פרסום חוצות ב-20 שקל, נשים מסבות לתכנות ופרלין מריר-מתוק » רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

חדש! רסס רבע לדיגיטל

רוצים לקנות פרסום בשלט חוצות אלקטרוני? רועי שיבק מ-Spoteer יספר לכם איך ויגיד לכם שזה לא כל כך יקר. רוצות לעשות הסבה להייטק? תקווה רג’פורקאר תספר לכם איך לעשות את זה, כמו שהיא עשתה בתוכנית App2u של גוגל ועמותת מחשבה טובה. ויערה קלמנוביץ’ בסיפור מתוק-מריר לחג על שטר מזויף שהוביל לשיימינג בפייסבוק שהוביל להצפה של עזרה ותמיכה.


זייפן יקר.
הגעת הערב להתחנה הראשונה ירושלים – The First Station Jerusalem
לחנות השוקולד שלי, יער הקקאו.

ביקשת שאמכור…

Posted by Yaara Kalmanovitch on Tuesday, September 13, 2016


עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: שון קאמל; סייברמפיקה: סתיו נמר (ביי סתיו, בהצלחה באזרחות); מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-27.9.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


איפה לא מקבלים תווי שי לחג של בנק ישראל?

אייס אמרו שהם נותנים תוספת לתווי השי לחג, אז ביקשתי לברר אם היא חלה גם על תווי שי של בנק ישראל. הם לא מקבלים תווי שי של בנק ישראל.

תגובה בפוסט של אייס ושיחה עם אייס בפייסבוק על קבלת תווי שי של בנק ישראל

עוד על תווי שי לחג, ויש לזכור שתו פגום לא יכובד

פריצה לאייקלאוד של פיפה מידלטון » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

הסאן דיווח שפרצן פרץ לחשבון האייקלאוד של פיפה מידלטון וגנב משם תמונות שלה, שאותן הציע למכירה לתקשורת. אייקלאוד, שירות הענן של אפל, עמד גם במוקד ה”ףאפנינג“, אוסף תמונות עירום פרטיות של סלביות שנגנבו באמצעות פריצות לחשבונות האייקלאוד שלהן והופצו ברשת ב-2014.

פיפה מידלטון. תמונה: TheMatthewSlack (cc-by)


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


חוק הפייסבוק של שקד-ארדן: פלסטינים יראו את ההסתה אבל ישראלים לא; ארדן: “קביעת אחריות על פייסבוק תייצר סטנדרט”

שר בטחון הפנים גלעד ארדן, סגן נשיא פייסבוק לענייני מדיניות ג’ואל קפלן, מנהלת המדיניות בפייסבוק מוניקה ביקרט, שרת המשפטים איילת שקד ומנהלת קשרי ממשל ותקשורת בפייסבוק ישראל ג’ורדנה קוטלר. צילום: דוברות השר ארדן

ארדן, קפלן, ביקרט, שרד וקוטלר בפגישה. צילום: דוברות ארדן

ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על הסתה ברשת. אם לדייק, לא כל ממשלת ישראל, לא כל ההסתה ולא בכל הרשת. חברי הממשלה שמגוייסים למלחמה הם השרים למשפטים ולבטחון פנים איילת שקד וגלעד ארדן בהתאמה. השניים פועלים במקביל בהסברה, בחקיקה ובדיווח לחברות המדיה-טכנולוגיה על תכני הסתה כאחרוני הגולשים.

ארדן פתח בהסברה כשהעלה תמונה מנטלית של דם על ידיו של מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק זאקרברג בראיון אצל רינה מצליח בתחילת יולי, זמן קצר לאחר שמחבל פלסטיני רצח את הילדה הלל יפה אריאל: “אני בעד שאדון מארק צוקרברג, שאני אומר בצער רב, חלק מהדם של הנרצחים, כולל בפיגועים האחרונים, של הלל זכרונה לברכה, כי ניתן היה לדווח למשטרה או לגורמי הבטחון על הפוסט שהעלה אותו רוצח שפל”.

זמן קצר אחר כך העלו ארדן ושקד את “חוק הפייסבוק”, שהוצג ככזה שיאפשר להסיר מהאינטרנט תכנים מעודדי טרור תוך שעות ספורות באמצעות צו בית משפט, אולם בפועל הוא סוס טרויאני של צנזורשת. בראיון ל”העין השביעית”, עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הגדיר אותו כ”חוק דרקוני שיאפשר כמעט ללא ביקורת לכל תובע משטרתי לצנזר תכנים ברשת אם לא מוצא חן בעיניו מה שכתוב בהם, ובלי להיות כפוף לדיני הראיות”.

