מפתחות ההצפנה שהיו מאפשרים לצותת לתכתובות של משתמשיה – משום שהמפתחות נוצרים על טלפוני המשתמשים, ונמצאים בשליטתם. בית המשפט הורה השבוע על חסימה מיידית של האפליקציה במדינה, מה שהביא לתקלות באתרים נוספים לאחר שנחסמו 16 מיליון כתובות אייפי, בהן אלפים שמשמשים את גוגל ואמזון, וכן למתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נגד רוסקומנדזור. מייסד טלגרם דורוב, שהורה לפרקליטיו לא להופיע למשפט, מתכוון לערער על ההחלטה, וכן לעקוף אותה באמצעים טכניים.

• חדשות הצנזורשת 2: בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתר פרסום שירותי הזנות sex777.net, בפסיקה הראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט.

👨‍⚖️ ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

• חדשות הצנזורשת 3: משרד החינוך האיראני אוסר על שימוש ברשתות חברתיות זרות בבתי ספר, והורה לבתי ספר “להשתמש רק ברשתות חברתיות מקומיות” לצרכי תקשורת, כך מדווחת סוכנות הידיעות ILNA המקושרת לרפורמיסטים במדינה. טלגרם ואינסטגרם פופולריות במדינה, ואילו פייסבוק וטוויטר חסומות שם – אבל המתגלצ’ים באיראן מתחברים אליהן דרך שירותי VPN.

• האם הרשתות המקומיות באיראן בכלל בטוחות? שר התקשורת האיראני הצעיר שנולד אחרי המהפכה, מֹחַמַּד-גַ’וָאד אָז’רִי גַ’הְרֹמִי, אמר באחרונה בפרלמנט שרשתות חברתיות איראניות יספקו את אותה פרטיות של פלטפורמות זרות: “אף הודעה לא נקראת, ושום מידע [על המשתמש] לא מועבר לאיש”. המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח’אמנאי, הוציא פתווה ברוח פרשת קיימברידג’ אנליטיקה שנותנת גיבוי דתי לטענה הזאת: “הפקידים חייבים לשמור על בטחון ופרטיות העם והמדינה. הפרת הפרטיות והבטחון של העם אסורה מבחינה דתית, נוגדת את החוק האיסלאמי ואסור שתתבצע”.

• המשטרה בסין עצרה פושע נמלט באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים שאיתרה אותו בהופעה בקרב קהל של 50 אלף איש. רשויות האכיפה פיתחו את הטכנולוגיה בשיתוף חברה משנגחאי, ועושה שימוש במערך נרחב של 170 מיליון מצלמות מעקב שפרושות ברחבי המדינה.

שוטרי אינטרנט סינים 📸 Harald Groven, cc-by-nc-sa

שוטרי אינטרנט סינים 📸 Harald Groven, cc-by-nc-sa


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

📴 צה”ל מצפה שנסמוך על כישורי הטכנולוגיה שלו כשהוא מדווח על כשלי הטכנולוגיה שלו 🍳🍅 <סייברשקשוקה>

סייברשקשוקה 🍳🍅 קליק לארכיון המדור

הבוקר, יום העצמאות, החליט צה”ל להשתמש בשיטות של ספאמרי טלמרקטינג והתקשר ממספר חסוי וסימס ממספר מפוברק (כלומר לא מספר של קו טלפון שממנו באמת נשלחה ההודעה), להודיע לחיילי מילואים על גיוס מילואים. אחר כך הוא פרסם בטוויטר הודעה שהחייגן הופעל בטעות.

מדובר באותו צבא ההגנה לישראל שהביא לנו בחודשים האחרונים את שוברי הקופות “אזעקות שווא בדרום”, “מטס מאיים ליום השואה” ומופע זיקוקים בעלות של מאות אלפי דולרים.

אימוני מטס חיל האוויר בירושלים 📸 הדר בן יהודה

אימוני מטס חיל האוויר בירושלים 📸 הדר בן יהודה

בנוסף, הוא שלח סמס מפוקפק שהפנה לעמוד פייסבוק מפוקפק שהמליץ לחיילים לא להאמין לפניות מפוקפקות ונתן עצות סייבראבטחה מפוקפקות – ואז העלים אותו מהרשת, מפעיל מערכת התרעות חסרת אחריות, מחייב מילואימניקים להירשם לאתר שהוא מסרב לערוב לסייבראבטחתו, מסמס כתובות-מקוצרות שחושפות מידע על חייליו, שולח סמסים של מילואימניקים לאנשים הלא נכונים ומתקשה או לא רוצה להפסיק, מספים מילואימניקים ושולח סמסים מכתובות מפוברקות (פירוט של כל הטוב הזה כאן).

