שמישהו ילשין לאבשלום קור

עוד אני מטנף על כישוריהם של אנשים שמגיעים לעיתונות מגל”צ, וקריין החדשות בגל”צ מספר משהו על הזרוע הפוליטית של המחתרת האירית, הלא היא
שֵיין פָיין.

ולפני כמה ימים, עוד מוכשר שם דיבר על שני הסרטים החדשים שעוסקים בקרב של
אָיוֹ גִ’ימה.

פתח תקווה מעצמת ספאם

ידוע שספאמרים מזייפים את כתובת המייל ממנה הם שולחים את דואר הזבל שלהם, אבל מסתבר שהם גם מזייפים עיר שלמה ממנה הם שולחים אותם. דו”ח של סימנטק מכתיר את ישראל כמקום ראשון בעולם בפעילות זדונית, ו”פתח תקווה” במקום טוב בראש הרשימה של הערים מהן מגיע הספאם הזה.

תפוז מרוויחה תעריף של בלוגרים

דה מרקר: “תפוז מתקשה להרוויח: סיימה את הרבעון הרביעי ברווח של 10,000 שקל”.

משהו כמו 8 שקלים לאלף כניסות.

התשובה בגוף השאלה

ידיעת אוויר בדה מרקר:

האם האוויר מתחיל לצאת מ-web 2.0?

(הלשין: גילעד נס)

וואלה מחיקון: הטעות תוקנה וגוגל נמחקה

בתחילה היתה זו תקלה טכנית שהעלימה את גוגל מידיעה בוואלה.

הידיעה בוואלה לפני התיקון

התקלה תוקנה, ועכשיו מדובר בהחלטה עריכתית:

live-com-walla-corrected.png

וואלה מחיקון

למרות שבוואלה נוהגים לא לכתוב על מתחרים, אולי הפעם זו סתם פאשלה טכנית בהעתקה מדה מרקר:

המקור בדה מרקר

העותק בוואלה

בזק בינלאומי: פילנתרופיה

דוברת בזק בינלאומי, אורטל זוהר-וולף, הגיבה לפוסט על ההודעה לעיתונות שלה. אני רוצה להתייחס לפסקה אחת מהתגובה, זו שעוסקת בעצם העניין, השירות שסירבתי לפרסם:

אינני מבינה מה חרה לך במוקד שכל כולו שירות לציבור ? העובדה שהמוקד משרת את כלל לקוחות האינטרנט בישראל ? אולי העובדה שהמוקד ניתן במספר חינם? או שמא העובדה שהמוקד עונה לצורך אמיתי של הגולשים?

“כל כולו שירות לציבור” – לכן כל מי שמתקשר מגיע לשירות הלקוחות של החברה, ונחשף לשם המותג “בזק בינלאומי”? זה מה שנקרא פרסומת, רק שבמקום לשדר אותה בטלוויזיה, אתם משדרים אותה למי שמתקשר. ואת המהלך הפרסומי הזה אתם מנסים למנף לפרסום חינם בתקשורת. לפעמים זה אפילו עובד לכם.

“משרת את כלל לקוחות האינטרנט בישראל” – ומה, תכוונו את הפרסום ללקוחות שלכם? ברור שקהל היעד של הקמפיין הזה הוא הלקוחות של הספקים המתחרים.

“המוקד ניתן במספר חינם” – פרסום עולה כסף. רוב האנשים שישמעו שבזק בינלאומי פתחה קו ייעוץ לאינטרנט בטוח לא יתקשרו, וכמה עשרות, מאות או אלפי (יה רייט) השיחות שכן יגיעו למספר 1-800, שאתם מחזיקים ממילא, עדיין זולות יותר מקמפיין פרסומי סטנדרטי.

“המוקד עונה לצורך אמיתי של הגולשים” – אז למה הוא פתוח רק יום אחד בשנה?

ואגב, המוקד שלכם תפוס כרגע. כדאי שתטפלו בבעיות של כלל הלקוחות המשלמים שלכם לפני שאתם מתפנים למפעלותיכם הפילנתרופיים.

