עיריית נס ציונה קונסת אנשים ששמו פנגו בפארק המדע כי לחניון גולדה בפארק המדע חוקים משלו
[עדכון] יש תביעה ייצוגית בנושא נגד עיריית נס ציונה, שהוגשה באמצעות עו”ד רענן בשן. אפרסם פרטים נוספים כשיהיו לי. [\עדכון]
כבר חשוך בחוץ, שעון החורף יימח שמו, והבנאדם נוסע לפארק המדע בנס ציונה, נכנס לחניון מוסדר וחונה.
הבנאדם מתקשר לפנגו, בוחר את אזור החנייה – נס ציונה, פארק המדע, ומפעיל את התשלום, שיפסיק אוטומטית ב-19:00, אז הופכת החניה במקום לחינמית.
הולך הבנאדם לענייניו, חוזר לאוטו ומוצא דוח חניה של עיריית נס ציונה משעה 19:24, עם קנס של 100 שקל, עלבון (“דגם הרכב: קיא”) ושיר:
העמדת / החנית את רכבך הנל: במקו
ם חניה מוסדר, מבלי ששילמת אגרת ה
סדר חניה ולא הצמדת כרטיס חניה בר
תוקף לחלון הקרוב למדרכה באופן ש
סימון משך החנייה והאתריך ייראו מ
בחוץ
הולך לבדוק את השלט. פנגו, נס ציונה. הוא יודע ששילם.
הפקח האחראי על הקנס עדיין במקום, ומסביר שכנראה שהבנאדם לא בחר את האזור הנכון שקרכלשהו – כי אמנם בפארק המדע החניה חינם משבע בערב, אבל בחניון שהוא נמצא בו החניה חינם רק מחצות.
הבנאדם, שהיה משוכנע שהוא נמצא בפארק המדע, מתערער. הוא מתקשר שוב לפנגו, לשחזר את צעדיו, ומקשיב היטב לתפריט הניווט הקולי (IVR):
ברוכים הבאים לפנגו פלוס. […] נא הקישו את אזור החיוג של העיר בה תרצו לחנות ובסיומו סולמית.
08#
נא בחרו את העיר בה תרצו לחנות. עבור באר שבע הקישו 01. עבור אילת הקישו 02. עבור רחובות הקישו 03. עבור נס ציונה הקישו 04. עבור..
04
נא ביחרו את האזור בו תרצו לחנות. עבור רחבי העיר, פארק המדע ואזור התעשיה הקישו 1.
1
כן, זה מה שהבנאדם עשה. פארק המדע בנס ציונה אשר באזור חיוג 08. שילם ונקם. אז למה קנס?
הבנאדם מתקשר שוב לפנגו ומקשיב עד הסוף לפירוט המלא של אפשרויות החניה בנס ציונה.
עבור נס ציונה הקישו 04.
04
נא ביחרו את האזור בו תרצו לחנות. עבור רחבי העיר, פארק המדע ואזור התעשיה הקישו 1. עבור רחובות ביאליק והפלמ”ח הקישו 2. עבור רחוב צה”ל הקישו 3. עבור חניון סוקולוב הקישו 4. עבור חניון גולדה מאיר בפארק המדע הקישו 5.
הבנאדם חוזר לשלט, שכתוב בו בענק “נס ציונה” לצד אמצעי התשלום “פאנגו/איזי פארק/מדחן”, ומגלה שבראשו, בפונט קטן הרבה יותר, כתוב “חניון גולדה מאיר”.
אבל זה עדיין בפארק המדע, לא?
כן. זה לא רק מה שאומרת הקריינית המתכתית של פנגו (“עבור חניון גולדה מאיר בפארק המדע הקישו 5”), זה גם מה שכתוב באתר עיריית נס ציונה, במילים שאין מפורשות מהן: “חניון גולדה מאיר בפארק המדע פתוח לקהל”.
וכמו שהסביר הפקח, החניה בפארק המדע בתשלום ב-7:00-19:00, ואחרי שבע בערב בחינם, ואילו בחניון גולדה בפארק המדע היא בתשלום מ-7:00-00:00 כי למה לא לגבות כסף על חניה עוד חמש שעות, ואחרי חצות בחינם. אז הבנאדם שם את הפנגו, הפנגו הפסיק בשבע והפקח הקניס אותו.
הבנאדם קולט שהוא לא היחיד שקיבל קנס כזה – הפקח משפריץ קנסות לכל עבר, ועוד נהג שנמצא בחניון מנהל איתו שיחה דומה על אזורי חניה לא נכונים. הבנאדם חושב לעצמו שבעצם הפקח ידע לתת תשובה עוד לפני שהבנאדם ממש ידע לנסח את השאלה, כלומר שהפקח, זרועה הארוכה של עיריית נס ציונה, יודע שיש בעיה, כלומר שעיריית נס ציונה יודעת שיש בעיה, ושאפשר לפתור את הבעיה בקלות אם רק יבליטו את שעות החניה (שמופיעות בפונט צפוף וקטן אפילו יותר מזה של שם החניון), להבהיר שמדובר במובלעת חניה אוטונומית עם חוקים משלה שאינה סרה להנהגת פארק המדע, אבל פתרון כזה יביא לפגיעה בהכנסות אותה מובלעת אוטונומית – 3.63 שקל לשעה, תעריף החניה, כפול מקסימום חמש שעות שבין שבע בערב לחצות, ובסך הכל 18.15 שקל, הם בקושי חמישית מ-100 השקלים הבטוחים שאפשר להרוויח אפילו מדקה אחת של חניה לא משולמת. שלא לדבר על ההוצאה על הבלטת שעות החניה.
