חנין מג’אדלה מלמדת יהודים ערבית, מילה אחת ביום
חנין מג’אדלה, למה הקמת את קבוצת הפייסבוק “כלמה/מילה אחת ביום” ללימוד ערבית לדוברי עברית?
” ראיתי שיש, לפחות בקרב החברים הישראלים-היהודים שלי, ביקוש ללמוד את השפה ולהבין אותה. תמיד שאלו איך אומרים את זה, איך כותבים את זה, מה ההבדל בין המילה הזאת למילה הזאת, ומצאתי את עצמי רוב הזמן מלמדת או מסבירה, ככה זה שלוש שנים. אז החלטתי לפתוח קבוצה”.
את עוסקת בזה מקצועית או על בסיס ידיעת השפה?
“למדתי ערבית פה ושם אבל בקטנה, ומה שהביא אותי לתוך הקבוצה זה לא שאני מתעסקת בערבית כשפה, אלא כי ראיתי שיש איזשהו נתק בין הישראלים לערבים באותה מדינה. הסיבה לגזענות היא ששני הצדדים לא מדברים אחד עם השני, ואם מדברים זה רק הערבים מדברים עם היהודים. אם אנחנו מבינים את השפה שלכם ומדברים אותה, חלה החובה עליכם להבין את השפה שלנו, שהיא שפת אם של 20% מהמדינה”.
אילו תגובות מעניינות קיבלת מחברים בקבוצה? נתקלת בתגובות שליליות, גזעניות?
“לא קיבלתי תגובות גזעניות עד עכשיו. כל התגובות מפרגנות ותומכות ויש הרבה ביקוש והרבה עידוד לקבוצה הזאת. אנשים רוצים יותר פרויקטים כאלה. אבל נתקלתי בכמה תגובות שהן לא גזעניות בהכרח, אבל מגיעות ממקום של בורות, חוסר הבנה וידע על הצד השני. הופתעתי שאנשים מכל הקשת הפוליטית מאוד מפרגנים”.
באילו מילים ערביות ישראלים דוברי עברית משתמשים שימוש שגוי, ומה המשמעות האמיתית שלהן?
“אני יכולה לשים את היד על משהו, שהרבה ישראלים חושבים שאנחנו לא משתמשים באות אל”ף, הם חושבים שכל אל”ף היא עי”ן [גרונית], אם מישהי אומרת שקוראים לה אמל הם חושבים שזה עמל. זה מהקטע של האשכנזיות-מזרחיות, שלא מבטאים את העי”ן כמו עי”ן”.
הרבה מהקללות בעברית מגיעות מערבית. למה זה ככה, לדעתך? את תלמדי את החברים בקבוצה גם קללות?
“כי השפה הערבית היא שפה עשירה בקללות. אנחנו יצירתיים בכל מה שנוגע לקללות, ובוא נגיד שבזה אנחנו ניצחנו. אני חושבת שהדבר הראשון שהיהודים לקחו מהערבים ומהערבית זה קללות. יש לי דברים אחרים ללמד אותם, קללות אני סומכת שהם יודעים”.
איזה סוג של מילים לא תפרסמי בשום אופן?
“אני לא חושבת שיש דבר כזה שאני לא אפרסם. אם יש מילה שמשתמשים בה כדי להעליב מישהו או לפגוע במישהו, נכון שאני לא רוצה שמישהו ילמד איך להעליב אנשים בערבית, אבל אני אלמד ניטרלי, גם את הדברים החיוביים וגם את הדברים הרעים. אני בטוחה שאנשים שעשו לייק לעמוד הזה יבינו שזה רק לידע, לא לשימוש לא הולם”.
מה המילה הערבית האהובה עליך?
“השם שלי, חנין, הכי אהוב עלי. המשמעות שלו היא נוסטלגיה. זה שם הכי קלאסי”.
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 1.2.2013
• עוד בנושא:
שבוע דופלגנגר: נורית גלרון החליפה תמונה ליהודית רביץ; עכשיו צריך לשכנע את רביץ להחליף לגלרון
במסגרת שבוע דופלגנגר, שבו אנשים שמים בתמונת הפרופיל תמונה של סלב שדומה להם, הזמרת נורית גלרון החליפה לתמונה של יהודית רביץ, ברפרור לנטיה לבלבל ביניהן, וכתבה: “אם כבר…אז כבר :)”
אהוד קינן, הידוע גם כאח, מנסה לשכנע את רביץ להחליף לגלרון, ובכך לפוצץ את האינטרנט. חבורת אידייטס עליזה מצטרפת אליו. הצטרפו גם אתם.
