אסון פוטושופ: פארק הקריה בתל אביב
![]()

למיטב הבנתי, כיסוי צילומי לוויין של מתחם הקריה בתל אביב בדשא פוטושופ מלאכותי לא נועד למשוך אליו תשומת לב, אלא להיפך. אם כך, כדאי לעשות עבודת גרפיקה פחות רשלנית: צל של בניין לא נקטע בפתאומית (מסומן בירוק), הגבול בין צמחיה למבנים הוא לא קו ישר וחד (מסומן בסגול), וחלקי נוף לא משתכפלים בצורה כזאת (אדום וכחול).

אמריקן אקספרס לא חברה
ספאם סמס מאמריקן אקספרס, 7.9.2010: “אמריקן אקספרס מאחלת לך ולמשפחתך שנה של שפע , הצלחה ושגשוג”.
אימייל תלונה דרך האתר שלהם, ובמקביל עדכון בפייסטוויט שלי: “אמריקן אקספרס נמצאים פה? אז תקשיבו, יא זבלים, זה שלקחתי את הכרטיס שלכם בחינם לא אומר שאתם יכולים לסמס לי פרסומת במסווה של שנה טובה”.
אימייל מאמריקן אקספרס (5 ימים אחרי הספאם):
עידו שלום ,
נתקלתי בציוץ שלך בפליאה .
בשבוע שעבר מצאנו לנכון לפנות ללקוחות , פניה אישית פשוטה- עם ברכה לשנה טובה עוד יותר .
לא דובר על הודעה שיווקית או פרסומית , ולא היה כל מניע נסתר מאחריה .
למרות הנוסח הבוטה- אני שב ומברך אותך בשנה טובה ומתוקה, לך ולמשפחתך.
במידה ותחפוץ- אתה יכול לבקש שלא לקבל הודעות בדוא”ל או ב-SMS, ובקשתך תבוצע מיידית .
בכבוד רב ,ירון דיין
מנהל הטבות ופרימיום
אמריקן אקספרס
טלפון מאמריקן אקספרס (ממספר חסוי, כמובן), 7 ימים אחרי הספאם: נציגת השירות מודה שלא אישרתי להם לשלוח לי סמסים, אומרת שתבדוק איך קרתה התקלה ומבטיחה שלא אקבל יותר הודעות.
אימייל ממני לירון דיין, 8 ימים אחרי הספאם:
שלום ירון.
כשאבא שלי מסמס לי “שנה טובה, בני היקר”, זו פניה אישית פשוטה. כשחברה מסחרית, שלא אישרתי לה לשלוח לי הודעות, מנצלת את העובדה שנדרשתי לספק לה את המספר הסלולרי שלי בתהליך הנפקת הכרטיס ומסמסת לי שנה טובה גנרית, שנשלחה בנוסח זהה לאלפי לקוחות, זו לא פניה אישית פשוטה אלא ספאם פרסומי.
אם לא די בכך, אמריקן אקספרס בחוצפתה שלחה את ההודעה ממספר שאפילו לא מופיע כמספר אלא כ”AMEX”, כך שאני לא יכול להשיב ולבקש להפסיק את המשלוח, ואפילו לא לחסום את המספר כדי להימנע מלקבל הודעות נוספות בעתיד (אגב, התלונה ששלחתי לאמריקן אקספרס באימייל נענתה רק אתמול, שבוע שלם אחרי שהוגשה, ולא “מיידית” כמו שכתבת).
בניגוד למה שפרסומאים מנסים לשכנע אותך ואותי, ירון, היחסים שלי עם החברה שלך הם יחסי לקוח-ספק שירות. אני לא מכר, לא ידיד, לא חבר ולא בן משפחה שלך או של אמריקן אקספרס. אז אל תדרוש בשלומי, אל תחנך אותי לנימוסים ואל תשלח לי ספאם.
תודה
עידו קינן
ynet מחשבים מחפש כתבת-עורכת (או כתב-עורכת)
ערוץ הטכנולוגיה והאינטרנט של ynet מחפש עיתונאית-לוחמת שגרה באינטרנט, ניזונה מטכנולוגיה, יודעת לספר סיפור, מריחה דם במים, מזהה שגיאות ניסוח לפני שהיא פותחת את קובץ הוורד, לא ישנה אף פעם, מבינה שהנאמר כאן מתייחס לשני המינים ומובא בלשון נקבה רק מאחר וכולנו סובלים מרגשי אשמה מגדריים, וזמינה לעבודה במשרה מלאה באופן קרוב למיידי.
