לאן נעלם ראש חטיבת הסיגינט החדש של משטרת ישראל?

תת ניצב יואב חאסן מונה לראש חטיבת הסיגינט ביחידת להב 433 של משטרת ישראל בטקס שנערך אתמול (ה’) בלשכת שר בטחון הפנים יצחק אהרונוביץ’. דיווחים על המינוי ותמונות מהטקס פורסמו באתר המשטרה ובפייסבוק של השר ואז נעלמו.

סיגינט, קיצור של סיגנל אינטליג’נס (מודיעין אותות), הוא ענף איסוף מודיעיני שמתבסס על יירוט אותות תקשורת, כמו שידורים אלחוטיים של טלפונים סלולריים וניידים ושידורים קוויים בכבלי נחושת ובסיבים אופטיים, שעליהם עוברים מגוון סוגי תקשורת, ובהם שיחות קוליות, שיחות חוזי ותקשורת נתונים (אינטרנט, פקס וכיו”ב).

המשטרה פרסמה צילומים מהטקס וכתבה באתרה:

בטקס במעמד המפכ”ל והשר לביטחון פנים אשר התקיים היום (חמישי) בלשכת השר בתל אביב, […] מונה נצ”מ יואב חאסן לתפקיד ראש חטיבת הסיגינט וקודם לדרגת תת ניצב.

נכון להיום, ההודעה לא קיימת באתר המשטרה.

שר הבטח”פ פרסם בפייסבוק תמונה מהטקס וכתב:

היום הענקתי ביחד עם מפכ”ל המשטרה דרגות לתת ניצב יואב חאסן אשר מונה לתפקיד ראש חטיבת הסיגינט. מהלך חשוב ונדרש אשר יקדם רבות את עבודת ויכולות המשטרה. […] בהצלחה!

מומחה הסייבראבטחה דורון אופק גילה שאהרונוביץ’ מחק את הסטטוס ופרסם אחר תחתיו, שהטקסט שלו זהה אך הוא נעדר תמונות מטקס המינוי.

גם הסטטוס הזה נמחק.

דיווח על מינויו של חאסן התפרסם בוואלה, ובאתר קיימת גם תמונה שצילמה דוברות המשטרה בטקס המינוי.

14 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

חברה מסחרית קובעת לאן תגלשו ברכבת ישראל

האם רכבת ישראל חוסמת גישה לאתרים בשירות האינטרנט האלחוטי החינמי שהיא מספקת לנוסעיה?

מתוך תנאי השימוש באינטרנט האלחוטי ברכבת:

• גישה לאינטרנט: רכבת ישראל איננה סורקת ואיננה מגבילה גישה לתכנים הנמצאים זמינים ברשת האינטרנט. רכבת ישראל איננה סורקת ואיננה מגבילה את התקשורת בין צדדים המשתמשים ברשת האינטרנט.

[…]

• רכבת ישראל שומרת על הזכות להסיר, לחסום, לסנן ו/או להגביל בכל דרך תכנים אשר לשיקול דעתה של הרכבת הינם בלתי חוקיים ו/או עלולים לחשוף את רכבת ישראל לאחריות.

בפועל הרכבת כן חוסמת גישה לאתרים מסויימים. בעבר חסמה, למשל, גישה לאתר הסטוצים אטרף ולבלוג הפוליטיקה והדת “שאריות ברשת“, והסירה את החסימה בעקבות שאילתה עיתונאית שלי. תגובת הרכבת אז:

רכבת ישראל אינה חוסמת אתרים ספציפיים, אלא הגדירה לחברת מוטורולה, המספקת לה את שירותי האינטרנט האלחוטי, אילו קטגוריות יחסמו (בהן: אתרי סקס, אתרים פוגעניים, אתרים הנוגעים בטרור, הימורים וכו’).

יחד עם זאת, כאשר מתקבלת פנייה בנוגע לחסימה אתר זה או אחר, היא נבחנת והאתר נפתח לגלישה, אם ונמצא שאינו משתייך לקטגוריות החסומות. בעקבות הפניה והבדיקה שנערכה, נפתחו לגלישה האתרים שצוינו.