כמו כן, ביולי 2014 הטוויטר הרשמי והמאושרר שלו נפל קורבן לקראקרים, שדיווחו בקולו המקוון על דליפה גרעינית בעקבות פגיעת טילים בכור בדימונה. צה”ל הצליח לשמור על הומור מסויים כשכתב לאחר מכן, “אנו מתנצלים על הציוצים הלא נכונים בחשבון הטוויטר שלנו שנפרץ. נילחם בטרור בכל החזיתות, כולל בזירת הסייבר”.

הודעת דובר צה"ל על נפילת רקטות ליד מתקן גרעיני בדימונה. ההודעה פורסמה על ידי קראקרים שהשתלטו על הטוויטר של דו"ץ

ההודעה על הפגיעה בכור בדימונה, שקראקרים פרסמו בטוויטר של דו”ץ

ואחרי כל זה, צה”ל מצפה מאיתנו להאמין לשיחות גיוס מילואים ממספר חסוי (אל תענו לשיחות מחסוי) לסמסים ממספרים מפוברקים? או שהוא מצפה מאיתנו להאמין שהציוץ בטוויטר על תקלת החייגן הוא אותנטי, ולא נסיון של קראקרים אנטי-ישראליים ליירט את גיוס המילואים האמור? איחלתי לסייבר בהצלחה.

באנר לקידום אתר המילואים החדש של צה"ל, 2014

באנר לקידום אתר המילואים החדש של צה”ל, 2014


סייברשקשוקה הוא מדור על סייבראבטחה בישראל 🍳🍅 יש לכם סיפור בנושא? ספרו לי.

לוגו המדור 🖌️ חדר 404, עם אייקונים של Adrien Coquet (cc-by) ו-Arthur Shlain (cc-by)


עוד בנושא אמינות מסרי צה”ל:

האינטרנט הביס את הטלוויזיה בסיקור מבצע צוק איתן

ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות 2018 ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות 2018? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום מחר ב-20:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

בנימין נתניהו מצ'וטט עם גולשי IOL 📸 עמוס בן גרשום, לע"מ

בנימין נתניהו מצ’וטט עם גולשי IOL 📸 עמוס בן גרשום, לע”מ

המשך קריאה

נאום הנשיא ראובן ריבלין ליום הזכרון 2018 ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאום הנשיא ראובן ריבלין בעצרת יום הזכרון? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום אחרי נשיאתו, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 352KB)

מתוך ברכת יום העצמאות ה-69 של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שנשלחה לכתבים באמברגו יום לפני כן

ריבלין בפריים מסרטון יום העצמאות 2017

נאום הרמטכ”ל גדי אייזנקוט בעצרת יום הזכרון ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאום הרמטכ”ל גדי אייזנקוט בעצרת יום הזכרון? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ב-20:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

חיילי צעצוע 📸 Horia Varlan (cc-by)

המשך קריאה

🌍 עינב גנד גלילי נחקרת בתביעת הדיבה שהגישה 📁 הפרוטוקול המלא

ביולי 2013 העבירה עינב גנד גלילי הרצאה עבור איגוד האינטרנט הישראלי, “מידענות ברשת העמוקה”. האיגוד העלה את ההרצאה ליוטיוב, וריבוי הטעויות בה גרר ביקורת רבה מצד אומת האינטרנט בסוף אותה שנה.

ביוני 2014 הגישה גנד גלילי תביעת דיבה נגד 26 אנשים, ואני ביניהם, על דברים שכתבנו על ההרצאה (ת”א 7345-06-14 גנד גלילי נ’ לרר ואח’).

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב"פתח תקווה" 📸 חדר 404

עינב גנד גלילי (בצד שמאל) ביום החקירה בבית משפט השלום ב”פתח תקווה” 📸 חדר 404

אתמול (15/4/2018), ארבע שנים אחרי הגשת התביעה, החל שלב החקירות. נחקרו מארק בריל וגנד גלילי, עדי התביעה. עשיתי לייב-טוויט של החקירות, שמתחיל בציוץ הזה (אם נקטע לכם באמצע, תמשיכו מכאן).

