@
אני מאוד אוהב את התחדיש של vgames/ynet, “בן-@ונה“.
והצביק מדווח שבני העשרה של ימינו, שמסתובבים ב-MySpace, פליקר וכאלה, זכו לכינוי “@ Generation”.
Google DeathWish
גולש מוג-לב (ובצדק, במקרה הספציפי הזה) כותב: “אני מתחיל לחשוב שהבינה המלאכותית שמניעה את גוגל בקישור שבין מילת החיפוש לבין הפרסומות הממומנות רוצה להתאבד, אחרת אין לי הסבר למה כשאני מחפש את “אמיר מולנר“, מבכירי העולם התחתון בישראל, אני מקבל פרסומת להצרת נרתיק לשיפור המין”.

• ארכיון מוֹדעוּת
כנס הקמה של עמותת עיתונאים צעירים
שני עיתונאים צעירים החליטו להקים עמותה שתסייע לעיתונאים צעירים, תכשיר אותם ותתן להם תמיכה. הנה הקומוניקט ופרטים על כנס ההקמה (מי שרוצה פרטי התקשרות לצורך השתתפות בכנס, שישלח אליי אימייל).
שני כתבי העיתון “מעריב לנוער”, קטיה ריטבין ועידו אלעזר, החליטו לפתוח מקום שיאחד את כל העיתונאים הצעירים בארץ ויעניק להם הכשרה, מידע ייעוץ ותמיכה בתחום התקשורת בכלל והעיתונות בפרט.
על פי דבריהם, העיתונאים הצעירים בארץ אינם זוכים כלל להכשרה ותמיכה בתחום, מפני שאין גוף שנותן להם מענה לצורך זה, דבר אותו הם מנסים לתקן ע”י העמותה שהקימו.
העמותה מיועדת לכתבים בגילאי 14-17 אשר מתפקדים ככתבים באמצעי התקשורת השונים ושמעוניינים להרחיב את הידע והיכולות שלהם בתחום העיתונות.
העמותה תפעל במתכונת כזאת, שהכתבים יגיעו לפגישות חודשיות באורך 3 שעות כל אחת בהן ייחשפו להרצאות מפי בכירים בתחום התקשורת, עיתונאים ועורכים, ידונו בנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי ויעברו סדנאות שונות, כשהמטרה היא העשרה ורכישת ידע וכלים בתחום.
במשך עבודה אינטנסיבית שנמשכה ארבעה חודשים, נפגשו צמד הכתבים הצעירים עם עורך ראשי של “מעריב לנוער” גדי חגאי מספר פעמים שנתן להם טיפים וייעוץ, עם אליעזר ד”ר-יו”ר אגודת העיתונאים בתל-אביב ויוסי בר-מוחא, מנכ”ל האגודה שנרתמו לתת אולם לכנסים של העיתונאים הצעירים.
לאחר מכן, פנו אל עורכי אתרי אינטרנט ועיתוני נוער בהם כותבים כתבים צעירים וביקשו להעביר אליהם שמות של כתבים שלפי ראות עיניהם של העורכים הם המתאימים ביותר לעמותה מעין זו.
לאחר ראיונות אישיים עם כל הכתבים (30 במספר), נפתחת כעת העמותה בכנס הראשון שלה שיתקיים ב-28 לחודש, יום רביעי הקרוב בין השעות 17:00-20:00 בבית העיתונאים (רח’ קפלן 4), תל-אביב.
בתוכנית:
17:00-18:00
• הצגת עמותת העיתונאים הצעירים(מטרותיה, פעילותה וכדו’).
• דברי ברכה-יו”ר אגודת העיתונאים בתל-אביב, מר אליעזר דר• מנכ”ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, מר יוסי בר-מוחא
• הצגת אתר האינטרנט של העמותה-גב’ אפי אומיאל-פדידה, מעצבת ועורכת האתר.18:00-18:30 הפסקה
18:30-20:00 הרצאה מפיו של מר מירון רפפורט אודות התקשורת בישראל, תפקידה, גבולות חופש הביטוי וכדומה.
קובי אוז
שיר חדש של טיפקס תמיד מעלה בי חשש. שני האלבומים הראשונים של הלהקה צרובים אצלי חזק במוח, אבל בבאים אחריהם יש רגעים מועטים של אושר.
עכשיו אני שומע בגל”צ את “תן לי חתימה”, שיר שמספר על סלב שמוטרד על ידי מעריצים שמבקשים חתימה. האווירה מרוקאית, ההומור בנוסח עדות מתי כספי.
אחלה שיר. באדוני, אם יש עוד אחד – אחד! – כזה באלבום החדש, אני קונה את הפלסטיק בכסף מלא.
הערב בעובדה: זהירות, נוכלים באינטרנט! וגם בפורום של עובדה!
