כך הצלחתי לרכוש במגה בעיר מוצרים שאינם חמץ אך משום מה אינם כשרים לפסח, ואפילו לא הייתי צריך לשלם עליהם
שלשום (א’) הלכתי ל”מגה בעיר” בשכונתי, בבלי בתל אביב, כדי לקנות כמה מצרכים – חומוס, סירופ ענבים, בקבוק מי טוניק ורוטב סויה. את החומוס והסירופ מכרו לי בשמחה, אבל את הטוניק והסויה נאלצתי להשאיר בסניף, וזאת על אף שהם אינם מכילים חמץ (סויה נחשבת קטניה, אסורה רק למחמירים ואינה חמץ), ולא היו מוסתרים מאחורי ניילון שמאחל לי “חג שמח”. הקופאית הראשית אמרה לי שהם כן אמורים להיות מכוסים ושהם יטפלו בזה. כמו כן, היא סירבה לקבל ממני בקבוקים ריקים למיחזור, בטענה שאסור להם לאסוף בקבוקים בזמן הפסח.
אתמול קראתי את הפוסט של עומר כביר, שבו הוא מתאר איך באותו יום בדיוק יצא עם שקית ביסלי לא כשרה לפסח מסניף של רשת שופרסל. מעודד מהצלחתו, החלטתי לצאת למגה בעיר שוב כדי להשיג את המוצרים שאני רוצה. הפעם עם תדפיס שהוצאתי של חוק חג המצות, בקבוק למיחזור של שוופס תפוח-ליים מוגז עדין ומכשיר הקלטה מוסתר.
נכנסתי לסניף, והדבר הראשון שניסיתי לעשות היה שוב להחזיר את הבקבוק תמורת פיקדון, כחוק. כאמור, הוא לא מכיל חמץ בשום צורה. הקופאית הראשית סירבה שוב לקבל אותו והפנתה אותי לסגן מנהל הסניף, שהזדהה בתור איתמר. הוא טען שלפי “חוק הכשרות” (כך במקור) אסור לו להחזיק בקבוקים למיחזור בסניף. השתמשתי בלוגיקה פשוטה שאומרת את זה:
- החוק מחייב אותך לקבל ממני בקבוקים למיחזור
- אין בבקבוק חמץ. הוא לא נמכר כחמץ ולא טבלתי אותו בחמץ.
- חוק חג המצות אוסר על הצגת חמץ, לא על קיומו או מכירתו.
- יש חמץ בסניף. הסניף לא נוקה מחמץ, והוא פשוט מסתתר מאחורי ניילון שכתוב עליו “חג שמח”.
- לפיכך, עליך לקחת ממני את הבקבוק. מצדי תסתיר אותו מאחורי ניילון.
הלוגיקה פסחה מעל ראשו והוא עדיין סירב לקחת את הבקבוק ממני. הוא אמר לי לזרוק אותו לפח מחוץ לסניף והוא יתן לי שלושים אגורות מכיסו. לא הסכמתי, השארתי את הבקבוק בשקית שלי והמשכתי בדרכי לתוך הסניף כדי לקנות מי טוניק ורוטב סויה. בכל אותה העת הבקבוק של המוגז העדין היה אצלי בשקית, ולכן אם למישהו יש בעיה עם הכשרות של זה אני ממליץ לו לא להיכנס למגה בעיר סניף בבלי עד צאת החג.
המדפים של הסויה וגם של מי הטוניק לא היו מכוסים בניילון, אפילו אחרי שיידעתי את הקופאית הראשית יום קודם לכן. לקחתי את המוצרים וניגשתי לקופה. הקופאית העבירה אותם, כנראה כי הבינה שאני לא מנסה לקנות חמץ, אבל על צג הקופה הופיעה הודעת שגיאה שאומרת שהפריט חסום. סגן מנהל הסניף, איתמר, ניגש אלי שוב. הוא טוען שאני לא יכול לקנות את המוצרים האלה כי הם חמץ. ניסיתי שוב את הלוגיקה:
- זה לא חמץ.
- גם אם זה היה חמץ, מותר לך למכור לי את זה כי זה לא מוצג בפומבי מחוץ לחנות (והנה פסיקה תקדימית בנושא).
