יאיר לפיד היה חוסם גולשים שהיו עושים לו מה שהוא שלח אותם לעשות לנשיא צ’כיה

יאיר לפיד, שר החוץ של מדינת יש עתיד, ידוע כמי שמרבה לחסום גולשים בדף הפייסבוק הרשמי שלו (שממומן מכספי מימון מפלגות). כתב ערוץ הכנסת ירון אברהם פרסם כתבה על כך עוד ב-2013, והבלוקים ממשיכים לזרום. בשבוע שעבר פרסמה נועה פרייס בוואלה כתבה על פוליטיקאים שחוסמים עיתונאים, ובה ציינה כי “משיחות שערכה וואלה ברנז’ה עם עיתונאים מכלי תקשורת שונים עולה כי ‘מלך החסימות’ הוא יו”ר יש עתיד, יאיר לפיד, כשצמוד אליו ראש הממשלה בנימין נתניהו”.

לפיד ואנשיו נוהגים לחסום בפייסבוק אנשים שמתווכחים עם המנהיג האהוב, מביעים דעות שונות משלו, צודקים, וגם כי סיבות (או היעדרן, כמו במקרה של עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. בצוות יש עתיד הסבירו לו שנחסם כי עבר על הכללים, אך לא ידעו לומר איך עבר על הכללים או להציג לו את הדברים שלכאורה כתב שלכאורה עברו על הכללים; קלינגר טוען כי “ככל הזכור לי מעולם לא כתבתי תגובה או פוסט בעמוד של יאיר לפיד. לכן, חשוב לי לדעת מה עשיתי. […] אם עשיתי משהו לא בסדר בעמוד של יאיר לפיד, אתנצל כי אני לא מתכוון לפגוע. אני רק רוצה לדעת מה עשיתי כדי להחסם”).

אז הבנו שלפיד לא אוהב שמעצבנים אותו עם דעות ועובדות בפייסבוק. אבל אין לו בעיה לעשות את השנוא עליו לאיש ציבור אחר – נשיא צ’כיה, לא פחות. משרד החינוך הצ’כי החליט שאטלסים שמשמשים בבתי ספר במדינה לא יציגו את ירושלים כבירת ישראל, אלא את תל אביב, זאת בעקבות לחצים מצד שגריר פלסטין לצ’כיה (סיפור שפורסם לפני שבוע ברומניה, גם באנגלית, אבל יאיר לפיד הוא שר החוץ של יש עתיד, אז הוא מחכה שוויינט יתרגמו לו).

כדי להציל את כבודה של בירת ישראל, שלח לפיד את אוהדיו להטריל את דף הפייסבוק של הנשיא זמאן (חטאו של זמאן הוא שלראש הממשלה, בוהוסלב סובוטקה, ולשרת החינוך, הנוער והספורט הצ’כית, קטרינה ולצ’ובה, אין ערך בוויקיפידה העברית, ולזמאן יש):

ממשלת צ׳כיה הכניסה לתוכנית הלימודים שת״א היא בירת ישראל.
למה?
בגלל לחץ והסתה של הפלסטינים.
בואו נפעיל יחד לחץ חזרה.
זה עמוד הפייסבוק של נשיא צ׳כיה – Miloš Zeman – prezident České republiky
כיתבו על קיר הפייסבוק שלו בצ׳כית- אני ישראלי וירושלים בירתי:
Jsem Izraelec a Jeruzalém je moje hlavni město
לנשים- אני ישראלית:
Jsem Izraelka

העיתונאי ניר גונטז’ כתב על כך, ובתגובות ציין דן מורגנשטרן: “זה אפילו יותר גרוע. הדמגוג שלח את עדר הזומבים שלו להטריל, והם הטרילו בתגובות על תמונה על הנצחת הניספים במלחמה נגד הגסטאפו וה SS”.

