סודהסטרים אספה מלא פרסומות סמויות בסרטון כדי להקל על הרשות השניה לקנוס את הזכייניות [עדכון] חברת הרשות מגנה ומבטיחה לטפל

אחרי שנים של עצימת עיניים לרווחה, הרשות השניה התחילה לפעול נגד פרסום סמוי בטלוויזיה המסחרית, שמוחדר לתוכן התוכניות במקום להיות משודר בהפסקת הפרסומות. הרשות קנסה את רשת ב-540 אלף שקל, את קשת ב-480 אלף שקל ואת ערוץ 10 ב-440 אלף שקל, ואסרה על שידור תוכניות הפסולת השיווקית “יופי של יום”, “בריאות 10”, “משפחה 10″ ו”לחיות טוב”.

אבל לרשות השניה אין די משאבים לעקוב אחרי כל התוכניות ולגלות את כל המקרים של פרסום סמוי. לכן צריך לפרגן לחברת סודהסטרים, שהשקיעה זמן וכסף כדי לאסוף שורה ארוכה של פרסומות סמויות למוצר שלה, ולערוך אותן לסרטון אחד, לנוחיותה של הרשות השניה. הסרטון מציג פרסום סמוי מסיבי וחוזר בתוכניות בישול “גברים במטבח” עם אביב משה, תוכנית עם שגב משה ו”מה אוכלים היום?” עם מיכל אנסקי ועם מנחה נוספת שאני לא מכיר.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=Yc5e4Da3fdo[/youtube]

(דרך גילעד נס)

[עדכון 28.8.2012 13:38] חברת מועצת הרשות השניה דליה זליקוביץ’, שמונתה ב-2010 לעמוד בראש תת-ועדה חדשה להסדרת התוכן השיווקי (השם המכובס לפרסום סמוי), הגיבה בפייסבוק:

גלעד, תודה ששלחת את זה. הועבר לבדיקה וטיפול. חוצפה שכזו מזמן לא ראיתי. זה נקרא להשתין מלמעלה על כל העולם, ולכוון לראש הרגולטור, ולהגיד שזכו במדליה. הצליחו!

פניה שלי אתמול לדוברת הרשות השניה טרם נענתה.

קמפיין הממים של בנק מזרחי: “בנק מזרחי לא יצא בקמפיין ויראלי, הקבוצה היא לא פייק, שמרנו על שקיפות לאורך כל הדרך”, אומר מנהל הקמפיין

קמפיין הממים המסונתזים של בנק מזרחי נחשף פה אתמול. יניר אלתר מקומברסיישן, החברה שעושה את הקמפיין עבור בנק מזרחי, הגיב בפוסט. אני מביא פה את תגובתו המלאה ואת תשובותי.

אפתח בהבהרה: קומברסיישן פנו אלי באוקטובר 2011 וביקשו שאכתוב ואפרסם פוסט שיווקי בתשלום. אני פרסמתי אחד כזה, שעומד בתנאים שלהם אבל צחק עליהם. בהמשך הצעתי לעו”ד יהונתן קלינגר לכתוב פוסט בתשלום על פוסטים בתשלום, תמורת הכסף שקומברסיישן חייבים לי. הוא הסכים, וביקש שהכסף יועבר מהם ישירות כתרומה לעמותת אשנ”ב. בפוסט שפרסמתי אתמול כתבתי שקומברסיישן עדיין לא שילמו. אלתר טוען בתגובתו שהתרומה הועברה לאשנ”ב. אף שלא זכור לי שקיבלתי ממנו הודעה על כך עד היום, בדיקה עם אשנ”ב העלתה שהתרומה אכן הועברה, ועל כן אני מבהיר שקומברסיישן עמדו בהתחייבותם.

ועכשיו לתגובתו של אלתר:

יש פה כל כך הרבה אי דיוקים וסילוף של המציאות , שנורא בא לי להגיב. תעשה לי טובה ותפרסם את זה…

1. בנק מזרחי לא יצא בקמפיין ויראלי. היוזמה היא שלנו.

