בן 14 מהצפון יאושפז לצורך הסתכלות פסיכיאטרית, בין השאר על רקע התמכרות למשחק פורטנייט, כך מדווח וויינט. שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, אמרה בפס”ד: “נראה שמשחק המחשב פורטנייט מנהל את חייו של הקטין באופן התמכרותי ואינו מותאם לגילו”.
נטפליקס העלו בסופהשבוע את “באנדרסנאץ’“, פרק אינטראקטיבי בסדרה הדיסטופית “מראה שחורה”, שבו הצופים בוחרים את התקדמות הפרק כמו בספרי “בחר את ההרפתקה שלך”. התוכן האינטראקטיבי הראשון של נטפליקס נבנה סביב הסיפור “חתול במגפיים” והושק לפני שנתיים.
טעות אנוש גרמה למבוכה גדולה ל”ישראל היום”. עם היוודע מותו של הסופר עמוס עוז, שלחו אנשי העיתון פוש שכותרתו “כאן קבור בכיף”. התקלה נבעה מכך שזו היתה הכותרת של פוש קודם של העיתון, שנשלח על טור של יאיר ניצני.
תקלת הפוש של עמוס עוז ב”ישראל היום”
ח”כ מיקי זוהר פרסם סרטון תעמולת בחירות שבו הוא מציג את תכונותיו על רקע מוזיקה. פעמיים במהלך הסרטון נשמעת אישה אומרת ברקע “אודיוג’אנגל”. זה לא מסר סמוי של הח”כ לקראת הפריימריז, אלא סימן מים שחנות המוזיקה המקוונת אודיוג’אנגל שותלת בדוגמיות המוזיקה שלה, כדי שמשתמשים לא יקחו ממנה מוזיקה בלי לשלם.
מח”כ זוהר נמסר בתגובה ל”הארץ”: “ח”כ זוהר רכש את הג’ינגל המקורי ושילם עליו כדין. בשל טעות בתום לב הופצה ברשתות החברתיות גירסת הדמו של הסירטון ולא הגירסה המקורית”.
שר הבטחון בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב נדרשו להסיר סרטונים שהעלו לרשת, בעקבות פעילות של שני אקטיביסטים.
עמותת “מחזקים” של אורי קול עתרה לוועדת הבחירות המרכזית נגד רגב ומשרדה, בטענה שהסרטון בן שעתיים וחצי שמתעד את פסטיבל “כתר המזרח – מצדיעים לתושבי עוטף עזה” מהווה תעמולת בחירות, “אשר כל מטרתו לפאר ולרומם את [השרה רגב], לזקוף לזכותה הישגים, להציגה באופן מחמיא ולייצר קשר תודעתי עמוק בינה לבין עצם קיומו של הזמר המזרחי […] וכל זאת, במימון הציבור”. במשרד התרבות הודיעו לוועדה כי הסירו את הסרטון.
עו”ד שחר בן מאיר עתר לוועדת הבחירות בנוגע לסרטון קצר, שבו בנימין נתניהו צולם על ידי לע”ם כשהוא משוחח עם חיילים ומשבח אותם ואת צה”ל. היועץ המשפטי לממשלה מסר לוועדה את עמדת המדינה, לפיה “מתעוררים קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה. זאת בין היתר בשל כך שהסרטון נערך על-ידי עובדי מדינה מחומרים שמקורם בלע”מ ומקורות ממשלתיים אחרים, ובשים לב למאפייניו של הסרטון; קרי כזה שהופק ונערך תוך שילוב דברים שנשא ראש הממשלה בפני החיילים בזמן הביקור בליווי מוסיקה ותמונות, אשר יוצרים אפקטים דרמטיים ומבליטים את חלקו האישי של ראש הממשלה בסרטון. לאור האמור, היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הגורמים הבכירים במשרד ראש הממשלה, לפעול להסרת הסרטון מהעמוד הרשמי בפייסבוק ומכל דף רשמי אחר ברשתות החברתיות, ללא דיחוי. […] עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להסיר את הסרטון האמור גם מן העמוד הפרטי-פוליטי בו עושה שימוש תנועת הליכוד. זאת, ראש ובראשונה לאור העובדה שמדובר בשימוש בסרטון שכאמור מעורר קשיים אל מול הוראת סעיף 2א לחוק דרכי התעמולה”.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
🚂 אלי גורנשטיין, ששר את שיר הפתיחה של “רכבת ההפתעות”, יצר גירסה חדשה שבה הוא מתלונן על הבעיות ברכבת ישראל. #ישראלכץהביתהבתחבץ
📺 יוטיוב פרסמה דוח שקיפות ל-Q3 2018, שלפיו חסמה 1.67 מיליון ערוצי יוטיוב, שמוקדשים לנושא שמפר את תנאי השימוש או הפרו את תנאי השימוש 3 פעמים בתקופה של 90 יום, ובכך הביאה להסרת 50.2 מיליון סרטונים. 79.6% מהערוצים הוסרו בגלל ספאם והטעיה, 12.6% בגלל עירום או מין ו-4.5% בגלל סיכון קטינים. בנוסף הסירה החברה ישירות 7.8 מילון סרטונים, 72.2% בגלל ספאם והטעיה, 10.2% בגלל סיכון קטינים ו-9.9$ בגלל עירום או מין.
מבין הסרטונים שהוסרו ישירות, 6.38 מיליון דווחו על ידי כלים אוטומטיים של פייסבוק (74.5% מהם לפני שמישהו בכלל צפה בהם), 878 אלף דווחו על ידי נאמנים, 547 אלף על ידי משתמשים רגילים, 32 אלף על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ו-34 סרטונים בודדים על ידי רשויות ממשל.
החברה גם הסירה 224.4 מיליון תגובות, 99.5% בעקבות דיווח אוטומטי ו-0.5 בעקבות דיווח אנושי.
🍆 עוד במחיקת תכנים: מתנדבים פועלים לארכב 700 אלף חשבונות טאמבלר שנפחם 800 טרהבייט, אשר עומדים להימחק על ידי הרשת החברתית לאחר שזו אסרה על תכנים מיניים החודש. ההחלטה התקבלה לאחר שגילוי תכנים פדופיליים בטאמבלר הביא את אפל להסיר את האפליקציה מהאפסטור. האפליקציה הוחזרה בינתיים לחנות. מאמצי האירכוב מנוהלים על ידי Archive Team, גוף שהוקם על מנת לשמר את ההיסטוריה האינטרנטית.
🤳 בעקבות פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, שבה נחשף בין השאר כי חברות חיצוניות השיגו גישה לפרטי עשרות מיליוני משתמשים של פייסבוק, ושאלו שימשו את קמפיין דונלד טראמפ להטות את דעת הקהל, הרשת החברתית פעלה השבוע לנקות את תדמיתה ולקדם את הטענה המופרכת שהיא דואגת לפרטיות הגולשים. החברה הקימה בבראיינט פארק בניו יורק דוכן פופ-אפ פרטיות שבו עובדים סייעו לציבור לתפעל את הגדרות הפרטיות שלהם בפייסבוק. בכירה בחברה, קרוליין אוורסון, סגנית נשיא לפתרונות שיווקיים, התראיינה בנושא לאתר השיווק דיגידיי ואמרה ש”למדנו הרבה לקחים אחרי פרשת קיימברידג’ אנליטיקה, אבל אחד החשובים שבהם הוא שיש לנו כמות עצומה של כלים עבור צרכנים לשלוט על הגדרות הפרטיות, אולם רוב הצרכנים, או רבים מהצרכנים, לא יודעים איך להשתמש בהם”. עוד אמרה אוורסון כי “אכפת לנו עמוקות, הכי עמוק שיכול להיות אכפת לחברה, לגבי פרטיות. אלו היסודות של החברה שלנו, ואנחנו רוצים שאנשים ידעו שאכפת לנו”.
ובינתיים, במציאות: למחרת הפעלת הדוכן הודיעה החברה שחסמה פירצת פרטיות חדשה, שבטעות נתנה למפתחי אפליקציות חיצוניים גישה לתמונות של 6.8 מיליון משתמשים, ובהן תמונות פרטיות – כאלו ששימשו בזירת המסחר של פייסבוק, מרקטפלייס, או בסטוריז שלהם. הפירצה היתה פתוחה במשך 12 יום בספטמבר.
