🕵🏽 טורקיה בולשת אחרי הגולשת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
כל תעבורת האינטרנט של אזרחי טורקיה נמצאת תחת מעקב ממשלתי צמוד מזה כשנה וחצי, כך חשף השבוע אתר מדיהסקואופ.
בחודש שעבר טען בכיר במפלגת האופוזיציה CHP כי רשות התקשורת וטכנולוגיות המידע הטורקית BTK מבצעת ריגול המוני אחר משתמשי האינטרנט במדינה, והשווה את הפרשה לזו שחשף אדוארד סנואודן על הריגול הדיגיטלי של האמריקאים נגד אזרחיהם.
שלשום פרסם מדיהסקואופ תדלופת מסמכים רשמיים, ובהם מכתב ששלחה BTK ב-15.12.2020 לספקיות אינטרנט במדינה. במכתב, שסווג כ”חסוי” (confidential), דרשה הרשות לספק לה רשומות של תעבורת הרשת של לקוחותיהן מדי שעה. המידע לא יותמם – או במילים פשוטות, הוא יהיה מחובר לפרטים האישיים של הגולשות.ים.
התיעוד הנדרש כולל, בין השאר:
- שם מלא או שם יישות משפטית של הגולש.ת
- כתובת ה-IP ופורטים של הגולש.ת
- מועד תחילת התעבורה – שנה, חודש, יום, שעה, דקה ושנייה
- משך ההתחברות
- כתובת ה-IP והפורט של יעד ההתחברות
- שם האתר או היישומון שאליו התחבר.ה הגולש.ת
- פרוטוקול הרשת
- נפח התעבורה העולה (upload) והיורדת (download)
- מזהה סשן
אף שהחלטות של BTK אמורות להתקבל על ידי ועדה, אין שום תיעוד של החלטת ועדה לרגל אחרי כל גולשי האינטרנט בטורקיה.
בטורקיה כ-89 מיליון גולשים, מהם 70 מיליון באינטרנט סלולרי והשאר באינטרנט נייח. במדיהסקואופ העריכו שהמכתב נשלח למאות ספקי אינטרנט בטורקיה במהלך דצמבר 2020. מקורות בספקיות האינטרנט סיפרו שהמידע החל לזרום אל BTK החל משנת 2021. שלוש הספקיות הגדולות במדינה מבחינת מספר משתמשים – טורקסל, טורק טלקום ו-וודאפון – לא הגיבו לפניית מדיהסקואופ.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודות:
🦤 מאסק מוותר על טוויטר, שלא מוותרים עליו 👼 טיקטוקרים בעד הפלות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
אילן מאסק הודיע השבוע שהוא חוזר בו מההסכם לרכוש את טוויטר. יו”ר הדירקטוריון אומר שהחברה תתעקש על ביצוע העיסקה.
@ur_fav_axolotl They messed with the wrong generation=) #abortion #mybodymychoice #feminism #yourlifemyknife #fy ♬ original sound – AudioKrystal
זילנאילז ושאר טיקטוקרים נגד שופטי ביהמ”ש העליון הרפובליקנים שהפילו את התקדים שמבטיח את הזכות להפיל: אקטיביזם, דוקסינג וגם הפגנת בזק מול מסעדה שהשופט ברט קוואנו סעד בה, ונאלץ לוותר על הקינוח ולברוח מהדלת האחורית. מחשבות ותפילות ⛪🙏. ארגון ShutDownDC מציע תשלום תמורת מידע על מיקום בזמן אמת של השופטים, ובקונגרס כבר חוקרים את המידע שיישומוני וסת אוספים על המשתמשות.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות:
• ישראל: מאכערבוטים מספסרים בתורים 🤖 אוקראינה: דיפ-פייק בראשות עיריית קייב 📻 האחראי על האינטרנט
אדוני ראש העיר ד. פייק
ראשי ערי בירה באירופה קיבלו אתמול אימייל מראש עיריית קייב, ויטלי קליצ’קו, שביקשם לשוחח עמו בזום. להזמנה נענו, בנפרד, ראשת עיריית ברלין, פרנציסקה גיפי, ור”ע מדריד, חוסה לואיס מרטינס-אלמיידה, ושוחחו עם קליצ’קו. או, לטענתו, עם דיפ פייק שלו שהופעל על ידי רוסיה.
Es gab keine Anhaltspunkte dafür, dass die Videokonferenz nicht mit einer echten Person geführt wird. Allem Anschein nach handelt es sich um Deep Fake. Das LKA Berlin, Staatsschutz, ist eingeschaltet. https://t.co/SWgvn9JRNR pic.twitter.com/soWNZwuQAb
— Senatskanzlei Berlin (@RegBerlin) June 24, 2022
השיחה עם גיפי מברלין התנהלה כמצופה: קליצ’קו הביע עניין בפליטים שהגיעו לבירת גרמניה, כמה יש מהם, איך מטפלים בהם וכדומה. בהמשך שקליצ’קו שאל אם הפליטים האוקראינים מנסים להשיג בעורמה הטבות סוציאליות בברלין, מה שעורר את חשדה של הדוברת של גיפי, ליסה פרריחס. לדבריה בראיון עם דויטשה וולה, “היתה בקשה שננקוט בצעדים דרך הרשויות לתמוך בגברים צעירים שיחזרו לאוקראינה להילחם”. בנוסף, הוא ביקש ייעוץ לגבי אירוח מצעד גאווה בעירו, ולדברי פרריחס, “זה היה די מוזר לאור המלחמה”. אחרי כחצי שעה, השיחה התנתקה באופן לא צפוי.
בדיעבד, גם בקשתו של קליצ’קו לדבר ברוסית בליווי מתורגמן היתה חשודה. זאת מאחר שמתבקש שיבקש לדבר באוקראינית, שפת מדינתו, ולא בשפת האויב הרוסי, או ידבר בגרמנית, שהוא דובר באופן שוטף אחרי שהתגורר בגרמניה מספר שנים. ואכן, בראיון לבילד אחרי שהתגלה הפיברוק אמר קליצ’קו: “אנחנו מקווה שנוכל לדבר בערוצים רשמיים בקרוב. אני לא צריך מתרגם”. התעלומה העמיקה כששגריר אוקראינה לגרמניה, אנדריי מלניק, אישר את חשד העירייה שגיפי לא שוחחה עם קליצ’קו.
“אתמול, בשמי, ראשי ערים של מספר בירות אירופיות קיבלו מכתובת אימייל מזוייפת בקשות לתקשורת בזום”, כתב היום קליצ’קו בטלגרם. “מאחר שחברינו עונים מהר ותומכים בנו, ר”ע ברלין ומדריד הסכימו לשיחה. ובסיוע טכנולוגיית דיפ-פייק, התוקף שוחח עימם”.
בעיריית ברלין הודיעו ש-LKA ברלין, גוף החקירה המשטרתי של הבירה, חוקר את המקרה. גיפי מסרה דרך טוויטר העירייה הרשמי: “למרבה הצער, המציאות היא שמלחמה מנוהלת בכל האמצעים – כולל אונליין, כדי לפגוע באמון בדרכים דיגיטליות ולפגוע באמינות של השותפים ובני הברית של אוקראינה”.
קליצ’קו כתב דברים דומים בטלגרם: “חברים! האויב לא מפסיק, ומנהל מלחמה בכל החזיתות – בפרט מיסאינפורמציה לשם פגיעה באמינות פוליטיקאים אוקראינים. זאת כדי לסכסך בינינו לבין השותפים האירופיים, כדי שאוקראינה לא תקבל סיוע. […] “ד”א, מלחמה היברידית ומיסאינפורמציה מרוסיה היא אחד הנושאים שאחי [ולדימיר, שמשרת כעת בצבא אוקראינה], ואני נדון עליהם בפאנל בוועידת נאט”ו במדריד בשבוע הבא”.
מאכערבוטים מספסרים בתורים
הכשל הביורוקרטי המכונה מדינת ישראל מתקשה לספק דרכונים ושאר שירותים בסיסיים. אומת הסטארטאפ התגייסה לסייע בפתרון – אבל יש גם מי שיצר מאכערבוט שתופס תורים למשרדי ממשלה ומספסר בהם במאות שקלים לתור, כך לפי מחקר של גון אבנון מחברת אקמאי, שפורסם השבוע.
כשרשות האוכלוסין נכשלה בניהול התורים להוצאת דרכונים, מספר הייטקיסטים ומתכנתים התגייסו לסייע. ארבעה מפתחים מוויקס, שילה מגן, שי לביא, עידו קוסובר וניר אהרון, פיתחו את “גם כן בוט“. גם מהנדס התוכנה ניסו מזוז פיתח בוט-טלגרם בשם “Picktime כל הארץ“, שמעדכן על תורים שמתפנים בסניפי משרד הפנים ברחבי הארץ. הבוטים פעלו מול MyVisit, השירות הממשלתי לקביעת תורים.
שני השירותים נחסמו לשימוש על ידי ה-powers that be באמצעות הצבת מנגנון קפצ’ה שימנע אפשרות לפתוח סשן אנונימי מול האתר.
החסימות בוצעו ביוזמת CallFlow, החברה שמפעילה את מיי ויזיט עבור המדינה, . מנכ”ל קולפלואו, עידן כהן, מסר:
הבוטים נחסמו מהסיבות הבאות:
מנכ”ל קולפלואו, עידן כהן (גיקטיים, 12.5.2022)
1. חלק מהבוטים החלו בפעילות של ספסרות – תפיסת תורים ומכירתם הלאה למרבה במחיר, מה שלא חוקי ופוגע בציבור הרחב.
2. חלק מהבוטים דורשים הרשמה ובכך יוצרים מאגר נתונים על האזרחים ללא פיקוח מתאים, מה שאינו חוקי ועלול לפגוע בפרטיות של הציבור הרחב.