“אינטרנטים”: מי אם לא רני רהב

רני רהב, היום בכנס דה מרקר, כפי שצוטט בדה מרקר:

אנחנו הראשונים שערוכים לאינטרנט, ובמשרד החדש שלנו השקענו מאות אלפים רק כדי להיות עוד יותר ערוכים לאינטרנט

אה. עכשיו ברור כמה עלה המסך החדש שהוא קנה.

ועוד רהב בכנס היום:

צריך לומר לכל האינטרנטים שיפסיקו עם הטוקבקים ושישלחו אותם לפסיכולוג.

“אינטרנטים” זה כל המסכים שיש לו על השולחן, כל אחד מכוון על אינטרנט אחר: אחד על האינטרנט של ynet, אחד על זה של nrg, אחד של גלובס, אחד של דה מרקר ואחד של אאוטלוק.

ואם אתם חושבים שאני מגזים כשאני חושב שרהב חושב שכל מסך זה “אינטרנט”, הנה ציטוט שלו בגלובס, גם מהכנס היום:

אין לי במשרד מחלקה מיוחדת לאינטרנט וגם לא תהיה. […] בכל חדר יש שולחן מהמם, עם מסך אינטרנט אחד, מסך אינטרנט שתיים, וטלוויזיה.

קודם כל, הוא סותר דיווחים קודמים לגבי מספר המסכים שיש לו במשרד (אלא אם יש לו שני חדרים וחצי). אבל מה שיותר חשוב, עכשיו זה ברור: הוא הוציא את כל הכסף על השולחן המהמם!

(לונג ג’ון ואדר שלו סייעו בהכנת פוסט זה)

הכיבטוח: התרגיל המלוכלך של מיקרוסופט ישראל ביום האינטרנט הבטוח

באמת נמאס לכתוב על הקשר ההונשלטוני המפוקפק שבו מיקרוסופט ישראל מספקת למשרד החינוך יום אינטרנט בטוח בתמורה לגישה פרסומית בלתי מפולטרת לקהל השבוי של תלמידים חפים מפשע. אבל יותר נמאס שמשרד החינוך משתף פעולה עם התוכן השיווקי הזה זו השנה השלישית.

מי שייכנס לאתר המיוחד שהוקם לעניין יקבל שם את התעמולה האינטרנטפובית הרגילה, לצד “מבחר קישורים לאתרים מומלצים ומידע שימושי נוסף בנושאי אבטחה מידע ושימוש נכון באינטרנט” (הזדמנות לתת לינק ל-SP2 של חלונות XP ולחבילת האבטחה Microsoft Windows Defender).

ואפילו את האתר הזה ניכסו אנשי מיקרוסופט – הכתובת שהתלמידים נחשפים לה נייטרלית, www.safeinternet.co.il, אבל גלישה אליה מעבירה את הדפדפן אל הכתובת המיקרוסופטית www.microsoft.com/israel/safeinternet, אשכרה פרסומת בוטה למיקרוסופט בבתי הספר. בהודעה לעיתונות שפורסמה בינואר, מיקרוסופט ישראל התגאתה בכך ש”בשנת 2006 נשברו שיאי הגלישה לאתר [מיקרוסופט ישראל], ונרשם גידול חד במספר הגולשים ובמספר הדפים הנצפים באתר”; מעניין אם בהודעה שתישלח בשנה הבאה, ייחסו חלק מהגידול הזה לחטיפת גולשי אתר יום האינטרנט הבטוח.

ואיך מנמקים במיקרוסופט ישראל את התרגיל המלוכלך הזה? בתחתית האתר מצאתי את ההסבר הבא:

היום הלאומי נערך ביוזמת מיקרוסופט ישראל ובהובלה משותפת של גורמים רבים מהמגזר הציבורי, הממשלתי והעסקי. מיקרוסופט מארחת את האתר משיקולי אבטחת מידע.

אני רוצה לראות את מיקרוסופט ישראל מספקת את התירוץ המטומטם הזה ללקוחות העסקיים שלה: “עזבו אתכם, כל האינטרנט הזה מה זה מסוכן, אולי פשוט תארחו את האתר בדומיין שלנו”.