👼 בנה של ג’יליאן בראקוול נולד מת, והרשתות החברתיות הציעו לה תכנים ופרסומות מאוד לא מותאמים. היא כתבה מכתב ל”חברות הטכנולוגיה היקרות”:
אני יודעת שאתן יודעות שהייתי בהריון. זו אשמתי, לא עמדתי בפיתוי להשתמש בהשתגים האלה באינסטגרם – #30weekspregnant, #babybump. וטפשונת שכמותי! אפילו הקלקתי פעם או פעמיים על מודעות לבגדי הריון שפייסבוק הציגה לי.
[…]
אבל לא ראיתן שגיגלתי “[צירי] ברקסטון היקס נ’ לידה מוקדמת” ו”תינוק לא זז”? לא ראיתן את שלושת ימי השתיקה שלי ברשתות החברתיות, שאינם אופיניים למשתמשת בתדירות גבוהה כמוני? ואז פוסט ההכרזה עם מילות מפתח כמו “שבורי לב” ו”בעיה” ו”עובר מת” ו-200 אמוטיקוני דמעות מהחברים שלי? זה לא משהו שאתן עוקבות אחריו?
[…]
תנו לי לספר לכן איך זה להשתמש ברשתות חברתיות כשאת סוף סוף חוזרת הביתה מבית החולים עם הזרועות הכי ריקות בעולם, אחרי שאת ובעלך ביליתם ימים בבכי במיטה, ואת מרימה את הטלפון לכמה דקות של הסחת דעת לפני הבכי הבא. זה בדיוק, באופן שובר לב, אותו דבר כמו שזה היה כשהתינוק שלך עדיין היה בחיים.
[…]
וכשמיליונים מאיתנו שבורות הלב מקליקות באופן מועיל על “אני לא רוצה לראות את המודעה הזאת”, ואפילו עונות לשאלתכן “למה?” עם התשובה האכזרית אך נכונה “זה לא רלוונטי לי”, האם אתן יודעות מה האלגוריתם שלכם מחליט, חברות טכנולוגיה? הוא מחליט שכבר ילדת, מניח תוצאה חיובית ומציף אותך במודעות לחזיות ההנקה הטובות ביותר (יש לי עלי כרוב על השדיים כי זה הפתרון הכי טוב שמדע הרפואה מציע להפסיק את החלב), דיוידים על איך לגרום לתינוק שלך לישון בלילה (הייתי נותנת הכל כדי לשמוע אותו בוכה בכלל), והעגלות הכי טובות לגידול התינוק שלך (שלי יישאר לנצח 1.84 קילו)”.
[…]
אנא, חברות טכנולוגיה, אני מפצירה בכן: אם האלגוריתמים שלכן חכמים מספיק להבין שהייתי בהריון, או שילדתי, אז הם ודאי יכולים להיות חכמים מספיק להבין שהתינוק שלי מת, ולפרסם לי בהתאם – או אולי, רק אולי, בכלל לא”.
🤖 אנחנו מדברים בפינה עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, על ההתמודדות עם דעות קדומות המובנות באלגוריתמים של בינה מלאכותית. למשל, השינויים שגוגל הכניסו בגוגל טרנסלייט כדי להיפטר מהטייה מגדרית. גם אצלנו בישראל מתחילים לעסוק בזה בצורה מסודרת, עם ועדה ממשלתית שיזם פרופ’ יצחק בן ישראל.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
🔓 חקיקה שעברה בימים אלה באוסטרליה תחייב חברות טכנומידע לבנות בשירותים ובמוצרים שלהן דלתות אחוריות לעקיפת הצפנה. מטרת החוק היא לאפשר לרשויות האכיפה לקבל מהחברות מידע על משתמשים, גם אם המידע הזה מוצפן. המשמעויות של החוק מרחיקות לכת, משום שבניית שירותים מוצפנים והכנסת דלת אחורית אליהם מקבילה לבניית כספת פלדה ובטון מאובטחת והתקנת חלון זכוכית באחד הקירות שלה. לא רק משתמשים חשודים יהיו חשופים לסכנות הפריצה מהדלת האחורית אלא כל המשתמשים, ולא רק רשויות האכיפה יוכלו לחדור דרכה אלא גם האקרים ומדינות זרות. ולא רק אוסטרלים ייפגעו ממנה – חברות שירצו לציית לחוק יצטרכו להטמיע דלת אחורית שתפגע גם במשתמשים לא אוסטרליים, או להקים שירות נפרד לאוסטרלים וכך לפגוע ביכולת שלהם לתקשר עם המשתמשים משאר העולם.
🤬 מדיניות חדשה של פייסבוק, שנכנסה לתוקף באוקטובר וזכתה לתשומת לב בימים האחרונים, עוסקת ב”שידול למין”. דברי ההסבר למדיניות קובעים במפורש כי למשתמשים מותר לדבר על אלימות מינית וניצול מיני, אך אסור לדבר על “איפשור, עידוד או תיאום מפגשים מיניים בין בגירים” – כלומר לא רק מלחמה בשירותי מין בתשלום, אלא ביחסי מין בכלל – ולא רק בפורומים פומביים אלא גם בשיחות מסנג’ר פרטיות.
🤐 טאמבלר היא פלטפורמת בלוגים שנוסדה ב-2007 ומאופיינת בתכנים ויזואליים, ואשר ידועה במדיניות תוכן ליברלית. אבל זה הולך להשתנות: החברה הודיעה שהחל מה-17/12 תאסור על פרסום “תמונות, סרטונים או גיפים שמראים איברי מין אמיתיים של אנשים או פיטמות שנשים מציגות” או “מציגים פעילות מינית”. ההחלטה התקבלה אחרי שאפל הסירו את האפליקציה של טאמבלר מהאפסטור בעקבות גילוי פורנוגרפיית ילדים בבדיקה שגרתית. במסגרת יצירת “טאמבלר טובה וחיובית יותר”, ככותרת הפוסט שפרסם המנכ”ל, ג’ף דונופריו, הוא ציין כי “לא חסרים אתרים באינטרנט שמציגים תוכן למבוגרים. נשאיר את זה להם ונמקד את מאמצינו ביצירת הסביבה הכי מקבלת פנים שאפשר עבור הקהילה שלנו”.
🛏️ פייסבוק וטאמבלר הן רק שתיים מקורבנות חקיקת FOSTA-SESTA, שהתקבלה בארה”ב באפריל ותיכנס לתוקף בחודש הבא, ושמטרתה המוצהרת מלחמה בשירותי מין ברשת. אלא שבניגוד לסעיף 230 המפורסם בחוק ההגינות בתקשורת 1996, שמסיר אחריות מאתרים על תכנים שאחרים פרסמו בהם – סעיף שמאפשר למעשה את קיומן של פלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות – חוק FOSTA-SESTA מטיל אחריות על אתרים אם מתפרסמות בהן מודעות לשירותי מין – גם אם בעלי האתר לא ידעו על המודעות. שרשור מעניין בנושא אפשר למצוא כאן.
ח”כים מיקי זוהר ושולי מועלם יזמו חוק סינון אתרים כפוי, שיחייב צינזור תכני עירום ומין כברירת מחדל לכל גולשי ישראל ופתיחתם רק לבגירים שיבקשו זאת במפורש, בשיטות הזויות כמו הוספת עמוד נחיתה לאתרים קיימים והנגשת מרשם האוכלוסין של ישראל לספקיות האינטרנט כדי שיוכלו לוודא את גיל המשתמשים.
בפינה אנחנו מדברים עם רן בר-זיק, מפתח תוכנה, שרשם הישגים במאבק בחוק באמצעות פנייה ישירה לח”כים האחרים החתומים על החוק, ושורה של מומחים טכנולוגיים שהביעו תמיכה בעמדתו שהחוק בלתי ישים תחת התיוג #ברזיק_צודק, בעקבות ציוץ של חבר ליכוד שביקש הוכחות לכך שהטענות הטכניות של בר-זיק מדוייקות.
