🦜 במקום תביעות, הפיראטים הצעירים קיבלו שיעור מיוצר הפונטים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
לפני זמן מה נודע לאברהם קורנפלד על סרטוני יוטיוב, שבהם מלמדים כיצד להוריד גופנים עבריים לשימוש חופשי, באופן פיראטי ומבלי לשלם עליהם. קורנפלד הוא טיפוגרף ומעצב פונטים עבריים ותיק ומייסד קבוצת אאא, והאתר של הקבוצה שלו כיכב באופן ספציפי בחלק מהסרטונים הללו.
בחקירתו גילה קורנפלד שהשימוש בפונטים אינו למטרות פרטיות – מורידי הפונטים הם גרפיקאים להשכיר, שתמורת דולרים ספורים מעצבים ליוטיוברים של גיימינג תמונות קאבר לערוציהם. קורנפלד סיפר לי:
מן הסתם לא רציתי שהם ישתמשו בפונטים שלנו בצורה פיראטית. אבל בהתחלה, כשראיתי את ההיקף הבלתי נתפס של ההפרות, רציתי ליצור הרתעה. אז ביקשתי מעורכת הדין שלנו להכין כתבי תביעה למפירים העיקריים, אלה עם ערוצי היוטיוב הגדולים. הם אמנם ילדים אבל הם מתפרנסים מאוד יפה. לחלקם יש כמה מאות אלפי עוקבים, והם מוכרים נשקים דיגיטליים במשחקי פורטנייט וכאלה. וגם ברגע שיש לך כ”כ הרבה צפיות ביוטיוב אתה מרוויח מהפרסומות כמה מאות דולרים לסרטון.
מדובר בילדים צעירים, בני בין 10-15, הם פשוט לא ידעו על זכויות יוצרים, או שהם כן ידעו אבל חשבו שבגלל שהם ילדים הם חסינים. הבעיה היא שהם עושים עבודות מסחריות. אם הם היו מעצבים לכיף שלהם לא היה כ”כ אכפת לי.
פריים מסרטון הדרכה לפיראטיות פונטים בעברית
אלא שתביעות אינן דרך נעימה לפתור סכסוכים עם ילדים, וגם לא פרקטית, בגלל ריבוי הפיראטים.
אחרי שהתחלתי לפנות לחלק מהילדים האלה הבנתי שלא צריך להפעיל את התותחים הכבדים של התביעות. גם, לתבוע אנשים זה משהו שאני לא אוהב לעשות, אני משתדל להשאיר את זה למפלט האחרון. זה לא טוב לקארמה. אז גיליתי שאפשר פשוט לבקש מהם בצורה תקיפה, ברורה ונחמדה להפסיק להשתמש בפונטים שלנו, והם בד”כ מבינים ומסירים את העיצובים שיש בהם את הפונטים שלנו.
הבעיה היא שגם לפנייה מנומסת עלול להיות אפקט מצנן בלתי רצוי, במיוחד כשהנמען הוא ילד שבסך הכל רצה לעשות כמה שקלים בעיצוב פונטים וגילה שהוא עבריין פוטנציאלי.
אז איכשהו יצא שקצת הפחדתי אותם וקצת הוצאתי להם את החשק מעיצוב. חלקם רצו להפסיק לעצב, ממש. כי מבחינתם, אם אי אפשר עכשיו להשתמש בפונטים מקצועיים – הרי אין להם כסף לקנות פונטים מקצועיים – אז אין להם טעם לעצב.
נורא הזדהיתי איתם. כי אני בגיל שלהם גם – פשוט ראיתי את עצמי, כשאני הייתי בן 13-14-15, גם הייתי יושב מול המחשב ומעצב לעצמי דברים, הייתי מעצב אתרים, כל מיני עיצובים לעצמי בשביל הכיף. וממש הרגשתי שהם חברים שלי אבל מעידן אחר, לפני 20-25 שנה.
אברהם קורנפלד על רקע פונטים של אאא 🖼️ באדיבות קורנפלד; עיבוד
קורנפלד מצא פתרון חינוכי, אבל לא במובן המבאס של המילה: הוא ילמד אותם מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר להסתדר כשאין לך אפשרות לרכוש פונטים:
אז החלטתי ליזום הרצאת לייב בשרת של הדיסקורד שלהם, בנושא זכויות יוצרים. הסברתי להם את הבסיס של הבסיס, והם באמת מאוד שמחו. הגיעו מלא, איזה 100 ילדים באו והקשיבו ושאלו שאלות והרגשתי שהם ממש שמחו על הדבר הזה. ואז גם עשיתי להם שתי תחרויות עיצוב כדי לעודד אותם לחזור לעצב, את מי שהתבאס.
רציתי לעזור להם גם להתפתח כמעצבים, שייצאו מהמקום הזה של לעצב כל היום קאברים בתשלום מינימלי ליוטיוברים, ושבמקום זה ישקיעו בפרוייקטים האישיים. בגיל 12-13 זה הזמן לפתח את הכגשרון. זה לא הזמן לעבוד בשביל לקוחות – יהיה להם את כל החיים לעשות את זה.
בהמשך פתחתי גם שרת ל”אאא” בשביל לשתף אותם בטיפים, בפונטים חינמיים שלנו ושל אחרים. וגם בכלל שיהיה להם מקום מקצועי שהם יוכלו לבוא אליו בדיסקורד, שהוא לא כמו כל המקומות האחרים שהם נמצאים בהם בדיסקורד. הם נמצאים בסביבה שכולם באותו גיל, וזה גם מה שאיפשר להם לשתף ככה בצורה פיראטית את הפונטים שלנו בלי להבין את המשמעות, שזה דבר אסור שחושף אותם לתביעות.
אז באמת בסוף יצא משהו טוב מכל הדבר הזה. אני מאוד שמח. לא שמח שהם השתמשו בפונטים שלנו בצורה פיראטית, ברור, אלא שגיליתי את הדבר הזה. אני מרגיש שהתחברתי לאיזשהו מקום, ושהם התחברו בחזרה, ונוצר איזשהו קשר. עדיין אני נכנס לדיסקורד לפעמים ומפטפט שם עם בני 13 ו-14 על עיצוב, הם שואלים אותי על עבודות שהם עשו ללקוחות ואני מרגיש שזה סוג של סגירת מעגל עם מי שאני הייתי בגיל הזה, שלי לא היה עם מי להתייעץ.
(הלשין: ארז וולף, דרך קבוצת ITC של מורד שטרן)
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודות: הדר בן יהודה
מחאות בלארוס: סייברפרטיזנים וההייטק נגד לוקשנקו 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
גברת ומר טיחנובסקיה
אלכסנדר לוקשנקו שולט כבר יותר משני עשורים וחצי בבלארוס. במדינה שמכונה “הדיקטטורה האחרונה באירופה”, הרשת משמשת כבמה למתנגדיו לדבר זה עם זה ועם העולם – מה שהפך אותה למטרה של השלטון אחרי הבחירות האחרונות ב-9 באוגוסט. לוקשנקו הודיע על נצחון סוחף של יותר מ-80% מהקולות, שמכניס אותו לקדנציה השישית שלו כנשיא, והמהומות פרצו.
“אפשר להגיד שרשתות חברתיות היו אחד הדברים שהתחילו את הסיפור”, אומר שלום בוגוסלבסקי, מדריך ומארגן סיורים, כותב ומרצה על ההיסטוריה והפוליטיקה של מזרח אירופה. “סרגיי טיחנובסקיה הוא בלוגר-יוטיובר עם ערוץ יוטיוב פופולרי של מאות אלפי עוקבים, שהסתובב בכל בלארוס, ראיין אנשים וקידם הפגנות נגד השלטון. סווטלנה טיחנובסקיה, שככל הנראה זכתה בבחירות, וכמובן אחר כך סולקה מהמדינה לליטא, רצה משום שבעלה סרגיי טיחנובסקיה נפסל ונכלא”.
סרטון של האופוזיציונר סרגיי טיחנובסקיה
סרטון של הזוכה האמיתית בנשיאות בלארוס, סווטלנה טיחנובסקיה
ניסיתם לכבות ולהדליק?