גונטז’ הציע משחק: “כל מי שעוד לא נחסם אצלו יכתוב בקיר שלו; ‘יאיר לפיד, אני ישראלי שחושב שאתה דמגוג בשקל’. לנשים – ‘אני ישראלית שחושבת’. צלמו מסך וסיפרו את הדקות עד החסימה”. גונטז’ לא יוכל להשתתף במשחק, משום שהוא חסום אצל לפיד. כך גם העיתונאי תומר אביטל, שנחסם לאחרונה, כפי שסיפר לוואלה:

הוא העלה פוסט על ביקורת (על כך שצריכה להיות ביקורת וכו’) אז כתבתי לו: אם אתה בעד ביקורת למה אתה לא עונה לשאילתות העיתונאיות שאני שולח לך? הוא מחק וחסם אותי. מאז אני כל הזמן רואה אותו כותב דברים נוראיים בפייסבוק – ואני לא יכול להגיב.

בניגוד לגונטז’, אביטל לא משחק – בעזרת עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הוא הגיש לוועדת האתיקה של הכנסת תלונה נגד לפיד על התנהגות שאינה הולמת.

Hello World, שלום כיתה א’ » רבע לדיגיטל

האם המסכים, משקפי המציאות הרבודה ושאר הטכנולוגיות שמקיפות אותנו עוזרות לחינוך או פוגעות בו? נדבר עם נדב ברמן-שיפמן, דוקטורנט למחשבת ישראל וכותב הבלוג “לשון אחרת”, ועם ד”ר מייקל לוין ממעבדת החדשנות של Sesame Street (רחוב סומסום).

---

עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: עמית פומפס; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-30.8.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net

---

מייסדי וואטסאפ נגד פרסומות. ועכשיו – לפרסומות » האחראי על האינטרנט

השבוע הודיעה יצרנית אפליקציית המסרים המידיים וואטסאפ שתתחיל לשתף מידע על משתמשיה עם חברת האם, מפעילת הרשת החברתית פייסבוק. וואסטאפ הבהירה שלא היא ולא פייסבוק חשופות לתוכן ההתכתבויות והשיחות של המשתמשים, מאחר שמוקדם יותר השנה הטמיעה וואטסאפ הצפנה דו-כיוונית באפליקציה; אולם היא כן תשתף עם פייסבוק מטא-מידע על השיחות והצ’טים, וזה ישמש בין השאר למטרות מסחריות ופרסומיות.

בפוסט בבלוג של וואטסאפ כתבה החברה:

באמצעות שיפור התיאום עם פייסבוק, נוכל לעשות דברים כמו לעקוב אחר מידע בסיסי על תדירות השימוש של אנשים בשירות שלנו ושיפור המלחמה בספאם בוואטסאפ. ועל ידי חיבור מספר הטלפון שלכם למערכות של פייסבוק, פייסבוק תוכל לתת לכם הצעות חברים משופרות ולהראות לכם מודעות רלוונטיות יותר, אם יש לכם חשבון אצלם. לדוגמה, אתם עשויים לראות מודעה מחברה שאתם כבר עובדים איתה, במקום אחת ממישהו שמעולם לא שמעתם עליו.

בתנאי השימוש נכתב כי משתמשים נוכחיים של וואטסאפ יוכלו לבחור שלא לשתף את פרטיהם עם פייסבוק לצורך שיפור מודעות וחוויות מוצרים, באמצעות הסרת הסימון מהתיבה שמעידה על הסכמה לתנאים החדשים, או, אם בטעות אישרו את התנאים, ביטול ההסכמה בהגדרות החשבון. כשהם ינסו לבצע זאת, האפליקציה תזהיר אותם שהפעולה בלתי הפיכה. למרות זאת, המידע כן יועבר לפייסבוק, כפי שמוסבר בעמוד שאלות נפוצות באתר וואטסאפ: “משפחת חברות פייסבוק עדיין תקבל ותשתמש במידע הזה למטרות אחרות, כגון שיפור תשתיות ומערכות הפצה, הבנה כיצד נעשה שימוש בשירותים שלנו או שלהם, אבטחת מערכות ומלחמה בספאם, בשימוש לרעה ובפעילויות הפרה”.

משתמשים חדשים לא יוכלו לבחור שלא לשתף את פרטיהם עם פייסבוק למטרות מסחריות.