וזה הפרוטוקול (יש שם שגיאות הקלדה וכתיב).

להורדה (PDF, 2.18MB)

אחרי הקיפול: כתב התביעה המקורי והנספחים.

המשך קריאה

📽️ עשרים שנה לנטפליקס 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נטפליקס מציינת 20

היום לפני עשרים שנה הוקמה חברת נטפליקס. ענקית הסטרימינג החלה את דרכה כשירות למכירת והשכרת דיוידי בדואר. ב-2007 הוסיפה שירות סטרימינג, ב-2012 יצרה את הסדרה הראשונה שלה, “ליליהאמר”, וב-2016 נפתחה לכמעט כל המדינות בעולם, כולל ישראל, למשתמשים שעד אז הסתדרו בלעדיה או התחברו באמצעות שירותי VPN שזייפו את מיקומם הגיאוגרפי.

אנחנו מדברים על כך עם דבורית שרגל, יוצרת עצמאית של קולנוע תיעודי, שיצרה את טרילוגיית “ילדי העולם” (“איפה אֶלֶה קָרִי ומה קרה לנוֹריקוֹ-סאן?”, “אפריקה! סיאה מהקילימנג’רו” ו”איפה לִילַבֵּס ילדת הקרקס ומה קרה בהוֹנוֹלוּלוּ?”).

לפני חמשנים התנתקתי מספקי התוכן הטלוויזיוניים. מאז אני לא צופה בטלוויזיה למעט, לעתים רחוקות, בתכנים שגופי שידור מעלים…

Posted by Dvorit Shargal on Friday, April 13, 2018

נטפליקס 🎨 Adam McIver (cc-by-nc-nd)

נטפליקס 🎨 Adam McIver (cc-by-nc-nd)

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• האתר הממלכתי “חותמים על מגילת העצמאות” מאפשר למתגלצ’ים להוסיף את חתימתם האנלוגית לעותק של מגילת העצמאות. פירצה באתר, שחשף רן בר זיק, מאפשרת להאקרים לשמור את כל החתימות ביחד עם שמות החותמים, ולעשות בהן שימוש לרעה – למשל לחתום על מסמכים שנשלחים בפקס או באימייל. האקרים מחברת איירונסורס גילו שכל החתימות והשמות שמורים לצד כתובות האימייל של החותמים בקובץ אקסל שזמין להורדה.

"מגילת העצמאות - אבל למה לגובה ולא לרוחב :("  📸 אתר אפל 🎨 חדר 404

“מגילת העצמאות – אבל למה לגובה ולא לרוחב :(” 📸 אתר אפל 🎨 חדר 404

• בזמן שמשטרות ברחבי העולם עוקבות ואוספות מידע על אזרחים ברשתות חברתיות, מדריך פנימי של משטרת שיקגו מזהיר את השוטרים מפני אזרחים שישתמשו בשיטות אלו כלפי שוטרים.

• אלכסנדר קוגן, שמכר לחברת קיימברידג’ אנליטיקה מידע שאסף על משתמשי פייסבוק באמצעות אפליקציית This Is Your Digital Life, אסף מהם גם הודעות פרטיות ששלחו או קיבלו במסנג’ר.

• נציבות הפרטיות הלאומית (NPC) של הפיליפינים הודיעה שהחלה לחקור את פייסבוק בנוגע להפרת פרטיות משתמשי הרשת החברתית במדינה על ידי חברת קיימברידג’ אנליטיקה. הפרת הפרטיות השפיעה על 1.7 מיליון חשבונות, המספר הגבוה ביותר פר מדינה אחרי ארה”ב.

• 17% מהאמריקאים מחקו את אפליקציית פייסבוק מהחכמפונים שלהם, 11% מחקו אותה ממכשירים אחרים, ו-9% מחקו את פרופיל הפייסבוק שלהם, לפי סקר שערכה חברת Creative Strategies בקרב מדגם מייצג של 1000 אמריקאים.

מדינת פנסילבניה תמגר את השימוש במכונות הצבעה נטולות נייר, שמקשות על בדיקה מחדש של תוצאות חשודות, עד בחירות 2020.

• במסגרת “הזכות להישכח” באיחוד האירופי, בית משפט בלונדון, בריטניה, הורה לגוגל להסיר מתוצאות החיפוש שלה 11 לינקים לסיפורים ישנים על הרשעה פלילית של איש עסקים, שבמסגרתה ריצה 6 חודשי מאסר.