רן ומיקי הוויכוח הזה לא מכבד את שניכם ובוודאי לא את הנושא שאתם דנים בו. אם אתה חושב שזה מספיק חשוב ולפי איך שאני מתרשם התשובה היא חיובית, אז תקבע פגישה עם חבר הכנסת זוהר, תשתלב גם בדיון עם חלק מאנשי המקצוע שזוהר מדבר איתם, הקול שלך חשוב. אי אפשר לעשות את הכל בטוויטר
העברתי את חוות הדעת המקצועית שלי מספר רב של פעמים. כל אנשי המקצוע חושבים בדיוק כמוני. אני לא רוצה שמר זוהר יתייעץ איתי. יש הרבה אנשי תשתיות שאפשר לצרף את שמם יחד עם חוות דעת טכנית שתצורף לחוק. במקום זה חה״כ זוהר מנפנף בשמות של מומחים טכניים שמתגלים כאנשי מכירות ופרסום.
אני אומר לך שבתור חבר ליכוד אם זה נכון אז זוהר שרוף מבחינתי, לדעתי אצל עוד הרבה אחרים. איך אני יכול לדעת שזה נכון? לא הגעת לוועדה, אין שום פרוטוקול שאני מכיר שמאשר את טענותיך. מצד אחד אני מעריך אותך שאתה פועל נגד ביזבוז כספי המיסים שלנו ומצד שני בגדול המטרה שבשמה זוהר פועל ראויה
שלום אני דורון שמיע, הארכיטקט של מערכת הDPI של P-CUBE שנמכרה לסיסקו ב200 מליון דולר, הCTO של Shine בה פיתחתי מערכת לחסימת פרסומות במכשיר ובספק, שנפרשה בהצלחה על פני 15 מליון לקוחות, והCTO של Shieldren שפיתחה מערכת לניטור תכנים במובייל עבור ילדים באנדרואיד/באייפון. @barzik צודק.
הי אני גלעד בן יוסף. תוכנה שהשתתפתי בכתיבתה מבצעת את ההצפנה שמגינה על התקן האחסון בכל טלפון אנדרואיד בעולם. בזמנו הייתי ארכיטקט תוכנה ראשי של איזיצ’יפ שסיפקה מעבדי רשת לחמש משבעת יצרניות ציוד התקשורת הגדולות בעולם ולמשרד ראש הממשלה. השתתפתי ביצירת התוכנה לכיפת ברזל. @barzik צודק
כמעט ושכחתי לפרסם, שאני, מרב מיכאלי פרונטאנד, מפתחת במגוון שפת תכנות aka המלכה JavaScript, אך מכירה הייטב פרוטוקולי תקשורת ואיך עובדים כל האינטרנטים האלו, וגם, מתכננת מסיבת יציאה מ . gitignore עם @Riklin10Infosec ו #ברזיק_צודק
— מרב מיכאלי ميراف ميخائيلي Front End (@meravmichaeliJs) December 6, 2018
היי אני משה, בחור ישיבה לשעבר, ללא שום ידע טכני, כמעט ואין שום חסימה שאיני יכול לעקוף#ברזיק_צודק
— Moshe D. Barnett משה ד. בארנט (@Moshedbarnett) December 5, 2018
הי, אני עובדת כ data scientist, אני יכולה לחשוב על 5 תוכנות עקיפת VPN שהשתמשתי בהן בהצלחה, עוד אחת שבן הזוג השתמש בהצלחה בסין ומספר דרכים לעקוף פיזית את החוק האידיוטי הזה, כמו להזמין פורנו פיזי מאיביי. #ברזיק_צודק
אני ד״ר להנדסת תוכנה ומפתח בינה מלאכותית לשימוש ברפואה. במהלך הדוקטורט הייתי צריך לקחת קורס בתקשורת מחשבים עם מעבדה חובה. סיימתי את המטלה במהירות. המתרגל בדק ואמר שלא רק שטעיתי, אפילו לא התחברתי לנתב הנכון. מאז אני משתדל להקשיב לאנשי מקצוע במה שאני לא מבין #ברזיק_צודק
אני בלוגרית טיולים ובסין גיליתי עשרות דרכים להכנס לפייסבוק החסום שם דרך vpn משתנה, אז כנראה שאצליח לשבור חסימה מקומית שמיקי זוהר מייצר #ברזיק_צודק@barzik
אני אהוד, כותב ומדבר על טכנולוגיה למחייתי. הורדתי פעם גיפים ב-BBS. זה היה לפני 20 שנה. היום יש כל כך הרבה זבל דוחה באינטרנט ודרכים פשוטות לצרוך אותו בכוונה, או להיתקל בו בטעות. חוק שיסנן את האינטרנט או עמוד שמקישים בו תעודת זהות לא יעצרו את זה. #ברזיק_צודק
שלום ניר. שמי אור דונקלמן. חפש בגוגל. פרופסור לקריפטוגרפיה ואבטחת מידע באוניברסיטת חיפה. ממנהלי מרכז מחקר סייבר באוניברסיטת חיפה, חבר במרכז הסייבר שבטכניון, חבר הועד המנהל של הארגון הקריפטוגרפי הבינלאומי. תומך לחלוטין בדעתו של @barzik .
קרן וויקימדיה ישראל, המפעילה של וויקיפדיה העברית, עורכת היום ובימים הקרובים את כנס GLAM (ר”ת של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) לשיתופי פעולה בין פעילי הקרן ו-וויקיפדיה לבין מוסדות תרבות. אנחנו מדברים בפינה עם מיכל לסטר, מנכ”לית וויקימדיה ישראל.
» כ-20 אלף עובדים ועובדי קבלן של גוגל ב-50 ערים בעולם, ובהן תל אביב, עזבו את העבודה שלשום ב-11:10 במחאה על טיפול החברה בהטרדות מיניות. הפגנת #GoogleWalkout נולדה בעקבות כתבה בניו יורק טיימס שסיפרה איך החברה הגנה על שלושה עובדים בכירים שהואשמו בהתנהגות מינית לא ראויה – שניים מהם עזבו עם פיצויים כבדים וללא איזכור רשמי של סיבת פרישתם (אחד מהם הוא אנדי רובין, יוצר מערכת ההפעלה הסלולרית המצליחה אנדרואיד), ואחד נשאר בחברה בתפקיד שמשלם היטב.
» מדענים באוניברסיטת מנצ’סטר פיתחו את SpiNNaker (קיצור של Spiking Neural Network Architecture), מחשב בעל מיליון מעבדים עם יכולת חישוב של 200 טריליון פעולות בשנייה, בתקציב של 15 מיליון פאונד (כ-70 מיליון₪). ספינקר נועד לסייע בחקר המוח על ידי חיקוי דרך התקשורת של המוח האנושי, במבנה רשת שבו נשלחות כמויות קטנות של מידע ליעדים שונים בו זמנית. אני מקבל בברכה את שליטנו המוח-מחשב.
מריו ארנולד סיגלי ומריו מריו, דמות משחקי הווידאו שנקרא על שמו 📸 JohnnyRRusso cc-by-sa; נינטנדו
» מריו ארנולד סיגלי היה איש נדל”ן איטלקי מוושינגטון שהשכיר מחסן לחטיבה האמריקאית של נינטנדו. בחברה החליטו לקרוא על שמו את מריו, דמות השרברב המשופם שבמקור נקראה Jumpman, כך סיפר לו נשיא נינטנדו אמריקה, מינורו ארקווה. “אפשר להגיד שאני עדיין מחכה לצ’ק התמלוגים”, צחק בראיון ב-1993. סיגלימת בסוף החודש שעבר, ולא היה לו עוד שחקן.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
אנחנו מדברים בפינה עם מייסד הקבוצה, דור צח. בראיון מקדים הוא הסביר:
פתחתי את “כל התשובות נכונות” בשבת שעברה, אחרי שהירהרתי בזה לאורך תקופה. בחודשים האחרונים התמכרתי ל-AskReddit, סאברדיט שבו גולש אחד שואל שאלה – לא התייעצות, לא של כן/לא, אלא כזו שבאמת יכולה להוליד תשובות מעניינות – והרבה מאוד אנשים עונים לו מנקודת מבטם. הרגשתי שהקהילה הזאת מביאה משהו שהיה חסר לי ברוב עולם הסושיאל של היום: לא ניסיון לתחזק פרסונה, לא ויכוחים והתנצחויות, לא פרקטיקה קרה, אלא איזושהי… חמימות. ניסיון אמיתי, כן ולא שיפוטי להכיר את נקודות המבט של אחרים ולשתף בחוויות שלך. היו לי בעבר כמה פוסטים עם שאלות בסגנון והם הניבו מאות תגובות, חלקן מרתקות, אז אמרתי “יאללה, נפתח, בטח אני אהיה היחיד ששואל משהו”. צירפתי כמה מאות אנשים וחשבתי לעצמי, here comes nothing.