שימו לב למה שמסתתר בתגובה: בשירות האינטרנט של הרכבת, שהיא גוף ציבורי, נחסמים לפי קטגוריות כלליות מאוד אתרים שזהותם נקבעת על ידי חברה מסחרית, אשר מספקת את שירות האינטרנט לרכבת.

14 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

בית שמש: הבלוג “פורצי הגדר” נגד הצבעת החרדים הופעל על ידי תומך מועמד החילונים אלי כהן // אבישי עברי ועידו קינן

הסיפור המלא גם באתר “הארץ” >>

עידו קינן, חדר 404, ואבישי עברי, הפלוג

אתמול, במהלך הבחירות העירוניות החוזרות בבית שמש, פרסם הבלוג “פורצי הגדר בבית שמש” שמות ותמונות של חרדים שהצביעו, במטרה להניא חרדים אחרים מלהשתתף בהן. בזמן אמת, הבלוג יוחס ל”העדה החרדית” או גורמים חרדים קנאיים אחרים, שמתנגדים להשתתפות בבחירות של המדינה הציונית. אולם היום נחשף כי מפעילו הוא חנן כהן, פעיל של מועמד הלא-חרדים מטעם הבית היהודי, אלי כהן. חנן כהן אישר הצהריים את הדברים וסגר את הבלוג.

פוסט בבלוג “פורצי הגדר”

הבלוג פרסם שמות וצילומי סטילז ו-וידאו של מצביעים חרדים, ולצדם נכתב בו: “ואלה שמות האנשים אשר נכנעו לתאוות בצע ממון והשתחוו לבעל, השתתפו בבחירות הטמאות, התחברו לרשעים ובגדו בדרכי האבות. ייזכר וייחרט שמותיהם לדיראון עולם!” עוד פרסם הבלוג טענות לעבירות בחירות, כמו טענה שאישה חרדית (שהבלוג נקב בשמה) אולצה להצביע באיום שלימודי בנה במוסד חינוכי יופסקו.

הבלוג פעל בפלטפורמת הבלוגים החינמית וורדפרס.קום בכתובת portzeihagader.wordpress.com. הפלטפורמה לא מחייבת את המשתמשים בה לחשוף את פרטיהם, ומאחר שהבלוג התארח בדומיין של וורדפרס ולא בדומיין פרטי משלו, אי אפשר לבצע שאילתת Whois כדי לגלות מי הבעלים. ב”פלוג” נכתב אתמול כי “המשטרה יכולה בקלות לאתר מאיזה קלפי נלקחה רשימת השמות המוצגת בבלוג וכך לפקח על טוהר הבחירות בזמן אמת, חבל להמתין כמה חודשים לבית המשפט”.

המשטרה לא חשפה אותו, אלא אומת הרשת. אמש חשף המשתמש “meni181818” בפורום הסקופים של רוטר כי סרטון וידאו שתיעד הרחקת פעילים מהקלפיות, אשר לונקק בבלוג, מאוחסן בחשבון הגוגל דרייב של חנן כהן, “בלוגר חילוני שתומך נלהבות באלי כהן”, עם לינק לפוסט תמיכה של חנן כהן במועמד. הבוקר פרסם “קול ההר” ברוטר סרטון שהעלה משתמש יוטיוב בשם nayes (“נייעס”, חדשות ביידיש), שבו הראה כי כתובת האימייל שסיפק בעל הבלוג מקושרת לשם חנן כהן; וכי שתי הספרות האחרונות של הטלפון שלו, שמוצגות בעת נסיון שחזור סיסמה של האימייל, תואמות לשתי הספרות האחרונות של הטלפון של חנן כהן, שמפרסם את מספרו בפומבי.