השימוש ברשת לארגון מחאות מובן מאליו במדינות דמוקרטיות, ומתבקש אף כי לא תמיד אפשרי במדינות אוטוריטריות ודיקטטוריות כמו בלארוס. “כל זה מאוד הגיוני”, מסביר בוגוסלבסקי את השימוש של המוחים ברשת, “משום שבמדינה שבה כמעט כל התקשורת של המדינה או נשלטת על ידי המדינה ואין חופש ביטוי מלא, רשתות חברתיות הן אחד המקומות הבודדים שבהם עוד אפשר להביע דעה איכשהו. גם שם זה יכול להיות מסוכן לפעמים, אבל שם מן הסתם זה הרבה יותר נוח”.
עוד לפני הבחירות, ארגוני זכויות אדם קראו ללוקשנקו #KeepItOn – השאר את הרשת פתוחה בזמן הבחירות. המהומות שהגיעו עם הכרזת ה”נצחון” של לוקשנקו הביאו את השלטון להגיב בסגירת האינטרנט למשך 72 שעות, ולהפרעות בחיבור בהמשך. הנשיא הבלתי נלאה טען שהסיבה היא מתקפת סייבר חיצונית על המדינה, ולא פעולה יזומה של המדינה, ומערך הסייבר המקומי תלה את האשמה במתקפות דדוס.
החסימה הביאה לעלייה חדה בשימוש ב-VPN (כלי להסתרת גלישה ועקיפת חסימות) – אפליקציות כאלו תפסו את ארבעת המקומות הראשונים בפופולריות בגוגל פליי סטור סמוך ליום הבחירות. “הורדת כלי עקיפת צנזורה בסלולריים קשה במיוחד, משום שנראה שהממשלה חוסמת את חנויות אפל וגוגל”, דיווחה מהשטח טניה לוקשינה מארגון זכויות האדם Human Rights Watch. אחד הפתרונות שהמוחים מצאו לכך הוא הפצה פיזית: “היית רואה אנשים במעלית פשוט משאירים החסני USB עם קבצי גישה ל-VPN. זה מצחיק, זה לואוטק בפעולה”, אמר לגיזמודו מקסימס מילטה, ראש יחידת התקשורת והפיתוח באוניברסיטת Belarusian European Humanities, שגלתה מבלארוס אל ליטא. אבל זה לא תמיד עזר, משום שלפי הדיווח של לוקשינה, “רבים מאלו שיש להם גישה לכלי עקיפת צנזורה, כמו VPNים, מגלים שהטכנולוגיות הללו נחסמות גם כן“.
כך או כך, התקשורת של האופוזיציה נפגעה. רשתות חברתיות ופלטפורמות מסרים מידיים – ובהן יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, ו-וואטסאפ – היו בלתי זמינות גם הן. חוץ מטלגרם. “הפעלנו את כלי האנטי-צנזורה בבלארוס כדי שטלגרם תישאר זמינה לרוב המשתמשים שם”, צייץ למחרת הבחירות מייסד טלגרם, פאבל דורוב, שהודה: “עם זאת, החיבור עדיין מאוד בלתי יציב, מאחר שבחלק מהזמן האינטרנט סגור לגמרי במדינה”.
מי ישטר את השוטרים?
הטכנולוגיה משמשת גם לאקטיביזם חוץ-אינטרנטי אנטי-משטרתי שנועד לפגוע ביכולת של השלטון לדכא אותה. “בשבוע שעבר, מגזר ההייטק של בלארוס, שהוא מאוד נחשב ויחסית חזק והם עושים דברים די מרשימים, סוג של הצטרף באופן יותר ברור לאופוזיציה”, מספר בוגוסלבסקי, שעוקב אחרי המחאה דרך הרשת. “בתוכניות של האופוזיציה דובר על הכרזת מלחמת סייבר. אחד הדברים שהכי עובדים עליהם זה לנסות למצוא כמה שיותר תצלומים של שוטרים אלימים ואנשים שמשתתפים בדיכוי המחאה. האזרחים מתבקשים לשים מצלמות מעקב, לתלוש מסכות משוטרים ולצלם אותם מכמה שיותר זוויות. יש ערוצי טלגרם שאליהם שולחים את זה ובוטים שאוספים את כל העניין הזה. ההייטקיסטים הבטיחו בעצם לזהות כל שוטר כזה, לפרסם את כל הפרטים האישיים שלו, הכתובת, מספר הטלפון, חשבונות ברשתות החברתיות וגם חומר מביך שהם ימצאו כשהם יפרצו למכשירים שלו. אני עוד לא ראיתי כ”כ חומר מביך אבל הרבה פרטים מתפרסמים. הם גם טוענים שהם הצליחו להשיג את רשימת כל השוטרים בבלארוס וכל הפרטים האישיים שלהם”.
הרשת משמשת לא רק לארגון המחאה, אלא גם כחלל לסייברמחאה נגד ממשל – שיתוק אתרי ממשל, שתילת רושעות בהם ופריצה-והשחתה, כמו אלו שבהן ה”סייבר-פרטיזנים של בלארוס” השחיתו אתרים ושתלו בהם את הלוגו שלהם ותכני מחאה. בדקות האחרונות מאיימים המוחים להפיל אתרים נוספים, ובהם אתר רשות המיסים.
עדכונים על המחאה בבלארוס אפשר לקבל בטוויטר של בוגוסלבסקי.
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
הנהלת בתי המשפט לגוגל: “תשכח מזה” 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
צנזורה של נסיכות
גוגל לא שוכח, אלא אם דורשים זאת ממנו – לפי פסיקת בית הדין האירופי לצדק מ-2014 כי “הזכות להישכח” – בפועל, הזכות לדרוש הסרת תוצאות חיפוש מביכות – היא אחת מזכויות האדם; או לפי חוקים מקומיים העוסקים בדיבה, הגנת פרטיות, צנזורה בטחונית, זכויות יוצרים ועוד.
בשנה שעברה, במלאת חמש שנים לפסיקת הזכות להישכח, חוקרים מגוגל חקרו 3.2 מיליון כתובות אינטרנט (URL) שהחברה התבקשה להסיר וסיכמו את ממצאיהם במאמר, שמראה בין השאר ש-2.06% מהבקשות הגיעו מפוליטיקאים ופקידי ממשל, ו-2.33% מדמויות ציבוריות לא-ממשלתיות.
תחקיר של מגזין וייס חשף באחרונה כי ב-2018 גוגל הסירו 197 מתוך 249 לינקים לכתבות שהתבקשו להסיר על ידי עו”ד מטעם הנסיכה הבווארית תאודורה מסיין-ויטגנשטיין. תאודורה ביקשה להעלים את הדיווחים על כך שבחגיגת אוקטוברפסט באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד שבה השתתפה ב-2014, היא השתכרה, התפשטה, תקפה אנשי עזרה ראשונה, התפרצה על שוטרים והביעה רצון לרצוח מוסלמים.
ביולי השנה פסק בית משפט העליון בגרמניה לראשונה בנושא, ודחה שתי בקשות זכות להישכח שנשלחו לגוגל. בית המשפט נימק זאת בזכות הציבור לדעת, שגוברת לדעתו בשני המקרים.
צנזורה במסלול וולונטרי
אצלנו בישראל אין נסיכות, אבל יש מערכת משפטית שחושבת שהיא אצולה. יש לה מנהג מגונה לפעול בחשאיות ישירות מול ענקיות הטכנומידע להסיר תכנים תוך הסתרת המידע מבעלי המידע ומהציבור הרחב, זאת כדי לסכל אפשרות לערער על בקשת ההסרה ולמנוע ביקורת ודיון ציבורי.
התייחסות למחיקת ביקורת על הפרקליטות בדקה 22:00 בפרק 10 של “מנאייכ”מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה מגישה לפייסבוק ואתרים נוספים בקשות הסרת תכנים במה שמכונה “אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולנטרי”, שם מכובס לעקיפה של הליך ציבורי ומשפטי ראוי. לדברי האגודה לזכויות האזרח, הנוהל הזה משמש “להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעיתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי, ולעיתים גם ללא ידיעת המפרסם”. בעתירה שהגישו לבג”ץ בשם האגודה ומרכז עדאלה כתבו עוה”ד פאדי ח’ורי ורביע אגבריה כי “מנגנון האכיפה האלטרנטיבית פוגע בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, וזאת ללא הסמכה בחוק”.