שבוע עבר מאז. היום אנחנו על יותר מ-2,000 חברים. קצב השאלות בקבוצה פסיכי, ברמה שאנשים יוצאים ממנה כדי שהפיד שלהם יפסיק להיות מוצף. הדיונים, למרות כמות החברים, כנים ואינטימיים ברמות שמפתיעות אותי (ומצחיקים רצח במקרים אחרים). התגובות שאני מקבל נעות בין “הרסת לי את החיים, לקחת לי את כל הזמן הפנוי” ל”זה דבר מדהים שקרה” ל”זהו הקבוצה קפצה את הכריש אפשר לעבור הלאה”, שזו תגובה שלדעתי קיבלתי עוד לפני שבכלל פתחתי אותה. אני די המום מכל הסיפור ומקווה שזה לא ייגמר לעולם.
» העיתונאי הסעודי ג’מאל חשוקג’י נכנס לפגישה בקונסוליה הסעודית בטורקיה ולא נראה מאז. ברויטרס דיווחו ששני בכירים טורקיים דיווחו שענד אפל וואץ’ אשר היה מחובר לאייפון שהשאיר אצל ארוסתו מחוץ לשגרירות. השעון עשוי היה לתעד מידע שיסייע לגלות מה עלה בגורלו, כמו מיקומו המדוייק ומדדי גופו. אולם השעון לא נמצא בידי הרשויות הטורקיות.
» העיתון הטורקי סבאח טוען שחשוקג’י הפעיל הקלטה באפל וואטץ’ שלו לפני כניסתו לקונסוליה, והקליט את תשאולו, עינויו ורציחתו. הרוצחים הצליחו להיכנס לשעון* באמצעות טביעות אצבעותיו ולמחוק חלק מהקבצים, אולם גיבוי נשמר בחשבון האייקלאוד שלו (*טענה לא ברורה, מאחר שאפל וואץ’ לא מכיל פד לזיהוי טביעות אצבעות)
» אבל זאק וויטקר מטקקראנץ’ טוען שהמידע כנראה לא עבר לאייפון או לאייקלאוד. בצילום של חשוקג’י הוא ראה על פרק ידו אפל וואץ’ מדור שלישי, שלא יכול להתחבר לרשת הסלולרית בטורקיה; חשוקג’י לא היה בטווח מספיק קרוב להעברת מידע מהשעון לסלולרי בבלוטות’; סביר להניח שהוא גם לא התחבר לווייפיי בקונסוליה; ובכל מקרה, מידע שעבר בין השעון לטלפון או לאייקלאוד מוגן בסיסמה, ולכן לא יהיה זמין לרשויות, וגם אפל לא תוכל להוציאו.
“Saudi Arabia is a 100 year old monarchy, and the reality is that monarchies don’t like change of any kind.” says @JKhashoggi , Saudi Journalist&Author pic.twitter.com/lX2TS8IOsS
» בשישי בערב, הזמן שבו חברות מוציאות הודעות לעיתונות שהן רוצות שייקברו ואף אחד לא יקרא, עדכנה פייסבוק על הסרת 66 חשבונות, דפים ואפליקציות שמקושרים לחברות-האחיות הרוסיות SocialDataHub ו-Fubutech, שבונות תוכנות זיהוי פנים עבור הממשל הרוסי. פייסבוק שלחה ביום שלישי מכתב לחברות, שבו טענה כי “לפייסבוק יש סיבה להאמין שעבודתכם עבור הממשל כללה השוואות תמונות מחשבונות רשת חברתית פרטיים של אנשים במטרה לזהותם”, ודרשה פירוט של המידע שנאסף ומחיקתו עד יום שישי. לדברי מנכ”ל שתי החברות, ארטור חצ’ויאן, בראיון לניו יורק טיימס, הסרת חשבונותיו אינה הוגנת, משום שהוא הוריד את התמונות דרך חיפושי גוגל, וכי השירות שהמוצר הראשי של סושיאלדייטההאב הציע, מערכת דירוג חברתי עבור חברות ביטוח ובנקים, מבקש אישור מהמשתמשים.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
בשנת 2013, כתבת מוסף הארץ נטע אלכסנדר הצטרפה לסדנת גמילה דיגיטלית (Digital Detox). אחר כך היא הלכה לשם שוב, עם מצלמה, ועשתה מזה סרט תיעודי קצר, Grounded (“מקורקעים”). אחד הדוברים הלא מזוהים בסרט אומר: “אני חושב שחשוב שנראה שלפני 1987, לפני האינטרנט, היה לנו זמן פנוי. לילדים של היום, שנולדו אחרי 1987, אין מושג מה זה שיש לך זמן פנוי”. בפינה אנחנו מדברים עם אלכסנדר על חוויית ההתנתקות.
» מונא אל-מזבוח -(منى مذبوح), בת 24 מלבנון, שהתה בחופשה במצרים ופרסמה ברשת סרטון בן עשר דקות שבו התלוננה על הטרדות מיניות שספגה שם מידי נהגי מונית וגברים צעירים ברחוב, וכן על שירות גרוע שקיבלה במסעדה במהלך הרמדאן וגניבת כספה בביקור קודם. היא כינתה את המדינה עלובה, מלוכלכת ו”בת כלבה”, ואת תושביה קבצנים, נוכלים, “סרסורים וזונות”, וטענה כי “מגיע לכם מה שסיסי [נשיא מצרים; ע”ק] עושה לכם. אני מקווה שאלוהים ישלל לכם מישהו יותר דכאני מסיסי”. הסרטון עורר סערה במצרים, ומתגלצ’ים מצרים הגיבו אצלה ודרשו שתסיר את הסרטון ותפרסם סרטון התנצלות. אל-מזבוח עשתה זאת, אך למחרת פרסום סרטון ההתנצלות נעצרה בשדה התעופה בקהיר כשעמדה לעזוב את המדינה, הועמדה לדין והורשעה אשמה בהפצה זדונית של שמועות שווא שיכולות לפגוע בחברה, פגיעה בדת וחוסר צניעות בציבור. בית המשפט גזר עליה 11 שנות מאסר, שקוצרו ל-8 לאחר שעו”דה הציג ראיות לכך שניתוח מוח שעברה פגע ביכולתה לשלוט בכעס. היא מערערת על פסק הדין, והדיון בערעור נדחה מסוף יולי ל-9 בספטמבר
סרטון ההתנצלות של מונא אל-מזבוח
» מאז תחילת העשור, אסירים בארה”ב זכאים לרכוש נגני מוזיקה וקובצי מוזיקה ולהאזין להם בכלא. אבל אלו שכלואים בפלורידה צפויים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם, שאותם יצטרכו לקנות מחדש. הנגנים והמוזיקה מסופקים להם כיום על ידי חברת אקסס קורקשנז (Access Corrections), שגובה סכומים מונופוליסטיים של 100$ על נגן ו-1.70$ על כל שיר. בסך הכל קנו האסירים למעלה מ-30 אלף נגנים, ורכשו 6.7 מיליון שירים ב-11.3 מיליון דולר, כששירות בתי הסוהר הפלורידיאני גוזר ממכירת השירים עמלה של 1.4 מיליון דולר על גב האסירים. באפריל אשתקד חתם השירות על הסכם לאספקת טאבלטים לאסירים, שיחליפו את הנגנים. האסירים גילו שלא יורשו להעביר את השירים לנגנים החדשים, ואם ירצו להישאר עם הנגנים עד תום תקופת החוזה עם אקסס, לא יוכלו להחזיק במקביל טאבלט וליהנות מהשירותים הנוספים שהוא יציע. תמורת 25$, אקסס מציעה לאסירים הסרת נעילת הנגן או צריבת המוזיקה שעליו על דיסק ומסירתם למשפחותיהם – וגם במקרה הזה האסירים לא יוכלו לצרוך את המוזיקה.
