🍊 דהטראמפיזציה ברשת 🕵️♀️ טיקטק (ואחרים) מרגלי העתבק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 4.7.2020
דה-טראמפיזציה של הרשת
הפגנת הנאו-נאצים וימני העליונות-הלבנה Unite the Right בשרלוטסוויל ב-2017, שבה פעיל רצח מפגינה בדריסה, גרר גל שלילות פלטפורמה (deplatforming) כלפי הימין הקיצוני מצד חברות טכנומידע – פייסבוק יזמו את סגירת דף האירוע ששימש לארגן את ההפגנה; גוגל הסירו את יישומון הרשת החברתית גאב, שדוגלת בחופש ביטוי קיצוני ומשכה פעילי ימין קיצוני; רשמי הדומיינים גודדי וגוגל העיפו את האתר הנאו-נאצי האמריקאי דיילי סטורמר; ספוטיפיי, דיזר ויוטיוב הסירו מוזיקת שינאה; אפל ופייפאל הפסיקו לסלוק לחנויות מקוונת לבגדים נאציים ועליונות-לבנה; ואפילו אתר ההכרויות אוקייקיופיד העיף משתמש תומך עליונות-לבנה שהיה אחד מהדוברים בהפגנה.
הפגנות Black Lives Matter, שהתפרצו בעקבות הריגת שחורים על ידי שוטרים ובראשם חניקתו למוות של ג’ורג’ פלויד, מביאות לגל שלילות והגבלות פלטפורמה נגד דונלד טראמפ ותומכיו של האיש שבריטניקה אונליין מגדירים “נשיא ה-45 של ארה”ב”. אחרי שטוויטר סימנו ציוצים שלו כשגויים עובדתית וכמעודדי שינאה, פייסבוק שהתנגדו לכך שינו כיוון (חרם המפרסמים עזר) והודיעו על הצטרפות למהלך, אחרי הסרת קמפיין של טראמפ נגד אנטיפה שהציג סמל משולש אדום הפוך אשר שימש את הנאצים לסמן אסירים פוליטיים שמאלנים; וסנאפ(צ’ט) הפסיקו לקדם תכנים של טראמפ ברשת החברתית מבוססת הסרטונים המתפוגגים שלהם.
בתחילת השבוע, Twitch השעו את החשבון של טראמפ. טוויץ’, רשת חברתית מבוססת שידורי וידאו חיים, שפופולרית בקרב גיימרים ומשמשת בין השאר לשידורי איספורט (תחרויות משחקי וידאו), נרכשה על ידי אמזון ב-2014. טראמפ מסוכסך עם הבעלים של אמזון, המוליטימיליארדר ג’ף בזוס, אשר מחזיק גם בוושינגטון פוסט, עיתון מאוד ביקורתי כלפי הנשיא. בטוויץ’ אמרו שהזהירו את קמפיין טראמפ כבר כשפתחו את החשבון בשנה שעברה, שהם חייבים לעמוד בכללי הפלטפורמה כמו כל משתמש אחר (בניגוד לטוויטר, שאיפשרו לטראמפ לעבור על הכללים אינספור פעמים ומסרבים לחסום אותו). הם נימקו את ההשעיה בשידור-מחדש של עצרת בחירות בטולסה מ-2016, שבה אמר איש העסקים הלגיטימי שמקסיקו שולחים אנסים וסמים לארה”ב.
עוד בתחילת השבוע, רדיט, שמפעילים פלטפורמת דיונים עצומה, סגרו את The_Donald, פורום לא רשמי של 790 אלף אוהדי טראמפ, במסגרת ניקוי כללי שבו נסגרו יותר מ-2000 קהילות, רובן המוחלט רדומות. הנימוק לסגירת הדונלד הוא שמנהלי הקהילה איפשרו לחברים להטריד אחרים באמצעות שיח שינאה – מה שכבר הביא בעבר להגבלתה.
בראיון לניו יורקר ב-2019, סטיב הופמן, מייסד-שותף ומנכ”ל רדיט, נימק את אי סגירת הדונלד:
יש טיעונים לשני הצדדים, אבל בשורה התחתונה, התפיסה שלי היא שהכעס שלהם מגיע מהתחושה שאין להם קול, אז זה לא יפתור שום דבר אם ניקח להם את הקול.
עכשיו הוא הסביר לניו יורק טיימס את ההחלטה כן לסגור:
עדכנו את מדיניות התוכן שלנו והוספנו כלל מפורש שאוסר על שנאה ברדיט, שהיה חוק בלתי כתוב במשך זמן רב, במובן מסויים באופן מכוון. אבל זה שלא היינו מפורשים לגביו, אני חושב, גרם לבלבול רב לאורך השנים. […] ובכל פעם שאנחנו מבצעים שינוי כללים, אנחנו בוחנים את הקהילות כנגד השינוי. וכתוצאה מכך סגרנו מספר קהילות. […] הדרך היחידה לסילומיות של סינון תוכן היא לעבוד לצד חברי הקהילה והמנהלים, כי יש להם את ההקשר להחליט אם פיסת תוכן היא שינאתית או לא, למשל. משמעות הדבר היא שאם אין לנו הסכמה עם המנהלים והקהילות שלנו על החוקים שצריך לעמוד בהם, אז לקהילה שלא מוכנה לעבוד איתנו אין מקום ברדיט. ואני חושב שזה היה ברור למדי עם הדונלד לאורך השנים, ואפילו בחודשים האחרונים.
העתק-הדבק-רגל
טיקטק נתפסו עם הידיים בקערת ההעתבקה בפעם השנייה.
משחק רשת אהוב הוא לבקש מאנשים להדביק (פייסט) את הדבר האחרון שהעתיקו (קופי) ללוח ההעתבקה שלהם ולראות כמה זה מביך/חושפני.
לאמיצים: תעשו “הדבק” בתגובות ותפרסמו. אם ההעתקה האחרונה שלכם היתה תמונה, תדביקו בתוכנה גרפית ותפרסמו. אם ההעתקה היתה של קובץ, שימו פה את השם והסיומת שלו pic.twitter.com/TRwyTyNHpF
— עידוק (@idokius) July 4, 2020
לאמיצים: תעשו “הדבק” בתגובות ותפרסמו. אם ההעתקה האחרונה שלכם היתה תמונה, תדביקו בתוכנה גרפית ותפרסמו. אם ההעתקה היתה של קובץ, שימו פה את השם והסיומת שלו.
Posted by Ido Kenan on Saturday, July 4, 2020
בפברואר חשפו חוקרי הסייברסייבר טלאל חאג’ באכרי (Talal Haj Bakry) וטומי מיסק (Tommy Mysk) כי יישומונים של iOS (מערכת ההפעלה של מחשבי מק) ואייפדOS (מערכת ההפעלה של אייפד) מקבלים גישה בלתי מוגבלת ללוח ההעתבקה (copy paste) של המערכת, כך שהם יכולים לרגל אחרי כל מידע שמשתמשת מעתיקה. למשל: אם היא מעתיקה את מספר האשראי שלה ממסמך כדי להזין אותו באתר קניות הם יכולים לראות אותו, ואם היא מעתיקה תמונה שצולמה ביישומון המצלמה הם יכולים לדעת איפה היא נמצאת. מאחר שלאפל יש לוח העתבקה אוניברסלי (Universal Clipboard), שמשותף לכל מכשירי הקצה שהמשתמשת מחברת לאותו חשבון, העתקה של מידע פרטי במחשב הביתי, למשל, תהיה חשופה ליישומון באייפון.
כשהחוקרים בדקו יישומונים פופולריים באפל, הם גילו שרבים מהם משתמשים ביכולת הזאת ומרגלים אחר משתמשיהם. אחד מהיישומונים הוא טיקטק, יישומון רשת חברתית מבוססת סרטונים קצרים של חברת בייטדנס הסינית . טיקטק מסרו אז בתגובה כי הבעיה היתה ב-SDK (ערכת פיתוח תוכנה) מיושנת של גוגל, שהיתה אצלם בשימוש ותוחלף, וכי לטיקטק ממילא לא היתה גישה למידע.
החוקרים דיווחו לאפל על הבעיה בינואר, ומהחברה השיבו להם שזו לא בעיה. אבל ביוני, עם השקת הבטא של הגירסה החדשה של מערכת ההפעלה, iOS 14, התברר שאפל הוסיפו חיווי שקופץ בכל פעם שיישומון ניגש ללוח ההעתבקה. הפיצ’ר הזה הביא לגילוי שטיקטק ממשיכים לרגל אחרי ההעתבקה, בניגוד לטענתם והבטחתם. התירוץ שהם נתנו הפעם לזאק דופמן מפורבס: הסוגייה נובעת מ”פיצ’ר שנועד לזהות התנהגות חוזרנית וספאמרית”, וטיקטק “כבר הגישו גירסה מעודכנת של היישומון לאפלסטור שבה הוסר פיצ’ר האנטיספאם כדי למנוע כל פוטנציאל של בלבול”.
אבל חשוב להגיד:
1) טיקטק רחוק מלהיות היישומון היחיד שמרגל אחרי ההעתבקה. וויטני מריל, שחקרה את נושא הפרטיות הסלולרית וכתבה על כך מאמר במסגרת תוכנית המאסטר שלה במדעי המחשב, אמרה: “איסוף המידע של טיקטק לא טוב, אבל לא יוצא דופן בעולם היישומונים. מפתחי מערכות הפעלה ניידות צריכים לקחת אחריות ולבצע רפורמה בעולם היישומונים המכוער והחודר לפרטיות”.
2) מאחר שטיקטק מופעלת על ידי חברה סינית, ההתמקדות בה עלולה לנבוע מסיבות שאינן קשורות לנושא. מריל כתבה על כך: “חלק מהנוהגים הללו, שזוכים להתעלמות או לתירוצים ממפתחי יישומונים אחרים, צריכים להיפסק, להתפרסם ולהתאסדר. אבל באחרונה זה רק בגלל שזה יישומון בבעלות סינית, שבכנות, מרגיש גזעני כי חברות אמריקאיות לא הוכיחו שהן יותר אתיות (שיעול…פייסבוק”)”.
TLDR: Tiktok’s data collection isn’t great, but it’s not unusual in the app space. Mobile OS developers need to take responsibility to reform the ugly, privacy invasive, app space.
— Whitney Merrill (@wbm312) June 29, 2020
3) אפל לא נותנים למשתמשים אפשרות להגביל יישומונים מלגשת ללוח ההעתבקה, אבל הם לפחות הולכים להתריע כשזה קורה. גוגל, שאחראים למערכת ההפעלה המתחרה אנדרואיד, לא נותנים אפילו את זה.
קורונה 2.0
You can have an edit button when everyone wears a mask
— Twitter (@Twitter) July 2, 2020
השיר שאנחנו שומעים היום בפינה הוא גירסת הקורונה של “הכל פתוח” של נעמי שמר, עם מילים חדשות וביצוע של גיא הורוביץ.
הראשון לזהות (טוב, השני – אחרי ביבי כמובן). שיר מלפני חודש וקצת. pic.twitter.com/zeXmg8qDXl
— Guy Horowitz (@CoronaHorowitz) 2 ביולי 2020
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 
אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 
תודות: הדר בן יהודה
פייסבוק נכנעים לחרם המפרסמים, טלגרם מביסים את רוסיה 📻 האחראי על האינטרנט 27.6.2020
פייסבוק נכנעים למפרסמים
הפגנות Black Lives Matter עוררו דיון נרחב על גזענות ממוסדת ואלימות ממוסדת כלפי שחורים ולא-לבנים אחרים. בשבוע שעבר דיברנו כאן על Stop Hate for Profit, יוזמה של ארגוני זכויות לחרם מפרסמים על פייסבוק לאורך כל חודש יולי. מטרת החרם לאלץ את מפעילי הרשת החברתית לפעול נגד שיח שנאה וגזענות.
נורת’ פייס היו הראשונים להצטרף לחרם, ובינתיים הצטרפו כמאה חברות, ובהן יוניליוור, ורייזון, פטגוניה, בן אנד ג’ריז, הרשי’ז, ליוויס ודוקרז. רשימה מלאה ומתעדכנת אפשר למצוא כאן.
פרוקטר אנד גמבל הודיעו שיבחנו את התוכן הבעייתי בפלטפורמות שהם מפרסמים בהן, וקוקה קולה הודיעו ביום שישי על השעיית פרסום ברשתות חברתיות באופן כללי. מנכ”ל ויו”ר החברה, ג’יימס קווינסי, מסר בהודעה רשמית:
אין מקום לגזענות בעולם, ואין מקום לגזענות ברשתות חברתיות. חברת קוקה קולה תשעה פרסום בתשלום בכל פלטפורמות המדיה החברתית ברחבי העולם למשך לפחות 30 יום. אנחנו ננצל את הזמן הזה לחשוב מחדש על מדיניות הפרסום שלנו ולקבוע אילו שינויים נדרשים. אנחנו גם מצפים ליותר אחריותיות ושקיפות משותפי המדיה החברתית שלנו.
במרכז: מרי אלכסנדר, האפרו-אמריקאית הראשונה במודעה של קוקה קולה
בפייסבוק לחוצים מהמהלך. בניגוד לקריאות לחרם מצד משתמשים, שמהם יש מיליארדים, חרם של מפרסמים גדולים יפגע בחברה במקום היחיד הרלוונטי: ההכנסות. לפי בלומברג, אחרי הודעת יוניליוור ביום שישי ירדו מניות פייסבוק ב-8.3% – מחיקה של 56 מיליארד דולר משווי השוק של פייסבוק, והפסד של יותר מ-7 מיליארד דולר אישית למייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, שנותר עם הון של 82.3 מיליארד דולר וירידה מהמקום השלישי לרביעי ברשימת עשירי העולם.
במזכר פנימי למפרסמים כתבה סגנית-נשיא לפתרונות שיווק גלובלי בפייסבוק, קרולין אוורסון, כי “באופן כללי, חרם אינו הדרך שלנו להתקדם יחד. אני גם מאוד מקווה שאתם כבר יודעים שאנחנו לא עושים שינויים במדיניות שקשורים ללחץ על ההכנסות. אנחנו קובעים את המדיניות שלנו לפי עקרונות ולא אינטרסים עסקיים”.
מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג 🖼️ Yang Jing
זאקרברג כנראה לא קיבל את המיזכר הזה. בעוד שמוקדם יותר החודש ביקר את טוויטר על שסימנו ציוצים של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כפייק ניוז וכמעודדי שיח שנאה, השבוע הוא הצטרף אליהם.
ביום שישי, בשידור פייסבוק לייב ובפוסט שפרסם, זאקרברג הודיע שגם אצלו תחול המדיניות הזאת, ופייסבוק יסמנו תוכן של נבחרי ציבור שיש בו עניין חדשותי, אך הוא מפר את המדיניות של פייסבוק. עוד הודיע זאקרברג כי פייסבוק מרחיבים את ההגדרה של שיח שנאה אסור, ואוסרים מודעות שמסמנות מגזר מסויים כסכנה.
בנוגע לתוכן שמפאר אלימות או מיועד לפגוע בשיעור ההצבעה בבחירות, זאקרברג הבהיר כי “אנחנו הולכים להסיר תוכן כזה, לא משנה מי אומר אותו. אין פטור לפוליטיקאים מאף מדיניות שאני מכריז עליה היום”.