3. חלק מהבוטים תופסים תורים בהיבטים נרחבים ופוגעים בציבור המנסה לקבוע תורים בעצמו.
4. הבוטים יוצרים עומס מלאכותי גדול מאד על המערכת מה שעלול בשלב מסוים להביא לקריסתה ולפגוע בציבור הרחב
אולם גם החסימה הזאת לא היתה מושלמת. שרון בריזינוב, חוקר אבטחה בקלרוטי, גילה פירצה שאיפשרה לו לעקוף את הגנת הקפצ’ה, והוא שיתף אותו עם מזוז, שהטמיע אותה בבוט שלו. מנכ”ל קולפלואו כהן מסר בתגובה לגיקטיים: “רשות הסייבר הלאומית הנחתה אותנו לא לאפשר בוטים. […] לידיעתך, מיי ויזיט פועלת במאות ארגונים בישראל ובעולם כפלטפורמה לזימון תורים לשביעות רצון הארגונים והלקוחות”.
הבעיה היא שבדיוק כפי שהאקרים טובים פורצים הגנות כדי לבצע את מבוקשם, עושים זאת גם האקרים רעים. לפי המחקר של אקמאי, ב-10.5, זמן קצר אחרי השקת גם כן בוט, הוקם בטלגרם ערוץ “MyVisit Appointments Group”, שהציע תורים לא לדרכונים במשרד הפנים וגם למשרדי ממשלה נוספים שעובדים עם מיי ויזיט – רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי, דואר ישראל, משרד התחבורה ועוד. הבוט של הקבוצה תפס תורים והציע אותם למכירה ב-400₪ לתור, עם הנחה על רכישת שני תורים ויותר.
רשות האוכלוסין מסרה בתגובה לדיווחים על החסימה כי
המערכת אינה מופעלת על ידינו אלא על ידי חברה חיצונית שמפעילת את ניהול התורים עבור רוב גופי הממשלה. לא הייתה שום דרישה מהרשות לחסום בוטים. נשאלנו בנושא והבהרנו שאנחנו לא מעוניינים שהבוטים יחסמו באופן יזום.
רשות האוכלוסין (מקו, 11.5.2022)
העובדה שמי שהחליט על החסימה הוא ספק השירות ולא רשות האוכלוסין – וכי, לטענת הרשות, הספק פעל בניגוד לבקשתה – מעידה על בעיית משילות וחוסר הבנה טכנולוגי של המדינה. הנגשת שירות קבלת תורים דרך בוטים נותנת עדיפות לאנשים עם אוריינות טכנולוגית על פני אחרים. אם המדינה מחליטה בכל זאת לאפשר קיומם של בוטים, היא צריכה להבטיח שאנשים יוכלו להזמין תור רק עבור עצמם, כך שלא יהיה מצב של השתלטות על כמות גדולה של תורים על ידי משתמש בודד שאינו מזוהה כאזרח/תושב. גון אבנון מסביר במחקרו שהסכנה היא לא רק ספסרות, אלא האקר זדוני שיוכל להשתמש בשיטה הזו לחסום תורים ולשבש שירותים חיוניים של המדינה.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
חברש’ך נטפליקס 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 18.6.2022
אח ידידותי גדול
“כדי להצליח להפוך לאימפריה שהיא היום, נטפליקס עשתה שימוש נרחב בטכנולוגיות לאיסוף מידע והניתוח שלו. בהתאם, היה עליה לעבור אבולוציה שתאפשר ללקוחותיה להמשיך לראות בה את המוכר החביב מספריית הוידיאו השכונתית, ולהאמין שמדובר בחבר טוב ולא ב’אח הגדול'”, כתבה נעמה רק במאמר “הטלוויזיה מוסרת ד”ש: המיתוג הידידותי של נטפליקס ומה ניתן ללמוד ממנו” בכתב העת “פס יצירה” של אוניברסיטת תל אביב (המאמר זמין לקריאה כאן [פדף, עמ’ 247]).
במאמר היא מספרת, ואנחנו מדברים איתה על כך בפינה, “כיצד בנתה לעצמה נטפליקס מסכה בעלת פנים אנושיות וידידותיות, תוך שימוש בכלים ייחודיים לעידן שפע המידע והרשתות החברתיות”, וכן מונה את “הצעדים שנקטה כדי ליצור קשר רגשי, אנושי ואינטימי מדומיין בין המשתמשים לבינה, וכיצד היא משכנעת את המשתמשים שלה שהם למעשה חלק ממועדון חברים כאקסלוסיבי”.
בוטים במכונית מדברים על קפה
האם בינה מלאכותית יכולה לכתוב בדיחת ג’רי סיינפלד ולבצע אותה בצורה משכנעת? פרופיל היוטיוב Speaking of AI ניסה, וזו התוצאה:
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות:
🇪🇺 האיחוד האירופי טוען נגד המטען של אפל 📻 האחראי על האינטרנט 2022.06.11
🍎 מהשנה הבאה באירופה: כל הגאדג’טים הנטענים חוטית יחוייבו לתמוך ב-USB-C. מה תעשה אפל? 🧑🏻✈️ הדיפ פייק של ואל קילמר כיכב ב”אהבה בשחקים: מאווריק” 🦍 הקוף של סת’ גרין חזר הביתה
הקול קול דיפ-פייק, הידיים ידי ואל קילמר
בבתי הקולנוע מוקרן בימים אלה Top Gun Maverick, סרט ההמשך המדובר ל”אהבה בשחקים”. ואל קילמר חוזר שם בתפקיד אדמירל טום אייסמן קזנסקי. אבל קילמר לקה בסרטן, וב-2014 עבר ניתוח פיום קנה שהשאיר אותו עם לחישה צרודה.
צוות ההפקה של הסרט חבר לחברת Sonantic, שעבדה עם הקלטות של קילמר ובינה מלאכותית כדי לפתח לו דיפ-פייק שיוכל לחקות את קולו. בתו מרסדס סיפרה בחודש מאי לניו יורק פוסט: “הם הצליחו לדבב אותו בקול שלו עצמו, שזה מדהים. זה כזה הישג טכני, האפשרות להנדס את קולו בצורה הזאת, שזה המשכו של ההישג הטכני של הסרט”.
לפני שנה הציגה סוננטיק את הקול המסונתז בסרטון שיווקי:
מעניין לציין שבסרט עצמו, אייסמן שמגלם קילמר כלל לא מסתיר את המחלה. הוא מתכתב עם הדמות של קרוז בסמסים, ובפגישתם מקליד את מילותיו על מחשב. רק בהמשך השיחה הוא מדבר, וגם אז זה נשמע כמו אדם שעבר פיום קנה.
טכנולוגיית הדיפ פייק החזותית והקולית המתקדמת נמצאת איתנו מספר שנים, ומשמשת בעיקר לסרטונים מפוברקים פארודיים ופורנוגרפיים. טכנולוגיית הדיפ פייק הקולי חשודה ששימשה ב-2020 להונות בנק באמצעות זיוף קולו של דירקטור בחברה, שהורה לפקיד להעביר לו 35 מיליון דולר.
השימוש בטכנולוגיה בקולנוע חדשה יחסית (אם כי ראינו כבר בתחילת האלף שחזורים דיגיטליים של שחקנים שלא יכלו להשלים את הצילומים, למשל בגלדיאטור). בחלק מהמקרים היא שנויה במחלוקת. בצוואתו אסר הקומיקאי שהתאבד רובין וויליאמס להשתמש בדמותו הדיגיטלית עד 2039. בשנה שעברה יצא סרט תיעודי על אנת’וני בורדיין, השף ואיש הטלוויזיה שהתאבד, ובו הדיפ פייק שלו מקריא מספר שורות מאימיילים שכתב בעודו בחייו, דבר שגרר ביקורת על הבמאי על טשטוש הגבולות האתיקה הדוקומנטרית.
האירופים רוצים טעינה אחידה
בשורה עצובה לאפל וטובה למשתמשים ולאיכות הסביבה: החל מאביב 2024, גאדג’טים ניידים קטנים ובינוניים עם טעינה חוטית יהיו חייבים להתאים לסטנדרט USB-C כדי להימכר באירופה. המשמעות עבור הצרכנים: מטען אחד מתאים לכל הגאדג’טים, ואפשר לקנות גאדג’טים חדשים בלי מטען במחיר מופחת, חסכון מוערך של 250 מיליון אירו בשנה. המשמעות עבור הסביבה: חסכון של 11 טון אשפה אלקטרונית בשנה ממטענים שנזרקו וכאלו שלא נעשה בהם שימוש.
המשמעות עבור אפל: היא תיאלץ להכניס חיבור יואסבי לכל המכשירים שלה, לא תוכל להכריח פאנבויז לרכוש ממנה מטענים, לא תוכל לשנות סטנדרט טעינה כל כמה שנים ולאלץ את הפאנבויז להצטייד בסט חדש של מטענים, ולא תוכל לגבות מיצרנים מתחרים תשלום על אקססוריז שתואמים לסטנדרט הקנייני שלה.
אפל ידועה לשימצה בכך שהיא יצרנית הגאדג’טים כמעט היחידה שמתעקשת על סטנדרטי הטענה משלה, שאותם היא מקפידה להחליף כל כמה שנים, מה שהופך את המטענים הישנים לאשפה אלקטרונית ואת החדשים להוצאה כבדה של הצרכנים. בעוד רוב היצרניות משתמשות כיום ב-USB-C, תקן שהוכרז ב-2012, אפל משתמשת בלייטנינג, שהושק באותה השנה.