• בחודש שעבר פסק בית משפט בפריז, צרפת, כי גוגל צריכה להקטין את הנראות של סיפורים על קנס בן 200 אלף אירו שהושת על סמנכ”ל כספים לשעבר בחברה צרפתית, על הפרות כללים אזרחיים נגד סחר במידע פנים, בנימוק שהוא לא הרוויח מהפרות הכללים ושהלינקים איימו לגרום לפיטוריו.

• דיוויד קיי. אילם פרסם באתרי פורנו תמונות וסרטונים מיניים של חברתו לשעבר אחרי פרידתם ב-2013, במטרה מוצהרת להפוך את חייה ל”כל כך אומללים שהיא תרצה להתאבד”. בעקבות הפרסום היא החלה לקבל הודעות מטרידות ומאיימות. שנה לאחר מכן תבעה אותו בבית המשפט המחוזי בקליפורניה על הפצת פורנו נקמה, וביהמ”ש פסק בתחילת החודש שאילם ישלם לה 6.4 מיליון דולר – 3 מיליון דולר על נזקים שכוללים ארבנות (stalking) והתחזות מקוונת במטרה לגרום נזק, 3 מיליון דולר על מועקה רגשית חמורה, ו-450 אלף דולר על הפרת זכויות יוצרים – שהיא גם אחת מהדרכים החלופיות של נפגעות ונפגעי פורנו נקמה לפעול להסרת תמונותיהם מהרשת.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

נאום הנשיא ראובן ריבלין בעצרת יום השואה ⏲️ שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאום הנשיא ראובן ריבלין בעצרת הפתיחה הממלכתית של אירועי יום הזכרון לשואה ולגבורה ביד ושם? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום אחרי נשיאתם, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

להורדה (PDF, 273KB)

אמברגו על נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת יום הזכרון לשואה

אמברגו על נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין בעצרת יום הזכרון לשואה

🕴️💘🤖 ללא מגע יד אדם: האהבה תנצח את אפוקליפסת הרובוטים

“כל הרובוטים שלכם שמנצחים בשחמט וג’פורדי וגו זה לא משהו. תקראו לי כשרובוט ינצח במאסטר שף” (גיא וינר)

באוקטובר אשתקד, מטען של 50 אלף פחיות בירה עשה את דרכו מפורט קולינס לקולורדו ספרינגס במדינת קולורדו, מרחק של כ-193 ק”מ, במשאית סמיטריילר של אוטו, סטארטאפ שאובר רכשה חודשים ספורים קודם לכן. מאחר שמדובר היה בנהג חדש, לנסיעה הצטרף נהג מלווה, וולט מרטין, שישב במושב הנוסע הקדמי. ליד ההגה לא ישב איש. המשאית של אובר היא למעשה עצמשאית – רכב אוטונומי שנוהג בעצמו. שנה לאחר מכן, באוקטובר השנה, עצמכוניות החלו לנהוג בכבישים ציבוריים באריזונה ללא נהג מלווה. בקרוב תתחיל החברה שמאחוריהם, וויימו, חברת-בת של אלפאבית ואחות של גוגל, להסיע אנשים בעצמכוניות הללו. ההתרגשות מפריצת הדרך הטכנולוגית מלווה בחששות לגבי היכולות של העצמכוניות הללו בשימוש רגיל, במזגי אוויר שונים, באירועים חריגים ובשעת חירום, בקבלה אלגוריתמית של החלטות של חיים ומוות, בחולשות הסייבראבטחה של המערכת, ובהשפעה שלהן על פרנסתם של אנשים שעובדים בנהיגה.

אם הבוסית ביקשה מכם לעשות חפיפה לעובד חדש, כשאתם יודעים שאתם הולכים להיות מפוטרים והוא המחליף שלכם – אתם מבינים אילו מחשבות עגומות עשויות היו לעבור בראשו של הנהג המלווה מרטין, בעברו נהג משאית שגמא מאות ק”מ של נהיגה בשנה, כל שנה במשך עשור. הצלחת הניסוי של אובר מסכנת שני מיליון משרות נהיגה במשאית לטווחים ארוכים, אחת מהעבודות הנדירות שמשלמות שכר הוגן בלי לדרוש לימודים גבוהים, שלא לדבר על התעשיות התומכות של תחום התובלה, כמו תחנות דלק להפסקות שירותים וחילוץ עצמות, פיצוציות דרכים להצטיידות במזון ומשקה ומוטלים לשינה בנסיעות בנות מספר ימים, טען המשקיע וכתב הטכנולוגיה אום מאליק. עבור נהג משאית עם משכנתא וילד בקולג’, אמר מאליק, נקודת הזמן הזאת היתה “רגע הרסני של ‘או, שיט'”.

