💩 שיימינג לפוליטיקאים שמכרו את פרטיות הגולשים 🚖 אובר תחת חקירה פלילית פדרלית » האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פגיעה בפרטיות הפוליטיקאים

בחודש שעבר בוטל איסור מסוף 2016, שמנע מספקיות האינטרנט האמריקאיות למכור את מידע הגלישה של לקוחותיהן בלי לקבל אישור מהלקוחות. הסנאט הצביעה לאשר את הביטול, ואחריו בית הנבחרים. ארגון בשם Fight for the Future גייס כסף במימון-קהל למחאה נגד ההחלטה, שמדגימה לפוליטיקאים את אי-הנוחות שבפגיעה בפרטיות.

הארגון הציב שלטי חוצות עם השמות ותמונות הדיוקן של ארבעה מחברי בית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה, ואשר מקבלים תרומות גדולות מתעשיית התקשורת, שמרוויחה מההחלטה. כותרת השלטים היא “[שם החבר] בגד/ה בך”, כתוב בהם מה סכום התרומות שקיבל/ה הנבחר/ת ויש קריאה להתקשר אליהם, כולל מספר טלפון. השלטים הוצבו במחוזות הבחירה של כל אחד מהנבחרים, כך שגם הם וגם בוחריהם יראו את השלטים.

שלט מחאה של Fight for the Future נגד חברי בית הנבחרים האמריקאי שהצביעו לבטל את האיסור על ספקיות האינטרנט למכור מידע גלישה של משתמשים. תמונה: FftF

שלט מחאה של Fight for the Future

כל ארבעת הנבחרים הם רפובליקנים – לא החלטה פוליטית של FftF, אלא תוצאה טבעית של העובדה שאף חבר בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית לא הצביע בעד ההחלטה.

מונית הכלא

אובר נמצאת תחת חקירה פלילית פדרלית בגלל תוכנית גרייבול, כך חשפה רויטרס. מלבד שירות אובר הרגיל, שמאפשר להזמין מוניות, אובר מפעילה גם שירות בשם אובראיקס, שמאפשר לנהגי מכוניות פרטיות לספק נסיעות בתשלום, שירות שאינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל. גרייבול שימשה את אובר למנוע מאנשי רשויות האכיפה להזמין מוניות, וזאת כדי למנוע מאותן הרשויות לאסוף ראיות לשם מתן קנסות או הגשת כתבי אישום על הפעלת אובראיקס. התוכנית פעלה מאז 2014 ועד לחשיפתה בחודש מרץ בניו יורק טיימס, אז הודיעה החברה שלא תשתמש עוד בגרייבול נגד רגולטורים.

משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה פדרלית על השימוש של אובר בגרייבול. חבר מושבעים גדול מצפון קליפורניה שלח לאובר צו הבאה למסמכים על איך עובדת גרייבול ואיפה נעשה בה שימוש. צו כזה משמש כבקשה רשמית למסמכים או עדויות לגבי פשע פוטנציאלי. אובר שכרה את שירותיה של חברת עריכת הדין שרמן וסטרלינג, שתבצע חקירה פנימית של השימוש בגרייבול.

אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)

אובר השתמשה בגרייבול נגד הרשויות של פורטלנד, שם הפעילה את אובראיקס בניגוד לחוק. לפי פקידי תחבורה של עיריית פורטלנד, אובר השתמשה בגרייבול למנוע עשרות נסיעות מ-16 פקידי תחבורה בדצמבר 2014. הוושינגטון פוסט דיווח בשבוע שעבר פרסמה עיריית פורטלנד מכתבים ששלחו לה פרקליטי אובר, ולפיהם החברה השתמשה שם בתוכנית “מאוד במשורה” לפני שהעיר אישרה ב-2015 את שירות אובראיקס, ולא השתמשה בה שם מאז.