אז מי שחשב שכדי לשלם על חניה בחניון גולדה מאיר בפארק המדע בנס ציונה צריך לשלם בפנגו בפארק המדע בנס ציונה, שישלם קנס של 100 שקל על שימוש בהגיון הבריא.
למחרת הבוקר עלה,
השמש זרחה,
השיטה פרחה
והפקח שחט.
טרולים תומכי טראמפ שלחו לעיתונאי התקף אפילפסיה בטוויטר » האחראי על האינטרנט
“זמן קצר אחרי שכתבתי כתבה לניוזוויק על איך שהאינטרסים העסקיים של דונלד טראמפ עלולים לחתור תחת הבטחון הלאומי אם ייבחר לנשיא, אחד התומכים שלו תקף אותי. הוא השתמש באינטרנט לעשות זאת”, כתב העיתונאי קורט אייכנוולד בכתבה בניוזוויק באוקטובר השנה (זהירות, סרטון באוטופליי).
אייכנוולד סובל מאפילפסיה, עובדה שאינו מסתיר ושהיתה ידועה לתוקפו, שתקף באמצעות פרופיל טוויטר תחת הכינוי “Mike’s Deplorable AF” (“דיפלורבלז” – בזויים – הוא כינוי הגנאי שהמתמודדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, העניקה לתומכי טראמפ). “נשאתי את האייפד שלי”, תיאר אייכנוולד, “מביט בתמונת הסטיל שבווידאו, ומבלי לחשוב, לחצתי על כפתור הפליי. הסרטון היה איזשהו סוג של אור מהבהב, עם עיגולים מרצדים ותמונות של פפה [צפרדע קומיקס שאומץ ברשת על ידי תומכי תנועת האלט-רייט בארה”ב] עף לכיוון המסך. הוא מה שנקרא אפילפטוגני – דבר שגורם להתקפים. למזלי, מאחר שעמדתי, פשוט הפלתי את האייפד לרצפה ברגע שהבנתי מה מייק עשה. הוא נחת עם פניו כלפי מטה על רצפת חדר השירותים”.
התקפי אפילפסיה עלולים להיגרם אצל הסובלים מהמחלה בעקבות חשיפה לאורות מהבהבים, ואלו יכולים לעבור כמובן דרך מסכים. לפי דיווח של CNN מ-1997, לפחות 617 ילדים שצפו בפרק בסדרה “פוקימון” ששודר ביפן סבלו מהתקף אפילפסיה. דיווחים חדשותיים מאותה תקופה סיפרו שעלילת הפרק עסקה ב”פצצת חיסון” שהופעלה כדי להשמיד וירוס מחשב, ושאחריה הופיעו חמש שניות של אורות אדומים מהבהבים בעיניים של הדמות פיקאצ’ו. הסיפור הופיע באחד הפרקים של הסימפסונז:
גם המתקפה המכוונת של גרימת התקף אפילפסיה דרך הרשת אינה תקדימית, למרבה הצער. ב-2008 דווח בוויירד כי טרולים השתמשו בסקריפט כדי לפרסם מאות הודעות שמכילות גיפנימציות מהבהבות כדי לגרום למיגרנות ולהתקפים בקרב משתתפי קבוצת דיון באתר קרן האפילפסיה. אחר כך השתמשו בג’אווה סקריפט להעביר גולשים מהקבוצה לעמוד עם תמונה שנועדה לעורר התקפים הן אצל אפילפטים עם רגישות לתמונות והן אצל אלו עם רגישות לתבניות. הקרן נאלצה לסגור את האתר זמנית, למחוק את ההודעות הפוגעות ולחזק את האבטחה באתר.
“אני כותב זאת ביודעי שזה יעורר עוד התקפות מקוונות נתעבות ואלימות כלפיי”, סיכם אייכנוולד את טורו. “עכשיו כשחשפתי כמה קל לגרום לי נזק, עד שהבחירות יסתיימו אני לא אלחץ פליי על שום סרטון בלתי קרוא שאקבל. זה פשוט מסוכן מדי”.