העיתונאי תומר אביטל מ”שקוף” ביקש לדעת אילו תכנים דרשה המדינה להסיר, אולם בפרקליטות סירבו למסור את המידע, והוא הגיש עתירה מנהלית לאכוף את חוק חופש המידע על הפרקליטות. עו”ד יהונתן קלינגר מהקליניקה למניעת תביעות השתקה, כתב בעתירה שהגיש בשם אביטל כי “משלא קיימת סמכות בחוק לעצור פרסומים שמהווים עבירה בלי תפיסת העבריין והבאתו למשפט, יצרה לה פרקליטות המדינה סמכות משל עצמה”. לדבריו, “העותר פנה למשיבה [הפרקליטות, ע”ק] וביקש פירוט של מידע זה, וזאת לצורך הצגתו לציבור במסגרת עבודה עיתונאית. המשיבה, משום מה, הודיעה כי זו אינה מעבירה מידע זה, וכי הצגתו דורשת עיבוד רב. מעבר לכך, טענה המשיבה, בצורה תמוהה, כי העברת מידע על אודות הפרסומים שהוסרו תמשיך את אותה הסתה או עבירה שבוצעה”.
יש צנזורים בירושלים
זרוע צנזורה משפטית-אינטרנטית נוספת היא “צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת” של הנהלת בתי המשפט, שפועל תחת מנהל בתי המשפט יגאל מרזל והיועץ המשפטי עו”ד ברק לייזר (אשר נפגש עם נציגי חברות הטכנומידע בישראל כדי להסדיר את העבודה מולם). בראש הצוות עומדת עו”ד ליאת יוסים, שנושאת בתפקיד “הממונה לעניין הכפשות שופטים”. תפקיד הצוות לפנות לחברות הטכנומידע בבקשות הסרה במקרי הכפשה והסתה המצויים ברף העליון, הכוללים עבירות נלוות כמו זילות, שיבוש מהלכי משפט או פרסום חומר אסור. בעבר פנה הצוות גם ישירות לאזרחים שפרסמו פוסטים כאלו והזהיר שהנהלת בתי המשפט תפעל נגדם משפטית אם לא יסירו אותם, וניהל מאגר מידע של גולשים שפרסמו פוסטים כאלו, אולם הפסיק זאת בעקבות חשיפת הצוות על ידי נטעאל בנדל ב”מקור ראשון”, שהובילה לתלונה שהגישה ב-2018 התנועה למשילות ודמוקרטיה, שהובילה לבדיקה של המשנה ליועמ”ש רז נזרי, הקפאת פעילות הצוות, הקמת ועדה משותפת להנהלת בתי המשפט, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומחלקת הסייבר בפרקליטות, והחלטה של משרד המשפטים להגביל את פעילות הצוות.
בנדל חשף השבוע ב”הארץ” כי הצוות הרחיב את תחום פעילותו גם לתקשורת הממוסדת. הצוות קיבל תלונות משופטים על כתבות ביקורתיות שפורסמו נגדים בכלי תקשורת מרכזיים, ובהם הארץ, דה-מרקר, וואלה וגלובס, ופנה לגוגל שיסירו את הכתבות מתוצאות החיפוש. פעילות זו חורגת מתפקידו המוצהר של הצוות – פעילות לגבי תכני גולשים מול רשתות חברתיות. בחלק מהמקרים לא עדכן הצוות את כלי התקשורת על בקשת ההסרה. הנהלת בתי המשפט הסתירה את פעילותה זו מהוועדה המשותפת וכן מוועדת החוקה של הכנסת, שעסקה בנושא ב-2018 במסגרת דיון על “חוק הפייסבוק”. עו”ד לייזר אמר אז לוועדה כי “כתבנו נוהל עבודה מפורש שתכליתו לוודא שפעילותנו מתמקדת רק בדברים החמורים, שיש בהם משום הסתה לאלימות כלפי שופטים”
מהנהלת בתי המשפט נמסר כי הקישורים לכתבות שגוגל התבקשו להסיר “נוגעים לפרסומים ישנים מתקופה שקדמה לעדכונו של הנוהל על ידי הצוות המשותף [ב-11.12.2019, ע”ק] וכיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה הספורות הללו”.
במשרד המשפטים אישרו כי הנהלת בתי המשפט לא הציגה להם בקשות להסרת כתבות מגוגל. עוד נמסר כי “הצוות הוקם כדי לגבש נוהל צופה פני עתיד, וכך עשה, זאת בין היתר על רקע פניות ישירות של הנהלת בתי המשפט להסרת תכנים לפי אמות מידה שלא היו מתואמות עם היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך הנוהל שנקבע נועד להבטיח שההתנהלות תעמוד באמות מידה מקובלות המאזנות בין חופש הביטוי לבין זכויות ואינטרסים מוגנים אחרים”.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
נער אמריקאי אחראי על ½ מוויקיפדיה הסקוטית. הוא לא דובר את השפה 🏰 ווייז, איפה בית הנאשם? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 29.8.2020
Na true Scotsman
כל טמבל יכול לכתוב בוויקיפדיה – ובמקרים רבים, זה מה שאכן קורה. מאז 2013, וויקיפד חרוץ (למרבה הצער) בשם אמריליס גרדנר (AmaryllisGardener) כתב יותר מ-23 אלף מ-57,928 הערכים בוויקיפדיה הסקוטית, ובסך הכל ביצע למעלה מ-200 אלף עריכות באתר. לפי MJL, אדמין נוסף בוויקיסקוטית, גרדנר אחראי ליצירה או עריכה של 49% מכל הערכים שם. הבעיה היא לא שגרדנר אינו סקוטי אלא אמריקאי לפי הפרופיל שלו, אלא שהוא לא דובר סקוטית. אפילו לא מילה; הוא כתב את הערכים באנגלית משובשת שנשמעת כמו אנגלית במבטא סקוטי. הוויקיפדים הסקוטים לא יודעים מה לעשות. רדיטור בשם אולטך (Ultach), שחשף את הסיפור, כתב: “אני חושב שהאיש הזה אולי גרם יותר נזק לשפה הסקוטית מכל אחד אחר בהיסטוריה”. וויקיפד.ית בשם makeitstop כתב.ה: “הפרוייקט כולו הוא אקט של ונדליזם תרבותי חסר תקדים, וצריך להימחק כליל”.
מה בדיוק גרדנר עשה? אולטך פרסם היפותזה: גרדנר היה כותב ערך באנגלית, ואז מחפש כל אחת ואחת מהמילים בערך במילון המקוון Online Scots Dictionary, ומחליף את המילה האנגלית במילה הסקוטית הראשונה שהמילון הציע. אם לא מצא תרגום, גרדנר השאיר את המילה האנגלית. אפשרות נוספת: הוא השתמש בכלי תרגום מקוונים כמו lingojam.com/EnglishtoScots או scotranslate.com. “מלכתחילה ה-Online Scots Dictionary נחשב די עלוב לעומת מילוני סקוטית אחרים, אבל גם אלמלא היה, זו מן הסתם לא דרך ללמוד שפה, ובטח לא לקחת על עצמך תרגום של עשרות אלפי טקסטים לימודיים”, כתב אולטך.
וויקיפדיה הסקוטית
הפעילות של גרדנר בוויקיפדיה גורמת למעגל משוב חיובי מזיק: מאחר שחלק ניכר מוויקיפדיה הסקוטית הוא לא באמת בסקוטית, סקוטים לא משתמשים בה; מאחר שהיא לא קיימת עבורם, הם גם לא עורכים אותה, ומשאירים את הערכים המשובשים על כנם; מאחר שהם לא עורכים, התרומה של גרדנר ממשיכה לתפוס חלק ניכר מהנפח של וויקיפדיה הסקוטית, והוא אף מוגדר כאדמין, כלומר משתמש בעל זכויות יתר, כגון חסימה ומחיקה של ערכים, וגם הכתבה של כללי הכתיבה והעריכה בוויקיפדיה הסקוטית, שמחלחלים אל שאר העורכים. וכמו שאולטך כתב ברדיט, “פוטנציאלית, עשרות מיליוני אנשים [שגלשו לוויקיפדיה הסקוטית] חושבים עכשיו שסקוטית היא גירסה מרוסקת להחריד של אנגלית ולא שפה או דיאלקט בפני עצמה. […] וויקיפדיה יכולה היתה להיות משאב יקר ערך עבור השפה הנאבקת על קיומה. במקום זה, היא הפכה לעוד תחמושת לאנשים שרוצים לזלזל בה וללעוג לה”.
