רוצים לקרוא את הדוח שנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – שנת 2017? הקומוניקט נשלח באמברגו לפרסום ביום שני 3/9/2018 ב-6:00 אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.
אקדח זהב duncan c (cc-by-nc)
תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.
מעל לרבע מפעילות הלבנת ההון שאותרה בשנת 2017 נקשרת לעבירות הונאה מרמה וזיוף
23% מהמידע נקשר לעבירות שוחד ושחיתות
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, הרשות הלאומית למודיעין פיננסי, מפרסמת דו”ח לשנת 2017 הסוקר את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספק רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם, ומלווה בנתונים סטטיסטיים רבים.
הדו”ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בפעילות הרשות, כגון גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד. בנוסף סוקר הדו”ח את מעורבותה של הרשות בהובלת פרויקטים לאומיים משמעותיים. הרשות הובילה בשנה החולפת פרויקט דגל לאומי – הערכת הסיכונים הלאומית בהלבנת הון ומימון טרור, אשר כוללת מיפוי של כלל הסיכונים הייחודיים עמם מתמודדת מדינת ישראל, נקודות תורפה ואמצעי הבקרה לצמצום הסיכונים. הערכת הסיכונים הלאומית אומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצוות העל, ומשמשת בסיס לקביעת מדיניות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, כאשר הדו”ח מציג לראשונה טבלת ריכוז הממצאים. כמו כן, הרשות הובילה השנה את היערכות מדינת ישראל לביקורת הבינלאומית של ארגון ה-FATF, פרויקט לאומי מורכב בצורה יוצאת דופן אשר אם ישראל תעמוד בו בהצלחה תוכל להצטרף כחברה לארגון היוקרתי. הדבר יאפשר למדינה לקחת חלק בקביעת המדיניות העולמית בתחום, ישפר את מעמדה של המערכת הפיננסית בכלכלה העולמית, ימשוך השקעות לגיטימיות ועוד. ההיערכות לביקורת דרשה עשייה מקצועית אינטנסיבית ורחבת היקף עם מכלול רשויות האכיפה, גופי הביטחון, גופי ממשל והסקטור הפיננסי. שרת המשפטים איילת שקד ומנכ”לית משרד המשפטים אמי פלמור קדמו הובלת ההליך ברמה האסטרטגית וליוו ההיערכות באופן הדוק.
בנוסף הרשות השלימה השנה הליך מעמיק לבחינת אפקטיביות פעילותה וגיבוש אסטרטגיה שכללה שינוי תפיסת ומתכונת ההפעלה, שדרוג היכולות המודיעיניות והיכולות הטכנולוגיות שלה, והעמקת הפעילות היזומה על פי גישה מבוססת סיכון. הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום.
הדו”ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2017 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים:
» תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2017 הינו הונאה, זיוף ומרמה (26%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (23.4%), לצד מימון הטרור (10.4%).
» דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2017 היו העברות בינלאומיות (15.6%), שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ’יינג’ים (8%), הסתייעות במלביני הון מקצועיים (5%), חברות ואנשי קש (4.5%), פעילות במקלטי מס (7.5%) פעילות בנדל”ן (6%) ועוד.
» בשנת 2017 חל גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות – גידול של 27% בשנת 2017 לבדה, המשקף גידול מצטבר של כ-97% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות. זאת, לצד גידול ניכר במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות בשנת 2017, במענה לבקשות המידע, המהווה גידול של כ-31% יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-82% יחסית לשנת 2013.
» מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 87% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל ו-86% מאלו שהעבירה לרשות המסים – שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.
» בשנת 2017 חל גידול של כ-18% במספר בקשות המידע של הרשות ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs) יחסית לשנת 2016 (בקשות מידע יוצאות), וחל גידול מצטבר של כ-162% בסך בקשות אלה, יחסית לשנת 2013. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו”ל.
» נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך שנת 2017 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.8 מיליון “דיווחים רגילים” על פעולות פיננסיות. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-7% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-19% בחמש השנים האחרונות. מקורן של מרבית הפעולות המדווחות בדיווחים רגילים הינו במערכת הבנקאית: כ-72% מהפעולות המדווחות בשנת 2017.
» מספר ה”דיווחים הבלתי רגילים” (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, היא אינה רגילה) עמד השנה על למעלה מ-88,000 דיווחים. מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-13% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-78% בחמש השנים האחרונות. מקורם של כ-60% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית.
» ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ’יינג’ים). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם וכעת הם מהווים כ-26% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2017.
» בדו”ח מופיעים ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחומי הלבנת הון ומימון הטרור (לראשונה בלווי הציונים הקונקרטיים לכל סיכון), בהם בולטות עבירות המקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה. בתחומי הפעילות העיקריים שזוהו כבסיכון גבוה להלבנת הון נכללים נותני שירותי המטבע, השימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל”ן (בעיקר במזומן ונאמנויות), ישויות והסדרים משפטיים ואלכ”רים (בעיקר גמ”חים והקדשות דתיים).
דו”ח הרשות לשנת 2017 סוקר גם מגמות הנמצאות במוקד ההתעניינות העולמית, ובראשן מימון הטרור. בשנת 2017 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות בתחום שעיקרן העברות כספים ממדינות תומכות טרור, בגלוי או בסתר, גיוס תרומות לעמותות תומכות טרור ופעולות בלתי חוקיות, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה. הרשות ממשיכה לפעול לשיפור ולהרחבה של המנגנונים המאפשרים איתור מקורות המימון, חשיפת התשתית הפיננסית התומכת בפעילות טרור והקפאה מהירה של כספים. בכלל זאת, התחקות אחר פעילות עמותות תומכות טרור, ניטור פעילות במעברי גבול, ויצירת מודלי החשדה לאיתור בלדרים. כ-50% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב”כ בשנה החולפת תרמו לחקירותיו בתחום מימון הטרור, וכפועל יוצא לפעילות הסיכול. נתון זה מדגיש את רמת האפקטיביות הגבוהה ויכולותיה המשתבחות של הרשות במחקר מעמיק ומורכב אחר פעילות מימון טרור.
בשנת 2017 נטלה הרשות חלק פעיל בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור, וביניהם פרויקטים שעסקו בדרכי הגיוס של פעילי טרור, בדרכים לסיכול מימון טרור, במנגנוני החלפת מידע בין גופים רלוונטיים ברמה הלאומית, ובשינויים בדרכי מימון טרור של ארגון דאע”ש. בכך, ממשיכה הרשות לסייע למדינת ישראל להושיט יד למדינות אחרות המתמודדות עם איומי הטרור, ולפעול לשיתוף פעולה גלובלי בתחום.
שרת המשפטים, ח”כ איילת שקד: “משרד המשפטים בראשותי רואה חשיבות רבה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובטרור. לשם הבטחת מאבק אפקטיבי בתופעות אלה, המשרד מקדם כלים למאבק בפשיעה הכלכלית, בהלבנת הון ובמימון הטרור, לצד קיומם של שיתופי פעולה נרחבים בין גופי האכיפה והביטחון במדינה ובין המדינות השותפות למאבק, הגברת המודעות לנושא בקרב הסקטור הפיננסי והעמקת שיתוף הפעולה במאבק זה מצד הסקטור הפרטי. אני מברכת את הרשות וד”ר שלומית ווגמן-רטנר העומדת בראשה, על תנופת העשייה וההישגים של הרשות, ובייחוד תרומתם למאבק בפשיעה החמורה, וכנגד ארגוני ופעילי טרור, ועל פעילותם הרבה לקידום מעמדה של מדינת ישראל כגורם מוביל ומוערך בזירה הבינלאומית בתחום”.
מנכ”לית משרד המשפטים, עו”ד אמי פלמור: “רשות אפקטיבית היא מפתח למאבק לאומי אפקטיבי בפשיעה כלכלית ומאורגנת ובטרור. המהלכים האסטרטגיים שמוביל משרד המשפטים ברשות ובאמצעותה משפרים את האפקטיביות של הרשות, משנים את משטר הלבנת ההון והופכים את מדינת ישראל לשחקן משמעותי ומשפיע במאבק הבינלאומי במימון הטרור ובהלבנת ההון. אני מברכת את ד”ר שלומית ווגמן-רטנר על ההישגים ומודה לעובדי הרשות על עבודתם המקצועית והמסורה.”