משרד פרסום יכול ליזום מהלכים פרסומיים עבור לקוחותיו. הלקוחות משלמים על המהלכים הללו, מאשרים אותם ואחראים עליהם. אם קמפיין עובר על החוק או הטעם הטוב, האחריות היא של הלקוח, לא של משרד הפרסום. אני עומד מאחורי האמירה שהבנק יצא בקמפיין הזה.

2. הקבוצה היא לא פייק. היא קבוצה אמיתית.

הדף (ולא קבוצה) נוצר ביום שני והבקשה לייצר ממים הגיעה ביום חמישי. רוב מוחלט של התכנים בדף, נכון למועד הפרסום ביום שישי, הוא “ממים” של בנק מזרחי. הדף הוא עדיין פינוקיו, אבל לא מן הנמנע שיהפוך בהמשך לילד אמיתי.

3. אין פה שום קמפיין מכירתי ולא נעשה שום פרסום לקמפיין הזה.

לפני כמה שבועות ניסיתי לברר מדוע אני מקבל מקבוצת ישראפרי אימייל פרסומי, שמספר לי ש”בנק איגוד מבטל את עמלות חשבון העובר ושב וגם: לא משלמים ריבית על המינוס בחשבון ומקבלים 3% ריבית על יתרה בחשבון!” בין השאר, תהיתי למה המילה “פרסומת” לא מופיעה בשורת הנושא, כפי שמחייב החוק. עומר להב, מנהל מועדון ההטבות ישראפרי, הסביר לי כי “לא מדובר בפרסומת אלא בהצעה חינמית לחלוטין לקבל מידע אודות תנאי חשבון טובים יותר וללא הצעת מכר”. בקרוב: הצעה חינמית לחלוטין לקבל מידע אודות המכונית החדשה מבית טויוטה.

ובחזרה לבנק מזרחי: “אין פה שום קמפיין מכירתי”: יש כאן קמפיין מכירתי, הוא נועד לפרסם את שירות הבנקאי האישי של בנק מזרחי, במטרה לעודד לקוחות לעבור אליו, כלומר למכור להם את שירותי הבנק.

“לא נעשה שום פרסום לקמפיין הזה”: קמפיין פרסומי הוא הוא הפרסום. לא צריך לעשות פרסום לפרסום.

4. הפנייה נעשה רק לקופירייטרים או כאלו שמציגים עצמם כקופי רייטרים או לאנשים שנוהגים לפרסם ממים ברשת. ביקשנו מהם שייצרו ממים מתוך מחשבה שמגיע להם תמורה על הזמן שהם משקיעים.

אנשים צריכים לקבל תשלום על עבודתם. זה אמור להיות ברור מאליו, אבל בשוק התקשורת המקומי זה לא כך, והאמירה הזאת ראויה לציון.

5. אף אחד לא נתבקש להסתיר זאת , אף אחד לא נתבקש לקדם מוצר. בסך הכל רצינו ממים מוצלחים על תשדיר הטלויזיה ולא חשבנו שזה הוגן לבקש זאת בחינם. אני אישית מאמין שאנשים צריכים להיות מתוגמלים על המאמצים שלנו

“אף אחד לא נתבקש להסתיר זאת”: כן, הם רק התבקשו לייצר ממים בתשלום ולקדם אותם כדי לזכות בכסף נוסף, בדף שמתיימר להיות דף אותנטי של ממים מרחבי הרשת, כשלמעשה הוא דף ממים שנוצר על ידי קומברסיישן. מעניין שקומברסיישן לא ביקשה מהגולשים לפרסם גילוי נאות ולציין לצד הממים שהם נוצרו בתשלום עבור הבנק. מעניין שאף לא אחד מיוצרי הממים של בנק מזרחי ראה לנכון לציין זאת מיוזמתו.

“אף אחד לא נתבקש לקדם מוצר”: כבר התייחסתי לטענה הזאת. חשבון בנק במזרחי הוא המוצר. וגם אם הקמפיין לא מוכר מוצר, הוא מקדם את הבנק תדמיתית. זה דיון סמנטי לא חשוב, בשורה התחתונה מדובר בקמפיין פרסומי.