השבוע, בדיון שנפתח בנושא, גרדנר פרסם הסבר והתנצלות:
בכנות, לא מפריע לי שתבטלו את כל העריכות שלי, תמחקו את הערכים שלי ותחסמו אותי מוויקי לצמיתות. גיליתי כבר שה”תרומות” שלי הכעיסו אינספור אנשים, וזה הדבר שהכי שבר אותי, אחרי שנים שבהן חשבתי שאני עושה דבר טוב (וכן, עורך באובססיביות). הייתי בסך הכל ילד בן 12 כשהתחלתי, ולפעמים כשאתה מתחיל משהו בצעירותך, קשה לך לראות עם התבגרותך שההרגל שפיתחת אינו בריא ואינו מועיל. אני לא מחפש להגן על עצמי, אני רק רוצה להפסיק לספוג הטרדות במדיה החברתית שלי (ולמנוע מחברים אחרים שלי, שלא קשורים לוויקי, מלספוג הטרדות גם הם). בין אם שקט יוכל לשרור על ידי כך שוויקיסקוט תישמר כפי שהיא או תעבור שינוי מקיף למחוק את ההשפעה שלי – זה לא משנה לי עכשיו שאני יודע שבכל מקרה מעשיי לא היו לטובה.
ההתנצלות של אמריליס גרדנר
מם ברייבהארט על אמריליס גרדנר 🖼️ חדר 404
עומר בן יעקב, כתב לענייני וויקיפדיה בקפטן אינטרנט, סיכם:
ויקיפדיה בנוייה על הצורך האנושי הבלתי מוסבר לתקן טעויות של אנשים אחרים באינטרנט, הידוע גם כחוק קאנינגהם. השאלה האם ויקיפדיה הסקוטית צריכה להימחק או לעבור החייאה ושכתוב מחדש צריכה להיות מוכרעת על ידי הקהילה המקומית – בהנחה ויש כזאת אשר מוכנה לקחת על עצמה את המפעל. ללא מעקב צמוד של קהילה מגויסת, קל יהיה להמשיך להשחית ולדרדר את המפעל הסקוטי. הדבר יהווה תחמושת גם לאלה המתנגדים לרנסנס תרבותי סקוטי, וגם לאלה שמתנגדים לוויקיפדיה כמקור ידע לגיטימי.
אבל הבעיה גדולה יותר מהעובדה שלתלמידים וסטודנטים דוברי סקוטית אין מאיפה להעתיק שיעורים ועבודות. הבעיה של וויקיפדיה הסקוטית, ושל וויקיפדיות נוספות של שפות קטנות שנערכות על ידי מספר מצומצם של כותבים, היא ההשפעה שלהן כקורפוס טקסט גדול ופתוח. הבלשן יובל פינטר הסביר (1,2):
יש לסיפור הזה גם השלכות על טכנולוגיית שפה – כל המערכות דוגמת זיהוי קול ומקלדות מנחשות ואוטוקומפליט ואוטוקורקט נסמכות מאוד, במקרים של שפות מקומיות, על ויקיפדיה. סיכוי גדול שהפארסה הזאת הניאה המון סקוטים מלהשתמש בשפה שלהם במכשירים שלהם כי זה היה זבל בלי תקווה לשיפור. […] חלק עצום בשימור או החיאה של שפות (ולא מעט משתמשים בה ביום-יום) זה הנגשה טכנולוגית כדי שלאנשים יהיה נוח ויוכלו לבחור להתנהל בה בכל שדרות חייהם. תחשבי איפה היינו היום אם עדיין היו מאבקי קידוד בין עברית ויזואלית ללוגית.
כאן גרים בכיף: משפחת פשע
נראה שאקטיביסט אנטי-ביבי השחית את המפה של ווייז, וכעת כשמחפשים את “בית הנאשם” מקבלים את רחוב בלפור בירושלים, שבו נמצא מעונו הרשמי של הנאשם בנימין נתניהו.
חיפוש “בית הנאשם” בווייז מעלה את רחוב בלפור בירושלים
רחוב שדרת האחוזה באפרת לא באמת נקרא כך. אדם שבית העסק שלו ממוקם באותו רחוב – יותר שביל עפר המתפתל בין כרמים מאשר רחוב – פרסם אותו עם שם הרחוב המומצא. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הסתקרן, חיפש בווייז וגילה שהרחוב אכן נקרא כך באפליקציית הניווט, אף שרשמית זה לא שמו, כי אין לו שם. […] שמות הרחובות בווייז לקוחים ממקורות שונים, בהם שירותי מפות מקצועיים כדוגמת “מפה”, ומהיישום הווייזי, הוויקי במהותו, “עורך המפה“, שדרכו משתמש ווייז יכול לתרום ולערוך תכנים. כך, כנראה, הכניס אותו בעל עסק את השם “שדרת האחוזה” לווייז, ומאחר ששדרת האחוזה היא שביל עפר צדדי ללא שם בישוב קטן, היא הצליחה לחמוק מעיניי קהילת המיפוי, מה שלא סביר שהיה קורה אם מישהו היה מנסה לתת שם, או לשנות שם, לרחוב גדול בישוב גדול. בנוסף, כפי שהסביר בפייסבוק של “יהיה בסדר” מעין בן-דרור, שציין שהוא “כותב בשם קבוצת מנהלי האיזור בוייז שיושבים שעות ובודקים כל פניה ופניה וגם מאזינים לכם עכשיו.. [בשידור בגלצ; ע”ק]”, “לכל רחוב ישנה רמת נעילה…כבישים מרכזיים נעולים ברמה גבוהה יותר וכו’”.
[…]
בשנה שעברה גילתה הגולשת עדן קפלן בקבוצת הפייסבוק “כועסים בכעסך” כי בית הספר הדו-לשוני בירושלים, שפעילי להב”ה שלמה הציתו, מכונה בווייז “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”. ווייז לא הגיבו לי עד היום, אבל “הארץ” דיווח אז שווייז מסרה שהנושא הובא לתשומת לבה ותוקן מיד, וכי מקור בחברה אמר שהכתובת נוספה על ידי אדם שהיתה לו סמכות להוסיף כתובות לאפליקציה ושאותו משתמש נחסם כעת.
חדר 404, 29.2.2016
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
🚗 הפריצה מ-2016 ממשיכה לרדוף את אובר 🛩️ הטיסמולטור של מיקרוסופט בונה מחדש את תל אביב 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 22.8.2020
שתוק וקח את כספנו
הפריצה הגדולה לאובר, שבה האקרים גנבו מידע על 57 מיליון נוסעים ונהגים ומידע נוסף על 600 אלף נהגים של פלטפורמת הנסיעות, ממשיכה לרדוף את החברה. השבוע הגישו תובעים פדרליים כתב אישום נגד סמנכ”ל האבטחה לשעבר של החברה, ג’ו סאליבן, בטענה שהסתיר את הפרשה ואף שיחד את ההאקרים כדי שישמרו את הפריצה בסוד.
בנובמבר 2016, האקר שהזדהה כג’ון דאוז (John Doughs) שלח לסאליבן אימייל שבו סיפר שמצא חולשת אבטחה והצליח להוריד עותק של מסד הנתונים של החברה ומידע נוסף. לפי החוק בכל מדינות ארה”ב ורוב הטריטוריות שלה, חברות מחוייבות לדווח לאנשים על פירצות אבטחה שבהן נחשפו פרטים אישיים מזהים (PII). אולם סאליבן הודיע על הפריצה רק למנכ”ל דאז, טראוויס קלניק, והשניים דנו בתשלום כופר להאקרים כדי להסתיר את הפריצה. ואכן כך היה – אובר שילמו להאקרים 100 אלף דולר וגנזו את הסיפור.
