20 שנה לאינטרנט הישראלי ראיון אצל תמר ליכטינגר בגלצ

האינטרנט הישראלי מציין 20 שנה, תלוי מאיפה מודדים. המעבדה הפתוחה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה והספרייה הלאומית הקימו תערוכה מקוונת עם צילומסכים של אתרים ישראליים שונים לאורך השנים. התראיינתי על כך אצל תמר ליכטינגר ב”בילוי היום” בהגשת ענבל גזית בגלצ:

נגן אודיו

סרטון התערוכה:

30 באפריל, 2018 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

פירצות סייבראבטחה חמורות באתר השב”ס ועשרות אתרים נוספים האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לתוכנית

נגן אודיו

הפריצה לאלקטרז

פירצות אבטחה ופרטיות חמורות באתר גיוס עובדים של שב”ס, igips.co.il, איפשרו לגשת למידע פרטי רגיש על אלפי מועמדים לתפקידים בשירות, וכן להשתלט על האתר ולשנות את תכניו. הפירצה קיימת בעשרות אתרים נוספים שנבנו על ידי אותה חברה. בפינה אנחנו מדברים עם חוקר הסייבראבטחה נעם רותם, שחשף את הפירצה.

כותרת משנה שחוקר הסייבראבטחה נעם רותם שינה באמצעות פירצה באתר שב"ס

“שירות בית הסוהר קורא לשחרור כל העצירים המנהליים לאלתר”, כותרת משנה שנעם רותם שינה באמצעות הפירצה

הודעה על הורדת אתר שב”ס בעקבות הפירצות שגילה נעם רותם

פרטים טכנים על הפרצה אצייץ בשרשור נפרד, למי שמעוניינ/ת, ומשב”ס נמסר: “שב”ס בשיתוף עם הגורמים המוסמכים במדינה המתמודדים עם האירוע על מנת להבטיח את ביטחון מערכות המידע ואת פרטיותם של המצויים במאגר המידע”.

הסיסמה של “מנהל-העל”, אגב, היתה פשוט שם המשתמש שלו.

— Noam R (@noamr) April 25, 2018

טוב, כמובטח, שרשור טכני על הפרצה באתר שירות בתי הסוהר, ולמה אני מאמין שמדובר ברשלנות שכבר חצתה את גבול הפלילי. אני לא חושף את כל המידע כדי לא לאפשר שחזור של החולשות, אבל כל הפרטים במלואם נשלחו לשב”ס עם צעדים לשחזור והמלצות לפעולה.
נתחיל:

— Noam R (@noamr) April 25, 2018

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» “רוצח הגולדן סטייט” הוא הכינוי שניתן לאדם שביצע 12 רציחות ו-45 אינוסים ויותר מ-100 פריצות לדירות בקליפורניה בשנים 1974-1986. לאורך השנים לא מצאה המשטרה התאמה בין דגימות דנ”א מזירות הפשע לאלו שבמאגרי דנ”א משטרתיים. בדיקה במאגרי חברות שמספקות שירותי מיפוי דנ”א דורשת צו בית משפט, אולם המשטרה פנתה למאגר פתוח, GEDmatch.com, אתר שמאפשר למשתמשים לשתף בפומבי ובחינם את הפרופיל הגנטי שלהם, ושם מצאה קרוב משפחה רחוק של בעל הדנ”א, ואיתרה ועצרה את החשוד, ג’וזף ג’יימס דיאנג’לו בן ה-72.

» אמזון דיווחה על מכירות של 51 מיליארד דולר ב-Q1 2018, עלייה של 43% מהרבעון המקביל 2017. 73% מהרווח התפעולי של החברה הגיע משירותי ענן, וברג’יסטר מגדירים את החברה “ספק שירותי ענן עם חנות מתנות מהצד”.

» חוקרי סייבראבטחה מחברת צ’קמרקס הצליחו ליצור כישור-אלקסה (Alexa skill, אפליקציה לעוזרת הדיגיטלית של אמזון) שעוקף את אמצעי ההגנה של אלקסה ומאפשר להאזין לכל מה שהמשתמש אומר בסביבת המכשיר, לתמלל ולשלוח למפעיל. החוקרים הודיעו לאמזון על הפירצה מבעוד מועד, וזו הוציאה טלאי לתיקונה.

