📑 פינטר תרגם את דבריו על האלגוריתם החדש של גוגל תרגום באמצעות האלגוריתם החדש של גוגל תרגום
השיפור באלגוריתם של שירות התרגום “גוגל טרנסלייט” היה נושאו של ראיון ב”רבע לדיגיטל”, וראיון מורחב בחדר 404, עם יובל פינטר, דוקטורנט למדעי המחשב בתחום עיבוד שפה באוניברסיטת ג’ורג’יה טק. בהתאם לסוג ההומור המאוד מסויים שלו, פינטר תרגם את הראיון לאנגלית באמצעות גוגל טרנסלייט.
חתול גוגל. תמונה: Serena (cc-by-sa); עיבוד: חדר 404
✈️ טיסת יונייטד אקספרס 3411 נקלעה לסופת חרא ברשת 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ
מניית יונייטד איירליינז איבדה 3.8%, שהם 800 מיליון דולר, במסחר של שעות הבוקר המאוחרות של יום שלישי, ובסך הכל 770 מיליון בסיכומו, למחרת פרסום הסרטון שבו נראים שוטרי תעופה גוררים באלימות את דייויד דאו, נוסע בטיסת יונייטד אקספרס 3411 משיקגו, אילינוי ללואיוויל, קנטאקי, כשהוא מחוסר הכרה ופניו מכוסים דם.
@United overbook #flight3411 and decided to force random passengers off the plane. Here's how they did it: pic.twitter.com/QfefM8X2cW
— Jayse D. Anspach (@JayseDavid) April 10, 2017
זה התחיל כשיונייטד רצתה לפנות מקומות להטיס את עובדיה לאייש טיסה אחרת, והציעה 400 ואחר כך 800 דולר + אכסון למי שיפנו את כסאם, אך איש לא התנדב. לאחר מכן היא ערכה הגרלה לא-אקראית-לגמרי לבחור את הנוסעים שיוסרו מהטיסה. ד”ר דאו, רופא במקצועו, נבחר בהגרלה, אך סירב לפנות את מקומו בטענה שיש לו פגישות עם מטופלים שהוא לא יכול להחמיץ. יונייטד הזעיקה את משטרת התעופה של שיקגו, ששלחה שלושה שוטרים לפנותו. במהלך הפינוי נחבט ראשו של דאו, לא ברור אם בשוגג או בזדון משטרתי, במסעד המושב, והוא שבר את אפו, איבד שתי שיניים וסבל מזעזוע מוח.
נוסעים תיעדו את התקרית ופרסמו אותה ברשת, והסרטונים הוויראליים הפכו לגיהנום יחצני לחברת יונייטד. מנכ”ל החברה, אוסקר מוניוז, פרסם איתנצלות שבה כתב “אני מתנצל שנאלצנו להכיל-מחדש (re-accommodate) את הלקוחות הללו”. לאחר מכן שלח מכתב לעובדים שבו האשים את הנוסע דאו בכך ש”פנינו אליו מספר פעמים נוספות במטרה לקבל את שיתוף הפעולה שלו לרדת מהמטוס, ובכל פעם הוא סירב והפך יותר ויותר מפריע ותוקפני”. אחרי שההתנצלויות רק ליבו את האש, מוניוז פרסם התנצלות:
האירוע הבאמת איום שהתרחש בטיסה הזו עורר הרבה תגובות אצל כולנו: זעם, כעס, אכזבה. אני חולק את כל הרגשות האלה, ואחד מעל כולם: התנצלויותיי העמוקות ביותר על מה שקרה.
בראיון לחדשות ABC בבוקר יום רביעי אמר מוניוז ש”זה לא יכול לקרות שוב – ולעולם לא יקרה שוב – על טיסה של יונייטד איירליינז. זו ההנחה שלי וזו ההבטחה שלי”.
החברה כבר החזירה לכל נוסעי הטיסה את הכסף, מחוקקים קוראים לחקור את התקרית, חברות תעופה מתחרות לועגות ליונייטד בקמפיינים וברשתות החברתיות, וכלי תקשורת שונים החלו לחפור ולמצוא כתמים בעברו של ד”ר דאו (ולחטוף ברשתות החברתיות מגולשים ועיתונאים, שמאשימים אותם בהאשמת הקורבן).
