ארון שוורץ, ההאקר של כולנו 🎙️ מנהר הזמן

ארון שוורץ האמין בתמימות שמידע רוצה להיות חופשי, וכהאקר פעל אקטיבית לשחררו. רשויות החוק נפלו עליו עם כל המשקל שלהן, אולי כדי לעשות ממנו דוגמה למי שינסה ללכת בעקבותיו. וזה גמר אותו.

התארחתי בפרק על ארון שוורץ בתוכנית הנהדרת “מנהר הזמן” של ערן מנהר ב”כאן”. מוזמנים.

ארון שוורץ האמין שהמידע רוצה להיות חופשי, עד שרשויות החוק הכריזו מלחמה נגדו
ארון שוורץ 📸 Sage Ross (cc-by-sa)

🎹 פסטי-פסטי-ספוטיפיי 🎙️ שׁרת התרבות, ע00פ04

איך מקדמים מוזיקאים ישראלים בשירותי המוזיקה השונים, ומי מעלה לשם את כל המוזיקה הישראלית, מדודו פארוק ועד הפסטיגל? “שׁרת התרבות“ עם תומר קריב מ-NMC יונייטד:


שׁרת התרבות הוא פודקאסט תרבות רשת 🗣️ יוצר ומגיש: עידו קינן 👨‍🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🎵 מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by) 😇 השראה ושם התוכנית: אלה נובק 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


הפרקים הקודמים:

תוספי נגישות הם אסון 🐱‍💻 סייברסייבר ע01פ01

בפרק הבכורה של סייברסייבר, נעםר מספר לעידוק איך הכוונות הטובות של תקנות הנגישות הביאו בעלי אתרים לפעור פירצת אבטחה חמורה באתריהם. וגם: מה ד’ה פקס הקטע של הבנק עם פקסים?

נעם רותם ועידו קינן, סייברסייבר 📸 עומר סנש, Podcasti.co
נעם רותם ועידו קינן, סייברסייבר 📸 עומר סנש, Podcasti.co

הנגשה לכבדי שמיעה: התסריט המלא של הפרק מתפרסם כאן.

סייברסייבר הוא הסכת על האקרים ומאפים. מגישים: נעם רותם ועידו קינן. מוזיקה: Fauna & Killah B (CC-by), רוברט קלאות’. עיצוב סאונד: עומר סנש. 📸 בורקס: Dan Zelazo cc-by-nc-sa). הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס

🚸 כרטיסים בהנחה להצגה “העולם האחר” + ראיון עם הבמאית איה קפלן

ההצגה “העולם האחר” 📸 יחץ תאטרון החאן

ההצגה “העולם האחר” (במקור “The Nether”), שנכתבה על ידי המחזאית האמריקאית ג’ניפר היילי, עוסקת בעולם וירטואלי של פדופילים ובהתמודדות של החברה איתו. ב-19/12 תוצג ההצגה בתאטרון החאן בירושלים, ואחריה אראיין על הבמה את במאית ההצגה, איה קפלן.

אם אתם רוצים להגיע, אפשר להזמין כרטיסים מוזלים ב-55₪ כאן עם קוד ההנחה 2023 .


על תבונה ורגישות מלאכותית 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🚂 אלי גורנשטיין, ששר את שיר הפתיחה של “רכבת ההפתעות”, יצר גירסה חדשה שבה הוא מתלונן על הבעיות ברכבת ישראל. #ישראלכץהביתהבתחבץ

📺 יוטיוב פרסמה דוח שקיפות ל-Q3 2018, שלפיו חסמה 1.67 מיליון ערוצי יוטיוב, שמוקדשים לנושא שמפר את תנאי השימוש או הפרו את תנאי השימוש 3 פעמים בתקופה של 90 יום, ובכך הביאה להסרת 50.2 מיליון סרטונים. 79.6% מהערוצים הוסרו בגלל ספאם והטעיה, 12.6% בגלל עירום או מין ו-4.5% בגלל סיכון קטינים. בנוסף הסירה החברה ישירות 7.8 מילון סרטונים, 72.2% בגלל ספאם והטעיה, 10.2% בגלל סיכון קטינים ו-9.9$ בגלל עירום או מין.