טלגרם נכנעים לרוסיה
ברוסיה הסירו חרם בן שנתיים על טלגרם לאחר שמפעילי היישומון הסכימו לשתף פעולה נגד טרור, כך לפי דיווח של רויטרס.
מקור החרם בפיגוע הטרור במטרו של סנט פטרסבורג ב-2017. במסגרת החקירה, ה-FSB ביקשו מטלגרם מפתחות הצפנה לפענוח שיחות בין שני חשודים שהיו בחקירה. טלגרם סירבו לשתף פעולה, ובסופו של הליך משפטי, בית המשפט הורה לרוסקומנדזור, גוף אסדרת התקשורת והאינטרנט ברוסיה, להטיל חרם על טלגרם.
מייסד ומנכ”ל טלגרם, פאבל דורוב 🖼️ טקקראנץ’ (cc-by)
המייסד והמנכ”ל פאבל דורוב אמר אז בהתרסה כי “בטלגרם יש לנו את הלוקסוס שלא יהיה אכפת לנו מרווחים ומכירת מודעות. פרטיות אינה למכירה, ואסור לסכן זכויות אדם בגלל פחד או תאוות בצע”. החרם החל באפריל 2018, והיה מאוד לא יעיל – הוא גרם לפגיעה בשירותי צד ג’ ברוסיה, אבל לא פגע בזמינות של טלגרם במדינה, ולפי דורוב בסיס המשתמשים ברוסיה הוכפל בשנתיים של החרם. אפילו גורמים ממלכתיים ברוסיה, ובהם משרד החוץ וצוות הפעולה נגד הקורונה, פרסמו עדכונים בערוצי טלגרם משלהם.
רוסקומנדזור פרסמו בשבוע שעבר הודעה על הסרת החרם, בהסכמת התובע הכללי של רוסיה. זאת אחרי שהתביעה ברוסיה הגיעה להסכמה עם דורוב, שלדברי נציגים רשמיים רוסים “הביע נכונות להילחם ב[תוכן] טרור וקיצוניות” שמשותף בפלטפורמה שלו.
מספר ימים אחרי הודעת רוסקומנזור, דורוב כתב בטלגרם שלו שהמנהל החדש של רוסקומנדזור “החליט לשקף את המציאות” בכך שהודיע על הסרת החרם.
באתר החדשות Decrypt הכתירו זאת כנצחון של דורוב וכניעה של ממשלת רוסיה, וציינו שהתקשורת הרוסית הציגה את הסיפור כ”ירידה מהעץ נדירה ומביכה עבור הנשיא ולדימיר פוטין”.
ועדיין, יש מקום להיות ספקן בנוגע לפרטיות של משתמשי טלגרם, במיוחד ברוסיה, ולהמליץ להם לעבור לסיגנל.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
סכנה לנשים בפורנו: פירצה חשפה פרטים אישיים ושמות אמיתיים 🐱💻 סייברסייבר ע02פ28
👂 להאזנה ומנוי לסייברסייבר באפליקציות השונות 🔊
צוות סייברסייבר חשף פירצה באתר הפורנו פוסיקאש (PussyCash), שדלפה מאות אלפי קבצים עם פרטים אישיים, תמונות וסרטונים של אלפי נשים (בעיקר) וגברים בתעשיית הפורנו וכאלו שכבר עזבו אותה. פוסיקאש, שפועל דרך מספר מותגים אינטרנטיים ובהם ImLive, נמצא בבעלות חברת I.M.L SLU שרשומה באנדורה, ובין בכירי העובדים באתר מופיעים שמות עבריים רבים. נעם רותם, עידו קינן ורן לוקאר מדברים על הפירצה בפרק זה של הפודקאסט.
הקו החם של סלעית: 1800-200-690; מדריך ורשימת ארגוני סיוע לאנשים בזנות ובתעשיית המין
החוק בארה”ב מחייב יוצרי פורנו לאסוף ולשמור את פרטיהם של המשתתפות והמשתתפים, כדי לפקח ולמנוע ניצול קטינים, מה שמעודד יצירת מאגרי מידע רגישים כאלו. בנוסף, מפעילי אתרי פורנו שומרים מידע שנחוץ להם, כמו מסמך הסכמה לפרסום תמונות וסרטוני העירום, טופס שבו הנשים מסמנות על תרשים של גוף האישה איפה יש להן קעקועים, צלקות, כתמי לידה וכדומה, ועוד.
אולם מאגרי מידע כאלה מסכנים את שלומם של נשים וגברים בתעשיית הפורנו, המין והזנות. אלו משתמשים לעתים בשמות בדויים – לא (רק) כדי לשרת פנטזיות של לקוחות, אלא גם כדי להפריד – נפשית, סמלית ומעשית – בין עולם המין לבין חיי היומיום שלהם. כפי שהסבירה לנו עו”ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, חשיפת מידע כזה מסכנת את האנשים הללו – פרנסה, חיי חברה, משמורת על הילדים, סכנה לסחיטה באיומים ואף ברצח. במקרה של שימוש במידע הזה לגניבת זהות, אותם אנשים יתקשו להתלונן במשטרה, בין אם בגלל חשש מרשויות האכיפה והן כי במשטרה עלולים להתייחס אליהם בזלזול בגלל מקצועם.
מידע על השתתפותם של אנשים בפורנו עלול לרדוף אותם גם אחרי שעזבו את התחום, כפי שסיפרה מיה ח’ליפה בפודקאסט של לאנס ארמסטרונג. ח’ליפה, אמריקאית ממוצא לבנוני, עבדה בפורנו שלושה חודשים בלבד ב-2014-2015, אולם לדבריה אנשים מזהים אותה עד היום כשחקנית פורנו.
המאגר של פוסיקאש, שאוחסן בדלי אמזון בלתי מוגן, דלף יותר מ-875 אלף קבצים שכללו תמונות ומידע אישי רגיש של יותר מ-4,000 אנשים בפורנו. המידע החדש ביותר היה קבצים בני מספר שבועות, והקבצים הישנים ביותר היו בן 20 שנה!
פרסמנו את הסיפור יחד עם vpnMentor ועומר כביר בכלכליסט. מפוסיקאש נמסר בתגובה:
אנו מייחסים חשיבות רבה לפרטיות ולכן פעלנו במהירות האפשרית והסרנו תיקייה פתוחה, מיד אחרי ש-vpnMentor, חברת המחקר הטכנולוגי ומבדקי הבטיחות המתקדמים, הסבה את תשומת לבנו לכך. חשוב להבין כי המידע לא דלף לשום גורם. אנו משוכנעים כי חברת vpnMentor לא תעשה במידע כל שימוש. מדובר בתיקייה משנת 2013 הכוללת חומר פרסומי חיצוני לחברה, של שחקנים ושחקניות מקצועיים המופיעים בסרטים ובתמונות, שלא במסגרת אתרי החברה. סרטים שנרכשים מחברות מתמחות ע”י גורמים רבים. הקבצים מאשרים כי מדובר בשחקנים מעל גיל 18. השימוש בחומרים הישנים הללו היה לצרכי שיווק ונועד לקדם אתרים שונים.
חשוב להדגיש כי אין מדובר במידע פרטי על נותני שירות, מציגים ו/או לקוחות חברה אחרים ושל אתר imlive.com. התיקייה כאמור נחסמה לגישה מבחוץ באופן מיידי ובנוסף לכך חודדו הנחיות למחלקות השונות והביקורת השוטפת בכל הקשור לאחסון מידע.
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
חדש! הקו החם והפריך של סייברסייבר!
תגובות לפרק? דיווחים על פירצות ופריצות? מתכוני מאפים? שילחו הודעה קולית
🍕 055-2776766 🐱
(אפשר גם לשלוח תרומות בפייבוקס למספר הזה)
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי המצור, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו: באימייל (Go@podcasti.co), בטלפון (053-7337419) או בטופס:
מזכים
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן; נעם רותם 🎹 העטיפה המוזיקלית של הפודקאסט מבוססת על הטראק Fauna vs. Killah B – Los Piratas Del Reggaeton (Futuristic Dance Squad Viaba Mashup) by Futuristic Dance Squad (רשיון cc-by), 🥯 שיר פינת המאפים נכתב ובוצע ע”י פּוּצִיםפּוּצִים ומוקסס על ידי עומר סנש 💵 מוזיקת אייטיז בפרסומות: 80s by Fryc (cc-by) 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, מעבדות סייברסייבר לאבז וחדר 404
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cyber@podacsti.co 🗝️ הדליפו לנו דרך תיבת ההדלפות הסודית (כניסה עם TOR / הסבר) 📞 הודעות קוליות שילחו אל הקו החם והפריך של סייברסייבר: 055-2-776766 💸 תרומות בפייבוקס למספר 055-2-776766
סייברסייבר הוא הפקה של פודקאסטיקו ומעבדות סייברסייברלאבז
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
🇮🇳🇺🇸 טראמפליקציה ויישומודי – מצאנו בכם פירצות 🐱💻 סייברסייבר ע02פ27
בפרק זה של סייברסייבר: פירצות אבטחה ביישומון קמפיין טראמפ 2020, מערכת הכסף הממשלתית של הודו ומספר יישומונים שדלפו פרטים על משתמשים
👂 להאזנה ומנוי לסייברסייבר באפליקציות השונות 🔊
טראמפ מאבד את המפתחות
יישומון בחירות 2020 של דונלד טראמפ
יישומון בחירות 2020 הרשמי של דונלד טראמפ מאפשר לו לשמור על קשר ישיר עם הבוחרים, תוך עקיפת הצנזורה וההשעיות של ענקיות הרשתות החברתיות. נעם רותם ורן לוקאר, חוקרי הסייבראבטחה של מעבדות סייברסייבר לאבז ו-Website Planet, גילו ביישומון פירצת אבטחה שעלולה היתה לחשוף מידע על משתמשי היישומון, כמו גם (פוטנציאלית) לנתק את חשבון הטוויטר של טראמפ מהיישומון. הפיתוי היה גדול, אבל ביצענו אסגרה אחראית של הפירצה, ואנשיו של טראמפ חזרו אלינו במהירות, סגרו אותה והוציאו גירסה חדשה ומאובטחת יותר של היישומון. פרסמנו את הסיפור בפודקאסט סייברסייבר ובשיתוף עם אתר פוליטיקו.
היישומון, Official Trump 2020 App שמו, פותח במשך חצי שנה עבור קמפיין הבחירה מחדש של הנשיא טראמפ, והושק באמצע אפריל עבור iOS ואנדרואיד. הוא נבנה להדהד ולהגביר את חשבונות המדיה החברתית הקיימים של טראמפ, שהוא מרכז ומציג. במקביל, היישומון משמש כרשת חברתית עצמאית, שחותרת תחת תקנוני השימוש, הצנזורה והצנזורה האפורה, ההשעיות ובדיקת העובדות של הרשתות החברתיות. אלו הודגמו חודש לאחר מכן, כשטוויטר סימנו ציוצים של טראמפ כבלתי מדוייקים עובדתית, והוא השיב אש בהוצאת צו נשיאותי נקמני.
“כל אדם שרוצה לתמוך בטראמפ יכול להוריד את היישומון ישירות, לקבל מידע, לתקשר איתנו, בלי צורך בחברה צד ג’ שאולי יש ואולי אין לה הטייה נגדנו”, הסביר בראד פארסקייל, מנהל הקמפיין של טראמפ, בראיון ל-CNN. מטרתו ארוכת הטווח היא להפוך לפלטפורמה חדשה לתקשורת בין טראמפ לתומכים, במיוחד אם “ענקיות המדיה החברתית או חברות תקשורת יחליטו לשחק עם הנשיא טראמפ” ולחסום את התקשורת שלו. “אם משהו יקרה, הפיד הזה נשלט על ידינו ונמצא בבעלותנו דרך היישומון שלנו, בלי תיווך של חברות צד ג’. רציתי יישומון שנמצא בבעלותנו הישירה, כך שאם נצטרך לתקשר איתם ישירות, נוכל לעשות זאת”.
צוות הסייבראבטחה שלנו ניתח את היישומון ומצא מפתחות וסודות – המקבילים לשמות משתמש וסיסמאות, שהעניקו גישה לחלקים שונים של היישומון, ובהם ה-Twitter API, ממשק תכנות יישומים שדרכו היישומון מתממשק למידע ולשירותים של טוויטר. ב-APK – פורמט ארכיוני שמכיל את כל קבצי גירסת האנדרואיד של היישומון, מצאנו מידע חשאי, כולל:
● מפתחות וסודות Twitter Application
● מפתחות Google apps
● מפתחות Google maps
● מפתחות Branch.io (כלי לניתוח סטטיסטיקות בסלולר)
בעוד המפתחות החשופים איפשרו גישה לשלל מקומות ביישומון, מסקנת המחקר שלנו היא שחשבונות המשתמשים נותרו בלתי נגישים דרך הפירצה שמצאנו. לא ניסינו להיכנס לחשבונות משתמשים ביישומון, מתוך מחשבה שהפירצה הראשונית חמורה מספיק להתריע בפני צוות הקמפיין של טראמפ. הסקנו גם שתוקף יזדקק לשני מפתחות נוספים, שלא נחשפו בפירצה, כדי לחדור לחשבונות משתמשים ביישומון, ובהם החשבון של טראמפ.
אולם האקר זדוני יכול היה להשתמש במפתחות שכן נחשפו כדי להתחזות ליישומון, וחמור מכך. למשל, בשימוש במפתחות branch.io, האקר יכל פוטנציאלית לקבל גישה למידע על המשתמשים והשימוש שהם עושים באפליקציה.
דונלד טראמפ בסגנון אנדי וורהול 🖼️ Tibor Janosi Mozes
כשהבנו את פוטנציאל הנזק של הפירצה, בו ביום שגילינו אותה, פנינו לצוות היישומון של הקמפיין, כמו גם ישירות לאנשים בצוות של טראמפ, והודענו להם על החשיפה. צוות אבטחת המידע שלהם ענה תוך שעות ספורות, ואנחנו ביצענו אסגרה אחראית ומסרנו להם את פרטי הפירצה. כאמור, הם סגרו אותה והוציאו גירסה חדשה ומאובטחת של היישומון.
החשיפה, שנבעה מטעות אנוש, היא משמעותית וחמורה. במילים פשוטות, היישומון לא אמור היה לחשוף מידע רגיש כל כך. ניתן היה להימנע מחולשות אבטחה כאלו אם צוות הפיתוח היה מתנהל לפי נהלים קפדניים יותר, מטמיע נהלי אבטחה חזקים יותר, מאבטח את המפתחות ומונע מהסודות להיות חשופים.
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת podcasti.co/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.
אם אתם מחפשים אחסון לפודקאסט, אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו על פודבין. יש חבילה בסיסית בחינם שמאפשרת להתנסות בשירות, ואפשר לשדרג לחבילה בתשלום. אם תירשמו דרכנו כאן podbean.com/podcastico – אנחנו נקבל כמה שקלים, ואתם תקבלו מפודבין חודש במתנה.
<\חסות>
מודי לא שומר על הכסף
מצאנו פירצה גם ב-BHIM, יישומון הכסף הדיגיטלי של הודו. הפירצה חשפה פרטים אישיים ופיננסיים על מיליוני הודים. למערך הסייבר ההודי לקח חודש, שיחה איתנו דרך משרד החוץ ואיומים מרומזים נגדנו עד שסגרו את הפירצה.
