סיפורה של שפחה סקסית (גרביונים לא כלולים)
האלווין מתקרב, ואיתו מגיעות, כמו בפורים שלנו, תחפושות שמקדמות סקסיזם והסללה מגדרית. באתר ההלבשה התחתונה והתחפושות למבוגרים Yandy.com, שלא צריך הרבה דמיון או טקסטיל כדי לדעת איך התחפושות בו נראות, החליטו ללכת פול ריטארד והעלו למכירה תחפושת שנקראת “עלמה אדומה אמיצה”, שהיא למעשה “סיפורה של שפחה סקסית”. כי, כמו שכתבו @wastedprettypod, “אין כמו קורבן אונס סקסית להאלווין כיף הא @yandy”.
ביאנדי לא הסתפקו בכך, והלכו פול ריטארד מעל 9000 כשכתבו בתיאור התחפושת שהמטרה בכלל היא העצמה נשית:
“עתיד דיסטופי מצער צץ, שבו לנשים אין יותר זכות דיבור. עם זאת, אנחנו אומרים, תהיו אמיצות ואימרו את מה שעל ליבכן בתיחפושת עלמה אדומה אמיצה הבלעדית הזאת, שמורכבת משמלת מיני אדומה, גלימה תואמת עם ברדס מחובר ומצנפת לבנה (גרביונים לא כלולים).

היו גם מי שהסכימו עם יאנדי, כמו קולין מק’קולו, שהגיבה לצייצן ביקורתי: “אם אתה לא יכול לראות את האירוניה בתחפושת הזאת… אני לא יודעת מה להגיד לך. צריך להזכיר לך שכשאישה מותקפת מינית, אחת מהשאלות הראשונות שהיא נשאלת היא ‘מה לבשת?'”
אבל הביקורת הביאה את יאנדי למהר ולהעיף את התחפושת מהאתר, ולהחליפה באיתנצלות שממשיכה במיצוב-עצמי של לוחמי חופש והעצמה נשית, ולא כמי שבמקרה הטוב לא הבינו את הספר והסדרה, ובמקרה הרע הבינו וניצלו אותם לרעה בציניות אטומה:
יאנדי תמיד עמדה, ותמשיך לעמוד, בחזית של עידוד לקוחותינו “לקחת בעלות על הסקסיות שלך”. אנחנו תומכים בכך שהלקוחות שלנו יחושו נוח בעור שלהם, לא משנה מי הם או מה הם בוחרים ללבוש. האידיאולוגיה התאגידית שלנו מושרשת בהעצמה נשית, והעצמה מגדרית בכלל.
בשעות האחרונות, הבנו ש”תחפושת יאנדי של עלמה אדומה אמיצה” נתפסת כסמל של דיכוי נשים, במקום ביטוי להעצמה נשית. זה מצער, כי זו לא היתה הכוונה שלנו בשום רמה. ההשראה הראשונית שלנו ליצירת התחפושת הזאת היתה כשחזינו בשימוש שלה בחודשים האחרונים כאימג’ מחאה עוצמתי.
לאור התגובות הכנות מעומק הלב, שקיבלו חיזוק ממספר רב של סיפורים אישיים שקיבלנו, אנחנו מסירים את התחפושת מהאתר שלנו.
The #OhioHandmaids are in the Ohio Statehouse to protest to #StopTheBans on abortion rights. pic.twitter.com/7r4Y9eMvvT
— NARAL Pro-Choice Ohio (@ProChoiceOH) June 13, 2017
“לינקי אינו פייסבוק”
נצחון ראשון נגד מוני החשמל החכמים בצרפת
ספק החשמל השני בגודלו בצרפת, EDF, מתקין באמצעות חברת הבת Enedis מונים חכמים בשם “לינקי“, שחוסכים את הצורך בשליחת עובדים לבצע קריאת מונה אצל הצרכנים. 7 מיליון לינקי כבר הותקנו מאז החל המהלך ב-2016, ו-34 מיליון אמורים להיות מותקנים בסך הכל עד סוף 2021 – אבל לא אם זה תלוי בכ-300 ערים ומועצות שנאבקות נגד הקידמה. המאבק מציף את הרשת וגם את האקסווב, עם כרזות אנטי-לינקי בחוצות הערים. ה-5 במאי הוכרז “יום עיצרו את לינקי“. 4000 אזרחים עתרו לבתי משפט בסירוב להתקין את המונים החכמים. כעת נרשם נצחון ראשון למתנגדים בבית המשפט.