בהמשך נאלץ המנכ”ל והמייסד קלניק להתפטר בעקבות התנהלות בעייתית וסביבת עבודה רעילה, ובאוגוסט 2017 הוחלף על ידי דארה חוסרושאהי. הדירקטוריון של אובר גילה את הפריצה, אולם סאליבן בחר להמשיך בדרכיו העברייניות ושיקר למנכ”ל החדש בנוגע לנסיבותיה. חודשיים אחרי שנכנס לתפקיד דיווח חוסרושאהי על הפריצה בפומבי, וכינה את הסתרת המידע מהציבור “הכשלון שלנו”. הוא פיטר את סאליבן ועובד נוסף בצוות שלו, עו”ד לאבטחת מידע. התובעים הכלליים של כל 50 המדינות של ארה”ב ושל וושינגטון הבירה תבעו את אובר על הפריצה, ואחרי כמעט שנה, אובר שילמו 148 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה.
כבר בזמן האימייל הראשוני על הפריצה, החברה כבר היתה נתונה בחקירה של FTC (רשות המסחר הפדרלית של ארה”ב) על פריצה דומה שאירעה שנתיים קודם, שבה האקרים גנבו פרטים על 50 אלף נהגים. בשני המקרים, ההאקרים השיגו מפתחות לשרתי האמזון שאובר אחסנו בהם את המידע שנגנב, ולפחות בפריצה של 2016, הסיבה היתה שמתכנתי אובר שכחו את המפתחות בגיטהאב. סאליבן היה מעורב עמוקות בחקירה של פריצת 2014, שבמסגרתה ישב לשימוע חקירתי בשבועה. למרות כל זאת, המשיך לשמור על פריצת 2016 בסוד ולא דיווח עליה ל-FTC ולאנשים שפרטיהם נגנבו.
עם חשיפת הפריצה לציבור, סאליבן המפוטר המשיך להגן על מעשיו ומעשי החברה, וטען כי אובר לא שילמו להאקרים כופר כי אם bug bounty – פרס שחברות נוהגות להעניק במסגרת תוכנית פרסים להאקרי כובע-לבן, כלומר כאלו שפועלים באופן אתי בחיפוש ודיווח על פירצות אבטחה. תוכניות כאלו מיועדות להמריץ האקרים לסייע לחברות באיתור וסגירת פירצות. אובר השיקו את תוכנית הבאונטי שלהם במרץ 2016, שמונה חודשים לפני הפריצה המדוברת.
עוד על הבאג באונטי של אובר ב”סייברסייבר”:
אבל בכתב האישום שהוגש נגד סאליבן מסבירים התובעים שההאקרים במקרה הזה לא עמדו בתנאי התוכנית; למעט המנכ”ל, ההנהלה לא ידעה בזמן אמת את פרטי הפריצה ולא על ההחלטה להתייחס אליה כבאונטי; כי הסכום ששולם – 100 אלף דולר – גבוה מהמקסימום האפשרי בתוכנית הבאונטי של החברה, 10 אלפים דולר, וממילא גבוה יותר מכל פרס באונטי שאובר שילמו אי פעם; וכי סאליבן דרש מההאקרים לחתום על הסכם סודיות (NDA) ובו סעיף שקרי שאומר שהם מעולם לא השיגו את המידע האישי עצמו ולא שמרו עותק שלו. אגב, הכסף הועבר בביטקוין כשההאקרים חתומים על ה-NDA בשמות בדויים, ורק בינואר 2017 הצליחו באובר לזהות את ההאקרים, ולשלוח אליהם אנשי אבטחה שיחתימו אותם שוב על ה-NDA, הפעם בשמותיהם – כלומר, אובר ידעו את זהות הפורצים, אבל שמרו אותה לעצמם במקום להסגירם לרשויות.
סאליבן נאשם כעת בשיבוש הליכי משפט ואי מניעת פשע. דוברו מסר כי “אלמלא מאמציהם של מר סאליבן וצוותו, סביר להניח שהאחראים לתקרית הזאת לעולם לא היו מזוהים כלל”. הוא הטיל על הצוות המשפטי של אובר את האחריות להחלטה כיצד לנהוג במידע על הפריצה.
המנכ”ל בזמן הפרשה, קלניק, כתב בזמנו לסאליבן: “צריך להיות בטוחים מה יש לו [להאקר; ע”ק], רגישות/חשיפה של זה ו-ודאות שהוא באמת יכול להתייחס לזה כמצב באונטי […] המשאבים יכולים להיות גמישים לצורך סיום הסיפור אבל אנחנו צריכים לתעד זאת בצורה מהודקת”. משום מה, הוא לא הואשם בפרשה.
מגדל, יש לנו בעיה
מיקרוסופט השיקו השבוע את המשחק החדש בסדרת מדמה הטיסה בעלת השם הגנרי Microsoft Flight Simulator, שרצה כבר 37 שנים – יותר ממערכת ההפעלה ווינדואוז של אותה חברה. ניצן סדן, בעל טור היסטוריית התעופה “הקברניט” בכלכליסט, סיפר לנו:
המשחק הזה עושה רעש כי יש בו רמת ריאליזם שמשגעת אנשים. פחות או יותר כל העולם קיים בו, ואפשר לקפוץ לכל נקודה בגלובוס ולטייל מעליה באווירון. כבר שנים שהמשחק מתבסס על תצלומי אוויר כדי ליצור סביבה ריאליסטית, אבל מהדורת 2020 נתנה קפיצה גדולה קדימה: המשחק חי בתוך תשתית בינג maps, ובה גם תצלומי לוויין מעודכנים ורשת AI שיודעת להבין מה מופיע בתמונה – אם ריבוע לבן גדול הוא בניין או רחבת כניסה, וגם איזה. הרי לצד התמונה מחזיקה מיקרוסופט בנתוני כתובות, תצלומי קרקע ויכולת בניית מודלים תלתממדיים אוטומטית. במשחק יש עשרות שדות תעופה מדוייקים עד לרמת המונית בכניסה לטרמינל, דימוי מדוייק של מזג האוויר והשפעתו על הטיסה, הנחיות קשר ריאליסטיות, אילוצי תעבורת אוויר וכמובן מטוסים ברמת הפירוט הגבוהה ביותר. כל מתג בתא נמצא במשחק ועושה מה שהוא צריך.
העולם המרונדר אינו נטול באגים, כמובן. מתגלץ’ הטוויטר אלעד (@elad3) כתב:
גירסת פלייט סימולטור 2020 של תל אביב היא יקום מקביל שבו העיר הרבה יותר צפופה, ומגדלי זכוכית אסורים, ואני מת על זה.
אלעד בשרשור טוויטר
נראה גם שהיא עזבה ידיים כשנתקלה במרכז עזריאלי 😆 […] אהבתי איך שהיא הפכה את הקניון למבצר מסיבי כמעט בלי חלונות, ודילגה לגמרי על המגדלים […]
אלעד בשרשור טוויטר
תחנת הכוח התל-אביבית רידינג היא עכשיו בנייון מגורים גבוה ודקיק במקום ארובת תחנת הכוח.
אלעד בשרשור טוויטר
אני מצטער לבשר לכם שהצפון הישן המפורסם של תל אביב נפטר מסגנון הבאוהאוס שהוא מפורסם בו והרס בנייני דירות רבים לפנות מקום לצריפים עם גג פח.
אלעד בשרשור טוויטר
ברגן, נורבגיה מוצגת כעיר בעלת בניינים נמתחים ומעוותים:
ארמון בקינגהם הוסב לבנייני משרדים:
ובמלבורן, אוסטרליה צמח מגדל עצום, שמקורו בשגיאה של סטודנט בשם ניית’ן רייט, שתרם לפלטפורמת המיפוי הפתוחה OpenStreetMap והזין בטעות שלמגדל יש 212 קומות במקום 2.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
פורטנייט לא משחקים, אפל וגוגל שברו את הכלים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 15.8.2020
מסלימה המלחמה על עמלות ממכירות בחנויות היישומונים: אפל וגוגל הסירו את פורטנייט של אפיק
משחק הווידאו פורטנייט של חברת אפיק
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
פייקבוקים מתחזים לפעילי מחאה נגד נתניהו 📻 האחראי על האינטרנט 8.8.2020
ראש הממשלה בנימין נתניהו התלונן על איום ברצח שקיבל מ”דנה רון” בפייסבוק. היועץ האסטרטגי ומומחה הדיגיטל יוסי דורפמן, פעיל במחאה נגד נתניהו, פקפק באותנטיות של האיום והמאיימת:
נתניהו התלונן על הסתה, בדיוק באותו הזמן שהכותרות עסקו באלימות מצד תומכיו. מאחר שאני לא סומך על ביבי, הלכתי לבדוק מי זו אותה Dana Ron שאמר שיגיש נגדה תלונה במשטרה על הסתה לרצח.