6. מעבר לכך אני דוגל בתפיסה שבמדיה החברתית , כח הפרסום הוא של הגולשים ולא של המדיה ולכן אני מאמין , ואפשר לא להסכים איתי , שעדיף שהגולשים עצמם יהנו מהתמורה ולא אמצעי המדיה שמארח אותם.

אני לא מסכים איתך. הפיכת גולשים למפרסמים סמויים מזהמת את השיח החברתי ברשת, משום שהם מקדמים דבר באופן לא אורגני ולא אותנטי בתמורה לכסף (בניגוד, למשל, למישהו שממליץ על הבנק כי הוא מקבל בו שירות מצוין), דבר שברגע שיתגלה יגרום לחבריהם ברשת החברתית לפקפק באותנטיות של כל דבר שהם יאמרו שם בעתיד. אני מאמין גם שבפייסבוק לא יסכימו איתך, ויבדקו אם הקמפיין הזה עובר על הכללים לגבי פרסום מסחרי בפלטפורמה שלהם (לא שזה משנה לי, הם ישות מסחרית שמחליטה בשבילנו מה מותר ומה אסור לצרכיה המסחריים).

חוץ מזה, כמי שדוגל בתפיסה שבמדיה החברתית, כוח הפרסום הוא של הגולשים, מדוע אתה כמשרד פרסום מתווך בין בנק מזרחי לבין הגולשים וגוזר מזה את השכר שלך, במקום שהבנק יפנה ישירות לגולשים ויתן להם את כל הכסף שהוא מקציב לקמפיין?

7. הפעילות נועדה להשיק את הקבוצה שתמשיך לפעול ולפרסם ממים שגולשים שולחים גם לאחר שהדיון הזה יתפוגג. הקבוצה לא נפתחה בשביל לקדם את הקמפיין אלא בשביל לקדם את השיחה סביב הממים ברשת.

“הקבוצה לא נפתחה בשביל לקדם את הקמפיין”: מעניין, כי מרגע פתיחתה בתחילת השבוע, הקבוצה משמשת רק לקידום הקמפיין.

“פעילות נועדה להשיק את הקבוצה שתמשיך לפעול ולפרסם ממים שגולשים שולחים גם לאחר שהדיון הזה יתפוגג. […] לקדם את השיחה סביב הממים ברשת”: אז זה לא רק קמפיין לבנק מזרחי, אלא גם לדף הממים שפתחתם, שגופים מסחריים כבר יודעים שאפשר לרכוש בו מדיה, ושנועד לקדם את השיחה סביב הממים ברשת, תחום שאתם מתפרנסים ממנו, ולא יפריע לכם למצב את עצמכם כמומחים בו. לגיטימי, אבל זו לא פילנתרופיה, זה ביזנס.

8. שמרנו על שקיפות לאורך כל הדרך , לא יצרנו מצג שווא ולו לרגע, ולא ניסינו לשדל אף אחד לרכישה של מוצר באצטלה של משהו אחר .

שקיפות? תראה לי בבקשה איפה בדף “ממים מעולים” כתוב שהוא מופעל על ידי חברת קומברסיישן ומשמש לקמפיין של בנק מזרחי, ואיפה בממים של בנק מזרחי כתוב שהם הוזמנו בתשלום, ושיש תשלום נוסף למי שהמם שלו יזכה למירב האינטראקציות.

9. הרמיזה כאילו נעשתה פה עבירה על החוק , היא טעות והיא מטעה, אבל זו כמובן החלטה שלך לפרסם זאת. לתחושתי , זו השמצה מיותרת, אבל זה חשבון בינך לבין האלוהים שלך .