[2.11.2022 תיקון-חידוד] בעקבות חידוד של אהוד קינן: אפל הרבתה בסטנדרטי הטענה במחשבים שלה – ובכך לא היתה שונה מיצרני מחשבים אחרים. הדירקטיבה האירופית מכוונת בעיקר לשוק הסמארטפונים, ושם היו לאפל רק שני סטנדרטי הטענה – דוק קונקטור (30 פינים) ולייטנינג. ליצרניות שונות היו מטענים שונים. דווקא אפל היתה נחשונית באימוץ ה-USB כשבאיימק הראשון, שהשיקה ב-1998, היו חיבורי USB בלבד. בסוף אוקטובר השנה הודיעה אפל שלאור ההחלטה האירופית, היא תחליף את הלייטנינג ב-USB-C [\תיקון-חידוד]
דירקטיבת ציוד הרדיו המתוקנת של הנציבות האירופית קובעת שחפיצים שאפשר לטעון עם כבל, ובהם סלולריים, טבלטים, קורא”לים, אוזניות, מצלמות דיגיטליות, אוזניות, קונסולות משחקים ורמקולים ניידים, יחוייבו לכלול שקע USB-C. שלוש שנים וארבעה חודשים לאחר מכן יצטרפו אליהם גם הלפטופים. ההחלטה כפופה לאישור פורמלי של הנציבות והפרלמנט האירופי בתום פגרת הקיץ.
לפי הני”ט, זהו הנסיון השלישי של האיחוד האירופי לכפות מטען משותף. ב-2009 היו יותר מ-30 מטענים שונים בשוק, ונציבות האיחוד הגיעה עם ענקיות הסלולר להסכמה וולונטרית על סטנדרט הטענה. אפל הגיבה בעקיפת ההסכמה על ידי השקת שוכנס (דונגל) מתאם בין המיקרו יואסבי לבין תקן 30 הפינים שלה (הפעם היא לא תוכל לחזור על התרגיל הזה, משום שההחלטה האירופית הנוכחית מחייבת שהחיבור יהיה “זמין ופעיל כל הזמן”). ההסכמה פגה ב-2014, אז עלתה הצעת חוק חדשה שלא אומצה, בין השאר בכלל שלא הבטיחה תאימות בין מכשירים שמתחברים זה לזה.
We have a deal on the common charger! 🇪🇺
— European Commission 🇪🇺 (@EU_Commission) June 7, 2022
This means more savings for EU consumers and less waste for the planet:
🔌 mobile phones, tablets, cameras… will all use USB type C
🔌 harmonised fast-charging technology
🔌 unbundling of sale of chargers #SingleMarket #DigitalEU pic.twitter.com/qw2cJV4RY0
אפל הביעה התנגדות לחקיקה הנוכחית. במקום לטעון עם יואסבי-סי כמו כולם, היא טוענת שהחקיקה תקפיא את החדשנות בתחום הטעינה, בין השאר בתחומי הבטיחות והיעילות. זו טענה משונה, לאור העובדה שאפל חברה ב-UIF, המלכ”ר שמפתח את תקני ה-USB; וכי היא מקדמת את USB-C עוד מ-2015, במקבול שיצא עם חיבור USB-C בלבד, ובהטמעת החיבור באייפדים. עוד טענה אפל כי החקיקה תגרום להגדלת הפסולת האלקטרונית בטווח הקצר, כי משתמשי אפל ייפטרו ממיליארדי מטענים ישנים לא-סטנדרטיים – דבר שאינו מחוייב המציאות, מכיוון שהחוק החדש לא אוסר על שקעים אחרים ובלבד שיהיו בנוסף ליואסבי-סי. מלבד זאת, זה טיעון ברמת האיש שרצח את הוריו וביקש רחמים מבית המשפט כי הוא יתום.
בית המשפט לא ריחם על היתום, וכעת אפל תצטרך להצטרף לעגלת ה-USB-C, או לנקוט בצעד לא-בלתי-אפשרי של ביטול הטעינה החוטית במכשיריה ומעבר לטעינה אלחוטית. אולם האיחוד האירופי מבטיח להסדיר בהמשך גם את התאימות של סטנדרטי הטעינה האלחוטית. ההחלטה אמנם תקפה רק באירופה, אולם צפויה להשפיע על שאר העולם. לא נראה שאפל תטרח לפתח גאדג’טים עם יואסבי-סי לאירופה בלבד, וגאדג’טים עם חיבורים קנייניים שלה לשאר העולם.
הקוף שחזר מן הכפור
בפינה הקודמת סיפרנו על גניבת קוף ה-NFT פרד סימיאן, שהשחקן והיוצר סת’ גרין קנה וביסס עליו סדרת טלוויזיה. היום אנחנו אנשי בשורה: גרין רכש בחזרה את קוף האדם בכ-300 אלף דולר מדארקווינג84/ד”ר וורטי, שקנה אותו מהגנבים בכ-200 אלף דולר.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות:
🦍 קוף מצוייר נחטף לפני הבכורה הטלוויזיונית! 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
דיפ מאסק
עולם הקריפטומטבעות מושך אליו תמימים, שמתפתים לכסף מהיר, ונוכלים, שרוצים לשחרר את התמימים הללו מעולו של העושר. נוכלות כזאת התרחשה לאחרונה באמצעות ניצול לרעה של דמותו של אילן מאסק.
מאסק, יזם הייטק והאיש העשיר על כדור הארץ עם כ-205 מיליארד דולר, משקיע בקריפטו ומרבה לדבר עליו בטוויטר ובראיונות. כשמאסק אומר משהו – הרבה אנשים מקשיבים לו. בראיון מצולם לכריס אנדרסון מארגון TED המליץ מאסק על BitVex, פרוייקט בבעלותו שמבטיח ריבית יומית של 30% במשך שלושה חודשים על כל מטבע קריפטו שיופקד בו. אנדרסון העיד שהוא ניסה את זה בעצמו וזה עובד.
זה כל מה שנדרש עבור חלק מצופי הסרטון כדי להשתכנע ולהפקיד כסף בפרוייקט הקסום והבלתי סביר הזה, עד שמאסק נדרש אליו והבהיר שזה פייק.
Yikes. Def not me.
— Elon Musk (@elonmusk) May 25, 2022
הנוכלים מאחורי ההונאה לקחו סרטוני ראיונות אותנטיים עם מאסק ועם מפורסמים נוספים, יצרו באמצעותם סרטוני דיפ פייק שממליצים על ביטווקס והעלו אותם לחשבונות יוטיוב קיימים שפרצו ולחשבונות חדשים שפתחו.
לפי דיווח של בליפינג קמפיוטר, ההונאה עבדה על מעט מאוד אנשים, והכניסה קריפטו בשווי 1700 דולר בלבד לארנקים ששימשו להונאה. עם זאת, יתכן שהנוכלים הציגו לגולשים שונים ארנקים נוספים שהעיתונאים לא הצליחו למצוא, ושהסכום הסופי גדול יותר.
אחת הסיבות לכשלון ההונאה היא העובדה שמדובר בסרטון דיפ פייק מאוד עלוב – הדיבור נשמע מסונתז והסינכרון בין הקול והתמונה גרוע. אבל ההונאה הזאת היא הוכחת היתכנות מטרידה ליכולת של נוכלים להונות אנשים באמצעות דיפ פייק.
מאמיני מאסק הם מטרה אהובה על האקרים. לפני שנתיים פרצו האקרים לטוויטר הרשמי והמאושרר של מאסק, וקראו בשמו לאנשים להפקיד כסף בארנק הביטקוין שלו ולקבל סכום כפול בחזרה. ההונאה ההיא, שהשתמשה בחשבונות מפורסמים נוספים ובהם של ברק אובמה, ג’ף בזוס, קנייה ווסט, אפל, אובר וביל גייטס, הפילה בפח מעט אנשים, שהפקידו 120 אלף דולר ב-518 העברות.
הונאה מהשנה שעברה כללה פריצה לחשבונות מאושררים ושימוש בהם להגיב לציוצים של מאסק כדי לספר שהוא מחלק קריפטומטבעות בחינם. ההונאה הזאת גרפה 180 אלף דולר.
שילוב של סרטון דיפ פייק מושקע יותר ופרסומו בחשבון הטוויטר הרשמי של מאסק עלול היה לגרוף הרבה, הרבה יותר כסף.
תנו לקוף הזה סדרה!
האינטרנט הולך לטלוויזיה כדי למות. השחקן והבמאי סת’ גרין עובד על סדרה בשם White Horse Tavern, שגיבורה הוא פרד סימיאן, קוף אדם מצוייר מאוסף ה-NFT הידוע לשמצה Bored Ape Yacht Club. אבל רגע לפני יציאת הסדרה, מישהו גנב לו את הקוף!
.@SethGreen new trailer for his new show, keep your eyes peeled👀@BoredApeYC @GutterCatGang @veefriends pic.twitter.com/ZzYN87HYWA
— FFVV1211.eth (@FFVV1211) May 21, 2022
מה זה נפ”ט? כשאדם קונה יצירת אמנות פיזית, הבעלות שלו עליה ממומשת בצורה פיזית – יש לו את הפריט שהוא היצירה המקורית. באמנות דיגיטלית אי אפשר לממש בעלות פיזית, משום שמדובר בקובץ דיגיטלי שאפשר לשכפל בלי הגבלה וכל העותקים זהים בדיוק. נפ”ט הוא נסיון לפתור את הבעיה הזאת על ידי תיעוד בלוקצ’יין פומבי של בעלות על פריט דיגיטלי.