השנה הוקמה בפרקליטות המדינה יחידת פשעי סייבר, ואם חשבנו שהיא באה לעזור לתביעה של מדינת ישראל להתקדם למאה ה-21, על שלל אתגריה הדיגיטליים, הטכנולוגיים והווירטואליים, באה שרת המשפטים והבהירה שגם זו מגוייסת למלחמה בהסתה: “אחד מהתפקידים המרכזיים של אותה מחלקה היא לעבוד מול החברות, מול פייסבוק, גוגל ויוטיוב, מול החברות הגדולות, ולהסיר תכנים מסיתים מהרשת”, אמרה שקד באמצע החודש בנאום ב”הכנס ה-16 ללוחמה בטרור”. “כל גורמי הבטחון מעבירים אלינו למשרד המשפטים, לפרקליטות, את החומרים, בין אם זה דפי פייסבוק, פוסטים, סרטוני פייסבוק, ואנחנו מעבירים את זה לחברות ומבקשים להסיר אותם”. ארדן אמר בראיון לרזי ברקאי בגלצ: “משרד המשפטים, המשטרה והשב”כ הקימו צוות משותף בהנחייתנו כדי לחפש כל הזמן פוסטים או דפים שיש בהם דברי הסתה ותמיכה בטרור. אחת לכמה שבועות עושים מבצע מרוכז ומעבירים לפייסבוק, ודרך אגב גם לעוד חברות, תוכן שלדעת הצוות הזה עובר על החוק, מסית וכו’ […] בקשות בהיקף של מאות פוסטים ודפים”. בידיעות אחרונות דיווחו על עשרות תכנים – 158 בקשות הסרה מפייסבוק ו-13 בקשות הסרה מיוטיוב בארבעת החודשים האחרונים.

פלסטיני אוחז בסכין וצועד לעבר שני חרדים, לצד ההשתגית #انتفاضة_السكاكين (אינתיפאדת הסכינים). תמונה: צילומסך מהפייסבוק של אתר החדשות Alresalah.net המקושר לחמאס

אילו תכנים ביקשה המדינה מפייסבוק ומגוגל להסיר? עו”ד רועי פלד הגיש בקשת חופש מידע בנושא והוא מחכה לתשובה. אפשר כבר לנחש שלא תימצא שם כמעט הסתה של יהודים נגד ערבים: ג’ון בראון פרסם ב”שיחה מקומית” מידע שעלה מבקשת חופש מידע שהגיש למשטרה יחד עם פורום דו-קיום בנגב, ולפיו ב-2015 הוגשו 43 כתבי אישום על הסתה, 3 מהם נגד יהודים והשאר נגד ערבים, ומתחילת 2016 הוגשו 37 כתבי אישום בעבירות הסתה, 0 מהם נגד יהודים והשאר נגד ערבים (משרד המשפטים תיקן ואמר שהשנה הוגשו 3 כתבי אישום נגד יהודים על הסתה שבוצעה בשנים קודמות).

הצייתנות של גוגל ופייסבוק לבקשות ההסרה גברה, לעדות צמד השרים. “לפני שנה, הייתי אומרת שקיבלנו, ככה, השיתוף פעולה הייתי אומרת היה עומד על 50%, 50% ממה שביקשנו היה מוסר”, אמרה שקד בכנס, וארדן אמר בגלצ: “בהתחלה שיתוף הפעולה מצד פייסבוק היה גרוע ביותר – 2/3 מהבקשות לא התקבלו”. אולם לדבריו “שיתוף הפעולה מצד פייסבוק התגבר מאוד, ובמבצע האחרון הם באמת הסירו 95% מהבקשות שלנו”. לדברי שקד, “היום פייסבוק מסירה כבר 95% מהתכנים שאנחנו מבקשים. יוטיוב וגוגל מסירים כ-80%”,

מדוע התרככו החברות? “אני לא אומר שיש קשר אולי לביקורת שלי ולחקיקה, אבל יש כאלו שחושבים שכן”, אמר ארדן לגלצ, ואי אפשר לפטור את דבריו כהתרברבות אופיינית של פוליטיקאי. כשגוגל ופייסבוק הבריזו מדיון בוועדת החוקה על פגיעה בפרטיות המשתמשים, יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי איים כי “אני מוכן להשבית את פייסבוק עבור זה”. האיום שלו לא הפחיד איש, אולי כי פרסם אותו בפייסבוק ואף שילם לה כדי לקדמו. אבל הבכירים שפייסבוק וגוגל שלחו לפגישה עם ארדן ושקד ב-12.9 לא הבריזו.