בוא לא נכניס לפה את אלוהים. החוק אוסר על הצגת פרסומת כמשהו שאינו פרסומת: “פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה”. אתה משלם לגולשים לייצר פרסומת לבנק מזרחי, בפורמט של ממים. הם מפרסמים את הפרסומת הזאת בפייסבוק, בלי לציין שמדובר בפרסומת שהם קיבלו עבורה כסף מחברת פרסום שעובדת עבור בנק מזרחי. אדם סביר עלול להניח שלא מדובר בפרסומת אלא במם אורגני ואותנטי, שנוצר על ידי אנשים שהפרסומת הטלוויזיונית של בנק מזרחי הצחיקה אותם מספיק בשביל ליצור ממים שיצחקו עליה.

10. לעומת זאת , הטענה שלך כאילו לא קיבלת תשלום על הפוסט שלך היא שקר גס ומיותר שפוגע בשמנו הטוב, ואל כך אני חושב שמיגע לנו התנצלות רשמית , אם כי אני לא מצפה לה. סכום של 300 ש”ח נתרם לעמותה לפי בחירתך. אני חושב שכעיתונאי , מוטלת עליך חובה ואחריות לצדק ואמת ודיווח אוביקטיבי ולא רק לתוכן מעניין ועסיסי.

ראה בראש הפוסט.

11. סרטון היוטיוב שקדמנו ב’קמפיין הקודם זכה ל 75000 צפיות ולא 6500 כי שכתבת… אבל זה באמת לא רלווניטי, פשוט לא יכולתי להתאפק. סליחה.

זה הסרטון שנציגתכם ביקשה לקדם בתשלום. המונה שלו עומד עכשיו על 6,460 צפיות.

12. החבר העורך דין שלך , יונתן קליגר, שאל הפוסט שלו קישרת בסוף הפוסט הזה , שלח מייל בו הוא מבקש מאחת העובדות שלנו שתשלם 1800 ש”ח אחרת הוא יתבע אותה על כך שהיא שלך לו מייל, שהוא פרסומי לתפיסתו. כמובן שזו היתה שטות גמורה מאחר והיא שלחה לו פניה עסקית למייל שהוא פרסם בבלוג שלו , אבל מדובר בסחיטה ואיומים מהרמה העלובה ביותר, ואשמח לפרסם את ההתכתבות ביניהם אם תרצה.

קישרתי אל הפוסט של חברי, עו”ד יהונתן קלינגר, שמדבר על בעלי אינטרסים שמשלמים לבלוגרים כדי לכתוב. הקמפיין שלכם לתערוכת הרכב שימש כדוגמה לכך, אבל הפוסט לא עוסק בקמפיין שלכם, כך שסכסוך ביניכם, אם יש כזה, אינו קשור לפוסט שפרסמתי על קמפיין בנק מזרחי.

לעניין ההאשמה בסחיטה ואיומים, בקשה לתשלום פיצוי כחלופה לתביעה משפטית אינו סחיטה באיומים. העברתי את הדברים לעו”ד קלינגר וזו תגובתו:

1. הפניה של קומברסיישן, לכך שאציג בבלוג של סרטון וידאו ואקבל 50 אגורות על כל צפיה היתה פניה עסקית לכתובת המייל הפרטית שלי. אם היתה לינור קלי מקומברסיישן טורחת לקרוא את תנאי השימוש באתר, היא היתה מבינה בדיוק כמה הדבר לא אהוד עליי.

2. התגובה של לינור לבקשה שלי היתה “היי יהונתן, אני באמת מתנצלת, זאת פשלה שלי,התבלבלתי, אני מכירה את הרגישות שלך בנושא, באמת שהמייל לא היה מכוון אליך, אנא סלח לי…:) אני מרגישה צורך להתנצל אישית, זה הנייד שלי: [מספר טלפון נייד] או שתרשום לי את שלך ואתקשר…תודה מקווה שאתה מבין את הטעות…”; כלומר קומברסיישן ידעה בדיוק שאסור לה לפנות אליי, ושאני לא מעוניין בפניה. כלומר מדובר בהטרדה ותו לאו.

3. לינור ביקשה מהבוס שלה לדבר איתי, אבל הוא לא עשה את זה עד היום (אני מעריך שהוא היה עסוק בחצי שנה האחרונה עם מזרחי-טפחות).