ההתנגדות למונים החכמים נובעת מחשש מגלגול עלות ההתקנה עליהם, נזקים בריאותיים מקרינה שמשדר המכשיר ופגיעה בפרטיות. המונים ימדדו את הצריכה כל חצי שעה במקום פעם ביום. הדבר עלול לאפשר מעקב אחרי המשתמשים – מתי הם בבית ומתי לא, מתי הם ערים ומתי ישנים, מתי הם מבשלים (תנור), מתקלחים (דוד חשמל) ועוד.
“לינקי לא יודע מתי אתם מתקלחים, מתי אתם יוצאים”, הכחיש מנכ”ל EDF, קסבייר קאיוטקולי, בראיון לפראנס אינטר. “מדידה כל חצי שעה לא מאפשרת לאסוף מידע אישי”. נציבות המידע והפרטיות הלאומית של צרפת (CNIL) נזפה בחברה בחודש מרץ על שלא היתה ברורה מספיק בנוגע למעבר למדידה דו-שעתית. לינקי, נאלץ המנכ”ל להסביר, “אינו פייסבוק“. עד כדי כך רעיל הפך המותג של הרשת החברתית אחרי חשיפת פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שהוא משמש כשם נרדף לפגיעה בפרטיות.

ארגון בשם “סטופ לינקי” מגיש תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל. ארנו דוראן, עו”ד מטעם המתנגדים, טען שהלינקי הם “סוס טרויאני” שיאפשר להאקרים איסוף מידע על פעילויות צרכני החשמל. “חברת טלמרקטינג תוכל לדעת אם זה זמן טוב להתקשר”, הדגים בראיון ללה-פיגארו.
מהלך חקיקתי מנע מצרכני חשמל את הזכות לסרב להתקין מונה חכם. אבל בית המשפט לעניינים מנהליים של טולוז פסק כעת לראשונה כי לכ-21.5 אלף תושבי מועצה המקומית (קומונה) בלנייק (Blagnac) יש זכות לסרב להכניס נציגים של חברת החשמל לבתיהם להתקין ליקי. הנצחון הזה יכול להזרים חשמל במאבק של ערים ומועצות נוספות ברחבי צרפת.
אוּףליין
מחשבים ואסירים
האחראי על האינטרנט בגלצ

להתנתק מהרשת
בשנת 2013, כתבת מוסף הארץ נטע אלכסנדר הצטרפה לסדנת גמילה דיגיטלית (Digital Detox). אחר כך היא הלכה לשם שוב, עם מצלמה, ועשתה מזה סרט תיעודי קצר, Grounded (“מקורקעים”). אחד הדוברים הלא מזוהים בסרט אומר: “אני חושב שחשוב שנראה שלפני 1987, לפני האינטרנט, היה לנו זמן פנוי. לילדים של היום, שנולדו אחרי 1987, אין מושג מה זה שיש לך זמן פנוי”. בפינה אנחנו מדברים עם אלכסנדר על חוויית ההתנתקות.