החוק קשה – אבל הוא צחוק

גוגל ופייסבוק לוקחות ברצינות את איום החקיקה של צמד השרים – הפעלת חקיקה כזו במדינה של שמונה מיליון אנשים היא אמנם רק מטרד עבור חברות עם מיליארדי משתמשים, אולם היא סכנה של ממש כשמדובר במדינה מערבית מתקדמת-טכנולוגית, שעלולה לתת השראה ולהוות תקדים עבור מדינות מערביות אחרות, שסובלות גם הן מטרור וידן קלה על הדק החקיקה. על כן פייסבוק שלחה לפגישה בשבוע שעבר את סגן הנשיא לענייני מדיניות ג’ואל קפלן, מנהלת המדיניות מוניקה ביקרט וצירפו לפגישה את מנהלת קשרי ממשל ותקשורת בפייסבוק ישראל ג’ורדנה קוטלר, כי לפגישה כזאת תמיד טוב לבוא עם קשרים עם ראש הממשלה נתניהו; וגוגל שלחה את היועצת הבכירה למדיניות ציבורית ביוטיוב, ג’וניפר דאונז.

אבל פייסבוק וגוגל הן עדיין תאגידים אמריקאיים רבי עוצמה עם נוכחות גלובלית ותקנונים שמאחוריהם עומד ייעוץ משפטי רציני. נציגי שתי החברות הבהירו לשרים ארדן ושקד: אנחנו מחוייבים למלחמה בהסתה לטרור, ומספקים לכם ולמשתמשים כלים לדיווח על תכנים מסיתים לטרור. אם תבחרו לפעול במסלול החקיקתי ותחוקקו חוק שמחייב הסרת תכנים – כמובן שנציית לו. אבל החוקים של ישראל תקפים רק בישראל. התכנים שתבקשו שנסיר יוסתרו מעיני גולשים בישראל (כלומר לא יוצגו לגולשים מכתובות IP שמזוהות כישראליות), אבל ימשיכו להיות מוצגים לגולשים במדינות שבהן החוק שלכם לא חל – כולל בשטחי הרשות הפלסטינית.

מדובר בשיטה שנקראת גאוחסימה (geoblocking), אשר משמשת גופים גלובליים לאכוף חוקים והסכמים מקומיים, כמו כשנטפליקס חוסמת ללקוחותיה הישראלים גישה ל”בית הקלפים” שהיא מכרה בבלעדיות ליס ולסלקום טי.וי.

המשמעות המעשית של המדיניות הזאת היא שמדינת ישראל תשקיע משאבים יקרים באיתור תכני הסתה, ואז, במקום לגרום למחיקה מוחלטת שלהם ולסנקציות כלפי המשתמשים שפרסמו אותם, היא תגרום להסתרתם מישראלים, שלא יהיו מודעים לקיומם (כשלון במאבק הפנים-הסברתי) ולא יוכלו לדווח עליהם לפייסבוק (כשלון במאבק להסרת התכנים; הישראלים יצטרכו לקוות שגולש לא-ישראלי ידווח על התכנים כמסיתים לטרור, או שגוגל ופייסבוק עצמן יגדילו ראש, יבחנו את התכנים בעצמן ויחליטו שצריך להסירם כליל); במקביל, התכנים ימשיכו להיות מוצגים לקהל היעד שלהם, פלסטינים שמתגוררים ברש”פ, אשר ארגוני הטרור שואפים לגייסם לבצע פיגועים (כשלון במאבק בטרור).

(בינואר השנה גילה הבלוג israellycool.com דפי פייסבוק שמסיתים נגד יהודים, אשר אינם נגישים לגולשים מישראל וממקומות אחרים בעולם, אבל גלויים לגולשים מהרשות הפלסטינית. מנהלי דפי הסתה נגד יהודים-ישראלים יכולים לחסוך לעצמם את העימות עם ישראל ולחסום מלכתחילה גולשים מישראל מלצפות בתכניהם).

“כשאני מדבר על הסתה אני מסכים שזה עולה בהקשר של גל הטרור”, הסביר לי השר ארדן בראיון טלפוני, “אבל הסתה לאלימות, רצח וטרור חלה גם על הציבור היהודי, למרות שיש היקף הרבה יותר גדול של הסתה על בסיס לאומי בהקשר של הטרור הפלסטיני. יש חשיבות לחוק משום שחלק מהטרור מגיע ממזרח ירושלים וחלק מאוד קטן מערביי ישראל נושאי תעודות כחולות. וכשאתה מדבר על הרשות הפלסטינית, כל חוק שמחוקקים בישראל, אם רוצים, יש תהליך של החלה שלו גם על אזור יהודה ושומרון, שבו אנחנו נחשבים הריבון”.