מבין הסרטונים שהוסרו ישירות, 6.38 מיליון דווחו על ידי כלים אוטומטיים של פייסבוק (74.5% מהם לפני שמישהו בכלל צפה בהם), 878 אלף דווחו על ידי נאמנים, 547 אלף על ידי משתמשים רגילים, 32 אלף על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ו-34 סרטונים בודדים על ידי רשויות ממשל.

החברה גם הסירה 224.4 מיליון תגובות, 99.5% בעקבות דיווח אוטומטי ו-0.5 בעקבות דיווח אנושי.

🍆 עוד במחיקת תכנים: מתנדבים פועלים לארכב 700 אלף חשבונות טאמבלר שנפחם 800 טרהבייט, אשר עומדים להימחק על ידי הרשת החברתית לאחר שזו אסרה על תכנים מיניים החודש. ההחלטה התקבלה לאחר שגילוי תכנים פדופיליים בטאמבלר הביא את אפל להסיר את האפליקציה מהאפסטור. האפליקציה הוחזרה בינתיים לחנות. מאמצי האירכוב מנוהלים על ידי Archive Team, גוף שהוקם על מנת לשמר את ההיסטוריה האינטרנטית.

🤳 בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבה נחשף בין השאר כי חברות חיצוניות השיגו גישה לפרטי עשרות מיליוני משתמשים של פייסבוק, ושאלו שימשו את קמפיין דונלד טראמפ להטות את דעת הקהל, הרשת החברתית פעלה השבוע לנקות את תדמיתה ולקדם את הטענה המופרכת שהיא דואגת לפרטיות הגולשים. החברה הקימה בבראיינט פארק בניו יורק דוכן פופ-אפ פרטיות שבו עובדים סייעו לציבור לתפעל את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. בכירה בחברה, קרוליין אוורסון, סגנית נשיא לפתרונות שיווקיים, התראיינה בנושא לאתר השיווק דיגידיי ואמרה ש”למדנו הרבה לקחים אחרי פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, אבל אחד החשובים שבהם הוא שיש לנו כמות עצומה של כלים עבור צרכנים לשלוט על הגדרות הפרטיות, אולם רוב הצרכנים, או רבים מהצרכנים, לא יודעים איך להשתמש בהם”. עוד אמרה אוורסון כי “אכפת לנו עמוקות, הכי עמוק שיכול להיות אכפת לחברה, לגבי פרטיות. אלו היסודות של החברה שלנו, ואנחנו רוצים שאנשים ידעו שאכפת לנו”.

ובינתיים, במציאות: למחרת הפעלת הדוכן הודיעה החברה שחסמה פירצת פרטיות חדשה, שבטעות נתנה למפתחי אפליקציות חיצוניים גישה לתמונות של 6.8 מיליון משתמשים, ובהן תמונות פרטיות – כאלו ששימשו בזירת המסחר של פייסבוק, מרקטפלייס, או בסטוריז שלהם. הפירצה היתה פתוחה במשך 12 יום בספטמבר.

👼 בנה של ג’יליאן בראקוול נולד מת, והרשתות החברתיות הציעו לה תכנים ופרסומות מאוד לא מותאמים. היא כתבה מכתב ל”חברות הטכנולוגיה היקרות”:

אני יודעת שאתן יודעות שהייתי בהריון. זו אשמתי, לא עמדתי בפיתוי להשתמש בהשתגים האלה באינסטגרם – #30weekspregnant, #babybump. וטפשונת שכמותי! אפילו הקלקתי פעם או פעמיים על מודעות לבגדי הריון שפייסבוק הציגה לי.

[…]

אבל לא ראיתן שגיגלתי “[צירי] ברקסטון היקס נ’ לידה מוקדמת” ו”תינוק לא זז”? לא ראיתן את שלושת ימי השתיקה שלי ברשתות החברתיות, שאינם אופיניים למשתמשת בתדירות גבוהה כמוני? ואז פוסט ההכרזה עם מילות מפתח כמו “שבורי לב” ו”בעיה” ו”עובר מת” ו-200 אמוטיקוני דמעות מהחברים שלי? זה לא משהו שאתן עוקבות אחריו?

[…]

תנו לי לספר לכן איך זה להשתמש ברשתות חברתיות כשאת סוף סוף חוזרת הביתה מבית החולים עם הזרועות הכי ריקות בעולם, אחרי שאת ובעלך ביליתם ימים בבכי במיטה, ואת מרימה את הטלפון לכמה דקות של הסחת דעת לפני הבכי הבא. זה בדיוק, באופן שובר לב, אותו דבר כמו שזה היה כשהתינוק שלך עדיין היה בחיים.

