מייסדי וואטסאפ נגד פרסומות. ועכשיו – לפרסומות » האחראי על האינטרנט
השבוע הודיעה יצרנית אפליקציית המסרים המידיים וואטסאפ שתתחיל לשתף מידע על משתמשיה עם חברת האם, מפעילת הרשת החברתית פייסבוק. וואסטאפ הבהירה שלא היא ולא פייסבוק חשופות לתוכן ההתכתבויות והשיחות של המשתמשים, מאחר שמוקדם יותר השנה הטמיעה וואטסאפ הצפנה דו-כיוונית באפליקציה; אולם היא כן תשתף עם פייסבוק מטא-מידע על השיחות והצ’טים, וזה ישמש בין השאר למטרות מסחריות ופרסומיות.
בפוסט בבלוג של וואטסאפ כתבה החברה:
באמצעות שיפור התיאום עם פייסבוק, נוכל לעשות דברים כמו לעקוב אחר מידע בסיסי על תדירות השימוש של אנשים בשירות שלנו ושיפור המלחמה בספאם בוואטסאפ. ועל ידי חיבור מספר הטלפון שלכם למערכות של פייסבוק, פייסבוק תוכל לתת לכם הצעות חברים משופרות ולהראות לכם מודעות רלוונטיות יותר, אם יש לכם חשבון אצלם. לדוגמה, אתם עשויים לראות מודעה מחברה שאתם כבר עובדים איתה, במקום אחת ממישהו שמעולם לא שמעתם עליו.
בתנאי השימוש נכתב כי משתמשים נוכחיים של וואטסאפ יוכלו לבחור שלא לשתף את פרטיהם עם פייסבוק לצורך שיפור מודעות וחוויות מוצרים, באמצעות הסרת הסימון מהתיבה שמעידה על הסכמה לתנאים החדשים, או, אם בטעות אישרו את התנאים, ביטול ההסכמה בהגדרות החשבון. כשהם ינסו לבצע זאת, האפליקציה תזהיר אותם שהפעולה בלתי הפיכה. למרות זאת, המידע כן יועבר לפייסבוק, כפי שמוסבר בעמוד שאלות נפוצות באתר וואטסאפ: “משפחת חברות פייסבוק עדיין תקבל ותשתמש במידע הזה למטרות אחרות, כגון שיפור תשתיות ומערכות הפצה, הבנה כיצד נעשה שימוש בשירותים שלנו או שלהם, אבטחת מערכות ומלחמה בספאם, בשימוש לרעה ובפעילויות הפרה”.
משתמשים חדשים לא יוכלו לבחור שלא לשתף את פרטיהם עם פייסבוק למטרות מסחריות.
הדרך הקלה ביותר להבטיח שפייסבוק לא עוקבים אחרי ההתכתבויות שלכם היא ללחוץ על הכפתור הירוק כפי שמוצג בצילומסך הבא:
השינוי בתנאי השימוש של וואטסאפ עורר ביקורת על הפגיעה בפרטיות ובאמון המשתמשים. וואטסאפ מחברת את היישות הוואטסאפית של משתמשיה ליישות הפייסבוקית שלהם, שלא היו מחוברות קודם, לפחות לא באופן מוצהר; פייסבוק, שאפשר להתחבר אליה גם בלי טלפון סלולרי וגם בלי לספק מספר סלולרי, מקבלת כאן חיבור לסלולרי של משתמשי וואטסאפ, אפליקציה שאי אפשר להתחבר אליה בלי סלולרי ומספר טלפון סלולרי פעילים.
ראשת רשות פיקוח המידע (ICO) הבריטית, אליזבת’ דנהאם, כבר אמרה שהיא בוחנת את שינוי תנאי השימוש: “התפקיד שלנו הוא להסיט את הווילון מדברים כאלה, ולהבטיח שחברות נוהגות בשקיפות עם הציבור לגבי שיתוף המידע האישי שלו, ולהגן על הצרכנים על ידי הבטחה שהחוק מתקיים. דווח לנו על השינויים. ארגונים לא צריכים לקבל אישור מראש מה-ICO לשנות את התנאים שלהם, אבל הם צריכים לעמוד בחוקי הגנת המידע. אנחנו בוחנים את הנושא”.
ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EPIC טוען שמדובר בהפרת החוק וההתחייבות של וואטסאפ ופייסבוק לרשות הסחר הפדרלית (FTC) בעת רכישת וואטסאפ, שלפיהן החברות לא ישנו את תנאי הפרטיות בלי שהמשתמשים יבקשו/יסכימו לשינויים באופן אקטיבי (opt-in). אפי”ק הודיע כי בכוונתו להגיש תלונה בנושא.
באמצע ב-2012 פרסם יזם הטכנולוגיה יאן קום פוסט שכותרתו “למה אנחנו לא מוכרים פרסומות”, אשר מהווה כתב אישום נגד תעשיית האינטרנט, שאוכלת את הפרטיות שלנו ומחרבנת באנרים:
בראיין [אקטון] ואני בילינו במשותף 20 שנה ביאהו, שם עבדנו קשה לדאוג שהאתר ימשיך לפעול. וכן, עבדנו קשה למכור מודעות, כי זה מה שיאהו עשתה. היא אספה מידע והציגה דפים ומכרה מודעות. ראינו את יאהו מגומדת בגודל ובתפוצה על ידי גוגל… מוכרת מודעות יעילה ורווחית יותר. הם ידעו מה אתם מחפשים, אז הם יכלו לאסוף את המידע שלכם ביעילות רבה יותר, ולמכור מודעות מוצלחות יותר. בימינו, חברות יודעות אשכרה הכל עליכם, על החברים שלכם, על תחומי העניין שלכם, והן משתמשות בכל זה למכור מודעות. […] אף אחד לא מתעורר בהתלהבות לראות עוד מודעות, אף אחד לא הולך לישון במחשבה על המודעות שיראה מחר. אנחנו מכירים אנשים שהולכים לישון בהתרגשות לגבי מי שהם צ’וטטו איתו באותו יום (ומאוכזבים לגבי מי שלא). […]
פרסום הוא לא רק שיבוש של אסתטיקה, עלבון לאינטליגנציה שלכם והפרעה לחוט המחשבה שלכם. בכל חברה שמוכרת מודעות, חלק נכבד מצוות ההנדסה משקיע את זמנו בכיוונון כריית מידע, כתיבת קוד טוב יותר לאיסוף כל המידע האישי שלכם, שידרוג השרתים שמאחסנים את כל המידע והבטחה שהכל מתועד ונאסף ומפולח ונארז ונשלח… בסופו של יום, התוצאה של כל זה היא באנר פרסומי קצת אחר בדפדפן או על מסך הסלולר שלך.
זכרו, כשפרסום מעורב אתם המשתמשים מהווים את המוצר.
קום פרסם את הפוסט הזה בבלוג של וואטסאפ, חברה שהוא ואקטון הקימו יחד ב-2010. אקטון כתב פעם על פתק, שהיה מודבק על שולחן העבודה של קום, שלושה לאווים של וואטסאפ: “בלי פרסומות ! בלי משחקים ! בלי גימיקים !”. המודל העסקי שלהם היה לספק את השירות בחינם לשנה, ולגבות דולר אחד על כל שנה נוספת מכל משתמש (אם כי הם לא גבו את הכסף מכל 450 מיליון המשתמשים).
קום סיכם את הפוסט שלו מ-2012 במשפט הנבואי “כשאנשים שואלים אותנו למה אנחנו גובים תשלום עבור וואטסאפ, אנחנו אומרים, ‘האם שקלתם את האלטרנטיבה?'”. שנתיים אחר כך, פייסבוק רכשה את וואטסאפ בכ-19 מיליארד דולר. קום עובד עכשיו בפייסבוק. פרסומות זה אחלה.
תא הווידוי של וויינט: המקללת בתור לטרמפולינה זכתה למחילה מהאב שומפלבי
אתר החדשות והפרסום הסמוי וויינט הביא את המקללת-בתור-לטרמפולינה לתא הווידוי השקוף שלו, שם ביצעה טקס התנצלות והכאה על חטא וזכתה למחילה מהאב אטילה שומפלבי.