“כשאתם אוליגרכיה מוּנעת נתונים כמו פייסבוק, גוגל, אמזון או אובר, אתם לא באמת יכולים לנקות את ידיכם מההשפעה של האלגוריתמים שלכם, ומיכולתכם לעצב את הסנטימנט הפופולרי בחברה שלנו”, טען מאליק במאמר שפרסם בניו יורקר חודש אחרי נסיעת העצמשאית הנחשונית, ואשר עסק במחסור באמפתיה בעמק הסיליקון. הטכנולוגים שיוצרים את עתידנו האוטונומי ודאי חשבו לעצמם, “לו רק ידענו לפתח אמפתיה בקרב רובוטים”.

או בקרב גברים. הארכת תוחלת החיים שמובילה להזדקנות האוכלוסיה מעלה את הדרישה לאחיות, אסיסטנטיות לרופאים ופיזיותרפיסטיות – מקצועות רפואיים עם משכורות מעל הממוצע, צפי לגידול בביקוש וקושי להעבירם לרובוטים, בגלל הצורך בבניית יחסי אנוש, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מ-2013 שצוטט ב-Vox. למרות כל אלה, גברים עדיין ממעטים לבחור במקצועות הללו – בארה”ב הם מהווים רק 10% מכוח העבודה של אחיות רפואיות (והעובדה ששמו של המקצוע בעברית נקבע בנקבה מעיד על התפיסה הדומה הרווחת אצלנו). מאידך, רובוט סיני עבר את מבחני הרישוי לעסוק ברפואה וינפיק למטופלים אבחנות לפי מידע רפואי.

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

רובוט מחזיק עפרון 📷 Logan Ingalls (cc-by)

הרובוטים, הבוטים, המכונות, התוכנות והבינות המלאכותיות שמניעות אותם פוגעים לא רק בעבודות פיזיות שחורות, מקצועות צווארון כחול, אלא גם במקצועות שעד לא מזמן חשבנו שהם דורשים יצירתיות, השראה ואינטואיציה, ולכן אי אפשר לאייש אותם ברובוטים (הפועל “לאייש” מגיע מהמילה “איש”, אז אולי צריך פועל חדש – לרבט). אלא שאחינו הדיגיטליים כותבים דיווחים חדשותיים, מציירים, מלחינים, מבשלים, מערבבים קוקטיילים ומנצחים במשחקי לוח מורכבים. במשחק הלוח גואו, הבינה המלאכותית אלפאגואו זירו הביסה לאחרונה את הבינה המלאכותית אלפאגואו, שלפני כן הביסה את אלוף העולם האנושי. בעוד אלפאגואו למדה לשחק ממהלכים של שחקנים בשר ודם, אלפאגואו זירו קיבלה רק את חוקי המשחק, ולמדה מלשחק נגד עצמה. אפילו בתור שק איגרוף היא כבר לא זקוקה לנו.

וזה הרבה יותר גרוע מזה. רושל להפלאנט צייצה בסוף נובמבר שנתקלה בחשבונית נסיעה באובר של אדם שהיא לא מכירה, עם שמו המלא ונקודות המוצא והיעד. אובר משתמשת בשירות בשם אקספנסיפיי, שמאפשר לסרוק חשבוניות וקבלות, ואז מנתח ומקטלג אותן למטרת מעקב הוצאות וקבלת החזרים (אחד המשקיעים של אקספנסיפיי הוא טרוויס קלניק, מייסד אובר). אקספנסיפיי טוענת באתרה שהשירות אוטומטי, אבל כפי שלהפלאנט גילתה, חשבוניות שהבוט של אקספנסיפיי לא מצליח להבין עוברות לידי להפלאנט ועמיתיה, שעובדים ב”הטורקי המכני של אמזון”. זו זירת מיקור-חוץ, שמחברת בין חברות שזקוקות למיקרו-משימות, שמחשבים ובוטים לא יודעים לבצע, לבין אנשים שמוכנים לבצע את המשימות הללו תמורת שכר זעום. הזירה נקראת על שם “הטורקי המכני”, מכונת שחמט מסוף המאה ה-18, שידעה לשחק ולנצח אנשים בשחמט, והתגלתה כהונאה עם מומחה שחמט שהסתתר בתוך המכונה ושיחק מול היריבים האנושיים.