“אני מככב בסרטון חדש באינטרנט. חשיפה יפה של מה אפשר לגלות אם משתמשים בכלים של גוגל”, כתב חנן כהן בפייסבוק שלו היום בצהריים. “הדיון הזה התחיל בגילוי נחמד שעשה שימוש במיומנות אינטרנט מרשימה, וממשיך בבורות מרשימה בשימוש באינטרנט עקב הטענה שאני קשור היום באיזו שהיא צורה לקרן החדשה לישראל. נסיון לקשר את הפעילות שלי למקום העבודה הקודם או הנוכחי הוא מטופש לחלוטין”. כהן עבד בעבר במרכז שתי”ל של הקרן החדשה לישראל, וכיום מנהל את אתר מוזיאון המדע בירושלים, ומפעיל מזה יותר מעשור את אתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי“.

אף כי העובדה שאדם הצביע בבחירות היא מידע גלוי לציבור, פרסום השמות בהקשר של בלוג פורצי הגדר עלול להוות עבירה על חוק הבחירות של הרשויות המקומיות. סעיף 88 בחוק קובע כי “המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת […] דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות”.

בתגובה לשאלתנו על ההיבט הפלילי בתגובות בפייסבוק שלו השיב כהן: “לא יודע מה עם החוק. אם ייתבעו, אתמודד”. לפנייתנו בטלפון השיב כהן: “אני לא מתראיין”.

(תודה לריקרדו מגון על הטיפ)

__________________
הפוסט נכתב בשיתוף פעולה עם הבלוג הפוליטי “הפלוג”, וגירסה שלו מתפרסמת שם

12 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

בזק ודן מנצחים באינטרנט

אני מתלונן על נהג שלא עצר בתחנה בדף הפייסבוק של דן. ניר ואדל לועג לדן, והם לא מתחמקים מתשובה:

נטע רייך מתלוננת בפייסבוק של בזק על כך שבעיות באינטרנט גרמו לחברתה לואיז לאבד את שמחת החיים. בזק משתפים פעולה:

הדיון המלא (קליק להגדלה):

12 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

קמפייני פייסבוק פוליטיים עם דם על הידיים

השר נפתלי בנט:

השר ישראל כץ:

דרך ליאה ונאל וליאור בן אליהו.

9 במרץ, 2014 | בנושאים: 404, פוליטיקה, רשתות חברתיות | להגיב זה מגניב

יום ללא דיגיטלי // אודי שרבני

אודי שרבני

לפעמים האדם קם ולא יודע איזה יום היום. יום ללא עישון? יום ללא קניות? יום ללא לוגו? יום כדור הארץ? יום זכויות האשה? יום זכויות בעלי החיים? יום הגבר הבינלאומי? יום התקליט? יום המעשים הטובים? יום המגבת? יום זכויות האדם? יום העיוור? יום הסטודנט?

אז הנה, היום החדש שמתווסף ללוח השנה שלנו הוא “יום ללא דיגיטלי”. זה יקרה בין ה-7 ל-8 במרץ במעין שיתוף פעולה (“קופרודוקציה” קוראים לדבר הזה?) בין לוס אנג’לס, ניו-יורק, סן פרנסיסקו ותל-אביב. יוזמה טובה, אני אוהב את זה. אם נמיס לרגע את תת הז’אנר (דיגיטל) לתוך הז’אנר הקיים והכללי שבתוכו הוא חי (טכנולוגיה), אז “יום ללא דיגיטלי” הוא בעצם פלאש מוב הפוך; זה האחרון הוא נגזרת של העולם האינטרנטי (ביום כך וכך, בשעה כך וכך אנשים נפגשים במרחב משותף – לאו דווקא קרוב, אלא רוחני – ועושים את אותו מעשה). בעצם, להיות בלי להיות; בלי מחשב, בלי אינטרנט, בלי פלאפון, בלי אסמס, בלי וואטסאפ. הבנתם כבר.