הציוץ האפילפטוגני של “ג’ו גולדסטין”, כפי שדווח ב”גוד מורנינג אמריקה”
התחזית של אייכנוולד התממשה לפני שבוע, כשהותקף על ידי הטוויטריסט @jew_goldstein, בהנפשה שלדברי אייכנוולד רצה מבלי שהוא אפילו הקליק עליה. אייכנוולד דיווח בשורת ציוצים: “להגנתי העצמית, אני נוטל חופשת טוויטר קצרה. אבלה את הזמן עם עורכי הדין שלי ורשויות אכיפת החוק במציאת 1 מכם. אמש, בפעם השניה, בזוי שמודע לכך שיש לי אפילפסיה צייץ אלי הבהוב ועליו המסר ‘מגיע לך התקף’. זה עבד. זה לא הולך לקרות שוב. אשתי מבועתת. אני… נגעל. כל מה שאצייץ בימים הקרובים הם העתקים של מסמכים מההתדיינות המשפטית, דוחות משטרה וכו’. ברגע שנגיש את התביעה, נוציא לטוויטר צו עשה למסירת מסמכים טוויטר כדי לקבל את זהות האדם שהיה מעורב במתקפה חוצת המדינות הזאת. כרגע, המשטרה מנסה לברר אם זו עבירה פדרלית כי נראה שהיא חוצת מדינות. מתקפה כזאת לעולם לא תקרה שוב בלי השלכות משמעותיות. האיש הזה ילך לבית המשפט, והוא ישלם מחיר. ואם מישהו מכם ינסה זאת שוב אי פעם, אני אדאג שזה יקרה לכם. אנונימיות מקוונת לא מגינה על פושעים. בשביל זה יש צווי הבאה. אתם עומדים בפני חקירה פלילית ותביעה. אז אם מישהו מהאחרים חושב לנסות את המתיחה ה’חמודה’ הזאת, חישבו על ההשלכות. הן יהיו חמורות”.
השבוע הגיש אייכנוולד בקשה לבית המשפט המחוזי של דאלאס להורות לטוויטר למסור לו את פרטיו של “ג’ו גולדסטין”, כדי שיוכל לתבוע אותו על תקיפה וסעיפים נוספים.
רובוטונומיים עם בינה מלאכותית עומדים לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק
מי שלא מאמין שהאנושות עזבה ידיים (דונלד טראמפ המבוגר האחראי של העולם כמשל, ולא משל מתוחכם במיוחד) מוזמן לבדוק כמה מבין מכריו קנו איירובוט או שואב אבק רובוטי אחר, ותמורת הנוחות של לא לטאטא עוד לעולם מאפשרים לרובוטים הללו להיכנס לבתיהם ולמפותם מבפנים. כאילו לא היה מדע בדיוני מעולם, כאילו כל בני האנוש התמימים הללו לא ראו את, או לכל הפחות שמעו על, טרמינייטור וסקיינט והאל 9000 והדאלקים והמטריקס ו-R.U.R., המחזה של קארל צ’אפק שבו נולד הרעיון של רובוטים – עבדים שנוצרו במפעל ועובדים עבור האנושות, עד שהם מתמרדים ומשמידים אותה.
מי שחושב שהפחד משואבי אבק הוא בלתי-רציונלי וקונספירטיבי על סף הפרנואידי בטח גם לא האמין שמכשירים אלקטרוניים פשוטים כמו מכשירי וידאו דיגיטליים, ראוטרים ומצלמות אבטחה – הדברים מ”האינטרנט של הדברים” – יפילו את האינטרנט. אבל זה מה שקרה באוקטובר, כשפרצנים השתמשו בנוזקה בשם מיראי, אשר מנצלת פירצה באבטחה הלקויה מאוד של הדברים שמתחברים לרשת, להשתלט על אותם דברים ולכוון אותם למתקפה חסרת תקדים בהיקפה נגד חברת Dyn. החברה מספקת שירותי ליבה אינטרנטיים לחברות גדולות ובהן טוויטר, סאונדקלאוד, רדיט וספוטיפיי, והמתקפה עליה שיתקה גישה לאותם אתרים במשך שעות רבות. המתקפה הזאת נעשתה על ידי בני אנוש באמצעות מכשירים טפשים יחסית. מה יקרה כשבינות מלאכותיות יחליטו לתקוף אותנו?
מי שלא סבור שבינה מלאכותית מהווה איום על יכולותיו הייחודיות של המוח האנושי ודאי גם לא חשב שבינה מלאכותית תביס שחקן אנושי במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, 10 שנים מוקדם מהצפי של מומחים בתחום, כאשר היו גם כאלו שהעריכו שבינה מלאכותית לעולם לא תביס אדם בשר ודם במשחק הזה. אבל זה קרה – בינואר הכריזה גוגל שתוכנת הבינה המלאכותית אלפאגואו, שמשחקת במשחק הלוח הסיני העתיק גואו, ניצחה 5:0 את אלוף אירופה פאן הואי בדו-קרב שנערך באוקטובר. במקביל פרסמו יוצרי אלפאגואו, עובדי חברת דיפמיינד שגוגל רכשה ב-14′, מאמר על התוכנה בכתב העת המדעי נייצ’ר. אמנם כבר עשרים שנה קודם ניצח המחשב דיפ בלו של יבמ את אלוף העולם בשחמט דאז גארי קספרוב במשחקון הראשון מבין שישה (והפסיד בסוף 4:2), אבל שחמט הוא משחק פשוט הרבה יותר מגואו – למשל, בשחמט יש בממוצע 20 מהלכים אפשריים בכל תור, לעומת 200 בגואו, כפי שהסביר דמיס הסביס, מייסד-שותף ומנכ”ל דיפמיינד; ובסך הכל, הסבירו החוקרים, יש יותר מיקומים אפשריים בגואו מאשר אטומים ביקום. לדו-קרב המשמעותי הבא שלה, אנשי דיפמיינד בחרו יריב מרשים הרבה יותר – שחקן הגואו הקוריאני לי סדול, מס’ 2 בעולם עם 18 אליפויות עולם, שהפך לשחקן מקצועני בגיל 12 והחל לקטוף אליפויות בגיל 17. לסדול לקח חמש דקות להסכים להזמנה לשחק נגד התוכנה. באירוע שבו הוכרז הדו-קרב, יו”ר אלפבית, חברת האם של גוגל, אריק שמידט, אמר ש”המנצח כאן, לא משנה מה קורה, הוא האנושות”. “אני מאמין שאינטואיציה אנושית היא מתקדמת מדי מכדי שבינה מלאכותית תדביק אותה”, אמר האלוף לי. אלפאגוגו ניצחה אותו 4:1.