הדרך הקלה ביותר להבטיח שפייסבוק לא עוקבים אחרי ההתכתבויות שלכם היא ללחוץ על הכפתור הירוק כפי שמוצג בצילומסך הבא:

השינוי בתנאי השימוש של וואטסאפ עורר ביקורת על הפגיעה בפרטיות ובאמון המשתמשים. וואטסאפ מחברת את היישות הוואטסאפית של משתמשיה ליישות הפייסבוקית שלהם, שלא היו מחוברות קודם, לפחות לא באופן מוצהר; פייסבוק, שאפשר להתחבר אליה גם בלי טלפון סלולרי וגם בלי לספק מספר סלולרי, מקבלת כאן חיבור לסלולרי של משתמשי וואטסאפ, אפליקציה שאי אפשר להתחבר אליה בלי סלולרי ומספר טלפון סלולרי פעילים.

ראשת רשות פיקוח המידע (ICO) הבריטית, אליזבת’ דנהאם, כבר אמרה שהיא בוחנת את שינוי תנאי השימוש: “התפקיד שלנו הוא להסיט את הווילון מדברים כאלה, ולהבטיח שחברות נוהגות בשקיפות עם הציבור לגבי שיתוף המידע האישי שלו, ולהגן על הצרכנים על ידי הבטחה שהחוק מתקיים. דווח לנו על השינויים. ארגונים לא צריכים לקבל אישור מראש מה-ICO לשנות את התנאים שלהם, אבל הם צריכים לעמוד בחוקי הגנת המידע. אנחנו בוחנים את הנושא”.

ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EPIC טוען שמדובר בהפרת החוק וההתחייבות של וואטסאפ ופייסבוק לרשות הסחר הפדרלית (FTC) בעת רכישת וואטסאפ, שלפיהן החברות לא ישנו את תנאי הפרטיות בלי שהמשתמשים יבקשו/יסכימו לשינויים באופן אקטיבי (opt-in). אפי”ק הודיע כי בכוונתו להגיש תלונה בנושא.

באמצע ב-2012 פרסם יזם הטכנולוגיה יאן קום פוסט שכותרתו “למה אנחנו לא מוכרים פרסומות”, אשר מהווה כתב אישום נגד תעשיית האינטרנט, שאוכלת את הפרטיות שלנו ומחרבנת באנרים:

בראיין [אקטון] ואני בילינו במשותף 20 שנה ביאהו, שם עבדנו קשה לדאוג שהאתר ימשיך לפעול. וכן, עבדנו קשה למכור מודעות, כי זה מה שיאהו עשתה. היא אספה מידע והציגה דפים ומכרה מודעות. ראינו את יאהו מגומדת בגודל ובתפוצה על ידי גוגל… מוכרת מודעות יעילה ורווחית יותר. הם ידעו מה אתם מחפשים, אז הם יכלו לאסוף את המידע שלכם ביעילות רבה יותר, ולמכור מודעות מוצלחות יותר. בימינו, חברות יודעות אשכרה הכל עליכם, על החברים שלכם, על תחומי העניין שלכם, והן משתמשות בכל זה למכור מודעות. […] אף אחד לא מתעורר בהתלהבות לראות עוד מודעות, אף אחד לא הולך לישון במחשבה על המודעות שיראה מחר. אנחנו מכירים אנשים שהולכים לישון בהתרגשות לגבי מי שהם צ’וטטו איתו באותו יום (ומאוכזבים לגבי מי שלא). […]

פרסום הוא לא רק שיבוש של אסתטיקה, עלבון לאינטליגנציה שלכם והפרעה לחוט המחשבה שלכם. בכל חברה שמוכרת מודעות, חלק נכבד מצוות ההנדסה משקיע את זמנו בכיוונון כריית מידע, כתיבת קוד טוב יותר לאיסוף כל המידע האישי שלכם, שידרוג השרתים שמאחסנים את כל המידע והבטחה שהכל מתועד ונאסף ומפולח ונארז ונשלח… בסופו של יום, התוצאה של כל זה היא באנר פרסומי קצת אחר בדפדפן או על מסך הסלולר שלך.

זכרו, כשפרסום מעורב אתם המשתמשים מהווים את המוצר.