פלאפון לא חייבת לכם כלום, ואני אוכיח את זה באמצעות פורנו

מם הקריסה של פלאפון. יוצר: אלעד מנטל
שמעו סיפור: פעם, לפני הרבה ימים, עבדתי בשירות לקוחות של יס. באחד מן הימים השיקו שם ערוץ פורנוגרפי חדש. נראה לי שקראו לו “בלו”, שזה שם מקורי לערוץ פורנוגרפי.
כך או אחרת, באותו ערב היתה שמחה והילולה אצל המנויים. מסתבר שפורנו זה קטע די פופולרי, והמון מנויים ניסו להתחבר לערוץ החדש ברגע שהוא נפתח. זה אומר שבעשר בלילה של אותו ערב המוקד הטלפוני כמעט קרס עקב מאות שיחות של לקוחות חרמנים שרצו להתחבר לערוץ הנ”ל. פייר? זכותם.
קיצר, בערך בעשר וחצי קפצה לי שיחה מצד לקוח שניסה להזמין את הערוץ דרך השלט, גילה שזה לא עובד, ואז היה צריך להמתין חצי שעה עד שעניתי לו ולפספס את תחילת השידורים של הערוץ החדש. בטח הוא ממש התבאס לפספס את תחילת הסרט הכחול (בכל זאת, צריך איכשהו להבין את העלילה), כי הוא ממש ממש כעס וצעק ודרש פיצוי הולם, וב”פיצוי הולם” הוא התכוון לכך שמגיע לו את הערוץ הפורנוגרפי בחינם לחודש, כי בכל זאת, הוא נאלץ להתאפק חצי שעה.
עכשיו, על פי חוק אין אפשרות לחברות הטלוויזיה לפתוח את הערוצים הפורנוגרפיים ללקוחות ללא תשלום או בתשלום “כולל” (כפיצוי או כחלק מחבילת ערוצים), אלא רק על בסיס פרימיום ללקוחות שבחרו לשלם על ערוץ כחול ספציפי באופן ספציפי ולפרק זמן ספציפי (לילה אחד/חודש).הסברתי לו את זה, ואמרתי שאני יכול לתת לו סרט חינם ב-VOD במקום. הוא כעס ואמר שסרט כזה, שעלותו כעשרה שקלים, עולה פחות ממה שערב אחד של ערוץ פורנוגרפי כזה עולה, אז זה לא הוגן.
ואז אמרתי, יאללה, נעשה לו ג’סטה. פתחתי לו את הערוץ שרצה, ואז חישבתי במחשבון כמה שווה החצי שעה שבה הערוץ לא היה זמין. יצא בערך 30 אגורות. אמרתי לו שעקב התעקשותו, ולפנים משורת הדין, אני שולח לו זיכוי על הסכום הזה על הזמן שבו הערוץ לא היה זמין בשבילו, שזה בעצם הפיצוי הכי הוגן שאפשר לבקש. שמעתי את הבחור מחוויר מהצד השני של הקו. הוא שאל בגמגום אם הוא בעצם יכול לקחת בחזרה את הסרט חינם. הסברתי שמאוחר מדי, ושכבר העברתי את הזיכוי, ושבכלל כדאי שירוץ מהר לראות את הסרט שהוא רצה ולא יפספס עוד ממנו.
מה זה קשור לפלאפון? קשור – כי בסופו של דבר תקלה של ארבע שעות מחוץ לשעות העומס היא לא נעימה, אבל גם צריך לקחת אותה בפרופורציות הנכונות. אם פלאפון יחליטו לפצות על פי חישוב של כמה הארבע שעות האלה באמת שוות ללקוח ממוצע מבחינת דפוסי השימוש והשיחות שהוא “הפסיד”, זה בטח יצא משהו כמו 30 אגורות במקרה הטוב.