ראש הרשות, ד”ר שלומית ווגמן-רטנר: “בשנה החולפת ביצעה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בכל תחומי פעילותה, העמקת שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל ומחוצה לה באיתור פרואקטיבי של יעדי הלבנת הון ומימון טרור, והעמדת מידע ומודיעין פיננסי שתרם בצורה משמעותית לחקירות של ארגוני פשיעה ושל ארגוני טרור, ואף חולל מספר לא מבוטל של חקירות. בשנה החולפת יזמה הרשות ולקחה חלק מהותי במספר רב של פרשיות מרכזיות, במגוון תחומים, וביניהם מאבק בארגוני פשיעה, מלביני הון מקצועיים, מימון טרור, עבירות מס, שחיתות שלטונית, הימורים ועוד. ברצוני להודות לעובדי ומנהלי הרשות על עבודתם המסורה והמקצועית, אשר תוצאותיה המרשימות באות לידי ביטוי בדוח. בזכותם, הרשות ממשיכה להוביל מהלכים אשר ממצבים את מדינת ישראל כשחקנית משמעותית במאבק הגלובלי המשולב בהלבנת ההון ובמימון הטרור.”
מי מייצג את ישראל בזירה המקוונת? מי שמגיע ראשון. או בכלל. אנחנו מדברים בפינה עם נגה טרנופולסקי, כתבת הלוס אנג’לס טיימס שפרסמה כתבה בנושא.
לפי הכתבה, דייויד קיז, יועץ התקשורת הזרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד מאחורי האסטרטגיה התקשורתית של נתניהו לתקשר עם הציבור כמעט רק דרך סרטונים רשמיים ברשתות חברתיות. בניגוד למסיבות עיתונאים וראיונות, שנתניהו ממעט לעשות (ובפרט עם התקשורת הישראלית), סרטונים הוא לא נדרש על ידי התקשורת לתת תשובות לסוגיות שעל סדר היום, ויכול לבחור לו סדר יום משלו, הזוי ומנותק ככל שיהיה. כך, בשליה יולי, עם ההסלמה במחאה נגד חוק הלאום ויום אחרי ששלושה פלסטינים נהרגו בידי חיילים בגבול עזה, נתניהו העלה סרטון על פאטמה, ילדת בית ספר איראנית מומצאת שסובלת תחת השלטון האיראני.
מי שממלא את החלל של הדוברות הישראלית הוא דובר צה”ל, תא”ל רונן מנליס, שאין לו נסיון תקשורתי קודם, ושלא אמור לדברר את ישראל האזרחית אלא את הצבא. באמצע מאי צייץ משרד החוץ חגיגית על חנוכת שגרירות ארה”ב בירושלים. למחרת, אחרי שהתקשורת העולמית דיווחה על הרג 60 פלסטינים על גבול עזה, הוציא דו”ץ הודעה לקונית שבעקבות פניות הוא מעדכן כי “לפחות 24 טרוריסטים עם רקע טרוריסטי מתועד נהרגו במהלך המהומות האלימות”. כתבים לא הורשו להתקרב לשטח מהצד הישראלי, אפילו לא כשהם מוטמעים בכוחות צבא.
» האקרים, כנראה מקבוצת Cobalt Dickens המקושרת לממשל האיראני, נמצאים במערכה לגניבת מידע מחקרי שטרם פורסם וקניין רוחני. לפי חוקרי חברת Secureworks, ההאקרים יצרו מתקפת דיוג שבה פתחו 300 אתרים שהתחזו לדפי הכניסה לאתרי 76 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב-14 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, וגנבו את פרטי ההתקשרות של מי שנפל בפח והזין אותם באתרים הללו.
» בתחילת החודש חשף האינטרספט שגוגל מפתחים את פרוייקט דרגונפליי (שפירית), גירסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלהם עבור השוק הסיני, שנים לאחר שהחליטו להפסיק לציית לצנזורה הסינית ונחסמו שם. מאות מעובדי החברה חתמו על מכתב מחאה נגד המהלך, ודרשו שקיפות מההנהלה בנוגע לעבודה שהם מבצעים, כדי שיוכלו “לקבל החלטות מושכלות אתית לגבי העבודה, הפרוייקטים והתעסוקה שלנו”. מנכ”ל גוגל, סונדר פיצ’אי, טען בשיחה עם העובדים כי גוגל “אינה קרובה להשיק מוצר חיפוש” בסין. כעת נחשף שגם וויימו, חברת-האחות של גוגל לטכנולוגיות עצמכוניות, פותחים נציגות בסין, זאת לצד מרכז מחקר של גוגל וקידום כלי התוכנה שלהם למפתחים בסין.