קום פרסם את הפוסט הזה בבלוג של וואטסאפ, חברה שהוא ואקטון הקימו יחד ב-2010. אקטון כתב פעם על פתק, שהיה מודבק על שולחן העבודה של קום, שלושה לאווים של וואטסאפ: “בלי פרסומות ! בלי משחקים ! בלי גימיקים !”. המודל העסקי שלהם היה לספק את השירות בחינם לשנה, ולגבות דולר אחד על כל שנה נוספת מכל משתמש (אם כי הם לא גבו את הכסף מכל 450 מיליון המשתמשים).

קום סיכם את הפוסט שלו מ-2012 במשפט הנבואי “כשאנשים שואלים אותנו למה אנחנו גובים תשלום עבור וואטסאפ, אנחנו אומרים, ‘האם שקלתם את האלטרנטיבה?'”. שנתיים אחר כך, פייסבוק רכשה את וואטסאפ בכ-19 מיליארד דולר. קום עובד עכשיו בפייסבוק. פרסומות זה אחלה.

---

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת אילאיל שחר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

---

תא הווידוי של וויינט: המקללת בתור לטרמפולינה זכתה למחילה מהאב שומפלבי

אתר החדשות והפרסום הסמוי וויינט הביא את המקללת-בתור-לטרמפולינה לתא הווידוי השקוף שלו, שם ביצעה טקס התנצלות והכאה על חטא וזכתה למחילה מהאב אטילה שומפלבי.

בפרק הקודם: הישראלי המכוער

הרעה בתנאים לעובדי קבוצת ידיעות אחרונות: איסור לנעול כפכפים בעבודה

אתמול פרסם סהר שלו ב”ידיעות אחרונות” כתבה נגד כפכפים, והיום קיבלו עובדי קבוצת ידיעות אחרונות אימייל בתפוצת כולם שמורה להם להימנע מלהגיע בכפכפים לעבודה, במסגרת שורת הוראות הנוגעות לקוד הלבוש בקבוצה. לידיעת הציניקנים שאומרים שהתקשורת לא משפיעה.

עוד על כפכפים ועיתונות: ב-2002 עבר העיתונאי אורי סלעי ממוסף סופשבוע של מעריב למוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות. ארבעה חודשים קודם לכן, סלעי פוטר מהמוסף ואולץ להתנצל, לאחר שהגיע לפגישה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בכפכפים וחולצה עם הדפס נגד הכיבוש.

מי מדליף לי את האמברגו החדש של סלקום?

סלקום (יחץ: רני רהב) מאוד אוהבים לשלוח קומוניקטים עם דרישת אמברגו – התחייבות של העיתונאים להימנע מפרסום עד המועד שבו סלקום מתירה לפרסם את המידע. כל כך אוהבים, עד שהם הכניסו את “תחת אמברגו לפרסום” לגוף ההזמנה כאלמנט גרפי לצד האלמנט הגרפי הפופולרי “Save the Date”.

מאחר שאני לא עובד עם אמברגואים, ומאחר שמשרדו של רני רהב מחרים אותי ולא שולח לי קומוניקטים של סלקום, אני פטור מלציית לו. אם אתם עיתונאים/יחצנים/עובדי סלקום שיודעים במה מדובר, מוזמנים להדליף לי בת”ד 404 או בדרכים אחרות.

צה”ל שלח מידע אישי על מילואימניק לאיש בעל שם זהה (שאינו מילואימניק)

“אי אפשר להסיר את הסמסים הטורדניים האלה, שמגיעים אחת לחודש וממש מיותרים”, מתלוננת שירה (שביקשה שלא אפרסם את שמה המלא). המסמס שולח את ההודעות מכתובות מפוברקות, כך שאי אפשר לראות את מספרו, ולכן אי אפשר לשלוח לו בקשת הסרה, להתקשר אליו לבקש שיפסיק או לחסום את ההודעות ממנו. הוא גם לא מצרף מספר או כתובת אימייל להסרה מרשימת התפוצה. כתובות השולח הן MokedMiluim, ולפעמים Kishur, ומאחוריהן עומד גוף גדול ומוכר – צה”ל.

שירה היא קצינה במילואים, וצה”ל מתעקש לעדכן אותה במידע למילואימניקים, שכולל בעיקר עדכונים על התפתחותו של אתר המילואים (הושק! יש לו גירסה המותאמת לנייד!) ולנזוף בה כי “עפ”י רישומי הצבא, טרם נכנסת לאתר המילואים”.