בפועל, פלאפון מן הסתם יבחרו לתת פיצוי גבוה יותר – ולו רק כדי להיראות טוב תקשורתית. או שהם ילכו כדרך סלקום ויתנו שבוע רטרואקטיבי חינם, או שהם יחשבו על פיצוי אחר. עד שהם יחליטו, אני חושב שיהיה ראוי אם העיתונות תתיחס לכל העניין בפרופורציה המתאימה. כל האייטמים נוסח “אומג הפלאפון לא עבד ארבע שעות נהרסו לי החיים אומגגגגגגגג!!!” הם בעיקר מצחיקים.

נתניהו משתתף בשבוע דופלגנגר, עושה את זה שגוי
(דף הפייסבוק הרשמי של) ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בשבוע דופלגנגר, שבו אנשים מחליפים את תמונתם לזו של מפורסם שדומה להם. במקום למצוא סלב שדומה לו, (מנהל דף הפייסבוק הרשמי של) ביבי החליף את תמונתו לזו של אלי פיניש מריאנו אידלמן בדמותו של נתניהו ב”ארץ נהדרת”. ככה זה כשמבוגרים מנסים להיות מגניבים כמו הצעירים – הם עושים את זה לא נכון.
(הנמסיס שלו, נפתלי בנט, הקדים אותו, כששם בתמונת השער שלו בפייסבוק את תמונתו של טל פרידמן מגלם אותו ב”ארץ נהדרת” כבר בדצמבר).
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, השתעשע והחליף את תמונתו בזו של אחיו, אלי ברקת.
יאיר לפיד, לעומת זאת, החליף את תמונתו לאותה תמונה של עצמו.
• תודות: שיי קה, סימה נחמיאס, אורית בליסר-צור.
מי הבועה האמיתית של הבחירות – תל אביב או ירושלים?
השוואת תוצאות הבחירות הכלליות לתוצאות בתל אביב ובירושלים העלתה אצל דור צח אבחנה מעניינת: “אמנם יש כאן ביסוס לקלישאה שתל אביב זאת לא ‘ישראל האמיתית’, אבל בירת ישראל הרבה יותר רחוקה מהתואר הזה”. הנה כמה נקודות להשוואה, שמראות באופן אנקדוטלי אך מבוסס עובדות איזו עיר בועתית יותר, מנותקת יותר מהפוליטיקה הכלל-ישראלית ומהפוליטיקה הפרלמנטרית בכלל.
מספרי המצביעים בשתי הערים קרובים: בירושלים הצביעו 241,139 קולות כשרים ו-1699 פסולים, שיחד מהווים 65.12% מבעלי זכות ההצבעה בעיר, ובתל אביב 244,901 ו-1989 פסולים, שהם 62.64% מבעלי זכות ההצבעה. תל אביב יותר בועה.
מתוך עשר המפלגות שזכו למירב הקולות בישראל, מופיעות שמונה בעשיריה הראשונה של כל אחת משתי הערים, אך לא אותן שמונה. אילו מפלגות נעדרות? מהעשיריה של תל אביב נעדרות יהדות התורה (מקום 6 ארצי, 5.17% הצבעה ארצית) והרשימה הערבית המאוחדת (מקום 9 ארצי, 3.65% הצבעה ארצית); מהעשיריה של ירושלים נעדרות הרשימה הערבית המאוחדת וחד”ש (מקום 10 ארצי, 3% הצבעה ארצית). תל אביב יותר בועה.
ירושלים בזבזה יותר קולות על יותר מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מבין עשר המפלגות הגדולות בעיר: עוצמה לישראל (מקום 8, 3.44% ממצביעי ירושלים) ועם שלם (מקום 10, 1.92%). תל אביב בזבזה קולות רק על ארץ חדשה (מקום 8, 2.212% ממצביעי ת”א). ירושלים יותר בועה.
מאידך, המפלגות בעשיריה הירושלמית שלא עברו את אחוז החסימה היו קרובות יותר לעבור אותו מאשר המפלגה המקבילה בעשיריה התל אביבית. ירושלים – עוצמה לישראל (מקום 1 ארצי מבין המפלגות שלא עברו, עם 1.76%) ועם שלם (מקום 2 ארצי מבין המפלגות שלא עברו, עם 1.20%). תל אביב – ארץ חדשה (מקום 4 ארצי מבין הלא-עוברות, עם 0.74%). תל אביב יותר בועה.