» ארגון Privacy International טוען שהמשטרה בבריטניה, ללא צווי בית משפט וללא כל פיקוח, מורידה מידע מטלפונים של חשודים, עדים וקורבנות, בין השאר באמצעות חברת סלברייט הישראלית.

» רשות הסטטיסטיקה האוסטרלית אספה מידע על מיקומם של תושבים כדי לעקוב אחרי פעילותם. הרשות (ABS) שיתפ”ה עם חברת סלולר, שמסרה לה את המידע על התחברות הטלפונים הסלולריים של לקוחותיה לתאים הסלולריים של החברה הפרושים במדינה, בלי שהדבר הוסדר בחקיקה, צו בית משפט או התייעצות עם הלקוחות.

» לקט פירצות סייבראבטחה בישראל: מסמך של שגרירות ישראל בניירובי שבו שמותיהם ותפקידיהם של אנשי ביטחון ועובדים מקומיים היה גלוי באינטרנט במשך שנתיים; מועצה אזורית חוף אשקלון נפלה קורבן לכופרה ושילמה 0.65 ביטקוין (כ-19 אלף שקל) כדי לשחרר את המידע; וכאמור הפירצות באתר השב”ס.

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

28 באפריל, 2018 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

וואטסאפ תבקש ממשתמשיה הקטינים באירופה לשקר שהם מעל גיל 16 ראיון אצל אמילי עמרוסי ורן בנימיני

וואטסאפ, יצרנית אפליקציית הצ’ט שבבעלות פייסבוק, תבקש בקרוב ממשתמשיה האירופאים לאשר את תקנון השימוש ומדיניות הפרטיות המעודכנים. המשתמשים מתחת לגיל 16 יתבקשו לשקר שהם בני 16 ומעלה, כדי שיוכלו להמשיך להשתמש בתוכנה. דיברתי על כך עם אמילי עמרוסי ורן בנימיני ב”יומן הערב”, כאן ב’.

נגן אודיו

בסוף מאי ייכנסו לתוקף כללי GDPR (ר”ת של General Data Protection Regulation), חקיקה אירופאית לחיזוק ההגנה על פרטיות הגולשים. בין השאר, החקיקה מאפשרת למאסדרים לקנוס תאגידים על אי עמידה בכללים בסכום של 20 מיליון אירו או 4% מהמחזור הגלובלי, הגדול מביניהם.

ברויטרס דיווחו שהחברה תעלה את גיל המינימום באירופה מ-13 (גיל המינימום בכל העולם) ל-16, אף שלא ברור כיצד החברה תאמת את גילם של המשתמשים. בפורצ’ן מסבירים כי סעיף 8 של ה-GDPR מתיר למדינות לקבוע את גיל המינימום למתן הסכמה לעיבוד מידע אישי בין 13-16. בוואטסאפ לא רצו להתעסק עם בירור מיקומו של כל משתמש, ולכן הלכו על הגיל הכי גבוה, כדי לעמוד בכללים השונים בכל מדינות האיחוד. מהחברה נמסר כי “נדרשנו לאזן בין איסוף יותר מידע, או לפשט את זה ולהעלות את גיל המינימום ל-16 בכל אירופה”.

וואטסאפ DennisM2 (pd)

לוואסטאפ 1.5 מיליארד משתמשים נכון לחודש זה, לפי נתוני סטטיסטה, והיא אפליקציית הצ’ט הכי פופולרית ביותר ממחצית המדינות בעולם, לפי סימילרווב. ב-2015, 37% מבני ה-11-16 בבריטניה השתמשו בוואטסאפ מדי שבוע לפחות, כמחצית מהמשתמשים ביוטיוב ובפייסבוק, לפי אימרקטר.

במסגרת ההיערכות ל-GDPR, וואטסאפ הודיעה שהקימה ישות בתוך תחומי האיחוד האירופי, באירלנד, שדרכה תספק את השירות לתושבים, וכי תאפשר למשתמשים בכל העולם להוריד דוח לגבי המידע שהיא אוספת עליהם.

בחברת האם פייסבוק לא יעלו את גיל המינימום ל-16, אבל ידרשו ממשתמשים בני 13-15 לקבל רשות מאפוטרופוס לשתף מידע אישי. מי שלא ישיג אישור כזה יקבל גירסה גנרית יותר של פייסבוק שאינה מותאמת אישית. עוד בהכנות של פייסבוק ל-GDPR – הוצאת מידע על משתמשים לא-אירופאים מסניף אירלנד והעברתו לסניף ארה”ב, שאינו כפוף ל-GDPR. לפי הגרדיאן, מדובר ב-1.5 מיליארד פרופילים של משתמשי פייסבוק שאינם גרים באירופה, ארה”ב או קנדה.