עוד בנושא: מחנות הגמילה בכפייה מטכנולוגיה בסין, שבת דיגיטלית

דברים שלא נדבר עליהם בפינה
» מונא אל-מזבוח -(منى مذبوح), בת 24 מלבנון, שהתה בחופשה במצרים ופרסמה ברשת סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות שספגה שם מידי נהגי מונית וגברים צעירים ברחוב, וכן על שירות גרוע שקיבלה במסעדה במהלך הרמדאן וגניבת כספה בביקור קודם. היא כינתה את המדינה עלובה, מלוכלכת ו”בת כלבה”, ואת תושביה קבצנים, נוכלים, “סרסורים וזונות”, וטענה כי “מגיע לכם מה שסיסי [נשיא מצרים; ע”ק] עושה לכם. אני מקווה שאלוהים ישלל לכם מישהו יותר דכאני מסיסי”. הסרטון עורר סערה במצרים, ומתגלצ’ים מצרים הגיבו אצלה ודרשו שתסיר את הסרטון ותפרסם סרטון התנצלות. אל-מזבוח עשתה זאת, אך למחרת פרסום סרטון ההתנצלות נעצרה בשדה התעופה בקהיר כשעמדה לעזוב את המדינה, הועמדה לדין והורשעה אשמה בהפצה זדונית של שמועות שווא שיכולות לפגוע בחברה, פגיעה בדת וחוסר צניעות בציבור. בית המשפט גזר עליה 11 שנות מאסר, שקוצרו ל-8 לאחר שעו”דה הציג ראיות לכך שניתוח מוח שעברה פגע ביכולתה לשלוט בכעס. היא מערערת על פסק הדין, והדיון בערעור נדחה מסוף יולי ל-9 בספטמבר
» מאז תחילת העשור, אסירים בארה”ב זכאים לרכוש נגני מוזיקה וקובצי מוזיקה ולהאזין להם בכלא. אבל אלו שכלואים בפלורידה צפויים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם, שאותם יצטרכו לקנות מחדש. הנגנים והמוזיקה מסופקים להם כיום על ידי חברת אקסס קורקשנז (Access Corrections), שגובה סכומים מונופוליסטיים של 100$ על נגן ו-1.70$ על כל שיר. בסך הכל קנו האסירים למעלה מ-30 אלף נגנים, ורכשו 6.7 מיליון שירים ב-11.3 מיליון דולר, כששירות בתי הסוהר הפלורידיאני גוזר ממכירת השירים עמלה של 1.4 מיליון דולר על גב האסירים. באפריל אשתקד חתם השירות על הסכם לאספקת טאבלטים לאסירים, שיחליפו את הנגנים. האסירים גילו שלא יורשו להעביר את השירים לנגנים החדשים, ואם ירצו להישאר עם הנגנים עד תום תקופת החוזה עם אקסס, לא יוכלו להחזיק במקביל טאבלט וליהנות מהשירותים הנוספים שהוא יציע. תמורת 25$, אקסס מציעה לאסירים הסרת נעילת הנגן או צריבת המוזיקה שעליו על דיסק ומסירתם למשפחותיהם – וגם במקרה הזה האסירים לא יוכלו לצרוך את המוזיקה.
את הטאבלטים תספק לאסירים חברת ג’ייפיי (JPay), הידועה לשמצה בניצול כספי של אסירים (בין השאר, גביית עמלות נשך על כל פעולה בנקאית ומכירת “בולים” לשליחת אימייל). לשב”ס-פלורידה יש אינטרס כספי בכך שהאסירים ירכשו את השירים מחדש ויכניסו עוד עמלות: בעוד הרווחים משירותי אקסס קורקשנז נכנסו לקופת המדינה, אלו משירותי ג’ייפיי ייכנסו ישירות לקרן נאמנות של השב”ס.
» ובינתיים, בישראל: שירות בתי הסוהר נדרש לפצות אסיר על מניעת גישה למחשב. א’, אסיר הכלוא על רצח, ביקש גישה של שעתיים בשבוע למחשב (שאינו מחובר לאינטרנט) כדי לקרוא על פקודות נציבות שירות בתי הסוהר ומאגרים משפטיים, כפי שמתירות לו פקודות שב”ס. לטענתו סורב בכל פעם בתירוצים מתחלפים: “כשלא נתנו לי מחשב אמרו לי שהמחשב באגף אחר, או באגף החינוך ולא מוצאים אותו. חודש ומשהו אמרו לי שלא מוצאים אותו. פעם הלך לעדכון פעם אחת לתיקון”. שב”ס טען כי אין תיעוד לבקשות שימוש במחשב שלא נענו, כי אספקת הגישה למחשב הינה מורכבת לוגיסטית, וכי בקשותיו הוגשו בחגים. א’ תבע 66 אלף שקל, והשופט יאיר חסדיאל פסק לו 3000 שקל פיצוי ו-1000 שקל הוצאות.
חופשה
הפינה “האחראי על האינטרנט” יוצאת לחופשה. היא תשוב ב-13.10.2018, אם ירצה האל(גוריתם).