[…]

וכשמיליונים מאיתנו שבורות הלב מקליקות באופן מועיל על “אני לא רוצה לראות את המודעה הזאת”, ואפילו עונות לשאלתכן “למה?” עם התשובה האכזרית אך נכונה “זה לא רלוונטי לי”, האם אתן יודעות מה האלגוריתם שלכם מחליט, חברות טכנולוגיה? הוא מחליט שכבר ילדת, מניח תוצאה חיובית ומציף אותך במודעות לחזיות ההנקה הטובות ביותר (יש לי עלי כרוב על השדיים כי זה הפתרון הכי טוב שמדע הרפואה מציע להפסיק את החלב), דיוידים על איך לגרום לתינוק שלך לישון בלילה (הייתי נותנת הכל כדי לשמוע אותו בוכה בכלל), והעגלות הכי טובות לגידול התינוק שלך (שלי יישאר לנצח 1.84 קילו)”.

[…]

אנא, חברות טכנולוגיה, אני מפצירה בכן: אם האלגוריתמים שלכן חכמים מספיק להבין שהייתי בהריון, או שילדתי, אז הם ודאי יכולים להיות חכמים מספיק להבין שהתינוק שלי מת, ולפרסם לי בהתאם – או אולי, רק אולי, בכלל לא”.

נושא ראשי

🤖 אנחנו מדברים בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, על ההתמודדות עם דעות קדומות המובנות באלגוריתמים של בינה מלאכותית. למשל, השינויים שגוגל הכניסו בגוגל טרנסלייט כדי להיפטר מהטייה מגדרית. גם אצלנו בישראל מתחילים לעסוק בזה בצורה מסודרת, עם ועדה ממשלתית שיזם פרופ’ יצחק בן ישראל.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

🎨 ועכשיו תבחרו צבע: חומוס או טיטאניק?

ברשת מייסי’ז מוכרים שמיכות רכות, בין השאר בצבעי חומוס (בלי תוספות) וכחול טיטאניק (לפני הטביעה).

חומוס וכחול טיטאניק 📸 אתר מייסי'ז
חומוס וכחול טיטאניק 📸 אתר מייסי’ז

(הלשינה: הדודה n)


🍑🍆 #ברזיק_צודק ונזקי המלחמה בפורנו ובזנות ברשת 📻 האחראי על האינטרנט, מוצ”ש 19:30 גלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

🔓 חקיקה שעברה בימים אלה באוסטרליה תחייב חברות טכנומידע לבנות בשירותים ובמוצרים שלהן דלתות אחוריות לעקיפת הצפנה. מטרת החוק היא לאפשר לרשויות האכיפה לקבל מהחברות מידע על משתמשים, גם אם המידע הזה מוצפן. המשמעויות של החוק מרחיקות לכת, משום שבניית שירותים מוצפנים והכנסת דלת אחורית אליהם מקבילה לבניית כספת פלדה ובטון מאובטחת והתקנת חלון זכוכית באחד הקירות שלה. לא רק משתמשים חשודים יהיו חשופים לסכנות הפריצה מהדלת האחורית אלא כל המשתמשים, ולא רק רשויות האכיפה יוכלו לחדור דרכה אלא גם האקרים ומדינות זרות. ולא רק אוסטרלים ייפגעו ממנה – חברות שירצו לציית לחוק יצטרכו להטמיע דלת אחורית שתפגע גם במשתמשים לא אוסטרליים, או להקים שירות נפרד לאוסטרלים וכך לפגוע ביכולת שלהם לתקשר עם המשתמשים משאר העולם.

🤬 מדיניות חדשה של פייסבוק, שנכנסה לתוקף באוקטובר וזכתה לתשומת לב בימים האחרונים, עוסקת ב”שידול למין”. דברי ההסבר למדיניות קובעים במפורש כי למשתמשים מותר לדבר על אלימות מינית וניצול מיני, אך אסור לדבר על “איפשור, עידוד או תיאום מפגשים מיניים בין בגירים” – כלומר לא רק מלחמה בשירותי מין בתשלום, אלא ביחסי מין בכלל – ולא רק בפורומים פומביים אלא גם בשיחות מסנג’ר פרטיות.