בפרק הקודם: הישראלי המכוער
הרעה בתנאים לעובדי קבוצת ידיעות אחרונות: איסור לנעול כפכפים בעבודה
אתמול פרסם סהר שלו ב”ידיעות אחרונות” כתבה נגד כפכפים, והיום קיבלו עובדי קבוצת ידיעות אחרונות אימייל בתפוצת כולם שמורה להם להימנע מלהגיע בכפכפים לעבודה, במסגרת שורת הוראות הנוגעות לקוד הלבוש בקבוצה. לידיעת הציניקנים שאומרים שהתקשורת לא משפיעה.
עוד על כפכפים ועיתונות: ב-2002 עבר העיתונאי אורי סלעי ממוסף סופשבוע של מעריב למוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות. ארבעה חודשים קודם לכן, סלעי פוטר מהמוסף ואולץ להתנצל, לאחר שהגיע לפגישה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בכפכפים וחולצה עם הדפס נגד הכיבוש.
מי מדליף לי את האמברגו החדש של סלקום?
סלקום (יחץ: רני רהב) מאוד אוהבים לשלוח קומוניקטים עם דרישת אמברגו – התחייבות של העיתונאים להימנע מפרסום עד המועד שבו סלקום מתירה לפרסם את המידע. כל כך אוהבים, עד שהם הכניסו את “תחת אמברגו לפרסום” לגוף ההזמנה כאלמנט גרפי לצד האלמנט הגרפי הפופולרי “Save the Date”.
מאחר שאני לא עובד עם אמברגואים, ומאחר שמשרדו של רני רהב מחרים אותי ולא שולח לי קומוניקטים של סלקום, אני פטור מלציית לו. אם אתם עיתונאים/יחצנים/עובדי סלקום שיודעים במה מדובר, מוזמנים להדליף לי בת”ד 404 או בדרכים אחרות.
צה”ל שלח מידע אישי על מילואימניק לאיש בעל שם זהה (שאינו מילואימניק)
“אי אפשר להסיר את הסמסים הטורדניים האלה, שמגיעים אחת לחודש וממש מיותרים”, מתלוננת שירה (שביקשה שלא אפרסם את שמה המלא). המסמס שולח את ההודעות מכתובות מפוברקות, כך שאי אפשר לראות את מספרו, ולכן אי אפשר לשלוח לו בקשת הסרה, להתקשר אליו לבקש שיפסיק או לחסום את ההודעות ממנו. הוא גם לא מצרף מספר או כתובת אימייל להסרה מרשימת התפוצה. כתובות השולח הן MokedMiluim, ולפעמים Kishur, ומאחוריהן עומד גוף גדול ומוכר – צה”ל.
שירה היא קצינה במילואים, וצה”ל מתעקש לעדכן אותה במידע למילואימניקים, שכולל בעיקר עדכונים על התפתחותו של אתר המילואים (הושק! יש לו גירסה המותאמת לנייד!) ולנזוף בה כי “עפ”י רישומי הצבא, טרם נכנסת לאתר המילואים”.
גם אריאל מתלונן על הספאם הצה”לי: “אני אמנם משובץ [למילואים], אבל לא קראו לי אפילו לשעה מאז שהשתחררתי. לא נראה לי שביקשתי הודעות בסמס אבל הם לא היחידים מצה”ל שמספימים אותי”. הכתובת המפוברקת MerkazGius שלחה לו הפניה ל”אגרת לחג הפסח מטעם מפקד עוצבת ‘קרייתי’, אל”מ רלי מרגלית”, והכתובת הפיקטיבית AKA סימסה לו בהתרגשות פרסומות ותעמולה – “לראשונה, אתר עשור למלחמת לבנון השנייה” ו”מילואים זה כולנו – ישראל מצדיעה למשרתי המילואים! היכנסו לקישור לצפייה בסרטון הקמפיין”.