העולם משתנה תוך כדי תנועה, ולמרבה האירוניה התוספות שהוא מביא איתו גורמות לעוד ועוד אמתלות, ובעיקר מטלות. היי, הרי אם לא היה “דיגיטלי” אז לא היה “יום ללא דיגיטלי”, בדיוק כמו שלהקת כוורת שרים: “מה היית עושה אם נולדת שנה לפני שהמציאו את המכולת”. אבל רגע, לא מדובר כאן על השאלה הפילוסופית (שאנשים מוצאים זמן להעלות אותה, כמובן, רק לאור נרות בלילות של הפסקת חשמל), והיא האם אותם שיפורים גורמים דווקא לעיכוב מעיק על חיי האדם, או משפרים אותו, כי ב”יום ללא דיגיטלי” מתחבא הדבר הנאלם הבא: האם הבחירה, כ”בחירה” של יום כזה, היא בעצם סתם נגזרת של צורה מול תוכן. ובכן, אם נניח ש”יום זכויות האשה” נוצר כי באמת צריך להכניס משהו למודעות (תוכן), או ש”יום ללא מכנסיים” נוצר כמשחק הבוחן את גבולות התוכן (שימוש בתוכן), אז “יום ללא דיגיטלי”, הוא כמעט אך ורק “צורה”. ואתם הרי יודעים מה קורה לאמנות או מהלכים המתבססים אך ורק על צורניות בלבד; רלוונטי עכשיו, אך בעוד כמה רגעים, דקות, שעות או שנים זה כבר מומשל לעבודה סטודנטיאלית שכולה אינה אלא “קטע”.

רגע, אני חוזר לאחור. בעוד זה שבקרוב – אם לא כבר עכשיו – אנשים עושים שימוש הפוך ואירוני בסלולריים חכמים, קרי, חוזרים אל הישן (הרי בעידן של היום כבר אי אפשר להסתמך בהתהדרות מוקצנת על משפטים נוסח “אני לא קורא עיתונים”, או “אין לי טלוויזיה בבית” כי הכל כבר ברשת), אז אני כן רואה במהלך הזה משהו טוב ונצרך לאדם; לבהות כמה שיותר, לא להשתמש הרבה בסמארטפון (הידעתם? בישראל של 2014 מסתכלים על הבלקברי שלי כאילו זה ציור מערה, בעוד אני מרגיש שזה שיא הטכנולוגיה; יש לי וואטסאפ, וחבילת שיחות), ובכלל ליהנות מתפיסת הרגע האנושי. אבל תפיסת הקונספט של החיים, כ”חיים”, השתנתה גם היא בעקבות צעדיו של העולם. ובקיצור, “יום ללא דיגיטלי” מתייחס אל העולם עם הכלים הישנים שלו. תחשבו על המשפט הדודתי “תקראו איזה ספר טוב במקום להסתכל במכשיר”. תיכף נסגור איתו את המאמר הזה שאתם לא קוראים בדפוס.

העולם של היום צריך להתייחס אל העולם של היום עם הכלים של היום. נשמע מסובך, אבל זה סתם משפט רקורסיבי. הילדים של היום לא טיפשים יותר (למרות שמפתה מאוד להגיד שכן. בעצם, מה אני משחק אותה? הם כן טיפשים מבחינת תכנים הנסמכים על סבלנות), אבל במקביל לכך, עם כל האינטרקונטיננטליה שמדגדגת להם כאן וכאן (וכאן), הם מאמנים את החיישנים שלהם; הם מהירי תפיסה, המושג “פרפראזה” מוטמע בהם כמעט מלידה (הרי הם נולדו לסרטוני תגובה, לפני הסרטון המקורי), ובקיצור, בדיוק כמו בהקשר הטקסט הזה שאתם קוראים: אוקיי, הבנו, נקסט.

