בנק ישראל מפרסם את הפקסים, אבל לא את האימיילים, של האחראים על חופש המידע, אז שלחתי בקשת חופש מידע לקבל את האימיילים של האחראים על חופש המידע

מה ד'ה פקס? איור: emilegraphics cc-by-nc

בדוח חופש המידע השנתי שלו (פדף), בנק ישראל פרסם את רשימת האחראים על פניות הציבור לפי חוק חופש המידע, ופרטי התקשרות איתם. המתגלץ’ אורי בר הבחין שהבנק פרסם רק מספרי טלפון ופקס, כלי אנכרוניסטי שצריך לעבור מהעולם, אך לא אימייל, כלי מודרני יחסית שאף הוכרז ככלי תקשורת מחייב בתקשורת של משרדי ממשלה עם הציבור לפי הצעת החוק “ממשל ללא נייר” ולפי החלטת ממשלה מתחילת השנה.

באמצעות מערכת בקשות חופש המידע של הסדנא לידע ציבורי הגשתי בקשת חופש מידע לבנק ישראל שבה אני מבקש לקבל את כתובות האימייל של כל האחראים על פניות הציבור לפי חוק חופש המידע. אעדכן בהתפתחויות, אפשר גם לעקוב כאן.

משטרת ישראל חושפת נהלי פתיחה באש בטוש שחור לא ממש אטום

שוטר צעצוע. צילום: brickdisplaycase.com (cc-by-nd-nd)

משטרת ישראל נאלצה לחשוף את הגירסה המעודכנת של נוהל פתיחה באש, בעקבות עתירה של עדאלה. המשטרה רצתה להסתיר חלק מהמידע בנוהל, ולכן קשקשה עליו עם טוש שחור – אולי לקח מהפאשלה של היועץ המשפטי לממשלה, ששלח מסמך פדף עם פסים שחורים על חלק מהטקסט, שהסרתי בקלות ופרסמתי כאן, פרסום שאחריו היועמ”ש הסיר את המסמך המקורי והעלה במקומו מסמך סרוק שעליו קשקש בלורד שחור.

אז גם המשטרה השתמשה בטוש שחור, אבל כפי שהבחין המתגלץ’ נעם רותם, הטוש השחור של המשטרה לא ממש אטום. הנה הדגמה של המידע המושחר, אחרי שגרפתי אותו בתוכנה גרפית, הבהרתי וחיזקתי את הניגודיות. סקירה של המידע במסמך אפשר לקרוא אצל נועם רותם בשיחה מקומית, וגירסה באנגלית ב-+972.

קטע מושחר מנוהל פתיחה באש שמשטרת ישראל מסרה בעקבות עתירה של עדאללה. מימין: המסמך המקורי. משמאל: אחרי עיבוד גרפי. תמונה: חדר 404

שמעון איפרגן דיווח על כך במאקו. גורם במשטרה מסר לו: “זו תקלה מבצעית חמורה. נפיק לקחי מול הגורמים שהעבירו את המסמך לבית המשפט. זה לא היה צריך לקרות. מדובר במסמך חסוי שאסור שהיה שידלוף בצורה כזו”. תגובתה הרשמית של המשטרה: “השחרת הפרטים החסויים לא נעשתה על ידי גורמי משטרת ישראל, עם זאת הסוגיה תועבר לבחינה ועיון של גורמים הרלוונטיים ובמידת הצורך יופקו לקחים”.

מכתב של פרקליטות המדינה מטעם המשטרה לעדאלה על העברת נהלי הפתיחה באש, 21.6.2016:

להורדה (PDF, 29KB)

* הפוסט עודכן לאחרונה ב-6.7.2016, 15:09

תאונה קטלנית ראשונה לעצמכונית » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

ג’ושואה בראון נהרג ב-7 במאי בתאונת דרכים בוויליסטון, פלורידה, כשמשאית פנתה שמאלה והוא התנגש בה עם מכוניתו, טסלה מודל S. כנראה שבראון יירשם בהיסטוריה כאדם הראשון שנהרג בתאונת עצמכונית, משום שבעת התאונה הטסלה היתה במצב נהיגה עצמונית. מנהל הבטיחות בדרכים המהירות הלאומי (National Highway Traffic Safety Administration, ובקיצור NHTSA) החל בחקירת המקרה.