שרה נתניהו ובן זוגה בביקור בהודו 🖼️ משרד ראש הממשלה
בקטנה
- וי-שרד, יישומון תזונה וכושר, חשף מעל 600 גיגהבייט של מאמנים ומתאמנים, כולל תוכניות אימונים תמונות לפני ואחרי.
- קבוצת אתרי הכרויות סינית לאמריקאים חשפה פרטים, תמונות וצ’טים של משתמשים.
- 8 בלטס, יישומון לימוד מרחוק לבתי ספר ולחברות, חשף פרטים של מאות אלפי לקוחות.
- קי-רינג, יישומון שמחליף כרטיסי הנחה, כרטיסי מועדון, כרטיסי אשראי וכרטיסי מתנה (גיפטקארד), חשף אותם לשימוש זדוני.
דונלד טראמפ ונרנדרה מודי 🖼️ הבית הלבן (PD)
חדש! הקו החם והפריך של סייברסייבר!
תגובות לפרק? דיווחים על פירצות ופריצות? מתכוני מאפים? שילחו הודעה קולית
🍕 055-2776766 🐱
(אפשר גם לשלוח תרומות בפייבוקס למספר הזה)
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
מזכים
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן; נעם רותם 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, מעבדות סייברסייבר לאבז וחדר 404
משתתפות.ים
🐈 אות הקו החם והפריך של סייברסייבר: נועה ארגוב 🥐 פינת המאפים: סילאן אשת המאפים
מוזיקה
India / T.Rico cc-by; Tabla Beats Dubstep by Dj AleX India (cc-by); דאם דאם פפדאם / MalayalamKuttiPaatugal; Dub Killer – India / Dub Killer Official cc-by; love. / Jaron Gallo aka (Collapse) cc-by; Boots and Cats / Robert Clouth 🎹 עטיפה מוזיקלית: Fauna vs. Killah B – Los Piratas Del Reggaeton (Futuristic Dance Squad Viaba Mashup) by Futuristic Dance Squad (רשיון cc-by) 💵 פרסומות: 80s by Fryc (cc-by) 🥯 אות פינת המאפים: פּוּצִיםפּוּצִים 🎛️ מיקס: עומר סנש
קולות
🔔 משחק הווידאו רובוקופ; מנכ”ל זום, אריק יואן, בשיחה רבעונית עם משקיעים; אדוארד סנואודן בכנס אורנשטיין חושן; דדי, חתול המיחזור של תמיר; אש! / IT Crowd; טראמפ מספר שנבדק ונמצא חיובי / פוקס ניוז; טראמפ על דרגת האייקיו של אנשים; אתה רוצה לפתח יישומון? (1, 2) / ריק אנד מורטי; אמריקה, פאק יה! / טים אמריקה; טראמפ קורא ל-CNN פייק ניוז / Turning Point USA; מעריצי טראמפ שרים / Cal Perry; ידית דלת נעולה / Kyle1Katarn cc-by; צ’אק טסטה; נתניהו על נרנדרה מודי, נשיא הודו; הארנק גורם לג’ורג’ כאבי גב / סיינפלד; כרטיס מתנה / קופה ראשית
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cyber@podacsti.co 🗝️ הדליפו לנו דרך תיבת ההדלפות הסודית (כניסה עם TOR / הסבר) 📞 הודעות קוליות שילחו אל הקו החם והפריך של סייברסייבר: 055-2-776766 💸 תרומות בפייבוקס למספר 055-2-776766
🔻 מסלים המאבק בין טראמפ לרשתות החברתיות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ, 20.6.2020
לנאצי שלי שלוש פינות
המאבק המתמשך בין הרשתות החברתיות לבין דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (באמת! אפילו טוויטר נתנו לו וי כחול) עלה שלב בשבועות האחרונים. בסוף מאי, טוויטר החלו לסמן ציוצים בעייתיים של הנשיא כמפארים אלימות (כלפי מפגיני Black Lives Matter) וכמטעים (לגבי הצבעה באמצעות הדואר בבחירות בארה”ב). בתחילת יוני, סנאפצ’ט הודיעו שלא יקדמו יותר תכנים של טראמפ – “אנחנו לא נגביר קולות שמסיתים לאלימות וחוסר צדק גזעיים על ידי מתן קידום חינמי ב[עמוד קידום התכנים] Discover. אין מקום לאלימות וחוסר צדק גזעיים בחברה שלנו ואנחנו עומדים בתמיכה בכל מי שמבקש שלום, אהבה, שיוויון וצדק באמריקה”.
פייסבוק, לעומת זאת, לא פעלו נגד טראמפ (מייסד ומנכ”ל החברה, מארק זאקרברג, אפילו ביקר את טוויטר על בדיקת העובדות שעשו לציוצי הנשיא). אנשי הרשת החברתית הגדולה בעולם חטפו הרבה ביקורת על המדיניות הזאת, בין השאר מעובדים שיצאו בגלוי נגד החברה וחלקם אף התפטרו, ועובדי הייטק שהיו בהליכים של הצטרפות לחברה, והודיעו שהחליטו לא לעבוד שם. בין המבקרים היו גם יותר מ-270 מדענים שעובדים ב-Chan Zuckerberg Initiative, חברה למטרות פילנתרופיה שהקימו זאקרברג ואשתו, רופאת הילדים פרסילה צ’אן, לטובת “קידום הפוטנציאל האנושי ושיוויון בתחומים כמו בריאות, חינוך, מחקר מדעי ואנרגיה”. בתגובה פרסמו הזוג צ’אן-זאקרברג בשישי שעבר מכתב שבו כתבו שהם “מזועזעים עמוקות ונגעלים מהרטוריקה המפלגת והמסיתה של הנשיא טראמפ”.
NEW —
— Teddy Schleifer (@teddyschleifer) June 12, 2020
Mark Zuckerberg & Priscilla Chan have responded to the 270+ scientists at the @ChanZuckerberg Initiative who called on Zuckerberg to curb misinformation.
Zuckerberg says he and Chan are “deeply shaken and disgusted by President Trump’s
divisive and incendiary rhetoric.” pic.twitter.com/j5ziU15Ik9
ביום שלישי פרסם זאקרברג מאמר בעיתון USA טודיי, שבו הודיע על קמפיין של פייסבוק ואינסטגרם לקידום מידע אמין על הבחירות בארה”ב והעלאת שיעור ההצבעה, ששם לעצמו יעד לגרום ל-4 מיליון אנשים להירשם להצביע: “בסך הכל, אנחנו צופים שיותר מ-160 מיליון אנשים בארה”ב יראו מידע מוסמך בפייסבוק על איך להצביע בבחירות הכלליות מיולי ועד נובמבר”. עוד הודיע זאקרברג שפייסבוק יאפשרו למשתמשים לבחור שלא לראות מודעות פוליטיות – כלומר, מטילים את האחריות על הציבור, שייאלץ לבחור בין שתי אפשרויות רעות: להיחשף לכל הקמפיינים, כולל קמפיינים שקריים ומסיתים, או לא להיחשף לקמפיינים כלל.
לקראת סוף השבוע, פייסבוק עברו למעשים והעיפו קמפיין תעמולה של טראמפ בנימוק שהפר את “המדיניות נגד שינאה מאורגנת”. הקמפיין, שעלה לאוויר ביום ד’, קרא לאזרחים לחתום על עצומה שתומכת בהחלטה של טראמפ להגדיר את אנטיפה כארגון טרור, כשהוא מספר ש”*אספסופים* מסוכנים של קבוצות שמאל-קיצוני עוברים ברחובותינו וגורמים למהומה מוחלטת. הם *מחריבים* את ערינו ומתפרעים – זה טירוף מוחלט”. הפרסומת לוותה בתמונה של משולש אדום הפוך.
הנאצים השתמשו במשולשים הפוכים בצבעים שונים לקטלג אסירים במחנות ריכוז. משולש אדום הפוך סימן בין השאר אסירים פוליטיים שמאלנים: סוציאל-דמוקרטים, ליברלים, סוציאליסטים, קומוניסטים, אנרכיסטים, וכן גויים שעזרו ליהודים. משולש הפוך אדום על משולש צהוב סימן אסיר פוליטי יהודי.
טלאים נאציים לסימון אסירים במחנות ריכוז
פייסבוק הסירו את הקמפיין למחרת עלייתו, ודובר מטעם החברה הסביר:
הסרנו את הפוסטים והמודעות הללו בגלל הפרה של המדיניות שלנו נגד שינאה מאורגנת. המדיניות שלנו אוסרת שימוש בסמלים לזיהוי אסירים פוליטיים של קבוצות שינאה אסורות בלי לתת הקשר שמגנה את הסמל או דן בו.
מנהל התקשורת של קמפיין טראמפ, טים מורטאו, אמר בתגובה:
המשולש האדום ההפוך הוא סמל שמשמש את אנטיפה, ולכן נכלל במודעה שלנו על אודות אנטיפה. נציין שלפייסבוק עדיין יש אמוג’י משולש הפוך בשימוש, שנראה בדיוק אותו דבר, כך שמוזר שהם מתמקדים רק במודעה הזאת. האימג’ גם לא כלול במאגר סמלי השינאה של הליגה נגד השמצלה. אבל זה אירוני שנדרשה מודעה של טראמפ לאלץ את התקשורת להודות שאנטיפה היא קבוצת שינאה.
לפייסבוק אין קשר לאמוג’י המדובר – 🔻 – שאושר במסגרת תקן יוניקוד 6 ב-2015. לעומת זאת, אכן יש אנשים והתארגנויות שמזדהים כאנטיפה ומשתמשים במשולש האדום ההפוך, אולם התנועה לא מזוהה עם הסמל הזה. ג’ייקוב ס’ אדר, היסטוריון באקדמיית ברנבוים-סעיד בברלין שעוסק בגרמניה המודרנית, טען בשיחה עם הוושינגטון פוסט כי בעוד יש ניכוס-מחדש של סמלים נאציים על ידי קבוצות שהם רדפו, למשל המשולש הוורוד שאומץ אצל פעילים להטבקים, אין ניכוס-מחדש כזה למשולש האדום. לדבריו,
אני חושב שזה שימוש מאוד בעייתי בסמל שהנאצים השתמשו בו לזהות את אוייביהם הפוליטיים. קשה לדמיין שזה נעשה בכוונה, כי אני לא בטוח שרוב גדול של האמריקאים מכיר או מבין את הסמל, אבל זה מאוד, מאוד רשלני, בלשון המעטה.
אבל לטראמפ ואנשיו יש עבר מוכתם בנושא שימוש בסמלים נאציים ומכחישי שואה, לפי רשימה שפרסם האתר השמאלני מדיה מאטרז. בבחירות הקודמות, טראמפ הפיץ מם שקרא להילרי קלינטון “המועמדת הכי מושחתת אי פעם” על גבי מגן דוד אדום (הוא טען לאחר מכן שזה אמור היה להיראות כמו כוכב של שריף); דיימונד וסילק, כוכבות יוטיוב שייצגו את קמפיין טראמפ, ראיינו מכחיש שואה; וקמפיין טראמפ נתן אקרדיטיזציה לתוכנית רדיו של גזענות-לבנה, שדונלד טראמפ ג’ונייר ויועץ של טראמפ התראיינו אליה.
מנכ”ל הליגה נגד השמצה, ג’ונת’ן גרינבלט, כינה את השימוש בסמל “פוגעני ומאוד מטריד”. לדבריו, “לא קשה לבקר את היריב הפוליטי שלך בלי להשתמש בדימויים מהתקופה הנאצית. אנחנו מפצירים בקמפיין טראמפ לנקוט במשנה זהירות ולהתוודע להקשר ההיסטורי לפני שהם עושים זאת. בורות אינה תירוץ לניכוס סמלי שינאה”.
דיס איז CNN
השבוע התרחשה היתקלות נוספת בין טראמפ לרשתות החברתיות. טראמפ פרסם בטוויטר ובפייסבוק סרטון שמציג קטע ששודר ב-CNN. בתחתית הסרטון הופיעה כתובית CNN “פעוט מפוחד בורח מתינוק גזען”, ובסרטון נראה תינוק לבן רודף אחרי תינוק שחור. בהמשך הכתובית מתחלפת ל”התינוק הגזען ככל הנראה מצביע טראמפ”. אחר כך הסרטון מציג את התינוקות רצים זה אל זה ומתחבקים, והכיתוב: “אמריקה היא לא הבעיה. [הבעיה] היא פייק ניוז”. CNN הגיבו לציוץ שהסרטון אכן שודר ב-CNN, אך לא הוצג כמקרה של גזענות, אלא כסיפור חמוד ומרגש על חברות ונגד גזענות, וצירפו קישור לדיווח המקורי.
CNN did cover this story – exactly as it happened. Just as we reported your positions on race (and poll numbers). We’ll continue working with facts rather than tweeting fake videos that exploit innocent children. We invite you to do the same. Be better. https://t.co/T1nBtejZta
— CNN Communications (@CNNPR) June 19, 2020
טוויטר סימנו את הסרטון הזה כמדיה שעברה מניפולציה (“manipulated media“). פייסבוק לא עשו דבר. בהמשך, הן פייסבוק והן טוויטר הסירו את הסרטון בעקבות תלונת זכויות יוצרים של בעל הזכויות המקורי. טוויטר השאירו את העמוד ללא הסרטון עם ההערה המקורית על המניפולציה, והוסיפו הודעה עם הסיבה להסרת הסרטון.
פרופיל דונלד טראמפ מציפורי טוויטר 🖼️ גורדון ג’ונסון
חרם מודעות
התגובה של הרשתות החברתיות בשני המקרים מעלה שאלות לגבי שיקול הדעת והמניעים שלהן. האם פייסבוק חטאו בגודווין כשחיברו בין הסמל בקמפיין לבין הנאצים? האם הסרטון המפוברק של CNN נתפס אצל המתגלצ’ים כסאטירה, או שהם רואים בו קטע אותנטי מ-CNN ולכן טוב שטוויטר הוסיפו אזהרה כדי למנוע פייק ניוז? האם פייסבוק, ובעיקר טוויטר, אוכפים את הכללים הללו גם על מנהיגים ואישי ציבור אחרים?
בתמונה הגדולה, צריך לתהות אם מנהלי הרשתות החברתיות פועלים באופן אובייקטיבי ושקול, או כתגובה ללחצים מכיוונים שונים ומנוגדים; ואם הצעדים שהם נוקטים בהם מוגזמים, או לא מספיק חמורים. אם טראמפ פועל בהתאם לכללי חופש הביטוי, למה החברות המסחריות הללו מתערבות בכך? ואם הן חושבות שהוא משקר, מסית ומעודד אלימות בניגוד לכללי השימוש, למה הן לא חוסמות אותו לגמרי?