תינוק משחק בגלובוס מלגו. תמונה: dirkb86 (cc-by)

מגוגל נמסר: “ליוטיוב יש מדיניות ברורה שאוסרת תכנים עם אלימות בלתי מוצדקת, שיח שנאה והסתה לבצע מעשי אלימות, ואנו מסירים סרטונים שמפירים את המדיניות הזו כשהם מסומנים על ידי משתמשינו. אנחנו גם סוגרים חשבונות שנפתחים על ידי חברים בארגוני טרור זרים [FTO – גופים מחוץ לארה”ב שמחלקת המדינה האמריקאית מגדירה כמעורבים בפעולות בטרור; ע”ק]. הפגישות שנערכו בישראל היו חלק ממפגשים רבים שאנחנו עורכים עם קובעי מדיניות במדינות שונות כדי להסביר את המדיניות שלנו בנוגע לתכנים שנויים במחלוקת, סימונם והסרתם”. בפוסט בלוג הרשמי של יוטיוב נכתב: “אנחנו גם לוקחים בחשבון חוקים מקומיים בארצות שבהן אנו פועלים ואם אנחנו מקבלים הודעה חוקית תקפה שתוכן מפר חוק מקומי, נגביל את התוכן הזה בדומיין המקומי של המדינה”. הפוסט, שמסביר למה חשוב שגולשים יסמנו תכנים בעייתיים, פורסם ב-15.9, ימים ספורים אחרי פגישתם של ארדן ושקד עם נציגת גוגל.

מפייסבוק נמסר: “במהלך הפגישות שהתקיימו בין נציגי פייסבוק לבין חברי ממשלת ישראל, פייסבוק הדגישה כי יש לה יש [כך במקור] אפס סובלנות לטרור והסבירה להם את המדיניות הגלובלית שלה. אנו רוצים שאנשים בכל מקום בעולם ירגישו בטוחים כאשר הם משתמשים בפייסבוק ומסיבה זו פיתחנו והגדרנו כללי קהילה, המבהירים שאין מקום בפייסבוק לטרוריסטים או לתוכן שמקדם טרור”.

לא מן הנמנע ש”חוק הפייסבוק” היה מלכתחילה רק הצהרת חוק, שנועד לתת לשקד-ארדן נקודות בציבור ולשמש כשוט למשמע את פייסבוק וגוגל, כשלא היתה כוונה אמיתית להכניסו לספר החוקים. בראיון שנתנה שקד לרדיו ללא הפסקה בתחילת יולי, בסמוך להפרחת הצעת החוק, היא אמרה: “היום המערכת היא וולונטרית, אם חברות האינטרנט רוצות, הן מסירות. מסך הפניות שלנו אליהן, 50% הן מסירות ו-50% לא. אנחנו רוצים שעל ה-50% שלא מסירים, שתהיה לנו דרך לכפות על החברה להסיר. ללא חוק, אין לנו על סמך מה לפנות ולבקש שיסירו את התוכן, אין היום אפשרות משפטית כזאת”. מאז, כאמור, עלו רמות הצייתנות ל-80-95%. אפשר להחזיר את החוק למגירת האיומים.

ארדן אמר לי: “קביעת אחריות על פייסבוק והחברות לנטר ולהסיר תכני הסתה לטרור, גם אם תקבע חובה רק על ישראל בהתחלה, תגרום לעוד ועוד חוקים כאלה בעולם לעבור ותייצר סטנדרט שייאלץ את החברות להסיר תכני תמיכה בטרור מכל מקום בעולם כי אחרת הן יהיו חשופות לתביעות נזיקין של קורבנות”.

מהשרה שקד נמסר בתגובה: “שרת המשפטים ומשרד המשפטים יידעו להתמודד עם כל אתגר משפטי שיעמוד בפניהם, אם וכאשר יידרשו לכך”.

גאוחסימה היא עניין של גאוגרפיה

הבלוגר האמריקאי ריצ’רד סילברסטין עשה לעצמו שם בפרסום מידע שנאסר לפרסום בישראל, כשבין השאר היה מהראשונים לדווח בגלוי על פרשת ענת קם כשזו היתה מוסתרת בצו איסור פרסום. באמצע מאי השנה פרסם סילברסטין ציוץ בטוויטר על חקירה באזהרה של שופט ישראלי בחשד לעבירות מין ואלימות נגד בתו, וחשף את שמו, האסור בפרסום בישראל.