רכב שירות של יונייטד איירליינז. תמונה: Todd Lappin (cc-by-nc)
הסיפור של ד”ר דאו הציף סיפורים רבים אחרים על יונייטד ויחסה לנוסעיה, ובהם ההחלטה של יונייטד לאסור על שתי נערות לעלות על טיסה כשהן לבושות בחותלות ודרשה מהן להחליף בגדים, ולאחר מכן עמדה מאחורי ההחלטה ואמרה שמאחר שהנערות נסעו בחינם כקרובות משפחה של עובדי החברה, הן מייצגות את החברה ולכן אסור להן ללבוש חותלות מלייקרה או ספנדקס, ג’ינסים קרועים, כפכפים ובגדים שחושפים הלבשה תחתונה; וסירוב של דיילת להגיש לנוסעת מוסלמית פחית שתייה סגורה, בטענה שהיא עלולה להשתמש בלשונית של הפחית כנשק, בזמן שלנוסע לא מוסלמי שישב לידה לא היתה בעיה לקבל פחית סגורה, תקרית שעליה התנצלה החברה. גם שתי התקריות הללו פורסמו ברשתות החברתיות בזמן אמת.
אחד הישראלים שחווה את השירות של יונייטד הוא צחי הופמן, כתב הטכנולוגיה של גלובס, שחזר בינואר מתערוכת הטכנולוגיה CES. טיסה בשני חלקים, שאמורה היתה לארוך 17 שעות, התארכה ל-48 שעות מסוייטות, 6 מהן במטוס תקוע על הקרקע בלי אוכל ועם שתייה שחולקה רק ביוזמת הנוסעים עצמם, ולאחר מכך המתנה של חמישה ימים עד שקיבל את המזוודה שלו, לא לפני שקיבל מזוודה של מישהו אחר. לבסוף הוא גם זכה לפיצוי כספי מיונייטד, שהצליחה לפשל גם שם – כשבפארסה סאטירית הפקידה את כספי הפיצוי בחשבון של אדם אחר.
והסיפור הכי מפורסם על השירות של יונייטד, לפחות עד שהיא שיסתה שוטרי תעופה ברופא, הוא זה של המוזיקאי דייב קרול. הוא טס ביונייטד עם הגיטרה שלו שנבנתה במיוחד, ועובדי יונייטד שברו אותה כשהשליכו אותה בגסות לתא המטען של המטוס, למרות שהוא הודיע מראש שהיא יקרה ורגישה וזקוקה לטיפול מיוחד. באתרו הוא מספר שיונייטד גררה את הטיפול בתלונתו במשך שמונה חודשים, עד שהחליט לעשות לה שיימינג בצורת שיר שהעלה ליוטיוב, בתקווה לזכות למיליון צפיות תוך שנה – מספר שאליו הגיע תוך ארבעה ימים.
קרול פרסם מאז שני שירים נוספים על יונייטד, והפך למומחה בנושא עם הרצאות וספר על הפרשה. כשהסרטונים של דאו מועף מהטיסה התפרסמו, קרול קיבל פניות רבות בנושא ופרסם סרטון תגובה, שבו הוא מספר שבדיוק היה בטיסה חזרה מהרצאה שנתן על שירות לקוחות.
קרול מצא דרך להפוך את חוסר היכולת השירותי של יונייטד לכסף, כפי שד”ר דאו מתכנן לעשות – הוא שכר שני עורכי דין לתבוע את עיריית שיקגו ואת יונייטד, שצפויים להפקיד מיליונים רבים של דולרים בחשבון הלא-נכון – אולי זה של צחי הופמן?