בינתיים הכסף מתחיל לדבר: נורת’ פייס היא החברה הראשונה להצטרף לקמפיין Stop Hate for Profit שהושק השבוע, אשר קורא לחרם מודעות על פייסבוק לאורך כל חודש יולי, משום שהרשת מאפשרת שיח של שינאה והסתה גזענית. את הקמפיין מפעילים הליגה נגד השמצה, NAACP, Sleeping Giants, Color Of Change, Free Press ו-Common Sense. זו רשימת ההמלצות שלהם לפייסבוק.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה
ענקיות הטק מודיעות על מדיניות פנים חדשה 😶 האחראי על האינטרנט בגלצ 13.6.2020
כל הנשים אותו דבר. לכולן קוראים ציפי
לאחרונה החליטו במיקרוסופט לפטר עשרות עיתונאים – 50 בארה”ב ו-27 בבריטניה, ולהחליפם בתובנה-מלאכותית. מיקרוסופט לא מחזיקים מערכת חדשות משל עצמם, אלא אוצרים ומציגים חדשות ממגוון אתרי חדשות שותפים בעמוד הפתיחה של דפדפן אדג’, שמיקרוסופט מנסים לשזרק למשתמשי חלונות, ושל אתר MSN, שעדיין קיים. התובנה אמורה לערוך את העמודים הללו, והוכיחה את עצמה כמכרה זהב סאטירי.
גירסה נסיונית של התובנה, אשר הוכנסה לפעולה, בחרה לאחרונה כתבה שבה ג’ייד ת’ירלוול, חברת הלהקה הבריטית ליטל מיקס, חלקה מחשבות על גזענות שחוותה כאישה ממוצא מעורב מצרי-תימני. התובנה שיבצה את הכתבה, וליוותה אותה בתמונה של חברת הלהקה לי אן-פינוק.
ת’ירלוול השחירה באינסטגרם שלה:
@MSN אם אתם הולכים להעתביק כתבות מכלי תקשורת אחרים, אולי תרצו לוודא שאתם משתמשים בתמונה של החברה ממוצא-מעורב הנכונה של הלהקה. החרא הזה הזה קורה ל-@leighannepinnock [לי אן-פינוק] ולי *כל הזמן* כך שזה הפך לבדיחה חוזרת. זה פוגע בי שלא יכולתם להבדיל בין שתי נשים-מקהילות-צבע [women of color] מתוך ארבע חברות להקה … *תשתפרו*
בינות מלאכותיות ידועות כסובלות מהטייה שמקשה עליהן לזהות נשים וכן אנשים עם צבע עור כהה, בין השאר בגלל שהן מאומנות על מאגרי נתונים שמכילים רוב של גברים לבנים, ונכתבות ומנוהלות על ידי אוכלוסיות הומוגניות שלא מבחינות בכשל הזה.
בתגובה לפרסום בגרדיאן, מיקרוסופט התעלמו משאלות על על הכשל המובנה בתובנה ועל ההחלטה להפעיל אותה כשהיא לא מוכנה לעולם האמיתי, והסתפקו בתגובה על המקרה הספציפי: “ברגע שנודע לנו על הסוגיה, פעלנו מיד לפתור אותה והחלפנו את התמונה השגויה”. בתגובה מעודכנת לוורג’ הם טענו שלא מדובר בהטייה אלגוריתמית אלא בפיצ’ר נסיוני במערכת האוטומטית: “אף שהסרת הטייה ושיפור דיוק ממשיכים להיות נושאים חשובים במחקר בינה מלאכותית, הטעות הזאת לא נבעה מסוגיות אלו. בבדיקת יישום חדש לבחירת תמונה חלופית, במקום לחזור לתמונה המקורית, תמונה מעמוד הכתבה המקורית צומדה לכותרת הכתבה. זה גרם למראית עין שגויה שהכותרת היתה כיתוב לתמונה [השגויה]”. כפי שהעירו בוורג’, זה בדיוק מסוג הטעויות שעורכים אמורים לזהות ולנכש.
במה שנראה כמו בדיחה שכותבת את עצמה על ידי בינה מלאכותית, התובנה שיבצה ב-MSN כתבות ביקורתיות על התקרית הזאת, ואנשי עמוד החדשות שנותרו ב-MSN נאלצו למחוק אותן. הבוסים התריעו בפניהם כי צפויה כתבה שלילית על הטייה גזענית לכאורה בתובנה בגרדיאן, אחד משותפי התוכן של MSN, וכי עליהם למחוק אותה – משום שאין להם אפשרות למנוע מראש את בחירת הכתבה על ידי התובנה. עוד הוזהרו אנשי MSN כי גם אם ימחקו את הכתבה, התובנה עלולה לפסול את ההחלטה שלהם ולנסות לפרסם שוב את הכתבה.
[עוד בנושא: רוב מערכות זיהוי הפנים שוגות בזיהוי גברים לא-לבנים ונשים]
מדיניות פנים
כתבה שמכילה התייחסות לסיפור על ת’ירלוול והצליחה לעבור את הסינון של MSN מספרת על ההחלטה הדרמטית של IBM להפסיק פיתוח ומכירת תוכנות ושירותים לזיהוי פנים למשטרה. ההחלטה מגיעה לאור המחאה נגד הגזענות המשטרתית בעקבות רציחתו של ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר. מנכ”ל יבמ, ארווינד קרישנה, הודיע זאת במכתב לבית הנבחרים האמריקאי:
הטכנולוגיה צריכה להגביר שקיפות ולסייע למשטרה להגן על קהילות, אבל אסור שתקדם אפליה או חוסר צדק גזעי. יבמ לא מציעה יותר תוכנות יבמ לזיהוי וניתוח פנים לשימוש כללי. יבמ מתנגדת בתוקף ולא תתיר שימוש בכל טכנולוגיה, כולל טכנולוגיות זיהוי פנים של ספקים אחרים, למעקב המוני, פירפול גזעי, [ו]הפרת זכויות אדם וחירויות בסיסיות. […] אנחנו מאמינים שעכשיו הזמן להתחיל דיאלוג לאומי על אם ואיך טכנולוגיות זיהוי פנים צריכות לשמש רשויות אכיפת חוק פנימיות.
שתי ענקיות טכנומידע נוספות הודיעו על הפסקת אספקת שירותי זיהוי פנים למשטרה. אמזון הודיעו על הפסקת אספקת שירות זיהוי הפנים Rekognition למשטרה למשך שנה, וציינו כי “אנחנו מקווים שהתדחית בת השנה הזאת תתן לקונגרס די זמן ליישם חוקים מתאימים, ואנחנו כאן לעזור אם נתבקש”.
במיקרוסופט, החברה מתקרית התמונה השגויה, קראו כבר לפני שנתיים לאסדרת התחום, משום שהתעשייה לא יכולה לאסדר את עצמה (זאת בעקבות מחאה של עובדי החברה נגד אספקת טכנולוגיות לצבא, שלא הביאה לשינוי במדיניות). עכשיו הודיע נשיא החברה, בראד סמית’, שהחברה לא מספקת זיהוי פנים למשטרה בארה”ב, והתחייב כי “לא נמכור טכנולוגיות זיהוי פנים למשטרות בארה”ב עד שיהיה לנו חוק לאומי, מבוסס זכויות אדם, שישלוט בטכנולוגיה הזאת”.
דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב (כך לטענתו), לא מרוצה מההחלטה. הוא ריצווץ ציוץ של ריצ’רד גרנל, לשעבר המנהל בפועל של המודיעין הלאומי, שצייץ כי מיקרוסופט “צריכים להיחסם ממכרזי ממשלה פדרליים – צריכות להיות השלכות לאי-מכירת טכנולוגיה למשטרות”.
Microsoft president @BradSmi says the company does not sell facial recognition software to police depts. in the U.S. today and will not sell the tools to police until there is a national law in place “grounded in human rights.” #postlive pic.twitter.com/lwxBLjrtZL
— Washington Post Live (@postlive) June 11, 2020
זה לא אומר שאפשר להסיר את המסכה ולנשום לרווחה: החרם של יבמ, מיקרוסופט ואמזון מוגבל ונוגע רק למשטרה בארה”ב, לא למשטרות במדינות אחרות, ולא לגופים אחרים שעוסקים בריגול ומעקב; וכפי שהוול סטריט ג’ורנל כתבו (📂), יש חברות נוספות שימשיכו לספק טכנולוגיות זיהוי פנים למשטרה בארה”ב – NEC, קלירוויו AI, הרטה סקיורטי, Ayonix ו-iOmniscient.
re this “IBM pulling out of facial recognition!!!” everyone are excited about, here’s my critical (cynical?) read of what they *actually* wrote (esp the first paragraph) https://t.co/K3XnqVPCbh pic.twitter.com/2NQbDj9Ivq
— (((ل()(ل() ‘yoav)))) (@yoavgo) June 9, 2020
[עוד בנושא: טכנולוגיות להסתרת פנים של מפגינים]
חומת האש הגדולה של זום
מפעילי יישומון שיחות-הווידאו האמריקאי הפופולרי זום השעו חשבונות זום שערכו מפגשי-וידאו לציון יום השנה לטבח בכיכר טיאננמן. באחד מהמפגשים השתתפו כ-250 איש, ודיברו בו השאר אמהות של סטודנטים שנרצחו בטבח ומארגני מחאת הדלקת נרות בהונג קונג. החשבונות שהושעו מקושרים לאנשי ארגון Humanitarian China, שמורכב מפעילים סינים אשר מתגוררים בארה”ב.
בחברה הודו שקיבלו הוראה מהממשל הסיני, שדיווח להם על ארבעה מפגשים כאלו. בשלושה מהמפגשים הם זיהו משתתפים שנמצאים בסין, לפי כתובת IP. מאחר שאין להם כרגע דרך לסלק משתמשים ספציפיים מפגישה, או למנוע ממשתתפים ממדינה מסויימת להצטרף לפגישה מסויימת, הם קטעו את שלושת המפגשים והשעו או סגרו חשבונות שמקושרים אליהם. אחרי חשיפת הסיפור הם החזירו לפעילות את חשבונות הפעילים המתגוררים בארה”ב ובהונג קונג (זום הקפידו לכתוב Hong Kong SAR – “הונג קונג האזור המנהלי המיוחד”, כדי לא לעצבן את הסינים).
זום הודיעו שהם מפתחים פיצ’ר שיאפשר להם לחסום משתמשים לפי מיקום. כלומר, הם ימשיכו לציית לחוק הסיני ויחסמו משתמשים שעוברים עליו, אבל רק כאלו שנמצאים פיזית בסין.
חלק גדול מהפיתוח של זום מתבצע בסין, וחלק מהשיחות בזום נותבו בטעות דרך שרתים סיניים. בחודש שעבר הודיעו זום שיפסיקו לספק חשבונות חינמיים למשתמשים בסין בגלל “דרישות אסדרתיות”, ומשמעות הדבר היא שכל משתמשי זום בסין מזוהים לפי פרטי כרטיסי האשראי שלהם.
טנקים בכיכר טיאננמן 🖼️ Jason Pearce, cc-by-nc-sa
ומצד שני, טוויטר הודיעו שסגרו יותר מ-170 אלף פרופילי תעמולה פרו-סינית, שהופעלו על ידי הממשל הסיני. 23,750 מהפרופילים היו פעילים במיוחד ובליבת התעמולה, וכ-150 אלף הנותרים היו חשבונות שהדהדו והעצימו את התכנים של פרופילי הליבה. פעילות התעמולה התמקדה במסרים על הונג קונג, ונגעה גם בווירוס הקורונה, בטייוואן ובמיליארדר הסיני הגולה ומתנגד המשטר גואו וון גואי. רשמית זה לא אמור לשנות לסין, שחסמו את השימוש בטוויטר במדינה.
בנוסף, טוויטר סגרו 7340 פרופילי תעמולה של טורקיה ו-1,152 של רוסיה. פרופיל התעמולה של טראמפ, שלפי ערוץ ההיסטוריה הוא נשיא ארה”ב, נותר על כנו בטוויטר, כמו גם בפייסבוק, שמסנני התכנים בסניף שלהם באירלנד הצטרפו למחאה (📂) להסרת הפוסטים המסיתים ומעודדי האלימות שלו.
Zuckerberg @FinancialReview #Facebook #Trump pic.twitter.com/KiUphPTiik
— david rowe (@roweafr) June 12, 2020
הספרייה סגורה
ספריית השאלה מקוונת עם למעלה מ-1.3 מיליון כותרים הפסיקה את פעילות ההשכרה הבלתי מוגבלת שלה בעקבות תביעה של הוצאות ספרים גדולות.
הספרייה הופעלה על ידי ארכיון האינטרנט (Internet Archive), מלכ”ר שמשמר עותקים של תכנים מקוונים ואקסווביים. בתחילה היא פעלה במודל שהגביל את מספר העותקים הדיגיטליים המושכרים למספרם של העותקים הפיזיים שבידי הספרייה. אולם בסוף מרץ, בעקבות מגיפת הקורונה, החליטו בארכיון האינטרנט להפוך את הספרייה ל”ספריית חירום לאומית“, להסיר את ההגבלות ולהשאיל ספרים בלי הגבלה – מבלי לקבל את רשות בעלי הזכויות – הסופרים והוצאות הספרים – ומבלי לשלם להם.
ההחלטה הזאת הכעיסה חלק מבעלי הזכויות. בתחילת השבוע הגישו ההוצאות פינגווין ראנדום האוס, הרפרקולינז והאצ’ט אנד וויילי את התביעה בבית משפט פדרלי במנהטן, בטענה ל”הפרת זכויות יוצרים המונית מודעת”.
מייסד ארכיון האינטרנט, ברוסטר קייל, אמר לניו יורק טיימס:
כספרייה, ארכיון האינטרנט רוכש ספרים ומשאיל אותם, כפי שספריות תמיד עשו. הדבר תומך במו”לות וסופרים וקוראים. מו”לים שתובעים ספריות על השאלת ספרים, ובמקרה הזה גירסאות דיגיטליות מוגנות, בזמן שבתי ספר וספריות סגורים, לא משרת אינטרס של איש.
בפוסט בבלוג הארכיון, קייל הודיע על הקדמת סגירת הפעילות בשבועיים בגלל התביעה, וחזרה למודל הקודם של השאלה מוגבלת בזמן ובעותקים.
המהלך החד-צדדי של ארכיון האינטרנט עלול להתברר כגורלי: התובעים מתנגדים לא רק למודל ספריית החירום, אלא לעצם קיומה של ספריית ארכיון האינטרנט. בעוד ספריות ציבוריות רוכשות רשיון שימוש בספרים דיגיטליים, שכולל הגבלה על מספר ועל משך ההשכרה, הספרייה של הארכיון קנתה או קיבלה תרומה של ספרים, סרקה אותם והשאילה את העותק הסרוק, בלי לחתום על כל הסכם עם ההוצאות. לדברי קייל, התביעה “קוראת תיגר על עצם הרעיון של מהי ספרייה בעולם הדיגיטלי”.
[ עוד בנושא: איך גוגל כמעט הצליחו לשחרר את כל הספרים ]
את הולכת להפוך לוויראלית
— DJ Akademiks (@Akademiks) June 3, 2020
ג’וניקה צ’ארלז היתה בת 27 מדרום קרוליינה, דרת-רחוב מכורה לסמים, עובדת בזנות ומנוכרת למשפחתה ולבנה בן ה-3, כשעוכבה לפני ארבעה חודשים על ידי מאבטח בשם ג’וליוס לוקליר כשניסתה להיכנס למועדון פרטי. היא טענה שהעיכוב לא מוצדק, והחלה לרקוד ולשיר לו “You about to lose yo job” (“אתה הולך לאבד ת’עבודה שלך”). הסרטון שתיעד אותה הפך ויראלי בתזמון המושלם של המחאה על רצח ג’ורג’ פלויד והגזענות נגד שחורים בארה”ב, זכה לרימיקס של דיג’יי iMarkkeyz (שאחראי גם לרימיקס קרדי בי נגד קורונה) ודיג’יי סווייד, ושינה את חייה.