וכמו שאפשר לגנוב יצירה פיזית מבעליה, אפשר לגנוב נפ”ט של יצירה דיגיטלית. במקרה של נפ”ט, הנוכלים גונבים פרטי-התחברות של בעל הנפ”ט או מטעים אותו להעביר את הנפ”ט לבעלותם. מדובר אמנם רק בשינוי רשומה דיגיטלית, אבל כל הרעיון שמאחורי הבלוקצ’יין, של תיעוד עיסקאות מבוזר שאין גורם אחד ששולט בו, הופך את הגניבה לבלתי הפיכה ברוב המקרים. שוד נפ”ט קורה הרבה – רק בתחילת השנה נפל בעל גלריה בצ’לסי קורבן לגניבת נפ”ט בשווי 2.3 מיליון דולר. זעקת אחד הקורבנות של שוד נפ”ט, “All my apes gone“, הפכה למם. אולם קורבנות גניבת נפ”ט לא תמיד זוכים לאמפתיה, משום שרבים רואים בנפ”ט עצמו מזימה להוציא כספים מאנשים תמימים.
hi Seth I wrote a song for you and your lost monkey jpeg pic.twitter.com/BjfGSBAIJM
— 🏳️⚧️Hoity-Toity🏳️🌈 (@WeAreHoityToity) May 26, 2022
לפני שבוע התראיין גרין בכנס VeeCon, הציג טריילר של הסדרה החדשה שלו ודיבר על גניבת הקוף שלו, קוף משועמם מספר #8398. “קניתי את קוף האדם הזה ביולי 2021, והשקעתי את החודשים האחרונים בפיתוח וניצול הקניין הרוחני להפוך אותו לכוכב הסדרה. […] ימים לפני ההשקה הבינלאומית, הוא נחטף, פשוטו כמשמעו” (פשוטו כמשמעו הקוף לא נחטף, משום שאי אפשר לחטוף תמונה דיגיטלית).
הגניבה התבצעה ב-8.5, כשנוכל שיגר מתקפת דיוג לעבר גרין, גרם לו לתת את פרטי ההתחברות שלו וגנב לו את סימיאן ושלושה קופים נוספים. גרין האופטימי צייץ מאוחר יותר: “אני זהיר בצורה משוגעת עם ארנקים נפרדים ואבטחה אבל עדיין עבדו עלי. למזלי זה אמנות ולא קריפטו[מטבעות] ולכן אפשר לאתר אותם. מי שזה לא יהיה שקנה אותם, אנחנו יכולים למצוא סידור”.
תיעוד העיסקאות של הקוף, שהוא פומבי כחלק מהפרוטוקול של הבלוקצ’יין, מראה שגרין העביר אותו לגנב, יוזר בשם C8A090, שמיד העביר ומכר אותו ל-DarkWing84 ב-106.5 את’ר, שהם יותר מ-200 אלף דולר (שלושת הקופים האחרים נמכרו בסכום כולל של 112 אלף דולר). דארקווינג84 העביר את הקוף ליוזר בשם GBE_Vault, ללא ביצוע עיסקת מכירה – כלומר, ייתכן שמדובר ביוזר ששייך לו. גרין מצא את דארקווינג84 בטוויטר, וצייץ לו: “נראה שקנית את הקוף הגנוב שלי- דבר איתי שנוכל לתקן את המצב”.
משפט הקופים
אם יש לכם נפ”ט של יצירה, הדבר לא בהכרח אומר שיש לכם את זכויות השימוש המסחרי בה, בדומה לכך שרכישת תמונה פיזית מאמן לא מעניקה לכם את הזכות למכור ממתגים (מרצ’נדייז) שהיא מודפסת עליהם או למכור אותה לשימוש בפרסומות. אבל המצב המשפטי של גרין מורכב יותר, משום הנפ”ט של הקופים המשועממים כן כולל בתוכו את זכויות השימוש המסחרי.
כך שעקרונית, אם גרין ישיק את סדרת הטלוויזיה שלו, דארקווינג84 יכול לכאורה לתבוע אותו על הפרת זכויות. מעשית, דארקווינג84 קנה רכוש גנוב, וקשה להאמין שיחשוף את זהותו ויסתכן בהליכים פליליים ואזרחיים נגדו. לדברי אריק גולדמן, פרופסור לחוקי קניין רוחני וטכנולוגיה מאוניברסיטת סנטה קלרה, בראיון עם עם באזפיד, הרוכש מוגן אם לא ידע שהמוצר שרכש גנוב. אבל מאחר ששרשרת הבעלות על נפ”ט מתועדת בפומבי, לא בטוח שהוא יוכל לטעון לחוסר ידיעה.
גרין עצמו טוען שלדארקווינג84 אין שום זכות שימוש בקוף “מאחר שהאמנות נגנבה. קונה שרכש אמנות גנובה עם כסף אמיתי ומסרב להחזיר אותה לא זכאי חוקית לזכויות שימוש בקניין הרוחני שלה”. לדבריו, “אני מצפה לדיונים תקדימיים על בעלות וניצול קניין רוחני, אחרי שהשקעתי 18 שנה בלמידת זכויות יוצרים וחוקי התעשייה. אני מעדיף לפגוש את דארקווינג84 לסגור עיסקה מאשר בית משפט. אנחנו יכולים להוכיח את ההבטחה שבקהילת קופי-האדם”.
באזפיד איתרו השבוע את דארקווינג84, וזיהו אותו כמנתח מאוסטרליה ואספן אמנות שמשתמש בפרופיל הטוויטר drwerty. דארקווינג84/ד”ר וורטי הסביר ש”זה לא היה זול ולא סומן כחשוד אז קניתי אותו בתום לב”. לדבריו, אין לו תוכניות עבור הקוף, ו”אשמח לדבר עם סת’ ישירות” – מסר שהוא גם צייץ לגרין.
גם אם דארקווינג84 בסופו של דבר לא יחזיר את הקוף לגרין, הוא יתקשה להרוויח ממנו בפלטפורמת המסחר OpenSea, שבה בוצעו כל הטרנזאקציות סביב הקופים הגנובים. אופןסי אמנם לא יכולים לשנות את הרישום בבלוקצ’יין, אבל הם מפעילים מדיניות שמקפיאה את האפשרות לסחור דרכם בפריטים שחשודים כגנובים. הקופים הגנובים אמנם מוצגים באופןסי תחת היוזרים שמחזיקים בהם, אבל מעליהם מופיעה אזהרה אדומה “Reported for suspicious activity”.
בינתיים, stapeski, בעל קוף מספר 2775, הציע לגרין הצעה מרגשת: “כחלק מהקהילה, רציתי להציע לך את הקוף שלי (אח כמעט זהה) אם תרצה להשתמש בו להוציא את הסדרה שלך בלי שתצטרך להתעסק עם זה. חינם אחי. לא מגיע לך הבלגן הזה. אוהב את העבודה שלך. תגיד לי אם אתה מעוניין, אתה אחד מאיתנו”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
🍼 אל תקחי איתך את הסלולרי כשאת הולכת לעבור הפלה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
סליחה, נפל לך הטלפון
חברת הטכנוריגול SafeGraph איפשרה לרכוש נתוני מיקום סלולריים מאוגדים של אנשים שביקרו במרכזי הפלות, כולל מאיפה הגיעו לשם, כמה זמן שהו שם ולאן הלכו לאחר מכן, כך חשף השבוע אתר מאד’רבורד. שירותי קפיטליזם המעקב האלה ואחרים מאיימים לסייע למתנגדי ההפלות לרדוף את מי שיבחרו לעבור אותן – באופן חוקי, כחלק מחוקים שמעודדים ויג’ילנטים לאכוף את איסור ההפלות תמורת באונטי (טקסס), קרימינליזציה של סיוע להפלות ואף קרימינליזציה של סיוע לביצוע הפלות במדינות שבהן הדבר מותר; ובאופן לא חוקי, באמצעות הטרדה, סחיטה, איומים ואלימות של נשים שעברו הפלה ושל רופאי הפלות, צעדים שאיפיינו את המאבק נגד הפלות בעבר והגיעו עד כדי פיצוץ מרכזי הפלות ורצח רופאים. אנחנו מדברים על כך בפינה ד”ר אלינור כרמי (🐦), מומחית לפוליטיקת דאטה, אוריינות דאטה וגישות פמיניסטיות לדאטה.
הזכות להפלה בארה”ב, שהתקבעה בפסק דין של ביהמ”ש העליון בתחילת שנות ה-70′ ונמצאת במרכז מאבק בין שמרנים ונוצרים לבין פרוגרסיבים, עלולה כעת להתבטל. השבוע חשף פוליטיקו את טיוטת ההחלטה של ביהמ”ש העליון בארה”ב, שלפיה ביהמ”ש החליט לבטל את הזכות להפלה, שנקבעה בפסק דין רואו נגד ווייד (1973) והחלטה שנגזרה ממנה בפסק דין פלאנד פרנטהוד נגד קייסי ב-1992. 13 מדינות בארה”ב כבר העבירו חקיקה אנטי-הפלתית, שתיכנס לתוקף אוטומטית אם בית המשפט אכן יבטל את הזכות להפלה.
סייףגרף מציעה למכירה לכל דורש, ובסכום לא גבוה במיוחד, “מקומות” – מידע על מיקומי בתי עסק שונים (למשל, מיקום כל סניפי רשת טארגט) ו”תבניות” – מערכי נתונים על איך קבוצות של אנשים מבצעות אינטראקציה עם המקומות הללו, שלטענת החברה הם מאוגדים (aggregated) ומותממים (anonymized). כתב מאד’רבורד ג’וזף קוקס חיפש באתר מידע שקשור להפלות, וגילה ש-Planned Parenthood, מלכ”ר שמספק שירותי הפלות בארה”ב וברחבי העולם, כבר מוצע שם כ”מותג, שהמידע עליו מוצע למכירה – מיקומי יותר מ-600 סניפים שלו ומידע מיקום על מבקרים בו. חיפוש נוסף שביצע, “Family Planning” (תכנון משפחה), החזיר לו תוצאה של “Family Planning Centers” (מרכזי תכנון משפחה), שגם נתוניהם עמדו למכירה. קוקס רכש את מאגר המידע על פלאנד פארנטהוד, שכלל מידע מיקום של שבוע באמצע אפריל, בכ-160$ בלבד. בראיון לפודקאסט של מאד’רבורד, “סייבר”, סיפר שהרכישה לקחה דקות ספורות, פחות מהזמן שלקח לעורכים שלו לאשר לו לרכוש את המידע.