“יום ללא דיגיטלי” הוא מקל בגלגלים של עצמו משתי סיבות. בדיוק כמו שלכל נושא יש שני צדדים, אז כאן – אפילו בהתכתבות עצמית – “המביט” ו”המשתמש”, שני צדדיו, מבטלים את המעשה עצמו. “המביט” מתפרק מיכולת לבקר את נושאי המכשירים הטכנולוגיים, כי בעוד זה שאנחנו נורא אוהבים להגיד בדודתיות טרחנית (בעיקר כשאנחנו באוטובוס) שכל העולם תקוע עם הפרצוף בסמארטפון ומשחקים השד יודע מה באיזו אפליקציה, אז ייתכן שהם קוראים מאמר חשוב (רמז) או הרצאה מרתקת ב”טד”. נסו את זה. נסו להסתכל על מישהו שמחזיק מכשיר ולתת לו לגיטימציה. זה טוב לעור הפנים, זו הארה. באותה מידה נסו לחמול גם על האידיוט שטס בכביש כי אולי קרה משהו לקרוביו.

ועכשיו נשארנו עם המקל בגלגליו של חוויית המשתמש. ובכן, כאן הדברים הרבה יותר אירוניים; איך אדם ללא דיגיטלי יתעד את זה שהוא נטול דיגיטליות? הרי כבר ידוע שהאדם החדש מתפלש בבוץ של עצמו בשביל להראות כמה הוא נהנה או את עצם מעשיו. כבר אין הנאה מהדבר עצמו, אלא את איך שהוא מפולטר דרך אחרים, ומשם שוב אל האני. והנה, “יום ללא דיגיטלי” לא יזכה לכך והוא זה שחופר את הקבר לעצמו. כולו גול עצמי. איך בעולם של היום, עם הכלים שלו עצמו, נדע שהמהלך הזה נעשה? ואולי הגיע הזמן לדבר כזה, זה הדבר הכי קרוב למתן בסתר של הדור הנוכחי.

אודי שרבני הוא כותב. יש לו בלוג אישי ואת דף הפייסבוק “למה אתה לא מחייך“. צילום שרבני: עמית ישראלי

6 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

הפקיד הבריטי הבכיר שניסח כללים להגנה על ילדים מפורנוגרפיה ופדופיליה ברשת נחקר בדיוק על זה

פטריק רוק, יועץ בכיר של המפלגה השמרנית בבריטניה. התפטר לפני כחודש אחרי שהמשטרה עצרה וחקרה אותו בחשד לעבירה הקשורה לתמונות ניצול ילדים וביצעה חיפוש במחשביו בדאונינג 10, משכנו הרשמי של ראש הממשלה. החקירה מביכה מאוד את ראש הממשלה דייויד קמרון, במיוחד לאור העובדה שרוק היה אחד מהפקידים שניסחו צעדים נגד פורנוגרפיית רשת ותמונות של ניצול ילדים ברשת, במסגרת תוכנית הצנזורשת של ראש הממשלה.

קמרון הכריז על תוכנית הצנזורשת ביולי אשתקד בנאום באירוע של הארגון הפילנתרופי NSPCC למניעת אלימות כלפי ילדים. לפי התוכנית, שאמורה היתה להיכנס לתוקף עד סוף 2013, כל מי שמחובר לאינטרנט במדינה יקבל חיבור מסונן מתכנים פורנוגרפיים כברירת מחדל, ורק מי שיבקש במפורש מספק התקשורת שלו יקבל אינטרנט נקי מסינון. “הפורנו שוחק את הילדוּת”, הסביר קמרון. ספקי האינטרנט הגדולים בבריטניה התיישרו עם הדרישה והחלו לספק אינטרנט מסונן כברירת מחדל (אחד מהארבעה, TalkTalk, מבקש מלקוחותיו לבחור אם לסנן או לא כבר משנת 2012). גוגל ומיקרוסופט הסכימו בנובמבר אשתקד להכניס שינויים במנועי החיפוש שלהן שימנעו הצגת תמונות של ניצול ילדים בתוצאות החיפוש של למעלה מ-100 מחרוזות חיפוש.