אובר ומשרד המשפטים לא הגיבו על הפרסום.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

קריסה בוואטסאפ זה ההפסקת חשמל החדש

אהוד קינן, אח ועורך נקסטר, במטא-אייטם על הקריסה של וואטסאפ הלילה:

אהוד קינן ו-וואטסאפ. תמונה: נקסטר

אהוד קינן ו-וואטסאפ. תמונה: נקסטר

“וואטסאפ היא אפליקציית המסרים הפופולרית ביותר”, מוסר אהוד קינן, עורך NEXTER ומומחה מטעם עצמו, “ובכל פעם שהיא קורסת בהחלט מדובר בניוז חשוב. עם זאת, להגיד שהיא קורסת זה אייטם של שורה וחצי לכל היותר, ולכן צריך למלא עוד מילים בכתבה כמו שאני עושה כאן עכשיו”.

קינן מוסיף כי “לפעמים האפליקציה קורסת לכמה דקות, ולכן כדאי בפסקה הבאה להזכיר את זה שוב ולציין שמדובר בתקלה בישראל, וגם ברחבי העולם, ואפילו באירופה ובספרד. ככה אפשר למלא מילים באייטם שאומר שהאפליקציה קרסה”. קינן דיווח בעבר על קריסות של וואטסאפ והצליח לכתוב עשרות מילים בידיעות שתכלס אפשר לסכם לשורה.

לפני שנתיים שידרנו ב”רבע לדיגיטל” גל פתוח בזמן הקריסה של פייסבוק – אפשר להאזין כאן מקודזמן 7:20 דקות.

(_!_) איגוד האינטרנט פסל את רישום הדומיין co.il.זונה-אוכלת-בתחת

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד האינטרנט הישראלי פסלה את הדומיין זונה-אוכלת-בתחת.co.il. האיגוד הודיע היום כי הדומיין נפסל ברוב של 3:1, וללא מתן זכות לרושם הדומיין לנמק מדוע לדעתו יש להתיר את הרישום.

עד 2012 החליט איגוד האינטרנט בעצמו על קבלה או דחייה של בקשות לרישום שמות מתחם, לפי תקנונו שקובע כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. בפברואר 2012 הקים האיגוד את ועדת השמות הפוגעניים, שבה ארבעה חברים, אחד מאיגוד האינטרנט ושלושה נציגי ציבור. פסילת דומיין מצריכה רוב, כשבמקרה של תיקו הדומיין לא נפסל.

כיום חברים בוועדה הנק נוסבכר מאיגוד האינטרנט, שמשמש כיו”ר הוועדה, הפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק, השופטת לשעבר ד”ר איריס סורוקר והסופרת יוכי ברנדס.

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

אפרסקים. תמונה: Anja Pietsch (cc-by)

פרופ’ בירנהק נימק את הצבעתו נגד הרישום: “שם המתחם המבוקש הוא קללה גסה, ובא בגדר ‘מילים גסות, שפה גסה’. אין לנו לפנינו אלא את הבקשה עצמה, ללא הקשרה. איננו יודעים מי המבקש/ת ומה שאיפתו/ה הכמוסה בקשר לאתר שאמור לפעול תחת שם המתחם המבוקש. כשלעצמו, צירוף המילים הנ”ל חד משמעי למדי, ואני מתקשה לראות כיצד הוא נחלץ מתיבת ה’שפה הגסה’. הגם שמניעת רישום שם מתחם פוגעת במידת מה בחופש הביטוי, אני סבור שהמבקש יוכל להמשיך ולהתבטא באפיקים אחרים, גם ללא שם המתחם הנ”ל, וזאת כפוף לכל דין”. ד”ר סורוקר נימקה: “המילים ‘זונה אוכלת בתחת’ הן גסות, חסרות ערך מאזן, ועלולות לעודד החפצת נשים והתייחסות מקלת ראש אליהן כאל אובייקטים מיניים. חופש הביטוי אין פירושו החופש להוביל לזילות נשים (וזונות בתוך כך). חופש הביטוי לא יפגע, בוודאי שלא בצורה ניכרת, אם יואיל המבקש לבחור שם שאין בו גסויות לשמן. דעתי היא שיש לדחות את הבקשה”. נוסבכר נימק: “אני סבור ששם המתחם פוגע ברגשות ציבור ויש לפסול את שם המתחם המבוקש”.