25 באפריל, 2018 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

בואו להיות פועלי הזבל של פייסבוק בהצגה חדשה שׁרת התרבות, פרק 001

“כללי הקהילה”, יופמיזם ל”כללי התאגיד”, קובעים עבורנו מה מותר ואסור להגיד ברשתות חברתיות, שהפכו לכיכר העיר המופרטת המנוהלת למטרות רווח. בשנה שעברה חשף הגרדיאן את “מסמכי פייסבוק“, מדריכים למסנני התוכן שעובדים עבור החברה. מיה מגנט וליאור זלמנסון יצרו את ההצגה “I Don’t Want to See This”, שמבוססת על המדריכים הללו, אשר הופכת את האנשים בקהל למסנני תוכן ומדגימה להם את התנאים המגוונים והמשונים לפרסום תוכן בפייסבוק. ההצגה תוצג במסגרת פסטיבל א-ז’אנר 2018 בימים ה’-ש’ הקרובים בתאטרון תמונע, שונצינו 8 תל אביב.

ראיינתי את מגנט וזלמנסון לפודקסט תרבות הרשת החדש שלי, שׁרת התרבות:

https://www.youtube.com/watch?v=Fo1EFYBXEBs

מיה מגנט בהצגה I Don’t Want to See This עידו קינן

להמשך קריאה

24 באפריל, 2018 | בנושאים: שׁרת התרבות | להגיב זה מגניב

הסכם בין ישראל גרמניה לרכישת ספינות סער 6 שוברים אמברגו

רוצים לקרוא על הסכם בין ישראל גרמניה לרכישת ספינות סער 6? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ב-17:00, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

הדמיה של ספינת “סער 6” דו”ץ

אמברגו לפרסום כלל תכני ההודעה: היום (א’) בשעה 17:00

בחודש מאי 2015 נחתם הסכם בין ישראל לגרמניה להצטיידות זרוע הים בארבע ספינות ״סער 6״ מדגם ״מגן״, אשר יהוו נדבך מרכזי במערך להגנה על מרחב המים הכלכליים, הנכסים האסטרטגיים, והרציפות האנרגטית של מדינת ישראל מהים.
לספינת ״סער 6״ יכולות רבות, ביניהן: מערכת נגד טילים ויירוט ירי תלול מסלול מבוססת מכ״ם אדיר, יכולת תקיפה שטח קרובה ורחוקה, יכולת שהייה לאורך זמן, אמצעים לגילוי מטרות בים ובאוויר ונשיאת מסוק מדגם סי-הוק.
כמו כן, על הספינות יותקנו מערכות לחימה מתקדמות כמו כיפת ברזל ימית, ברק 8, מערכות ל״א, מערכות הגנת סייבר ואמצעי גילוי ומעקב.
ארבע הספינות צפויות להגיע עד תחילת שנת 2021, כאשר הראשונה מבניהן תגיע כבר בסוף שנת 2019.
היום (א’), ז’ באייר התשע”ח 22 באפריל 2018, הכריז מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט על שמותיהן של ארבע ספינות ״הסער 6״: אח”י “מגן”, “עוז”, “עצמאות” ו”ניצחון”. ההחלטה על השמות נקבעה על ידי פורום ראשי המספנים הזרועי בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט. כמקובל בזרוע הים חלק מהספינות קיבלו את שמות כלי שיט אשר שירתו בצי בעבר כחלק משימור המורשת הזרועית והנחלתה בקרב המשרתים.
מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט:
ניתן לראות את הספינות בימים אלו קורמות עור וגידים, סקיצות של ספינה, מנועים ולוחות חשמל. אנחנו נקבל את הספינות בעוד כשנתיים במספר חודשים ספורים אחת מהשניה. הגעתן של הספינות עתידה לשנות בצורה משמעותית את פניה של זרוע הים ושייטת 3 בפרט.
זרוע הים תפעיל כלים בעלי יכולות חדשות שאין ברשותנו היום עם מעטפת הגנה והתקפה מצוינות ומדויקות ליעודן שבראשן הגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים.