מצלמת-הגוף של המאבטח לוקליר לא עבדה, לכן קולגה שלו צילם את האירוע. לוקליר פרסם את הסרטון בפייסבוק בתחילת פברואר: “אוקיי *אני לא מפרסם את זה כדי לצחוק על האישה!!!* אני מפרסם את זה כי הראפ הזה היה דלוק 😂😂😂😂😂 והלוואי שהייתי יכול לשים עליו ביט lol”.
צ’ארלז לא שורצת ברשתות חברתיות ולא ידעה שהפכה לכוכבת ויראלית עד שחבר-לכיתה לשעבר שלח לה את הסרטון בפייסבוק, ואחותה אנדריאה סיפרה לה על ההצלחה שלו. “הסתובבתי ברחובות, והם [המשפחה שלי] חיפשו אותי. כנראה שהם ראו שהסרטון יוכל פשוט לשנות את חיי, והם הקימו משלחת חיפוש שלמה למצוא אותי”, סיפרה צ’ארלז לבאזפיד. הקשר חודש והיא עברה לגור איתם ולשקם את חייה.
האחות אנדריאה סיפרה לבאזפיד: “בהתחלה לא התפעלתי [מהסרטון], אבל אז נכנסתי לאינסטגרם וראיתי אפילו יותר אנשים אומרים, ‘מי האישה הזאת?’ אז הייתי כזה, אוקיי, זו הזדמנות לאחותי להפוך למוכרת. אם העולם רוצה לדעת מי היא, למה לא לתת לעולם לדעת מי היא?” בעקבות בקשות של אנשים לעזור לג’וניקה, אנדריאה פתחה לה אינסטגרם, החלה למכור ממתגי חולצות והקימה גופאנדמי שגייס יותר מ-53 אלף דולר בשבוע.
לוקליר, אגב, לא איבד את עבודתו.
ג’וניקה צ’ארלז והמאבטח ג’וליוס לוקליר 🖼️ הפייסבוק של לוקליר
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודות: הדר בן יהודה, יובל פינטר
😷 הסתירו את הפנים מהמשטרה 💰 חברות הטק זורקות מטבע נגד קורונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא
הפגנות, ביזה והתפרעויות אלימות, ולהבדיל, מגיפות, הן הזדמנות למדינות ולרשויות האכיפה שלהן להגביר את המעקב אחרי אזרחים. זו גם הזדמנות לאזרחים להקשיח את אבטחת המידע שלהם.
בפרק הזה של סייברסייבר אפשר למצוא טיפים נגד מעקב בימי קורונה ובכלל.
במינסוטה, שם שוטר רצח את ג’ורג’ פלויד ושם החלו ההפגנות, החלה המשטרה להשתמש בכלי מעקב המגע – שבחודשיים האחרונים הפכו לכלי המוני לאיתור הדבקות קורונה – לאיתור מפגינים, כך אמר נציב בטחון הציבור של מינסוטה, ג’ון הרינגון, במסיבת עיתונאים.
Minnesota Public Safety Commissioner John Harrington says they’ve begun contact tracing arrestees.
— NBC News (@NBCNews) May 30, 2020
“Who are they associated with? What platforms are they advocating for? … Is this organized crime? … We are in the process right now of building that information network.” pic.twitter.com/U0KNIVHnf6
ה-FBI צייצו בטוויטר: “ה-FBI מחפש מידע ומדיה דיגיטלית שמראים אנשים שמסיתים לאלימות במהלך הפגנות שלוות של התיקון הראשון לחוקה [שמבטיח חופש ביטוי]: http://fbi.gov/violence“. בתגובה, אומת הרשת הציפה את הפיד בתמונות של שוטרים. גם משטרת דאלאס ביקשה מידע: “אם יש לכם סרטונים של פעילות לא-חוקית מההפגנות ואתם מנסים לשתף אותה עם @DallasPD [משטרת דאלאס], אתם יכולים להוריד ואתם ליישומון iWatch Dallas שלנו. אתם יכולים להישאר אנונימיים”. מעריצי קיי-פופ הציפו את היישומון בסרטוני מעריצים של הזמרים האהובים עליהם, ושעתיים לאחר מכן המשטרה הודיעה כי “בגלל קשיים טכניים, יישומון iWatch Dallas יהיה לא-זמין זמנית”. נכון לעכשיו, מדווח הניו יורקר, יש ליישומון דירוג כוכב אחד באפסטור, אולי בגלל מתקפת דירוג. מתקפה דומה הופנתה כלפי בקשה דומה של משטרת גראנד רפידז. למחרת, המשטרה הודיע כי היא “סוגרת את הפורטל המקוון לסרטוני מרי אזרחי”.
i got a video for you pic.twitter.com/VVDkRRmsfO
— 🍊anahi🍈 (@belispeek) May 31, 2020
קיארה דה בלסיו, בתו של ראש עיריית ניו יורק ביל, נעצרה באחת ההפגנות. איגוד סמלי המשטרה של ניו יורק חשף בטוויטר את דוח המעצר המלא שלה, כולל מידע פרטי שלא אמור היה לעלות, ואח”כ מחק אותו.
“טשטשו את הפרצופים השחורים היפים הללו לפני שאתם מעלים”, ביקש הצייצן ברט גריי מאנשים שמצלמים ומפרסמים ברשתות החברתיות תמונות מהפגנות ג’ורג’ פלויד. חברת קלירוויו AI מוכרת למשטרות טכנולוגיה לזיהוי פנים, והיא כנראה לא היחידה. טכנולוגיות זיהוי פנים משמשות משטרות לסמן מפגינים בזמן אמת ובדיעבד, לגלות את זהותם דרך חיפושים ברשת וברשתות חברתיות, לקשור אותם להפגנות אחרות, לעקוב אחרי מיקומם ועוד.
BLUR THESE BEAUTIFUL BLACK FACES OUT BEFORE YOU POST
— Brett Gray (@brettgray) June 1, 2020
אומת הרשת מספקת פתרונות:
- Image Scrubber של אוורסט פיפקין: מעלים תמונה, מסמנים עם האצבע אזורים לטשטוש, מסירים את המטאדאטה שעלול להסגיר פרטים (ויה)
- Facepixelizer: מעלים תמונה, בוחרים סוג טשטוש, התוכנה מזהה חלק מהפרצופים ומטשטשת אותם, מטשטשים את השאר ידנית (ויה)
- Anonymous Camera של Playground AI הוא כלי להסתרת פנים בסרטונים, שיושק בקרוב.
Working on wrapping up Anonymous Camera, a camera app developed together with investigative journalists to capture anonymised footage in real time. pic.twitter.com/tO5lweN7Gg
— Aaron Abentheuer (@aaronabentheuer) May 28, 2020
- סיגנל: יישומון המסרים המיידיים המוצפן בקוד פתוח, שפרוטוקול התקשורת המוצפנת שלו משמש גם את וואטסאפ, השיק כלי לטשטוש פנים בתמונות, שמשלב זיהוי פנים אוטומטי וטשטוש ידני משלים (ויה). מייסד סיגנל, מקסי מרלינספייק, כתב:
רבים מהאנשים והקבוצות שמתארגנים להשיג את השינוי הזה [באמריקה] משתמשים בסיגנל לתקשר, ואנחנו עובדים קשה לעמוד בתעבורה המוגדלת. אנחנו גם עובדים על למצוא דרכים נוספות לתמוך בכולם ברחובות עכשיו. דבר מיידי אחד כבר ברור לנו: 2020 היא שנה מוצלחת להסתיר את הפנים שלכם.
טשטוש פנים בסיגנל 🖼️ אתר סיגנל
מיליארדרים יתמליירדו
מגיפת הקורונה פגעה ופוגעת בפרנסה של רבים. אם אתם רוצים להתחסן בפני הפגיעה הזאת, כדאי שתהיו מיליארדרים. לפי מחקר מתעדכן של Institute for Policy Studies ו-Americans for Tax Fairness, מיליארדרי ארה”ב הצליחו לא רק לשמר את הונם אלא אף להגדילו בתקופה הקשה הזאת. מה-18.3 ועד 4.6, המיליארדרים הוסיפו להונם המצטבר 565 מיליארד $, שהם עלייה של 19.15%.
מתחילת השנה ועד אמצע אפריל, המרוויחים הגדולים הם כולם עשירי הייטק:
- ג’ף בזוס, מייסד ומנכ”ל אמזון ↖️ עלייה של 10 מיליארד $
- אילן מאסק, מייסד ומנכ”ל טסלה ↖️ 5
- מקנזי בזוס, פילנתרופית וסופרת, גרושתו של ג’ף ↖️ 3.5
- אריק יואן, מייסד ומנכ”ל זום ↖️ 2.58
- סטיב באלמר, לשעבר מנכ”ל מיקרוסופט ↖️ 2.2
שער דוח בוננזת המיליארדרים 2020 🖼️ Jannae Knospe
המיליארדרים, ובהם בעלי חברות טכנומידע, תורמים כסף למאבק במגיפה, אולי מתוך פילנתרופיה אמיתית ודאגה לעולם, ואולי כי זה יחסי ציבור טובים והם לא יכולים להרשות לעצמם שלא לתרום לאור הביקורת הציבורית – ובמיוחד לאור היחס הגרוע של חלקם לעובדיהם, בכלל ובתקופת המגיפה בפרט, וחלקם ההולך וקטן בעול המס. הוושינגטון פוסט כותב שהאמריקאים העשירים ביותר משלמים כיום את שיעור המס הנמוך ששילמו מאז העשור השני של המאה הקודמת, כך לפי הפרופסורים לכלכלה מברקלי עמנואל סייז וגבריאל זוכמן. ב-1970 העשירים שילמו יותר מ-50% מס, כפול ממעמד העובדים, אבל ב-2018, אחרי קיצוצי המס של טראמפ, המספר צנח ל-23%, מה שהוביל לכך שה”One Percent”, ה-1% שכולל את העשירים ביותר, מחזיק יותר כסף מה-90% התחתונים.
בעוד התורמים אוהבים לדווח על תרומותיהם במספרים אבסולוטיים שנראים מרשימים – 50 עשירי ארה”ב תרמו כמיליארד דולר, הפוסט בדק את התרומות ביחס להון של התורמים והביא מספר הרבה פחות מרשים (📂) – פחות מ-1% מהונם המשותף, שעומד על כ-1.6 טריליון דולר.
כדי להמחיש את השיעור הנמוך, הפוסט בדק מה היה גובהה של התרומה לו העשיר היה בעל הון של משק בית אמריקאי חציוני, שעומד על 97,300$ (337.5 אלף ₪):
ג’ק דורסי: $27,000
דורסי, מייסד-שותף ומנכ”ל טוויטר, והאיש ה-147 הכי עשיר באמריקה לפי פורבס, התחייב בתחילת אפריל לתרום מיליארד דולר במניות חברת התשלומים הניידים שלו, סקוור, שהם 28% מהונו באותו זמן. דורסי מפרסם את פירוט תרומותיו במסמך גוגל דוקס פתוח לציבור.
ביל גייטס: 283$
גייטס, מייסד ולשעבר מנכ”ל מיקרוסופט, והיום פילנתרופ שמנסה לפתור את בעיות העולם, מחזיק בהון של 103 מיליארד דולר, ותרם 300 מיליון דולר דרך קרן ביל ומלינדה גייטס.
סטיב באלמר: 118$
באלמר, בעלי קבוצת הכדורספורט L.A. קליפרז ולשעבר מנכ”ל מיקרוסופט, מחזיק 62 מיליארד דולר ותרם 75 מיליון לשלוש ערים שהוא קשור אליהן.
ג’ף בזוס: 85$
בזוס, מייסד ומנכ”ל אמזון, בעלי הוושינגטון פוסט שפרסם את הבדיקה והאיש העשיר בעולם עם 143 מיליארד דולר, תרם 100 מיליון דולר לתוכנית הזנה בשם Feeding America ועד 25 מיליון לפרוייקט הסיוע למדינת וושינגטון, All in WA, וכן התחייבות של חברת תעופת החלל שלו, Blue Origin, לתלתפיס מסיכות פנים לעובדים בקו הראשון של הקורונה, בסכום שלא פורסם.
מארק זאקרברג: 84$
זאקרברג, מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מחזיק בהון של 67 מיליארד $. הוא תרם אישית 58 מיליון $ למחקר רפואי וסיוע באזור המפרץ של סן פרנסיסקו (חברת פייסבוק תרמה עוד 100 מיליון $ לעסקים קטנים, סכום שלא נלקח בחשבון בחישוב).
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
בגלל טוויטר, טראמפ מכריז מלחמה על הרשת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 30.5.2020
טוויטר נגד טראמפ
דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר 🖼️ Anonymous (cc0)
מה הטעם במדיניות שימוש אם טוויטר לא פועלת לפיה? הגיע הזמן לעשות סוף לשטף השנאה, ההסתה והאנטישמיות של @khamenei_ir. פניתי היום למנכ”ל טוויטר ודרשתי שיעשה את הדבר הנכון וישעה את החשבון. מילים הופכות למעשים והסתה הופכת לטרור. https://t.co/DZRDjWTXCU
— Orit Farkash Hacohen אורית פרקש הכהן (@FarkashOrit) May 25, 2020
בפעולת הבכורה שלה, שרת העניינים האסטרטגיים אורית פרקש-הכהן מצדיקה את המוניטין החיובי שלה ומודיעה על סגירת המשרד המיותר והחשאי שלא לצורך, שהוקם רק כדי שיהיה איפה להניח את גלעד ארדן שלחה מכתב (פדף) למנכ”ל טוויטר, ג’ק דורסי, ודרשה שיסגור את הפרופיל של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח’אמנאי, בנימוק שכתב כי “המשטר הציוני הוא גידול קטלני וסרטני” שצריך “לשרש ולהשמיד” והשווה אותו לווירוס הקורונה, הילל ארגוני טרור, הכחיש שואה והפיץ עלילות דם. הפרופיל של חמנאי הושעה במרץ אך הוחזר. עצם קיומו מהווה צביעות מצד חמנאי, שטוויטר חסומה רשמית במדינתו מאז בחירות 2009.
לטוויטר היו דברים יותר חשובים לעשות השבוע, כמו לפעול נגד דונלד טראמפ, טראמפ, נשיא ארה”ב (אפילו לפי וויקיפדיה השמאלניסטית), שהחזיק בחשבון טוויטר פעיל עוד לפני שנקלע לנשיאות, מרבה להשתמש בו להעביר מסרים, לאיים על חברות, פוליטיקאים ומדינות, ולדבר על דברים שראה בפוקס אנד פרנדז. לנשיא ארה”ב יש חשבון רשמי, @potus, ששימש לפניו את אובמה. טראמפ משתמש בו רק לרטווט ציוצים מחשבונו הפרטי ומהחשבון של הבית הלבן.