בהתחלה היה אימייל שרשרת ששלחה העיתונאית אורלי וילנאי פדרבוש עם תמונות (בעיקר צילומי ראש) של נשים (וקמצוץ גברים), וההסבר:
לצורך תחקיר שאני עובדת עליו אשמח אם תבדקו אם אתם מכירים מישהו מהאנשים שמופיע בתמונות המצורפות.
זה נורא נורא חשוב ואם תקדישו לזה כמה דקות מערכת עובדה כנראה תאהב אתכם נורא….
אני נמצאת בטלפון 05XXXXXXXX או 05XXXXXXXX
ובמייל Orly.Vilnai@keshet-tv.com
תודה
אורלי וילנאי פדרבוש
ב-11/1 שודר ב”עובדה” התחקיר, שזכה לכינוי “חשופות ברשת” (תקציר: אנשים מפרסמים באינטרנט תמונות של נשים עירומות. מומחה אבטחה יספר לכם שהכל אבוד, ומנהל אתר היידפארק יגיב בשם האינטרנט). אחרי השידור נפתח דיון בפורום התוכנית, והרבה נשים, וכמה חרמנים שלא יודעים לחפש בגוגל, ביקשו את כתובת האתר בו פורסמו התמונות, בטענה שאולי תמונות שלהן פורסמו שם. וילנאי פדרבוש אמרה שלא תפרסם את הכתובת, והזמינה את הבנות להתקשר אליה למערכת למחרת, והיא תבדוק זאת עבורן.
לבסוף התקפלה וילנאי פדרבוש בלחץ הגולשות וכתבה:
לכל הבנות שלא בטוחות אם הן באתר
אנא שלחו אלי מייל לכתובת:
OrliVil@care2.com
וצרפו תמונה לדוגמא בכדי שאוכל להשוות עם המאגר.
אלא שאז הגיעה וילנאי פדרבוש האמיתית, עם יוזר-על מסומן בכתום, וכתבה:
זאת לא אני. תזהרו!!!
האזהרה כנראה הספיקה — את ההודעות הפיקטיביות אנשי האתר לא מחקו.

לרייטינג אין רייטינג
ynet:
בשבוע האחרון הצטרפו לרשימת הדיוור של “מרמלדה” 5,000 נרשמים, וכל זאת מפה לאוזן וללא פרסום מוקדם.
אלא אם אתם מהאנשים המוזרים האלה שמחשיבים ידיעה על מרמלדה ב”רייטינג” של ה-21/12/2005 כ”פרסום מוקדם”.
עדכון 22:45
גם בטיים אאוט של ה-5/1/2006, מעדכנת הקוראת אורית.
צרכנות מחלות נבונה
ס. בולצמן מספר:
מילא, אם כבר צריך לקנות חפיסת סיגריות כי יוצאים (ואין ברירה אלא לחזור ולעשן), אז לפחות להמעיט מהבאסה. החפיסה שקניתי בוהקת בעיניים עם אזהרה ולפיה בכל סיגריה יש 43 חומרים מסרטנים, זה לא סימפטי בעיני. אז שאלתי את המוכרת בפיצוציה שאלה מעט מוזרה, בידיעה וגם ברשות – אפשר בבקשה חפיסה עם אזהרה אחרת? המוכרת חייכה ושאלה אם יש לי משהו מועדף. הרהרתי והגעתי למסקנה שעדיף אזהרה של אימפוטנציה, עדיף להיות אימפוטנט מאשר למות מסרטן.
אתר מיליון הלגו
חמש שניות לפני שנמאס לכתוב על אתרי מיליון דולר, בעל האתר FillMyRoom.com יוסיף קוביית לגו על כל דולר שתתרמו לו — עד שהוא ימלא את החדר, מקיר לקיר ורצפה לגג.
התורמים יקבלו לינקים ובאנרים וכו’ — פירוט אפשר לראות כאן.
(ויה פלאבר)
דג שאינו דג
גולש אנונימי הגיב לפוסט ישן שלי על הבחורה שהתחתנה עם דולפין, בו לעגתי לידיעות אחרונות שלא יודעים שדולפין הוא לא דג, בציטוט מ”פקודת הדיג, 1937″ (שמצוטטת גם בלקט המשפטי המוזר של ידידי עו”ד גד אופנהיימר):
“דג” פירושו כל חיית-מים, בין שהיא דג ובין שאינה דג, והוא כולל ספוגים, דגי -צדף, מקליפים, צבים ויונקים שבמים.
דג, קובע החוק, יכול להיות לא-דג. איזה תפריך בירוקרטי מופלא.
יש דברים שלא עומדים למכירה
גוגל לא מרשים לסחור בכתובות ג’ימייל (נחשו מי תפס את be.evil@gmail.com). אם נתקלתם במקרה כזה, גוגל מבקשים ממכם להלשין. כמובן שקודם כדאי להלשין לת”ד 404.