ביטול כללי נייטרליות הרשת על ידי ה-FCC מאפשר לספקיות תקשורת לפגוע במהירות החיבור של לקוחות האינטרנט שלהן, מבלי שאלה יוכלו להתלונן ל-FCC, ותוך הגבלת יכולתם לתבוע את הספקיות. בחברת ורייזון ניצלו את הזכות הזאת והאטו את חבילות האינטרנט הסלולרי ה”בלתי מוגבל” של כבאים שנאבקו בשריפות שחרכו את קליפורניה הקיץ, מה שאילץ את הכבאות להכפיל את התשלומים שלהם לורייזון כדי להסיר את ההגבלה. “ורייזון הטילו את ההגבלות הללו למרות שנאמר להם שההאטה פוגעת באופן אקטיבי ביכולתם של שירותי הכיבוי של המחוז לספק תגובות-חירום ושירותי חירום חיוניים”, האשים ראש שירותי הכיבוי של מחוז סנטה קלרה, אנת’וני באודן. תצהירו הוגש במסגרת תביעה שהגישו 22 פרקליטי מדינה וגופים נוספים נגד ה-FCC בדרישה להחזיר את חוקי ניטרליות הרשת. בורייזון טענו שיש להם “נוהל להסיר מגבלות מהירות דאטה כשיוצרים איתנו קשר במצבי חירום”, וכי המקרה הנוכחי “היה טעות של שירות לקוחות”. עוד הם טענו כי “עשינו טעות בדרך שבה תיקשרנו עם הלקוח לגבי תנאי התוכנית שלו”.
» היידי מארט הקדישה שלושה חודשים וחצי להכניס את כל המילים של “רפסודיה בוהמית” של להקת קווין לציוצים שלה. החל מה-7/5, היא פתחה כל ציוץ במילה מהשיר, החל מהמילה האחרונה ב-7/5, ועד לציוץ שלשום עם המילה הראשונה, כך שהשיר יופיע בסדר הנכון באקרוסטיכון מילים בפרופיל שלה.
אילן מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה וספייסאקס, הודה להאקרים בכנס דפקון על שהם הופכים את החברות שלו לבטוחות יותר, והודיע שיעביר לקוד פתוח את תוכנות האבטחה של טסלה כך שיוכלו לשמש גם יצרני מכוניות אחרים, דבר שהוא “מאוד חשוב לנהיגה אוטונומית בטוחה”.
אילן מאסק מודה להאקרים בדפקון הטוויטר של אילן מאסק
מאסק הסכים גם לפתוח ערוצי תקשורת עם האקרים וחוקרי סייבראבטחה, כך שיוכלו לחקור את המערכות שלו ולדווח לו על פירצות וחולשות בלי חשש להסתבכות בתביעות ובפלילים. בפינה אנחנו מדברים עם עמית אלעזרי, דוקטורנטית למשפטים ועמיתת מחקר CLTC באוניברסיטת ברקלי, שהיתה מעורבת במהלך הזה. לדבריה בראיון מקדים,
“טסלה משלבת כעת הגנות משפטיות עבור חוקרים חיצוניים אשר מדווחים חולשות לחברה, ואף נותנת להם הגנות במקרה שהרכב (היקר ביותר) מתקלקל לאור בדיקות חיצוניות שהם מבצעים. ישנה כרגע מגמה עולה בארהב גם ליצור ערוצי תקשרות עבור חוקרים חיצוניים לדווח חולשות לארגונים (בתמיכה של ה-DoJ, FTC) לצד עלייה בכמות החברות שעורכות שימוש בתוכניות bug bounty (בהם מעבר לערוץ תקשורת מתמרצים חוקרים חיצוניים, האקרים, לדווח חולשות על-ידי תשלום). בארץ אין שום תמיכה רגולטורית מעין זו או תרבות של מתן הגנות משפטיות, למרות שמיטב החוקרים נמצאים כאן – והסנדלר, במידה מסוימת, הולך יחף.
» אם אתם שרים או ח”כים או נשיא המדינה ראובן ריבלין, ייתכן שהסלולרי האישי שלכם הוצף השבוע בשיחות, לאחר שהאקטיביסט ברק כהן פרסם את הטלפונים שלכם בפייסבוק, רשימה ששוכפלה והופצה הלאה. “אין מי שלא נדרשת למספר טלפון של חבר/ת כנסת מתישהו, בעניין כלשהו. כחלק משירות לציבור ערכתי רשימה מסודרת של כל המספרים שברשותי”, כתב כהן. “תהיו סולידריים ותפיצו כדי שכל אזרח יוכל ליהנות מתקשורת זמינה עם משרתיו”.