יוסי דורפמן בטוויטר
דורפמן חפר וחקר וגילה כל מיני דברים חשודים בפרופיל: שינויים תכופים בביוגרפיה, שם משתמש שונה מהשם המוצג בפרופיל, עניין פתאומי בשיתוף שידורים חיים ישנים מההפגנות, ותוכן לגמרי לא קשור כשהולכים אחורה בטיימליין. המשטרה מצדה חקרה והודיעה שמדובר בתושבת חוץ, ונתניהו התנגח ב”תקשורת” ש”טענה שמדובר ב’בוט’ שאני הפעלתי”.
אח”כ חשף דורפמן עוד שלושה פייקים שהתחזו להיות תומכי המחאה ופרסמו נאצות והשוואות של נתניהו לנאצים – “נהוראי יוסף”, “רימון אבי” ו”שונא מושחתים”, ותהה:
האם ישנו קמפיין להשחרת המחאה? פוסטים של הסתה קשה נגד נתניהו מציפים את הרשת, כביכול בשם המחאה. בדיקות שלנו – צוות מתנדבים מקצועי לחשיפת זיופים – מצא חשד לזיוף פרופילים. האם זהו תרגיל הונאה מסוג Black Flag להשפעה על הציבור הישראלי?
דורפמן בטוויטר
פייסבוק מסרו בתגובה:
מחקירת הצוותים הגלובליים שלנו עלה כי שלושת הפרופילים חשודים בהיותם פרופילים פיקטיביים והם הוסרו מהזירה.
תגובת פייסבוק לחשיפת הפייקים על ידי דורפמן
המאמץ הסיזיפי הזה לא צריך להיות תפקידם של אקטיביסטים. הרשת החברתית צריכה להפעיל כלים לאיתור המוני של משתמשים חשודים כפייקים, ולפרסם את המידע בשקיפות כלפי הציבור הישראלי. המשטרה צריכה לחקור ולגלות מי מפעיל אותם.
נתניהו התלונן על הסתה, בדיוק באותו הזמן שהכותרות עסקו באלימות מצד תומכיו.
— Yossi Dorfman (@Yossi_Dorfman) July 30, 2020
מאחר שאני לא סומך על ביבי, הלכתי לבדוק מי זו אותה Dana Ron שאמר שיגיש נגדה תלונה במשטרה על הסתה לרצח.
האם זהו תרגיל “דגל כוזב” (False Flag) שבו מסווים פעילות כדי להאשים צד אחר?
בואו איתי לשרשור בלשי
1/16 pic.twitter.com/fO0NAGi8gf
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
5.15 טריליון דולר עומדים לשימוע 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
5.15 טריליון דולר מגיעים לשימוע
ביום רביעי הגיעו וירטואלית לבית הנבחרים האמריקאי ארבעה מנכ”לים להעיד בפני ועדת המשנה לחוקי הגבלים עסקיים של בית הנבחרים האמריקאי, בשימוע “פלטפורמות מקוונות וכוח שוק – חלק 6: בדיקת הדומיננטיות של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל” (שווי שוק: אפל 1.84 טריליון דולר, אמזון 1.58 טריליון דולר, גוגל 1.01 טריליון דולר, פייסבוק 723.3 מיליארד דולר; החברה שמשלימה איתן את רשימת 5 החברות הגדולות ביותר בעולם לפי שווי שוק, מיקרוסופט, כבר עברה צליבת הגבלים עסקיים בשנות ה-90-00′).
החברות הללו, חלקן או כולן, תופסות נתחי שוק עצומים, מונופוליסטיים, בתחומי העיסוק שלהן; מחזיקות פלטפורמות שיח וקובעות מה מותר ואסור להגיד ומי יוכל לדבר ולפרסם שם – כולל פוליטיקאים ומנהיגים שחלקם מדברים ופועלים להגבלת אותן פלטפורמות; מספקות פלטפורמות לעסקים ואוספות שם מידע על העסקים כדי להתחרות בהם; ונוקטות מול מתחרים תחרות טורפנית שמשמידה אותם – או רוכשות אותם.
הדברים הללו ידועים, אבל בשימוע הזה הם:
(1) הוטחו ישירות במנכ”לים – טים קוק מאפל, ג’ף בזוס מאמזון, סונדר פיצ’אי מגוגל ומארק זאקרברג מפייסבוק.
(2) גובו במסמכים פנימיים שוועדת המשנה אספה לקראת השימוע, אשר הציגו את הדברים במילותיהם של המנכ”לים ועובדיהם. דוגמאות:
- חנות החיתולים המקוונת Diapers.com ספגה תחרות קטלנית מצד אמזון. בתכתובת אימייל כתב איש הנהלת אמזון דאג הרינגטון: “החבר’ה האלה הם המתחרה לטווח קצר #1 שלנו […] אנחנו צריכים להשוות את המחירים שלנו אליהם לא משנה כמה זה יעלה”. בזוס היה מוכן להפסיד 200 מיליון דולר בחודש אחד כדי להביס את חנות החיתולים. אמזון רכשו את חברת האם שלה ב-545 מיליון דולר ב-2010. אחרי רכישתה, אמזון ביטלו את ההנחות וההטבות על חיתולים. שבע שנים אח”כ, אמזון סגרו את חברת האם שרכשו בטענה לחוסר רווחיות.
- פייסבוק רכשו את אינסטגרם במיליארד דולר ב-2012 כדי לנטרל את התחרות מצד הרשת החברתית מבוססת התמונות, הפופולרית בקרב צעירים וידוענים. באימייל לאחד העובדים כתב זאקרברג: “[כתבת בעבר ש]אינסטגרם היו האיום עלינו […] צדקת. אבל דבר אחד לגבי סטארטאפים הוא שלעתים קרובות אתה יכול לרכוש אותם”. בשימוע הגדיר זאקרברג כבדיחה דברים שכתב באימייל אחר באותה שנה: “אחת הסיבות שאנשים ממעיטים בערך של מעקב אחרי גוגל היא שאנחנו ככל הנראה תמיד יכולים לקנות כל סטראטאפ מתחרה, אבל יקח זמן עד שנוכל לרכוש את גוגל”.
- אפל ידועים לשמצה בעמלה המופקעת – 30% – שהם חותכים ממכירות שמתבצעות ביישומונים שבחנות היישומונים שלה, האפסטור – המקום היחיד שבו אפשר להתקין יישומונים על אייפונים שלא עברו פריצה, ואשר מגלגל 15 מיליארד דולר במכירות כל שנה. איש ההנהלה אדי קיו כתב באימייל ב-2011 ש-30% זה נמוך מדי במקרים מסויימים: “עבור מינויים מתחדשים, אנחנו צריכים לבקש 40% מהשנה הראשונה בלבד […] (אני חושב שאנחנו משאירים כסף על השולחן אם אנחנו מבקשים רק 30% מהשנה הראשונה של המינוי)”.
זאקרברג, בזוס (למעלה), פיצ’אי וקוק (למטה) בשימוע
אנחנו לא בדיקטטורה, עכשיו תסיר את התמונה או שתעמוד לדין
שגיא הבר העלה לפייסבוק את התצלום הזה שצילם אלכס ליבק, שבו נראה בנימין נתניהו לכאורה מצדיע במועל יד – צילום שאפשר לתפוס בתזמון נכון אצל כל אדם שנואם. ליבק עצמו גנז את התמונה במשך 30 שנה, ולאחרונה החליט לפרסמה במסגרת תערוכה.
במשטרה, שעוד לא מצאו את “דנה רון” שאיימה על חייו של ראש הממשלה, הצליחו לאתר את הבר במהירות ושלחו אליו הביתה שוטר שידרוש ממנו, בניגוד לחוק, שיסיר את התמונה כי מדובר בהסתה, החלטה שגם היא אינה בסמכותה של המשטרה אלא היועמ”ש.