המפלגה הגדולה ביותר בארצי, הליכוד (23.32%) הגיעה למקום השני בשתי הערים, כשבירושלים שיעור המצביעים (20.51%) קרוב יותר לארצי מאשר זה שבתל אביב (17.51%). תל אביב יותר בועה.
שלוש המפלגות הגדולות שקיבלו יותר מ-10% מהקולות בארצי נמצאות גם בשלישיה הפותחת של תל אביב, אם כי לא באותו סדר (ארצי: ליכוד, יש עתיד, עבודה; תל אביב: יש עתיד, הליכוד עבודה). רק אחת מהן, הליכוד, נמצאת בשלישיה הפותחת של ירושלים, אחרי יהדות התורה ולפני ש”ס. ירושלים יותר בועה.
שיעור המצביעים לשלוש המפלגות הגדולות הוא 49.03% בארצי, 55.14% בתל אביב ו-34% בירושלים. ירושלים יותר בועה.
המפלגה הגדולה בתל אביב היא יש עתיד (20.80% מהקולות הכשרים, מול מקום 2 עם 14.32% בכלל ישראל), ובירושלים זו יהדות התורה (22.24%, לעומת מקום 6 עם 5.17% בישראל). ירושלים יותר בועה.
מצאתם דיל טוב באינטרנט? סיכוי טוב שניבי נאור תמצא לכם אחד טוב יותר
ניבי נאור, מה את מוצאת לאנשים באינטרנט?
“בגדול, כל מה שצריך. יש לי נסיון של עשר שנים כמידענית בכל תחום אפשרי – עבדתי עבור חברות מסחריות וןלקוחות יותר קטנים בכל תחום אפשרי, החל מחברות תוכנה גדולות, חברות הימורים ופורנו באינטרנט ומשרדי ממשלה שכמובן עושים דברים אחרים לגמרי – והחלטתי לנצל את זה לא רק ללקוחות עסקיים אלא גם לטובת אנשים פרטיים שמחפשים דברים ספציפיים, כמו טיסות לחו”ל. פנו אלי באימייל. אתם מצאתם דיל, אני מצאתי דיל זול יותר – תנו לי חצי מההפרש”.
איזה כישורים דורש מקצוע כזה מעבר לגישה לגוגל?
“זה דורש להכיר טוב מאוד את עולם האינטרנט, ואתרי נישה. במקרה הזה, אתרי נישה בתחום הטיסות והתיירות. היתרון שלי הוא הנסיון. גוגל לא יודע למצוא דיל ספציפי, אלא מפנה לאתרים שבהם אפשר לחפש דילים, וכאלה יש מיליארד. אני יודעת באיזה מהם לחפש בכל רגע נתון”.
למה החלטת לפנות לשוק האנשים הפרטיים?
“אני עושה את זה בשביל חברים כבר שנים, וגם בשביל עצמי כמובן. החברים כבר הרבה זמן אומרים לי שאני צריכה לעשות את זה, ועכשיו התפניתי”.
מה הדיל הכי מטורף שהשגת?
“כרטיס טיסה ב-300 דולר פחות לסן פרנסיסקו. לא מדובר פה על רווחים מטורפים, אבל בנאדם פרטי שיכול לחסוך 100 דולר – זה משתלם לו”.
התקדמות הטכנולוגיה יכולה להרוג את הג’וב שלך?
“עצם זה שיש כל כך הרבה אתרים שמתחרים ביניהם – תמיד הגורם האנושי שיידע לחפש ביניהם, יהיה לו יתרון”.
באילו בקשות מידע מוזרות יצא לך לטפל?
“לפני 12 שנה עבדתי בחברת בבילון, שהיום היא נורא מפורסמת אבל אז אף אחד לא הכיר אותה. הם התחילו לחפש מילונים ממוקדים, לא מילוני שפה אלא מילוני תוכן, וביליתי חודש בלחפש מונחונים שקשורים לסקס בכל מיני שפות באינטרנט”.
התפרסם במקור בגירסה שונה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 25.1.2013
אגרת רשות השידור – איך מתמודדים איתה? // מדריך משפטי
חשוב לזכור! תשלום אגרת רשות השידור הינו חובה על פי חוק רשות השידור, משנת 1965.