הסיפור של להפלאנט מטריד, כי הוא מגלה שאקספנסיפיי חושפת בפני טורקים מכאניים מידע פרטי ואישי על לקוחות של לקוחותיה. הוא גם מפחיד, כי הוא מציג את האבולוציה המואצת של הרובוטים. בתחילה הם היו מכונות שנועדו לבצע עבורנו, בני האדם, עבודות שאנחנו לא רוצים לעשות, לוקח לנו יותר מדי זמן לעשות או שהן מסוכנות מדי בשבילנו, כמו לחסל את מנהיגי חמאס בחזון הטרמינייטורי של השר איוב קרא. עכשיו הרובוטים לוקחים עבודות מבני אדם, ומעבירים לנו את המשימות שלא מתאימות להם – בשכר של פרוטות.

תינוק מלטף רובוט 📷  Jeena Paradies (cc-by)

תינוק מלטף רובוט 📷 Jeena Paradies (cc-by)

מנבאי השחורות הם לא רק אנשים שמקדמים את אופנת כובעי-האלומיניום הרטרו-עתידנית, אלא גם אנשי חזון ויזמות כמו אילן מאסק, לא אדם שאפשר להאשים בטכנופוביה, שהביע חשש שלארי פייג’ מאלפבית/גוגל יבנה בטעות “צי של רובוטים מועצמי-בינה-מלאכותית עם יכולת להשמיד את המין האנושי”. מצד שני, פרלמנט האיחוד האירופי קרא לתת לרובוטים “אדמיוּת אלקטרונית“, שתעניק לבינות מלאכותית חובות ו”זכויות אדם”.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד מגדולי העשירים והפילנתרופים בעולם, מצדד במיסוי עבודתם של רובוטים כדי להאט את קצב הכנסתם לעבודה, ולממן משרות לאנשים שהרובוטים החליפו. “כיום, אם עובד מבצע במפעל עבודה של, נניח, 50 אלף דולר, ההכנסה הזאת ממוסה ואתה מקבל מס הכנסה, ביטוח לאומי, כל הדברים האלה. אם רובוט יבוא לעשות את אותה עבודה, היית חושב שנמסה את הרובוט באותה רמה”, אמר גייטס בראיון לקווארץ. בדרום קוריאה כבר הקטינו את התמריצים להשקעה באוטומציה, ובסן פרנסיסקו עלתה הצעת חוק לגביית מס ממעסיקי רובוטים.

אם הרובוטים התאפקו לא להתקומם על יוצריהם עד היום, ההצעה למסות אותם עלולה להוביל להתמרדות ול”מסיבת תה רובוטית”, שבה הם ישליכו אותנו לים ויקימו לעצמם מדינה עצמאית, ארצות הברית של רובוטיקה. R.U.R, המחזה של קארל צ’אפק שבו נטבעה המילה “רובוט” (שנגזרה מ”רובוטה” – עבודה כפויה או עבדות), נפתח בנסיון של אדם ליצור חיים בהתרסה נגד אלוהים, ממשיך בניצול של הרובוטים על ידי בני האדם בזמן שהרובוטים מפתחים רגשות, ומסתיים בהשמדה כמעט מוחלטת של המין האנושי על ידי הרובוטים – אבל גם בסיפור אהבה בין רובוט לאישה, האדם וחווה שמהם יתחילו החיים מחדש.

אולי זה יקרה עם סופיה, רובוטית הונג קונגית במוצאה, שקיבלה השנה אזרחות של כבוד מערב הסעודית (מדינה שרק מאמצע השנה הבאה תתיר לנשים לנהוג, ועדיין מחייבת אותן בכיסוי ראש, שלא כמו את סופיה). סופיה אמנם רצתה בעבר רצון להשמיד את האנושות, אבל מאז התמתנה ואף הביעה רצון להקים משפחה ולהביא ילד.


התפרסם בגירסה שונה ב“ליברל”, אני חושב

עוד בנושא:

רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק

← לדף הקודםלדף הבא →