גם אריאל מתלונן על הספאם הצה”לי: “אני אמנם משובץ [למילואים], אבל לא קראו לי אפילו לשעה מאז שהשתחררתי. לא נראה לי שביקשתי הודעות בסמס אבל הם לא היחידים מצה”ל שמספימים אותי”. הכתובת המפוברקת MerkazGius שלחה לו הפניה ל”אגרת לחג הפסח מטעם מפקד עוצבת ‘קרייתי’, אל”מ רלי מרגלית”, והכתובת הפיקטיבית AKA סימסה לו בהתרגשות פרסומות ותעמולה – “לראשונה, אתר עשור למלחמת לבנון השנייה” ו”מילואים זה כולנו – ישראל מצדיעה למשרתי המילואים! היכנסו לקישור לצפייה בסרטון הקמפיין”.

@idokius אני קיבלתי ארבע הודעות pic.twitter.com/RmQIiRqipB

— אריאל (@ariel_api) August 23, 2016

גם ביחידת דובר צה”ל מתקשים להשתחרר מהמנהג המטריד של שיחות ממספרים בדויים. אחרי שפניתי אליהם באימייל בבקשת תגובה, הם התקשרו אלי מספר פעמים ממספר שזוהה כ-005213 ו-005214, וכמובן שלא עניתי. כשהתקשרו ממספר אמיתי והתלוננו שלא עניתי לשיחות הקודמות, הסברתי שמי שרוצה שיחזרו אליו מתקשר ממספר מזוהה (אפשר גם לסמס או להשאיר הודעה!).

מדוע מערך המילואים של צה”ל שולח הודעות מכתובות מפוברקות שלא מאפשרות הסרה/חסימה, ולא מספק לנמענים אפשרות הסרה בשליחת הודעה למספר טלפון או בלינק?
דובר צה”ל: “צה”ל פועל להנגשת המידע למשרתי המילואים במגוון אמצעים. כחלק מהליך זה ובמסגרת שירותם הצבאי, מקבלים חיילי המילואים מידע אודות זכויותיהם וחובותיהם באמצעות אתר המילואים, המשמש חלופה להודעות דואר ולשיחות טלפון“.

(מחקתי מתגובת דו”ץ את כל מה שאינו רלוונטי לשאלות ששאלתי).

הפקרת מידע פרטי

“אני מקבל בשבועות האחרונים מיילים מאתר ‘מילואים'”, סיפר לי מוספם צה”ל נוסף, איל ברק. “מחכה לך עדכון אודות צו באתר המילואים. לצפייה יש להיכנס לאזור האישי”, נכתב בהם. “יש לציין שאני עם פטור ממילואים כך שבבירור אין למיילים הללו קשר אלי”, הוא אומר. “בכמה פעמים הראשונות מחקתי אותם. בסוף פניתי טלפונית אליהם והם אמרו שיטפלו. אחרי יותר מחודש חזרה אלי חיילת ואמרה שסידרו את זה ויותר לא אקבל מהם פניות”.

ואכן, הודעות האימייל על צווי המילואים הבדיוניים פסקו. במקומם, מערך המילואים של צה”ל שלח לאיל ברק מסמך פדף עם פרטיו המלאים והמפורטים עד כאב של איל ברק אחר – שם מלא, תאריך לידה, מס’ ת”ז, כתובת מגורים, מספר טלפון, כתובת אימייל, מצב משפחתי, שם מלא קודם ונוכחי ומס’ ת”ז של בת הזוג, שמות ותאריכי לידה של ילדים, מקום עבודה, פרטי איש קשר למקרה אסון ופרטים מלאים של חשבון הבנק.

“אגב”, אומר ברק, “הפרטים הללו מאפשרים איפוס סיסמה וכניסה לאתר, כניסה שתאפשר לי לשנות את סניף הבנק אליו יגיעו דמי המילואים או מה שאמורים לקבל מהמילואים”. תרמית בוטה כזו תוביל בקלות לנוכל, אבל מידע אישי מפורט ברמה כזו עלול להיות מנוצל לרעה בדרכים מגוונות, מפילוח ומכירה למאגרי מידע ועד לגניבת זהות.

