תוחזר עטרה ליושנה לאלתר!
פוסט של מיכאל זילברמן
אם הייתם תל אביבים בשנות השמונים, לא יכולתם להתחמק מכתובות הגרפיטי המתוחכמות שצצו אז בכל פינה. הפורמט היה תמיד זהה: “יבוצע משהו למישהו <אופציה לתוספת מתחכמת>“, והמהדרין היו מסיימים עם “לאלתר!”
הכתובת שהכי זכורה לי מאותה תקופה הייתה “תימכר סי היימן לעדת נוודים שיכורים אך מצויידים היטב (עדיף כושים)”, שרוססה באזור הסינמטק.
לימים, גיל קופטש סיפר שהוא היה היוזם והמבצע של הכתובות הללו.
בשבועות האחרונים התחלתי לשים לב לתחיה מחודשת של הפורמט הותיק והאהוב:
מגמת הרטרו לכתובות הותיקות מאד משמחת אותי, וכולי תקווה שהיא תתפשט ותתרחב, והעיר כולה תוצף בטוקבקים גרפיים מתחכמים ומתלוננים על כל הקירות הפנויים. ואם במקרה ראיתם/ריססתם כתובת כזו, אתם מוזמנים לשלוח לי אותה ואפרסם אותה בבלוג הגרפיטי שלי, GraffiTLV.com
מיכאל זילברמן הוא המייסד והעורך הראשון של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב
מוות לגזענות!
פוסט של מיכאל זילברמן
תנועת קול אחר, תנועה עם אג’נדה מצויינת של הידברות בין שכנים באזור עוטף עזה, החליטה להלחם בגזענות ובשנאה בחברה הישראלית ע”י שימוש בצבע ומחיקת גרפיטי גזעני הקורא לרצח, שנאת האחר והסתה ברחבי הארץ. מעבר לכל הסיסמאות הצדקניות, הפעולה הזו תתרום להקטנת השנאה בערך כמו שפרוייקט צביעת הבתים מבחוץ (הידוע כתוכנית שיקום שכונות ז”ל), אכן תרם לשיקום שכונות העוני ברחבי הארץ, והפך את שכונת ג’סי כהן בחולון לשכונת פאר.
אני מאד אוהב גרפיטי, מתעד אותו, אני בקשר עם אנשים המרססים גרפיטי בתל אביב ובשנים האחרונות צילמתי יותר מאלף כתובות גרפיטי בתל אביב, שבתוכן לא מעט כתובות פוליטיות. חלקן קראו לפעולה מימין ומשמאל, כל צד באג’נדה הפוליטית הלגיטימית שלו, וחלק לא מבוטל מתוכן היו כתובות של שנאה לאומנית, הסתה לרצח, הומופוביה וקריאה לאלימות. הקולות הללו, וזאת נוכחתי בלא מעט מקרים, שייכים לשני צדי המתרס באופן שווה.
כשתחשבו על הסתה לרצח, הימין על שפע גרורותיו יהיה הקנדידט הטבעי לריסוס כתובות מעין אלו, והוא אכן לא מכזיב עם כתובות כמו “מי שרצח את ר(ע)בין צדק”, “ערבים החוצה”, “הגירה זה רע”, ועוד ממיטב הסיסמאות החביבות על הליברמנים.
ובשמאל? כל הסובלנות, אהבת האדם באשר הוא אדם והפלורליזם המחשבתי, כולם נעלמים כשאפשר להתאחד סביב אויב, שהרי גם בשמאל אי אפשר לאהוב כל הזמן. כתובות כמו “מתנחל מחברון? הלוואי שתמות”, עם ציור של מטרת ירי, או “הרגתי מג”בניק ועכשיו אני מאושר” מייצגות נאמנה את קיצוני השמאל, וגם הן תורמות לשנאה ולקיטוב.
גרפיטי לא גורם לשינוי, ואנשים לא מתחילים לפעול בגלל כתובת שמעצבנת אותם. בדיוק כמו שצבע לבן על הקירות ימחק את הכתובות הללו, אך לא את הדעות של יוצריהן. פעולה ספוראדית של מחיקה חד פעמית תגרום לדעתי לתוצאה הפוכה: קיר לבן, צבוע ונקי מכתובות, שווה הרבה בתל אביב, וכמו כל פיסת נדל”ן משובחת בעיר הזו הוא לא ישאר בשממנו לאורך זמן. אני מכיר קירות באזור היכל התרבות שבכל שבוע הם נצבעים, ובכל שבוע כתובות חדשות מופיעות עליהם. הפעולה הזו בסך הכל תכין את הקרקע לכתובות הבאות.
מה כן עושים נגד הכתובות הללו? מגחיכים אותן ורותמים אותן לצרכינו: עושים להן Graffiti Busting. עזבו מילים גדולות וסיסמאות חסרון תוכן כמו חינוך לשוויון, סובלנות דתית, קבלת השונה וחופש הדעה. כש”הרב כהנא צדק” הפך ל”פרנץ קפקא צדק” זה היה הרבה יותר מצחיק, והעמיד את מבצעי הגרפיטי המקורי באור מגוחך. כך היה גם כש”ישוחררו סרבני המצפון” שינה משמעות והפך ל”לא ישוחררו סרבני המצפון”, שמיד הפך בחזרה ל”הלואי ישוחררו סרבני המצפון”.
רססו, הביעו את דעתכם, שנו כתובות, ואם כבר אתם עושים את זה, צלמו ושלחו לי ל-GraffiTLV.
מיכאל זילברמן הוא המייסד והעורך הראשון של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב
לאחרונה בחדר 404לראות בלי ללייקק
כך תראו עמודי פייסבוק שדורשים לייק בלי ללייקק אותם (קוד מעודכן)