מאחר שמיקומם של מרפאות ומרכזי ההפלות אינו סודי, ניתן לעקוב אחרי אנשים שמגיעים אליהם כשברשותם כלי המעקב הנפוץ טלפון סלולרי. איך אוספים את המידע? יצרני אפליקציות שותלים באפליקציות שלהם רכיב ריגול שמעביר להם מידע על מיקום המשתמש מה-GPS של הסלולרי, יחד עם נתונים נוספים ובהם המזהה הייחודי של המכשיר (IMEI), כתובת איי.פי ועוד. את המידע הזה הם מוכרים לחברות טכנוריגול כמו סייףגרף, שמטייבות אותו במידע נוסף, כמו מידע על מיקומי בתי עסק. כך הופכים נ”צ מספרי ומספר IMEI לרשומה שאומרת שמכשיר מסויים ביקר במרפאת הפלות ביום שישי בבוקר. סייףגרף אמנם מוכרת מידע מאוגד (aggregated) ולא ספציפי, אבל מחקרים והדגמות בפועל כבר הוכיחו שניתן לנתח מידע כזה ולחשוף זהות של משתמשים בודדים.
סייףגרף מספרים בפרסומים השונים שלהם שהם יכולים גם לספק מידע על מקום המגורים של הנעקבים באמצעות בדיקת המיקום של המכשיר הסלולרי בלילה, מתוך הנחה שאנשים ישנים לרוב בבתיהם. רמת הדיוק של מקום המגורים היא ברמת “בלוק מיפקד“, אחת מתוך יותר מ-11 מיליון יחידות שטח שארה”ב מחולקת אליהן במיפקד האוכלוסין. בעיר, בלוק מיפקד יכול להיות בלוק מגורים – בניין או שורת בניינים שתחומים על ידי כבישים. כלומר, לא מידע ברמת הדירה אבל בהחלט מידע שיכול לסייע לזהות את הנעקבים.
טכנולוגיה נגד קידמה
אף שמתנגדי ההפלות חיים בעבר, הם שמחים להשתמש בטכנולוגיות עדכניות כדי ללחוץ על נשים ללדת, ולהעניש אותן על הבחירה להפיל. ב-2015 חבר מנכ”ל חברת הפרסום קופליי, ג’ון פלין, לרשת מרכזים נגד הפלות וסוכנות אימוץ נוצרית אוונגליסטית, ויצא בקמפיין לשכנוע נשים לא לעבור הפלה. כדי להקריפ, הוא לא הציב את הקמפיין על שלטי חוצות, בטלוויזיה או באתרי אינטרנט, אלא שלח אותו ישירות לסלולריים של אנשים שנמצאים במרכזים של פלאנד פרנטהוד.
החוק נגד הפלות בטקסס, שמסמן כפושעים את המפילה, מי שמסייע לה והרופאים שמבצעים את ההפלה, ומציע לוויג’ילנטים לתבוע אותם אזרחית על סכום של 10 אלפים דולר, הוליד בשנה שעברה את מלשינון ההפלות הטקסני של ארגון Texas Right To Life. תומכי ההפלות בקרב אומת הרשת תקפו אותו במתקפות DDoS, הציפו אותו בהלשנות מופרכות והטרלות, הקימו אתר הלשנות פיקטיבי עם ריקרול והפעילו לחץ שהביא את ספק האחסון גודדי לעשות שלילת-פלטפורמה לאתר ההלשנות.
שמישהו יחשוב על האקדמאיםםםםםם
לא מפתיע לגלות שבין המשקיעים של סייףגרף נמצאים ראש המודיעין הסעודי לשעבר ופיטר תיל, מייסד חברת הטכנוריגול פלנטיר וחבר דירקטוריון חברת הטכנוריגול פייסבוק. סיפור ההפלות אינו הפעם הראשונה שהחברה מסתבכת בגלל מכירת מידע על אנשים. ב-2019 החברה מכרה שנתיים של נתוני מיקום בלתי-מאוגדים, ספציפיים למכשירי קצה, על מיליוני אנשים למדינת אילינוי, סיפור שה-EFF חשף בשנה שעברה. באמצע 2021, גוגל החרימו את סייףגרף מחנות האפליקציות של אנדרואיד, כך שאפליקציות נדרשו להסיר את הקוד שאוסף את המידע שהן מוכרות לחברה. זאת משום שתנאי השימוש של גוגל פליי אוסרים על מפעילי אפליקציות למכור מידע על משתמשים.
סייףגרף לא מסרו תגובה לקוקס ממאד’רבורד, שסיפר בפודקאסט “סייבר” כי החברה מחרימה אותו מזה זמן רב. אולם מנכ”ל סייףגרף, אורן הופמן, פרסם תגובה בבלוג החברה, ובה הודיע שהחברה תפסיק למכור מידע על פלאנד פרנטהוד ועל מרכזי תכנון משפחה. “אין לנו אינדיקציה שהמידע הזה שימש אי פעם למטרות רעות”, כתב הופמן, “אבל תמיד יש מקרי קצה קיצוניים היפותטיים, ובמקרים מסויימים ראוי למנוע אותם באופן פעיל. לאור השינויים הפדרליים הפוטנצילאיים בגישה לתכנון משפחה, אנחנו מסירים את מידע ה’תבניות’ עבור מיקומים שמסווגים כ[…]’מרכזים לתכנון המשפחה'[…] מהחנות בשירות עצמי ומה-API שלנו, כדי למנוע שימוש לרעה פוטנציאלי בנתונים”.
הופמן הזהיר כי הסרת המידע “תשפיע על אקדמאים רבים שרוצים ללמוד את הנושא הזה (כמו הבנת השפעת החקיקה על ביקורים בתכנון משפחה). אנחנו מכירים בכך שההחלטה שלנו […] עלולה להשפיע באופן שלילי על המחקר יקר הערך הזה, אבל אנחנו חושבים שזה הצעד הנכון בהתחשב באקלים הנוכחי”. בראיון ל”פרוטוקול” אמר הופמן: “ברגע שהחלטנו להוריד את זה, מאות חוקרים התלוננו אלינו על כך”.
למחרת החשיפה והסרת המידע, הודיעה עובדת סייףגרף בפורום של החברה כי תנאי השימוש החדשים לא יאפשרו לחוקרים להשתמש במידע של החברה לניתוח, לימוד או דיווח על מחאות והפגנות חברתיות – תחום שמהווה גם הוא מוצר נחשק מאוד של חברות טכנוריגול, בעיקר בקרב משטרות מקומיות.
ב-EFF לא מאמינים לסייףגרף. החברה אולי הפסיקה למכור את המידע הזה, הם מסבירים, אבל שום דבר לא מונע ממנה למכור אותו דרך חברת Veraset, חברת ספין-אוף של סייף גרד שהוקמה ב-2019 ומוכרת אף היא מידע סלולרי, בין השאר גם לסייףגרף עצמה. בנובמבר 2021 חשף EFF שבחצי שנה הראשונה של מגיפת הקורונה, וראסט נתנה לפקידים בוושינגטון הבירה גישה מלאה למידע GPS רגיש ולא מאוגד שאספה ממכשירים סלולריים מכל DC והסביבה. העיתונאי קורי דוקטורו כתב שסייףגרף אינה מקור מידע אמין על הנעשה בסייףגרף, ומלבד זאת, היא אינה חברת הטכנוריגול היחידה שמוכרת מידע כזה.
ביום חמישי, יומיים אחרי החשיפה במאד’רבורד, יצא אחד המשקיעים המוקדמים בסייףגרף נגד החברה. “זו דוגמה טובה איך לא להשתמש במידע”, אמר ארה טרזדל (Are Traasdahl), שהשקיע בחברה בסבב A ב-2017. הוא החליט למכור את מניותיו ולתרום את הכסף לפלנד פרנטהוד.
למרות שסייףגרף טוענת שהיא פועלת בשקיפות מירבית, הופמן סירב לומר בראיון ל”פרוטוקול” מי החברות שמוכרות לה את המידע, ונימק זאת בהסכמי סודיות (NDA). בפוסט התגובה הוא הדגיש כי “סייףגרף רק מוכרת עובדות” ו”סייףגרף רק מתמקדת באמת”. מעניין איך היה מגיב אם מישהו רק היה מוכר את כתובתו הפרטית האמיתית, את שמות ובתי הספר שבהם ילדיו לומדים, את פרטי המרפאה מתמחה שאליה הלך לטיפול דיסקרטי, ועוד ועוד.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות:
OSINT, Україна🇺🇦 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
שיר לשבת
ילדה שרה שיר מ”פרוזן” במקלט באוקראינה:
A girl in a bomb shelter sings the ballad from her favorite “Frozen”.
— olexander scherba🇺🇦 (@olex_scherba) March 11, 2022
Good morning, world! #Ukraine️ #StandWithUkraine #PutinIsaWarCriminal #putinhitler #RussianWarCrimes pic.twitter.com/JmJIoHHNW2
מודיעין לכל גולש
האינטרנט, הרשתות החברתיות ומכשירי המעקב האישיים המוכרים כטלפונים סלולריים שברו את המונופול של המדינות על ריגול. מלחמת רוסיה-אוקראינה הנוכחית היא זירת התרחשות עשירה ועסיסית לקהילת הביון העממית של האוסינט, שיכולה לגלות מה קורה בשטח לפני הדיווח בתקשורת, לעקוב אחר ההתרחשויות בזמן אמת ולעשות בדיקת עובדות למיס- ודיסאינפורמציה. יש פרק מעניין על זה בפודקאסט “סייבר”:
OSINT הם ר”ת של Open Source Intellgence, ובעברית מודיעין ממקורות גלויים, מידע גלוי וזמין שאפשר לקלוט ולנתח בלי צורך בציוד צבאי ליירוטו ולפענוחו. דוגמאות לאוסינט: כתבות בתקשורת, תצלומים ברשתות חברתיות, מפות עומסי תחבורה ולוגים של תעבורת רשת. גופי מודיעין של צבאות משתמשים באוסינט כאחד מהמרכיבים של התמונה המודיעינית הכוללת, לצד סיגינט (מודיעין אותות) ויומינט (מודיעין אנושי). אולם בזכות מהפכת המידע, גופים לא-צבאיים כמו מכוני מחקר וכלי תקשורת, לצד אנשים פרטיים, משתמשים גם הם באוסינט לראות את ההתרחשויות בזמן אמת וללא תיווך תקשורתי.