@idokius אני קיבלתי ארבע הודעות pic.twitter.com/RmQIiRqipB
— אריאל (@ariel_api) August 23, 2016
גם ביחידת דובר צה”ל מתקשים להשתחרר מהמנהג המטריד של שיחות ממספרים בדויים. אחרי שפניתי אליהם באימייל בבקשת תגובה, הם התקשרו אלי מספר פעמים ממספר שזוהה כ-005213 ו-005214, וכמובן שלא עניתי. כשהתקשרו ממספר אמיתי והתלוננו שלא עניתי לשיחות הקודמות, הסברתי שמי שרוצה שיחזרו אליו מתקשר ממספר מזוהה (אפשר גם לסמס או להשאיר הודעה!).
מדוע מערך המילואים של צה”ל שולח הודעות מכתובות מפוברקות שלא מאפשרות הסרה/חסימה, ולא מספק לנמענים אפשרות הסרה בשליחת הודעה למספר טלפון או בלינק?
דובר צה”ל: “צה”ל פועל להנגשת המידע למשרתי המילואים במגוון אמצעים. כחלק מהליך זה ובמסגרת שירותם הצבאי, מקבלים חיילי המילואים מידע אודות זכויותיהם וחובותיהם באמצעות אתר המילואים, המשמש חלופה להודעות דואר ולשיחות טלפון“.
(מחקתי מתגובת דו”ץ את כל מה שאינו רלוונטי לשאלות ששאלתי).
הפקרת מידע פרטי
“אני מקבל בשבועות האחרונים מיילים מאתר ‘מילואים'”, סיפר לי מוספם צה”ל נוסף, איל ברק. “מחכה לך עדכון אודות צו באתר המילואים. לצפייה יש להיכנס לאזור האישי”, נכתב בהם. “יש לציין שאני עם פטור ממילואים כך שבבירור אין למיילים הללו קשר אלי”, הוא אומר. “בכמה פעמים הראשונות מחקתי אותם. בסוף פניתי טלפונית אליהם והם אמרו שיטפלו. אחרי יותר מחודש חזרה אלי חיילת ואמרה שסידרו את זה ויותר לא אקבל מהם פניות”.
ואכן, הודעות האימייל על צווי המילואים הבדיוניים פסקו. במקומם, מערך המילואים של צה”ל שלח לאיל ברק מסמך פדף עם פרטיו המלאים והמפורטים עד כאב של איל ברק אחר – שם מלא, תאריך לידה, מס’ ת”ז, כתובת מגורים, מספר טלפון, כתובת אימייל, מצב משפחתי, שם מלא קודם ונוכחי ומס’ ת”ז של בת הזוג, שמות ותאריכי לידה של ילדים, מקום עבודה, פרטי איש קשר למקרה אסון ופרטים מלאים של חשבון הבנק.
“אגב”, אומר ברק, “הפרטים הללו מאפשרים איפוס סיסמה וכניסה לאתר, כניסה שתאפשר לי לשנות את סניף הבנק אליו יגיעו דמי המילואים או מה שאמורים לקבל מהמילואים”. תרמית בוטה כזו תוביל בקלות לנוכל, אבל מידע אישי מפורט ברמה כזו עלול להיות מנוצל לרעה בדרכים מגוונות, מפילוח ומכירה למאגרי מידע ועד לגניבת זהות.
איך קרה שאיל ברק קיבל אימיילים מאתר המילואים אף שהוא אינו חייל מילואים? איך קרה שקיבל מסמך עם פרטים אישיים של איל ברק אחר?
דובר צה”ל: “מדובר בתקלה טכנית המצויה בטיפול”.
הפקרת פרטיותו של חייל מילואים היא, לתפיסת צה”ל, “תקלה טכנית”, לידיעת אנשים שמידע עליהם נמצא בידי צה”ל.
מתפרסם במקור בגירסה שונה באתר הארץ, 25.8.2016, וב”מוסף הארץ”, 26.8.2016
עוד בנושא:
מדוע מחזיק צה”ל מאגרי מידע אישיים על אזרחים אחרי שסיימו את שירותם הצבאי?