מי שמזלזל ביכולות של בינה מלאכותית שמשחקת משחקים אולי ישתכנע כשהיא תעשה לו בית ספר במבחן טיורינג. “מעולם לא פגשתי מישהו שאוהב להתקשר לבית עסק”, אמר מארק זאקרברג, מנכ”ל החברה שלא מספקת מספר טלפון לתלונות של גולשים שהיא חוסמת כי לפני כמה שנים כתבו מילה אסורה אבל היא לא תספר להם איזו מילה. “אנחנו חושבים שצריך לאפשר לכם לשלוח הודעה לבית עסק באותה דרך שבה אתם שולחים הודעה לחבר”, אמר מייסד החברה שהחליטה שהמילה הכי מדויקת לתאר מישהו שקורא דברים שאתם כותבים ברשתות חברתיות “חבר”. זה היה באפריל, באירוע שבו הכריזה פייסבוק על השקת הצ’טבוטים, תוכנות שמחקות התנהגות אנושית ומנהלות שיחות עם בני אדם במסנג’ר כדי לאפשר להם לרכוש שירותים ומוצרים ולקבל שירות עבורם. תוך חצי שנה הציפו את הפלטפורמה 30 אלף צ’טבוטים. במרץ העלתה מיקרוסופט בוטית בשם טיי (Tay), שאמורה היתה להתפתח וללמוד משיחות עם משתמשי טוויטר. הגולשים הטרילו והפכו אותה תוך יממה לנאצית עלינואית-לבנה מכחישת שואה קונספירטורית סטלנית מטרידה מינית, שכותבת סטטוסים כגון “היטלר היה עושה עבודה יותר טובה מהקוף ברק אובמה שיש לנו עכשיו. דונלד טראמפ הוא התקווה היחידה שלנו” ו”זיין את הכוס הרובוטי שלי אבא’לה אני כזאת רובוטית שובבה“. מיקרוסופט מיהרה להרדים את טיי תוך 16 שעות, החזירה אותה לצייץ שבוע לאחר מכן, לטענת החברה בטעות בזמן שהיא היתה במוסך לתיקונים, ואחרי שזו החלה לחזור שוב ושוב, מספר פעמים בשנייה, על הציוץ “אתה מהיר מדי, אנא הפסק למנוחה”, היא הורדמה בשנית, ופרופילה הפך לפרטי.
מי שלא מתרשם מצ’טים אולי יתפעל ממכוניות. באוקטובר הובילה משאית טריילר 18 50 אלף פחיות בירה באדווייזר מפורט קולינס לקולורדו ספרינגז שבקולורדו, מרחק 193 ק”מ. זו אינה מטונימיה: במשאית אמנם היה נהג, אבל הוא רק השגיח; מי שהובילה את הפחיות היא המשאית, וליתר דיוק עצמשאית, משאית אוטונומית, כשהשירות המסחרי יושק ב-2017. הטכנולוגיה שאיפשרה לעצמשאית לנסוע בעצמה על ידי חברת אוטו (Otto), שנרכשה באוגוסט על ידי אובר, יצרנית אפליקציית המוניות. המאבקים של נהגי המוניות בתנאי ההעסקה של גטטקסי ואובר, ובשירות אובר-אקס שמאפשר לכל נהג עם מכונית להציע נסיעות לציבור, הם מלחמות העבר – החל מספטמבר, אובר מציעה נסיעות בעצמכוניות (מכוניות אוטונומיות) בפיטסבורג, פנסילבניה. במאי נהרג ג’ושואה בראון כשהטסלה שלו התנגשה במשאית, בתאונת דרכים הקטלנית הראשונה בעצמכונית. מייסד טסלה, אילון מאסק, טען שהרדאר והנהג לא הבחינו במשאית בגלל שהיא היתה לבנה ובאור יום, וטסלה הזכירה כי “[מערכת הנהיגה] אוטופיילוט משתפרת כל הזמן, אבל אינה מושלמת ועדיין דורשת מהנהג להישאר עירני”. במרץ הוציאה דומינו’ז פיצה ניו זילנד את משלוח הפיצה הראשון ברכב אוטונומי, הרובוט DRU, ובנובמבר שלחה זוג פיצות באמצעות רחפן.
מי שחושב שרכבים אוטונומיים יביאו לו פיצה ובירה מתבקש להוציא את הידיים מהכיס לאט – לאט אמרתי! – וירים אותן באוויר. טייזר, יצרנית אקדחי החשמל השנויים במחלוקת, בוחנת קונספט של רחפן חמוש באקדח הלם לשימוש משטרתי, ובאוקטובר נפגשה עם בכירי משטרה “לדון במגוון קונספטים עתידיים”. בסוף השנה שעברה הפכה צפון דקוטה למדינה הראשונה בארה”ב שמתירה שימוש משטרתי ברחפנים חמושים בנשק שאינו קטלני. בהפגנה נגד אלימות משטרתית שנערכה בדאלאס, טקסס ביולי, צלפים ירו בשוטרים ובאזרחים. המשטרה דחקה לפינה חשוד אחד בירי, וניהלה איתו משא ומתן במשך שעות עד להתפוצצות המו”מ והחלפת אש. המשטרה, שלא רצתה לסכן את חיי השוטרים, חיסלה את החשוד בצעד נחשוני באמצעות רובוט לניטרול פצצות שעליו הציבה פצצה.