“אובדן טרגי” היא כותרת הפוסט האפולוגטי שפרסמה טסלה בנושא ביום חמישי, ובו הודיעה שדיווחה לרשויות מיידית על התאונה. “למדנו אתמול שה-NHTSA פותח בהערכה ראשונית של ביצועי ה’אוטופיילוט [רכיב הנהיגה העצמונית] במהלך התנגשות קטלנית שהתחרשה במודל S. זהו מקרה המוות הראשון הידוע בקצת יותר מ-130 מיליון מיילים [כ-209 מיליון ק”מ] שבהם האוטופיילוט היה מופעל. בקרב כל כלי הרכב בארה”ב, יש מקרה מוות בכל 94 מיליון מייל. בעולם, יש מקרה מוות בערך כל 60 מיליון מייל. חשוב להדגיש שהפעולה של ה-NHTSA היא רק הערכה ראשונית לקבוע אם המערכת עבדה כפי שמצופה ממנה”.

טסלה הסבירה שהן הנהג והן המכונית לא הבחינו במשאית בגלל שצדה הלבן לא בלט באור היום הבוהק, ולכן לא הפעילו את הבלמים. מדוע הרדאר של העצמכונית לא הבחין במשאית? בעלי טסלה, אילון מאסק, נשאל על כך בטוויטר והשיב: “רדאר מסנן החוצה מה שנראה כמו שלטי דרך עיליים כדי להימנע מאירועי בלימה כוזבים”.

“אוטופיילוט משתפר כל הזמן, אבל אינו מושלם ועדיין דורש מהנהג להישאר עירני”, כתבה טסלה. “עם זאת, בשימוש בשילוב פיקוח של נהג, הנתונים חד-משמעיים – אוטופיילוט מפחית את עומס העבודה על הנהג ומביא לשיפור משמעותי סטטיסטית בבטיחות בהשוואת לנהיגה ידנית [אנושית] טהורה”.

טסלה ומאסק היו הרבה יותר שחצנים לפני התאונה, כפי שהראה הגרדיאן. החברה בחרה לקרוא למערכת הנהיגה העצמונית שלה “אוטופיילוט” (נהג אוטומטי), בעוד חברות אחרות בחרו בשמות שהדגישו יותר את שיתוף הפעולה בין האדם למכונה – “טכנולוגיה סמי-אוטונומית” ו”פיילוט סיוע חניה” בוולבו, “driver assistance” (“סיוע לנהג”) ו”drive pilot” במרצדס, “safety sense” (“חוש בטיחות”) בטויוטה ו”sensing” (“תחושה” או “חישה”) בהונדה. מאסק אמר בינואר שהמודל S “ככל הנראה טובה יותר מבני אדם בשלב זה בנהיגה בכבישים מהירים”, ולפני שחרור עדכון האוטופיילוט אמר שהעצמכונית “כמעט מסוגלת לנסוע [בין סן פרנסיסקו לסיאטל] בלי לגעת באמצעי הבקרה כלל”.

טסלה מודל S. תמונה: mariordo59 (cc-by-sa)

טסלה ו-NHTSA לא הזכירו את שמו של בראון בהודעותיהן. בראון, בן 40, שירת 11 שנה בחיל הים האמריקאי כטכנאי סילוק פצצות, והקים חברה לייעוץ טכנולוגי בשם Nexu Innovations. הוא פרסם סרטונים רבים שבהם הוא נראה נוהג בטסלה בערוץ היוטיוב שלו.

בחודש שלפני מותו פרסם סרטון שכותרתו “Autopilot Saves Model S”, ובו נראית המכונית בורחת מהתנגשות במשאית שנכנסת לנתיב שלה בפתאומיות משמאל, כשנהג המשאית לא מבחין בטסלה. “אני למעשה לא הסתכלתי בכיוון הזה [של המשאית] וטסי (שמה של המכונית שלי) היתה על המשמרת עם אוטופיילוט מופעל”, כתב בראון בתיאור הסרטון. “הבחנתי בסכנה כשטסי התריעה בפניי עם צפצוף האזהרה ‘קח פיקוד מיד’ ועם סטייה ימינה כדי להימנע מהתנגשות צדדית”.