עובדי הביוב של האינטרנט נחשפים
לפעמים אנחנו רואים משהו שלא מוצא חן בעיניינו ברשת, ומלשינים לפלטפורמה (פייסבוק, יוטיוב, טוויטר ודומותיהן). לפעמים הפלטפורמה מסירה את התוכן המדווח, ולפעמים לא. לחברות השונות יש מדיניויות שונות בנושא, אבל מי שמחליט בפועל מי לחיים ומי למוות הם מסנני התוכן. האנשים הללו עוברים על כל הזוועות של העולם, כדי שאנחנו לא נצטרך. רבים מהם מועסקים דרך קבלנים במדינות שבהן כוח האדם זול, ואין להם הטבות דומות לאלו של המעמדות העליונים של עובדי ההייטק. לפעמים הם לוקים בפוסט טראומה. לעתים הם תובעים את המעסיק.
כמה מהם מספרים על עבודתם, התלבטויותיהם והטראומות שלהם בסרט התיעודי The Cleaners (“המנקים”) של האנס בלוק ומוריץ ריסוויק. אני מדבר עליו הערב ב”לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10.
זוכרים את תומר שמש ממשרד ראש הממשלה? לא תאמינו איך הוא נראה היום!
מסך הטלוויזיה מאחורי הנהג במוניש קו 5 השפריץ את הרעל שלו למושב שמאחורי הנהג, ישר לתוך הפרצוף שלי. הפרסומת הישנה של אתר מכירות שנמכר, ותחתיה טיקר חדשות עם כותרות על מותו של למי קילמיסטר ממוטורהד ועל מיליוני האירו שגרמניה מתכוונת להשקיע בפליטים בשנת 2016, חבטו בי במקל הדה ז’ה וו. זכרתי שכבר ראיתי אותן באותה מוניש בדיוק שנתיים קודם לכן, באוגוסט 2016, וגם אז הן נראו לי ישנות, חשד שאושש כשגיגלתי את הכותרות וגיליתי שקילמיסטר קשישא הזדכה על הקסדה והמזכרות הנאציות כבר בסוף דצמבר 2015.
המסך נועד לחטוף את תשומת הלב של יושבי המוניש באמצעות מבזקי החדשות, ולהכניס כסף ליזמים ולנהגים באמצעות הפרסומות. המיזם התבטל, אבל, כפי שהסביר לי הנהג, היזמים לא טרחו להגיע לפרק את המסך: “ביקשתי מהם מלא פעמים להוציא את זה, משגעים אותי. כבר לא מקבלים על זה כסף”. הפרסומות והמבזקים הבלתי-מצהיבים המשיכו לצוף על המסך, מנותקים משרת-האב, במשך שלוש שנים, מטעים שבויי נסיעה עייפים לחשוב שהכותרות אקטואליות. למי מת? שוב??
שנתיים אחרי, כנראה שאני על אותה מוניש, שעדיין מריצה מבזקים מ-2015! pic.twitter.com/8ZpwVyL2ec
— עידוק(@idokius) August 24, 2018
בעיית ההתיישנות של מידע דיגיטלי היכתה בי שוב באותו שבוע, כששתי אזהרות מפני הונאות הציפו את הוואטסאפים. הן היו זהות לחלוטין, מלבד זהות ההונאה-לכאורה שהזהירו מפניה – האחת הפצירה בציבור לא להירשם ל-Initiative Q, מיזם פירמידה שיווקי למטבע דיגיטלי חדש; השנייה הזהירה מפני סמס על מבצע בשופרסל, שנועד לגרום לנמענים להפיץ אותה הלאה ולהתקין רוגלה כלשהי. ההודעות נפתחות בשורה “אזהרה חמורה מאגף טכנולוגיות מידע – משרד ראש הממשלה” ונסגרות בפרטי ההתקשרות המלאים של תומר שמש מהאגף לטכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה.
מי שהסתובב ברשת הישראלית לפני עשור אולי זוכר את שמו של שמש מאזהרת שרשרת, שבהיעדר וואטסאפים ופייסבוקים הסתובבה אז באימיילים: “אל תפתחו שום הודעה עם קובץ מצורף שכתוב בו: POSTCARD FROM HALLMARK. לא משנה מי שלח לכם את זה. זהו וירוס הפותח את תמונת הגלויה השורפת את כל הדיסק הקשיח שלכם. […] CNN הכריזה על הווירוס הזה כגרוע ביותר. הוא דורג ע”י מייקרוסופט כווירוס ההרסני ביותר מאז ומעולם”. “המכתב הופץ באופן אינטנסיבי בתוך משרדי הממשלה ויצא אל מחוצה לה”, דיווח ב-2009 חנן כהן, בעל אתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי”. “דיברתי עם השולח והוא אמר לי שהפיץ את המכתב לכמה חברים במשרד ומשם המכתב יצא משליטתו”.