טוויטר דיווחה לסילברסטין שקיבלה פנייה ממשרד פרקליט המדינה הישראלי, שטוען שהציוץ הוא עבירה על החוק בישראל, וביקשה ממנו להודיע בהקדם אם בכוונתו למחוק את הציוץ. זמן קצר לאחר מכן, טוויטר הודיעה לסילברסטין כי “בהתאם לחוק ולמדיניות שלנו, טוויטר חוסמת כעת את הציוצ/ים הבא/ים בישראל”.

ציוץ של ריצ'רד סילברסטין שחסום לגולשים מישראל

גולשים שיגלשו מישראל לפיד של סילברסטין לא יראו את הציוץ המדובר, ואם יכנסו ללינק ישיר אליו יראו את ההודעה “הציוץ הזה מ-@richards1052 נחסם ב: ישראל. למד עוד”, כשהלינק על שתי המילים האחרונות מוביל לעמוד הסבר לגבי חסימת תכנים במדינות, איך רשויות ממשל ואכיפה יכולות לבקש חסימות כאלו וכו’.

נטפליקס, שמפעילה גאוחסימה כדי לקיים את ההסכמים שלה עם זכיינים מקומיים שקנו ממנה זכויות שידור, הצהירה שתילחם בשירותים שעוקפים את הגאוחסימה שלה. טוויטר, לעומתה, לא יוצאת מגדרה להסתיר את הציוץ מישראלים, ועושה את המינימום שצריך כדי לציית לחוק הישראלי. ישראלים שרוצים לראות את הציוץ יכולים לחפשו בגוגל או בשירותי מטמון (cache) שונים, או לגלוש תוך שימוש בשירות פרוקסי/VPN שמציג אותם כאילו הם גולשים ממדינה אחרת.

סילברסטין דיווח על הצינזורשת בבלוגו, ואימבד שם את הציוץ המצונזר. גולשים מישראל שייכנסו לפוסט הזה יוכלו לראות את הציוץ גלוי לגמרי.


התפרסם בגירסה מאוד מקוצרת באתר “הארץ” ב-22.9.2016 וב”מוסף הארץ” ב-23.9.2016


#כשל: לאומי דיגיטל מעודדים תזונת רו פוד עם תמונת גבר מבשל בלי כיריים

איתי ון-דר ליברמן זועם: “עוד סיבה להתעצבן על לאומי דיגיטל Leumi Digital!! הם השתמשו בתמונת סטוק שבה אישה בהריון מכינה סלט ומאחוריה בן זוג (כנראה) מנסה להכין משהו על סיר, אבל הוא לא מבין שצריך שיהיה לך כיריים בבית בשביל לחמם משהו בסיר :((((((((((((((((((((“

תמונה של גבר מבשל בסיר בלי כיריים ממודעה של בנק לאומי

תאוריות חלופיות:

• הם בקורס הכנה ללידה, הוא מתאמן בלכתוש שקדים לשמן שקדים (נועה ליברמן פלשקס)
• לדעתי הוא מדרבק קפה (גלעד מיפנו נופים)
• אלו כיריים סייבר שמחממות את האוכל בצורה אלחוטית. (ניצן שיניז)
• הוא מבשל רו פוד (אני)

עוד רעיונות? תגבבו בתגובות.

סלקום טי.וי דרשה אמברגו על השקת ערוצים שספק הערוצים פרסם לפני חודשיים

אמברגו והודעה לעיתונות שיצאה לפני האמברגו על ערוצי לייפסטייל בסלקום טי.וי. תמונה: סלקום טי.וי; עיבוד: חדר 404

חברת סלקום הודיעה הבוקר (18.9) במסיבת עיתונאים על השקת שלושה ערוצי פח חדשים בשירות הכמו-טורנטים-אבל-בתשלום סלקום טי.וי. החברה ניסתה לשמור על העניין בסוד: בהודעה ששלחה ב-11.9 באמצעות משרד היחץ שלה, רני רהב תקשורת, סלקום טי.וי סיפרה על הערוצים אבל דרשה אמברגו, כלומר שלא יפרסמו זאת לפני יום ההשקה. הבקשה היתה מגוחכת, משום שהמידע נחשף על ידי אלירן מלכי בכלכליסט ב-6.9, שבוע לפני שההודעה הזאת נשלחה.