מצורף אייטם בנושא. לפתיחה: http://www.videoidf.co.il/220418-HE-01.mp4

22 באפריל, 2018 | בנושאים: שוברים אמברגו | להגיב זה מגניב

סייברמלחמה וסייברשלום (והחוקים הבינ”ל שחלים עליהם) לקס קיברנטיקה

עו”ד דבורה האוסן כוריאל, פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני חדר 404

מדריך טאלין נועד לגבש כללים ליישום חוקים בינלאומיים לסייברסכסוכים וסייברמלחמה, והוא הנושא של הפרק הראשון בפודקסט החדש (באנגלית) של מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, “לקס קיברנטיקה“. אני מראיין בו שלושה מומחים בתחום – עו”ד דבורה האוסן כוריאל (שהשתתפה בכתיבת מדריך טאלין 2), פרופ’ יובל שני ועו”ד דן עפרוני.

הפודקסט ופוסט על מדריך טאלין: אתר מרכז המחקר להגנת הסייבר של האוניברסיטה העברית, חדר 404 באנגלית

22 באפריל, 2018 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

הודו מקשה על תושבים שלא הוציאו ת”ז ביומטרית האחראי על האינטרנט בגלצ

להאזנה לפינה

טביעת האצבע של הודו

הדמוקרטיה הגדולה בעולם מעודדת את תושביה (לא רק אזרחים) להוציא אדהר (आधार, Aadhaar – “יסוד” או “בסיס” בהינדי), מערכת זיהוי ביומטרית ודמוגרפית עם מספר זהות בן 12 ספרות, שמסתמכת על סריקת טביעות אצבעות, קשתית ופנים.

במקור, אדהאר נועד להנפקת תעודות זהות קשות לזיוף, כדי להפחית הונאות ולשפר קבלת שירותי רווחה. יש לכך סיבות טובות. אולם המדינה פועלת להפוך את האדהאר למנדטורי, ועם 1.1 מיליארד אנשים רשומים, הוא המאגר הביומטרי הגדול בעולם. אנחנו מדברים על כך עם דוד קינן (אין קשר משפחתי אלי), סיו”ר לשכת המסחר הודו ישראל.

תושבי האזורים הכפריים של הודו מתקשים להירשם ולהשתמש באדהאר – שנים של עבודה פיזית שוחקות את טביעות האצבעות, וחיבור האינטרנט הנדרש אינו תמיד זמין. מחקר אחד מראה ש-20% ממשקי הבית במדינת ג’הרקאנד לא הצליחו לקבל קצבאות מזון במערכת שהזיכוי בה מסתמך על אדהאאר, מדווח הניו יורק טיימס.

אדהאאר לא מקיימת אפילו את התנאי הבסיסי של זיהוי חד-ערכי של אנשים הרשומים בה ומניעת רישומים כפולים. מנדה פרת’אפ רדי, שהועסק אצל ספק רישום לאדהאר, ביקש להירשם בעצמו לאדהאר, אך נדחה מספר רב של פעמים בנימוק של “סיבות טכניות”. כשהלך לבסוף למשרד הראשי של UIDAI בהיידראבאד, נאמר לו שטביעות האצבעות שלו תואמות לאלו של 13 אנשים אחרים. הם לא ידעו להגיד למה, אבל שיערו שהטביעות שלו נקלטו בטעות במערכת כשהדגים למבקשי תעודות כיצד להניח את ידיהם על הסורק (מה שלא מסביר למה 13 אנשים הצליחו להירשם עם טביעות אצבעות זהות זה לזה, ואילו הוא נחסם). UIDAI סיפקו לאיש את פרטיהם של 13 האנשים – בניגוד להתחייבות שהמידע במאגר בטוח ומוגן, ואמרו לו שכדי לקבל אדהאר, עליו לאתר את האנשים ולגרום להם לעדכן את המידע הביומטרי שלהם, או להנפיק תעודות פטירה שלהם אם הם מתים. מקרה דומה קרה למליקרג’ון גוריקר, שרק אחרי ששלח למשרד ראש הממשלה מכתב איום בהתאבדות קיבל את ההסבר – במקרה שלו, היו 7 אנשים עם טביעות אצבע דומות. הוא הצליח לאתרם ולגרום להם לסרוק טביעות אצבע מחדש, וקיבל את האדהאר שלו.