שמש לא כתב את האזהרה, אלא קיבל אימייל שרשרת והפיץ אותו הלאה, כשחתימת האימייל שלו נוספה אוטומטית בתחתיתה, והפכה את השמועה לעובדה בעיניי רבים – הרי תומר שמש מהאגף לטכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה כתב אותה! – ואת פרטי ההתקשרות שלו לנחלת הכלל. גם את האזהרות של שופרסל ו-Initiative Q שמש לא כתב (כמי שנכווה בעבר, הוא בטח נמנע אפילו מלפרוורד אותן). מישהו הדביק את שמו של האגף בראש האזהרות ואת חתימתו של שמש בתחתיתן, בתקווה שהייחוס המקצועי יסייע להגדיל את אמינותן ותפוצתן. זה עבד. מערך הסייבר הלאומי צריך לקנא בתפוצה הזאת – הוא פרסם באתרו הודעה מדוייקת יותר על הונאת שופרסל באותו יום שבו הופצה “ההודעה של שמש”, אבל היא לא הגיעה לידיעת הציבור הרחב.
(גירסה אחרת ושקרית של אזהרת שופרסל בוואטסאפ טוענת כי “בסיום השלבים מועברים להורדת אפלייקציה לא מוכרת, שימו לב מדובר בתרגיל חכם של החמאס שבעזרת האפלייקציה המכשיר טלפון שלכם הופך לכלי ריגול!”. הגירסה הזאת מתחזה להיות “הודעה חשובה ומשותפת למשרד הביטחון ויחידת הסייבר 23.08.2018 נכון לשעה 00:20”. התאריך והשעה המדוייקים, שנותנים להודעה אמינות מלאכותית, הם גם אלו שמאפשרים את התיישנותה. פחות אנשים יפיצו אזהרה שתאריך ישן מתנוסס עליה – אם כי תמיד יימצא האידיוט עם הכוונות הטובות או הרעות שיסיר את התאריך ויפיץ את השקר מחדש).

בין אם מבחירה מודעת או לא (אפליקציות סלולריות, רשתות חברתיות) ובין אם בכפייה (שיימינג, פורנו-נקמה), אומת הרשת הסכימה שהמידע עליה יהיה מטבע עובר לסוחר, בתמורה לקבלת שירותים חינמיים (פייסבוק, ג’ימייל), שירותים בתשלום (סלולר, נטפליקס) ושום שירותים בכלל (NSA). מי שחושב שהדבר הכי גרוע שאפשר לעשות עם המידע הזה זה פרסום ממש רלוונטי כנראה פספס את קיימברידג’ אנליטיקה. ואם נסיון להטות בחירות בדמוקרטיה השנייה בגודלה בעולם לא מפחיד אותו, מה לגבי פיטורים? טרולים ימנים חפרו בטוויטר, הציפו מחדש סטטוסים עם בדיחות פדופיליה בטעם רע מלפני עשור והביאו לפיטוריו של כותבם, ג’יימס גאן, מתפקידו כבמאי סדרת הסרטים המצליחה “שומרי הגלקסיה”.
ומה עם תומר שמש? למיטב זכרוני הוא נאלץ להחליף מספר סלולרי בעקבות אינספור שיחות שקיבל על אזהרת הווירוס שורף הדיסקים הקשיחים (אחרי גל האזהרות הנוכחי התקשרתי למספר שלו והופניתי ישירות לתא קולי). אזהרתו מהעשור הקודם המשיכה לשוט על גלי האינטרנט ונצפתה לאחרונה בשנה שעברה, שמונה שנים אחרי הולדתה. אחד מגופי הסייבר הלאומיים שקיבל אותה אז פרסם הודעה שלפיה “מבדיקתנו עולה כי אין כיום עובד בשם תומר שמש באגף טכנולוגיות מידע במשרד ראש הממשלה”.