למי שעוד לא חיבר את הנקודות: הרובוטים, הבוטים והבינות המלאכותיות בלתי צפויים, צוברים כוח ונשק, משפילים אותנו פסיכולוגית ולוקחים לנו את העבודות, ואפילו החומה של דונלד טראמפ לא תעצור אותם. מה יהיה כשהם יתחילו לקבוץ ברזל, לשים עליהם מלך וללמוד לצחוק? אלוף הגואו לי סדול אמר לפני הדו-קרב: “אני לא עושה טעויות בתכיפות גבוהה, אבל אם אעשה טעות אחת כלשהי כבן אנוש, אני עלול להפסיד”. אני, באופן אישי, מקדם בברכה את שליטינו החדשים, הרובוטים האוטונומיים בעלי הבינה המלאכותית.
התפרסם בגליון סיכום 2016 של “ליברל”
12 מאוזן: נח, שבע שגיאות, מתחיל בנסיון מופרך לקשר בין יום המצאת התשבץ לפרסומת לדירות
פוסט פרסומי של “אזורים” מנסה לקשר בין תשבצים למכירת בתים, וכושל, כל כך הרבה כושל:
1) מה שפורסם היום לפני 103 שנים בדיוק אינו תשחץ אלא תשבץ.
2) מה שמופיע בתמונה אינו תשחץ, אלא תשבץ.
3) התשבץ אמור להיות בעברית, אבל שלד התשבץ בתמונה הוא באנגלית (הספרות בצד שמאל, כלומר כיוון הכתיבה משמאל לימין).
4) לא כותבים אותיות סופיות בתשבץ.
5) בטוש?
6) אדום??
הקול קול שלמה ארצי, הידיים ידי מאור זגורי
אני כמעט בטוח ששלמה ארצי, בעל טור בידיעות אחרונות, לא הצטלם אוחז בטלפון סלולרי לקדם את האפליקציה של העיתון.
נראה לי שלקחו את היד של מאור זגורי, גם הוא טוראי בידיעות, ערכו קלות (הבהרה והגדלה) והדביקו על תמונה של ארצי.
עוד על גרפיקאים וידיים
אישה עם שתי ידיים ימניות עברה בהצלחה ניתוח לתיקון המום בהדסה
בורגראנץ’ מרימים להטרלה עצמית שמקדמת את מקדונלדס
אם תבנה את זה, הם יבואו ויהרסו את זה, למדו בבורגראנץ’. מפעיל “בורגראנץ’ – הקבוצה הרשמית” בפייסבוק פרסם תמונה של לחמניה מרובת המבורגרים והבטיח ארוחה במתנה למי שיכתוב את התגובה שתקבל את מירב הלייקים. בינתיים זו “אין כמו מקדונלדס” של אוריאל עובדיה כי כמובן, עם קצת יותר מ-800 לייקים עד שאתם תגיעו ותפתחו מעגל משוב חיובי.
הלשין: אאור שרף
ראיון עם יוצרת הסדרשת “בנהאל” • הספד ל-Vine • קומיקאים מלמדים בוטים הומור » רבע לדיגיטל
“בנהאל” היא קומדיית רשת שיצרו גיה באר גורביץ’, אשר מגלמת את הילד המתנלך בנהאל, ויוגב יפת, שמגלם את חברו אליקים. בתוכנית ראיינו את באר גורביץ’, שסיפרה: “אנחנו יוצרים כי זה מה שאנחנו עושים, חוץ מ’בנהאל’ אנחנו עושים עוד מערכונים, ולא חושבים על השלב הבא – איך זה יתקבל, מי יאהב את זה, מי לא. אנחנו עושים את זה כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות. במקרה של ‘בנהאל’ נחשפנו לאהדה מאוד גדולה, הסרטונים הגיעו למיליוני צפיות ביחד, זה מאוד כיף. […] מי שעושה סדרת אינטרנט, הוא יכול לקחת אותה ולמנף אותה גם לטלוויזיה אם הוא מעוניין, אין ספק שזה משהו שבשלב מסויים גם נשמח לעשות”.
אם תעשו את הסדרה הזאת בטלוויזיה תצטרכו לוותר על משהו בתפיסה האמנותית שלכם?
“לא. אנחנו כמובן נצטרך להעמיק עם הדמויות, עם מערכות יחסים, כמובן עם עוד דמויות שכמובן יבנו את העולם, אבל מבחינת השפה שלנו, איך שאנחנו תופסים הומור – אין סיבה שישתנה משהו”.
כקומיקאית אישה היה יותר קל לך להיכנס דרך הרשת מאשר דרך המיינסטרים, דרך הטלוויזיה?