רוק, בן 62, היה בן טיפוחיה של ראשת הממשלה מרגרט ת’אצ’ר ומייעץ למפלגה השמרנית בבריטניה מזה שלושה עשורים. לפני שלוש שנים מינה אותו קמרון לתפקיד סגן מנהל יחידת המדיניות של דאונינג 10, שם היה מעורב בין השאר בניסוח כללי הצנזורשת.

בדאונינג 10 הסתירו את הסיפור על רוק עד שקיבלו פנייה מהעיתון דיילי מייל, שהפרטים נודעו לו. דובר מטעם דאונינג 10 אישר לעיתון כי “פטריק רוק היה אחד ממספר יועצים ופקידים שהיו מעורבים בנושא הזה [של הצנזורשת] – אבל מישהו אחר הוביל את העבודה, וההחלטות התקבלו על ידי שרים”. הדובר דיווח שלדאונינג 10 נודע על המעשים שמיוחסים לרוק ב-12 בפברואר. רוק הגיש את התפטרותו באותו לילה, שעות ספורות לפני מעצרו בבוקר המחרת. משמעות הדבר היא שהוא ידע על החקירה הצפויה עוד לפני שהמשטרה הגיעה אליו.

דובר דאונינג 10 השיב לפניית הדיילי מייל:

בערב ה-12 בפברואר נודע לראשונה לרחוב דאונינג על עבירה פוטנציאלית שקשורה לתמונות של ניצול ילדים. המידע הועבר מיידית לסוכנות הפשיעה הלאומית (NCA). ראש הממשלה יודע מיידית ועודכן בהתפתחויות. פטריק רוק נעצר בביתו בשעות המוקדמות של ה-13 בפברואר, שעות ספורות אחרי שרחוב דאונינג דיווח על העניין. בהמשך לכך, דאגנו שקציני משטרה יגיעו למס’ 10 ויקבלו גישה לכל מערכות המחשוב והמשרדים שנמצאו רלוונטיים. זו חקירה מתמשכת, וזה יהיה לא ראוי מצדנו להגיב מעבר לכך, אולם ראש הממשלה מאמין שתמונות של ניצול ילדים הן נתעבות, ושצריך לטפל בכל מי שמעורב בכך לפי החוק.

ראש הממשלה קמרון נשאל במסיבת עיתונאים מדוע שמר את הסיפור בסוד במשך שלושה שבועות, והשיב: “עלי להיות זהיר לגבי מה שאני אומר בנוגע לסיפור הזה, כי מן הסתם מתנהלת כרגע חקירה פלילית בנושא. כמובן שכששמעתי את ההאשמות הייתי מזועזע עמוקות, ואני נותר מזועזע עמוקות היום. אני לא חושב שזה היה נכון לתת בטרם עת תדרוך על חקירה פלילית, וזו הסיבה שלא עשינו זאת. אולם ברגע שנשאלו שאלות, ובלתי נמנע ששאלות יישאלו, סיפקנו תשובות מלאות וישירות, וזו בלי ספק הדרך הנכונה לענות”.

בסוכנות הפשיעה הלאומית סירבו להגיב בנימוק שהם לא חושפים פרטים של חשודים שנעצרים.

5 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

נייקי חטפה נעל מאדידס, ואולי להיפך

הדומיין Nike.co.il (שרשום על שם “Nike Israel Ltd”) מפנה לדומיין nikeisrael.co.il (שרשום על שם ilan finkel) שהפנה הבוקר לדומיין של אדידס ישראל, www.adidas.co.il.

הגולש גבע תלם דיווח על כך הבוקר ב-11:00, מבדיקה ב-11:33 עולה שהתקלה/חטיפה תוקנה, ו-Nike.co.il מפנה עכשיו ל-nike-israel.co.il (רשום על שם Grey interactive ltd), שמציג את האתר של נייקי ישראל. nikeisrael.co.il עדיין מוביל לאדידס.

תודה, גבע תלם ואבי יחזקאל.

[הפוסט עודכן ב-12:26]

5 במרץ, 2014 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

← לדף הקודם