סרטון הסקס של Tammy NYP
הרשת רוחשת סביב סרטון סלולרי בן 11 דקות, שמתעד את טאמי, סטודנטית ומעודדת בת 17 מה”נאן יאנג פוליטכניק” (NYP) בסינגפור, מזדיינת עם חבר שלה. אין שם שום דבר שלא ראינו במיליון טרהבייטים האחרים של פורנו חובבני, אבל השמועות, וזה כל מה שיש כרגע, גורסות שמעודדות קנאיות גנבו לטאמי את הסלולרי והפיצו את הסרטון באינטרנט, ועכשיו הוא הדבר הכי רותח בטכנוראטי. הנה ידיעה שפרסמתי ב-nrg, אבל אני יודע שמה שבאמת מעניין אתכם זה הסרטון.
• מן הארכיב: בדיחת הבלונדיניות הכי טובה בעולם
פרופיילינג: משרת = ערבי
שגיאה מצחיקה ב-nrg הרשת:
כשהארי פגש את ברוקבק: מאש אפ טריילרים
אולפני הסרטים מעסיקים אנשים שיודעים להוציא טריילרים מעולים מסרטים מחורבנים כדי למשוך אנשים לקולנוע. התחביב החדש של המשועממים באינטרנט הוא טייק-אוף על העניין הזה: “טריילר מאש-אפ” – לוקחים סרט מז’אנר אחד ועושים לו טריילר של ז’אנר אחר. כך, “הניצוץ” הוא דרמה משפחתית, “מועדון קרב” הוא קומדיה רומנטית ו”נדודי שינה בסיאטל“, כמו שתמיד חשדנו, הוא סרט אימה שגורם ל”חיזור גורלי” להיראות כמו “בחזרה לעתיד” (שהוא בכלל סיפור אהבה הר-ברוקבקי בין דוק ומרטי).
עוד במאש-אפים:
המלאכיות של צ’ארלי פוגשות את הר ברוקבק
מלחמת הכוכבים פוגשת את הר ברוקבק
רקוויאם לחלום פוגש את צעצוע של סיפור 2
אפוקליפסה עכשיו פוגשת את פו הדב (לא ממש טריילר, יותר קטע מהסרט)
עוד טריילר מאש-אפים אפשר למצוא בחיפוש trailer mashup.
(פורסם במקור בשינויים קלים ב”רייטינג”)
כסף הוא בר-חלוף, קרדיט זה לנצח
יובל דרור ביקש רשות מאיזה ג’ונת’ן להעתיק את העיצוב של הבלוג שלו, וסורב. “העיצוב של אתר [השם נמחק] מוגן בזכויות יוצרים, ואני לא יכול לתת לך רשות להעתיק כל חלק ממנו. מצטער”, כתב ג’ונת’ן, ודרור התעצבן עליו: “מה העניין? אנחנו גלוב קטן ולא מזיק (אמנם משתלטים לאט לאט על העולם, אבל עוד לא!) ובסך הכל ביקשנו רשות להשתמש בעיצוב של אתר אחר שהוא לא הפאקינג CNN או הניו-יורק טיימס. […] זו דוגמה קלאסית לאיך משתמשים ב-(c) סתם, אבל ממש סתם”.
אני נדרש לעניין הזה כי אימייל מעצבן שמסתובב עכשיו באזור שלי עוסק בסוגייה קרובה:
מחלקת יחסי ציבור זקוקה לגרפיקאי שיודע לעצב עטיפת DVD.
מדובר בעבודה פשוטה יחסית שלא אורכת זמן ותזכה את המבצע בקרדיט מכובד על גב
עטיפת ה-DVD שיופץ ובהרבה הערכה מצידנו.אם מישהו יכול לסייע – אנא פנו אלי ותבוא עליכם הברכה.
[שם הכותב ותפקידו הוסרו; אני לא יודע אם הוא יוזם ההצעה המגונה הזאת או רק השליח, והבעיה שלי אינה איתו, אלא עם המעסיק שלו – ע”ק]
ענני תקשורת
מה ההבדל בין המקרים?
הבלוג של יובל דרור הוא פרטי, לא מסחרי, ולא עומד מאחוריו גוף כלכלי. דרור ביקש רשות להעתיק עיצוב קיים, לא דורש שום מאמץ מהיוצר ומציע לשלם בקרדיט. ענני תקשורת היא חברת הפקות, לא מלכ”ר. החברה רוצה להזמין עיצוב חדש, שבשבילו צריך לעבוד, ועוד מעזה להציע לשלם בקרדיט.
יטריחו את עצמם אנשי ענני תקשורת לאינטרנט, ימצאו תבנית ל-DVD ואימג’ים ב-CC מסחרי, ויעשו לעצמם את העטיפה. בעוד הבקשה של דרור סבירה, הבקשה של ענני תקשורת נצלנית. אם יימצא היוצר שיסכים לעשות עבורה את העבודה הזאת, זה רק יחזק את הטענה שלי: היוצר הזה חי בשוק נצלני, ונאלץ לוותר על זכויותיו כדי להגדיל את החשיפה שלו ודרכה להשיג עבודה אמיתית.
copy paste
הקלות הבלתי נסבלת של הפוסט שאחרי-הפוסט / הצביק
הנה אני משכפל אותך
הנה אני משכפל אותך
הנה אני משכפל אותך
הנה אני משכפל אותך
הנה אני משכפל אותך
הנסיכה והצפרדע
הישראלים מיהרו להידהם כשהצפרדע המשוגע עבר את קולדפליי במצעד הבריטי. כמה צביעות מצד מדינה בה מאיה בוסקילה היא זמרת מצליחה.
(פורסם במקור בצ’יפים ב-NRG הרשת)
ודייק, יואל
המשנה לעורך ידיעות אחרונות, יואל אסתרון, הוציא ספר חדש, ספר סגנון והאחדה עבור לכותבי ידיעות אחרונות, עורכיו ומשכתביו.
אז כן, אירוני למצוא שגיאות דווקא בידיעה על ספר כזה (כמה שגיאות תוכלו למצוא במשפט “לדגומא, הוא מדגיש כי המטבע האירופי נקרא ‘יורו’ ולא כפי שחלק רושמים ‘אירו'”?), אבל אירוני יותר למצוא שגיאות בספר עצמו, שאחת מהן אפשר למצוא בציטוט לעיל.
אף על פי יואל ולמרות אסתרון, השם העברי למטבע האירופי הוא “אירו”, ולא “יורו” (הפופולרי מאוד בשפת הדיבור). רוביק רוזנטל הסביר במדורו “הזירה הלשונית” ששם המטבע נגזר בכל שפה מהדרך בה מבטאים בה את שם היבשת. בישראל אומרים “אירופה”, ומכאן: “אירו”.
ויקיפדיה העברית קיבלה דומיין
וויקיפדיה העברית, שפעלה עד כה ב-he.wikipedia.org, קיבלה סוף סוף דומיין משלה, wikipedia.org.il, עם הומפייג’ בעיצוב מינימליסטי שמזכיר משטרים אפלים:
נפצעת בהאמר. רוצה האמר?
מוֹדעוּת מהמשובחות שהיו, בכתבה ב-ynet:
• ארכיון מוֹדעוּת
לא חוכמה שכחלון ניצח בנולד לרקוד
אחרי המקום הראשון בפריימריז של הליכוד, ערוץ 2 זה משחק ילדים.