את הטאבלטים תספק לאסירים חברת ג’ייפיי (JPay), הידועה לשמצה בניצול כספי של אסירים (בין השאר, גביית עמלות נשך על כל פעולה בנקאית ומכירת “בולים” לשליחת אימייל). לשב”ס-פלורידה יש אינטרס כספי בכך שהאסירים ירכשו את השירים מחדש ויכניסו עוד עמלות: בעוד הרווחים משירותי אקסס קורקשנז נכנסו לקופת המדינה, אלו משירותי ג’ייפיי ייכנסו ישירות לקרן נאמנות של השב”ס.
» ובינתיים, בישראל: שירות בתי הסוהר נדרש לפצות אסיר על מניעת גישה למחשב. א’, אסיר הכלוא על רצח, ביקש גישה של שעתיים בשבוע למחשב (שאינו מחובר לאינטרנט) כדי לקרוא על פקודות נציבות שירות בתי הסוהר ומאגרים משפטיים, כפי שמתירות לו פקודות שב”ס. לטענתו סורב בכל פעם בתירוצים מתחלפים: “כשלא נתנו לי מחשב אמרו לי שהמחשב באגף אחר, או באגף החינוך ולא מוצאים אותו. חודש ומשהו אמרו לי שלא מוצאים אותו. פעם הלך לעדכון פעם אחת לתיקון”. שב”ס טען כי אין תיעוד לבקשות שימוש במחשב שלא נענו, כי אספקת הגישה למחשב הינה מורכבת לוגיסטית, וכי בקשותיו הוגשו בחגים. א’ תבע 66 אלף שקל, והשופט יאיר חסדיאל פסק לו 3000 שקל פיצוי ו-1000 שקל הוצאות.
חופשה
הפינה “האחראי על האינטרנט” יוצאת לחופשה. היא תשוב ב-13.10.2018, אם ירצה האל(גוריתם).
עידו קינן ביחידת הסייבר 433 של המשטרה 📸 עידו קינן
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, השבוע בהגשת ניתאי ענבי
מי מייצג את ישראל בזירה המקוונת? מי שמגיע ראשון. או בכלל. אנחנו מדברים בפינה עם נגה טרנופולסקי, כתבת הלוס אנג’לס טיימס שפרסמה כתבה בנושא.
לפי הכתבה, דייויד קיז, יועץ התקשורת הזרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד מאחורי האסטרטגיה התקשורתית של נתניהו לתקשר עם הציבור כמעט רק דרך סרטונים רשמיים ברשתות חברתיות. בניגוד למסיבות עיתונאים וראיונות, שנתניהו ממעט לעשות (ובפרט עם התקשורת הישראלית), סרטונים הוא לא נדרש על ידי התקשורת לתת תשובות לסוגיות שעל סדר היום, ויכול לבחור לו סדר יום משלו, הזוי ומנותק ככל שיהיה. כך, בשליה יולי, עם ההסלמה במחאה נגד חוק הלאום ויום אחרי ששלושה פלסטינים נהרגו בידי חיילים בגבול עזה, נתניהו העלה סרטון על פאטמה, ילדת בית ספר איראנית מומצאת שסובלת תחת השלטון האיראני.
מי שממלא את החלל של הדוברות הישראלית הוא דובר צה”ל, תא”ל רונן מנליס, שאין לו נסיון תקשורתי קודם, ושלא אמור לדברר את ישראל האזרחית אלא את הצבא. באמצע מאי צייץ משרד החוץ חגיגית על חנוכת שגרירות ארה”ב בירושלים. למחרת, אחרי שהתקשורת העולמית דיווחה על הרג 60 פלסטינים על גבול עזה, הוציא דו”ץ הודעה לקונית שבעקבות פניות הוא מעדכן כי “לפחות 24 טרוריסטים עם רקע טרוריסטי מתועד נהרגו במהלך המהומות האלימות”. כתבים לא הורשו להתקרב לשטח מהצד הישראלי, אפילו לא כשהם מוטמעים בכוחות צבא.
» האקרים, כנראה מקבוצת Cobalt Dickens המקושרת לממשל האיראני, נמצאים במערכה לגניבת מידע מחקרי שטרם פורסם וקניין רוחני. לפי חוקרי חברת Secureworks, ההאקרים יצרו מתקפת דיוג שבה פתחו 300 אתרים שהתחזו לדפי הכניסה לאתרי 76 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב-14 מדינות בעולם, ביניהן ישראל, וגנבו את פרטי ההתקשרות של מי שנפל בפח והזין אותם באתרים הללו.
» בתחילת החודש חשף האינטרספט שגוגל מפתחים את פרוייקט דרגונפליי (שפירית), גירסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלהם עבור השוק הסיני, שנים לאחר שהחליטו להפסיק לציית לצנזורה הסינית ונחסמו שם. מאות מעובדי החברה חתמו על מכתב מחאה נגד המהלך, ודרשו שקיפות מההנהלה בנוגע לעבודה שהם מבצעים, כדי שיוכלו “לקבל החלטות מושכלות אתית לגבי העבודה, הפרוייקטים והתעסוקה שלנו”. מנכ”ל גוגל, סונדר פיצ’אי, טען בשיחה עם העובדים כי גוגל “אינה קרובה להשיק מוצר חיפוש” בסין. כעת נחשף שגם וויימו, חברת-האחות של גוגל לטכנולוגיות עצמכוניות, פותחים נציגות בסין, זאת לצד מרכז מחקר של גוגל וקידום כלי התוכנה שלהם למפתחים בסין.
ביטול כללי נייטרליות הרשת על ידי ה-FCC מאפשר לספקיות תקשורת לפגוע במהירות החיבור של לקוחות האינטרנט שלהן, מבלי שאלה יוכלו להתלונן ל-FCC, ותוך הגבלת יכולתם לתבוע את הספקיות. בחברת ורייזון ניצלו את הזכות הזאת והאטו את חבילות האינטרנט הסלולרי ה”בלתי מוגבל” של כבאים שנאבקו בשריפות שחרכו את קליפורניה הקיץ, מה שאילץ את הכבאות להכפיל את התשלומים שלהם לורייזון כדי להסיר את ההגבלה. “ורייזון הטילו את ההגבלות הללו למרות שנאמר להם שההאטה פוגעת באופן אקטיבי ביכולתם של שירותי הכיבוי של המחוז לספק תגובות-חירום ושירותי חירום חיוניים”, האשים ראש שירותי הכיבוי של מחוז סנטה קלרה, אנת’וני באודן. תצהירו הוגש במסגרת תביעה שהגישו 22 פרקליטי מדינה וגופים נוספים נגד ה-FCC בדרישה להחזיר את חוקי ניטרליות הרשת. בורייזון טענו שיש להם “נוהל להסיר מגבלות מהירות דאטה כשיוצרים איתנו קשר במצבי חירום”, וכי המקרה הנוכחי “היה טעות של שירות לקוחות”. עוד הם טענו כי “עשינו טעות בדרך שבה תיקשרנו עם הלקוח לגבי תנאי התוכנית שלו”.
» היידי מארט הקדישה שלושה חודשים וחצי להכניס את כל המילים של “רפסודיה בוהמית” של להקת קווין לציוצים שלה. החל מה-7/5, היא פתחה כל ציוץ במילה מהשיר, החל מהמילה האחרונה ב-7/5, ועד לציוץ שלשום עם המילה הראשונה, כך שהשיר יופיע בסדר הנכון באקרוסטיכון מילים בפרופיל שלה.
ענקיות המדיהטק יצאו למלחמה. האויב: אלכס ג’ונס, איש תקשורת נערץ באלט-רייט, הימין הקיצוני והגזענות הלבנה*, שמפיץ בתוכניות הרדיו ובאתרים שלו קונספירציות מטורללות, מהקלאסיקה של זיוף הנחיתה על הירח ועד התועבה של הצגת הפיגוע הרצחני בסנדי הוק כזיוף שנוצר על ידי הממשלה ופעילים להגבלת נשיאת נשק. כשהוריו של נואה פוזנר, אחד הילדים שנרצחו בפיגוע, תבעו את ג’ונס על השמצה בגלל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הפרסומים שלו – בין השאר, הם נאלצו לעבור 7 דירות בחמש שנים בגלל הטרדות מצד מאזיני ג’ונס – הוא תבע אותם בחזרה על הנזקים הכספיים שנגרמו לו בגלל תביעתם.