1. מהי חובת תשלום אגרה
חוק רשות השידור קובע שתפקידה של הרשות הינו לספק שירותי רדיו וטלוויזיה לציבור במטרה לקדם מגוון מטרות חברתיות וציבוריות. כדי לממן את השירות, נקבע תשלום אגרה על החזקת מקלטי טלוויזיה. בשנת 2003, במסגרת התכנית להבראה של כלכלת ישראל, עודכנה האגרה עבור שירותי הרשות והיא עומדת על סכום של 515 שקל מאז, כמעט מידי שנה, פוחתת האגרה ב-5% עד 10%. נכון לשנת 2013, האגרה השנתית עומדת על 356 ש”ח. האגרה מוטלת על כל מקלט טלוויזיה שברשותו של אדם, למעט יחידות מגורים, בהם מוטלת אגרה אחת בלבד, בלי להתחשב בכמות המקלטים שביחידה, ולמעט מקרים בהם חל פטור מאגרה, כפי שיפורט.
2. חובת הדיווח
חוק רשות השידור קובע, שעל האזרח מוטלת החובה לדווח לרשות השידור על רכישת או קבלת מקלט טלוויזיה. לפי החוק, תשלום האגרה אינו תלוי בקבלת דרישה מהרשות. לפיכך, אזרח שאינו מדווח על מקלט טלוויזיה שברשותו, עלול לספוג קנס פיגור בתשלום.
כל אזרח חייב לדווח לרשות השידור על רכישה או קבלת מקלט טלוויזיה בתוך 30 יום מקבלתו לידיו. לעניין האגרה וחובת הדיווח, החוק לא מבחין בין בעלות על המכשיר לבין החזקתו (למשל, במשמרת, בשכירות או במתנה).
3. מה נחשב מקלט טלוויזיה? הדין מול הפרקטיקה
חוק רשות השידור קובע שאדם המחזיק “מקלט טלוויזיה” חייב לשלם אגרה, אך החוק אינו מגדיר מהו מקלט טלוויזיה. לכן, בית המשפט העליון קבע כלל לפיו מקלט טלוויזיה, כמשמעותו בחוק, הינו “כל מכשיר, או מערכת של מכשירים, אשר מבצע את הפונקציה האמורה של שליטת גלי רדיו והמרתם לכלל תמונה” (ע”א 1934/91). יש לציין, שפסק דין זה ניתן בשנת 1997, דהיינו, לפני המעבר לקליטה דיגיטלית, ולפיכך מתייחס ל”גלי רדיו” (השיטה האנלוגית).
באופן כללי יותר, נקבע בפסק הדין שהמבחן הוא פונקציונלי. דהיינו, האם יש באפשרותו של המכשיר לקלוט את שידורי הרשות. אם כן – חובה לשלם אגרה בגינו. בעקבות פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון, קבעו בתי המשפט שטלוויזיה שהוצא ממנה הטיונר (הקולט את גלי הרדיו) אינה חייבת באגרה.
4. מה בדבר מסכי מחשב וטלפונים סלולריים?
עם מעבר רשות השידור לשיטה דיגיטלית, שאינה משדרת באמצעות גלי רדיו שאינה מאפשרת צפייה ללא ממיר, הוצאת הטיונר הפכה לאות מתה, שכן ממילא הטיונר אינו יכול לקלוט את שידורי הרשות יותר. לפיכך, קבע בית המשפט בצדק, שהימצאות הטיונר במכשיר איננה רלוונטית עוד לשאלת האגרה, כי היא אינה משפיעה על יכולת קליטת השידורים (ה”פ 7411-0911).
בפסק דין נוסף נקבע שמחשב, ולעניין זה גם טלפון סלולרי המחובר לרשת האינטרנט, ובכך בעל גישה לשידורי הרשות, אינו נחשב “מקלט טלוויזיה” כהגדרתו בחוק, אלא אם הוא מחובר לממיר דיגיטלי (כגון ממירי יס, הוט או עידן). לכן, מכשיר המאפשר צפייה בשידורי הרשות, ובכך מקיים את תנאי הפונקציונליות, לא יהיה חייב באגרה אם אינו מחובר לממיר דיגיטלי (ת”א 724128/07).
