סמול טוק

אור-לי ברלב בחנה את הפוליאמוריה על בשרה, ועכשיו היא רוצה לשתף

מאיפה הגיעה ההארה לנסות פוליאמוריה?
“לפני 7-8 שנים גרתי בצפון הארץ, ופגשתי בחור פוליאמורי שלפני כן קראתי דברים שהוא כתב ברשת באיזה פורום שהייתי מסתובבת בו. פגשתי אותו אישית ושאלתי אותו מה זה, איך זה, למה, את כל השאלות שהיום שואלים אותי. הייתי אז נשואה ולא התייחסתי לזה כאל משהו שרלוונטי לחיים שלי, זה נראה לי מעניין. הוא סיפר לי וזה לא היה רלוונטי. אחרי שהתגרשתי פתאום קלטתי שיכול להיות שזה משהו שאני רוצה לבדוק אותו. ומאז אני בודקת אותו, כאשר בשנה האחרונה הגעתי ממש למימוש של התאוריה כשהייתי בשתי מערכות יחסים מקבילות עם שני גברים שונים, שידעו אחד על השני, והכל היה גלוי ופתוח ושקוף וידוע”.

זה משהו שאת ממליצה עליו?
“אני ממליצה לכל אחד לבדוק מה נכון לו. אני כן ממליצה להרחיב את הידיעה על כך שיש כל מיני אפשרויות לחיות, אבל מה כל אחד עושה עם זה – זה שלו. כתבתי פוסט בפייסבוק שעורר הדים בצורה שלא צפיתי, והמון אנשים ניגשו אלי והתחילו לשאול המון שאלות והתפתחו המון שיחות. אז החלטתי לרכז הכל לתוך ערב אחד שבו אפשר לשאול, לקבל פרטים, להגיב, לאתגר, לבחון ביחד, והוא יתקיים ב-19.2 ב-21:00 בבר קיימא בתל אביב. זה ערב שמורכב מהרצאה על הסיפור האישי שלי והתובנות שאספתי בדרך מהמחקר המאוד אישי שלי, ואחר כך דיון חופשי, ויש לי הרגשה שהוא יהיה אפילו יותר מעניין מההרצאה. אנשים יביאו התנסויות, תובנות, חששות, פחדים. זה הרי משהו שמערער על הצורה הכי בסיסית של איך שאנחנו חיים כאן. אף אחד לא אמר לנו שאפשר אחרת, נולדנו לתוך שטאנץ'”.

את רואה בזה סוג של חזרה בשאלה?
“פחות מתחברת לאנלוגיה לדת, אבל כן הייתי קוראת לזה, מבחינתי לפחות, חלק ממהפכה תודעתית שבכל מקרה עוברת עלינו, בטח בשנתיים וחצי האחרונות, שכולנו התחלנו להטיל ספק במבנה השלטון, באמון שלנו בשלטון, במה שמספרים לנו בתקשורת. השריר של להטיל ספק הרבה יותר מתורגל מאז המחאה החברתית. השיח הזה שמתפתח הוא חלק גם מלהטיל ספק בהכל ולפתוח את עצמנו לאפשרויות חדשות של חיים, וגם איזושהי התרסה מול אורח החיים המערבי, הסטנדרטי, הקפיטליסטי, המבודד, המנוכר, הכושל. אנשים אומללים. מיעוט מהזוגות הנשואים שלא התגרשו מאושר, נשאר בתשוקה, באהבה, בריגושים. אנשים עובדים, בקושי רואים את הילדים שלהם, בקושי חיים, אורח החיים המערבי הוא אורח חיים שלא עובד, הוא כושל. האנשים באופן כללי unhappy. אני חושבת שכל דבר כזה זה איזושהי התרסה מול התרבות התרבות הזאת, שהיא על העוקם. אז יש פה לדעתי איזושהי אמירה של, ‘אוקיי, קלטנו אותך, גברת תרבות מערבית, עכשיו אנחנו נבדוק עוד כמה אפשרויות'”.