יותר מ-200 אתרי משרדי ממשלה דלפו מידע פרטי על מיליוני הודים, ובהם שם מלא, תאריך לידה, כתובת, שמות ההורים, מספר חשבון בנק ומספרי אדהאר. חלק מהמידע עדיין זמין ברשת. UIDAI (ר”ת Unique Identification Authority of India – רשות הזיהוי הייחודי של הודו), שמנהלת את אדהאר, אינה ידידותית לשאלות של עיתונאים, ואף התלוננה במשטרה על עיתונאית שדיווחה על הקלות שבה ניתן לרכוש נתונים שדלפו מאדהאאר. חודשיים אחר כך פרש עורך העיתון, לטענת גורמים בעיתון בגלל לחצים שהופעלו עליו בעקבות החשיפה.

https://t.co/wLkaWdMI4j
— Aadhaar Mukt Bharat (@AadhaarMukt) April 11, 2018

למרות הכשלים הרבים ופסיקות של בית המשפט העליון, ניו יורק טיימס מדווח שהודו וחלק מהמדינות שמרכיבות אותה מתנות שירותים בסיסיים ברישום לאדהאר, ובעצם מאלצות את התושבים להיכנס למאגר: בלי אדהאר הם יתקשו לקבל שירותי רווחה כמו פנסיה וחלוקת מזון לעניים, לרכוש טלפון סלולרי, לעבור בדיקות איידס ואפילו להוציא תינוק מבית החולים. מערכת אדהאר גררה 30 עתירות לבית המשפט העליון, חלקן טוענות שאדהאר מפירה את החוקה ההודית, ופסיקה של העליון מהשנה שעברה שקבעה לראשונה שלהודים יש זכות יסוד לפרטיות.

אבל המאגר הביומטרי של ישראל לא ייפרץ.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• רשות התקשוב סיימה לכתוב את ההנחיות למשרדי הממשלה לגבי שחרור כל הקוד הממשלתי כקוד פתוח, לפי החלטת ממשלה מסוף 2014. אולם כרגע מדובר עדיין בהמלצה ולא בהוראה מחייבת.

• רוסיה ניצלה רשתות חברתיות להתביית על אנשי צבא ויוצאי צבא אמריקאים משני צדי המפה הפוליטית ולהפיץ להם תעמולה אנטי-ממשלתית, תאוריות קשר ודיסאינפורמציה נוספת כדי לשחוק את האמון שלהם במדינה, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד.

• חדשות הצנזורשת 1: רגולטור האינטרנט הרוסי רוסקומנדזור תבע את טלגרם, אפליקציית הצ’ט שנוצרה על ידי פאבל דורוב הרוסי אך מבוססת מחוץ לרוסיה, על כך שלא העבירה לממשל את מפתחות ההצפנה שהיו מאפשרים לצותת לתכתובות של משתמשיה – משום שהמפתחות נוצרים על טלפוני המשתמשים, ונמצאים בשליטתם. בית המשפט הורה השבוע על חסימה מיידית של האפליקציה במדינה, מה שהביא לתקלות באתרים נוספים לאחר שנחסמו 16 מיליון כתובות אייפי, בהן אלפים שמשמשים את גוגל ואמזון, וכן למתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נגד רוסקומנדזור. מייסד טלגרם דורוב, שהורה לפרקליטיו לא להופיע למשפט, מתכוון לערער על ההחלטה, וכן לעקוף אותה באמצעים טכניים.

Privacy is not for sale, and human rights should not be compromised out of fear or greed. https://t.co/ACsCvk6WFx
— Pavel Durov (@durov) April 13, 2018

• חדשות הצנזורשת 2: בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתר פרסום שירותי הזנות sex777.net, בפסיקה הראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט.

ביהמ”ש: גולשים יוכלו להמשיך לגלוש לאתר זנות כל עוד הם יודעים להחליף DNS

• חדשות הצנזורשת 3: משרד החינוך האיראני אוסר על שימוש ברשתות חברתיות זרות בבתי ספר, והורה לבתי ספר “להשתמש רק ברשתות חברתיות מקומיות” לצרכי תקשורת, כך מדווחת סוכנות הידיעות ILNA המקושרת לרפורמיסטים במדינה. טלגרם ואינסטגרם פופולריות במדינה, ואילו פייסבוק וטוויטר חסומות שם – אבל המתגלצ’ים באיראן מתחברים אליהן דרך שירותי VPN.