4. ככל הנראה, קומברסיישן מנהלים מאגר מידע שמחזיק מידע על בלוגרים שלא נמסר על ידם ומחזיקים מידע על העדפות שלהם, צנעת חייהם ועוד; ככזה, ועל פניו, הם מבצעים עבירה על פי חוק הגנת הפרטיות.

5. אני אשמח לפרסם את כל ההתכתבות, כולל התזכורת שטרם נתרמה לאשנ”ב התרומה, והדרישה שלי להתחייבות שלא ישלחו לי זבל למייל.

ובחזרה לתגובתו של אלתר:

אני בטוח שיש מקומות בהם אני טועה ואני מצר על כך שכחברת פרסום אנו עלולים לטעות גם בהמשך אבל זה חלק מהחיים. אני אישית מאמין שהעברת כוח השיווק מאמצעי המדיה אל הגולשים היא מהלך נכו. אשמח אם תחדד ותסביר לי איפה אני טועה ואיך ניתן לעשות זאת נכון יותר. אבל אני מתעקש שיש לדייק בפרטים , אין לתת מצג שווא לקוראים שלך , ויותר מכך , להתנער ממהלכים של סחיטה ובטח שלא להציג אותם כמלחמה למען הסייבר צדק.

אחזור ואחדד: כשמישהו מפרסם חברה תמורת כסף, זה צריך להיות מוצג כפרסומת, לא כתוכן גולשים אורגני. לגבי “מהלכים של סחיטה”, כאמור, זהו ויכוח בינך לבין קלינגר, ואין לו שום קשר לדברים שכתבתי על קמפיין בנק מזרחי.

* לפוסט המקורי על קמפיין הממים הוויראעלק של בנק מזרחי >>

בנק מזרחי בקמפיין ממים ויראעלק: 200 שקל לייצור והפצת מם פרסום סמוי בפייק דף ממים מהרשת

בנק מזרחי יצא בקמפיין ויראעלק שבו הוא מציע לגולשים תשלום עבור ייצור והפצת ממים על מהלך שיווקי של הבנק, בתקווה שאותן בדיחות יהפכו ויראליות ויפרסמו את שירותיו. גולשים שהבנק פנה אליהם באמצעות חברת קומברסיישן מתבקשים ליצור מם תמורת 200 שקלים ולפרסמו בדף פייסבוק שלכאורה נועד לשתף ממים ויראליים מרחבי הרשת, אך למעשה מורכב כמעט אך ורק מ”ממים” מסונתזים שנעשו עבור הקמפיין.

[עדכון 7.7.2012] התגובה המלאה של קומברסיישן, והתייחסותי לדברים, כאן >> [\עדכון]

קומברסיישן מספרת באתרה שהמטרה שלה היא “לייצר שיחה שיייוקית [כך במקור, ע”ק] ושיחה מתמשכת של המותג עם קהל היעד שלו”. מספר גולשים קיבלו אתמול את הפניה הבאה משני ברידנר מחברת “קומברסיישן”:

שלום [שם הגולש/ת],
יש לי הצעה שיכולה לעניין אותך…
שמי שני מחברת קומברסיישן.
אנו מעוניינים לגייס אותך לפעילות שלנו.
צריך להכין “מם” בנושא מסוים
בעבור ה”מם” אנו משלמים 200 ש”ח
אשמח שתחזור/תחזרי אלי בהקדם לאשר שאת/ה מעוניינ/ת בהשתתפות בפעילות, ואז אסביר לך את יתר הפרטים
את ה”מם” יש לשלוח אלי למייל לכל המאוחר עד ה 9.7
בברכה,
שני ברידנר

באימייל המשך כתבה ברידנר:

צריך להכין “מם” בנושא סרטון הפרסומת של מזרחי טפחות “סוגרים חשבון”:
www.youtube.com/watch?v=f3IqfYwnE3w&feature=plcp
ה”מם” צריך להיות:
1. להתייחס לסרטון
2. מעורר שיחה/ ויראלי
3. מצחיק

אסור שה”מם” יהיה פוגעני/ משמיץ/ מעליב.

