כתב גלובס קונה פלייבוי בשביל המאמרים. חבל שהוא לא יודע לקרוא

בעיה לכתוב ידיעות ביד אחת – אפילו אם מעתיקים אותן מהוול סטריט ג’ורנל. זה הסבר אפשרי אחד לאייטם שפרסם היום “כתב גלובס” על פרויקט הארכוב הדיגיטלי של כל גליונות מגזין פלייבוי:

חברת “פלייבוי” המוכרת בזכות הבעלים הכל יכול, יו הפנר, המגזינים ושפנפנותיו, מתכננת כניסה מאוחרת מה, לעולם הדיגיטלי.

מאוחרת מה, אה? פלייבוי נחשבת חלוצה בתחום הדיגיטלי (ב-1994 הקימה את אתר פלייבוי, אחד הראשונים אם לא הראשון שבאתרי המגזינים בעולם; ב-1996 החלה החברה להרוויח מפרסום באתרה; ב-1997 הקימה אתר פורנו בתשלום), וקבעה גם תקדימים משפטיים אינטרנטיים, בין השאר בתחום הפרסום במנועי חיפוש. המיזם הנוכחי הוא בסה”כ כיסוי פינה אנלוגית קטנה ואפלה בארכיוני העיתון.

ה”וול סטריט ג’ורנל” דיווח ביום שישי כי החברה, לה 3 מיליון מנויים […]

כתב גלובס הנרגש בטח התכוון למנויי העיתון, ולא למנויי החברה. הוול סטריט ג’ורנל דיווח על תפוצה של 3 מיליון עיתונים בארה”ב – זה לא מספר המנויים, ראשית כי יש עותקים שנמכרים לא למנויים, ושנית כי לעיתון יש גם תפוצה של 4.5 מיליון עותקים מחוץ לארה”ב.

לצורך הפרויקט ייסרקו 115,880 דפים, ויוקלדו הטקסטים (הלא רבים) בעיתון.

גיח גיח, גחגך לו כתב גלובס, פלייבוי זה עיתון של ערומות, יש שם רק תמונות. חבל שהוא השפריץ בטרם סיים לקרוא את הידיעה ממנה העתיק: המגזין, נכתב שם, פרסם ראיונות עם טנסי וויליאמס, מוחמד עלי וג’ימי קרטר. פורסמו בו גם יצירות של נבוקוב, קורט וונגוט ושל סילברסטיין. עוד קצת תחקיר-גוגל היה מגלה לכותב שמות נוספים, ואולי חושף אותו גם לידיעה הכלכלית (גלובס זה עיתון כלכלי, לא?) שראיון עם המייסדים של גוגל בפלייבוי כמעט וחרבן להם את ההנפקה.

בחברה מתכוונים להעלות 80 שנות מגזינים.

רק אם הם יתקנו סוף כל סוף את מכונת הזמן הארורה: 80 שנות מגזינים הן 54 שנות קיום המגזין מהקמתו ב-1953 ועד היום, ו-26 השנים הבאות שלו.

אייטם רצוף שגיאות כזה לא היה עובר בפלייבוי.

אמברגו זה רק המלצה

תפוז אנשים הודיעו על השקת התוכנית לפיה ישלמו לבלוגרים 8 ש”ח פר 1,000 צפיות, והתחננו בפונט אדום גדול שלא נפרסם עד 15:00. בדה-מרקר וגלובס התקשו מאוד להתאפק עם הבשורה והפרו את האמברגו (ואולי בכלל לא נדרשו לו, כי אתרי חדשות כלכלה יותר חשובים מאתרים אחרים?); בדה-מרקר קצת לפני 14:00 ובגלובס ב-14:15.

הנה סקרינשוטים, למקרה שהשעונים יזוזו קדימה באורח פלא:

גלובס:

גלובס

דה-מארקר:

דה-מארקר

מנשה יוסיפוביץ’: פינה ברדיו

קשבנו ליאור באקאלו מדווח כי מנשה יוסיפוביץ’, שגר בבני ברק ומשחק כדורגל בכל יום שישי בבית ספר פיק”א בפתח תקווה, קיבל סופסוף פינה משלו בתוכנית של נתן זהבי ב-103FM. “לדעתי זה דיל שהם סגרו איתו כדי שהוא לא יתקשר להציק להם כל הזמן”, גורס באקאלו.

התנחלות דומיינים שגויים: טכניקה מתוחכמת

גיל קליאן כותב בידיעות אחרונות על נגב נוסצקי, ישראלי בן 24, שעושה כסף מכל מיני פעילויות אינטרנטיות. למשל:

במהלך עבודתו אצל [מייסד חברת ההימורים המקוונים אמפייר און ליין, נועם] לניר השתמש נוסצקי בטכניקות מתוחכמות לקידום אתרים […]

כמה מתוחכמות? מתוחכמות כמו לשלוח ספאם ולקרוא לזה “טכניקות מתוחכמות לקידום עסקים”:

[…] כמו רכישת כתובות של דומיינים מוכרים אך באיות לא נכון.

לא נשמע נורא מתוחכם. נשמע כמו הטעיית גולשים פשוטה ונפוצה. רגע, בעצם זה בדיוק מה שזה היה:

השיטות האגרסיביות של נוסצקי הצליחו לסבך אותו עם ענקית האנציקלופדיות, בריטניקה, שתבעה אותו לבוררות על כתובת שרשם והתבססה על המותג שלהם. בבריטניקה טענו שנוסצקי השתמש בכתובות המזכירות את השם בריטניקה כדי להפנות גולשים לאתרי הימורים. החברה הבריטית זכתה בבוררות, והאתר בעל האיות השגוי עבר לשליטתה.

נוסצקי הנ”ל גם קנה את www.144.co.il, חלילה לא בשביל למכור אותו בהמון כסף לבזק, אלא “אולי להקים שם מודיעין אתרים”. יה רייט.

את סופרלטיבי-ילדי-הפלא רצוי לשמור למי שהם באמת ילדי פלא, ולא סתם פרחחי אינטרנט.

ערוץ 10, נענע, וואלה: שיתוף קבצים

ערוץ 10 קנה מתכנן לקנות כמחצית מפורטל נענע כדי להקים שם את מושבו האינטרנטי. יפה שזה לא מפריע לו להמשיך לתת תכני וידאו גם למתחרה וואלה, לפעמים אפילו את אותה הכתבה.

צה”לולים

נשקים, רכבים, ציודים, מידעים – אילו עוד מילים זכו בעל כורחן ללשון רבים עילגת בשפה הצה”לית?

היום ב-HOT V.O.D: בחזרה לעתיד 2

ב-HOT, סיפרתי לכם, חוזים את העתיד: החברה מפרסמת טבלת סרטים פופולריים ב-HOT V.O.D, עוד בטרם הגיעו התאריכים שהטבלה מכסה.

אבל זה כבר מוגזם:
hotvod-small.jpg

הטבלה, שפורסמה ברייטינג ב-24/1, מציגה את הסרטים הפופולריים מינואר עד אוקטובר:
hotvod-detail.jpg

← לדף הקודם