נתן הגיש בקשה באתר של אכ"א לקבלת העתק מתעודת הערכה על שירותו בצה"ל. אחרי חודשים ארוכים של המתנה, בהם בדק שוב ושוב מה קור…
Posted by יהיה בסדר בגלצ on Sunday, August 14, 2016
מוחכוורת, מי קיבל אימייל מאתר המילואים עם "בלה בלה" ויש לו צילומסך שאוכל להשתמש בו?
Posted by Ido Kenan on Tuesday, August 23, 2016
הישראלי המכוער: שם בראש דף הבית של אתר חדשות גדול כתבה על אישה שקיללה
זמיר דחב”ש מכחיש שהוא פייסבוקמן – אבל זה בדיוק מה שגיבור-על היה עושה!
אחרי התייחסות פייסבוק לפרשת העלמת הפוסטים הביקורתיים נגדה ונגד זמיר דחב”ש, יחצנה בישראל, דחב”ש הגיב הערב בפייסבוק שלו:
העלמת הפוסטים הביקורתיים: בפייסבוק “מתנצלים על כל אי נוחות שנגרמה”, “בודקים”
פוסטים של אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן, אשר ביקרו את פייסבוק, נעלמו בסוף השבוע מהרשת החברתית. פייסבוק הגיבה אתמול לדברים בהתנצלות והודעה על בדיקה, וטרם מסרה הסבר.
דורי בן-ישראל מאתר “מזבלה” פרסם כתבה שבה נטען כי זמיר דחב”ש, שותף בחברת היחצנות “שלום תל אביב” והיחצן של פייסבוק ישראל ושל איגוד הבנקים, עקב אחרי פעילות הרשת של ארגון “באים לבנקאים”, שרדף את הבנקים, אותו ואת מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי תאני סופר, עד שדף הפייסבוק שלו נסגר. רותם שטרקמן שיתף את הכתבה בטוויטר, שנשאבה משם אוטומטית גם לפוסט בפייסבוק. הפוסט נעלם מפייסבוק. גולשים נוספים התלוננו על מחיקת פוסטים שכתבו בנושא, אך ייתכן שהם שיתפו את הפוסט של שטרקמן, והפוסטים שלהם נעלמו/הוסתרו אוטומטית ברגע שהפוסט של שטרקמן נעלם. מאוחר יותר, אחרי ששטרקמן כתב על ההיעלמות, הפוסט חזר.
שי גולדן פרסם פוסט ארוך שבו האשים את פייסבוק במחיקת הפוסט של שטרקמן וביקר אותה על התנהגותה. הפוסט שלו נעלם מפייסבוק וטרם חזר.
פייסבוק מסרו בתחילה לאתר וואלה: “אנחנו לא מגיבים לרוב למקרים ספציפיים”.
אתמול בשמונה בערב קיבלתי את תגובת פייסבוק באמצעות “שלום תל אביב”:
אנו כרגע בודקים מדוע הפוסטים המדוברים נעלמו וחזרו. אנו מתנצלים על כל אי נוחות שנגרמה. כל דיווח נבדק פרטנית על-ידי צוות המומחים הגלובאלי האמון על כללי קהילת פייסבוק ופועל 24/7 ואינו נמצא באחריות פייסבוק ישראל.
יתכן שמדובר בתקלה, שבצירוף מקרים פגעה בשני פוסטים של אנשי תקשורת מרובי עוקבים שעסקו באותו נושא ביקורתי כלפי פייסבוק ויחצנה. בינתיים פייסבוק לא יודעת (או לא רוצה) להסביר מה קרה, וממילא לא לוקחת אחריות. ואגב, “בודקים מדוע הפוסטים המדוברים נעלמו וחזרו” – אני שאלתי גם על הפוסט של גולדן – שכאמור, ובניגוד לדברי פייסבוק, נעלם אך לא חזר.