בעבור ה”מם” אנו משלמים 200 ש”ח, ובתנאי:
1. ה”מם” יאושר על ידנו בהתאם לתנאים שפורטו לעיל
2. ה”מם” יועלה בשמך ועל ידך לקבוצת הפייסבוק הזו: https://www.facebook.com/memimeulim
רק לאחר אישור שלנו כמובן

קבוצת הפייסבוק – למעשה, דף – נקראת “ממים מעולים – כל הממים שקורעים הרשת”, ותיאורה “ממים מעולים שגולשים שולחים” (כנראה שלא היה מקום להוסיף עוד מילה חשובה אחת, “בתשלום”). הדף נוצר ב-2.7, מחזיק נכון לעכשיו ב-77 חברים ומפעילו שיתף בו 11 תמונות, רק שתיים מהן לא קשורות לבנק מזרחי. שמונה מחברי הדף שיתפו בו 11 תמונות, ועוד שלוש תמונות יצרה ושיתפה ברידנר מקומברסיישן.

בהודעת האימייל השנייה פירטה ברידנר את התעריפון:

מעבר ל 200 ש”ח עבור ה”מם” יהיו פרסים כספיים נוספים:
ה”ממים” שייצרו הכי הרבה אינטראקציות/ שיתוף/ לייקים:
מקום 1: 1000 ש”ח
מקום 2: 750 ש”ח
מקום 3: 500 ש”ח
ה”ממים” שהכי אהבנו:
מקום 1: 1000 ש”ח
מקום 2: 750 ש”ח
מקום 3: 500 ₪

קמפיין מזרחי: פרסום סמוי ב-300 שקל

זו לא הפעם הראשונה שבנק מזרחי מנסה לסנתז ויראליות. בנובמבר אשתקד שלחה לינור קלי מקומברסיישן אימייל בנוסח הבא לבלוגרים ויוזרים פופולריים ברשתות חברתיות:

שלום [שם],

בנק מזרחי טפחות , יוצא במהלך מהפכני אשר מבטל את המוקדים ומאפשר לכל לקוח להנות משירות של בנקאי אישי המכיר את הלקוח ומטפל בו ישירות. לצורך זה הופק סרטון הסברה קצר אותו אנחנו היינו רוצים לקדם בעזרתך.

האם תהיי מעונינת , לשתף איתנו פעולה ולכתוב על המהלך?

את לא חייבת לכתוב על מזרחי טפחות, את יכולה לכתוב על כל נושא שהוא: טכנולוגיה, שירות וכדומה, רק פשוט לשלב בתוך הפוסט הפנייה לסרטון ההסברה.

עבור כתיבת הפוסט אנו משלמים 300 ש”ח.

באם תהיי מעוניינת,

אשמח שתחזרי אלי

הדרישה אז היתה “לייצר שיחה” סביב הסרטון הזה, שהוסר מאז, אולם בסופו של דבר המהלך הוקפא. אחר כך החליטו לקדם, תמורת 200 שקלים לפוסט, את סרטון הפרסומת “בדד“, שזכה מאז ועד היום בסך הכל לכ-6500 צפיות ביוטיוב.

סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן קובע כי “לא יעשה עוסק דבר במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה)”. בהמשך החוק נכתב כי “פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה”. וכן: “היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 [האוסר הטעיה; ע”ק] – (1) את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו; (2) אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום”. מי ש”עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2″ או “פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 7(ג)”, “דינו – מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין)”. רק אומר.

חברת קומברסיישן ניסתה לקנות גם ממני פוסט פרסומי, והצליחה (אבל עד היום לא קיבלתי את הכסף. מעניין למה). [עדכון 7.7.2012] קומברסיישן מעדכנים שהכסף הועבר כתרומה לעמותת אשנ”ב, כפי שביקשתי. פרטים כאן. [\עדכון]