תספורת זה
זה היה קל יותר משהייתם מדמיינים לעצמכם. אני מנסה להיזכר כמה פעמים מאז שנפגשנו לראשונה אמרתי לו שהוא צריך להסתפר. נדמה לי שלא יותר מארבע. כן, זה היה הרבה יותר קל משאתם מדמיינים, למרות שהבנאדם גידל את השיער שלו מגיל 15 בערך (עם הפסקת צבא קלה), ולמרות שגם לי וגם לעידוק יש הערכה עצומה לעקביות.
ואגב עקביות, עידוק הוא עידוק מאז שאני מכירה אותו, ובכל הזמן הזה הוא התהדר בתלתלים המשוגעים האלו אסופים יחד בגומיה שחורה, עובדה שגרמה לשנינו לתהות בסוגיה – האם עידוק ישאר עידוק גם בלעדיהם?
שאלה רגישה ללא ספק, ובכל זאת זה היה קל. כל כך קל. כתבתי לו שקבעתי תור אצל רוני ושאלתי אם ירצה להצטרף. זאת היתה כנראה הפעם הרביעית שבה דיברנו על העניין, וההתעלמות שלו מהמייל גרמה לי להבין שההחלטה עוד לא הבשילה בו. אבל אז הגיע סמס התשובה. קבעתי תור במספרה, הוא כתב. איפה זה לעזאזל רחוב פוריה?
אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, שאלתי אותו רגע לפני, חוששת מתיוג נצחי כדלילה בדפי ההיסטוריה שלו. אבל הוא כבר היה נחוש בדעתו (ולמי שעוד לא ראה את עידוק נחוש אני ממליצה ביותר על החוויה) – זה הזמן וזה המקום. תספורת.
כמה דקות אחר כך התלתלים כבר החלו ליפול על הרצפה. אני מודה שבשלב זה עצרתי את נשימתי ורק תיעדתי את הרגע בתמונות גרועות למדי. רק לא לחשוב על המשמעות. העניין הזה דווקא היה הרבה יותר קשה משאתם מדמיינים, אבל לא הייתה כבר דרך חזרה.
עידוק, ידידים יקרים, אותו יצור נפלא ואהוב על כולנו, הוא מעתה אדם מסופר. ואל תבלבלו זאת עם תארים אחרים: הוא לא מסודר, לא מיושב, לא מחושב, חלילה לא מתורבת או בורגני. פשוט מסופר, קצת יותר קצר, אבל הוא עדיין עידוק – והוא עושה את זה בצורה ראויה להערכה. גם בשיער קצר.
!
בעולם: רגרסיה דיגיטלית
החלום
אתמול לפני שהלכתי לישון קראתי תגובות באיזה פוסט אצל עידוק, שתיתי יותר מדי ואכלתי גבינה בולגרית מקולקלת. ככה שבאופן טבעי נוצרו אצלי בלילה חלומות. אני אנסה לתסרט כאן את אחד החלומות, לטובת הקוראים והמגיבים וההיסטוריה.
אז דורה קישינבסקי, אדר שלו, אחד שיודע וסטאלין יושבים על גדר. זה אחו פסטורלי אבל באמצע שלו יש מתקן שיגור גרעיני סובייטי. ליד דלת הכניסה המנותצת, יאיר לפיד נלחם בנאצים.
דורה: איזה אפס.
יאיר לפיד: [לבוש במדי חייל בריטי ממלחמת העולם השניה: קפל”ד על הראש, חולצה חומה, קרבין, כוס תה] נאצים, שתדעו לכם. העולם שלנו, זה עולם שראוי, ששווה, שחשוב לחיות בו. ואני לא אעמוד מנגד בזמן שאתם תנסו לשגר את הטיל הגרעיני הזה, כי כל עוד יש גרעין קטן של התנגדות, כל עוד יש זיק של תקווה, כל עוד אנשים טובים עומדים ועושים מעשה — אין לנבלים כמותכם סיכוי.
דורה: אנשים טובים עושים מעשה. אז איף.
אדר: עוד פעם איזה טאלנט עושה כאילו איכפת לו, בזמן שהוא מסיט את הדיון מחובתה האמיתית של המדינה לסבסד כבשים לאיכרים עניים, כדי שלא יגדלו להיות נאצים.
אחד שיודע: ומה זה הג’ל הזה? הלו? הניינטיז התקשרו, מר לפיד, הם רוצים את הג’ל שלהם חזרה?