את פעילה מרכזית במחאה החברתית. זה מה שהביא אותך לשם?
“כבר עשר שנים אני חיה מחוץ לזרם בלא מעט בחירות שעשיתי, בכל מה שקשור להורות למשל, היו לי הרבה בחירות לא סטנדרטיות מתוך מחשבה ומחקר. אני כבר רגילה להיות חתרנית ולבדוק את הגבולות שלי, ובעיקר לראות שיש עוד אפשרויות ומתוכן לבחור. זה לא אוטומטית מחיקה של המיינסטרים, זה לראות שיש לי סל של אפשרויות בכל רגע נתון, ואני לא חייבת לבחור את הפרוטוטייפ האחד והיחיד שנולדתי לתוכו ושכולם עושים אותו, יש עוד אפשרויות. קוראים לזה פוליאמוריה, שזה ‘ריבוי אהבות’, אבל אני הרבה יותר אוהבת יותר את המינוח ‘אהבה חופשית’, זה גם החופש להיות במונוגמיה מתוך בחירה. יכולים להיות תקופות, רגעים, זמנים שבהם דווקא מונוגמיה הכי תתאים לי, ויכולים להיות זמנים אחרים. הרעיון הוא להיות במקום פתוח לאהבה, שנותן אהבה, שמקבל אהבה, ושיש בו את האלמנט של הבחירה, של החופש”.

גירסה שונה של פוסט זה התפרסמה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”

15 בפברואר, 2014 | בנושאים: סמול טוק | 3 תגובות

בקשה דיגיטלית

13 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

סלקום רודפת את איציק גרינוולד כבר חצי שנה על חוב של 0 שקלים

איציק גרינוולד מספר:

לפני כשנה התנתקתי מסלקלום. לפני כחצי שנה החלפתי כרטיס אשראי. מאז בממוצע כל חודשיים אני מקבל מהם את המכתב הזה, למרות שטרחתי והמתנתי 30 דקות על הקו לנציג כדי לבקש שיפסיקו לבזבז נייר על “חוב” של אפס שקלים. אופס (אגב, המכתב הזה טרי-טרי והגיע ה-י-ו-ם בדואר, למרות שהוא לכאורה מדצמבר)

אני אוהב במיוחד את סעיף 1, לשלם בבנק הדואר אפס שקלים ועליהם עמלה של 5 שקלים לא כולל מע”מ.

עטרה לוויטס הציעה לו: “הכי פשוט זה לשלוח להם שיק על סך אפס שקלים ושהם יפקידו אותו”.

12 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404, סלולר, סלקום, שירות לקוחות | 4 תגובות

פוקס ענו לשאלה פשוטה בפייסבוק אחרי 3 ימים ואז שיקרו שהלקוחות חשובים להם

שלוש יממות ופוסט אחד כאן לקח לרשת פוקס לענות לשאלה פשוטה של הלקוחה מירב פלדי בפייסבוק, “מהי מדיניות ההחזרה של פוקס?”. התשובה:

היי Merav Paldi, , רשת פוקס מאפשרת לקבל החזר כספי עבור מוצרים במשך 14 יום מיום הקניה אל מול הצגת חשבונית קנייה (החוק מחייב רק יומיים בביגוד). בנוסף, הרשת מאפשרת החלפת פריטים ללא הגבלת זמן בהצגת חשבונית קנייה.

אפשר היה לסיים זאת כאן, אבל בפוקס התעקשו לשקר ש

נושא השירות ושביעות רצון לקוחותינו הוא נר לרגלנו. המשך יום נפלא.

באמת, פוקס? אם זה כל כך נר לרגליכם, למה פלדי נאלצה לנסות להתקשר אליכם במשך שבוע ולא הגיעה לנציג שיענה לה, ואז כשבאה לפייסבוק שלכם ביקשתם שתעביר לכם את מספר הטלפון שלה, ואחר כך אמרתם לה מה שעות הפעילות של מוקד השירות, אבל לקח לכם שלושה ימים לאתר את התשובה לשאלה הפשוטה שלה?

אחרי הקיפול: השרשור המלא.

להמשך קריאה

12 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

סלקום: זמן ההמתנה לא ארוך מהרגיל כשאנחנו לא אומרים שהוא ארוך מהרגיל

אני: אבקש לדעת מתי בחודש האחרון זמן ההמתנה לשירות הלקוחות של סלקום לא היה “ארוך מהרגיל“. כמו כן, אבקש לדעת מהו הזמן הרגיל שבהשוואה אליו המערכת מציינת כי זמן ההמתנה ארוך מהרגיל.