כשכוחות צבאיים רוסים החלו בפלישה דרך הכביש הראשי בין בלגורוד, ברוסיה לבין חרקיב, באוקראינה, בין הראשונים להבחין בכל היו אנליסטים במכון מידלברי למחקר בינלאומי בקליפורניה. העיתונאי פיטר אלדהאוס סיפר בפודקאסט On The Media שאנשי המכון ראו את תמונות הכוחות, כולל משגרי טילי קרקע-אוויר, בסרטוני טיקטוק של אזרחים רוסים, ואת תחילת הפלישה בגוגל מפות, שאסף מידע מסלולריים של נוסעים במקום ודיווח על עומסי תנועה חריגים לכביש הנידח בשעת בוקר מוקדמת.
מנהיגי הרפובליקות הבדלניות באוקראינה פרסמו ב-18.2 סרטונים לכאורה טריים שבהם הודיעו על ארגון פינוי המוני מיידי של אזרחים לרוסיה בגלל מתקפה אוקראינית. אולם האוסינטאים של CNN חשפו שלפי המטאדאטה של הסרטונים, הם צולמו לפחות יומיים קודם לכן. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על הפלישה לאוקראינה בסרטון שהועלה לאתר הקרמלין מוקדם בבוקר ה-24.2, אולם אוסינטאים גילו שגם הוא צולם מראש, ב-21.2, ובאותו סשן שבו הכריז שרוסיה תכיר באזורים הבדלניים באוקראינה – כלומר, שהפלישה היתה מתוכננת למועד המוקדם יותר, אך נדחתה. העיתון נוביה גאזטה דיווח שמועד הצילום המקורי אותר במטאדאטה של קובץ הווידאו; ארגון Conflict Intelligence Team הרוסי גילה שפוטין לובש את אותה חליפה ועניבה בשני הסרטונים, ושרוסיה הוציאה NOTAM (הודעת אזהרה לטייסים על סכנות באזור טיסה) ב-22.2, יומיים לפני הפלישה.
Более того, одежда Путина совпадает с его одеждой на заседании СБ РФ 21 февраля и на видео о признании ДНР и ЛНР
— CIT (@CITeam_ru) February 24, 2022
2/4 pic.twitter.com/FQ861xEXaN
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס ממריא
עוד מקום אהוב על האוסינטאים הוא אתרי מעקב הטיסות (flight radars). לכל מטוס יש משדר (טרנספונדר) שמשדר את פרטיו ומיקומו, בין השאר לזיהוי מהיר מול מטוסים צבאיים ושדות תעופה. את המידע הזה אפשר לקלוט באמצעות אנטנות רדיו, ואתרי המיפוי מרכזים דיווחים כאלו ממספר רב של אנטנות ומציגים אותם על מפה מתעדכנת. כך אנחנו יכולים לראות את תנועת המטוסים מעל אוקראינה הולכת ומתמעטת לקראת סגירת המרחב האווירי האזרחי.
חשוב לזכור שהמידע האוסינטי רגיש למניפולציות, והפעילות של אנשי האוסינט כוללת גם אימות עובדות. אתמול קיבלנו המחשה מצחיקה לכך כשהמטוס האוקראיני “חלום” הושמד וחזר לחיים לטיסה מעל שמי קייב. המטוס, מזן אנטונוב 225, היה מטוס התובלה הגדול בעולם, והושמד על ידי הרוסים בהפצצה על שדה התעופה האוקראיני הוסטומל. אתמול הוא הופיע לפתע מחדש ב-FlightRadar24, כשהוא נושא שם חדש, FCKPUTIN, וטס מספר דקות במעגל מושלם מעל קייב הבירה – שעדיין סגורה לטיסות אזרחיות. מאחורי תחיית המתים הזאת עומד מאתיו פיריגייה, מהנדס אווירונאוטיקה מצרפת. “אני מאמין גדול שפוטין הוא אידיוט”, אמר פיריגייה בראיון לדניאל סלאמה בוויינט. “אות הקריאה שנתתי לטיסה לא יועיל בכלום, אבל זה משך תשומת לב רבה. רציתי להביע מחאה, וחשבתי שלהחזיר לתחייה את המטוס שנקרא ‘חלום’ זו בהחלט דרך לעשות את זה. במעשה הזה רציתי להביע תמיכה באוקראינה ולמחות נגד מעשיו של פוטין”.
פיריגייה מצא פירצה באתר FlightRadar24, וניצל אותה להערים על האתר ולגרום לו להציג את נתוני טיסת הרפאים לעשרות אלפי עוקבים. בראיון לוויינט הסביר: “יש אנשים שיכולים לעשות שימוש זדוני בפרצה שאיתרתי, וקיוויתי שהמעשה שלי יעלה את המודעות לעניין. חשפתי את החולשה כדי שישימו לב אליה. אני בסך הכול אדם אחד עם משאבים מוגבלים, לקח לי ארבעה-חמישה ימים כדי להקים את המערך הזה. אני מעריך שצוות שלם של אנשי מקצוע שעובדים בגוף מסוים יכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב, ואולי אפילו לגרום למקלטים אמיתיים במטוסים אמיתיים להראות מטוס שלא קיים. בכל מקרה מכ”מים אמיתיים לא יראו את המטוס המזויף”.
בדומה למטוסים, גם יאכטות משדרות מיקומים לצרכי אבטחה, וגם הן נמצאות על הרדאר של האוסינטאים – בפרט, סופר-יאכטות יקרות של אוליגרכים רוסים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. זאת לאחר שהמערב החליט סופסוף על סנקציות, ונשיא ארה”ב ג’ו ביידן הודיע לאוליגרכים בנאום מצב האומה בשבוע שעבר כי “אנחנו מצטרפים לבני בריתנו האירופאים באיתור והחרמת היאכטות שלכם, דירות הפאר שלכם, המטוסים הפרטיים שלכם”.
מספר סופר-יאכטות כבר הוחרמו, אולם חלק מהאולגרכים מחבר מרעיו של פוטין ניצלו את התמהמהות המערב ושלחו יותר מתריסר מהסירות המפונפנות שלהם לבקש מקלט ימי בנמלים של מספר מדינות קטנות, כך דיווחה לפני כשבוע סוכנות הידיעות AP בהתבסס על נתוני אתרי מעקב היאכטות VesselFinder ו-MarineTraffic.
אחד העוקבים אחרי היאכטות הוא ג’ק סוויני, סטודנט בן 19 מפלורידה, ארה”ב. הוא עקב אחרי מסעות המיליארדר אילן מאסק במטוסיו הפרטיים (מאסק ביקש שיפסיק את המעקב בטענה שזה מסכן את בטחונו, והציע בתמורה 5000$. סוויני אמר שזכותו לפרסם מידע פומבי, ושהוא מוכן לשקול להפסיק תמורת 50 אלף דולר או טסלה מודל 3, שכנראה לא קיבל – החשבון עדיין פעיל). אחר כך הקים טוויטר למעקב אחר טיסות של אוליגרכים ואחד למטוסים של אח”מים רוסים ופוטין עצמו, ולאחרונה הפנה את מבטו אל 23 מיאכטות האוליגרכים, לדבריו אחרי שהוצף בבקשות מגולשים. כרגע הוא מעדכן את המידע ידנית, ומחפש סיוע ומימון לאטמץ את הפעילות.
Now I’ve set up @RussiaYachts not automated yet but we’ll be keeping watch and posting updates. https://t.co/QdciPnHofh
— Jack Sweeney (@JxckSweeney) March 6, 2022
אוסינטים עליך, שמשון!
כשעיתונאים הוזמנו השבוע לראיין את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הם הובלו למקום המפגש במכוניות עם חלונות אטומים והסלולריים שלהם נלקחו מהם. העיתונאי ניר גונטז’ דיווח שדוברו האישי של הנשיא אמר לכתבים: “אני יודע שכבר אמרו לכם, אבל אני מבקש שוב לוודא שלאף אחד מכם אין ציוד שמשדר החוצה, כמו טלפונים או ציוד לשידור חי. ביטחונכם האישי תלוי בכך”.
זלנסקי, שנמצא באופן אישי על הכוונת הממשית של הרוסים, יודע שטלפונים סלולריים הם ספקי אוסינט מרכזיים, ובמצב מלחמה עלולים לסכן את מחזיקיהם. דוגמה נוספת ומוחשית לכך סיפק הטוויטריסט חובב האוסינט קקטוס בווריוס. הוא התעניין בחברים לתחביב המשונה שלו – לא אוסינט אלא ריצה – וחיפש את האוקראינים הספורטיביים שלא נותנים לכמה פצצות להפריע לג’וגינג שלהם. “זה משום מה סיקרן אותי מאוד, אז חרשתי קצת על קייב ומצאתי את המשוגעים.ות/גיבורות.ים האלו”, צייץ בצירוף מפות ריצה בקייב שמצא דרך סטראבה, רשת חברתית לספורטאים שמתעדת מסלולי ריצה דרך שעוני כושר ושעונים חכמים.
בווריוס אף פנה דרך סטראבה לרצים, לשאול לשלומם. אצן מקייב השיב: “היי! תודה. המצב הקייב בסדר. אנחנו שומעים פצצות פה ושם. אבל כרגע יותר בטוח [כאן] מאשר בחלק הדרומי של המדינה”; אצנית מחרסון כתבה לו: “העיר כבושה, אבל המצב רגוע ויציב. אנחנו מחכים לאזורים השכנים שישחררו אותנו”.