חלק מהח”כים הגיבו בפומבי על הדברים. ח”כ שרן השכל (ליכוד) כתבה:
עד לרגע זה, מאז שנכנסתי לכנסת, עניתי לכל שיחה שקיבלתי, גם ממספרים לא מזוהים. רבות מהשיחות היו אזרחים במצוקה שחיפשו סיוע דחוף וארגונים שלא ידעו לפי עוד לפנות. היום איזה גיבור פרסם טלפונים של חברי כנסת בכל מקום אפשרי, כמות השיחות ההזויות וההטרלות היתה אדירה ברמה בלתי אפשרית, לצערי החל ממחר יהיה היום הראשון שבו לא אענה יותר למספרים לא מזוהים. מי שצריך סיוע מוזמן לפנות ליועצת שלי הילה. תודה למנוולים
למי שמתקשר כדי לבדוק אם הטלפון שלי נכון כולל עכשיו: 1. לא באמצע הלילה 2. לא לנתק בלי לומר מילה אם עניתי 3. לא לשקר ליועצת שלי שמתקשרת ולומר שזאת טעות- עדיף הנחמד שהודה שזה מהרשימות 4.אתם יודעים שאני זמינה אם צריך.
יהודה גליק (ליכוד) כתב פוסט ארוך, שבראשיתו אמר “תודה על ההזדמנות לנסות ללכת בדרכו של הילל ולענות בסבר פנים יפות לכל אחד ואחת (רוב מוחלט גברים אבל לא רק)! וואללה לא קל לא תמיד הצלחתי. התנצלותי בפני מי שעניתי חסר סבלנות!”
אז אתמול מישהו חשב שזה רעיון נחמד מאד להפיץ את מספרי הטלפונים הניידים של כל חברי הכנסת.
לא יודע מה הוא רצה להשיג בזה אבל…
ברשימת הטלפונים של חברי הכנסת שפורסמה בקבוצות הווטסאפ, פורסם תחת השם שלי גם מספר טלפון נוסף של מישהי אחרת שמוטרדת בימים בהם היא נמצאת בנסיבות משפחתיות מצערות וקשות. מבקשת שלא להטריד וממי שפרסם את כל מספרי הטלפון להעביר גם את ההודעה הזאת.
אני אתקשר לקבר רחל לפני שאני אתקשר למישהו מרשימת הטלפונים של חברי כנסת שהפיצו.
» אם קיבלתם צלתוק ממספר ממדינה זרה, אתם לא לבד. הונאת וונגירי, כפי שהיא מכונה, מיועדת לגרום לנמענים להסתקרן ולהתקשר בחזרה למספר פרימיום בעלות גבוהה לכל דקת שיחה, הכנסה שהנוכלים מקבלים נתח ממנה. בבריטניה מנסה חברת התקשורת וודאפואון UK להתמודד עם ההונאה על ידי יצירת רשימה שחורה של מספרי טלפון ידועים שמשמשים להונאה זאת, וחסימתם מפני התקשרות על הרשת שלה. “המסר שאנחנו מעבירים לכנופיות הפשע מאחורי הונאת וונגירי הוא אל תתקשרו ללקוחות שלנו”, אמר מנכ”ל וודאפואון UK ניק ג’פרי, והבטיח כי “נמשיך לשתף את המודיעין שלנו עם חברות סלולר אחרות כך שנוכל לפעול יחד”.
» בישראל רצה הונאת דיוג חדשה – הודעת סמס מספק שירותי הבריאות או הסלולר, שמודיע כי יש לחדש שירות כלשהו בתשלום, ומפנה לכתובת ווב מקוצרת. בכתובת יש טופס להזנת פרטים מלאים כולל פרטי אשראי, ואלו מגיעים לידי הנוכלים, שיכולים להשתמש בהם כרצונם עד לגילוי וחסימת הכרטיס. הסיבה שהונאה כזאת אפשרית מתחלקת לשתיים:
רשתות הסלולר בישראל לא חוסמות הודעות סמס שבהן פרטי השולח אינם מספר הסלולרי שלו אלא מזהה טקסטואלי שנקרא sender ID. הדבר מאפשר לשלוח לכל טלפון סלולרי הודעה שייראה כאילו נשלח מכל שם שהשולח בוחר, או ממספר טלפון מפוברק שהוא הכניס ל-sender ID. כך יכולים נוכלים להתחזות ל”שירותי בריאות כללית”, “סלקום”, “צה”ל” ו”משטרת ישראל”, וגם למספרי טלפון מוכרים של ארגונים או אנשים שונים.
