מאות עסקי מזון נסגרו בפתאומיות בימים האחרונים
בשבוע האחרון נסגרו במפתיע מאות בתי עסק בתחום המזון, כך עולה מדיווחים שמגיעים לחדר 404. העסקים סגרו את שעריהם בין לילה בלי הודעה מוקדמת, ולקוחות שהגיעו אליהם גילו דלתות סגורות ותריסים מוגפים. רוב העסקים הם מתחום המזון המהיר, כגון פלאפליות, שווארמיות, פיצריות וטוסטיות, ומסעדות איטלקית ואסייאתיות, בתי מאפה, קונדיטוריות ובורקסיות, וכן מכונות לממכר מזון ומשקה. ממשרד הכלכלה נמסר כי השר יכנס צוות מיוחד לבדיקת ההתרחשויות מיד אחרי החג.
(צילומי המחשה; לעסקים המצולמים אין קשר לפוסט, שאין לו קשר למציאות)
שערוריה: פסל ענק של שדיים חשופים בלב תל אביב
פסל של שדיים חשופים בכיכר הבימה מסעיר את תושבי תל אביב. הפסל מעורר המחלוקת, שלא ידוע מי הציב אותו, התגלה כאטרקציה תיירותית, כשמבקרים מצטלמים מרחוק על רקעו בשדרות רוטשילד כשהם מעמידים פנים שהם מחזיקים את השדיים בידיהם או מבצעים מוטורבואוטינג.
הפסל הוצב בכיכר כשהשדיים מכוסים במעין חזיה, אך הכיסוי הוסר לפני מספר ימים בשעת לילה על ידי אדם על מנוף. לאור ההשקעה הכספית הנדרשת, לא מן הנמנע שמדובר בקמפיין גרילה פרסומי שהגורמים שמאחוריו ייחשפו, סליחה על משחק המילים, בימים הקרובים. מאידך, יתכן ומדובר בוונדליזם אנטי-מערבי מבית מדרשו של ארגון דאע”ש.
“לא ייתכן שבכיכרה של עיר תוצג תועבה כזאת”, זועם סגן ראש העירייה, הרב נתן אלנתן, הממונה על תחום פיתוח נכסי העירייה. “נדאג לפנות את הפסל ונשקול להסיר את המימון והתמיכה העירונית מהתאטרון”. משרת התרבות מירי רגב נמסר בתגובה: “לא תיתכן פגישה ברגשות בשם ‘חופש הביטוי והתרבות'”.
מאידך, חבר המועצה מיקי גיצין חושב שהשדיים צריכים להישאר חופשיים: “העירייה לא יכולה מצד אחד לשווק את העיר לתיירים בעולם כאי של חופש בים השמרנות הישראלי, ומצד שני להתפלץ מזוג ציצים חשופים משתזפים באור השמש הימתיכונית”.
(צילומים: אורי בן דב, צילומסך מהפייסבוק של ראובני פרידן, Talmoryair (cc-by-sa). הציטוטים בפוסט מומצאים).
בציר 7.8.09 12:34:56
התקשורת דיווחה לפני מספר ימים בהתרגשות ניכרת על רצף הספרות המופלא שמרכיבים התאריך והשעה, 7.8.09 12:34:56. גם יאיר לפיד דיווח על כך באולפן שישי. לצערי לא צפיתי בתוכנית, אבל חבר שלח לי מה שנראה כמו תמלול מאוד מהימן של הדברים [הבהרה 13:09: זה לא תמלול, זו פארודיה]:
אני זוכר שיהונתן גפן צלצל אלי ב-77′, זה היה שנתיים לפני סאדאת, אבל ממש כמה ימים לפני שמיקי הביא בראש לאיטלקים בעיירה קטנה ונשכחת. גפן, אולי האלכוהוליסט הספרותי ביותר מאז ג’יי די סלינגר, הפנה את תשומת ליבי לשתי הספרות שמרכיבות את השנה. באותו רגע הבנתי מה זה באמת להיות ישראלי. להיות ישראלי זה לתת לחברים שלך לספר לך שטויות, להנהן בהסכמה, וללכלך עליהם שהם אלכוהוליסטים מאחורי הגב. זו היתה תקופה מטורפת, שמי שלא חווה אותה לא יוכל לדמיין לעצמו.