העורב העורך (מחווה לאדגר אלן פו)
פעם כשחלף הדד-ליין ואני יושב טרוט עין
לקבץ מילים מאין למדור עיתון מבאיש
פינג במייל אני שומע, ונזכר בארכותיה
של הכתבה, עליה יום וליל עמל מחריש
בטח ספאם, אני קובע, זה עדיין לא האיש
שדורש – “מתי תגיש”
לתמיד אזכור ת’פגע של מחוג נוקש כל רגע
והצ’ק סובל מנגע של כל פרילנס חנטריש
כשוטף שישים עוּל יֶגַע שחומק לו באומגה
דרך מדפי המגה, המשכנתא והביש
אבל הוא תמיד יודע לזרז, כן, זה האיש
שדורש – “מתי תגיש”
ולפינג נוספו עוד פינגים ואני סוגר ת’בִּינגים
את הגוגל, את ה-other עם “שלום יקר, מה ניש”
ומגיע אז לג’ימייל, לא רֻקַּן מכיתה ג’
ובוהק מולי האימייל מעורך עַצְבָּן מחיש
כן, עורך עַצְבָּן בטנטרום שבאימייל הוא מרעיש
ושואל – “מתי תגיש”
כוס קפה שהתרוקנה לה אל כיור עייף הוטלה לה
באינפוזיה העריתי עוד ספלי קפה מקליש
התיישבתי על המלל ובלי התמכרות לסבל
התגבבתי עם הבֶּלֶל של עמוד נוסף מתיש
אבל הוא זוכר כל דד-ליין כתאום של ריש לקיש
שוב דורש – “מתי תגיש”
והמוזה היא מדוזה שצורבת במלוא עוזה
ואני כבר חף מפוזה של כוכב רוק או כריש
השעון דוקר בבטן, רק בחביבות של פתן
עוד מעט יתקוף בוואטסאפ ויאמרו עלי קדיש
אך אולי נותר בינתיים עוד חלון קטן גמיש
לסיים ולהגיש
עורבי אוריגמי. תמונה: Don Shall (cc-by-nc-nd)
קשת של נוטיפיקציות מוטטה כל אספירציות
לסיים את זה הלורם-איפסום-דולור-סיט מביש
העורך תקף ממעל וב-Word אין לי אף שעל
של דברי חוכמה – רק רעל של תכנון זמן שאכפיש
וקורי דקות טוו שעות רבות כעכביש
ודרשו – “עכשיו תגיש”
טלפון עכשיו פוצע את השקט הדומע
של תקתוק מקשי מקלדת שנרתמת לחריש
העורך לוחש בנועם איומים רכים כרעם
שנוטלים ממני טעם לחיים עצמם, קפיש?
ועכשיו הזמן הגיע את המלל להוריש
כך או כך – כבר להגיש
נקישה כבדה בדלת, אפרכסת חיש נופלת
ודמותי זו הנואלת, היא פותחת לו לאיש
העורך עומד בפתח וכולו אימה ורֶתַח
ואני נצלה כנתח של חמור משא קשיש
סתם חמור בשוק גמור ששוב שאת הסאה הגדיש
הוא שואל – “מתי תגיש”
על מחשב נופל הספל ואני מוטל כנפל
כארנבת מפוחדת שנמחצת אל הכביש
והטקסט – עדיף כבר Fiverr, הוא איום, נורא ודי כבר
העורך עדיין שם ולו סנפיר וראש פטיש
הוא פשוט עומד בפתח כטורף ימי אדיש
ומפציר – “מתי תגיש”
העורך עומד עדיין בין הדלת והעין
אין ארכה אחת נוספת והלפטופ לא שמיש
אין עוד צ’ק או כלום בדרך כאן בשביל אבני הפרך
אבל הוא – בקול בוטח הוא ממשיך עוד להרעיש
כנראה תמיד ימשיך שם לעמוד ולהרעיש
שתי מילים – “מתי תגיש”
⚖️ ממשל טראמפ דרש לחשוף זהות מפעיל חשבון מורד של רשות ההגירה, טוויטר תבעה והממשל נכנע 🎙️ שישבת
דונלד טראמפ הוא לא אדם שיימנע ממריבה אינטרנטית קטנונית, כפי שעולה ממכתב שקיבלה לוסי, נערה בת 17, מפרקליטיו של טראמפ, שדרשו ממנה להסיר את האתר שהקימה, TrumpScratch.com, שבו הגולשים יכולים להכות בפניו של נשיא ארה”ב באמצעות כפות של חתולים.
טראמפ מתעסק גם עם יריבים במשקל קצת יותר משמעותי, כמו alt_uscis, פרופיל טוויטר צללים שמציג את עצמו כ”התנגדות הגירה”, כלומר ביקורת על רשות האזרחות וההגירה האמריקאית, אחד ממספר רב של פרופילי טוויטר צללים של ארגונים ממשלתיים, שעובדי הארגונים ומתנגדים אחרים פתחו בעקבות בחירתו לנשיאות, בתחילה בנושא ההתחממות הגלובלית ובהמשך בסוגיות אחרות, אשר מצייצים נגדו ומפרסמים מידע שלא נוח לו.
Kittenfeed.com. תמונה נעה מהאתר
ממשל טראמפ פנה לטוויטר בדרישה לחשוף את זהותו של העומד מאחורי החשבון. את הבקשה הגיש אדם הופמן, סוכן ברשות המסים והגבולות של המשרד לבטחון המולדת האמריקאי. הדרישה היתה לחשוף את זהות המפעיל עד לתאריך שקדם ביום למועד שליחת הבקשה עצמה, ולשמור על הדרישה בסוד. טוויטר השיבה כי חשיפת זהות כזו תדרוש צו בית משפט. הופמן השיב כי לא יונפק צו כזה. בתגובה, טוויטר הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה. ארגון זכויות האזרח ACLU הודיע שהוא ייצג את מפעיל החשבון ויילחם על זכותו לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית להתבטא בחופשיות ובאנונימיות.