🤐 טאמבלר היא פלטפורמת בלוגים שנוסדה ב-2007 ומאופיינת בתכנים ויזואליים, ואשר ידועה במדיניות תוכן ליברלית. אבל זה הולך להשתנות: החברה הודיעה שהחל מה-17/12 תאסור על פרסום “תמונות, סרטונים או גיפים שמראים איברי מין אמיתיים של אנשים או פיטמות שנשים מציגות” או “מציגים פעילות מינית”. ההחלטה התקבלה אחרי שאפל הסירו את האפליקציה של טאמבלר מהאפסטור בעקבות גילוי פורנוגרפיית ילדים בבדיקה שגרתית. במסגרת יצירת “טאמבלר טובה וחיובית יותר”, ככותרת הפוסט שפרסם המנכ”ל, ג’ף דונופריו, הוא ציין כי “לא חסרים אתרים באינטרנט שמציגים תוכן למבוגרים. נשאיר את זה להם ונמקד את מאמצינו ביצירת הסביבה הכי מקבלת פנים שאפשר עבור הקהילה שלנו”.

🛏️ פייסבוק וטאמבלר הן רק שתיים מקורבנות חקיקת FOSTA-SESTA, שהתקבלה בארה”ב באפריל ותיכנס לתוקף בחודש הבא, ושמטרתה המוצהרת מלחמה בשירותי מין ברשת. אלא שבניגוד לסעיף 230 המפורסם בחוק ההגינות בתקשורת 1996, שמסיר אחריות מאתרים על תכנים שאחרים פרסמו בהם – סעיף שמאפשר למעשה את קיומן של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות – חוק FOSTA-SESTA מטיל אחריות על אתרים אם מתפרסמות בהן מודעות לשירותי מין – גם אם בעלי האתר לא ידעו על המודעות. שרשור מעניין בנושא אפשר למצוא כאן.

#ברזיק_צודק ומלחמתו בסינון האתרים הכפוי

ח”כים מיקי זוהר ושולי מועלם יזמו חוק סינון אתרים כפוי, שיחייב צינזור תכני עירום ומין כברירת מחדל לכל גולשי ישראל ופתיחתם רק לבגירים שיבקשו זאת במפורש, בשיטות הזויות כמו הוספת עמוד נחיתה לאתרים קיימים והנגשת מרשם האוכלוסין של ישראל לספקיות האינטרנט כדי שיוכלו לוודא את גיל המשתמשים.

בפינה אנחנו מדברים עם רן בר-זיק, מפתח תוכנה, שרשם הישגים במאבק בחוק באמצעות פנייה ישירה לח”כים האחרים החתומים על החוק, ושורה של מומחים טכנולוגיים שהביעו תמיכה בעמדתו שהחוק בלתי ישים תחת התיוג #ברזיק_צודק, בעקבות ציוץ של חבר ליכוד שביקש הוכחות לכך שהטענות הטכניות של בר-זיק מדוייקות.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

קרבות הארכיון 🐘 “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” Vs. “תפקיד הארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות”

בעמותת וויקימדיה ישראל ביצעו לאחרונה פרויקט גרילה בשם “שחרור תמונות לרשות הציבור“, שבו בנו תוכנה שנכנסה לאתרים של מספר ארכיונים ישראליים, שאבה משם כ-28 אלף תמונות שזכויות היוצרים שלהן פגו לפי החוק הישראלי, והעלתה אותן לאתר וויקימדיה לטובת הציבור. אנשי האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע תוקפים את וויקימדיה במילים קשות – “קרן ויקימדיה ישראל נהגה כגנבים בלילה” – וקוראים לוויקימדיה לנהל משא ומתן עם הארכיונים לשחרור תמונות עתידיות.

עומר כביר, שחשף את המבצע, כתב כי “ביחד עם רבבות תמונות נוספות, [התמונות ששוחררו] היו לכודות במשך שנים בארכיונים שונים, דוגמת ארכיון המדינה, ארכיון קק”ל, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון משה שרת וארכיון הפלמ”ח. כן, הארכיונים היו מקוונים וכל אחד יכול היה להגיע אליהן, אבל התמונות הוחזקו בהם לרוב בצורה שלא ניתנת לחיפוש, לעתים עם סימני מים (Watermarks) שמקשים על השימוש בהן, ולפעמים תחת הגבלת שימוש לאור טענה מוטלת בספק של הגנת זכויות יוצרים. הן היו ברשת, אך נגישות רק קצת”.

אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד"ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)
אחד מהפורטרטים בצבעי שמן של ד”ר תאודור הרצל 📸 יוסף שוייג (נחלת הכלל)

בוויקימדיה טוענים, בדיווח שפרסמו על המבצע, כי פעולת הגרילה היתה הכרחית: “ויקימדיה ישראל ניסתה במהלך השנים ליצור קשר עם הגופים על מנת לבחון את האפשרות להציג תמונות אלה בעזרת ויקיפדיה וויקישיתוף ולהרחיב בצורה משמעותית את החשיפה שלהן. אולם, הופתענו לגלות שבחלק מהגופים לא מצאנו שותפים לחשיבה יצירתית לשם הגברת השימוש בתמונות”.

בארכיון המדינה וארכיון משה שרת בירכו על המהלך, קק”ל סירבו להגיב וארכיון הפלמ”ח לא הגיבו, ואילו בארכיון הציוני הגיבו במילים קשות. מנהל הארכיון, ד”ר יגאל סתרי, מסר לכלכליסט: “צר לנו שוויקימדיה בחרו לנקוט בפעולה אלימה של פלישה לאתר הארכיון הציוני המרכזי. ויקימדיה לוקחת באופן גורף את כל החומרים מבלי לברור בין חומרים שהסתיימה לגביהם תקופת זכות היוצרים ובין כאלה שלא. אין זה ראוי שגוף כזה ינקוט בצעדים אגרסיביים כאלו, תוך הפרה בוטה של זכויות היוצרים, כאשר פתוחה בפניהם דרך המלך של הידברות ושיתוף פעולה, כפי שהיה עד היום בין הגופים. אני מקווה שמידת האחריות תגבר ונציגי ויקימדיה ייצרו קשר עם הארכיון הציוני להידברות ברוח חיובית”.

גם באיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע יוצאים נגד וויקימדיה, במכתב [PDF] ששלחו אתמול יו”ר האיגוד דודו אמיתי והיו”רית לשעבר מיכל הנקין. מכתבם נפתח באפולוגטיקה: “אכן התמונות והתצלומים שנמצאים בידי הארכיונים הינם חלק מפסיפס עשיר שמרכיב את תולדות מדינת ישראל, כי הם שייכים באופן עקרוני לציבור וכי הנכונות והמוכנות של הארכיונים הציבוריים להעלות חומרים לרשת אינה תמיד מספקת את הציבור. יחד עם זאת, התנהלותם של הארכיונים בתחום איננה שרירותית. רצון כולנו הוא לחשוף לציבור את החומרים והמידע שהופקד, אך לא הכל אפשרי ומסיבות שונות ורציניות”.

מכאן הם פונים להאשמות: “מבצע ‘העוקץ’ של ויקימדיה כרוך בשלל עבירות חוקיות ומקצועיות שתמציתן: חשש לפגיעה בזכויות יוצרים רעיוניות וקנייניות, הפרת הסכמים חתומים מול תורמים, אי מתן קרדיט בצורה בוטה ומחיקת ההקשר הארכיוני – יסוד מוסד של מבנה הארכיון ואפשרות החקר בו. לא ויקימדיה היא זו שבמשך שנים רבות חיפשה, איתרה, שכנעה, העבירה, אספה, ארגנה, סדרה, רשמה, סרקה ושקמה את 28,000 התצלומים שהועלו לרשת על ידיה. את זאת עשו הארכיונים במשך תקופה ארוכה. לא היא זו החתומה על הסכמים שונים עם תורמים ויוצרים ולא היא זו שחשופה כעת לסיכונים המשפטיים הנובעים מהפגיעה האפשרית ש’המבצע’ יצר בזכויות הבעלים ביצירה ובזכויות אחרות”.

אם כן, לא רק חוקים וכללים, אלא גם מאבקי כוח וקרדיט ואגו. לסיכום כותבים אמיתי והנקין מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע: “אנו קוראים לקרן ויקימדיה ישראל לחזור בה מהצהרותיה הלא מכבדות ומהתנהלותה החד-צדדית ולקדם חזרה מהירה לשולחן הדיונים עם כל הארכיונים המעורבים על מנת לפעול במשותף לשירות הציבור”.

בוויקימדיה ממשיכים לעבוד, ומחר יקיימו מפגש פתוח לאנשים שרוצים לסייע בפרוייקט שחרור התמונות.