טראמפ ביצע אינספור הפרות של תקנון השימוש של טוויטר, וזכה לחסינות בגלל שהוא נשיא. אבל השבוע החליטו בחברה להשעות את החשבון שלו לסמן ציוצים בעייתיים של טראמפ. ביום שלישי הוסיפו בדיקת עובדות לציוצים שקריים שלו נגד הצבעה באמצעות הדואר – שהוא עצמו ביצע בעבר – שבהם הוא טוען שמדובר בנסיון לזייף את הבחירות. זאת לא הפעם הראשונה שטוויטר משתמשים בסימונים כאלו – בעבר השתמשו בהם על ציוצים של פוליטיקאים זרים, ועל סרטון מזוייף על ג’ו ביידן שטראמפ ריטווט – אבל זו הפעם הראשונה שהם מסמנים ציוצים של הנשיא עצמו.
טוויטר מבצעים בדיקת עובדות לציוצים של דונלד טראמפ
פייסבוק נגד טוויטר
מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, מתח ביקורת על בדיקת העובדות של טוויטר. בראיון לפוקס ניוז אמר:
לנו יש מדיניות שונה משל טוויטר לגבי זה. אני מאמין נחרצות שפייסבוק לא צריכים להיות פוסקי האמת של כל דבר שאנשים אומרים אונליין. אני חושב שבאופן כללי חברות פרטיות לא צריכות – ובמיוחד חברות הפלטפורמה הללו – לא צריכות להיות בפוזיציה של לעשות את זה.
האינטרס של פייסבוק בסיפור הזה הוא להציג את עצמם כפלטפורמה הוגנת מול טוויטר השמאלנית, ולהימנע מחקיקה שתכוון כלפי טוויטר אבל תפגע גם בפייסבוק ובאינסטגרם שבבעלותה. אולם פייסבוק כן עוסקים בפסיקת אמת – הם הכריזו לפני שנתיים על מלחמה בפייק ניוז ומפעילים בודקי עובדות, חלקם שנויים במחלוקת בעצמם.
בוורג’ חשפו שעובדים בפייסבוק הפצירו בהנהלה להסיר את הפוסטים של טראמפ על ההצבעה בדואר ועל האלימות נגד בוזזים. העובדים הגיבו לפוסט פנימי של מוניקה ביקרט, סגנית נשיא לניהול מדיניות גלובלית בחברה, שבו הסבירה למה החברה לא פועלת נגד הפוסטים השקריים על ההצבעה בדואר.
במגזין הסאטירי האוסטרלי The Chaser איתגרו את האמירה של זאקרברג, ופרסמו בפייסבוק הפניה לכתבה עם הכותרת “‘חברות מדיה חברתית לא צריכות לבצע בדיקת עובדות לפוסטים’, אומר מנצל הילדים מארק זאקרברג”. בתגובות כתבו אנשי המגזין, שיש לו 200 אלף אוהדים בפייסבוק: “היה נחמד להכיר אתכם”.
אתר הסאטירה האוסטרלי ד’ה צ’ייסר מאתגר את מדיניות אי-בדיקת העובדות של מארק זאקרברג
טראמפ נגד טוויטר
בזמן שארה”ב עוברת את רף 100 אלף המתים מקורונה וחווה גל של הפגנות אלימות בגלל הרצח של פלויד, טראמפ החליט שהדבר הכי בוער כרגע הוא להוציא צו נשיאותי צו נשיאותי נגד טוויטר (אל דאגה, אחר כך הוא התפנה לבטל את המימון לארגון הבריאות העולמי, 11 יום אחרי שנתן להם 30 יום לשנות את דרכיהם).
דונלד טראמפ מכריז על הצו הנשיאותי נגד טוויטר 🖼️ הבית הלבן (PD)
“אנחנו כאן היום להגן על חופש הביטוי מאחת מהסכנות החמורות ביותר שקמו לו בהיסטוריה האמריקאית, אם לומר את האמת”, פתח טראמפ את דבריו על הצו החדש. “קומץ של מונופולי מדיה חברתית חזקים שולטים בנתח נכבד מהתקשורת הציבורית והפרטית בארה”ב”. בדיקת העובדות של ציוציו היא הקש האחרון בסכסוך מתמשך בין טראמפ והצד הפוליטי שלו לבין חברות המדיה החברתית, שהימנים בארה”ב מאשימים באפליה ובסתימת פיות.
The Trump Administration is making sure your taxpayer dollars don’t go to social media giants that unfairly repress free speech. pic.twitter.com/L3FiJ0eG5L
— The White House (@WhiteHouse) May 28, 2020
בצו הנשיאותי, שיש בו סעיפים מפוקפקים חוקתית ויש כבר כוונה לפעול נגדו משפטית, מנסה טראמפ לבטל את סעיף 230 של החוק להגינות בתקשורת (CDA), אשר מסיר מחברות טכנומידע אחריות לתכנים שהגולשים מפרסמים, כל עוד החברות מצייתות לבקשות הסרה לפי החוק. הוא קורא לרשות התקשורת הפדרלית (FCC) לשקול מחדש את סעיף 230 והתחולה של ההגנות שהוא מספק. הוא גם מקים מועצה משותפת לפרקליטי המדינה המדינתיים בארה”ב לחקירת האשמות בצנזורה פוליטית ברשתות חברתיות. והוא קובע שרשויות פדרליות לא ישתמשו בכספי מיסים לפרסום ברשתות חברתיות שפוגעות בחופש הביטוי של המשתמשים.
טוויטר לא התקפלו, ולמחרת פעלו נגד ציוץ טרי של טראמפ, שבו קרא לירות בבוזזים בהפגנות האלימות שפרצו בעקבות רציחתו של ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר. טוויטר הסתירו את הציוץ מתחת להודעה שאומרת שהוא מאדיר אלימות, וצריך להקליק עליה כדי לראות את הציוץ עצמו; וחסמו את האפשרות לשתף את הציוץ (ריטוויט), כשהם מאפשרים רק לשתפו עם תגובה.
טוויטר מסמנים ציוץ של דונלד טראמפ כמאדיר אלימות
טראמפ פרסם את הציוץ כלשונו בטוויטר הרשמי של הבית הלבן, אולי במחשבה שטוויטר יירתעו מלפעול נגד חשבון ממלכתי. טוויטר החילו את ההגבלות גם על הציוץ הזה. במקביל, טראמפ טען שלא קרא לירי בבוזזים, אלא רק ציין שזה מה שקורה בפועל – “זה נאמר כעובדה, לא כהצהרה”.
….It was spoken as a fact, not as a statement. It’s very simple, nobody should have any problem with this other than the haters, and those looking to cause trouble on social media. Honor the memory of George Floyd!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) May 29, 2020
ובשורה טובה לשרה פרקש-הכהן: הסנאטור טד קרוז (רפובליקני, טקסס), שפועל מזה זמן מה לחסימת חמנאי בטוויטר, ניצלש את הסכסוך שלהם עם טראמפ וביום שישי קרא לתובע הכללי וויליאם בר ולשר האוצר סטיב מנוצ’ין לחקור פלילית את טוויטר על הפרת הסנקציות האמריקאיות נגד איראן בכך שהם מאפשרים לחמנאי ולשר החוץ של איראן, ג’וואד זריף, לפעול ברשת החברתית. קרוז, באופן טבעי, תומך בצו הנשיאותי של טראמפ נגד טוויטר.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
ישראל ואיראן בסייברמלחמה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ 23.5.2020
ישראל ואיראן מתכתשות בסייבר
ישראל ואיראן נכנסות לסייברמלחמה. אחרי שאיראן ניסתה לסייברתקוף את מתקני המים של ישראל, זו סייברתקפה את נמל שאהיד ראג’עי ושיתקה אותו ליותר מ-10 ימים. בשני המקרים, התשתיות קריטיות אך לא צבאיות – כי סייברמלחמה יכולה להתנהל גם מול העורף, ולאורך זמן.
ערוץ איראני : ״איראן הצליחה לסכל מתקפת סייבר של גורמים ציוניים על נמל איראני לפני מספר ימים״. בכיר בנמל שהיד רג׳אאי מסר לערוץ אלעאלם האיראני כי ״הפרסומים בדבר הצלחת מתקפת הסייבר נגד מתקני ותשתיות הנמל אינן נכונות. היה רק שיבוש קל במחשבי הנמל״
— hezi simantov (@zeragil) May 19, 2020
ביום חמישי בוצעה סייברמתקפה על אלפי אתרי אינטרנט ישראליים, שבה קבוצת ההאקרים הפרו-פלסטינים שהזדהתה בשם Hackers of Savior שתלה באתרים סרטון שמראה את תל אביב בוערת. זו לא מתקפה מתוחכמת שמצריכה משאבים של מדינה, אלא מתקפת גורי האקרים פשוטה נגד חברת אחסון האתרים הגדולה Upress. לטענת יופרס, התקיפה בוצעה דרך חולשת אבטחה בתוסף וורדפרס, פלטפורמת קוד פתוח לניהול אתרי תוכן. יופרס טוענים עוד, מבלי להציג ראיות, שהמתקפה בוצעה על ידי האקרים איראניים.
אף שמדובר במתקפה פשוטה, הנזק שלה יכול להיות עצום – גם תדמיתית ומורלית, וגם בפגיעה בפעילות של עסקים רבים בתקופת הקורונה, שממילא קשה מבחינה כלכלית עבור רבים.
השחתת אתרים ישראליים במתקפה על Upress 🖼️ מולי באהר
עוד בנושא: ראיון עם מייסדי אוטוריו על מתקפות סייבר על תשתיות ותעשייה (🐱💻 סייברסייבר ע02פ25)
עד שימציאו בני אדם יותר טובים
נשיא ישראל רובי ריבלין בהאקתון לזכר מיכל סלה 🖼️ בית הנשיא
מיכל סלה נרצחה על ידי בעלה. אחותה לילי בן עמי אירגנה, יחד עם “קודה”, קהילת in.dev ופורום מיכל סלה, את האקתון Safe@Home לפתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים.
הפיתוח הזוכה הוא Stay Tuned, יישומון חדשות שמסתיר בתוכו אפשרות להזעיק עזרה בלי ידיעת הבעל המכה. מפתחי סטיי טיונד זכו ב-33 אלף ש”ח לפיתוח המיזם, לצד מנטורינג וחשיפה בארץ ובעולם.
עוד בנושא: ראיון עם רותם שוחט, מפתחת יישומון סקורה שעוזר לנשים במקומות לא-בטוחים (שׁרת התרבות ע01פ23)
ובתפקיד ד”ר פאוצ’י: ג’וליה רוברטס
סלבים שמשתמשים בסלביותם להפיץ שטויות, קונספירציות וחדשות כזב ברשתות החברתיות זה גרוע מספיק, ועכשיו גם יש מגיפת קורונה. אבל יש סלבים שמתגייסים להפצת מידע אמין.
ג’וליה רוברטס 🖼️ Neon Tommy (cc-by-sa)
במסגרת קמפיין “העבירו את המיקרופון“, מספר סלבים יעבירו את ניהול חשבונות הסושיאל שלהם למומחים. בין הסלבים: מילי בובי בראון, דייויד אוילואו, ג’וליה רוברטס, יו ג’קמן וריטה ווילסון, שהיא ובעלה טום הנקס לקו בקורונה.
בין המומחים: ד”ר אנת’וני פאוצ’י, מנהל המוסד הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות וחבר צוות-הפעולה נגד הקורונה של הבית הלבן; אלן ג’ונסון-סירליף, לשעבר נשיאת ליבריה, שהתמודדה עם מגיפת האבולה; ביל פריסט, רופא וסנטור לשעבר; ומינוש שפיק, מנהלת ה-London School of Economics.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי תודה להדר בן יהודה על העזרה באיסוף הידיעות
סייברקורונה 🤿 אל תבנו על יישומוני מעקב המגע 🐱💻 סייברסייבר ע02פ26
👂 להאזנה ומנוי לסייברסייבר באפליקציות השונות 🔊
חדש! הקו החם והפריך של סייברסייבר!
תגובות לפרק? דיווחים על פירצות ופריצות? מתכוני מאפים? שילחו הודעה קולית
🍕 055-2776766 🐱
(אפשר גם לשלוח תרומות בפייבוקס למספר הזה)
בשבועות האחרונים, באופן טבעי, עסקנו כאן, בפודקאסט הפופולרי סייברסייבר, במגיפת הקורונה. דיווחנו על פירצת אבטחה ביישומון קורונאפ, החמאנו ליוצרי יישומון המגן אבל גם הזהרנו מפניו, התרענו מפני מערכת מעקב שהולחמה לסקר הקורונה, פקפקנו ביעילות איכון שב”כ והדרכנו איך למנוע מהעולם לעקוב אחריכם. בעקבות כמה וכמה תגובות שקיבלנו בנושא, חשוב לנו להגיד שאנחנו לא אנשים רעים, באמת. אנחנו לא “בעד קורונה”, כי זה דבר מטופש, ואנחנו לא נגד “אנשים שעושים”, כי זה מטופש לא פחות.
אנחנו כן מודעים לעובדה שיש אנשים רעים בעולם, ולמרבה השמחה, או הצער, תלוי את מי שואלים, אנחנו יכולים לחשוב כמו כמה מהם, ולעשות את זה מראש, לפני שזה מאוחר מדי. לכן חשוב לנו לשוב ולדבר על אפליקציית הניטור הממשלתית בכסות הקורונה, ולנסות להסביר מדוע לדעתנו מדובר ביוזמה שהיא לא רק מסוכנת, אלא גם חסרת תוחלת במניעת הדבקה.
תודות לרן בר-זיק מ”אינטרנט ישראל” ושיר פלד מהפודקאסט “מתמטיקה שמתמטיקה” שתרמו את קולם לפרק; ולעומר כביר, שפרסם והרחיב את המדריך שלנו בכלכליסט.
עם השתחררות ההסגרים, ממשלות ברחבי העולם דוחפות לכיוון יישומוני מעקב-מגע (contact tracing), שאמורות לאתר מפגשים בין נשאים וחולים לבין אנשים בריאים, ולהתריע בפני האחרונים על אפשרות הידבקותם. אצלנו בישראל זו “המגן” של משרד הבריאות, שגילינו עכשיו שבנוסף לניטור המיקום ורשתות הווייפיי, היא עומדת להשתזרג בניטור בלוטות’, שיאפשר ליישומון לדעת ליד מי היינו.
באיסלנד, שבה נרשמו במאי רק 3 מקרים של קורונה, שוקלים לחייב תיירים, לצד הבדיקה או הבידוד של שבועיים בכניסה למדינה, להתקין את יישומון מעקב המגע הממשלתי, זה ש-40% מאוכלוסיית איסלנד כבר התקינה. ה-NHS, שירות הבריאות הלאומי של בריטניה, מפעילים אפליקציה כזאת. הם ניתחו את יעילות האפליקציה, פירטו בכנות את הבעיות בה ופרסו תוכניות עתידיות לגביה. בניגוד לישראל, שבה הממשלה מסרבת לחשוף את פרוטוקולי דיוני הקורונה, ה-NHS התנהלו בשקיפות מעוררת קינאה כשהעלו את המסמכים לאחסון גוגל דרייב ושכחו לסגור הדלת.
מה הבעיה עם האפליקציות הללו? נתחיל בסוגיות שהעלה מפתח גרמני נרגן בשם פטריק אהלברכט.