איך קרה שאיל ברק קיבל אימיילים מאתר המילואים אף שהוא אינו חייל מילואים? איך קרה שקיבל מסמך עם פרטים אישיים של איל ברק אחר?
דובר צה”ל: “מדובר בתקלה טכנית המצויה בטיפול”.

הפקרת פרטיותו של חייל מילואים היא, לתפיסת צה”ל, “תקלה טכנית”, לידיעת אנשים שמידע עליהם נמצא בידי צה”ל.

---

מתפרסם במקור בגירסה שונה באתר הארץ, 25.8.2016, וב”מוסף הארץ”, 26.8.2016

---

עוד בנושא:

מדוע מחזיק צה”ל מאגרי מידע אישיים על אזרחים אחרי שסיימו את שירותם הצבאי?

הישראלי המכוער: שם בראש דף הבית של אתר חדשות גדול כתבה על אישה שקיללה

זמיר דחב”ש מכחיש שהוא פייסבוקמן – אבל זה בדיוק מה שגיבור-על היה עושה!

אחרי התייחסות פייסבוק לפרשת העלמת הפוסטים הביקורתיים נגדה ונגד זמיר דחב”ש, יחצנה בישראל, דחב”ש הגיב הערב בפייסבוק שלו:

העלמת הפוסטים הביקורתיים: בפייסבוק “מתנצלים על כל אי נוחות שנגרמה”, “בודקים”

פוסטים של אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן, אשר ביקרו את פייסבוק, נעלמו בסוף השבוע מהרשת החברתית. פייסבוק הגיבה אתמול לדברים בהתנצלות והודעה על בדיקה, וטרם מסרה הסבר.

דורי בן-ישראל מאתר “מזבלה” פרסם כתבה שבה נטען כי זמיר דחב”ש, שותף בחברת היחצנות “שלום תל אביב” והיחצן של פייסבוק ישראל ושל איגוד הבנקים, עקב אחרי פעילות הרשת של ארגון “באים לבנקאים”, שרדף את הבנקים, אותו ואת מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי תאני סופר, עד שדף הפייסבוק שלו נסגר. רותם שטרקמן שיתף את הכתבה בטוויטר, שנשאבה משם אוטומטית גם לפוסט בפייסבוק. הפוסט נעלם מפייסבוק. גולשים נוספים התלוננו על מחיקת פוסטים שכתבו בנושא, אך ייתכן שהם שיתפו את הפוסט של שטרקמן, והפוסטים שלהם נעלמו/הוסתרו אוטומטית ברגע שהפוסט של שטרקמן נעלם. מאוחר יותר, אחרי ששטרקמן כתב על ההיעלמות, הפוסט חזר.

שי גולדן פרסם פוסט ארוך שבו האשים את פייסבוק במחיקת הפוסט של שטרקמן וביקר אותה על התנהגותה. הפוסט שלו נעלם מפייסבוק וטרם חזר.

פייסבוק מסרו בתחילה לאתר וואלה: “אנחנו לא מגיבים לרוב למקרים ספציפיים”.

אתמול בשמונה בערב קיבלתי את תגובת פייסבוק באמצעות “שלום תל אביב”:

אנו כרגע בודקים מדוע הפוסטים המדוברים נעלמו וחזרו. אנו מתנצלים על כל אי נוחות שנגרמה. כל דיווח נבדק פרטנית על-ידי צוות המומחים הגלובאלי האמון על כללי קהילת פייסבוק ופועל 24/7 ואינו נמצא באחריות פייסבוק ישראל.

יתכן שמדובר בתקלה, שבצירוף מקרים פגעה בשני פוסטים של אנשי תקשורת מרובי עוקבים שעסקו באותו נושא ביקורתי כלפי פייסבוק ויחצנה. בינתיים פייסבוק לא יודעת (או לא רוצה) להסביר מה קרה, וממילא לא לוקחת אחריות. ואגב, “בודקים מדוע הפוסטים המדוברים נעלמו וחזרו” – אני שאלתי גם על הפוסט של גולדן – שכאמור, ובניגוד לדברי פייסבוק, נעלם אך לא חזר.

לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•