גופים לגיטימיים לכאורה, ובהם צה”ל, ישראכרט, איקאה, חברת מגדל, מי אביבים ומשטרת ישראל, שולחים הודעות בשיטה זו, ומרגילים את הציבור לחשוב שמדובר בהודעות אותנטיות ובשיטה לגיטימית להתקשרות.
סמסים מדואר ישראל, כולם אותנטיים למעט האחרון רן בר זיק
» רבים מההאקרים שהגיעו לכנס השנתי היוקרתי דפקון בלאס וגאס הציבו שלטי “נא לא להפריע” על דלתות חדרי המלון שלהם, כדי שזרים, ובהם אנשי צוות המלון ושירותי הניקוי, לא ייכנסו לחדריהם ויפגעו בפרטיותם. לזוועתם הם גילו שאנשי אבטחה של המלון נכנסים לחדרים בלי אישור כשהם לא נמצאים, או דופקים על הדלת ודורשים להיכנס כשהם כן נמצאים, בלי להציג שום הוכחה שהם אכן מאבטחים. חלקם אף חיטטו בציוד של ההאקרים והחרימו ציוד לפריצת מנעולים, תחביב ידוע של האקרים (כרטיס הביקור של ההאקר המפורסם קווין מיטניק הוא כרטיס מתכת עם ציוד פריצת מנעולים, שאפשר לפרק מהכרטיס ולהשתמש בו). הנימוק לאמצעי האבטחה הללו הוא הטבח בלאס וגאס באוקטובר שעבר, שבו סטיבן פאדוק הציב שלטים כאלו על דלתות חדריו, אגר נשק וערב אחד ירה דרך חלונות חדרי הקומה ה-32 של המלון שבו שהה, כשהוא רוצח 58 אנשים ופוצע מאות. ההאקרים של דפקון ביקרו את התנהלות המלונות ושיטות האבטחה שלהם, ואחד אף גילה שצוותי הנקיון מסמנים חדרים שנבדקו באמצעות חיוג קוד למספר ייעודי במכשיר הטלפון של החדר, פענח את הקוד באמצעות הקלטתו וניתוחו ופרסם את ממצאיו בטוויטר.
Thanks to some volunteers we pwned Caesars room inspection bullshit at @defcon. If you don't want your room searched pick up your hotel room phone and dial extension 1864, you should get a dialtone, dial *421. This will mark your room as already having maid service for the day.
ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.
תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.
שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.
— Matthew Bracken (X means shadowbanned.) (@MattBracken48) August 8, 2018
שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).
לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.
If we succumb and simply react to outside pressure, rather than straightforward principles we enforce (and evolve) impartially regardless of political viewpoints, we become a service that’s constructed by our personal views that can swing in any direction. That’s not us.
אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:
הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.
מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.
החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.
הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.
מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.
כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.
בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.
* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.
» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.
» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.
» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.
» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.
אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.
באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:
בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק]
אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר.
(אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל)
כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.
» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.
» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.
» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.
» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.
סבבה יש 1.לא יפגע דרוזי לרעה ביהודי, ולא יניח, במחדל, שיהודי ייפגע. 2. דרוזי חייב לציית לפקודותיו של יהודי, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. 3. דרוזי ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
שוברים אמברגו
duncan c (cc-by-nc)
מי מדברר את ישראל ברשת? 
למה ורייזון הפריעה לכבאים לכבות שריפות? 
האחראי על האינטרנט בגלצ
להאזנה לתוכנית 
יוג’ניה לולי (cc-by-nc)
אילן מאסק להאקרים שמנסים לפרוץ אליו: “תודה” 
טלפונים נגד ח”כים ואזרחים 
האחראי על האינטרנט בגלצ
✸ (@lucky225) August 12, 2018
הקונספירציה נגד אלכס ג’ונס 
פייסבוק חגגו בטעות רעידת אדמה קטלנית
(X means shadowbanned.) (@MattBracken48) August 8, 2018
הטוויטר הרשמי של ג’ונס
זו תרבות ביטול על כלום 