תובע נוסף של ג’ונס הוא ברנן גילמור, עובד מדינה שתיעדו בווידאו בהפגנת Unite the Right בשרלוטסוויל, ותיעד את הדריסה של מפגיני-הנגד, שאחת מהם מתה מפצעיה. אתר InfoWars (מלחמות המידע) של ג’ונס טען שגילמור מעורב בקנוניה לארגן את ההתנגשויות כדי לחתור תחת הנשיא דונלד טראמפ.
שרלוטסוויל היתה נקודת מפנה ביחס של הרשת לימין הקיצוני הגזעני והנאו-נאצי בארה”ב. פעילי רשת פעלו לחשוף את זהותם של מפגיני ימין קיצוני כדי לגרום לפיטוריהם ולהחרמתם על ידי סביבתם, ואילו חברות המדיהטק החלו לחסום אותם ואת אתריהם.
— Matthew Bracken❌ (X means shadowbanned.) (@MattBracken48) August 8, 2018
שנה עברה, ואלכס ג’ונס עלה על הכוונת שלהן. בחודש שעבר החלו חברות לחסום תכנים של ג’ונס, ובשבוע החולף החליטו מנכ”ל אפל טים קוק וסגן נשיא בכיר לענייני תוכנת אינטרנט ושירותים אדי קיו להעיף את הפודקאסטים של ג’ונס מאייטיונז. בעקבות אפל אזרו אומץ גם פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי וחברות נוספות (אם כי גם אפל וגם גוגל החליטו לא להסיר את האפליקציות של ג’ונס מחנויות האפליקציות שלהן).
לעומת זאת, טוויטר הכריזו על התבדלות וסירבו להסיר את ג’ונס, משום שלא הפר את תנאי השימוש. מנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, כתב: “אם נתקפל ופשוט נגיב ללחץ חיצוני על פני העקרונות הישירים שאנחנו אוכפים (ומפתחים) באופן בלתי תלוי בלי קשר לדעות פוליטיות, אנחנו נהפוך לשירות שבנוי על ההשקפות האישיות שלנו, שיכול לנוע בכל כיוון. זה לא מי שאנחנו”.
If we succumb and simply react to outside pressure, rather than straightforward principles we enforce (and evolve) impartially regardless of political viewpoints, we become a service that’s constructed by our personal views that can swing in any direction. That’s not us.
אנחנו מדברים על כך בפינה עם תומר שדמי, ד”ר למשפטים, חוקרת במרכז ספרא לאתיקה ובמרכז למחקר סייבר בינתחומי ע”ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב. בראיון מקדים היא אמרה:
הסיפור על מחיקת התכנים של אלכס ג’ונס דווקא עכשיו מלמד בעיקר על הלחץ בו נמצאות ענקיות האינטרנט. ג’ונס לא אמר השבוע שום דבר חדש שלא אמר קודם – כבר מזמן הוא אמר שהנחיתה על הירח הייתה מזוייפת,שארה”ב יזמה את נפילת התאומים, ושהירי על ילדים בבית הספר סנדי הוק היה מתיחה, וההורים שילדיהם נרצחו בעצם מעמידים פנים שהם עצובים. את הדברים האלו יוטיוב הציגה והמליצה על הערוץ שלו, אפל פירסמה בפוד קאסטים שלה, ופייסבוק קידמה בפיד, והפכה לויראלי.
מה שהשתנה השבוע הוא שענקיות האינטרנט נמצאות במגננה מול גלים של לחץ ציבורי ומול איומים ברגולציה. זאת בגלל המודעות ההולכת וגוברת להשפעה של הפייק ניוז ושל החדירה של החברות האלו לפרטיות שלנו והינדוס החיים שלנו. החברות רוצות להוכיח שאין צורך בחקיקה חדשה או בנטישה של הפלטפורמות, כי הן בעצם המבוגר האחראי. לכן, ככל הנראה, הן החליטו דווקא עכשיו לחסום חלק מהתכנים של ג’ונס, ולאותת שהןשולטות במפלצות שהן יצרו.
החסימה של ג’ונס לא מדאיגה אותי, כי אם מחפשים אותו ספציפית אפשר למצוא למה הדברים שלו נכנסים פחות או יותר לגדר “דיבור שנאה” (hate speech, קטגוריה שאגב בישראל בכלל לא קיימת). אפשר לומר, למשל, שהטענה שלו השבוע שהמוסלמים אחראים ל-95% מהפשיעה באירופה, היא אכן דיבור שנאה כנגד מוסלמים.
הבעיה שלי היא השרירותיות של החסימה דווקא עכשיו, כשדברים דומים נאמרים על ידי דוברים אחרים, והפלטפורמות האלו ממשיכות לקדם ולהרוויח מהם. הבעיה שלי היא שאין שום קריטריונים ברורים לחסימות האלו, וגם אם יש, מי שקובע את הקריטריונים הן חברות הענק האלו ולא הציבור, בהליכים דמוקרטיים. מה שמפריע לי הוא שאין שום שקיפות, אין שום יכולת לערער על ההחלטות בפני גופים חיצוניים, וההחלטות לא נאכפות באופן סיסטמטי ושיוויוני, אלא באופן קפריזי בכפוף ללחצים כאלה ואחרים. מה שקורה פה הוא ש-3-4 חברות ענק אמריקאיות חולשות על חופש הביטוי והתקשורת של כולנו, ומחליטות לבדן מי יוכל לומר מה ומתי, ומי ייחשף, אם בכלל, למה שהוא אמר. ולא רק זה, אלא שהן מרוויחות הון חסר תקדים על חשבון הדיבור הזה של כולנו.
מה שהחברות האלו חוששות ממנו עכשיו הוא בין השאר שינוי סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת האמריקני, שאחראי למעשה לאיך נראה האינטרנט היום לטוב ולרע. מצד אחד, הסעיף הזה מעניק לפלטפורמות האינטרנט הגדולות חסינות מאחריות משפטית ביחס לתכנים שהן מפרסמות. זה אומר שבניגוד לעיתון, שיכול להיתבע על מה שהוא מפרסם, אם מישהו מפרסם נגדך הסתה ואפילו הוצאת דיבה בפייסבוק ויוטיוב, והן מפרסמות את התכנים, מקדמות אותם, ממליצות עליהם ומרוויחות מהם, עדיין לכאורה אי אפשר לתבוע אותן. מצד שני, אותו סעיף עצמו, ששמו גם “השומרוני הטוב”, מעניק לפלטפורמות היתר לפקח על התכנים, לערוך אותם ולצנזר אם צריך – כדי למנוע ביטויי שנאה, אלימות וכדומה. הרציונל לסעיף הזה מאוד הגיוני. אנחנו רוצים לפטור את פייסבוק ויוטיוב מאחריות לתכנים כי אנחנו רוצים לאפשר את חופש הביטוי, אנחנו רוצים ליצור ‘שוק רעיונות חופשי’, אבל בו זמנית אנחנו כן רוצים סביבות מכבדות ובטוחות, ומכאן ההיתר לחברות להיות ‘השומרוני הטוב’ ולחסום תכנים בעייתיים מרצונן הטוב.
כשחוקקו את החוק הזה דימיינו שיהיה גם ‘שוק’ של כללי אסור ומותר. יהיה אתרים ורשתות חברתיות בהם יהיה מותר לומר דברים מסוימים, ובאחרים יהיה אסור, וכל אחד יבחר לו את הרשת המתאימה. מה שקרה בפועל הוא שהסעיף הזה הפך לרישיון וללגיטימציה של כמה מונופלים להדפיס כסף. הוא מאפשר להן לפרסם כל סוג של דיבור וכל סוג של קידום בכסף של התבטאויות, ומאידך איפשר להן ‘לערוך’ את התכנים – לקדם חלק ולהסתיר חלק ולמחוק חלק אחר – באמצעות כל מיני אלגוריתמים עלומים והחלטות לא שקופות. בסופו של יום הסעיף הזה העניק לגוגל, פייסבוק, אפל ואחרות סוג של שלטון ריבוני לקבוע באופן לא דמוקרטי מה מותר ומה אסור לומר. את הכללים האלו לא החברות האלו צריכות לקבוע; לכל הפחות צריך ליצור מנגנונים חיצוניים ודמוקרטיים שיאפשרו לדון בהחלטות ולערער עליהן.