התצלום של בנימין נתניהו ששגיא הבר פרסם בפייסבוק 🖼️ אלכס ליבק
ג’וש בריינר הביא את הסיפור והקלטה של השיחה של הבר עם השוטר. המשטרה מסרה בתגובה ל”הארץ”:
אנו מכבדים את חופש הביטוי ומכירים במעמדו המיוחד כזכות יסוד. עם זאת, המשטרה פועלת לחקור ולבדוק תלונות על ביטויי הסתה וקריאה לאלימות, שעל פי חוק אינם מתיישבים עם חופש הביטוי. המקרה שתואר ייבדק ויטופל בהתאם.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
🏇 האקרים רוכבים על הקורונה 📻 האחראי על האינטרנט 25.7.2020
מגיפת הקורונה היא חגיגה להאקרים בשני היבטים. האחד הוא ביקוש לעבודתם מצד מדינות שרוצות עותקים פיראטיים של מחקרים וקניין רוחני העוסקים בווירוס ובנסיונות לאבחן הידבקות בו ולהתחסן נגדו. והשני הוא גידול במשטחי התקיפה שדרכם אפשר לגנוב מידע כזה – מהעובדים מהבית (WFH), שמחברים באמצעות רשתות ביתיות ומחשבים אישיים, נקודות קצה פחות/בלתי מאובטחות, אל המידע היקר של הרשתות התאגידיות והאקדמיות המאובטחות; והתפוצה הגלובלית, ושרשראות האספקה הבינלאומיות, של אותם ארגונים. האצבעות המאשימות מופנות ממערב למזרח – מארה”ב, בריטניה וקנדה אל רוסיה וסין.
שניים סינים עם אישום גדול
סוכנות הסייבראבטחה של המשרד לבטחון המולדת של ארה”ב הזהירה באפריל כי סייברפושעים וקבוצות אחרות ממקדים את מאמצי ההאקינג שלהם במחקרי COVID-19. ראש ה-FBI, כריס ריי, אמר מוקדם יותר החודש: “ברגע זה ממש, סין פועלת לערער ארגוני בריאות, חברות תרופות ומוסדות אקדמיים אמריקאיים שעוסקים במחקר COVID-19 חיוני”.
השבוע פרסם משרד המשפטים האמריקאי מקרה לדוגמה – אולי המקרה ששני הגופים רמזו אליו: האקרים סינים, שניהלו מסע האקינג ארוך שנים בשליחות סין, ניסו בין השאר לגנוב מחקרים על וירוס הקורונה, לפי כתב אישום שחבר מושבעים גדול הגיש מוקדם יותר החודש.
הנאשמים, לי שיאויו (李啸宇) ודונג ג’יאז’י (董家志), הם תושבי סין שלמדו מחשבים באותה אוניברסיטה סינית. לפי כתב האישום הם מנהלים מסע האקינג לפחות מאז 2009, שמכוון נגד מאות חברות, ארגונים, אוניברסיטאות ואנשים, בהם פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר סינים ואנשי דת, במדינות מתקדמות טכנולוגית ובהן ארה”ב, גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, דרום קוריאה, יפן וליטא. בין התעשיות שהיו על הכוונת שלהם נמצאות חברות הנדסת ציוד רפואי, אזרחי ותעשייתי, חינוך, תוכנות חינוכיות, אנרגיה סולארית, בטחון ותרופות. לפי האישום, הם גנבו קניין רוחני, סודות מסחריים ועוד מידע עסקי בעל ערך בשווי מאות מיליוני דולרים.
מלחמת חיסונים בין סין לארה”ב 🖼️ Morning Brew
“ההאקרים פעלו מסין הן לעשיית רווח אישי, והן בסיועו ולטובתו של משרד בטחון המדינה של ממשלת סין”, אמר התובע הכללי של המחוז המזרחי של וושינגטון, וויליאם די. היסלופ. לאחרונה ההאקרים פעלו לאתר חולשות סייבראבטחה ברשתות של חברות שמפתחות חיסונים, טכנולוגיות וטיפולים לקורונה.
שיטת הפעולה של ההאקרים, לפי האישום, היתה ניצול סיסמאות ברירת מחדל שלא הוחלפו ופירצות סייבראבטחה שטרם הוטלאו, בחלק מהמקרים כי ביצעו את הפריצה זמן קצר לאחר פרסום הפירצה. הם נהגו להתקין על מחשבי הקורבנות תוכנות לגניבת סיסמאות ולשליטה מרחוק, שאיפשרו להם להריץ פקודות על המחשבים. הם החביאו מידע שגנבו מהקורבנות בקבצי RAR (פורמט דחיסה וכיווץ), שינו את הסיומות שלהם ל-jpg והחביאו אותם במקומות תמימים לכאורה על מחשבי הקורבנות. ההאקרים נהגו לחזור ולפרוץ לאותם קורבנות, לעתים בהפרש של שנים מהפריצה הקודמת.
ברוסיה פוסט-סובייטית, חיסון מקבל אותך!
שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראב, פרסם באמצע החודש הודעת גינוי על מתקפה של ארגוני הביון הרוסים נגד מפתחי חיסון ל-COVID-19: “זה לגמרי בלתי מקובל ששירותי הביון הרוסים מתמקדים באלו שפועלים להילחם במגיפת הקורונה. […] בריטניה תמשיך לפעול נגד אלו שמנהלים סייברמתקפות כאלו, ותעבוד עם בני בריתנו לבוא איתם חשבון”.
דבריו של ראב הגיעו בעקבות דוח שפרסם מרכז הסייבראבטחה הלאומי (NCSC), בשיתוף או בתמיכה רשמית של ארגוני אבטחה בקנדה ובארה”ב. הדוח שאשים את קבוצת ההאקרים קואוזי-בר/ APT29, אשר נתפסת כזרוע-סייבר של שירותי המודיעין של רוסיה, בנסיון לגנוב מחקרים שקשורים לבדיקות ולחיסונים לקורונה.
“במהלך 2020, [קבוצת] APT29 פעלה נגד מגוון ארגונים המעורבים בפיתוח חיסוני COVID-19 בקנדה, ארה”ב ובריטניה, בסבירות גבוהה במטרה לגנוב מידע וקניין רוחני הנוגעים לפיתוח ובדיקות של חיסוני COVID-19”, נטען בדוח. בפירוט הטכני נכתב שם כי קואוזי בר השתמשו ברוגלה, המכונה WellMess ו-WellMail, נגד מספר ארגונים ברחבי העולם: “במתקפות האחרונות שהתמקדו במו”פ של חיסוני COVID-19, הקבוצה [קואוזי בר] ביצעה סריקת חולשות בסיסית לכתובות IP חיצוניות מסויימות, ששייכות לארגונים הללו. לאחר מכן, הקבוצה הפעילה נוצלות ציבוריות נגד השירותים הפגיעים שזוהו”.
דמיטרי פסקוב, דוברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מסר באמצעות סוכנות הידיעות הממשלתית טאס: “אין לנו מידע על מי אולי פרץ לחברות תרופות ומרכזי מחקר בבריטניה. אנחנו יכולים לומר דבר אחד: לרוסיה אין שום קשר לנסיונות הללו”.
פסלון החיסונות
יש גם עברייני-רשת עם אתיקה ומצפון. באמצע מרץ דיווח אתר חדשות הסייבר בליפינגקמפיוטר שפנה למספר קבוצות האקרים שתוקפות באמצעות כופרות ושאל על מתקפות על גופי רפואה בתקופת הקורונה.
חלק מהקבוצות הצהירו שאינן תוקפות ארגוני בריאות ותרופות (קבוצה אחת טענה שחברות תרופות הן דווקא מטרה לגיטימית, כי הן היחידות שמרוויחות מהמגיפה). הקבוצות אמרו שהן מודעות לכך שאולי תקפו/יתקפו בטעות גופי רפואה, התנצלו על טעויות כאלו ואמרו שבמקרים כאלו יבדקו את עצמן, ואם יסתבר שטעו, יספקו לגופים את מפתח פענוח ההצפנה בחינם.
מתקפת סייברסייבר על בית חולים 🖼️ Morning Brew
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
שוד הטוויטר הקטן מדגים סכנה גלובלית 📻 האחראי על האינטרנט 18.7.2020
“אני תורם בחזרה לקהילה שלי בגלל COVID-19! כל ביטקוין שיישלח לכתובת שלי להלן יוחזר מוכפל. אם תשלחו 1000$, אני אשלח בחזרה 2000$!”, צייץ ביום רביעי אילן מאסק בטוויטר. הוא צירף כתובת של ארנק ביטקוין והאיץ במתגלצ’ים: “עושה את זה רק ב-30 הדקות הקרובות. תיהנו”.