סוכנות הידיעות AP דיווחה היום שלבראון היו שמונה דוחות על מהירות מופרזת בשש השנים האחרונות, וציטטה חברים שלו, שסיפרו שהוא אהב לנהוג במהירות, אולם נחשב לנהג זהיר. נהג המשאית שבו התנגש בראון, פרנק ברסי, מחזיק בחברת משאיות שמחזיקה משאית אחת ומעסיקה נהג אחד, הוא עצמו, כשהרישומים מראים שיש לנהג החברה שבע עבירות שנרשמו במהלך ארבע עצירות לבדיקות במהלך השנתיים האחרונות, ובהן נהיגה של יותר מ-14 שעות ביממה ומעבר לא חוקי בין נתיבים, ובבדיקה שנערכה בשנה שעברה נרשמה שחיקה של צמיגי המשאית.

נהג המשאית ברסי אמר ל-AP שבראון נהג במהירות גבוהה: “הוא עבר כל כך מהר דרך הטריילר שלי שלא ראיתי אותו”. ברסי טען גם שבראון ניגן סרט מסדרת הארי פוטר ברכב בזמן ההתנגשות, אולם הודה שלא יכול היה לראותו, רק לשמוע אותו. סיירת הכבישים המהירים של פלורידה אישרה שנגן דיוידי נייד נמצא ברכבו של בראון אחרי התאונה, אך חוקרי המשטרה לא יכלו לאשרר שהמכשיר פעל בזמן התאונה.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


FRÖZEN

Do you want to build a NORNÄS?

do you want to build a NORNÄS? רעיון: עופר קינן. תמונה: עידו קינן, חדר 404

(רעיון: עופר קינן)

התחביב של נהג האוטובוס שלך הוא

בעקבות גטטקסי, חידוש גם באפליקציית גטבוס:

התחביב של הנהג שלך הוא לא לשמוע על הצרות, האהבות והמצב הכלכלי שלך. מוזמן לשאול אותו על זה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

תנהגו כאילו אף אחד לא מסתכל • אני לא רובוט, אפשר לקרוא את לוחית הרישוי שלך? » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

גאדג’ט נוזף בנו על הנהיגה הגרועה שלנו ומלמד אותנו לנהוג טוב יותר באמצעות הנחה בביטוח, מספר גיל שגיב. אפליקציית נקסאר מצלמת כבישים ואוגרת מידע על נהגים גרועים בשאיפה להיות התשתית של כבישי העצמכוניות, מספר המייסד ערן שיר. ואיך אפשר למנוע מבוטים לפגוע בפרטיות שלנו באמצעות לוחית הרישוי?

חתול על מכסה מנוע של מכונית וכלב בתוך המכונית ברמת גן. צילום: ליאורה לוי


[רובו]טריקים מלוכלכים

לוחית רישוי אמורה לאפשר לשוטרים לבדוק אם רשיון הרכב שלנו בתוקף, אם הרכב הורד מהכביש או דווח כגנוב, ובמקרה שאנחנו מבצעים עבירה – לעוברי אורח לרשום את המספר ולדווח עלינו. בוטים גם יכולים לעשות את זה, למשל לבדוק אם שילמנו בחניון ופותחים לנו את השער, או שולחים לנו חשבון הביתה אחרי שאנחנו נוסעים בכביש אגרה.

מספרי הרישוי מאפשרים גם לעקוב אחרינו. כל אדם – חוקר פרטי, עיתונאי, שוטר, נוכל – יכול לתעד את מספר הרישוי של המכונית שלנו ואת המקום והזמן, ולפרסם או לשמור לעצמו לשימוש עתידי. אבל הבוטים יכולים לעשות זאת ביעילות שמאפשרת להם ליצור מאגרי מידע עצומים שמאיימים לפגוע בפרטיותנו.

דרך אחת להילחם בבוטים היא לוחיות עם קפצ’ה, מבחני הכניסה לאתרים עם ספרות מעוותות שבני אדם יכולים לקרוא בקלות ובוטים מתקשים לזהות. לנו צריכה להיות הזכות לבחור אם ליהנות מהנוחות שבלוחיות קריאוֹת – או לנסוע בלי שהרשת תעקוב אחרינו.


עורך: מירון ששון; טכנאי: ניב בן אלי; מפיקת דיגיטל: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net


משרד הדתות מפרסם מודעת דרושים: מסמך וורד שהומר לקובץ תמונה מטושטש

קליפי ומודעת הדרושים הבלתי קריאה של משרד הדתות. תמונה: חדר 404

למשרד לשירותי דת דרוש/ה מנהל/ת נוכחות רשת שיודע/ת להעלות לפייסבוק מודעות דרושים ניתנת לקריאה* באחת מהדרכים הבאות: כטקסט מלא בגוף הסטטוס, קובץ תמונה באיכות טובה או לינק למודעה המלאה באתר המשרד. קורות חיים נא לא לשלוח בפקס כי אנחנו לא בניינטיז.