ממשל טראמפ נחשף כאן כבריון על הנייר – למחרת הגשת התביעה, טוויטר הודיעה שמשכה את התביעה מאחר שהממשל משך את דרישתו לחשוף את פרטי מפעיל החשבון. טראמפ סקראץ’ ממשיך לפעול בכתובת חדשה, kittenfeed.com. יועץ משפטי מטעם ארגון טראמפ (The Trump Organization), אלאן גרטן, מסר לאובזרבר, שחשף את הסיפור: “זה שקרי לחלוטין, שום מכתב כזה לא נשלח על ידינו”.
“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות”, אמרה מנכ”לית פייסבוק ישראל שלא מתראיינת לעיתונאים ביקורתיים
“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות. המחשבה שמי שמבקר אותנו לא מעריך אותנו היא טעות. ביקורת יכולה גם לבוא עם הערצה”, אומרת מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, בכתבה מצויינת וביקורתית בכלכליסט שבה היא לא מתחמקת מתשובות לשאלות קשות על ח̶ס̶י̶מ̶ה̶ ̶ש̶ר̶י̶ר̶ו̶ת̶י̶ת̶ ̶ש̶ל̶ ̶מ̶ש̶ת̶מ̶ש̶י̶ם̶ כך שגדלה בבית מאוד לא ציני, א̶י̶ ̶ת̶ש̶ל̶ו̶ם̶ ̶מ̶י̶ס̶י̶ם̶ ̶ב̶י̶ש̶ר̶א̶ל̶ ̶ב̶א̶מ̶צ̶ע̶ו̶ת̶ ̶”̶ת̶כ̶נ̶ו̶נ̶י̶ ̶מ̶ס̶”̶ החשיבות של תפקידיה בתנועת “הצופים” וס̶ת̶י̶מ̶ת̶ ̶פ̶י̶ו̶ת̶ ̶ש̶ל̶ ̶מ̶ב̶ק̶ר̶י̶ם̶ אמא שלה כמודל לחיקוי.
ב̶י̶ז̶י̶ו̶ן̶ מומלץ!
🚔 דיווח בווייז על אלימות בכביש מעלה את התהייה למה בעצם אין פונקציה כזאת
“יש פו שיקור אם בכבוק זחוחית שוור שמעיים אליי ועל אמה שלי [השגיאות במקור]”, כתב הערב משתמש ווייז בצ’ט של אפליקציית הניווט, שמצא דרל מקורית לדווח על אלימות בכביש, או למתוח את המשתמשים האחרים.
תלונה על אלימות בהודעה בצ’ט ווייז. תמונה: יניב בוהדנה
“נהגתי הביתה בדרכי מהעבודה במסלול שהתווה לי הווייז”, סיפר לי יניב בוהדנה, מפתח תוכנה שעובד בקריית עתידים. “פתאום [כ]שעמדתי ברמזור קפץ לי הדיווח הזה במרחק של מטרים ספורים מהמקום שהייתי” – רחוב פנחס רוזן ליד הצומת עם טבנקין, בערך קילומטר מזרחית לירידה לאיילון. “בשניה הראשונה טעויות הכתיב לא נראו לי הודעה רצינית, ואז [כ]שהתחלתי להבין מה רשום שם הטרידה אותי המחשבה שאולי לא מדובר בשובבות של ילדים ואולי מדובר בדיווח מבוהל של ילד שבחר בווייז במקום לחייג 100 .כיוון שכבר עברתי את המקום בנהיגה לכיוון איילון דיווחתי למשטרה על ההודעה”.
המשטרה נתנה עבודה – שבע דקות אחר כך, שוטר סיור כבר התקשר לבוהדנה מהדרך לקבל מיקום מדויק. אולם כשהגיע למקום לא מצא שם את המתלונן או את המאיים, והעריך שמדובר במעשה קונדס.
בתחילת מרץ, רומן, ילד בריטי בן 4 ששם משפחתו לא פורסם, הציל את אמו מחוסרת ההכרה בכך שהצמיד את אצבעה לקורא טביעות האצבע כדי לפתוח את הסמארטפון שלה, והשתמש בסייעת הדיגיטלית סירי להתקשר למוקד החירום, ששלח פרמדיקים לסייע לה. בהנחה שלא מדובר בתושייה טכנולוגית דומה של ילד במקרה הנוכחי, הרי שהצ’ט של ווייז הוא לא שיטה יעילה במיוחד להודיע על מקרה חירום.