הונאת הביטקוין שנוכלים פרסמו בטוויטר של ברק אובמה
זו לא הפעם הראשונה שמתפרסמת הבטחה לכסף קל בביטקוין בשם מאסק, אבל בפעמים הקודמות היא צויצה מחשבונות שהתחזו למאסק; הפעם זה היה החשבון הרשמי ומאושרר הווי הכחול של איל תעשיית הטק התמהוני.
והוא לא היה היחיד: ציוצים זהים העלו גם נשיא ארה”ב (לשעבר 😔) ברק אובמה; סגן נשיא ארה”ב לשעבר ג’ו ביידן; איש העסקים והפוליטיקה והעיתונות מייקל בלומברג; האיש העשיר בעולם, מייסד ומנכ”ל אמזון המולטי-מיליארדר ג’ף בזוס; האיש השני העשיר בעולם, החנון שהפך לפילנתרופ ביל גייטס; המוזיקאי והטוען לכתר נשיאות ארה”ב קנייה ווסט; החברה השנייה הכי רווחית בעולם, אפל (שהחשבון שלה תמיד ריק מציוצים), חברת שיבוש התחבץ אובר; ועוד.
כפי שחדי המחשבה מבין הקוראים הבינו, מדובר היה בהונאה, שמי שנפלו בה קיבלו את כספם בחזרה כפול אפס. לפי הדיווח של הניו יורק טיימס [📂], בגל הראשון פרצו הנוכלים לפרופילים עם שמות ייחודיים כמו @6 (שהיה שייך בעבר להאקר המנוח אדריאן לאמו), אחר כך לחברות ומובילי דעה בתחום הקריפטו, ואז לפרופילים הפופולריים יותר של מנהיגים, אנשי עסקים ובדרנים.
חשבון הביטקוין ששימש להונאה התמלא ב-120 אלף דולר בסך הכל ב-518 הפקדות, סכום פעוט יחסית לפוטנציאל העוקבים של בעלי החשבונות הפרוצים, שנובע מהגסות חסרת התחכום של ההונאה. הנוכלים כבר החלו בהלבנת הכסף, באמצעות חלוקתו למספר רב של חשבונות ביטקוין באופן שיקשה על המעקב אחריו בהמשך.
טוויטר כשלו בטיפול בפריצה. הם מחקו את ציוצי ההונאה, אבל בחלק מהמקרים הנוכלים הצליחו לצייצם מחדש באותם החשבונות. מפעילת הרשת החברתית נאלצה לשתק חלקים מהשירות למשך שעות כדי לסגור את הפירצה. בין השאר, טוויטר חסמו זמנית חשבונות שהחליפו סיסמה ב-30 הימים שעברו (ובהם גם כאלו שהחליפו סיסמה כאמצעי אבטחה בסיסי בעקבות החדשות על הפריצה); והטילו מגבלות על כל החשבונות המאושררים, גם כאלו שלא נפרצו.
עיתונאים שנחסמו מצאו דרכים חלופיות לעדכן על הפריצה. אחד מהם, למשל, פתח פרופיל חדש ועדכן דרכו עד להסרת החסימה. אחר, העיתונאי לשעבר טום גרה, שחשבונו המאושרר נחסם לכתיבה, רצייץ מילים מפרופיל הטוויטר Everyword, שמצייץ את כל המילים בשפה האנגלית לפי הסדר. רצף הרציוצים של גרה הרכיב את המשפט הביקורתי “זה לא אידאלי שתוכנית הפעולה של טוויטר למשבר מידע כוללת חסימת כלי תקשורת לגיטימיים מלצייץ”.
חלק מהריטוויטים של טום גרה. קליק לרצף המלא
הפריצה התבצעה באמצעות מתקפת הנדסה חברתית על עובדי טוויטר שיש להם גישה למערכות פנימיות של החברה, ושימוש במערכות הללו להשתלט על החשבונות הפופולריים, שחלקם מאושררים (וי כחול), ולצייץ דרכם, כך דיווחו טוויטר בחשבון התמיכה שלהם.”יום קשה עבורנו בטוויטר”, צייץ המייסד-השותף והמנכ”ל ג’ק דורסי, שחשבונו נפרץ והשפריץ ציוצים ורציוצים גזעניים, אנטישמיים והזויים באוגוסט 2019, וגם ביולי 2016 במסגרת פריצה לבכירים בעמק הסיליקון, ובהם שני מנכ”לי טוויטר לשעבר דיק קוסטולו ואוו וויליאמס.
Tough day for us at Twitter. We all feel terrible this happened.
— jack (@jack) July 16, 2020
We’re diagnosing and will share everything we can when we have a more complete understanding of exactly what happened.
💙 to our teammates working hard to make this right.
ביום חמישי קרא הסנאטור רון וויידן (דמוקרטי, אורגון) לטוויטר להטמיע הצפנה בהודעות הפרטיות (DM): “אף שלא ברור עדיין אם ההאקרים מאחורי המתקפה של אתמול השיגו גישה להודעות הפרטיות של טוויטר, זו חולשה שנמשכת זמן רב מדי, וכזו שלא קיימת בפלטפורמות מתחרות. אם האקרים השיגו גישה להודעות פרטיות של משתמשים, לפריצה הזאת עלולה להיות השפעה עוצרת נשימה למשך שנים”.
ביום שישי טוויטר פרסמו פוסט סיכום תקרית בבלוג שלהם. לדבריהם, הנוכלים התמקדו ב-130 חשבונות, גרמו להם לאפס סיסמה והתחברו אליהם; צייצו מ-45 מהם; וניסו להוריד ארכיון מלא של 8 משתמשים (איש מהם לא מאושרר), שכולל את כל הציוצים וההודעות הפרטיות, כולל אפשרות שהם הורידו הודעות שהמשתמשים מחקו בעבר (שטוויטר שומרים ומאפשרים להוריד במסגרת הארכיון בפירצת פרטיות שטרם טופלה). מידע נוסף שהיה נגיש פוטנציאלית לפורצים: מספרי טלפון וכתובות אימייל, תיבת ההודעות הפרטיות, היסטוריית מיקום ומועדי ההתחברות של כל 130 החשבונות שנפרצו.
שלד ציפור מתה 🖼️ Robbie Veldwijk cc-by-nc-nd
שוד הטוויטר הגדול נמצא כעת בחקירה של מספר גופים ממלכתיים, ובהם ועדת המודיעין של הסנאט, מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק וה-FBI [📂], ולא רק בגלל הכספים שנגנבו: כשטוויטר משמש ערוץ תקשורת משמעותי, לעתים עיקרי, עבור מנהיגי מעצמות גרעיניות וטייקונים, פריצה אליו יכולה לשמש למטרות זדוניות גדולות ומסוכנות יותר, ובהן הרצת מניות, הקרסת חברות, יצירת היסטריה המונית, הסתה לאלימות ורצח, הטיית בחירות או הכרזת מלחמה.
אפרופו מנהיג מעצמה גרעינית עם חיבה לטוויטר, פרופיל הטוויטר של דונלד טראמפ, שבו נטען שהוא נשיא ארה”ב, לא נפרץ. למעשה, אחרי מספר תקריות, ובהן סגירתו הזמנית של הפרופיל על ידי עובד טוויטר כועס ביומו האחרון בחברה, הפרופיל של טראמפ זוכה להגנות מיוחדות, כך אמרו גורם בכיר בממשל ועובד של טוויטר לני”ט.
הני”ט הצליחו לראיין את ההאקרים עצמם. סיפורם כאן [📂].
זעקה איסלנדית
לפעמים לא נותר אלא לצעוק כלפי העולם. לשכת התיירות האיסלנדית מציעה למתגלצ’ים לצעוק אל הנופים עוצרי הנשימה של איסלנד. למרבה הצער, לא ישירות, בגלל הקורונה. אבל אם תיכנסו לאתר Looks Like You Need to Let it Out ותצעקו אליו, האיסלנדים ישמיעו את הצעקה שלכם ברמקולי ענק שיוצבו ברחבי המדינה.
אנשים צועדים על קרחון Langjökull באיסלנד 🖼️ Claire Nolan
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