ברנדס נימקה את דעת המיעוט:

מותר לאדם לקלל כאוות לבו ולבטא בכך את מררתו וזעמו וגסות רוחו. אמנם כשמדובר בקללות בפורומים ציבוריים, חופש הביטוי אינו חזות הכל. אך הביטוי האמור אינו מסית ואינו מכליל. זה ביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן. אך, כאמור, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.

ב-2012 התנגדה ברנדס לרישום דומיין שהתייחס לזנות, כלהנשיםזונות.co.il, ונימקה זאת בכך ש”זה פשוט ‘ייהרג ולא יעבור’. אסור לנו לאשר זאת בשום פנים ואופן. כבר לא מדובר רק בעלבון גס, אלא בהכללה שיש בה משום הסתה וביזוי כבודן וגופן של נשים באשר הן”.

הדומיין הראשון שבו דנה הוועדה הוא יהוה.co.il, והיא אישרה את רישומו במרץ 2012 בהצבעת תיקו. הוועדה אישרה פה אחד את sharmuta.co.il, zaingadol.co.il, יהשוה.co.il ואת נבלות.co.il. הוועדה פסלה את כלהנשיםזונות.co.il פה אחד.

(הלשין: Virtual Johnny)

ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69 🇮🇱 שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לראות את ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69? לשכתו שלחה אתמול את הסרטון לעיתונאים באמברגו לפרסום היום, 1.5.2017 19:30, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

מאת: “דוברות בית הנשיא”
תאריך: 30 באפר׳ 2017
נושא: הודעה + קישור וידיאו לברכת נשיא המדינה ליום העצמאות (בעברית) באמברגו. ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז. יום ראשון, ד’ באייר תשע”ז, 30 באפריל 2017.

מצורפת ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל.

[הסרטון]

לתשומת ליבכם/ן, על פרסום הברכה והשימוש בוידאו או בטקסט חל אמברגו עד ליום שני, ה’ באייר תשע”ז, 1 במאי 2017 (צאת יום הזיכרון), בשעה 19:30.

ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז

“פחות משבעים שנה אחרי והחלום הציוני הצליח מעבר לכל הציפיות, עשינו את זה!”

v

“מערכה אחת לא פסקה – על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך, אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצה”ל ימשיך ויהיה צבא העם”

v

“עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה – ביום העצמאות עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו”

אחיי ואחיותיי אזרחי ישראל ויהודי התפוצות, חג עצמאות שמח! לפני שישים ותשע שנים, רגע אחד אחרי הכרזת המדינה, יצאנו כולנו אל הרחובות. רקדנו וחגגנו את התקווה. להיות עם חופשי בארצנו, בירושלים. תקווה שהפכה למציאות. הדור שלי נולד למציאות אחרת שבה הנפת הדגל הייתה אסורה, שבה המדינה העברית הייתה חלום. עבורנו, לראות חייל עברי במדינת העם היהודי, לא היה ולא יהיה לעולם דבר מובן מאליו. פחות משבעים שנה אחרי, והחלום הציוני הצליח, מעבר לכל הציפיות. עשינו את זה! אנחנו עם חופשי, ויש לנו מדינה שהיא סמל ומופת לעצמאות מחשבתית, ליזמות ולחדשנות. הילדים שחלמו לראות טייס עברי זכו ללוינים ישראלים המקיפים את כדור הארץ. מדינה צעירה באזור סכנה הפכה לחממה של טכנולוגיות ובית גידול להמצאות ולמצוינות. העם אשר חיפש מאות בשנים קורת גג השכיל לתת משמעות חדשה ונוספת להיותו “עם הספר” וממשיך להיות מופת להשכלה, ללמידה ולמצוינות. עם ישראל, על שבטיו וחלקיו מצא את ביתו. אך עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה.

אחיי ואחיותיי. חומת הברזל של צה”ל והשינויים הדרמטיים באזורנו הרחיקו את צבאות האויב מהגבולות. המערכות הגדולות אולי חלפו אך מערכה אחת לא פסקה, המערכה על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך תמיד. הערכים והעמדות השונים יהיו מקור לדיון וחידוד. אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצבא ההגנה לישראל ימשיך ויהיה צבא העם.