* (גם לעיוורים/כבדי ראייה שמשתמשים בתוכנות הקראת מסך, שקוראות טקסט דיגיטלי אבל לא בנויות לקרוא טקסט מקבצי תמונה).

מודעת דרושים בלתי קריאה בפייסבוק של משרד הדתות

הבעיה היא לא בכיווץ שפייסבוק ביצע בתמונה. הנה המודעה בגודלה ובאיכותה המקוריים:

מודעת הדרושים הבלתי קריאה מהפוסט בפייסבוק של משרד הדתות

הערתי להם פעמיים והם בטעות מחקו בכוונה את התגובה שלי פעמיים אז אתם מוזמנים להגיב אצלם עם לינק לפוסט הזה, אולי זה יעזור להם לתקן את המודעה או לפחות להפסיק למחוק תגובות הם מחקו את הסטטוס עם המודעה :/

עוד בנושא:
דרוש נזהיג זיבהור לחדשנות טכנולוגית
הכלים של היועמ”ש נגד דליפת מידע: סורק ולורד שחור

מנוע המודעות גוגל יסמן מעתה את תוצאות החיפוש

פעם גלשתי לגלובס וקיבלתי שישה פופאפים של פרסומות על כתבה אחת. מי ששבר את שיא השפל הזה הוא גוגל: תוצאת חיפוש אחת, שבע מודעות.

7 מודעות ותוצאה אחת בחיפוש בגוגל. צילומסך

In a Corrected Country, Translation is Lost in You!

ילד לומד לקרוא ממגנטי אותיות. תמונה: David Werner (cc-by-nc-nd)

במדינה מתוקנת, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית ומחפש שם את מבנה המשרד, פרטי עובדי המשרד, עמוד תחום הלימוד וכיוצא בזה, או מתגלץ’ לאתר בעברית, גולש לעמוד הרלוונטי ולוחץ על כפתור “This page in English”.

במדינת ישראל, אם אתה רוצה לתרגם לאנגלית את התואר הממלכתי “מפמ”ר”, אתה מתגלץ’ לאתר משרד החינוך, נכנס לגירסה האנגלית של האתר ומגלה שזה עמוד עם הפניות באנגלית (אחת מהן היא “Chozer Mankal”, כולל המרכאות) שמובילות לעמודים בעברית, ואז אתה נזכר שמשרד החינוך פיטר את מפמ”ר אזרחות, מחפש כתבה על זה, מוצא את שמו, אדר כהן, מחפש באנגלית ministry of education fired adar cohen, מוצא בכתבה ב”הארץ” באנגלית שהתפקיד נקרא civics studies coordinator או head of civics studies ומחליף את המילה civics בתחום הלימוד שאתה צריך. ואז גיגול של התואר שהמצאת לא מניב תוצאות, ואחרי חיפוש מתיש בגוגל עם השם של המפמ”ר אתה מוצא שהתואר הרשמי באיזה מסמך של איזה גוף מחקר הוא Director for the Discipline of [field] או Inspector Coordinator for [field], אבל אחד מהם מביא אפס תוצאות בגוגל, והשני רק תוצאה אחת בגוגל – המסמך שבו מצאת אותו.

בריטים מגגלים בדיעבד את השלכות הברקזיט • למפעיל אימייל מוצפן הותר להגיד שסגר בגלל סנואודן » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

1) הוושינגטון פוסט מדווח שהבריטים מגגלים בטירוף “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי”, “מה יקרה אם נעזוב את האיחוד האירופי” ו”אילו ארצות חברות באיחוד האירופי” – אחרי ההצבעה על הברקזיט. אבל זה לא בהכרח מדויק.

2) בית המשפט אישר לליידר לוויסון, שסגר את שירות האימייל המאובטח לאבהביט שהפעיל כדי לא לספק את מפתח ההצפנה שלו לרשויות, לגלות שהמשתמש שהרשויות התעניינו בו היה אדוארד סנואודן, מדליף מסמכי ה-NSA. המידע הזה כבר פורסם בעבר כהשערה על ידי עיתונאים, ונחשף בגלל טעות של ה-FBI, ששחרר מסמך שבו שכח להשחיר את כתובת האימייל של סנואודן.


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


← לדף הקודםלדף הבא →