• האם הרשתות המקומיות באיראן בכלל בטוחות? שר התקשורת האיראני הצעיר שנולד אחרי המהפכה, מֹחַמַּד-גַ’וָאד אָז’רִי גַ’הְרֹמִי, אמר באחרונה בפרלמנט שרשתות חברתיות איראניות יספקו את אותה פרטיות של פלטפורמות זרות: “אף הודעה לא נקראת, ושום מידע [על המשתמש] לא מועבר לאיש”. המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח’אמנאי, הוציא פתווה ברוח פרשת קיימברידג’ אנליטיקה שנותנת גיבוי דתי לטענה הזאת: “הפקידים חייבים לשמור על בטחון ופרטיות העם והמדינה. הפרת הפרטיות והבטחון של העם אסורה מבחינה דתית, נוגדת את החוק האיסלאמי ואסור שתתבצע”.

• המשטרה בסין עצרה פושע נמלט באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים שאיתרה אותו בהופעה בקרב קהל של 50 אלף איש. רשויות האכיפה פיתחו את הטכנולוגיה בשיתוף חברה משנגחאי, ועושה שימוש במערך נרחב של 170 מיליון מצלמות מעקב שפרושות ברחבי המדינה.

שוטרי אינטרנט סינים 📸 Harald Groven, cc-by-nc-sa — שוטרי אינטרנט סינים Harald Groven, cc-by-nc-sa

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

21 באפריל, 2018 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

צה”ל מצפה שנסמוך על כישורי הטכנולוגיה שלו כשהוא מדווח על כשלי הטכנולוגיה שלו <סייברשקשוקה>

הבוקר, יום העצמאות, החליט צה”ל להשתמש בשיטות של ספאמרי טלמרקטינג ~~והתקשר ממספר חסוי~~ וסימס ממספר מפוברק (כלומר לא מספר של קו טלפון שממנו באמת נשלחה ההודעה), להודיע לחיילי מילואים על גיוס מילואים. אחר כך הוא פרסם בטוויטר הודעה שהחייגן הופעל בטעות.

זה מה שהאקר היה כותב!

— עידוק (@idokius) April 19, 2018

מדובר באותו צבא ההגנה לישראל שהביא לנו בחודשים האחרונים את שוברי הקופות “אזעקות שווא בדרום”, “מטס מאיים ליום השואה” ומופע זיקוקים בעלות של מאות אלפי דולרים.

אימוני מטס חיל האוויר בירושלים הדר בן יהודה

בנוסף, הוא שלח סמס מפוקפק שהפנה לעמוד פייסבוק מפוקפק שהמליץ לחיילים לא להאמין לפניות מפוקפקות ונתן עצות סייבראבטחה מפוקפקות – ואז העלים אותו מהרשת, מפעיל מערכת התרעות חסרת אחריות, מחייב מילואימניקים להירשם לאתר שהוא מסרב לערוב לסייבראבטחתו, מסמס כתובות-מקוצרות שחושפות מידע על חייליו, שולח סמסים של מילואימניקים לאנשים הלא נכונים ומתקשה או לא רוצה להפסיק, מספים מילואימניקים ושולח סמסים מכתובות מפוברקות (פירוט של כל הטוב הזה כאן).

כמו כן, ביולי 2014 הטוויטר הרשמי והמאושרר שלו נפל קורבן לקראקרים, שדיווחו בקולו המקוון על דליפה גרעינית בעקבות פגיעת טילים בכור בדימונה. צה”ל הצליח לשמור על הומור מסויים כשכתב לאחר מכן, “אנו מתנצלים על הציוצים הלא נכונים בחשבון הטוויטר שלנו שנפרץ. נילחם בטרור בכל החזיתות, כולל בזירת הסייבר”.

הודעת דובר צה"ל על נפילת רקטות ליד מתקן גרעיני בדימונה. ההודעה פורסמה על ידי קראקרים שהשתלטו על הטוויטר של דו"ץ

ההודעה על הפגיעה בכור בדימונה, שקראקרים פרסמו בטוויטר של דו”ץ

ואחרי כל זה, צה”ל מצפה מאיתנו להאמין ~~לשיחות גיוס מילואים ממספר חסוי (אל תענו לשיחות מחסוי)~~ לסמסים ממספרים מפוברקים? או שהוא מצפה מאיתנו להאמין שהציוץ בטוויטר על תקלת החייגן הוא אותנטי, ולא נסיון של קראקרים אנטי-ישראליים ליירט את גיוס המילואים האמור? איחלתי לסייבר בהצלחה.