אזרחי ואזרחיות ישראל, ביום העצמאות, ביום הטוב הזה, עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו. מי ייתן ושנת העצמאות השבעים של מדינת ישראל הבאה עלינו לטובה, תהיה שנה של כבוד ושל שוויון, שנה של הקשבה, הכרה וסובלנות. שנה שגם בה נמשיך ונבנה את עצמנו ואת עצמאותנו. חג עצמאות שמח מירושלים. חג עצמאות שמח ישראל!

עוד בנושא

🇮🇱🔨 ברכת נתניהו ליום העצמאות ה-69 >> שוברים אמברגו

💸 קרנית פלוג הגישה את דוח בנק ישראל לרובי ריבלין // שוברים אמברגו

🇮🇱🔨 ברכת נתניהו ליום העצמאות ה-69 >> שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לראות את ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות ה-69? לשכתו העלתה היום את הסרטון ליוטיוב כ”לא רשום” (unlisted), כך שהוא לא מופיע בחיפושים או בסרטונים מומלצים וזמין רק למי שקיבל לינק ישיר אליו. הלשכה שלחה את הסרטון והנאום לעיתונאים באמברגו לפרסום מחר, 1.5.2017 20:00, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

*אמברגו – אמברגו – אמברגו*
*דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום העצמאות:*
*(אמברגו עד מחר בערב, ה-01.05 בשעה 20:00)*
“אזרחי ישראל היקרים,
ביממה האחרונה התייחדנו עם זכרם של גיבורי האומה – בנינו ובנותינו, שכוננו בגופם ובדמם את חירותנו הלאומית. בזכותם קמנו, בזכותם אנחנו חיים.
ביממה הקרובה נחגוג 69 שנות עצמאות בגאווה אדירה. משנה לשנה המדינה מתחזקת, מתקדמת, מבססת את מעמדה ככוח עולמי בולט. הישגיה עצומים – בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, בטכנולוגיה, במדע, בתרבות, בכל תחום. מדינות רבות רוצות ללמוד מאיתנו, והן מבקשות את קרבתנו.
עכשיו, לצעירים בינינו העצמאות אולי נתפסת כדבר טבעי, דבר מובן מאליו, ואני אומר לכם: זכרו תמיד, עצמאות ישראל אינה מתנת חינם. דורות של יהודים היו בגלות – ולנו יש בית. הפרחנו שממות, קיבצנו גלויות – וכן, נאלצנו להילחם מלחמות.
אבל על בסיס כל אלה – אנחנו מזניקים את מדינת ישראל לפסגות חדשות. הישגי העבר נותנים לנו תקוות גדולות לעתיד.
נניף כולנו בגאון את דגלנו. חג עצמאות שמח!”

ברכת יום העצמאות ה-69 של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהועלתה יום לפני כן ונשלחה לכתבים באמברגו

✈️ אל על מתעקשים להמשיך לטוס בסופת החרא של הפרדת קטינים מהוריהם בטיסות

אחרי שאיש בשם ארנון יהל, שהזמין מראש מושבים צמודים לו ולבתו בת ה-10 בטיסת אל על, קיבל הודעה מהחברה שהוא יופרד ממנה בגלל, ואני מצטט, “שקר כלשהו”, אלא אם ישלם או יתחנן בפני דיילי הקרקע, ואחרי שאל על עברה סופת חרא אינטרנטית בת יממה וחזרה בה מההפרדה, אפשר היה לצפות שהיא תטוס החוצה מסופת החרא ולא תמשיך עמוק לתוכה. אבל אל על הרי רוצה לשחזר גם השנה את ההישג של השנה שעברה, אז זכתה בתואר חברת התעופה הגרועה בעולם לפי נתוני FlightStats.

המתגלצ’ת יעל פורמן שאלה את אל על (מוטו רשמי: “הכי בבית בעולם, ואנחנו מתכוונים לבית מטבחיים”):

בהמשך לסיפור על הפרדת הורה מביתו והושבתם בשני קצוות המטוס, אני שמחה שהנושא נפתר לשביעות רצונו של הלקוח.

מעניין אותי לדעת עקרונית מה המדיניות שלכם מעכשיו. האם תורו לנציגי השירות לעולם לא להפריד הורה מילדו הקטין במקרים של שינויים בסידורי ההושבה? או שהעניין יסתדר רק עבור אנשים שעושים רעש בפייסבוק?