~~דוברת~~ יועצת התקשורת של סלקום, יפעת רובינשטיין ממשרד רני רהב: “מסלקום נמסר, כי בשעות שבהן זמן ההמתנה נמוך לא מושמעת הכרזה על שירות ארוך מהרגיל וכי החברה מאפשרת ללקוח להשתמש בשירות שיחה חוזרת של נציג עם השארת פרטיו האישיים או שירות צ’ט עם נציג באתר או דרך האפליקציה”.

אני: תודה, אבל זה לא מה ששאלתי.

(לא התקבלה תשובה נוספת).

12 בפברואר, 2014 | בנושאים: סלקום, שירות לקוחות | להגיב זה מגניב

לקוחה לפוקס: אתם כשל שירות לקוח. פוקס: ברשותך, אנחנו נדגים

הנסיון של מרב פלדי לקבל שירות בפייסבוק מרשת פוקס הוכיח לה שהם שומרים על אותה רמת שירות נמוכה כמו במוקד הטלפוני.

[עדכון: שלושה ימים אחרי, פוקס עונים – ומשקרים]

• הלשין: יואב אפטר

11 בפברואר, 2014 | בנושאים: פייסבוק, שירות לקוחות | 2 תגובות

“הרבה גברים מסתירים מהמשפחה, החברים והסביבה את העובדה שהילד נולד מתרומת זרע” // סמול טוק

בתו של גיל קדרון נולדה מתרומת זרע. הוא לא מתכוון להסתיר זאת מהעולם, וגם לא ממנה

ספר לי על בתך אריאל.
“מתוקה מאוד, בת שלוש ממש לפני חודש. עוצרים אותה בערך חמש פעמים ביום ברחוב להעיר לה כמה שהיא מהממת. כיף להיות אבא שלה, וגם הקדשתי לה את הספר שלי, ‘זרע הפורענות‘. נולדה לי בת מתרומת זרע כי אני לא יכול להביא ילדים, משהו שם לא מתפקד והרפואה לא יודעת מה זה אז אי אפשר לפתור את זה. אז הלכנו על תרומת זרע. ואני בלי קשר כותב, ופתאום חשבתי על זה שהנושא הזה הוא נושא מעולה לספר, שלא כתבו עליו אף פעם, גיליתי תוך כדי הכתיבה. חיפשתי בכל שפה שיכולתי ולא מצאתי ספר על גבר שנולדו לו ילד או ילדה מתרומת זרע. זה הזוי בעיניי, כי בארץ יש בטח מאה ספרים של נשים על נושא הפוריות. חצי אחוז מהעולם הם במצבי”.

מה ייחודי להתמודדות של אב עם ילדה מתרומת זרע?
“יש פה קטע אבולוציוני מאוד מאוד חזק, שאצל הרבה אנשים גובר על השכל וההגיון. נגיד, אף אחד לא מופתע ולא אומר משהו על ילדים מאומצים – ‘איך אתם יכולים לאהוב את הילדים, האם זה לא מפריע לכם?’. יש מצב נתון ואנשים מכבדים את זה. אותי שואלים באופן קבוע, ‘איך זה מרגיש לך שהיא לא מהגנים שלך?’. עכשיו אחרי שהיא קיימת כבר אין לזה שום משמעות, כי אני לא רוצה להחליף אותה בשום דבר אחר. לפני זה זה עצוב, אבל גם העצב – אם אתה חושב על זה רציונלית, יש כאן הבניה חברתית או אבולוציונית. בבלוג שלי ושל אסף רותם, ‘תשאלי את אבא‘, אנשים קודם קראו את החוויות שלי על אבהות, כמו של כל אבא אחר, ורק אחר כך יצא הספר, ואנשים מהמעגלים היותר רחבים גילו שהיא נולדה מתרומת זרע. לפני זה לא הרגשתי שזה משהו שאני צריך לספר, הייתי פשוט אבא. זה כבר לא היה רלוונטי. זה רלוונטי מאוד בזמן הטיפולים וההריון ואחרי הלידה, כשכולם אומרים, ‘היא דומה לך, היא דומה לאמא שלך’. זה דבר ראשון שאנשים מסתכלים, זה היה מאוד נוכח בחיים שלי. למישהו ברחוב שאומר שהבת שלי דומה לי אני לא אגיד, ‘שמע גבר, היא מתרומת זרע’, לא אפיל עליו איזה תיק של טון והוא לא יידע מאיפה באתי. אז אני זורם, או שאני אומר, ‘היא לא דומה לי, סמוך עלי’. אבל ברגע שהילדה כבר גדולה ויש לה אופי, בעצם אין לזה שום משמעות”.