שלחו את הצעת המועמדות שלכן, וכן את שגיאת הדקדוק שמצאתן בפסקה הקודמת, אלי. קורות חיים אופציונלים; אני מתעניין יותר בדוגמאות כתיבה וממליצים. a@digitali.st
לא נרדמת תל אביב, כסאמאמק ארס
אנונימי מדווח:
צילמתי מחלוני את המראות והרעש המטורף של אבן גבירול בשלוש וחצי בלילה, והעליתי ליוטיוב. נראה לי שיש בכך עניין לתושבים אחרים של תל אביב. הווידאו כלל לא ערוך, הרעש הזה אמיתי לחלוטין.
זכרתם לא להזיז את השעון שעה אחת אחורה?
הלילה מתחילה המחאה נגד שעון החורף. זכרתם לא להזיז את השעון שעה אחת אחורה?
על זמני: הערה על כרזה של חוגי סיירות ופייסבוק
מצד אחד החומר – בד לבן (סדין ישן), צבעי גואש. בקלות אפשר לדמיין את חברי חוג הסיירות רוכנים מעל לכרזה שלהם עם מכחולים גדולים, אולי עם הידיים, כמו שעשינו פעם אנחנו, לפני טיולים בתנועה. גם מרבית התוכן מתאים לאווירת הלואו-טק – החברה להגנת הטבע, סמל החבצלת, עקבות הרגליים, שתי גבעות חומות, איחולי חופשה נעימה.
רק למטה, מתחת לפרחים ולגואש, אפשר להבין לאן בעצם מוליכות העקבות, תזכורת לזמן שאנחנו נמצאים בו.
לענות לעיר בגרפיטי
אחת היצירות העדכניות של אמן הרחוב בנקסי מבוססת על מכונת רכיבה, כזו ששמים עליה ילד ומכניסים מטבע כדי שהיא תזוז קדימה-אחורה. בנקסי בחר במכונה עם דולפין, שאליו הוסיף רשת לדיג טונה, חבית וכתם נפט, מחאה על אסון BP. שם היצירה הוא Pier Pressure, משחק מילים שמשלב בין רציף של נמל לבין לחץ חברתי.
מוקדם יותר השנה יצא סרט תיעודי על בנקסי, Exit Through The Gift Shop, ולקראת יציאתו בדיוידי התראיין האמן המסתורי לסאן: “אתה מתגורר בעיר וכל הזמן יש תמרורים שאומרים לך מה לעשות ושלטי חוצות שמנסים למכור לך משהו. ואני הרגשתי שזה בסדר לענות קצת, אני מניח. שהעיר לא צריכה להיות רק שיחה חד-כיוונית. […] גרפיטי תמיד היה צורת אמנות זמנית. אתה משאיר את החותם שלך ואז מקרצפים ומורידים אותו. זאת אומרת, רוב הגרפיטי מעוצב כך שייראה טוב ממכונית נוסעת. לא בהכרח בספרי ההיסטוריה. אבל אולי הרעיון של כל סוגי האמנות הוא רק לחיות עוד קצת. אני מתכוון, אומרים שאתה מת פעמיים. פעם אחת כשאתה מפסיק לנשום ובפעם השניה, קצת אחר כך, כשמישהו אומר את השם שלך בפעם האחרונה”.
הציור השבועי ליליד
רעיון: אני (לפי “הציור השבועי לילד“). איור: אור רייכרט.
בקשו רחמים, זה טעם החיים!
צילום: גיא ווסט, cc-by-sa.
מסלולי אופניים בתל אביב: הפרסומת מול המציאות
דיברנו פה לא פעם על ההומור של עיריית תל אביב בנוגע לשבילי האופניים. הנה דוגמה עדכנית: השוו בין רכיבה מדומיינת בקמפיין של עיריית תל אביב לבין רכיבה במסלולי האופניים האמיתיים שעיריית תל אביב אמורה לתחזק נקיים ממכשולים.
|
|
|||||||||||||||


![Annoying Noises Prohibitted [sic]; By BarelyFitz - Patrick Fitzgerald, cc-by](http://room404.net/wp-content/uploads/2010/09/Annoying-Noises-Prohibitted-sic-By-BarelyFitz-Patrick-Fitzgerald-cc-by-450x600.jpg)