אבל האפליקציה עצמה מושלמת לדיווח על מקרי חירום מסוגים שונים, משום שהיא זמינה, מבוססת מיקום, צוברת נסועה גבוהה וכבר מכילה פיצ’ר של דיווחים על מפגעי תנועה. כל מה שצריך לעשות זה להוסיף לה פונקציה של דיווח על מקרה חירום – כללי או מפורט – עם אפשרות להעביר את הדיווח ישירות מהאפליקציה לכוחות הבטחון וההצלה, להקיים שיחת אודיו/וידאו ישירה ביניהם ולשדר חי מהמקום תמונות/וידאו (שימושי הן לטיפול באירוע בזמן אמת, הן לתיעוד לצרכים בטחוניים ומשפטיים והן לשידור בתקשורת).
👩 נשים והפער הדיגיטלי ⌚ עיצוב מותאם מגדר 👫 VR לגישור בין גברים לנשים? 📻 רבע לדיגיטל
מעיין אלכסנדר, מומחית ובלוגרית לאינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי, על הפער הדיגיטלי בין גברים לנשים | ענת כץ-ארוג’אס, מומחית למגדר וטכנולוגיה ולפיתוח מוצרים טכנולוגיים מנקודת מבט נשית, תסביר מה היתרונות והחסרונות בעיצוב מותאם למגדר | האם מציאות מדומה יכולה להוות גשר בין נשים לגברים?
רוזי המתכנתת. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)
עורכת: אחינעם קפון; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
🚫 פייסבוק ממשיכה לחסום בשרירותיות, אנחנו ממשיכים לדבר על זה >> [ראיון ב”עושים סדר”]
פרופ’ קרין נהון ואני התארחנו ב”עושים סדר” עם גל גבאי בחינוכית, לדבר על גל החסימות האחרון של פייסבוק:
הזכרתי בראיון את איומי החסימה כלפי העיתונאי אביב מזרחי אחרי שכתב נגד פייסבוק.
We Found Love in a Hopeless Place // צילום: גוגל סטריט ויו
🕵️ עיתונאית חשפה את הטוויטר והאינסטגרם הסודיים של ראש ה-FBI ב-4 שעות » 🎙️ האחראי על האינטרנט
חוקים שהכניס בסוף 2016 ה-FCC תחת ממשל אובמה, לאסור על ספקי אינטרנט למכור את היסטוריית הגלישה של לקוחותיהם ללא אישורם, בוטלו בחודש שעבר בהצבעות של הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי. זו עוד תזכורת לכך שבעידן המקוון, פרטיות היא מטבע עובר לסוחר.
ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. תמונה: DonkeyHotey (cc-by)
מישהו שאמור לדעת זאת היטב הוא ראש ה-FBI, ג’יימס קומי. ואכן נראה שהוא לוקח את הפרטיות המקוונת שלו ברצינות. באירוע פומבי הוא סיפר:
אני בטוויטר עכשיו. אני חייב להיות בטוויטר. […] אכפת לי מאוד מהפרטיות שלי, אני מוקיר אותה. יש לי חשבון אינסטגרם עם תשעה עוקבים. אף אחד לא נכנס לשם. הם כולם קרובים מדרגה ראשונה […] וחבר רציני של אחת מבנותיי. אני נותן להם להיכנס כי הם רציניים מספיק. אני לא רוצה שאף אחד יסתכל בתמונות שלי. אני מוקיר את הפרטיות שלי ואת האבטחה שלי באינטרנט. העבודה שלי היא בטיחות ציבורית.
Fun fact: #FBI director James #Comey is on twitter & apparently on Instagram with nine followers. pic.twitter.com/lDIFirzVeh
— Kevin Rincon (@KevRincon) March 30, 2017
אשלי פיינברג, תחקירנית באתר גיזמודו, לקחה עליה את האתגר לאתר את החשבונות של קומי. שילוב של חיפוש בטוויטר, החשבון של בנו, חשבון של חברו, שם של פרוייקט מקצועי שהיה מעורב בו, שם של תאולוג שכתב עליו בלימודיו והאלגוריתם של אינסטגרם שמציג אנשים נוספים שאולי תרצה לעקוב אחריהם הביאו אותה לשני החשבונות תוך ארבע שעות – זה הציבורי בטוויטר וזה הסגור באינסטגרם. ב-FBI מסרו “אין לנו תגובה בנושא”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