פוסטים על כתבה נגד יחצן פייסבוק ישראל הועלמו מפייסבוק
דורי בן-ישראל פרסם ביום חמישי ב”מזבלה” כתבה שבה סיפר איך זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור וניהול המשברים “שלום תל אביב” והיחצן של פייסבוק ישראל ושל איגוד הבנקאים, עקב אחרי פעילות הרשת של ברק כהן, ערן ורד וארגונם “באים לבנקאים” (ארגון “באים לבנקאים” פעל נגד הבנקים ונגד דחב”ש עצמו, ופייסבוק מחקה סרטון שהארגון פרסם על דחב”ש, איוונט שהארגון העלה לאירוע מחאה נגד מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי תאני סופר, ואת דף הפייסבוק של הארגון עצמו, מה שהביא את פעיליו לתבוע את פייסבוק בדרישה להחזירו לאוויר). חלק מהגולשים ששיתפו את הכתבה מ”מזבלה” בפייסבוק דיווחו שהסטטוסים שלהם נעלמו.
שטרקמן שיתף את הכתבה בטוויטר שלו ביום חמישי: “אם ככה הבנקים היו מטפלים באליעזר פישמן היו לנו עוד 5 מיליארד שקל עכשיו. אבל הוא מהמועדון. ופייסבוק גם”. הציוץ שלו נשאב אוטומטית לפייסבוק. בשבת גילה שנעלם משם: “הציוץ הזה עבר גם לפייסבוק שלי ונהפך לפוסט מאוד נפוץ. לא מעט שיירים ולייקים. ואז הוא הועלם. פוף”.
הבוקר דיווח שטרקמן כי הפוסט הושב לפייסבוק, וסיפר שפוסט של שי גולדן, טור דעה בעקבות הכתבה, נמחק מפייסבוק. גולדן העלה את הפוסט מחדש עם ההקדמה “טייק 2. אתמול בלילה הפוסט הזה הוסר. יכול להיות שמדובר בשגגה. טעות אנוש, טעות מחשב, שינויים במזג האוויר. אין לדעת. מעלה אותו שוב. בואו נראה”, והסיומת “מעניין אם הפוסט הזה יימחק. למזלי, אני לא זקוק לפייסבוק כדי להתבטא. בכל מקרה, הגיע הזמן להזכיר לענק האמריקאי, שאנחנו לא קולוניה שלו והוא לא האימפריה הרומית”.
טייק 2. אתמול בלילה הפוסט הזה הוסר. יכול להיות שמדובר בשגגה. טעות אנוש, טעות מחשב, שינויים במזג האוויר. אין לדעת. מעלה א…
Posted by Shai Golden on Sunday, August 21, 2016
רותי רומשטיין ממשרד יחסי הציבור רהב תקשורת של רני רהב כתבה אתמול: “השיתוף שלי מאמש לכתבה הזו, נעלם באופן ‘מפתיע’ מהוול שלי.. מענין כמה זמן הוא יחזיק מעמד הפעם.. האח הגדול לא אוהב ביקורת”. היום כתבה: “בוקר טוב הפוסט שלך חזר.. הפוסט ‘האובד’ מיום חמישי חזר להתנוסס על הוול שלי. יתום מתגובות או לייקים.. ככה זה שאתה נלקח ‘למרתפי פייסבוק’ . התנהלות כושלת של הרשת – לא ברור לי מה ניסיתם לעשות? להשתיק ? לא עבד!”
עוד דיווחו על היעלמות פוסטים ששיתפו את הכתבה נגה איתן, יפעת פלד, ו-ורד רשף-גוזלן.
טכנית, ייתכן שחלק מהמחיקות השתרשרו ממחיקה אחת – בקוסנטלציות מסויימות, כאשר משתפים פוסט פייסבוק והפוסט נמחק או מוסתר (למשל, בגלל שינוי הגדרות הפרטיות שלו), גם השיתופים שלו נמחקים או מוסתרים.
רינת פרידמן, מנכ”לית ושותפה ב”שלום תל אביב”, שכאמור מיחצן ומדברר את פייסבוק ישראל, מסרה כי המשרד מודע למקרה של שטרקמן ולכך שהפוסט שלו חזר לאוויר, ביקשה מידע על פוסטים אחרים שהוסרו ומסרה כי הנושא בבדיקה. תגובת פייסבוק ישראל תתפרסם כאן כשתתקבל.