חשוב לי לדעת מה המדיניות הכללית שלכם בנושא, כי אני לא מתכוונת לטוס עם חברה שחושבת שזה הגיוני לתת כרטיסים נפרדים להורים עם ילדים קטינים אפילו אם הם לא משלמים על זה במיוחד.

אני אדגיש – זו לא בעיה מבחינתי אם שינויים בסדרי ההושבה יעבירו אותם למקום פחות נוח, אם הם לא שילמו מראש על מקומות ספציפיים, אבל יש לי בעיה גדולה אם עדיין נראה לכם הגיוני להפריד הורים מילדיהם הקטנים אחרי שאלה טרחו וציינו לעצמם מקומות צמודים.

יעל פורמן ואל על בדיון בפייסבוק של אל על, 4.2017

אל על השיבו בקוהרנטיות של תקנון שימוש שנכתב בעורכדינית ואז נערך על ידי גורס אשפה:

שלום יעל, אל על מיישרת קו עם חברות התעופה המובילות בעולם הגובות תשלום עבור הושבה במושבים נבחרים במחלקת תיירים. בכל מטוס מוצעים בנוסף לבחירה מושבים ללא עלות במחלקת תיירים. ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד. במידה ולא נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי.
אנו ממליצים במקרים כאלו לרכוש מושבים צמודים עם הילדים בכדי להבטיח את הושבתכם יחד. במידה וישנה בעיה ספציפית, ניתן לפנות אלינו בהודעה פרטית וננסה לפתור אותה. תודה

ניתוח טקסט:

אל על מיישרת קו עם חברות התעופה המובילות בעולם הגובות תשלום עבור הושבה במושבים נבחרים במחלקת תיירים

אל על עושה פה מהלך מעורר השתאות של ניסיון לשידרוג המיתוג שלה באמצעות הצגת הרעה בתנאים כהצטרפות למועדון יוקרתי של חברות תעופה מובילות. הדבר משול להכפלת מחירו של ממרח “השחר” ונימוקה בכך שגם נוטלה וקדברי הכפילו מחירים.

כל המהלך הזה הוא הסחת דעת – פורמן לא שאלה על מושבים נבחרים, אלא על הושבת הורים עם ילדיהם. היא אפילו הדגישה זאת בשאלתה – “אני אדגיש – זו לא בעיה מבחינתי אם שינויים בסדרי ההושבה יעבירו אותם למקום פחות נוח, אם הם לא שילמו מראש על מקומות ספציפיים, אבל יש לי בעיה גדולה אם עדיין נראה לכם הגיוני להפריד הורים מילדיהם הקטנים אחרי שאלה טרחו וציינו לעצמם מקומות צמודים”.

בכל מטוס מוצעים בנוסף לבחירה מושבים ללא עלות במחלקת תיירים.

תודה, הו חברת תעופה רבת חסד, על המושבים ללא עלות! תודה לך שלא יישרת קו עם חברות תעופה מובילות בעולם שבהן כרטיס טיסה מעניק לרוכש רק את הזכות לעלות על המטוס ולעמוד כל הטיסה.

שוב הסחת דעת. השאלה היא לא על מיקום המושבים אלא על כך שהורה וילדו ישבו יחד, לא משנה איפה.

ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד.

לא נכון, כפי שהבחין המתגלץ’ נדב שכטר: “במקרה הקודם לנוסע היה מקום שהוא בחר במעמד הזמנת הכרטיס, ובכל זאת הוא ובתו הופרדו בעקבות ‘צורך מבצעי’ או מה שזה לא היה”.

במידה ולא נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי.

גם במידה וכן נעשתה בחירה שכזו, המערכת מקצה מקומות על בסיס מקום פנוי, כפי שעשתה לארנון יהל ובתו.

אנו ממליצים במקרים כאלו לרכוש מושבים צמודים עם הילדים בכדי להבטיח את הושבתכם יחד.