דורה: אף פעם לא ראיתי מישהו שנלחם בנאצים בצורה כל כך לא משכנעת. הוא בלון נפוח, הוא לא יודע להלחם בנאצים בכלל, חבל שהוא לא מת. עשירים לא מפריעים לי בכלל. אם הוא היה מת הייתי רוקדת לו ריקוד קטן על הקבר. [מדגימה.]
אחד שיודע: ולמה הוא לבוש במדים של הצבא של הוד מלכותו? ממתי הוא נתין בריטי? יש כאן מקרה ברור של חוסר באתיקת-מדים.
סטאלין: моя воздушной подушке полна угрей!
אחד שיודע: פנק הבועלים! חנורט חנורט חנורט חנורט
יאיר לפיד: אתם יודעים, נאצים, לפני כמה שנים שהיתי במחיצתה של משפחה אמריקאית חביבה מספר חודשים. מה שריגש אותי מאוד כישראלי היה שמתוך כבוד אלי, אב המשפחה היה מניח תפילין מדי בוקר, אפילו שאני לא ידעתי עד אז איך תפילין נראים בכלל. בכל אופן, עכשיו אני אכסח לכם את האימא. [נותן לנאצים אגרוף קונג-פו, אבל הנאצים עוד לא שמעו על הקונג-פו אז לא כואב להם.]
גדי שמשון: כולכם מוצצים לאימא של ערפאת! ילדים קטנים הולכים למות! תוציאו את הפדיקור המטופח שלכן מהכוס ותעשו משהו!
דורה: אבל יש לי רחם!
גדי שמשון: [מתבייש והולך.]
אדר: הבעיה העיקרית כאן זה שהוא מנסה לשכנע אותנו שהוא חייל כשאר החיילים, כשבעצם הנאצים קונים לו טיל גרעיני משלו כל חודש. על מי הוא מנסה לעבוד בחלום הזה? אם הוא באמת היה בצבא הבריטי, הוא הרי היה קצין והוא לא היה נלחם עם הידיים שלו.
דורה: [מצחקקת] כן, והוא היה יושב בבונקר וקורא עיתון ומעשן מקטרת והוא היה כאילו “ג’פרי! הבא לי את כפכפי-הערב!”
[לנאצים נמאס להתעסק עם יאיר לפיד, אז הם הולכים ומשגרים את הטיל. העולם נחרב.]
דורה: אני חושבת שיש לנו כאן טקסט פוליטי.
[בשלב הזה כל הנוכחים הופכים לאימא שלי או לדולפין ואני מגלה שלא הכנתי שיעורים ועוד פעם באתי בלי בגדים לבית הספר. אבל זה כבר סיפור אחר.]
צ’ייני וקצב
מאמר שלי ב”העין השביעית” – “השקשוקה של ‘ידיעות אחרונות’“: כשזה מגיע לענייני מוסר, “ידיעות אחרונות” שייך לבית שמאי (על השוואת פרשת האלוף אלי צ’ייני לפרשת הנשיא משה קצב). כאן אפשר להגיב על המאמר.
השקשוקה של “ידיעות אחרונות”
העין השביעית / בקטנה / כשזה מגיע לענייני מוסר, “ידיעות אחרונות” שייך לבית שמאי
ספשל חשפנות לכבוד פרשת צ’ייני
מודעות יצירתיות (לטוב ולרע) של מועדוני חשפנות, סטריפ אגם הברבורים, סטריפ ברכבת תחתית ועוד בפוסט בממתקים.
מיי שרונה, משחק מציאות חלופי כחול לבן
מישהו מריץ פה משחק מציאות חלופי (ARG) מרשים מאוד. פרטים נוספים ולינקים להתחלת המשחק בפוסט ב”ממתקים”.
בלוך הבא, חבליקו
האם פייסבוק שכרו תאילנדי לתרגם את הממשק שלהם? ובהשראת השגיאה הזאת, הקורא שהלשין על זה מציע לפתוח אתר דמוי Engrish בשם “עבלית”.
משחק מחשבה: שש דרגות של וויקיפדיה
מנפיקים שני ערכים אקראיים בוויקיפדיה, ומנסים להגיע מאחד לשני דרך כמה שפחות הקלקות על לינקים בתוך הערך. פירוט מלא ודוגמאות בממתקים, ושם גם אפשר לטקבק את המסלולים שעברתם והציון שלכם.
(האיור הזה נוצר עבור מעריב והועלה לפליקר ב-cc-by-nc-nd. היוזר הוא Nick Shadow, אני לא זוכר את שמו האמיתי, אם מישהו זוכר הוא מוזמן לטקבק. [עדכון] המאייר הוא עמיר קדרון. [\עדכון])