הלוגיקה פסחה מעל ראשו, והוא עדיין סירב למכור לי את המוצרים. כנראה מתוך יאוש משיחתנו על בקבוק הפיקדון, הוא הציע לי לקחת את המוצרים ולשלם לו אחרי החג. וגם אם לא אשלם, זה בסדר לדבריו. ההצעה הנדיבה שלו סתרה את כל מה שהוא ייצג קודם לכן על איסור החזקת חמץ, אבל אני מוכן לוותר על לוגיקה אם היא אומרת שאני מקבל את המוצרים שאני רוצה. הכנסתי את המוצרים לשקית שלי והלכתי לכיוון היציאה.
הוצאתי מהתיק את המצלמה שלי על מנת לצלם את השלט שאומר שמגה בעיר לא מקבלים בקבוקי פיקדון בחג הפסח, אבל איתמר עצר אותי. הוא אמר שאסור לצלם בתוך החנות כי זה עסק פרטי. השתמשתי בלוגיקה פשוטה שאומרת את זה:
- אני מקבל את העובדה שזה עסק פרטי, ולכן לא אצלם בתוכו.
- אם זה עסק פרטי, מותר לך להחזיק פה חמץ ולהציגו כי זה לא בפומבי.
- פומבי זה מחוץ לחנות.
- לפיכך, או שאתה מוכר לי חמץ או שאתה נותן לי לצלם בסניף.
הלוגיקה פסחה מעל ראשו והוא התעקש שלא אצלם. יצאתי מהסניף כדי לצלם את השלט מבחוץ והוא נעמד מולו כדי להסתיר לי. לאחר מכן הוא ניסה שוב להסביר לי שהחמץ בסניף נמכר לערבים לפני הפסח והוא הראה לי מסמך שמעיד על כך. לחצנו ידיים (כי בכל זאת, יצאתי עם שני מוצרים שרציתי בחינם), יצאתי מהסניף, צילמתי את השלט שרציתי והלכתי הביתה לשתות מי טוניק.
אסף שגיא הוא מייסד ומנהל אתר דורבנות. סלקום גרמו לו לפהק בגליון מאי 2010
תיקון חצות.קום
פוסט של אסף שגיא, "בית אבי חי"
בגלל גירסה דינקותא אפשר להפוך לשבר קליק. קשה לכם להבין למה? כנראה שאתם לא חלק מעולם ההייטק. לא נורא, דורבנות יפתח לכם צוהר לשם
לוחמי הבטאות: אנשי בדיקת איכות תוכנה (QA). מקור המונח בכך שעבודת האנשים האלה להוציא את המוצר (לרוב תוכנה) מגירסת הבטא.
– “רותי, מי זה הבחור החדש?”
– “מרדכי? הוא אחד מלוחמי הבטאות…”
נתרם ע”י אלעד יניב.
מחורבאג: מוצר עם באגים, לרוב תוכנה, טלפון נייד או אתר.
– “זה אתר מחורבאג האתר של העירייה. אי אפשר לשלם ארנונה אם ה-IP שלך לא מהעיר עצמה.”
– “וואלה, אז רק פתח תקוה יכולים לשלם. מעניין.”
מקור: צלי רגב.
הוצאת דיבאג: הטלת אשמה על תוכניתן לגבי המצאות באג בתוכנה, כשלבסוף (לרוב עקב שימוש בדיבאגר) מתברר כי הוא אינו אחראי לבעיה. משחק מילים על “הוצאת דיבה”.
– “מה קורה עם האפליקציה, גרשון? היא לא שולחת הודעות אימייל למשתמשים.”
– “לפני שתואשם בהוצאת דיבאג, חשוב שתדע שמכרסמי ענק ביתקו בלילה את כבל הרשת של השרת.”
נתרם ע”י אלעד יניב.
שֶׁבֶר קְלִיק: תקלת תוכנה במחשב, באג. שבר קליק מופיע לרוב לאחר לחיצת כפתור שגרתית ותמימה, המתחילה שרשרת אירועים המסתיימת באתחול או פרמוט. לחילופין יכול לתאר אדם אשר חווה תופעה כזו, ועבר מפח נפש בעקבותיה. משחק מילים על “שבר כלי”.
“אני לא מאמין! שלוש שעות אני עובד על המסמך הזה ושכחתי לשמור, ופתאום היה לי שבר קליק!”
– “אתמול שיחקתי סוליטייר, ואיך שהעברתי את המלך האחרון לחפיסה, פתאום קרס לי המחשב. מפה לשם, נמחק לי מלא חומר ונאלצתי לפרמט ולהתקין מחדש את מערכת ההפעלה. איזה שבר קליק…”
– “זה מה שמגיע לך על ששיחקת סוליטייר מבחירה.”