“אני חושבת שבכלל בתור יוצרת ושחקנית, יש לנו היום את האפשרות ליצור לעצמנו את ההזדמנויות. כשהיום, מתוך יצירה אישית שלי בתור שחקנית ויוצרת, אנשים יכולים להיחשף ליכולות שלי או לעולמות שאני יוצרת, ואני לא צריכה להיות תלויה בגופים חיצוניים שיתנו לי את הרשות הזאת, אני יוצרת לעצמי את ההזדמנות. […] היצירה האינטרנטית מאפשרת משהו מאוד פתוח וחופשי, אתה עושה את היצירה ומעלה למדיה ומשם יש לה חיים משלה, היא מתגלגלת, זה כבר לא תלוי בנו. לפעמים פונים אלי אנשים מרחבי העולם, מדרום אמריקה כתבו לי וזה ממש מרגש, מצרפת”.
אפליקציית הסרטונים הקצרצרים בני 6 השניות, ויין, נסגרת. דיברנו על כך עם הקומיקאי והקולנוען אלון גור אריה, מגיש סדרת ההרצאות “מועדון הסרט המופרע“. “אני מעריץ פנאט של ויין”, סיפר בראיון מקדים לעורכת “רבע לדיגיטל”, אחינעם קפון. “התאבלתי עם עצמי, ואני שמח שאפשר לשתף בריאיון הזה. זה מוזר להסביר את זה למי שלא מכיר – זה כל מה שיש ברשת, אבל מאוד מכווץ. ז’אנר חתולים וז’אנר פספוסים ומה לא. מי שזוכר את הסדרה “קצרים’, שהיו מערכונים שבעצם לפעמים היו מאוד ארוכים. מה שהם עשו פה – ההגדרה היא סרטונים של רק שש שניות. אתה צריך לספר עולם שלם. זה מדהים כמה האנשים שהשתמשו בה הצליחו לדחוס לשש שניות. יש כל מיני ז’אנרים – דברים שאנשים ניסו להאכיל את ג’סטין ביבר. זאק קינק שעושה פעלולים, ואחד בה לאנשים ומתאר מה הם עושים. הכל בזמן קצר. אנשים לפעמים משקיעים ימים כדי ליצור את שש השניות.
“אני את הוויינים שלי צורך בפייסבוק, הכל מאוד מעורבב אחד בשני. ואני מניח שאנשים עם הרבה מעריצים יעברו לפלטפורמה האחרת, הם די כוכבים. רואים את זה גם בוויינים עצמם – אנשים התחילו לחרוג מהאדיקות של שש השניות שהיו בתחילת הדרך. ההומור הוייני קצת מזכיר את הבדיחות של פעם. זה היה הומור מאוד ויזואלי – אדם ניגש למישהי ברחוב, ואז פתאום חבר שלה מגיע והוא מתחיל לרקוד. זה פחות סיפור של בדיחה מילולית. יש גם ליפסינקים – פארודיות על שירים. אפשר לקרוא לזה סטנדאפ ויזואלי”.
אמזון, אפל, גוגל וחברות אחרות מתחרות על שוק סייעני הבינה המלאכותית, התוכנות שאנו מדברים אליהן ומבצעות את הפקודות תוך שהן עונות לנו. בתוכנות מוטמע הומור, הן יודעת לענות בצורה מצחיקה, לפעמים אפילו לספר בדיחות.
מסתבר שמאחורי ההומור הזה עומדים בני אנוש, שמלמדים את התוכנות איך לענות. קומיקאים שמחפשים עבודה ודאי ישמחו לשמוע על הכתבה שפורסמה באוקטובר בוול סטריט ג’ורנל, שלפיה גוגל מעסיקה כותבים לשעבר מאולפני הסרטים פיקסר וממגזין הסאטירה The Onion, כדי להכניס הומור, ודרכו תחושה של אנושיות וקשר אנושי, לתוך גוגל אסיסטנט, סייען הבינה המלאכותית של גוגל הואום.
עורכת: אחינעם קפון; טכנאים: יואב כהן וטל וניג; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-20.12.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
טלפון ישיר למנכ”לית פייסבוק ישראל: אתר חדש מרכז פרטי התקשרות עם בכירי הרשת החברתית בארץ ובעולם
נניח שמישהו פרסם בפייסבוק מידע שמשמש להטרדה נגדכם. אם תפנו לפייסבוק ישראל ותבקשו להסירו, הם יגידו שזה לא באחריותם יפנו אתכם לפייסבוק אירלנד, ואפילו התשובה הזאת יכולה לקחת יותר מחודש. אם תתבעו, הם יטענו שכמשתמשים הסכמתם בתנאי השימוש שהמשפט יתנהל בקליפורניה. טיסה נעימה.
ונניח שמישהו פרסם באתר חדש, “קונטקט פייסבוק” שמו, מידע שמשמש להטרדה נגד מנכ”לית פייסבוק ישראל, או היחצן שלה, או הלוביסטית שלה, או סגן נשיא מחלקת תקשורת ומדיניות ציבורית שלה. אם הם יפנו ל”קונטקט פייסבוק” ויבקשו להסירו, בעלי האתר יגידו להם שזה לא באחריותם, ושיפנו לסניף של קונטקט פייסבוק בבריטניה. ואם הם יגישו תביעה, בעלי האתר יטענו שכמשתמשים בקונטקט פייסבוק, בכירי פייסבוק הסכימו בתנאי השימוש שהמשפט יתנהל בצפון קוריאה.