איך היא תתמודד עם זה בעתיד?
“שאלה מצוינת. אני קצת התעניינתי בנושא, כדי לנסות להבין איך זה יהיה. בטוח שזה יעניין אותה יותר משזה מעניין אותי. זה יסקרן אותה, בטח במידה מסויימת יתסכל אותה שהיא לא יכולה לדעת מאיפה הגיע חצי השני של החבילה הגנטית שלה. מה שכן, היא מאוד מאוד דומה לאמא שלה, גם בצבעים, בעיניים, בשיער, בעור, וגם בהתנהגות, דברים שברור שהם אינהרנטיים ולא נרכשים. זה לא שהיא יצאה לא דומה לאף אחד, לא לי ולא לאמא שלה. אני אזרום עם מה שהיא רוצה, אבל היא לא תוכל לפגוש את הבחור, מבחינת החוק. הרבה גברים במצבי מסתירים מהמשפחה, החברים והסביבה את העובדה שהילד נולד מתרומת זרע. זה נראה לי מצב מאוד עצוב, אתה חי עם זה יום יום. וזה גם לא לעניין מבחינת הילדים, לא להגיד להם. לך אולי זה נראה ברור מאליו, אבל כשנכנסתי לעולם הזה – הרבה מאוד אנשים לא צמספרים, ממש מתביישים”.

היא יודעת?
“עדיין לא. היא לא כל כך מבינה, היא קטנה. אבל אני מניח שבשנה הקרובה נגיד לה על זה משהו. זה הולך להיות אחד הדברים הכי פחות מעניינים בשבילה כרגע. לדעתי היא תהיה בת גיל 15 ופתאום תחשוב שזה משונה. כמו שפתאום בגיל 15 אתה קולט שהדוד שלך רק נשוי לדוד שלך, ולא קשר דם. היא גרה בתל אביב, יש לה שלושה בני דודים שנולדו מזוג של שתי נשים, כל אחד מהילדים נולד מתרומת זרע. אז זה לא יהיה לה הדבר הכי משונה בעולם, עד שהיא פתאום תבין שזה משונה כשהיא תתבגר”.

אתם מתכננים עוד ילדים?
“אנחנו התגרשנו, אז אנחנו לא מתכננים עוד ילדים. היא מתכננת באופן כללי. אני לא מתכנן עוד ילדים. אני סיימתי. זה לא פשוט בהתחלה, כל השנה הראשונה הזאת, אני אפגוש מישהי, אני אחבב אותה, לא נראה לי שאני ארצה לקלקל את זה. כי זה תכלס מקלקל קצת. או קצת הרבה, אתה יודע, כל אחד עם החוויה שלו”.

גירסה שונה של פוסט זה התפרסמה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 30.1.2014

11 בפברואר, 2014 | בנושאים: סמול טוק | להגיב זה מגניב

דיווח על תקלה באתר רכבת ישראל נתקל בתקלה באתר רכבת ישראל

1.

2.