רגע, זה לא מספיק מביך: מתברר שהמידע על הערוצים נחשף כבר ב-25.7, חודשיים לפני ההשקה ועוד לפני הפרסום בכלכליסט. ומי שחשף את המידע חודשיים לפני ההשקה היא לא אחרת מהחברה שמכרה את ערוצי הפח לסלקום טי.וי, חברת סקריפס נטוורקס אינטראקטיב, בהודעה לעיתונות באתרה:

הודעה לעיתונות של סקריפס נטוורקס אינטראקטיב מ-25.7.2016 על הסכם אספקת ערוצים לסלקום טי.וי

הבלוג “סלקום TV”, שנראה כמו בלוג לא-רשמי שעוסק בסלקום טי.וי, ציטט את הקומוניקט של סקריפס ב-12.9 ודלה ממנו כבר אז את כל המידע שהצרכנים נזקקים לו:

1. התוכן ישודר בפורמט HD

2. התוכן יכלול כתוביות בעברית

3. הערוצים יכללו בחבילת הבסיס – לא יוגדרו ערוצי פרימיום בתשלום נוסף

4. התוכן יכלול את כל מותגי העל של scripps network

ההודעה של סקריפס פורסמה בתקשורת המדיה דוברת האנגלית. גוגל אלרט וכלים דומים היו יכולים להביא את המידע לכתבים הישראליים בזמן אמת.

דיווחים על עסקת סקריפס-סלקום טי.וי בטוויטר,פייסבוק וגוגל ניוז

(הלשינה: הילה כהן)

השרים שקד וארדן מבקשים מפייסבוק למחוק פוסטים של רה”מ נתניהו ושל השרה שקד

פוסט פייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מילות הסתה שהשרים איילת שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן, ובחזית כתבה מוויינט על המלחמה של שקד וארדן באותן מילים

השרים למשפטים ולבטחון פנים איילת שקד וגלעד ארדן חותרים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפגישה שמיועדת להם הבוקר עם בכירים בחברת פייסבוק, שרי המשפטים-בטחון-פנים מתכוונים לבקש מהרשת החברתית להסיר פוסטים של ראש הממשלה, ובאופן משונה גם של השרה שקד עצמה.

דיווח של וויינט על דרישת השרים איילת שקד וגלעד ארדן מפייסבוק להסיר פוסטים עם המילים אינתיפאדה, דקירות, שהידים, דקור, דרוס, איטבח אל-יהוד, מוות ליהודים ומוות לערבים

לפי דיווח של וויינט, שקד וארדן טוענים טוענים כי פוסטים בפייסבוק שמכילים מילים ובהן אינתיפאדה, דקירות, שהידים, דקור, דרוס, איטבח אל יהוד, מוות ליהודים, ומוות לערבים מהווים הסתה לטרור.

ראש הממשלה נתניהו פרסם מספר פוסטים בפייסבוק עם מילות ההסתה הללו, הן בפרופיל הפוליטי שלו, “בנימין נתניהו – Benjamin Netanyahu”, והן בפרופיל הממלכתי שלו, “ראש ממשלת ישראל”.

פוסט פייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מילות הסתה שהשרים איילת שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מילות הסתה שהשרים איילת שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מילות הסתה שהשרים איילת שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

לזכותה של שקד ייאמר שהיא לא מפלה את עצמה לטובה – בקשתה לפייסבוק תחול גם על פוסטי ההסתה שלה. עם זאת, לא ברור מדוע שקד מטריחה את פייסבוק במקום למחוק אותם בעצמה.

פוסט פייסבוק של שרת המשפטית איילת שקד עם מילות הסתה שהשרים שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של שרת המשפטית איילת שקד עם מילות הסתה שהשרים שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של שרת המשפטית איילת שקד עם מילות הסתה שהשרים שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של שרת המשפטית איילת שקד עם מילות הסתה שהשרים שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

פוסט פייסבוק של שרת המשפטית איילת שקד עם מילות הסתה שהשרים שקד וגלעד ארדן נלחמים נגדן

רטרו-אמברגו: סלקום אוסרים על התקשורת לפרסם מידע שפורסם לפני שבוע בכלכליסט

סלקום טיוי לסוכנות רני רהב, שמחקו אותי מתפוצת ההודעות לעיתונות ולא עונים על פנייה ששלחתי בנושא אבל לא משנה כי אני משיג את ההודעות ממילא, יערכו בעוד שבוע מסיבת עיתונאים, שבה ישיקו שלושה ערוצי פח חדשים סוד מוחלט בהחלט. בהודעה לעיתונות קודמת, שנשלחה בסוף החודש שעבר, הם הכריזו על תאריך האירוע ושום דבר חוץ מזה, ודרשו אמברגו (התחייבות של העיתונאים לא לפרסם דבר לפני מועד האירוע). היום הם שלחו עוד הודעה לעיתונות על מסיבת העיתונאים, הפעם עם פירוט שמדובר בהשקת שלושת ערוצי הפח החדשים סוד מוחלט בהחלט, ושוב ציינו שזה “תחת אמברגו לפרסום”.