אחד המגיבים לבווריוס כתב ש”גם חיילים רוסים אוהבים ריצות בוקר…”, ואחר המליץ לתת להם גביע ב”זזנובוט“, שירות למעקב אחרי הישגי רצים, שבווריוס הוא ממקימיו. בווריוס עצמו קרא לעוקביו “לתת להם קודוס” (המקבילה של לייק בסטראבה) או לכתוב להם”.
— Cactus🏃🏾Bavarius (@CactusBavarius) March 10, 2022
סטראבה עלו לכותרות האוסינט לפני מספר שנים. בסוף 17′ סטראבה הודיעו על עדכון משמעותי למפת החום של פעילות המשתמשים שלהם. חודשים ספורים לאחר מכן, חוקר הסייבר ניית’ן רוז’ר גילה כי המערכת חושפת בסיסים סודיים ומסלולי פטרולים של צבא ארה”ב. כתבה בוויירד הרחיבה על כך, ובתקשורת הישראלית התפרסמו כתבות (אינטרנט ישראל, כלכליסט, הארץ) על חשיפת בסיסים ומסלולים של צה”ל. בשנה שעברה חשף הארץ כי בכיר ביחידה לאבטחת אישים בשב”כ משדר נתוני ריצה וחושף את מסלולי הריצה שלו, וכן מסעות של נציגים ישראליים בעולם, כולל ביקורים סודיים. בנוסף, הוא חשף את שמו הפרטי והעלה צילום שלו ממירוץ ישראלי, מה שאיפשר להצליב את השם ומספר החולצה מול מאגר המידע הגלוי של המירוץ ולחשוף את שמו המלא, האסור בפרסום על פי חוק.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
🛬 צפו: מטוסים נאבקים בסופה 🧑🏽🦯 אל תצפו: עיוורים עם שתל ראייה עלולים לאבדה בגלל קריסת היצרנית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
רוח במפרשי הוויראליות
I was hooked on @BigJetTVLIVE
— Alex Paterson (@Alexrjpaterson) February 19, 2022
all yesterday pic.twitter.com/3vD4le70sI
תמונות שכמו נלקחו מהסרטים מרי פופינס והקוסם מארץ עוץ מציפות את ערוצי החדשות והאינטרנט בגלל הסופה יוניס, שהיכתה בבריטניה והאזור. רודפי סופות הם לא תופעה חדשה, אבל יוניס הכניסה לחיינו את רודפי הסופות המקוונים, שמביטים מביתם הבטוח בכוחות הטבע מחלעים גגות, עצים, ציפורים ואנשים במהירות שהגיעה לשיא מקומי של כ-196 קמ”ש. וכמו השלג הירושלמי שמצטבר על שרתי אתר ירושמיים, כך העיפה יוניס לשמיים את הטראפיק של ביג ג’ט טי.וי.
בימים כתיקונם, ביג ג’ט טי.וי הוא ערוץ יוטיוב שבעליו, חובב התעופה ג’רי דייר, עולה לאוויר פעמיים בשבוע ובכל פעם כשיש מזג אוויר גרוע, ומשדר שעות של נחיתות בשילוב פרשנות כורסה, בדרך כלל מהית’רו ולפעמים גם משדות תעופה אחרים בעולם. כתבה עליו מאוגוסט 2020 דיווחה על 85 אלף עוקבים ביוטיוב, מהם 4000 מנויים משלמים שמקבלים גישה מעבר ל-20 הדקות הראשונות של השידור. הוא דיווח אז על הכנסה של 20 אלף דולר בחודש, שאחרי עמלת יוטיוב הרצחנית של 30% נשארו מהם 14 אלף בידי דייר ושותפו לעסק.
אבל כשיוניס תקפה ורשויות בריטניה ואירלנד הזהירו אנשים לא לצאת מהבית, דייר יצא לשדר מהשטח לכל אומת האינטרנט:
במשך כשמונה שעות ישב דייר על גג של ואן משופצ’ר, שהחנה בקצה מסלול הטיסה 27L בשדה התעופה הית’רו, ודיווח על נחיתות מטוסים מול הסופה הטרופה, כשהוא נוקב בזהות הלאומית של חברת התעופה, מעודד את המטוסים לנחות בשלום, משמיע הערות פוליטיות, מפרשן את מהלכי הטייסים וכמקובל בשידורי ספורט – מייעץ להם מה לעשות, וכמובן מפרגן להם כשהצליחו לנחות – אבל בניגוד לנוהג הישראלי, לא מוחא כפיים בנחיתה.
באתר הרשמי, דייר מציין שיש לו 142, אלף עוקבים ביוטיוב – כנראה שלא התפנה לעדכן את האתר, כי בשבת בצהריים כבר היו לו כ-250 אלף מהם. לצד הווידאו ביוטיוב רץ צ’ט חי של הצופים, כשבשיא השידור צפו בו 238 אלף אנשים בו זמנית. למחרת השידור, ההקלטה כבר עומדת על 6.5 מיליון צפיות. השידור המקביל בפייסבוק רשם 1.6 מיליון צפיות. “אולימפיאדת החורף לנחיתות מטוסים”, כינה זאת בטוויטר שדרן BBC ג’ון סופל. אפילו נטפליקס UK ואירלנד פירגנו לו. ההצלחה הוויראלית של ביג ג’ט טי.וי מזכירה את זו של אנדרו קאטר, פרשן ספורט ב-BBC שניצל את סגר הקורונה לפני שנתיים לשדר ולפרשן את שני כלביו העצלים.
דייר, שגדל בקירבת שדה”ת הית’רו, פיתח חיבה למטוסים בגיל צעיר. בבגרותו עסק בעיתונות ספורט אקסטרים, והוציא לאור מגזינים ובהם MX Racer על מוטוקרוס ו-Dirt עלאופני שטח. יום אחד הלך לראות את ברוס דיקינסון, סולם איירון מיידן וטייס מורשה, נוחת במטוסו Ed Force One, ושידר את האירוע בטוויטר. כשדייר ראה את כמות העוקבים ותגובותיהם, הבין שמצא ייעוד חדש. הוא התחיל בפריסקופ ז”ל של טוויטר, עבר לפייסבוק והתיישב סופית ביוטיוב לפני חמש שנים. השידור מיוניס הוא אפילו לא הארוך ביותר שלו: פעם שידר מטולוז שבצרפת במשך 11 שעות.
הצד האפל של הטכנולוגיה
הסיפור הבא, ממגזין ספקטרום של IEEE, מובא בחסות הדיסטופיה שאנחנו חיים בה, והלקח שלו נוגע לקפיטליזם, חמדנות, טכנולוגיות שהופכות מיושנות ומפסיקות להיתמך, ומעל לכל, האמונה שטכנולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות, כולל אלו שהיא יוצרת בעצמה.
ברברה קמפבל הלכה יום אחד במנהרות הרכבת התחתית בניו יורק. היא יצאה מקו 6 כדי להחליף לקו F, ובעודה יורדת במדרגות היא שמעה שלושה צפצופים – ואז הכל החשיך.
קמפבל התעוורה בשנות ה-30 לחייה בגלל מחלה גנטית. שתל עצבי ברשתית, Argus II של חברת Second Sight Medical Products החזיר לה סוג של ראייה ביונית של כתמי אור וחושך. השתל עלה 150 אלף דולר, ולפי אחד המושתלים, העלות הכוללת של השתל, הניתוח והשיקום הגיעו ל-497 אלף דולר, כשהביטוח הרפואי מכסה בד”כ 80% מההוצאה.
תקלה בשתל של קמפבל גרמה לו לצפצף ולכבות. אבל אין לה עם מי לדבר: סקנד סייט הפסיקה לפתח את השתלים ב-2019, והודיעה למטופלים שהיא עוברת לפיתוח שתל-מוח בשם אוריון, שאמור לפתור את הבעייה במקור ולייתר את שתלי העיניים, אולם היא תמשיך לספק תמיכה וחלפים לשתלי ארגוס (מה שכנראה לא היה נכון, לפי עדות של אחד העובדים שם). ב-2020, החברה פשטה רגל ופיטרה את עובדיה – הפעם בלי לעדכן את המטופלים. לשתל הראייה של סקנד סייט אין מפתחים, אין תמיכה טכנית, אין עדכוני תוכנה ואין מי שיתקן אותו. מלבד איבוד הראייה בפעם השנייה בחייה, קמפבל גם עלולה לסבול מסיבוכים רפואיים בגלל השתל הכבוי, שהוצאתו עלולה להיות יקרה וכואבת.
קמפבל לא לבד: 350 עיוורים מסתובבים עם שתלי ארגוס של סקנד סייט. כל עוד השתל תקין, אין בעיה. אבל כל תקלה קטנה בחומרה או בתוכנה עלולה ליטול את מאור עיניהם. מספר רופאים שמטפלים במושתלי ארגוס II משתפים פעולה בנסיון להמשיך ולתמוך בטכנולוגיה ולסייע למושתלים.
Second Sight left users of its retinal implants in the dark https://t.co/VrxJH6pdh7
— Hacker News (@newsycombinator) February 16, 2022
בינתיים, סקנד סייט גייסה 57.7 מיליון דולר ב-2021, איבדה 30% בבורסה והחודש דיווחה על אפשרות למיזוג עם חברת Nano Precision Medical ומעבר לפיתוח שתל למתן תרופות. מנכ”ל NPM, אדם מנדלסון, אמר לספקטרום שהחברה עשויה להמשיך ולפתח את אוריון, שתל המוח לעיוורים: “יש רצון חזק וכן למצוא את האפשרות האסטרטגית הטובה ביותר לספק את הטכנולוגיה למטופלים”. אבל אחד ממושתלי ארגוס, רוס דור, ספקן לגבי קבלת הפנים לחידוש הטכנולוגי הזה: “מי יבלע את השיווק של אוריון?”