היום, כשהתאריך המופלא הזה נוחת עלינו רק ל-24 שעות, אני עוצר לרגע את החבטות בשק האגרוף, מנגב את הזעה מחולצת הפולו השחורה, ושניה לפני שאני מרים טלפון לביבי – לא לנזוף בו, סתם שיחה בין אנשים שיכולים לשנות פה כמה דברים לטובת המדינה המטורפת הזו – אני נזכר ביצחק, אולי ראש הממשלה הכי אלכוהוליסט מאז הנרי ה-4. ובינתיים, גלעד נמצא בכוך אפל, ולא רואה ביום שישי בערב איך אדם אחד מדבר ישירות למדינה שלמה, מדינה שסועה, משוגעת, נהדרת, כולם בגנקי, על השולחנות – ורעב. תשמרו על עצמכם, כי יש גבול לכמה אני יכול לעשות.
המתחרים של ציפי לבני
זהירות, שי דרומי נושך!
קרדיטים: תמונת שי דרומי: shai-dromi.org.il, חופשיה לשימוש; תמונת שלט ירוי: LordSchrammi@flickr, cc-by-nc-sa; השראה: אלעד בבלוגלי
“שמי איניגו מונטויה, לאחותי קראו שולה, עשית ממנה צחוק, פריפר טו דאיי!”
[עדכון 4/7/2008] התגובות של עידו קינן ושל סמי קונדקטור לביקורת נגד הפוסט הזה [\עדכון]
במסווה של חיסול מחבל, ביצע השוטר אלי מזרחי רצח בדם קר:
במדינה מתוקנת לא היו נותנים לשוטרים לירות סתם באזרחים, גם אם הם לא אהבו את ניסיון הקאמבק שלהם.
אל תפתחו להם יוזר בפייסבוק
לפני חודשיים, כשמישהו התחיל לפתוח יוזרים ל”הבנים” בפייסבוק, הכנתי בתגובה את הבאנרים האלה, במסגרת משהו שהתכוונתי לכתוב על התופעה. בסוף לא כתבתי, והבאנרים נשכחו באיזו תיקיה. נזכרתי בהם בגלל קמפיין ה”אם רק נשים בפרופיל שלנו בפייסבוק תמונה של גלעד שליט, אולמרט ירוץ להתחבק ולהתנשק עם נסראללה והאנייה וכולם יהיו חברים וילטפו חתלתולים וכל יום תהיה קשת בענן ואומייגאד פוניז!!!1″.
גילויים חדשים בפרשת טיב טעם
תחקיר חדש מגלה: חזירים שמנים ומדושנים מסתובבים על ארגזי הבשר של טיב טעם – ומגיעים לצלחות שלכם!
צילומי המחשה: עידו קינן, cc-by-sa
לקראת חגי תשרי: יורגש מחסור באייטמים
מועצת העיתונות הודיעה היום כי בעקבות המלחמה בלבנון ולקראת חגי תשרי יורגש מחסור בידיעות חדשותיות, בעיקר בתחומי הצרכנות.
לאור זאת הודיעה ועדת העורכים כי העיתונים שבפיקוחה ייאלצו להשתמש בידיעות ישנות, ובהן: “לקראת ראש השנה: הכוורנים מזהירים ממחסור בדבש”, “לקראת ארוחת החג: מגדלי הדגים מודיעים על מחסור בקרפיונים”, “לקראת סוכות: היערנים מתריעים מפני מחסור בלולבים” ו”לקראת יום כיפור: יורגש מחסור בוונטילים לאופניים”.
* סאטירה, כן? לא באמת. כלומר, חוץ מזה שבאמת יש כותרות כגון אלה השנה, כמו כל שנה.
מבזק מהדסה:
הרופאים מדווחים על סימנים חיוביים: ראש הממשלה מתהפך בקברו.