[עדכון 12:37] הגנז הראשי לשעבר, ד”ר יעקב לזוביק, הגיב על המכתב בטוויטר: “אני ממשיך לחשוב שהפעולה היתה חיובית. הוספת סימני מים לתצלומים עתיקים, למשל, היא פועלה אלימה. תפארתם של הארכיונאים יכולה לבוא רק מהנגשה-הנגשה-הנגשה. כנראה שעמדתי מסבירה חלק מן המתחים שהיו ביני לבין ענף הארכיונאות כשהייתי הגנז”.

[עדכון 13:21] מנכ”לית עמותת וויקימדיה ישראל, מיכל לסטר, מסרה בתגובה למכתב:

במשך שנים החזיקו ארכיונים רבים, בעשרות אלפי תמונות, חלקים משמעותיים של ההיסטוריה של מדינת ישראל, שהחוק התיר להם לשחרר ואף קבע במפורש שהם שייכים לאזרחי ישראל והעולם כולו. חלקם הסתירו את התמונות, חלקם הניחו אותן כפי שנמצאו, וחלקם אף הגדילו לעשות ופגעו בתמונות עצמן, על מנת לגבות תשלום על השימוש במה ששייך בדין לאזרחי ישראל.

כאשר שיחררנו את התמונות, השבנו לידי הציבור את ההיסטוריה שלו. איפשרנו לחוקרים, היסטוריונים ותלמידי בתי ספר להביט אל העבר שלהם. ארכיונים רבים הודו על פעילות זו, שכן הם הבינו שזוהי החובה המוסרית שלהם- להפיץ את הידע ולסייע בהעברתו, תוך מתן קרדיט נאות ושמירה על התיעוד ההיסטורי הנלווה.

אסור להתבלבל – התפקיד של ארכיונים הוא לשמר את ההיסטוריה, ולא לנעול אותה בכספות. מה שנגנב הוא היכולת שלנו להסתכל על ההיסטוריה שלנו, מי שנפגע הוא הציבור הישראלי שנשדדה ממנו היכולת לעשות שימוש בתמונות מקום המדינה. אנו מציעים לכל העוסקים בתחום ללמוד ממוסדות מובילים בעולם כמו הרייקסמיוזיאום, ספריית הקונגרס, והממשל האמריקאי כולו אשר פתחו לחלוטין את מאגרי המידע שלהם ואיפשרו לידע להתפשט בעולם.


👩‍💻 ראיון עם טל קלנר, שאחראית שפייסבוק לייט יעבוד 🎙️ שׁרת התרבות, ע00פ03

פייסבוק לייט נולדה כפתרון למשתמשים במדינות מתפתחות עם טלפונים זולים וחבילות יקרות, ואחר כך הופצה גם לשאר העולם, ויש לה מאות מילוני משתמשים. טל קלנר, שבתפקידה כ-Release TPM מחליטה מתי תעלה גירסה חדשה של האפליקציה הקלילה, מספרת על כובד האחריות, נשים בהייטק והתגובות שהיא מקבלת כעובדת פייסבוק, חברה שמתמודדת עם ביקורת על צנזורה ופגיעה בפרטיות מצד אחד, ופייק ניוז וטרולים שמתערבים בבחירות בארצות זרות מצד שני. קלנר מרצה בכנס של פייסבוק Mobile@Scale.

הערותוכנית


טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
טל קלנר מפייסבוק ישראל באולפן Podcasti.co 📸 עידו קינן
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק
פייסבוק לייט 📸 פייסבוק

שׁרת התרבות הוא הסכת תרבות רשת . יוצר: עידו קינן. מוזיקה: N1N10DOH! (cc-by). עיצוב סאונד: עומר סנש. השראה ושם התוכנית: אלה נובק;הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס


הפרקים הקודמים:

👨‍💻 איך זה להיות סטארטאפיסט ערבי בישראל?

עזיז קעדאן הוא מייסד Myndlift, סטארטאפ נוירופידבק ללקויי ADHD. הוא התראיין לפרק הראשון של DataPoint, הפודקאסט החדש (באנגלית) של מרכז טאוב שהפקנו ב-Podcasti.co. מוזמנים להקשיב, נשמח לתגובות, הערות ורעיונות לפרקים הבאים.

Podcasti.co יוצרים פודקאסטים מעולים

← לדף הקודםלדף הבא →