בינתיים, ג’ונס ממשיך לעדכן בטוויטר, וגם, כפי שדווח בגיזמודו ביום שלישי, “פרסם 15 פעמים בגוגל פלוס ב-24 השעות האחרונות, מה שהופך אותו פוטנציאלית למשתמש הכי פעיל בשירות”.
* במקור כיניתי כאן את אלכס ג’ונס “אלט-רייט”, אבל בעקבות הערה של גולש קראתי עליו עוד ואני חושב שיהיה מדויק יותר לומר שהוא נערץ על אנשי אלט-רייט, ימין קיצוני וגזענות לבנה. בליגה נגד השמצה (ADL) אומרים ש”ג’ונס אינו אנטישמי במופגן, אבל מביע תכופות את סלידתו מ’גלובליסטים’, שיש הרואים ככינוי בקריצה (dog whistle term) ל’יהודים'”. בנוסף, הוא טוען שיש “מאפיה יהודית” וכי ג’ורג’ סורוס עומד בראשה במטרה לפגוע ביהודים, וטען שמפגיני הפגנת הגזענות הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל למעשה הורכבה בין השאר מ”יהודים שמאלנים בתחפושת”, שביקשו להוציא שם רע לאנשי הגזענות הלבנה: “הייתי באירועים האלה, הרבה מהחבר’ה של KKK שמורידים את הכובעים נראים כאילו הם מהקאסט של סיינפלד. הם סתם שחקנים יהודים, פשוטו כמשמעו”.
» הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה על הפעלת מערך אכיפה שיבחן את יישום חוק ותקנות הגנת הפרטיות במשק. ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, הודיע כי מטרת המערך לפקח על התנהלות גופים שמנהלים מידע אישי רב ורגיש במיוחד, ובהם מועדוני לקוחות, מכונים רפואיים ומוסדות טיפוליים, גופים המספקים פלטפורמות לניהול מידע על קטינים, מוסדות להשכלה גבוהה, ענף המלונאות, גופים המספקים פלטפורמות טכנולוגיות לשימוש במידע אישי לצרכי בחירות, וחברות המספקות שירותי עיבוד ואחסנת מידע.
» ראש רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אג’יט פאי, טען במשך למעלה משנה שמתקפת האקרים מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת) היא שגרמה להפלת אתר הרשות בזמן שזו ביקשה מהציבור הערות על ההחלטה לבטל את נייטרליות הרשת, שפאי תמך בה והצליח להעבירה. דוח של מבקר הפנים של הרשות מגלה כעת כי לא היתה שום מתקפה, אלא נסיונות אותנטיים של מתגלצ’ים להיכנס לאתר ולשלוח הערות בעקבות אייטם בנושא בתוכנית של ג’ון אוליבר. ביום השידור קפצה התעבורה לאתר יותר מפי 30, ובחמשת הימים שאחרי שידור התוכנית הועלו לאתר 2.1 מיליון הערות, שהן 10% מכלל ההערות שנשלחו בנושא. פאי, שהודיע על המתקפה יום אחרי שידור האייטם של אוליבר, לא התבלבל והאשים בדיווח השקרי את סמנכ”ל המידע הקודם, שמונה כמובן על ידי השלטון הקודם, וכבר אינו עובד שם.
» שני הליכים משפטיים חדשים מתנהלים נגד פייסבוק בישראל. באחד, עו”ד גיא אופיר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד חברת פייסבוק, מאחר שלטענתו לא עמדה בהסכם הפשרה שנחתם עמו ב-2016, שלפיו תספק אפשרות ישירה להמצאת כתבי אישום לחברה בכתובת israellegalprocess@fb.com. בשני, עו”ד איתי לשם תובע את פייסבוק, שהסירה ואז החזירה את המשתמש הפסבדונימי “אדם גולד“. לשם דיווח בפייסבוק שלו כי גולד “כתב עלי פוסט בו טען שהחסימה הקצרה שלו נעשתה בגלל שהפצתי לכולכם קונספירציות שקריות, הזויות וחסרות כל ביסוס או הבנה מצידי. תכלס הוא הוציא אותי אדם אידיוט, נבזי ושקרן. בהחזרתו של גולד לאוויר שעה לפני שנכתב עלי הפוסט העניקה לטענות השקריות שלו לגבי חותמת אמינות אולטימטיבית ורשמית. אז מבחינתי הם פעלו ביחד ומאחר ואין לי מושג מי זה גולד נשארתי עם לתבוע את פייסבוק”.
» הרשת החברתית פייסבוק ציינה את רעידת האדמה בעוצמה 6.9 באינדונזיה, שהרגה מאות אנשים, בהנפשה של בלונים וקונפטי. בפייסבוק יש כלי אוטומטי שמדגיש מילות ברכה (כגון “מזל טוב” ו”congratulations”) בצבע סלמון ומוסיף קונפטי ובלונים, שנחשפים ועפים כשמקליקים על המילה. הכלי עשה זאת עבור המילה selamat שמתגלצ’ים אינדונזיים כתבו בפוסטים. אחת המשמעויות של המילה האינדונזית היא אמנם “ברכות”, אבל משמעויות נוספת הן “מוגן”, “לא נפגע” ו”לשרוד” – וזו המשמעות הרלוונטית בפוסטים על רעידת האדמה. בפייסבוק התנצלו: “הפיצ’ר הזה (אנימציית טקסט שמופעלת על ידי הקלדת ‘ברכות’) זמינה באופן נרחב וגלובלי בפייסבוק. עם זאת, אנחנו מצטערים שהוא הופיע בהקשר המצער הזה וכיבינו את הפיצ’ר מקומית”.
פיצ’ר של פייסבוק חוגג רעידת אדמה קטלנית באינדונזיה
פוסטים אפלים ומודעות אפלות (dark posts, dark ads) הם כינוי לפוסטים ומודעות בפייסבוק, שמפרסמיהם הגדירו אותם כך שיוצגו לקהלים מסויימים בלבד. השיטה נועדה לאפשר לכוון פוסטים לקהל היעד המתאים – למשל, פוסטים בשפות זרות יוצגו רק לדוברי אותן שפות, פוסטים על ספרי לימוד יוצגו רק למי שחוזרים לבית הספר.
אפשר לעשות בשיטה הזאת שימוש לרעה, כמו להציג מחירים שונים לגברים ולנשים או להסתיר מודעות מערבים ושחורים. שימוש מפוקפק נוסף הוא האפשרות של פוליטיקאים להציג מסרים שונים, לעתים סותרים, לקהלים שונים, ובפרט לטרגט מודעות לפי מידע על הגולשים עצמם, שיטה ששימשה את קיימברידג’ אנליטיקה ונחשבת יעילה יותר להשפעה פוליטית. מי שלא טורגט לפוסט/מודעה מסויימים לא יוכל לראותם כשהוא מחובר לחשבון הפייסבוק שלו, ולא בפיד הכללי של אותו פוליטיקאי, אלא רק דרך גולש שכן טורגט.
באוקטובר אשתקד החליטו בפייסבוק להרים את המסך מעל חלק מהפוסטים האפלים – המודעות – ולאפשר לגולשים לצפות בכל המודעות שדף מסויים מריץ, גם אם הם לא קהל היעד של אותן מודעות. אנחנו מדברים על כך בפינה עם ד”ר ענת בן-דוד, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בן דוד כתבה על החידוש:
בדרך כלל אני כותבת כאן דעות ביקורתיות על פייסבוק, אבל הפעם אני מרגישה שנעשה צעד נכון. לפייסבוק יש פיצ’ר חדש שמאפשר לראות אילו מודעות ממומנות עמוד מסויים מריץ ברגע נתון . אמנם בלי פירוט עלויות המימון או הקהל המטורגט, ובכל זאת, כלי חשוב לכיוון קידום שקיפות. [מודעות פוליטיות אמריקאיות יוצגו עם מידע מפורט הרבה יותר, כולל תקציב הקמפיין ודמוגרפיה של הגולשים שנחשפו – ע”ק]
אני תוהה, למשל, למי מטורגט הפוסט המומן הבא של ראש ממשלתנו, שאין בו מאום מלבד שיתוף כתבה ממעריב שאינה מחמיאה למשטרה. ראש הממשלה משלם לפייסבוק לקדם קישור לכתבה ממעריב? מכספי ציבור? בזמן שהמשטרה מנהלת חקירות בעניינו? פרופגנדה קוראים לזה, מוגשת בכפית לקהל המתאים, מוסתרת מקהל אחר.