• תודה, עבגד יבאור

10 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | 4 תגובות

אוטומט קנסות החניה של ראשון לציון: לא באמת נגד “בריונות כביש”, סתם מכונת כסף

עיריית ראשון לציון תפעיל בקרוב ניידת שמתעדת עבירות חניה ומאפשרת להנפיק קנסות בלי שהפקח יצא מהרכב – הגוגל סטריט ויו של הקנסות. אילן ליאור דיווח ב”הארץ” (₪):

אתמול נסעה הניידת ברחובות העיר והמחישה את הפוטנציאל של המערכת. נסיעה בת חמש דקות במרכז ראשון לציון יכולה היתה להניב לעירייה הכנסה של אלפי שקלים מדו”חות חניה. “פה יש שניים בתחנת אוטובוס, שם אחד על המדרכה, תיכף יעמוד פה רכב בחניה כפולה”, הצביעה אתמול הפקחית עדי רווח על מכוניות באחד הרחובות הסמוכים לעירייה. בינתיים, זו היתה רק נסיעת מבחן, אך מחר תתחיל הניידת להפיק דו”חות. את הדו”ח מתחייבת העירייה לשלוח לבעל הרכב בתוך שישה ימי עסקים.

למערכת החדשה פוטנציאל כלכלי גדול, אך בעיריית ראשון לציון עומדים על כך שלא זו הסיבה שנרכשה. “באמצעות המערכת החדשה אנחנו הולכים להילחם בבריונות כביש”, הצהיר סגן ראש העיר, רז קינסטליך. הוא הדגיש כי הניידת לא תעסוק כלל באכיפת עבירות חניה קלות, דוגמת אי־תשלום במקום חניה מוסדר בכחול־לבן, אלא רק בעבירות חמורות ומסוכנות. “אנחנו לא הולכים לעשות מזה מטחנה של דו”חות חניה”, הדגישה מנהלת אגף החניה בעיריית ראשון לציון, יוכי אילן.

זהו שקר, כמובן. מי שרוצה להילחם בבריונות כביש לא מחלק קנסות, אלא גורר כלי רכב שחונים בצורה שמפריעה להולכי רגל ומסכנת אותם ואת הנהגים האחרים, ופועל בשיתוף המשטרה להעמיד את העבריינים לדין על סיכון חיים ולשלול מהם את רשיון הנהיגה. אוטומט הקנסות לא עושה דבר מכל אלה – הוא רק מכונה להדפסת כסף על חשבון האזרחים.

העירייה פרסמה בפייסבוק הודעה על תחילת הפעילות של הניידות החדשות. בתגובות שם, כמובן, תמונה של ניידת שיטור משולב של העירייה חונה בחניית נכים:

ניידת שיטור משולב של עיריית ראשון לציון חונה בחניית נכים. צילום: מורן משה פליטר

• עוד בנושא: קנסות אוטומטיים בכפר סבא • עיריית כפר סבא משקרת לגבי ניידות הצילום שלה

10 בפברואר, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

ספאמר, התקשרת לזירת רצח, מה הקשר שלך למנוח?

טל יניב הטריל ספאמר טלפוני וגם הוציא ממנו פרטים על החברה המספימה:

אח, הרגשת הסיפוק. שיחת טלפון אמיתית מהדקות האחרונות, מבוססת על תרגיל שמישהו כבר ניסה בעבר:
– שלום, את טל יניב
– מי מבקש?
– מחברת פרופיט שירותים פיננסיים
– ומה הקשר שלך למנוח?
– אה… סליחה… לא ידעתי…
– שניה, רגע, ״תצלמו את הראש! את הראש!״, כן, מי אמרת?
– [אבי, שם בדוי]
– חשוב שתבין, אבי. הגעת לזירת רצח. אתה מדבר עם רב פקד מיכאל אוחיון ואנחנו בודקים כל שיחת טלפון נכנסת. מה הקשר האישי שלך לנרצח?
– אה, אנחנו עורכים שיחות טלפון מתוך רשימת לידים.
– כן, זה מה שכולם אומרים. אנחנו מנסים לבדוק כל כיוון. כמובן שכרגע אתה לא חשוד, אבל כדי להסיר ספק, אנחנו נאלץ לשלוח אליך חוקר. מה הכתובת?
– הסיבים 47 פתח תקווה. אבל באמת אין לי קשר ליניב, אנחנו עובדים עם רשימות קנויות מראש!
– קנויות מראש? אתה יכול להגיד לי ממי בדיוק קניתם? אחרת נצטרך להגיע אליך לחקירה. ותן לי בבקשה גם את מספר הח.פ. שלכם.
– רגע…. (דקה של המתנה) – בבקשה: (פרטי החברה)

לקח ראשון: בחברת פרופיט לא קוראים את ספריה של בתיה גור.