רק לפני שני משפטים אמרתם ש”ניתן לבחור או לרכוש מושב החל מרגע הזמנת הכרטיסים ועד כיממה טרם הטיסה ובכך להבטיח הושבה יחד”. אם אפשר לבחור מושב ולהבטיח הושבה יחד, למה אתם ממליצים לרכוש מושבים כדי להבטיח הושבה יחד? אתם מנסים לרמוז שמי שלא ירכוש מושבים צמודים עלול לאבד את ההושבה המשותפת? ואם כך, למה לרמוז ולא לומר במפורש?

במידה וישנה בעיה ספציפית, ניתן לפנות אלינו בהודעה פרטית וננסה לפתור אותה.

כשיהל פנה אליכם באופן פרטי, לא פתרתם לו את הבעיה. כשהוא כתב לכם בפייסבוק, לא פתרתם לו את הבעיה אבל אומת האינטרנט נחשפה אליה וחרבנה לכם על הראש במשך יממה ואז פתרתם את הבעיה. מי שאוהב לדבר עם בוטים יכול לפנות אליכם בהודעה פרטית, מי שרוצה שהבעיה תיפתר צריך לגשת ישר לשיימינג.

כדי לא להקשות על בוט שירות הלקוחות של אל על, ניסחתי את השאלה מחדש בפורמט של שאלה אמריקאית. אם תתקבל תשובה בשפת בני אנוש, אפרסם אותה כאן.

🏴 כמה שוטרים ופקח צריך בשביל לדרוש הסרת דגל ללא סמכות?

למשטרה יש משאבים מוגבלים, והיא לא יכולה לשלוח שוטר בכל פעם שמישהו מתלונן על איום ברצח או איזו שטות כזאת, כי אז לא יישארו לה שלושה שוטרים (מלווים בפקח) להקצות למשימה בסדר גודל של להורות לאזרח להסיר דגל פלסטין בהסתמך על שום חוק ואל תנסו להסביר אותם או לחפש סעיפים כי הם בעצמם הודו בפני תולה הדגל, אמיתי סנדי, שהם לא מתבססים על החוק.

אמיתי סנדי מספר בטוויטר ש-3 שוטרים ופקח עירוני דרשו ממנו להסיר דגל פלסטין שהניף במרפסת, 4.2017

🕶️ בר רפאלי מחליפה פרזנטור

פעם ניהלתי את דף הפייסבוק של ynet, מה שדרש ממני לקרוא את דף הבית של אתר החדשות מדי מספר שעות. כך גיליתי את הערך ה-SEOי/קליקבייטי של הדוגמנית ואשת העסקים בר רפאלי – אני לא זוכר זמן שבו לא היה בשער אייטם אחד לפחות עם השם שלה. קראתי לזה הדיילי רפאלי, וזו גם היתה ההפניה שהשתמשתי בה כשקידמתי את האייטמים הללו בפייסבוק. נזכרתי בזה כשראיתי היום את טקס החלפת את שלט החוצות הענק על מחלף השלום בתל אביב, מפרסומת בכיכובה של בר רפאלי לפרסומת אחרת בכיכובה של בר רפאלי. אני חושב שהמותגים הם הפרזנטורים שלה.

פועלים מחליפים שלט חוצות של בר רפאלי בשלט חוצות של בר רפאלי על מחלף השלום בתל אביב. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

בר רפאלי ובר רפאלי על שלט החוצות. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

“עיתון שבו פרסמת מטפורות כמו דימויים זהים לאותן מטפורות” 📰📆🇮🇱 פרידה מעמוס רגב

העורך הראשי של ישראל היום, עמוס רגב, פורש, כך לפי דיווח לא חתום בישראל היום. בטור שפרסמו בעלי העיתון, מרים (כאן היא חתמה מירי) ושלדון אדלסון הם כתבו:

היתה לנו הזכות הגדולה, עמוס יקר, להמתין בציפייה רבה לעיתון שערכת באהבה ובמסירות רבה; עיתון שעליו ניצחת כמו מנצח על תזמורת

עמוס רגב, העורך הראשי של ישראל היום. תמונה: העין השביעית

עמוס רגב. תמונה: העין השביעית

כמו תאומו ידיעות אחרונות, ישראל היום הוא עיתון שקונטרס החדשות שלו כתוב רע, מילולית (הצלחתי להכניס פה מטא-תרתי-משמע?), והמשפט האחרון הוא דוגמה טובה. הוא מורכב ממטפורה*, “עיתון שעליו ניצחת” – ששואלת את הניצוח מעולם התזמורת לעולם העיתונות – ואליה צמוד דימוי, “כמו מנצח על תזמורת” – שעושה שימוש באותה השאלה בדיוק!