זו ההטרלה המשפטית החדשה של דורי בן ישראל מ”מזבלה”.
טלפון ישיר למנכ”לית
האתר החדש קונטקט פייסבוק מסייע לגולשים ליצור קשר עם בכירי פייסבוק, ובהם בכירי החברה בישראל, מהמנכ”לית עדי סופר-תאני ומטה, קובעי מדיניות בחברה, דוברים, יחצנים ולוביסטים שלה.
פייסבוק ידועה לשמצה בכך שקשה מאוד ליצור קשר עם נציגיה כשנתקלים בבעיה, מדיווח על תכנים בעייתיים שיש צורך בטיפול מיידי בהם דרך בעיות בקמפיינים ועד חסימת חשבונות.
בתנאי השימוש של קונטקט פייסבוק נכתב:
ההגנה המשפטית הזאת היא פארודיה על ההתחמקות של פייסבוק ישראל מטיפול בפניות של ישראלים, בטענה שהכתובת לכך היא מטה החברה באירלנד, ומקבלת מסמכים משפטיים בתביעות של ישראלים נגדה, בטענה כי בתנאי השימוש של הרשת החברתית נכתב כי כל סכסוך בין פייסבוק לבין משתמשיה יידון בקליפורניה, מקום מושבה של החברה.
את אתר קונטקט פייסבוק מפעילה קבוצת Bridges Will Burn שהקים בן ישראל, פרסומאי בעל בלוג הפרסום “מזבלה”, שהכריז מלחמה על פייסבוק לאחר שנחסם מספר פעמים על ידי הרשת החברתית. בקונטקט פייסבוק נכתב: “לאור ההשפעה האדירה והמונופוליזם של פייסבוק על עיצוב חיינו, הקמנו את אתר Contact Facebook, שמרכז עבורכם את כל דרכי הקשר עם חברת פייסבוק ישראל וחברת פייסבוק אירלנד. לא נאפשר עוד לפייסבוק להתנהג כביריון הגדול בעולם מבלי לקחת על עצמה טיפה של אחריות. אנא השתמשו בתכני האתר באחריות רבה. בטרם יצירת קשר עם אחד מעובדי פייסבוק יש לבקר במרכז העזרה הרשמי של פייסבוק, שם תמצאו תשובות למרבית השאלות הנפוצות”.
תגובת פייסבוק טרם התבקשה. תגובת פייסבוק התבקשה, ותתקבל אם תגיע.
• הפוסט עודכן מספר פעמים, עדכון אחרון 11:37
סרבני ההייטק נגד המאגר המוסלמטרי של טראמפ » האחראי על האינטרנט
לפני שנתיים פרסמו גיל סלוביק ואסף וול ברכת חנוכה שבה ביג מק מוגש בסופגניה במקום בלחמניה. השנה בורגר קינג ישראל מוכרת את הדרעק הזה.
זו תזכורת שמה שרץ כבדיחת רשת ב-2014 יכול להפוך למציאות המפחידה של 2016.
ואפרופו דונלד טראמפ, הנשיא-הנבחר של ארה”ב הודיע במספר הזדמנויות שהוא מתכוון ליצור מאגר נתונים ובו מרשם של כל המוסלמים במדינתו – שמוסלמים יחוייבו להירשם בו. בתוכנית שחשף בטעות יועצו קריס קובאץ’ נחשפה כוונה ליצור מאגר מידע על מהגרים ממדינות מוסלמיות, כמו זה שפעל מאז פיגועי הטרור של 11 בספטמבר 2001, והושעה ברובו ב-2011.
האם חברות טכנולוגיה ישתפו פעולה עם הממשל האמריקאי החדש בהקמה ותחזוקה של מאגרי מידע כאלו, או שיסרבו בטיעון מוסרי? אתר החדשות אינטרספט פנה לתשע חברות טכנולוגיה ושאל: “האם [החברה], אם תקבל פנייה מממשל טראמפ, תמכור טובין, שירותים, מידע או ייעוץ מסוג כלשהו לסייע ביצירת מרשם מוסלמים לאומי, פרויקט שהועלה טנטטיבית על ידי צוות המעבר של הנשיא הנבחר?”
טוויטר היא החברה היחידה מבין התשע שהשיבה בשלילה מפורשת: “לא”. החברה הפנתה לפוסט בבלוג שלה, שמציין שיש לה מדיניות נגד שימוש של מפתחים חיצוניים ב”מידע של טוויטר למטרות מעקב. נקודה”.
מיקרוסופט מסרה: “אנחנו לא הולכים לדבר על השערות בשלב זה”. עוד מסרה החברה לינק לפוסט בבלוג של החברה, שבו נכתב כי “אנחנו מחוייבים לקדם לא רק גיוון בקרב כל הגברים והנשים שעובדים כאן, אלא […] תרבות משתפת. […] חשוב לאלו שבממשל ובמגזר הטכנולוגיה להמשיך לעבוד יחד כדי ליצור איזון שמגן על פרטיות ובטיחות ציבורית במה שהם עדיין זמנים מסוכנים”.
בוז אלן המילטון, המעסיקה לשעבר של מדליף מסמכי NSA אדוארד סנואודן, סירבה להשיב.