מקור: BZEMER.
תיקון חצות: המצב בו תוכניתנים בחברת הייטק נשארים לעבוד מאוחר בלילה כדי לתקן באג דחוף. בהשאלה מתיקון חצות, מונח מהיהדות שמשמעו תפילת אבל על חורבן בית המקדש.
“בקושי קמתי בבוקר. אתמול עבדנו בלילה על תיקון חצות לתוכנת הפיילוט.”
“חברים, אני מצטער להודיע, אבל כנראה שנצטרך לעשות הלילה תיקון חצות. תגידו לנשים שלכם שזה בגלל הביקור של היפנים בשבוע הבא.”
נתרם ע”י שרולי גנור.
גִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא: גירסה ראשונה של מוצר, שבדרך כלל אינה בשלה וסובלת ממחלות ילדות. המונח שאול מביטוי ארמי שפירושו “מה שלמדתי בילדותי”.
– “הלו, חברת ‘נִבטֵי ניווטים’?”
– “כן, איך אפשר לעזור?”
– “הצילו! קניתי אתמול את מכשיר GPS החדש שלכם, ‘נַוְטֵנִי-נָא’ גירסה 0.01 בטא. הקשתי ‘רחוב הגילעד, רמלה’, אבל הוא הביא אותי לרחוב הג’יהאד ברמאללה!”
– “תרגע, גירסת 0.01 היא גירסא דינקותא, ויש לה עוד תקלות”.
– “אז איך אני יוצא מכאן?”
– “אני יכול להציע לך את התוכנה החדשה שלנו, ‘חַלצֵנִי-נָא’, גירסה 0.001 אלפא, היום במבצע – אלפיים ש”ח בלבד”
– “זה נורא יקר!”
– “אז תישאר איפה שאתה, וחכה למהדורה הבאה של ‘נַוְטֵנִי-נָא'”.
נתרם ע”י שרולי גנור.
סיליקון-וַאדִי: איזור בעל ריכוז גבוה של תעשייה עתירת ידע (הייטק). מקבץ של כמה חברות גדולות ובינוניות, המושכות לאזור חברות קטנות יותר ויוצרות את האזור המתמחה בתעשייה זו. מבוסס על הביטוי האמריקני “Silicon Valley”, המתאר את אזור Palo Alto בקליפורניה, בו נמצא הריכוז הגדול ביותר בארה”ב של חברות תוכנה, חומרה והייטק. קיבל את שמו בגלל השימוש בסיליקון (צורן) בתור חומר גלם מרכזי לייצור מובילים למחצה.
– “איך אני מגיע מפה לבניין של HP?”
– “אתה נכנס בצומת רעננה צפון, עובר את כל הסיליקון ואדי ופונה ימינה אחרי הקניון”.
נתרם ע”י עידן עמית. מקור: עממי.
חילול השם: יצירה אוטומטית של שם המשתמש ע”י האתר או היישום אליהם נרשמים. בדרך כלל תשתמש התוכנה בווריאציה מסוימת של השם האמיתי בתוספת ספרות.
“הלו, תמיכה? קוראים לי ג’ק בנסון, והאתר שלכם נתן לי את שם המשתמש benzona99. אני מוחה בתוקף על חילול השם הזה!”
– “ותעשה גם שהאפליקציה תחולל לבד את שם המשתמש.”
– “אבל בוס, לא מספיק שהיא מחוללת כבר את הקוד?”
– “מבחינתי חילול הקוד בלבד זה חילול הקודש. אני רוצה גם חילול השם!”
מקור: חדלשון.
פיצ’רוסיס: מחלה של מתכנתים – הנטייה להוסיף עוד ועוד פיצ’רים לאפליקציה מעבר לנדרש ובכך לסבך אותה ולבזבז זמן יקר.
“בשביל מה כל הפיצ’רים האלה? אמרתי לך – keep it simple. ואללק אתה חולה פיצ’רוסיס קשה!”
נתרם ע”י GalRatz.
תוכניתן וורד: תוכניתן שבמקום לעסוק במקצוע שלו, הוא עסוק בכתיבת מסמכים, מצגות וכיוב’ והגיע למצב שבו הוא משתמש בתוכנות אופיס יותר מאשר בסביבת הפיתוח שלו.