זה כמו לחרוז עם אותה מילה. אני משער שבמכתב הפרידה האישי הם כתבו לו חמשיר בסגנון

עמוס רגב המנצח
על העיתון הוא מנצח
בשבתו כעורך
את העיתון עורך
ותמיד יוצא כמנצח

אני מקווה שהעורך הראשי הנכנס, בועז ביסמוט, יביס את הכתיבה הגרועה.

_______________
* ואפילו זו מטפורה משומשת, וממש מהעת האחרונה, וגם היא בפרידה מעורך ראשי של עיתון ישראלי, אולם בנסיבות אחרות – משה ורדי, לשעבר עורך ידיעות אחרונות, שמת החודש. רון ירון, העורך הנוכחי, ספד לו בטור בעיתון:

יש דבר אחד שמשה אהב כמעט כמו את העיתונות: מוזיקה קלאסית. הוא העריץ נגנים, בעיקר כנרים, ואפשר היה לדבר איתו שעות על יהודי מנוחין ויאשה חפץ ואייזק שטרן. וכשרצה להגדיר עד כמה המקצוע הזה, עיתונאי, הוא משהו שחייב לזרום לך בעורקים, נהג לומר: אפשר ללמד קוף לנגן על כינור, זה עדיין לא יהפוך אותו לכנר.

ורדי לא היה כנר, אבל הוא היה מנצח. המאסטרו של העיתון. והתזמורת הזו, שקוראים לה “ידיעות אחרונות”, מבכה היום את לכתו: היה שלום משה ורדי, היה שלום עורך דגול.

🚓ינשוף-סימוסים יבדוק אם סימסתם בזמן הנהיגה ☠️ תולעת מחסנת IoT 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

“איני הנהג”? בוא נבדוק

נהיגה במהלך שימוש בסמארטפון עלולה לפגום ביכולתו של הנהג ולגרום לו לעבור עבירות תנועה ולבצע תאונות דרכים, לעתים פוצעות ולעתים קטלניות. יש מחקרים שטוענים שסימוס בזמן נהיגה מסוכן יותר מנהיגה בשכרות. כאשר נהג נתפס מבצע עבירת תנועה או תאונה, אפשר לבצע בדיקת נשיפה (“ינשוף”), שכבר קיימת ומוכרת במקומות רבים, כדי לברר אם כמות האלכוהול בדמו עברה את הסף המותר בחוק. בדיקת שימוש בסלולרי מורכבת יותר, כך גילה בן ליברמן כשביקש לברר את נסיבות התאונה שהביאה למות בנו, אוון.

אוון מת חודש אחרי שנפצע קשה בתאונת דרכים, כשהנהג במכונית שבה נסע חצה את קו ההפרדה והתנגש חזיתית במכונית שנסעה בנתיב הנגדי. הנהג סיפר למשטרה שנרדם על ההגה. הסלולרי של הנהג היה באוטו ההרוס, במגרש שאליו נגרר, במשך שבועות. גם כשהמשטרה הגיעה אליו, היא לא יכלה לבדוק אותו בהיעדר עילה סבירה שמצדיקה הוצאת צו בית משפט לחיטוט במכשיר. ליברמן הגיש תביעה אזרחית להוציא צו הבאה לרשומות של הסלולרי, שהוכיחו שהנהג סימס לפני ההתנגשות. לדבריו בראיון ל-NPR, אפילו הרשומות הללו לא אומרות הרבה: “הן לא מזהות את מסיחי הדעת החשובים, כמו אימייל, רשתות חברתיות וגלישה ברשת”.