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
🍎 בזכות אפל, הפרטיות שלנו תעלה לפייסבוק 10 מיליארד דולר 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
לא תסתום!
היועץ המשפטי לממשלה קבע שנבחרי ציבור לא יכולים למחוק ולחסום אנשים ברשתות החברתיות כרצונם. הדברים נכתבו בחוות דעת בתביעה שהגיש פעיל חברתי, שתגובותיו נמחקו על ידי ראש עיריית גבעתיים רן קוניק. התביעה הוגשה בסיוע הקליניקה המשפטית של מרכז הסייבר באוניברסיטה העברית. דיברנו על כך בפינה עם מנחת הקליניקה, עו”ד דנה יפה.
תפוח נתתי לקשמיר
העיתונאית קשמיר היל ערכה ניסוי ובו ניסתה להתנתק לחלוטין מחמש ענקיות האינטרנט – אמזון, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואפל – בתחילה כל אחת בנפרד, ואחר כך מכולן בו”ז.
היא גילתה שזה הרבה יותר קשה ממה שהיא חשבה. אמזון, למשל, זה לא רק קניות וטלוויזיה רב-ערוצית ורשת הולפודז. למעשה, העסק הגדול של אמזון הוא שירותי הענן AWS, עד כדי כך שהרג’יסטר מכנים את אמזון “ענקית אחסון בענן עם חנות מזכרות בחניון”. בזמן חסימת אמזון, היל לא יכלה לבצע רכישות באמזון (וכשהזמינה מאיביי, החבילה הגיעה עם לוגו של אמזון, שמספקת שירותי שילוח לוגיסטיים למתחרים), לא יכלה להיכנס לאתרים רבים שמאוחסנים ב-AWS (היא גילתה שגם אתרים שלא חסמה משתמשים בשירותי מטמון מקומיים, שבתורם מסתנכרנים מול AWS), וגם לא לצפות בסרטים וסדרות באמזון פריים וידאו (אבל גם לא בנטפליקס, שתשתית הווידאו שלה יושבת על AWS). גוגל שולטת בחיפוש, במכשירי אנדרואיד ובשירותי משרד ובהם ג’ימייל, גוגל דוקס וגוגל סוויט. מיקרוסופט עדיין חזקה בתחום מערכות ההפעלה, כולל במכשירים כמו קופות רושמות, מסכי תצוגה ומשאבות דלק. פייסבוק השתלטה על שוק הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים.
אפל היתה הפרידה הכי קלה. מרגע שהיל התנתקה מהמקבוק, האייפון והאייפד, אפל נעלמה ולא יצרה שום קשר. זאת בגלל המודל העסקי. הענקיות האחרות בולשות אחר משתמשיהן (וגם אלו שלא משתמשים) כדי לאסוף עליהם מידע שישמש להגביר את ההתמכרות שלהם ולמכור את תשומת הלב שלהם למפרסמים. לעומתן, אפל, אחרי שסגרה ב-2018 את רשת הפרסום הנסיונית שלה, מתפרנסת ממועדון סגור, אקסקלוסיבי ועשיר של משתמשים אדוקים, שרוכשים את המוצרים שלה ומקפידים לשדרג בכל פעם שהיא מוציאה מוצר חדש.
לא שיש להם ברירה: אפל מתמחה בשינויי חומרה של החלפת סוגי שקעים או הסרתם לחלוטין, שמצריכים הצטיידות במוצרים פריפריאליים חדשים, שמה זין על תאימות לאחור, ואף האטה במכוון את פעולתם של אייפונים ישנים. מקור פרנסה נוסף הוא העמלה המשוגעת של 30% שהיא גובה על מכירת יישומונים באפסטור שלה, ועל כל עיסקה שמתבצעת בתוך האפליקציות, כמו רכישת מינוי לאתר תוכן או קניית פריט במשחק וידאו.
(יצרנית המשחקים אפיק איתגרה את מודל העמלות, הועפה מהאפסטור והביאה לפסיקה בארה”ב שקובעת שאפל לא יכולה לאסור על יידוע המשתמשים על אפשרות לשלם מחוץ ליישומון בלי עמלה לאפל. בעקבות החלטה מקבילה של ACM, הרשות ההולנדית לצרכנים ושווקים, אפל הודיעה לאחרונה שתאפשר למפתחי יישומוני הכרויות לגבות תשלום באמצעות מערכות סליקה חלופיות, ובנדיבותה הרבה הסכימה לגבות על מכירות כאלו רק 27% עמלה – בנימוק ש”זהו תעריף מופחת שאינו כולל ערך הקשור לעיבוד תשלומים ופעילויות נלוות”. במילים פשוטות, מתוך 30% העמלה הרגילה, עלות הסליקה של אפל היא רק 3%, והשאר רווח נקי).
תפוח לא-רקוב אחד
בזכות המודל הכלכלי שמאפשר זאת, ובאמצעות הגן הסגור והמוגן של האייפון, אפל שמה בשנים האחרונות דגש על סחורה ייחודית לה: פרטיות. המנכ”ל טים קוק קורא לה “זכות אדם יסודית”. ומאחר שהענקיות המתחרות מתפרנסות מפגיעה בפרטיות, ההגנה של אפל על פרטיות המשתמשים היא הכרזת מלחמה ישירה על המתחרות.
אפל העניקה לפייסבוק ולגוגל רשיון חברה מיוחד, שנועד לאפשר להן לבדוק גירסאות פיילוט של אפליקציות בטרם השקתן לציבור הרחב, וכן לספק שירותים פנימיים שונים לעובדים. שתי החברות ניצלו את הרשיון הזה לגרום לאנשים מחוץ לחברות להתקין אפליקציות מעקב, כדי לאסוף מודיעין עסקי על אפליקציות פופולריות בקרב צעירים ואופן השימוש בהן.
טקקראנץ’ חשפו זאת בתחילת 2019, ואפל חסמה בהפרש של יום את הרשיונות של שתי החברות והביאה לכאוס כששיתקה את בדיקת האפליקציות הפנימית ופעילויות כמו תיאום שיתוף עבודה, נסיעות למשרדים וגישה לתפריטי המסעדות שבמשרדי החברות.
זאת היתה המכה הקטנה של אפל למתחרות גוגל ופייסבוק. המכה הגדולה הגיעה באפריל אשתקד, כשאפל שינתה את מדיניות הפרטיות של האפסטור והכניסה את ה-ATT, ר”ת של App Tracking Transparency. התוספת הזאת היא בסך הכל חלונית שקופצת בעת הפעלת אפליקציה באייפון או אייפד בפעם הראשונה. החלונית שואלת את המשתמשת אם היא מרשה לאפליקציה לעקוב אחרי פעילותה באפליקציות ואתרים של חברות אחרות. אם המשתמשת מקליקה “לא”, היא מעוורת את פייסבוק וגוגל – משום שאפל תמנע מהן לעקוב ולאסוף מידע. לפי דוח של אפספלייר מ-10.2021, 62% ממשתמשי האייפונים והאייפדים שיש בהם ATT בחרו לא לאפשר מעקב. גם מקרב כלל משתמשי מכשירי iOS, הסרבנים הללו מהווים רוב של 53.32%.
At Apple, we’ve always believed that you should be in control of your data — what you do with it & who you share it with should be up to you. App Tracking Transparency in iOS 14.5 gives you the choice to share the data that’s being collected about you across apps and websites. pic.twitter.com/EbfN8CtiKd
— Tim Cook (@tim_cook) April 27, 2021
רסק תפוחים
ביום רביעי פרסמה מטא (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ) את התוצאות הרבעוניות שלה, עם עלייה של 20% בהכנסות מפרסום. סמנכ”ל הכספים של מטא, דייב וונר, אמר ש”ההשפעה הכוללת של [מערכת ההפעלה האפלית] iOS היא רוח נגדית לעסקים שלנו ב-2022 […] בסדר גודל של 10 מיליארד דולר”. היא גם רשמה ירידה במספר המשתמשים הפעילים לראשונה ב-18 שנות קיומה. השוק הגיב בגילוח 230 מיליארד דולר, שהם 25%, ממניית מטא – הירידה הגדולה בתולדות החברה, שהחזירה אותה אחורה למחירה באוגוסט 2020.
הדוחות של אלפבית (חברת האם של גוגל ועוזריהם) דווקא היו חיוביים בתחום הפרסום, עם עלייה של 33% בהכנסות מפרסום, והמנייה רשמה עלייה של 7.5% בסוף יום המסחר. זאת משום שאלפבית לא תלויים במערכת ההפעלה של אפל, בזכות השליטה שלהם בשלוש זירות חשובות לאיסוף מידע על משתמשים ולפרסום:
- אנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית המתחרה ל-iOS, שלפי Statcounter חולשת על 69.71% מהשוק
- גוגל, מנוע החיפוש המונופוליסטי שבו משתמשים כותבים במפורש מה הם מחפשים – מידע הרבה יותר ממוקד מתמצית כלל תחומי העניין של משתמש פייסבוק
- כרום, דפדפן שחולש על 63.04% מהשוק
בפייסבוק, אגב, מאשימים את אפל שמדיניות הפרטיות שלהם מוטה לטובת גוגל. למה שאפל יעשו פרוטקציה לגוגל דווקא? אולי בזכות המיליארדים שגוגל משלמת לאפל כדי להיות מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי (19.86%), כפי שהם עושים גם עם פיירפוקס (4.17%). בסה”כ, גוגל הוא מנוע החיפוש הדיפולטי עבור דפדפנים שמחזיקים יחד 87.07% מהשוק העולמי.
וונר, סמנכ”ל הכספים של מטא, היה מאוד מפורש בנוגע לכך: “בהינתן שאפל ממשיכה לקבל מיליארדים של דולרים בשנה מגוגל חיפוש, התמריץ הוא בבירור שהפער הזה במדיניות יימשך”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל sales@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות:
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