הרעיון
הרעיון מאחורי היישומונים פשוט: אם מישהו חטף קורונה – הכניסו אותו לבידוד, קחו ממנו רשימה של כל האנשים שאיתם היה במגע במהלך השבועיים האחרונים ובודדו גם אותם. זה נחמד, אבל קשה לעשות באופן ידני ובקנה מידה גדול, כי אנשים לא זוכרים בדיוק איפה היו בכל רגע ועם מי דיברו, קל וחומר אם מדובר באדם לא מוכר שרק עבר לידם או עמד בטווח פיזור הווירוס שלהם. ויש גם טעויות בהזנת הנתונים, ובעקבותיהן הודעות שווא על הידבקויות אפשריות.
למרבה המזל, אנחנו חיים במאה העשרים ואחת, שבה כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו יש מכשיר ניטור זעיר שאנחנו נושאים איתנו לכל מקום. הפתרון הפשוט, אם כן, היה להשתמש בהתנהגות המובנית ברוב המכשירים – “החלפת כרטיסי ביקור”: כל מי שעובר בקרבתנו יקבל את כרטיס הביקור עם פרטי הקשר שלנו, ואנחנו את שלו, וכך אם אחד מאיתנו ילקה בווירוס – נדע בדיוק מי זה היה ומתי זה קרה.
אבל טבע האדם רע מנעוריו. אם היינו מתחילים לחלק ולקבל כרטיסי ביקור וירטואלים, מהר מאוד זה היה הופך לאורגיית ספאם ורושעות, וזה לפני שהזכרנו ענייני פרטיות, קריפים רבים מספור שהיו מתקרבים לאוכלוסיות פגיעות על מנת לקבל את פרטי הקשר שלהן, וממשלות, מעסיקים ובני זוג חטטניים שהיו שמחים מאוד לדעת עם מי התרועענו כשיצאנו מהבית.
- “שמוליק, באמת הלכת לפגוש את דודה חדווה אחרי מה שאמרה על הקרפלעך שלי בליל הסדר? איש קריות שפל!”
- “אתה באמת מצפה שנאמין שרק במקרה עברת ליד הטרוריסט האכזרי האנס גרובר במחלקת הירקות בשופרסל? כנס, כנס לתא”
- “שלום יקר, יש לנו ראיות שפגשת נשים צעירות למטרות אפלות, תבדוק בעצמך במכשיר, תעביר בבקשה שלושים שקרקוין לכתובת אחד, אייצ’, חמש, חמוס, לטאה, בזקארד, או שהמידע הזה ימצא את דרכו למשפחה שלך”
- “אז אתה זה שהדביק את ההורים שלי? בוא, בוא למטה!”
אז פרטיות זה חשוב, מסתבר, כי גם אם באמת אין לנו מה להסתיר, כל דביל עם קצת יותר מדי זמן פנוי יכול לעוות את המציאות כך שיראה כאילו דווקא יש לנו מה להסתיר, ומסיבות זדוניות.
כאן נכנסו לפעולה שלל ממשלות וארגונים, הבולטים שבהם הן דווקא החברות גוגל ואפל, שלא ממש ידועות כאבירות הפרטיות למרות מה שהן מנסות למכור לנו – זה כאילו חינאווי, הקצב הידוע מיפו, היה פותח מסעדה טבעונית.
אחד הפתרונות שהוצעו הוא פרוטוקול בשם DP-3T, שפותח על ידי כ-25 חוקרים מובילים משלל אוניברסיטאות בעולם ושוכלל על ידי רבים נוספים. הרעיון הכללי מאחורי DP-3T הוא שבמקום להפיץ פרטי קשר שלנו, כל מכשיר ייצר קוד ייחודי – מזהה אקראי עשוי רצף של תווים שאין דרך לדעת ממנו את זהות בעל המכשיר, מספר הטלפון שלו, ספק הסלולר שלו או כל פרט מזהה אישי (PII).
כך, המכשיר של בלעם ישדר לסביבה את המזהה הזה כל דקה, נניח, ואם המכשיר של לודה נמצא בקירבתו הפיזית וקולט אותו עשר פעמים ברציפות, בעוצמת אות שמציבה אותו במרחק של פחות משני מטרים, הקוד יישמר מקומית במכשיר של לודה למשך שבעה ימים (או יותר, תלוי במימוש).
נניח שבלעם נדבק בקורונה. מה קורה עכשיו? בלעם מפרסם את הקוד שלו במעין “לוח מודעות” פומבי במערכת מרכזית. כל המכשירים שבהם מותקנת האפליקציה הזו בודקים את לוח המודעות הזה בקביעות, ומשווים את הקודים החולים מול מסד הנתונים המקומי שלהם. המכשיר של לודה יבדוק את לוח המודעות, יגלה את הקוד של בלעם – ואז יקרו שני דברים: (1) המכשיר של לודה ידווח לה שהיא היתה בקירבת נשא, ושעליה לבודד את עצמה ולהיבדק בהקדם; (2) המכשיר של לודה יפרסם את הקוד של עצמו בלוח המודעות הגדול שבענן, וכך יודיע לעוד ועוד אנשים שהם עלולים להיות חולים.
חוץ מהקטע של להידבק בקורונה זה נשמע טוב, נכון? בואו נריץ כמה תסריטים אפשריים.
היום הראשון
8:00 בלעם מתעורר, מצחצח שיניים, זולל טוסט, ויוצא מהבית. הדירה שלו בקומה חמישית, אז הוא מזמין מעלית. הרעיון שמישהו התעטש במעלית לפני שבלעם נכנס אליה כלל לא עלה בדעתו.
10:00 במכולת בלעם לוקח עגלה ומתחיל להכניס לתוכה מוצרים. קישוא גדול תופס את עיניו, אך כשהוא מרים אותו הוא מגלה חור קטן וחשוד בצידו השמאלי. הוא מחזיר אותו לערימה בגועל. מעניין כמה אנשים עשו את אותו הדבר לפניו.
12:00 בלעם צועד ברחוב. קבצן נטול מכשיר סלולרי ניגש אליו, קצת קרוב מדי לטעמו של בלעם, ומבקש תרומה: “אחי יש’ך עשר שקל? אני צריך להגיע לבירת הסייבר של ישראל”. מסתבר שלעמוד קרוב זו טקטיקה נפוצה שאימצה קהילת הקבצנים על מנת לעודד נדבות, ונראה שזה עובד. בלעם ממהר לתת לקבצן כמות יפה של מטבעות, רק שיתרחק.
13:00 בפארק, בלעם פוגש את ידידו רובי. לרובי יש בולדוג גדול בשם יאיר, שמאוד אוהב ללקק פרצופים וידיים. מספר לא ידוע של ילדים וקשישים ליטפו את יאיר במהלך השהייה בפארק, אבל אף אחד מהם לא התקרב לבלעם.
21:00 בלעם יוצא לרוץ, ובמהלך הריצה פוגש עלמה מצודדת שמזדהה רק בשמה הפרטי, מירי. מירי גם יצאה לרוץ, ולא לקחה את הטלפון שלה. הם יושבים על ספסל ומשוחחים במשך כחצי שעה, שבמהלכה מירי לא מפסיקה לדבר על סדרת הספרים הנפוליטנים של אלנה פרנטה. בלעם משתעמם, מפהק, וממשיך בדרכו מבלי לקחת את פרטי הקשר של מירי.
בלעם לקה בקורונה במהלך היום (למרות שהוא עוד לא יודע את זה). אבל ממי? מהאדם שהתעטש במעלית? מהקבצן? מלטפן כלבים אנונימי? מעלמה חובבת ריצה ורומנים רחבי יריעה? מכיוון שמי שמעביר את הווירוס הם אנשים ולא טלפונים, כל אחד מהאירועים האלה שובר את שרשרת ההדבקה ולא נרשם בה כלל.
כמובן, יש שיאמרו שגלאי עשן שמתריע על שריפה אחת מתוך מאה עדיף על לא לשים גלאי בכלל. אבל קל לראות למה להסתמך על אפליקציה זה רעיון פחות מוצלח מאיך שהוא נראה בהתחלה. ובהמשך נבין גם שהאמירה הזו היא לא תמיד נכונה – לפעמים אזעקה מקולקלת גורמת יותר נזק מהיעדר אזעקה.
היום השני
לבלעם יש שכנה, לודה שמה, והיא עובדת כמורה בתיכון. הם לא נפגשו מעולם, כי אורח החיים של לודה שונה באופן משמעותי מזה של בלעם, אך יש להם מספר דברים משותפים: שניהם משתמשים בטלפון כבשעון מעורר, ושניהם מניחים אותו על השידה ליד מיטותיהם, שנמצאות משני צדיו של קיר עבה (ואטום לווירוסים). בשעות הלילה הטלפונים שלהם נמצאים במרחק של כ-30 ס”מ זה מזה בלי שידעו זאת כלל. כמובן שבין שניהם יש קיר, אך מבחינת כל מי שיסתכל על הנתונים מבחוץ – לודה ובלעם מבלים כל לילה יחדיו כאילו ישנו באותה מיטה (שזו בעיית פרטיות נוספת שעלולה לסבך את בלעם גם עם בן זוגו, ויקטור, על לא עוול בכפו).
למרות שלא נפגשו מעולם, ברגע שבלעם יסמן את עצמו כחולה, גם לודה תקבל את ההתרעה. מכיוון שלודה היא מורה, כל תלמידיה מקבלים התרעה (נזכיר, לא לודה ולא תלמידיה יודעים מי הגורם להדבקה), ואז בני משפחותיהם, וכו’.
בז’רגון המקצועי, לודה נקראת “מכפיל” (Multiplier), כי היא נמצאת במגע עם הרבה אנשים, ובלעם נקרא “גשר” (Bridge), כי הוא מפיץ למספר מועט של אנשים, אך מקבוצות שונות.
היום הרביעי
שמעון הוא אביה של אחת התלמידות המצטיינות בכיתה של לודה. הוא גם סוכן מכירות של סמבוסק כוסמת, פיתוח מקורי שהוא בטוח שישנה את הרגלי הקולינריה של מליונים.
שמעון נפרד מבתו ויוצא לסיבוב מכירות ברמת הגולן. במהלך הסיבוב הוא פוגש אנשים רבים, שבאופן מפתיע מעווים את פניהם בכל פעם שהם משתכנעים לטעום את הפלא הגסטרונומי שיצר שמעון. “מוזר”, חושב שמעון, “אולי כולם חולים ואיבדו את היכולת לחוש בטעם המצוין של ההמצאה שלי”.
היום השישי
בלעם מתחיל להרגיש לא טוב. בהתחלה הוא חושב שזו רק שפעת עונתית, אך אחרי שדיבר עם אמו היא שכנעה אותו ללכת להיבדק. הוא נכנס למרפאה השכונתית, שם אח בחלוק תכלכל תוחב מטוש לתוך אפו וממשיך כמעט עד המוח, לוקח דגימה ומבטיח שהתוצאות יגיעו למחרת.
היום השביעי
התוצאות מגיעות, והן לא טובות. בלעם חולה. הוא פותח את האפליקציה ומקיש בחשש על הכפתור “אני נגוע”. ההודעה נשלחת ממכשירו ללוח המודעות הגדול שבענן, ותוך דקות מסתנכרנת לכל שאר המכשירים בהם מותקנת האפליקציה.
מכיוון שהמידע פרטי ואיש לא יכול לקשר את המזהה של בלעם לבלעם עצמו, כל מה שיודע מי שהתקין את האפליקציה הוא ש”מישהו” שהיה בסביבתם הוכרז כנגוע. אין להם יכולת לאשר או להפריך את עצם ההדבקה, כי הם לא יודעים מה מקורה. לודה, למשל, בוודאות גבוהה לא נדבקה מבלעם, אך למרות זאת היא נדרשת עכשיו להיכנס לבידוד, וככל הנראה גם כל תלמידיה ומשפחותיהם, ומשם אנשי הקשר שלהם, כמו הקורבנות המסכנים מרמת הגולן של סמבוסק הכוסמת של שמעון, שנאלצו לסבול לא רק את המרקם היבשושי של המאפה, אלא גם להיכנס לבידוד של שבועיים לשווא.
כל הפעלה של אזעקה, במיוחד אזעקת שווא, מעלה את השאלה מי אחראי לה. אני זוכר מקרה של הודעת cell broadcast, שנשלחה לאנשים באזור ירושלים לגבי איזשהו תרגיל בטחוני. כשניסיתי לברר מי אחראי לשליחתה, הגורמים השונים העבירו אותי ביניהם – המשטרה, פיקוד העורף והעירייה – ולא ידעו לענות לי. התפלאתי אז שחברות הסלולר נותנות גישה למערכת הזו, שאפשר בקלות להשתמש בה ליצור היסטריית המונים.
כשהכל אנונימי, אף אחד לא אחראי, והנזקים של אזעקת שווא כזו יכולים להיות כבדים מאוד, כפי שנראה מיד.
שחקנים זדוניים
עד כאן הבאנו תרחיש סביר, שבו אין שחקן זדוני – כלומר איש לא מבקש לנצל או לשבש שום דבר. מכיוון שהמציאות מורכבת יותר, בואו נבחן כמה תרחישים אחרים, שעלולים להביא לתוצאות פחות מאופטימליות.
אורגד, המחזר הנבגד
אורגד, מורה לנגרות בבית הספר של לודה, מחזר אחריה כבר תקופה, אך אופיו הבכייני ורפיסותו המוסרית אינן תכונות מושכות בעיניה והיא דוחה את חיזוריו, ונהנית מחברתו של איימן, לוחם צדק מסוקס וטבח מחונן.
אורגד האפרפר לא אוהב את הקשר החדש הנרקם בין מושא אהבתו לבין איימן, והוא מחליט שבידוד של שבועיים זה בדיוק מה שלודה צריכה כדי להתגבר על איימן ולהבין סוף סוף שהיא צריכה לבלות את ימיה איתו, הגרסה העצובה של בובספוג.
למרות שהוא לא סובל משום תסמין, הוא מדווח על עצמו כנגוע, מה שמתניע שרשרת ארוכה של בידודים יקרים שמקורם באהבה נכזבת של נגר מתוסכל.
צביאל, התלמיד העצל
החומר למבחן במתמטיקה רובץ על צביאל, שמעדיף לשחק במשחק המופתי “זלדה” בנינטנדו סוויץ’ שקיבל ליום הולדתו. השעה קרובה לאחת עשרה בלילה כשצביאל מביס את ההתגלמות של גאנון שהתבצרה בגמל החשמלי, וסוף סוף מבין שאין לו שום סיכוי לצלוח את המבחן עם ציון עובר. הוא מביט במכשיר הטלפון שלו ולפתע נדלקת לו נורה מעל הראש. הוא פותח את יישומון ההדבקה ומקיש “נדבקתי”. בתוך דקות, כל האנשים שאיתם היה בקשר, בהם המורה שלו למתמטיקה, מקבלים התרעה שעליהם להיכנס לבידוד, וכך, בצער רב, המבחן נדחה למועד מאוחר יותר. מכיוון שאיש לא יודע מי דיווח על הידבקות, אף אחד לא יהיה אחראי למחדל הזה.