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)

סימולטור סימוס בנהיגה. תמונה: Kentucky Country Day (cc-by-nc)

ליברמן הקים ארגון בשם DORCS למאבק בנהיגה מוסחת, ופנה לחברת סלברייט שתעזור לו בפיתוח הרעיון שהגה, ה”טקסטלייזר” – יישום שיתחבר לסלולרי ויזהה פעילות אסורה, כמו שמכשיר הנשיפה מזהה כמות אלכוהול אסורה. סלברייט, שמתמחה בפריצה וסריקה של מכשירים סלולריים, מסרה שהטקסטלייזר יתחבר לסלולרי, בלי שזה יצטרך לצאת מרשותו של הנהג, ותוך כדקה וחצי של סריקה יספק תקציר של האפליקציות שהיו פתוחות ובשימוש, כמו גם נגיעות והחלקות מסך, והכל בליווי רישומי זמן מדוייקים, כך שהשוטרים יוכלו לברר אם הנהג ביצע פעולות בלתי חוקיות בזמן הנהיגה. החברה הסבירה שתתאים את הטקסטלייזר לדרישות ומגבלות החוק בכל מדינה, כך שלא תמשוך יותר מידע ממה שמותר.

חוק שמלווה את המכשיר, ומכונה “חוק אוון” על שם אוון ליברמן המנוח, מקודם בסנאט של מדינת ניו יורק, מדינה שבה קיים כבר איסור על נהגים להפעיל כל מכשיר כף יד בזמן נהיגה, עם עונש של 120 ימי שלילה על עבירה ראשונה לנהגים עד גיל 21, ושנת שלילה על עבירה שנייה. לפי החוק המוצע, נהג שיהיה מעורב בתאונה יחוייב להסכים לבדיקת טקסטלייזר – ומי שיסרב, רשיון הנהיגה שלו יישלל מיידית, בדיוק כמו בעת סירוב לבדיקת אלכוהול.

אולם החוק מעורר חשש בזירת זכויות האזרח, מאחר שהוא “למעשה נותן למשטרה פתח להחרים טלפונים בלי הצדקה או צו”, אמרה לניו יורק טיימס דאנה ליברמן, מנהלת סניף ניו יורק של ACLU. רשידה ג’ונסון, יועצת חקיקה ב-New York Civil Liberties Union, אמרה ל-NPR: “הצעת החוק הזאת נותנת למשטרה סמכות לבצע חיפוש בסלולריים שלנו על כל שפשוף טמבונים. זה מקור לדאגב, משום שהטלפונים שלנו מכילים חלק מהמידע הכי אישי ופרטי שלנו – ולכן אנחנו בטוחים שאם החוק הזה ייאכף כפי שהוא מוצע, הוא לא רק יפר זכויות פרטיות של אנשים, אלא גם זכויות אזרח”.

איני הנוזקה

בשבוע שעבר דיברנו על בריקרבוט, נוזקה שמשתקת-לצמיתות מכשירי אינטרנט של הדברים שסובלים מפירצות אבטחה, ובפועל מונעת מפרצנים להשתלט עליהם ולהשתמש בהם למתקפות רשת. חברות הסייבראבטחה סימנטק וקספרסקי מדווחות על האג’ימה, וירוס תולעת שדווח לראשונה באוקטובר 2016. האג’ימה חודר למכשירי אינטרנט של הדברים בלתי מוגנים דרך סיסמאות ברירת מחדל וסוגר גישה לפורטים 23, 7547, 5555, ו-5358, שידוע שמשמשים את התולעת מיראי, אשר שימשה לחטיפת מכשירים למתקפות זדוניות. בנוסף, האג’ימה מציג על המסך את ההודעה “בסך הכל כובע לבן [כינוי להאקר בעל מטרות חיוביות, ע”ק], שמאבטח כמה מערכות. הישארו עירניים!”.

להערכת קספרסקי, האג’ימה הדביקה כבר כ-300 אלף מכשירים. אף שפעילותו הנוכחית נראית חיובית, החברה מזהירה כי מטרת יוצריה לא ידועה (אולי הם מנסים לנטרל את הבוטנט של הנוזקה מיראי כדי ליצור לבוטנט גדולה ומזיקה יותר?) והיא לא מקבלת פקודות משרת בודד אלא מתקשרת באמצעות רשת P2P (מה שיקשה על איתור מקור הפקודות ועל חסימתן), ועל כן יש להיזהר ממנה ולדאוג לסייבראבטחת המכשירים.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

← לדף הקודםלדף הבא →