– “איך בעבודה?”
– “פשוט נהדר… אני כבר חודשיים תוכניתן וורד.”
“תסתכל לברוך בעיניים. הוא כבוי. מאז שהפך להיות ראש צוות הוא נהיה תוכניתן וורד וזה אוכל אותו.”
נתרם ע”י עומר ון קלוטן. מקור: סלנג צה”לי.
שֵשְבֶּ”ש: מסמך, או דף אינטרנט, המכיל רשימה של שאלות או בעיות נפוצות, ותשובות עליהן. ראשי תיבות של “שאלות שבד”כ שואלים”. תרגום למונח הלועזי FAQ (Frequently Asked Questions).
“אולי לפני שאתה מבזבז לי את הזמן עם שאלות דביליות, תסתכל בששב”ש?”
“נתנו לי לכתוב את הששב”ש של התוכנה החדשה שלנו… איזה סיוט.”
נתרם ע”י דני ליבליך.
___________________
הפוסט התפרסם במקור באתר בית אבי חי.
רוצים להגיב ולתרום מילים חדשות? מוזמנים להשתתף בדיון בדף הפייסבוק של בית אבי חי
לייקטיביזם, מהפכן טוויטר ועוד
פוסט של אסף שגיא, "בית אבי חי"
פתאום כולם פה נהיו אקטיביסטים. איך נדע מי פעיל אמיתי ומי סתם עלקטיביסט? דורבנות מציע סדר יום חדש
אקטיביסט כורסא: אקטיביסט שפעילותו החברתית מסתכמת באהדה אלחוטית – הצטרפות לקבוצות מחאה/תמיכה בפייסבוק, חתימה על עצומות וירטואליות, העברת מיילים טורדנית וכו’.
“התנתקתי מפייסבוק כי כל החברים שלי אקטיביסטי כורסא ונמאס לי למחוק מיילים.”
נתרם על ידי שיר ראובן.
לייקטיביסט: אקטיביסט פייסבוק. אדם אשר פעיל פוליטית, אבל רק במסגרת הרשתות החברתיות. הלייקטיביסט פועל ע”י פרסום לינקים לכתבות פוליטיות בפרופיל שלו, או לחיצה על “לייק” על פוסטים שכאלה אצל חבריו.
“תומר, אתה כזה לייקטיביסט. ראיתי שקישרת לכתבה בוויינט על הצעת החוק המטופשת ההיא.”
נתרם על ידי ירון.
מהפכן פייסבוק: אדם שאש המהפכה והמחאה בוערת בעורקיו, אבל עצל מכדי לעשות משהו בנושא. מהפכן הפייסבוק מצטרף להמון קבוצות מחאה ברשת, אם לא יוצר אותן בעצמו.
“וויי, רק השבוע קיבלתי הזמנות לשלוש קבוצות נגד המאגר הביומטרי, חמש להחזרת גלעד שליט, שתיים לעצירת תאונות הדרכים, אחת נגד גדר ההפרדה ואחת בעד. נמאס ממהפכני הפייסבוק האלה! אני הולכת להקים קבוצת מחאה נגד אנשים שמקימים קבוצות מחאה בפייסבוק!”
– “הצטרפתי כבר לשלוש קבוצות בעד הלגליזציה. מתי נראה תוצאות?”
– “עזוב, אם למהפכני פייסבוק כמוך באמת היה איזשהו כוח, כבר מזמן הייתה פה רפובליקת בטטות”.
נתרם על ידי Boojie.
מקור: אינטרנט.
הושטת אגודל: לבקש טובה מחבר להצביע לייק בפייסבוק. נפוץ לאחרונה לאור תחרויות פרסומיות השולחות מתמודדות לאסוף הצבעות לייק.
“הושטת אגודל לכל חבריי: אני משתתף בתחרות כוכב נולד בסלון, הצביעו עבורי.”
“הבא שמושיט אגודל בפייסבוק שלי נמחק בלי לחשוב פעמיים!”
נתרם על ידי דביהרר.
עָלֵקְטִיבִיסְט: פעיל למען מטרה ברורה מאליה, שאף אחד לא באמת מתנגד לה, כמו “מאבק בתאונות הדרכים”.
– “חתמת כבר על העצומה נגד ירי בכלבלבים?”
– “אוהו, עכשיו גם אתה נהיית עלקטיביסט?”