תחת היא מילה מדוייקת בהקשר הזה. אלירן מלכי חשף בכלכליסט לפני כמעט שבוע שהמהלך של סלקום טי.וי הוא השקת שלושה ערוצים של פח סוד מוחלט בהחלט. לעיתונאים שיגיעו למסיבת העיתונאים נותר רק ליהנות מארוחת הבוקר של אורחן משיח. כלומר מסעדת משיה.

כתבה בכלכליסט על חידוש בסלקום טי.וי, 6.9.2016, וקומוניקט שדורש אמברגו על החידוש הזה, 11.9.2016

תמונה היסטורית של ילדת הנפאלם? פייסבוק מצנזרת כי עירום » האחראי על האינטרנט

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

סיפור המאבק בין פייסבוק לבין העיתון הנורבגי אפטנפוסטן, בעקבות החלטת פייסבוק לאסור על פרסום התמונה האיקונית של הילדים הבורחים מהפצצות הנפאלם בווייטנאם, שצילם ניק אוט. המאבק הגיע עד למחיקה של אותה תמונה מהפייסבוק של ראשת ממשלת נורבגיה, ארנה סולברג, שפרסמה אותה בקריאה לפייסבוק לשקול מחדש את מדיניותה

עורך אפטנפוסטן, אספן אגיל הנסן, כתב מכתב פתוח, שפרסם בעיתונו עם הפניית שער, למייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג. בהמשך חזרה בה פייסבוק מההחלטה לאסור את פרסום התמונה.

שער העיתון הנורבגי אפטנפוסטן עם הפניה למכתב הפתוח של העורך אספן אגיל הנסן למייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק זאקרברג, 8.9.2016


משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


כשהאקרים יגנבו מידע על מילואימניקים, תזכרו שצה”ל הודיע מראש שהוא לא אחראי

באנר לקידום אתר המילואים החדש של צה"ל, 2014

בסוף 2014 הכריז צה”ל על אתר מילואים חדש, שיחליף את האמצעים הישנים והמיושנים שבאמצעותם ניהל את התקשורת עם חיילי המילואים. קצין השלישות הראשי, תא”ל שלומי סנדרוסי, אמר אז לגלצ: “החל ממחר יש להם אתר מילואים שזה יהיה הבית שלהם. הבית שבו הם יוכלו לקבל את כל המידע שהם צריכים ביום יום”. אבל בצה”ל מצהירים שאם מישהו יפרוץ לבית הזה ויגנוב ממנו מידע על המילואימניקים, הצבא לא אחראי – וזאת בניגוד לחוק.

נגה כהן, מילואימניקית ובלוגרית ב”הארץ”, התבקשה באחרונה להירשם לאתר, שבו נדרשה לאשר שהיא מסכימה לתנאי השימוש, או שלא תוכל להשתמש בו. האם תנאי השימוש הם פקודה צבאית או הסכם אזרחי? בדובר צה”ל הבהירו לנו כי “תנאי השימוש באתר הינם תנאים סטנדרטיים בדומה לנהוג ביתר האתרים המקוונים. התנאים היחידים בגינם ניתן לשפוט אדם על הפרת סעיפי השימוש באתר הינם סעיפים הנוגעים לשמירה על בטחון המידע בצה”ל” (אף אדם לא נשפט על הפרתם עד כה).

בין תנאי השימוש הבחינה כהן בסעיף 3 הבעייתי: “אין משרד הבטחון ו/או צה”ל אחראים לפעילותו הרציפה והתקינה של השירות, לרבות חדירות בלתי מורשות לאתר ושימוש עשוי במידע”.

תנאי השימוש באתר המילואים של צה"ל

“אני מניחה שזה ברור”, היא אומרת, “אבל אני מצפה מצה”ל שקודם כל יידע להגן על הפרטים והנתונים שלי, ושאם הוא לא יודע שלא יבקש אותם “. האתר מכיל גם פירוט של מספר ימי המילואים של המילואימניקים, מידע שעלול לסייע לאוייב אם ידלוף לידיו.