זה הזכיר לנו שלא מזמן, תלמידים בסין שהיו בהסגר קורונה נדרשו להמשיך בלימודיהם באמצעות יישומון. אז הם פתחו במתקפת דירוגי כוכב אחד על היישומון בחנות האפליקציות וגרמו להעפתו משם. לעולם אל תזלזלו ביכולות של תלמידים עצלנים.
עלמה, החולה המדומה
המדחום הראה 38.3, והשיעול הקשה על עלמה לנשום כהלכה. היא בילתה כמעט שלוש שעות בקופת החולים על מנת להיבדק, וכשחזרה הביתה וראתה את הטמפרטורה במדחום היתה בטוחה שזהו, נגמר: היא זכתה בווירוס הקורונה הנורא. בשיחת טלפון עם אביה הוא ניחם אותה, וכשניתקה נזכרה באפליקציה. היא השתעלה, לקחה עוד לגימה מכוס התה שליד המיטה שלה והקישה “נדבקתי”. תוך דקות כל מכריה קיבלו התרעה ש”מישהו” שהיה איתם בקשר נגוע ושעליהם להיכנס לבידוד.
למחרת בבוקר הגיעו תוצאות בדיקת המעבדה: עלמה לא נדבקה בקורונה, זו שפעת עונתית רגילה. עם זאת, מכיוון שהכל אנונימי אי אפשר לדעת מי קיבל את הדיווח, לכן מי שנכנס לבידוד בגלל הלחיצה המוקדמת הזו יאלץ להמשיך ולהסתגר למשך כל התקופה הקבועה בהוראות.
אפשר היה אולי לפתור את זה אם היה ביישומון כפתור “אופס, לא נדבקתי”, ואז המזהה של אותו טלפון היה מפרסם את עצמו מחדש בלוח המודעות המרכזי ויוצר שרשרת חדשה של אי-הדבקה. יש עוד אפשרות להתמודד עם הבעיות שאנחנו מעלים פה, אבל כל אחת מהם פותחת פתח לשנניגנז נוספים.
זאב, החושש והרעב
איבוד מקום העבודה לא היה קל לזאב. השכירות מעיקה והמדינה לא ממש עוזרת. שורה של ראיונות עבודה כבר קבועה לשבוע הקרוב, האוכל במזווה כבר נגמר ואין ברירה אלא לקפוץ לרכוש כמה מצרכים. אבל מה יקרה אם יצטרך להיכנס לבידוד?
עם כמות המקרים השגויים (false-positives) שהכניסו אנשים לבידוד, זאב מחליט להשאיר את הטלפון בבית כדי לא ליפול קורבן לשגיאות המובנות בתהליך. כל המפגשים של זאב בדרך לסופר ובחזרה ממנו לא ירשמו באפליקציה. החשש מאמינות התהליך גורם לאנשים “לעגל פינות”, מה שהופך אותו לפחות יעיל.
רועי, הסוכן החשאי
הבניין המשעמם למראה שבו שוכן המשרד של רועי לא מתיר הכנסת טלפונים סלולריים, וכל מי שנכנס צריך להשאיר את הטלפון בלוקר מיוחד בכניסה. רועי סגור במשרדו כל היום, אבל הטלפון שלו “פוגש” המון מכשירים חדשים כל היום. מכיוון ש”הדבקה” היא בוליאנית, זאת אומרת “היתה” או “לא היתה” בלי קונטקסט של מי, איפה, ומתי, רועי לא יכול לדעת אם מי ש”נדבק” זה הוא או רק המכשיר שלו.
אותו הדבר נכון גם למכוני כושר בהם משאירים המתאמנים את מכשיריהם בחדר ההלבשה. מי שרואה “הדבקה” אלה המכשירים ולא האנשים.
שונית, החתרנית המדינית
ארגון זר, שפגיעה בכלכלה הישראלית היא אחת ממטרותיו, משלם לשונית לשאת מספר מכשירים ולהסתובב במרחב הציבורי. היא מסתובבת בקניונים, בשווקים, בבתי ספר, בבתי מרקחת, בכנסת, בבית המשפט העליון, ובשלל מקומות נוספים. אחרי שנרשמו המכשירים האלה בכמות גדולה של מכשירים אחרים, שולחים מפעיליה של שונית הודעת הדבקה שמיד שולחת מאות אנשים בריאים לבידוד. מכיוון שהמערכת אנונימית לחלוטין, איש לא ידע לעולם על הפעילות החתרנית של שונית.
11001, הבאג המיוחד
בתוכנות יש באגים, תמיד היו ותמיד יהיו, ובמיוחד בפיתוח מהיר. הצפי הוא שלפחות בחלק מהמכשירים, או אצל חלק מהאנשים, יופיעו תופעות לא צפויות שעלולות לפגוע בהתנהלות המכשיר, כמו לזלול סוללה או למחוק תמונות, ויפחיתו עוד את האמון באפליקציה ובתהליך, שכפי שראינו בשלל הדוגמאות מעלה הוא לקוי בבסיסו.
זה יכול לעבוד?
התנאים הבסיסיים לכך שיישומון כזה כן יעבוד הם כיסוי נרחב ואפס אזעקות שווא.
1) כיסוי נרחב: האפליקציה צריכה להיות מותקנת אצל רוב האוכלוסיה.
אם האפליקציה מותקנת אצל כמות מועטה של אנשים, היא חסרת ערך כמעט לחלוטין. כל מגע עם אדם שאין לו את האפליקציה יהיה “שקוף” מבחינתה, כאילו לא התקיים מעולם. אם 80% מהמגעים שלנו לא קיימים, איזה ערך יש לזיהוי שרשראות הדבקה?
וכאן אנחנו נכנסים למדרון חלקלק מאוד, בו תנסה המדינה לכפות את השימוש באפליקציה על ידי, למשל, איסור שימוש בתחבורה הציבורית למי שלא התקין את האפליקציה כדי להראות שהוא “נקי”, או איסור כניסה לקניונים ולמרכזי קניות, או למוסדות ממשלתיים.
ולמה זו בעיה? כי התקנה של קוד ממשלתי על מכשירים של אזרחים שילווה אותם במהלך כל שעות היממה זה החלום הרטוב של כל שירות ביטחון אורווליאני. רוצים להאזין למה שנאמר בחדר מסוים? מכשיר ההאזנה הנפוץ בעולם נמצא בכמעט כל חדר; רוצים לדעת בדיוק איפה היה כל אזרח ברזולוציה טובה בהרבה ממה שחברות הסלולר יכולות לתת? מכשיר הניטור הנפוץ בעולם מוחזק על ידי כמעט כל אזרח; רוצים לדעת בדיוק עם מי נפגש כל אדם? פיסת הקוד הכפויה ממילא מנטרת מגעים בין אזרחים, אז למה לא לחלוק אותם עם המדינה?
מה, אתם לא אוהבים את המדינה?
הרעיון לחייב אנשים להתקין את אפליקציית המגן של משרד הבריאות, או אפליקציית קניונים כתנאי לכניסה לקניון, אכן עלו פה בישראל, ולמרבה המזל יורטו. אבל מי מבטיח לנו שהם לא יחזרו כמו בסרט אימה טראשי?
אנחנו מקווים שיכולות כאלה לא נמצאות באפליקציה (ולא, העובדה שהמדינה מצהירה שהאפליקציה הישראלית היא בקוד פתוח ומפרסמת את הקוד בגיטהאב זה לא מספיק טוב. זה שיש קוד בגיטהאב לא אומר שזה אותו קוד שמגיע לחנות האפליקציות).
אז נכון, היום זה לא קורה, כנראה. אבל מחר? ומחרתיים? ואולי איזה “שעת חירום” חדשה שתחייב אמצעים קיצוניים? גם אז לא?
ברגע שפותחים את הדלת הזו – כל מיני מרעין בישין עם דרגות נוצצות ופנסיה תקציבית ימצאו את דרכם לתוך המכשירים שלנו, ואנחנו גם לא נדע את זה, וגם נוכל לכבות את האור על שאריות הפרטיות שעוד יש לנו.
2) אפס אזעקות שווא: אנשים צריכים להתייחס לכל “אזעקה” כאל אזעקת אמת.
כלומר לקחת ברצינות את ההתראות של האפליקציה ולא להגיד “אה, זה בטח false positive”. זאת אומרת שצריך פיקוח על הדיווחים כדי למנוע דיווחים שגויים במזיד או בשוגג. הבאנו כאן שורה של דוגמאות שמראות איך אפשר לנצל את המערכת בקלות רבה וללא חשש מהשלכות. העובדה המצערת היא שאין פתרון שמבטיח פרטיות ובה בעת הוא גם אפקטיבי מספיק כדי להיות גורם משמעותי במניעת התפשטות וירוסים לבני אדם. תכנון מונע פרטיות, במקרה הזה, מאפשר ניצול של המערכת ליצירת כאוס ולפגיעה אנושה באמינות ובאפקטיביות שלה.
<חסות>
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו בסייברסייבר. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת cybercyber.co.il/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.<\חסות>
פרטיות כקורבן
שמירה על פרטיות המשתמשים סביב כל מה שקשור לניטור המוני היא נקודה בעייתית, אך קשה להפריז בחשיבותה. בלי שמירה על פרטיות, אדם שהוריו המבוגרים לקו בוירוס יוכל לחפש את האדם שהדביק אותם ולתבוע אותו על נזקים או לקצר תהליכים ולפגוע בו ישירות – וברגע שזה יקרה, אנשים יחששו לדווח שהם נשאים/חולים, וזה סוף האפליקציה. בלי שמירה על פרטיות אפשר להיפרד מחושפי שחיתויות (וכאלה ישנם בשפע בעיתות משבר), כי כל מה שיהיה צריך לעשות זה להתחקות אחרי המגעים של העיתונאי ולמצוא את המדליף.
בלי שמירה על פרטיות אנחנו פותחים דלת לשימוש באמצעים חמורים בהרבה, שכבר יהיה קשה יותר להתנגד להם. כי בינינו, מה כבר ההבדל בין איסוף מגעים של אנשים לבין ניטור מתמיד של מיקומם? ואם כבר אוספים את המגעים, לא תפתחו מיקרופון כדי לשמוע עם מי הם מדברים? ואם כבר שומעים עם מי הם מדברים, אז מה הם אומרים זה כבר ממש מעבר לפינה, וכו’ וכו’.
ומתי כל זה יגמר? גם את זה לא מספרים לנו, כי הרי איש לא יודע, ומה פתאום שואלים כאלה שאלות במצב חירום. אז ספוילר: זה לעולם לא יגמר. תמיד תהיה סיבה להשתמש באמצעים האלה, אם הם יהיו קיימים ונגישים.
כמו שהראינו, האפליקציה הזו לא באמת פותרת באופן משמעותי את בעיית זיהוי שרשראות ההדבקה, ולא מצמצמת את מספר הנדבקים. אז מה היא כן עושה? פותחת דלת לניטור הולך ומכביד שלעולם לא יוקל, ולכן יש לנו חובה להתנגד לה.
וזה הזמן לחזור לתחילת הפרק, שם אמרנו: “חשוב לנו להגיד שאנחנו לא אנשים רעים, באמת”. אנחנו לא אנשים רעים שרק מוצאים סיבות להתנגד למאמצים של אחרים, אנחנו רק חושבים כמו אנשים רעים, שחלקם עובדים בשביל המדינה וחלקם עבור מדינות וארגונים אחרים. אנחנו חושבים כמוהם כדי להאיר על הבעיות בפתרון הזה.
יש המון אנשים טובים, מצוינים אפילו, שמעורבים בפרויקט פיתוח אפליקציית הניטור הישראלית תחת כסות הקורונה, אבל כמו במשל הפיל והעיוורים, כל אחד מהם רואה רק את החלק שלו בפרויקט: האם הנתונים יהיו מוצפנים מספיק? האם אבטחת הקוד טובה מספיק? האם השרתים יחזיקו את העומס הצפוי? כל אלו שאלות טובות אבל לא רלוונטיות, ואיש מהם לא מביט בתמונה הכוללת, זו שתהווה את הבסיס לניטור של מחר.
ואנחנו לא היחידים שחושבים ככה. לפני כחודש, החוקרים המכובדים בפרויקט DP-3T, זה של זיהוי שרשראות הדבקה באמצעות בלוטות’, הודיעו על פרישה מהמאמץ של האיחוד האירופי לפיתוח טכנולוגיה כזו (PEPP-PT – Pan-European Privacy-Preserving Proximity Tracing). הם עשו זאת כי הבינו שהעבודה שלהם נגררת למקום שהם לא כיוונו אליו. לדבריהם, האמצעים שהאירופאים מכניסים פנימה בחסות שעת החירום הם ממוקדים הרבה יותר, ובעלי פגיעה משמעותית הרבה יותר, בפרטיות האזרחים.
בשעת חירום, אמיתית או מהונדסת, הפרטיות היא תמיד מהראשונים ליפול. כשהיא נעקדת אל המזבח עבור פתרון לקוי מיסודו – כדאי לחשוב שבע פעמים לפני שמסכימים להשתתף בניסוי.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co
פינת המאפה הטוב
סילאן דיברה בפרק על סמבוסק עיראקי אמיתי, והמליצה על הסמבוסק של נעמה מאפיה עיראקית, יוסף חיים 20, אור יהודה.
מזכים
סיבר סיבר? סיברסיבר?? סייבר סייבר?! סייברסייבר! 🐱💻 סייברסייבר הוא הסכת (פודקאסט) על האקרים ומאפים 🗣️ מגישים: עידו קינן; נעם רותם 👨🔧 עיצוב סאונד: עומר סנש 🔧 הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, מעבדות סייברסייבר לאבז וחדר 404
משתתפות.ים
🐈 אות הקו החם והפריך של סייברסייבר: נועה ארגוב 🎭 שחקנים: רן בר-זיק מ”אינטרנט ישראל“, שיר פלד מהפודקאסט “מתמטיקה שמתמטיקה” 🥐 פינת המאפים: סילאן אשת המאפים
מוזיקה
🎹 עטיפה מוזיקלית: Fauna vs. Killah B – Los Piratas Del Reggaeton (Futuristic Dance Squad Viaba Mashup) by Futuristic Dance Squad (רשיון cc-by) 💵 פרסומות: 80s by Fryc (cc-by) 🥯 אות פינת המאפים: פּוּצִיםפּוּצִים 🎛️ מיקס: עומר סנש
קולות
🔔 מווו! / דוג’ה קאט; השפן הקטן / ציפי שביט; פרסומת של פלאפון; שעונים מצלצלים / בחזרה לעתיד; מעלית / Zapsplat.com; קטע ג’ז על פסנתר; מטבעות / Taira Komori cc-by; זכרון גורלי עם ארנולד שוורצנגר / פול ורהובן; פסנתר / Hoerspielwerkstatt_HEF cc-by; לג’נד אוב זלדה; בנימין נתניהו מדבר על הקורונה
שימרו על קשר
📰 חדשות סייברסייבר: @OhCyberMyCyber 📫 כיתבו לנו אל cyber@podacsti.co 🗝️ הדליפו לנו דרך תיבת ההדלפות הסודית (כניסה עם TOR / הסבר) 📞 הודעות קוליות שילחו אל הקו החם והפריך של סייברסייבר: 055-2-776766 💸 תרומות בפייבוקס למספר 055-2-776766
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
.jpg#mw-jump-to-license){kind=link}