“אחותי נהייתה עלקטיביסטית בתנועה נגד ניסויים בבעלי חיים.”
נתרם על ידי dorzach.
מהפכן טוויטר: מהפכן בפוטנציה שמתמחה בעיקר בציוצי מילים ופחות במעשים, מהפכני הכורסא שמקטרים על הכל בטוויטר, אך לא עושים באמת דבר. נטבע גם לתיאור מהפכת הווב 2.0 הכושלת (מהפכת הטוויטר והפייסבוק) שניסו להנהיג הסטודנטים באיראן.
– “אני אתבע אותם! אני אכניס להם באמאמא! לא יכול להיות שככה הם עשו לשוקי!”
– “יאללה יאללה, אתה מהפכן טוויטר אתה, צייץ פחות ועשה יותר”.
– “להחרים חברות שמוכרות פרווה!”
– איזה מהפכן פייסבוק אתה.”
– “אין לי פייסבוק. אני מהפכן טוויטר.”
– “אותו דבר, רק ב-140 תווים.”
נתרם על ידי אריאל.
מקור: אריאל.
רוצים לדבר על זה? לתרום מילים חדשות?
מוזמנים להשתתף בדיון בדף הפייסבוק של בית אבי חי.
שלום שני מסלקום, מכתבך גרם לי לפהק
פוסט של אסף שגיא
שלום, סלקום.
שמי אסף, ואני תושב שכונת בבלי בתל אביב, ואיני לקוח שלכם.
האם קראתם את המכתב של הילה פלג?
כתושב שכונת בבלי, לא יכולתי שלא להבחין שאין – פשוט אין – דרך להיכנס ולצאת מהשכונה שלי. אני מבין שאני שולח את התלונה הזאת מאוחר מדי. אני רוצה לקבל התנצלות מגורם בכיר שיסביר לי איזו זכות יש לחברת תקשורת לחסום לי את השכונה שבה אני חי במשך השעות היחידות ביום שישי שבהן אני יכול לעשות סידורים?
שלכם,
אסף שגיא.נ.ב.
בעקבות החסימה אני נאלץ לוותר על טיול אופניים ביום שבת, כי אני לא יכול לאסוף את האופניים שלי מהחנות.
כמו כן, אם הייתי לקוח סלקום הייתי נוטש אתכם בלי לחשוב פעמיים. אני ממליץ לכל מכריי לעשות זאת.
מר’ שגיא הנכבד,
הנדון- פנייתך לחברתנו
אני מודה למכתבך שהתקבל בחברתנו אני מתנצלת באם נגרמה לך אי נוחות בעקבות אירוע סלקום שהתרחש בתאריך 21/05/2010 .המשוב אותו העלת בפניתך הועבר לבדיקת הגורמים הרלוונטיים על מנת למנוע הישנותו בעתיד.
אציין, כי מטרת הפעילות היתה לצורך חויה בקרב הציבור באיזור וצר לי אם תחושותיך היו שונות.
בכבוד רב:
שני בוטבול
אחראית פניות הציבור
שלום שני,
מכתבך גרם לי לפהק.
איזו בדיקה? מיהם הגורמים הרלוונטים?
האירוע גרם אי נוחות לא רק לי, אלא לאיזורים שלמים בתל אביב שהאירוע הורגש אצלם באופן שלילי. אני יודע זאת מהרבה רעש שנעשה בבלוגוספירה וברשתות החברתיות. אם לא תהיה התנצלות כנה של סלקום כלפי תושבי תל אביב שנשארו בבתיהם בעקבות החסימה, האירוע ישאיר אך ורק טעם רע בפיהם.
כמו כן, תושבים רבים התעצבנו על כך שחברה מסחרית יכולה לחסום כבישים בהינתן מספיק כסף לעיריה, שזה לא מופנה רק כלפיכם, אבל אתם נמנים בחברות אלה.
לא צריך להיות כל כך רשמיים במכתבים כאלה. בסה”כ כולנו אנושיים, לא?
אסף.
זוהי כתובת המייל האישית שלי, ואת יכולה לכתוב לי בכל עת.אשמח לתגובה.
אסף שגיא הוא מייסד ומנהל אתר דורבנות
קארל לואיס, אוסיין בולט ומרוץ אייל
פוסט של אסף שגיא
אסף שגיא הוא מייסד ועורך “דורבנות”, אתר סלנג ישראלי חדש
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