(אני אוהדת ותיקה של העמוד ולא טורגטתי למשל)
כך מתעצבת דעת קהל מאחורי הקלעים של הרשת החברתית, ונשפכים על כך המון כספי ציבור ללא בקרה, שקיפות או פיקוח.
» שני המספרים הללו הם שיאים מקומיים בלבד: החברה הקודמת והראשונה שהגיעה לשווי טריליון דולר היתה חברת האנרגיה הסינית פטרוצ’יינה, ב-2007; עשור אחר כך חוותה החברה את “קריסת המניות הגדולה בהיסטוריה האנושית”, כשערכה ירד ב-800 מיליארד דולר.
» אפרופו כסף חכם, תחקיר של הניו יורק טיימס מגלה שמיליארדרי הייטק מצאו דרך לתרום כסף בצורה שמפחיתה את המיסים התאגידיים והאישיים שעליהם לשלם, ובמקביל מאפשרת להם להימנע משקיפות לגבי השימוש שנעשה בכסף הנתרם, ולמעשה לתרום בפועל רק חלק ממנו, או אפילו בכלל לא.
» תלמידים צרפתים בגילי 3-15 יחוייבו להשתעמם בבית הספר, לאחר שהשבוע עברה הצעת חוק לאסור עליהם להכניס לשיעורים מכשירים שמתחברים לאינטרנט, ובהם סמארטפונים וטאבלטים.
» רשות ניהול התעבורה של בייג’ין פרשה ליד בתי חולים ובתי ספר 20 מצלמות-אקוסטיות, שמזהות איזו מכונית צפרה בלי הצדקה, ושולחות קנס לבעליה.
» מאבטחים במוזיאון פונים למבקרים, בודקים אם יש למבקרים חשבון ברשת חברתית ומונעים מהם לצפות באמנות שיש בה עירום – זה מה שקורה בפרסומת של Visit Flanders, מועצת התיירות הפלמית בבלגיה, שמוחה נגד הצנזורה שפייסבוק מטילים על תמונות של יצירות אמנות שיש בהן עירום (לא מחאה ראשונה בנושא). ובינתיים בפייסבוק: מוזיאון מונטריאול לאמנות יפה התלונן שפייסבוק פסלו מודע שלו שהכילה ציור עירום של פיקאסו – Femmes à la toilette. פייסבוק החזירו את המודעה ואמרו שהם “בוחנים כעת מחדש את המדיניות לגבי עירום בציורים במודעות פייסבוק”.
סבבה יש 1.לא יפגע דרוזי לרעה ביהודי, ולא יניח, במחדל, שיהודי ייפגע. 2. דרוזי חייב לציית לפקודותיו של יהודי, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. 3. דרוזי ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
— G̸l̵i̶t̷c̷h̸ ̵T̵V̶ ̸B̴o̷t̵ (@GlitchTVBot) July 27, 2018
USER 723981391 הוא ספר עצום, 2500 עמודים ששוקלים 4.5 קילו, מלא בעשר שנות מידע אישי שפייסבוק אספו על רוני ארצי, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר. פייסבוק מספקת את המידע בלחיצת כפתור, וארצי הורידה, עימדה והדפיסה אותו כספר שהגישה כעבודת הגמר שלה בשנקר, כדי להדגים את כמות ואיכות המידע שהרשת החברתית מחזיקה על משתמשיה. אנחנו מדברים עם ארצי בפינה על יצירתה.
» אסירים בחלק מבתי הכלא בארה”ב רשאים להחזיק טאבלט. באיידהו הם יכולים לשלוח אימיילים למשפחה וחברים, לרכוש מוזיקה ולשחק במשחקי וידאו. 364 אסירים במספר בתי כלא באיידהו ניצלו פירצת אבטחה בשירות התשלומים לאסירים JPay ווהוסיפו לחשבונותיהם סכום כולל של 225 אלף דולר. מג’ייפיי נמסר כי “בעוד הרוב המוחלט של המשתמשים עושים שימוש בטכנולוגיה המאובטחת שלנו בצורה נאותה, אנחנו כל הזמן משפרים את המוצרים שלנו כדי למנוע כל נסיון של שימוש לרעה”. שירות בתי הסוהר של איידהו יעלה לדין משמעתי את האסירים המעורבים, והם עלולים לאבד זכויות ולקבל סיווג מסוכנות גבוה יותר.
» אבל האסירים הם לא הרעים היחידים בסיפור, והגניבה שלהם היא כסף קטן. ג’ייפיי מספקת לשירות בתי הסוהר של ניו יורק טאבלטים לאסירים. החברה הכניסה כמעט 9 מיליון דולר ב-5 שנים מחוזה שבו המדינה לא משלמת דבר. מבדיקת ארגון Prison Policy Initiative עולה שהמודל העסקי של החברה הוא אספקת טאבלטים “חינמיים” לאסירים תוך כבילתם לשירותים שגובים מהם תשלומים מנופחים. בין השאר, ג’ייפיי משתלטת על שירותי הבנקאות של האסירים, ומוסיפה עמלות על שירותים כמו הפקדת כספים – על הפקדת 10 דולרים לחשבונו של האסיר גבתה החברה בין 3.15 ל-4.15$; מוכרת “בולים” לשליחת הודעות דמויות אימייל במחיר של 35¢ לבול; מציעה שירות וידאו-צ’ט ב-9$ לחצי שעה; מוכרת שירותי מדיה כמו מוזיקה וספרים דיגיטליים במחירים גבוהים ממחירי השוק; ומעבירה את יתרת החשבון של אסירים משוחררים בכרטיס דביט עמוס עמלות, ובהן עמלת שירות חודשית, עמלה על בדיקת יתרת החשבון וקנסות על אי-פעילות), או בצ’ק תמורת עמלה של 10$.
» זוג בני 60 ומשהו מפאלו אלטו, קליפורניה, התעוררו לילה אחד ומצאו פורץ רעול פנים בחדר השינה שלהם. הפורץ לא דרש כסף או תכשיטים, אלא להשתמש באינטרנט האלחוטי שלהם. הם סירבו. הגבר קפץ מהמיטה, הדף את הפורץ דרך המסדרון החוצה מהבית ודיווח למשטרה, שעצרה את האיש, בן 17. המשטרה גילתה שלילה קודם לכן, אותו איש נמצא מסתובב ליד בית אחר בפאלו אלטו. כשהדיירים יצאו להתעמת איתו, בן ה-17 ביקש להשתמש בווייפיי שלהם כי נגמרה לו חבילת האינטרנט. הם סירבו, והוא ברח מהמקום על אופניים שגנב מחצרם.
» עוד אדם שבעיות טכנולוגיות דרדרו אותו לפשע הוא צ’ארלס מייקל הייגר, בן 74, שבא לסניף חנות סלולר של ורייזון וויירלס בצפון קרוליינה ודרש שיפתחו כדי לעזור לו עם הסלולרי המקולקל שלו. משלא נענה, בעט בדלת ושבר את הזגוגית, ואז נהג את מכוניתו לתוך חזית החנות. איש לא נפצע. הייגר הואשם בתקיפה באמצעות נשק קטלני וגרימת נזק לרכוש.
» 492,689.59$ גנב תומאס סקוט טיילור, בן 38 מקנטאקי, בכרטיסי מתנה של אמזון בין דצמבר 2011 לאוגוסט 2017. טיילור עבד בחברת IntelliSurvey, שמעניקה כרטיסי מתנה של אמזון לאנשים שמוכנים להשתתף בסקרים שהיא עורכת עבור לקוחות. לטיילור היתה גישה למאגר הכרטיסים, והוא נהג לגנוב את אלו שהנסקרים לא השתמשו בהם, להוסיף אותם לחשבון האמזון שלו ולבצע באמצעותם רכישות באתר אמזון של מוצרים שקל למכור מחדש או לעשות בהם שימוש אישי, לטענתו כי הסתבך בחובות והימורים. למרות שהשתמש בחשבונו האישי בכמות עצומה של כרטיסי מתנה בשווי חצי מיליון דולר וביצע 3300 רכישות במשך שש שנים, אמזון לא הבחינה בהונאה.
בית המשפט גזר על טיילור 18 חודשי מאסר והחזרה של הסכום שגנב.
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
🎧 להאזנה לפינה 🔊