החשש של כהן מדליפת פרטיה לא תאורטי – לפני שבועיים דיווחנו כאן כי איל ברק, שאינו חייל מילואים, התלונן בפני צה”ל שהוא מוצף בסמסים ממערך המילואים, קיבל הבטחה שהעניין טופל ולאחר מכן קיבל מאתר המילואים אימייל על איל ברק אחר, כן חייל מילואים, שכלל פרטים אישיים רבים עליו ועל בני משפחתו, כולל שמות, תאריכי לידה, מספרי ת”ז, מקום עבודה, פרטי איש קשר למקרה אסון ופרטי חשבון בנק. תגובת צה”ל לדליפת הפרטיות החמורה הזאת: “מדובר בתקלה טכנית המצויה בטיפול”. הפיצוי על הפרת פרטיות הוא עד 50 אלף שקל סטטוטורי, ויותר מכך אם הנפגע יכול להוכיח שנגרם לו נזק.

“זה לא כמו עסק כלכלי”, אומרת כהן. “אין לי באמת בחירה אלא להשתמש באתר. אם אני לא משתמשת באתר המילואים כל העיסוק מול משרד הקישור הוא איטי ומסורבל. אז בעצם אני מחוייבת לחשוף ולסכן את הפרטים שלי”.

הימנעות משימוש באתר לא רק מסרבלת את חיי המילואימניקים – היא מונעת מהם לקבל את זכויותיהם. “עכשיו אנחנו ממש תלויים בו, כי בצה”ל לא מוכנים לשלוח יותר בדואר אישור על השתתפות ביום מילואים, כזה שנשלח לביטוח לאומי, וחייבים להוציא מהאתר”, מספר שמעון (שם בדוי), קצין מילואים מפיקוד העורף. “בהתחלה המש”קית קישור שלחה לי צילום בוואטסאפ, הדפסתי וביטוח לאומי סירב לשלם. אחרי שהוצאתי מהאתר זה כבר אושר. המש”קית ת”ש אמרה שהם קיבלו הוראה לא לשלוח בדואר. היתה גם מסרון בעניין, לפני כחודש, מאכ”א לכל חיילי המילואים”. ואכן, לפי איגרת של ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים, סא”ל אופיר קבילו, החל מתחילת אוגוסט “לא תתאפשר הפקת הטופס ושליחתו בדואר”.

פרטים אישיים של מילואימניקית באתר המילואים של צה"ל. חדר 404 הסתיר את המידע הפרטי

ויש גם עניין חוקי. “בחוק הגנת הפרטיות יש חובה על מנהל מאגר מידע לאבטח את המידע במאגר”, מסביר עו”ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. “למרות שברוב הסכמי השימוש האזרחיים תמצאו סעיפים שמחריגים את החובה הזו בצורה כזו או אחרת, יש להבדיל בין מאגר מידע ציבורי המנוהל על פי דין (קרי: המאגר של מערך המילואים) לבין מאגר פרטי (לדוגמא, הניוזלטר של עידו קינן). חוק הגנת הפרטיות מחייב גם את צה”ל וגם גופים ציבוריים לאבטח את המידע, ואלו אינם יכולים להחריג את הסעיף הזה באמצעות סעיף בהסכם, שכן מדובר על הסכם שנחתם בין רשות שלטונית לבין אזרח, כחלק מהביצוע של התפקיד השלטוני שלה. כשם שלא הגיוני שדוור של רשות הדואר יחתים אותך על הסכם שהוא לא אחראי לאספת החבילות שלך (כי יש סעיף בחוק שמחייב אותו להעביר אותן אליך), כך גם החרגת האחריות כאן אינה סבירה. אני רק רוצה לקוות שבעקבות הפניה שלך צה”ל רענן את הנהלים שלו ותיקן את ההסכמים”.

דובר צה”ל מסר בתגובה:

אתר המילואים מיועד להביא לידיעת משרתי המילואים מידע אודות זכויותיהם וחובותיהם, ומשמש חלופה עדכנית להעברת מידע באמצעות הדואר או הטלפון. צה״ל משקיע משאבים רבים על מנת להבטיח את פעילותו הרציפה והתקינה של האתר ואת אבטחת המידע הנוגע למשרתי המילואים המשתמשים בו, הנשמר בהתאם להוראות החוק. עם זאת ומטבע הדברים, תקלה או כניסה בלתי מורשת למאגרי המידע עלולות להתרחש. תנאי השימוש באתר מיועדים לשקף זאת. נוסח התנאים יבחן מחדש בימים הקרובים.


מתפרסם בגירסה שונה באתר “הארץ”, 8.9.2016, ”מוסף הארץ”, 9.9.2016


לדף הבא →