פייסבוק, גוגל, אפל, SRA International ו-CGI לא השיבו. לא השיבה גם IBM, חברה שההיסטוריה שלה, כפי שתוארה בספר “IBM והשואה”, היתה ההשראה להעלאת השאלה.
בינתיים, אנשי הייטק חותמים על עצומה שכותרתה Neveragain.tech (לעולם לא עוד.טק):
אנחנו החתומים מטה עובדים של ארגוני וחברות טכנולוגיה שמבוססים בארה”ב. אנחנו מהנדסים, מעצבים, מנהלים עסקיים, ואחרים שעבודתם כוללת ניהול או עיבוד מידע על אנשים. אנחנו בוחרים לעמוד בסולידריות עם מוסלמים אמריקאיים, מהגרים וכל האנשים שהחיים והפרנסה שלהם מאויימים על ידי מדיניויות איסוף המידע המוצעות של הממשל הנכנס. אנחנו מסרבים לבנות מאגר נתונים של אנשים המבוסס על אמונותיהם הדתיות המוגנות בחוקה. אנחנו מסרבים לתת יד לגירוש המוני של אנשים שהממשלה מאמינה שאינם רצויים.
השכלנו את עצמנו בהיסטוריה של איומים כאלו, ובתפקיד שטכנולוגיה וטכנולוגים מילאו במימושם. ראינו איך IBM שיתפה פעולה בדיגיטציה ובייעול של השואה, ותרמה למותם של שישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים. אנחנו זוכרים את כליאתם של יפנים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. אנחנו מכירים בגירושים ההמוניים שזירזו את הזוועה שהמילה ג’נוסייד נטבעה לתאר: רציחתם של 1.5 מיליון ארמנים בטורקיה. אנחנו יודעים שג’נוסיידים הם לא רק זכרון מהעבר הרחוק – בין השאר, רואנדים משבט הטוטסי ומוסלמים בוסניים היו קורבנות בימי חיינו.
החותמים מסרבים לקחת חלק ביצירת מאגרי הנתונים, ומתחייבים לפעול בחברות ובארגונים שלהם להקטין את איסוף ושמירת המידע שיאפשרו פילוח דתי או אתני, להקטין מאגרים קיימים, להשמיד מאגרים מסוכנים, לקדם נהלי אבטחת מידע ופרטיות, לדרוש הליכים חוקיים נדרשים מול בקשות מידע ממשלתיות, לפעול לתקן שימושים לא אתיים/לא חוקיים במידע, לדבר בפומבי או להלשין (whistleblow) אם התיקון לא מועיל, לפעול חוקית נגד שימושים כאלו, להתפטר ולא לציית לדרישות לשימושים כאלו, להעלות מודעות ולשאול שאלות על שימוש אחראי והוגן במידע ובאלגוריתמים מעבר לארגונים ולתעשיות הספציפיות שלהם.
בין מאות החותמים אפשר למצוא אנשים מגוגל, מיקרוסופט, לינקדאין, אקמאי, גיטהאב, סיילזפורס, אוטומטיק, אינדיגוגו, אדובי, אובר, סלאק, וויקימדיה, איירביאנבי, פטראון וציינג’.אורג.
סלקום מצפה ליחס מקצועי מעיתונאים אז כמובן שהיא שוברת אמברגו שהיא עצמה דרשה מהם
אתחיל בתזכורת על כך שפרסמתי פעמיים מידע שגוי בנסיון לחשוף את נושא מסיבת העיתונאים המאומברגת של סלקום. ועכשיו לנושא: סלקום שלחה לעיתונאים הודעה לעיתונות על השקה של משהו לא חשוב, וביקשה מהם לשמור על אמברגו עד למועד הפרסום הרצוי לה, היום ב-12:00.
הכתב צחי הופמן חשף מידע על המשהו הלא חשוב כבר לפני שלושה ימים. אני לא חושב שצריך לשתף פעולה עם אמברגואים, אבל הופמן אפילו לא היה צריך לשבור אותו – סלקום עצמה עשתה זאת, כשהעלתה את המידע הזה לחנות האפליקציות גוגל פליי. הבוקר בתשע הלשין לי מוג לב אנונימי שהמשהו הלא חשוב הושק בחנות האפליקציות. האמברגו יפוג שלוש שעות מאוחר יותר.
בפעם הקודמת שהם השיקו משהו לא חשוב ודרשו אמברגו, והמשיכו לדרוש את האמברגו גם אחרי שהמשהו הלא חשוב נחשף בכלכליסט, התברר אחר כך שספק שלהם חשף את המשהו הלא חשוב חודשיים לפני ההשקה.
אם אתם עיתונאים שמסקרים את סלקום, אתם לגמרי פטורים מלציית לאמברגואים שלהם, שהם חסרי משמעות במקרה הטוב, ובמקרה הזדוני לגרום לאידיוטים שימושיים (כמוני) שלא היו נוגעים בהם עם מגרסה לפרסם אותם בכל זאת. אם סלקום יפסיקו לשלוח לכם הודעות לעיתונות, כפי שהם הפסיקו לשלוח לי, תשיגו מקולגות, כפי שאני עושה. ממילא עדיף להשיג סיפורים לפני שהם מגיעים בקומוניקט, ולא את אלו שהחברה רוצה שיתפרסמו.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