כמו כן, חוק רשות השידור קובע ששידור במעגל סגור מוחרג מתחולת הוראות החוק. לכן, גם עסקים אשר משתמשים במסכים המופעלים במעגל סגור, למשל, מסכים ששימושם היחיד הינו לאבטחה, אינם חייבים באגרה, אם יוכח שאינם מסוגלים לקלוט את שידורי הרשות (בג”ץ 309/70; תא”מ 38682/08).
5. במידה וברשותי מקלט טלוויזיה, מהו סכום האגרה?
האגרה המוטלת אינה גבוהה, ועומדת, נכון לשנת 2013, על 356 שקל לשנה. כמו כן, נהוג כמעט מדי שנה להפחית את האגרה המוטלת (בשנת 2003 עמד הסכום על 515 שקלים).
6. שכחתי לשלם את האגרה. האם יוטל עליי קנס?
לפי תקנות רשות השידור, עבור כל חודש פיגור יש לשלם קנס בגובה של 10% מסכום האגרה (בחודש הראשון – 10%; בחודש השני – 20% וכן הלאה עד החודש החמישי). בנוסף, החל מהחודש השלישי לפיגור, בנוסף לקנס, יש לשלם גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה. החל מהחודש החמישי לפיגור, יש לשלם הפרשי הצמדה גם על סכום הקנס.
אם לא די בכך, הרי שרשות השידור גובה קנס והצמדה החל מיום קבלת המכשיר, ואם לא הוכח תאריך הרכישה – משנת הייצור המכשיר, וכך יכול הקנס להיות מוטל רטרואקטיבית עד 7 שנים לאחור.
7. פטורים והנחות
בתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), התשל”ד-1974, נקבע מי פטור מתשלום אגרה. התקנות גם מעניקות פטור מלא בנסיבות מסוימות. למשל, כאשר מקלט הטלוויזיה מקולקל ואינו בר שימוש, וזאת בתנאי שבודק מוסמך אישר זאת. פטור נוסף ניתן, כאמור, ביחידת מגורים, בה חובה לשלם עבור מקלט אחד בלבד. בתנאים מסוימים ניתן פטור גם לעולים, תיירים, עיוורים וחירשים-אילמים (כך לשון החוק).
לפי תקנות רשות השידור, בתי הבראה, בתי חולים, בתי אבות, מועדוני קשישים, אכסניות נוער ומועדוני צה”ל נהנים מהנחה בשיעור 50% מהאגרה. כמו כן, בתקנות נקבעה הנחה מיוחדת לבתי מלון (בשיעור הנע בין 25% ל-50%).
עו”ד אילן בומבך הוא מומחה למשפט אזרחי ומנהלי
• עוד בנושא:
• רשות השידור: “אז הטלוויזיה שאין לך, מאיזה דגם היא?”
המפלגה של יאיר לפיד: לא מתראיינים, כן מתראיינים – תלוי מי שואל
יאיר לפיד מחרים את עיתון “הארץ” ולא מתראיין לו מאז הכריז על ריצה לכנסת, דיווחתי אתמול ב”העין השביעית”. דוברת יש עתיד, נילי רייכמן, התעלמה ביום שני מכך ששאלתי בנושא נגעה לכל התקופה, וענתה: “אנחנו לא מתראיינים כלל בשלב זה, לאף כלי תקשורת”. באותו ערב שודרה כתבה על לפיד ב”עובדה”, שכללה ראיון שנערך ביום שישי, שלושה ימים לפני כן.
הבלוג “שאריות ברשת” מדווח על תלונות שעיתונאים פרסמו אתמול בטוויטר על דום השתיקה שגזרה המפלגה על נציגיה, שמסרבים להתראיין בתקופה המאוד מעניינת של הרכבת הקואליציה. זאת כשהם דווקא הסכימו להצטלם לפינה ב-ynet וסיכמו על יום צילומים בערוץ הכנסת. הדוברת רייכמן הגיבה על כך אתמול כי “כל בקשה לראיון נבחנת בצורה עניינית, חלקן מתממשות וחלקן לא”.
לאיזו גירסה של דוברת יש עתיד אתם מאמינים?