* עדכון אחרון: 13:03
[תגובת פייסבוק: מתנצלים, בודקים, לא לוקחים אחריות]
דברים שאתה יכול לקנות כשאתה מיליארדר: את סגירת אתר Gawker » האחראי על האינטרנט
פרסום קלטת המין של המתאגרף לשעבר הולק הוגן ב-2012 הוא הסיבה הגלויה לסגירתו הצפויה בשבוע הבא של אתר הרכילות והטכנולוגיה גוקר אחרי כמעט 14 שנות פעילות. הוגן תבע, זכה ונפסקו לו פיצויים של 140 מיליון דולר, שאילצו את מייסד גוקר וקבוצת האתרים שלו, ניק דנטון, להעמידם למכירה. הקונה, קבוצת יוניוויז’ן, תשלם 135 מיליון דולר עבור האתרים לייפהאקר (טיפים והאקים לחיים), ג’לופניק (רכב), גיזמודו (גאדג’טים), ג’זבל (נשים), דדספין (ספורט) וקוטאקו (גיימינג). גוקר עצמו, שהמוטו שלו היה “הרכילות של היום היא החדשות של מחר”, לא יופעל, נכתב במזכר פנימי של יוניוויז’ן, וידיעה שפורסמה בסוף השבוע בגוקר עצמו דיווחה כי הוא ייסגר בשבוע הבא, ולא ברור מה יעלה בגורל הארכיון שלו. על הכתב שחתום על הכתבה שבה פורסם הסרטון, איי. ג’יי. דאולריו, כיום מובטל, גזרו המושבעים לשלם פיצויים בסכום של 100 אלף דולרים להוגן.
הסיבה הסמויה לסגירת גוקר נחשפה בראיון שנתן בסוף חודש מאי לניו יורק טיימס המיליארדר פיטר תיל, ממייסדי פייפאל והמשקיע החיצוני הראשון בפייסבוק. תיל סיפר בראיון שהקים צוות עורכי דין למצוא ולסייע לקורבנות של קבוצת גוקר מדיה, בעקבות כתבות שהקבוצה פרסמה ואשר לדבריו בראיון “הרסו חיים של אנשים בלי שום סיבה”. בין השאר, בלוג הרכילות של גוקר, ואליוואג, הוציא מהארון את תיל ב-2007 בכתבה שכותרתה “פיטר תיל הוא לגמרי גיי, אנשים”.
תיל השקיע מיליוני דולרים בתביעה של הוגן, וכנראה גם בתביעות של אנשים נוספים שתבעו את גוקר על פרסומים שונים; אחד התובעים הוא שיווה איידורי, יזם שטוען שהמציא את האימייל עשור אחרי שהאימייל הומצא למעשה. גוקר, הוושינגטון פוסט והלוס אנג’לס טיימס כתבו שהטענות שקריות. איידורי תבע רק את גוקר על השמצה, ודורש פיצויים של 35 מיליון דולר. עורך הדין שלו הוא גם עורך הדין של הוגן.
במכתב פתוח שכתב דנטון לתיל כשהתגלה שהוא עומד מאחורי התביעות, כתב דנטון:
אתה חבר דירקטוריון בפייסבוק, שנמצאת בחקירת קונגרס אחרי שהאתר שלנו גיזמודו דיווח על הדרך הלא-שקופה והמוטה פוטנציאלית שבה היא מחליטה אילו מקורות חדשותיים יוצגו למיליארדי משתמשים.
עכשיו אתה מציג את עצמך כמיליארדר עם עור דק, שלמרות כל ההצלחה וההכרה הציבורית שאדם יכול לחלום עליהם, זועם על ביקורת וזומם מאחורי הקלעים לסבך את יריביו בהליכים משפטיים שהוא יכול להרשות לעצמו יותר מהם.
אתה היית הבסיס למשקיע ההון סיכון נטול הרגשות בתוכנית של HBO סיליקון ואלי [דנטון מדבר על הדמות של פיטר גרגורי, ע”ק]; עם התוכנית השטנית בת-העשור הזו לנקמה, אתה מגדיר את עצמך מחדש כנבל מספרי קומיקס.
נבל ספרי הקומיקס הזה ניצח.

