דורה וחברים מגלים ונהנים

שלום, קוראים של עידוק!

כל אחת חוותה פעם את החווייה הלא נעימה של דלקת בדרכי השתן. מקבלים את זה, נורא כואב, נורא לא נעים, הורס כמה דייטים, לוקחים תרופות, עובר. נחים כמה שבועות, פתאום חוזר. נורא כואב, נורא לא נעים, לוקחים תרופות, עובר. וכו’ וכו’ וחוזר חלילה. ממש מציק. לא יודעת למה נזכרתי בזה עכשיו, סתם. המוח שלי מבולגן כזה, מעלה זכרונות באופן אקראי.

אז בכל מקרה, גלי חיימוביץ’.

גלי חיימוביץ’ היא יחצנית של חברה בשם קומסקיור, שמשווקת את האנטיווירוס בעל השם המבדר “NOD32”. הסיבה שאני זוכרת איך קוראים לה היא שאני מנהלת איתה מערכת יחסים אינטרנטית לוהטת כבר מספר חודשים. זה התחיל מכ-13 קומוניקטים ביום כשהאנטיווירוס ההומוריסטי הגיע לארץ, רובם בפונט בגודל 24 ועם הרבה בדיחות פלוצים, בסגנון אמנם לאנטיווירוס שלנו קוראים נוד אבל הוא לא מסריח חה חה!!1. כשזה נמשך כמה שבועות, וכבר נמאס לי מבדיחות פלוצים בתיבת הדואר של העבודה, שלחתי לה מייל: “היי, אנא ממך, קיבלנו מספיק קומוניקטים על המוצר הזה”. היא החזירה לי מייל תמוה קצת, אבל מנומס – משהו כמו “תודה על הנתונים”.

אחרי הפסקה של כמה ימים, מתקפת הקומוניקטים חזרה. מה עדיף, אנטיווירוס מסריח או מחשב מקולקל??? פחחחח. נאנחתי ושלחתי לגלי חיימוביץ’ מייל: “היי, לא הסכמנו שאת לא שולחת לנו יותר הודעות על המוצר בעל השם הקומי?” התשובה הגיעה במהרה: “תודה על הנתונים”. בהצתה מאוחרת היסטרית (אני איטית – תשאלו את עידוק) קלטתי שהמייל הקודם נשלח על ידי בוט. כן – הגברת, שתפקידה לדבר עם עיתונאים, מספיק מקצועית כדי להשתמש בסקריפט שייתן לעיתונאים תשובה אוטומטית ויזרוק את המיילים שלהם.

מכיוון שלקחתי את זה באופן אישי קמעה (בוט!!! היא שיסתה בי בוט!!!), שלחתי מייל לאנשים שמאחורי האנטיווירוס הליצני בארה”ב, כדי להודיע להם שהזכיינים הישראליים שלהם יוצרים המון אנטגוניזם אצל עיתונאים, ובאותה הזדמנות שלחנו מייל לספקית הדואר של קומסקיור כדי לציין שמשתמשים בחשבון שלהם כדי להפיץ ספאם. לאחר יום, ראו זה פלא, מייל מגלי חיימוביץ’: “היי דורה, את צודקת. […] לאחר התקשורת האחרונה שלך לא נשלחו יותר הודעות”. לא התנצלות, גם לא בדיוק הבטחה, אבל לפחות סוג של הכרה ב… משהו, וזה נשמע כאילו זה אולי נכתב על ידי גלי חיימוביץ’ עצמה. הייתי מרוצה יחסית.

זה כי אני איטית, כאמור. שבוע לאחר מכן, קומוניקט. ועוד אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. שמעתם על האנטיווירוס נוד 32? כן קוראים לו נוד חה חה טרה לה לה.

עידוק עֵדי – נכנעתי. הותשתי. אני מרימה ידיים. לנצח יהיו לי בדיחות פלוצים באינבוקס על הבוקר. אוהבת אני את גלי חיימוביץ’. לפחות היא לא הורסת דייטים.

מן הארכיב: נוד. ג’יימס נוד

מן העיתונות: נוד זה נוד וספאם זה ספאם

← לדף הקודםלדף הבא →