סגירת ערוץ 10: הצעה ללוגו חדש לנענע

לפני שנה הציעו קוראי החדר לוגואים חלופיים ללוגו החדש שנוויל ברודי עיצב לנענע10. עכשיו, כשיוסי מימן הודיע שהפסיק להזרים כסף לערוץ 10, דניאל אוחיון מציע לוגו חדש:

לוגו של נענע2 בעיצוב דניאל אוחיון

(תודה, איתי אקנין)

הוט נגד העיתונאים: שמישהו יפנה לבורר (טור מ-3/2009)

הבורר. צילומסך מאתר hot-ynet

הוט כועסים על האינטרנט. מה זה כועסים? זועמים. לא סתם זועמים: רותחים. עובדה, מישהו שם דיווח (בזעם!) לאתר הברנז’ה אייס שהפרק השלישי בעונה השנייה של הבורר כבר הגיע למרתפיו החשוכים של האינטרנט ומחליף שם ידיים מיוזעות. לפי הוט, 24 אלף גולשים הורידו את שני הפרקים הראשונים, שהיו זמינים לצפייה ב-VOD, ו-6000 הורידו את הפרק השלישי (תעשיות הקולנוע והטלוויזיה האמריקאיות ישמחו לשמוע שהוט מצאו דרך קסמים למדוד בדיוק של אלפים בודדים כמה אנשים הורידו כל פרק). ומאחר שהפרק השלישי טרם שודר במועד הפרסום, הוט חושדים שהמדליף הוא עיתונאי טלוויזיה, מאלה שקיבלו את שלושת הפרקים לצפייה מקדימה. בהוט, נמסר בידיעה, “מדגישים כי מדובר בעבירה על החוק ופועלים בימים אלו נמרצות כדי למצות את הדין עם העבריינים”.

עיתונאים מושחתים, פיראטים אנונימיים, מעילה באמון, עבירות פליליות, סקס סמים ורוקנרול – בפרק הזה יש הכל. חבל רק שהוא משודר בשידור חוזר. לפני שנה וחצי שלח רון וינברג מיחסי הציבור של הוט הודעה לעיתונות על “מספר שיא של הורדות לא חוקיות של ‘הבורר’ באינטרנט….”. גם אז, ימי שידור העונה הראשונה, נטען שפרקים שטרם שודרו הגיעו לאינטרנט, לאתר tvnetil.com. “על אף העובדה שזה לא חוקי וקצת מעצבן… ישנו צד מאוד חיובי שמראה כמה הסדרה באמת מצליחה”, כתב וינברג, צירף לינקים להורדה, הראה שאחד מהם הוּרד למעלה מ-12 אלף פעמים וסיכם: “מדובר בהישג ובעוד הוכחה לכך שהסדרה היא להיט. מספר הורדות שכזה לסדרה ישראלית”.

אימייל מיחצנות הוט על הבורר, יולי 2007

גם אז, בידיעה שפורסמה ב-ynet, האשימה הוט את עיתונאי הטלוויזיה. אלא שגם אז וגם היום מדובר בספקולציה נסיבתית קלושה ונטולת ביסוס ראייתי. ובהיעדר ראיות, יודע כל חוקר מתחיל, או מי שראה חוקרים מתחילים בסדרת טלוויזיה, צריך לחפש את האינטרס. כמו, למשל, אינטרס של חברת טלוויזיה שרוצה לקבל יחסי ציבור חינם לעונה חדשה של סדרה שלה. ובאותו חוסר אחריות משמיץ בו הוט מפנה אצבע מאשימה כלפי עיתונאים, אותו חוקר מתחיל יכול להפנות אצבע מאשימה כלפי את הוט עצמה, שאנשיה “פועלים בימים אלו נמרצות”, כפי שוודאי פעלו נמרצות גם בעונה הראשונה, לחקור, למצוא את האשם ולהגיש נגדו תלונה לרשויות הברנז’ה.

(פורסם במקור במגזין רייטינג, 18/3/2009)

רגולציה על האינטרוויזיה

הרגולטורים של הטלוויזיה בישראל סיימו כנראה לטפל בטלוויזיה, כי עכשיו הם מתפנים לאינטרנט. בחודש שעבר סיכמו משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין על בחינת דרכי פיקוח על שידורי הטלוויזיה באינטרנט, וביום עיון שנערך החודש בחיפה, השמיעה הרשות השנייה דברים דומים. תגובת הבטן לשאיפות ההתרחבות הללו היא “פחחח”. התגובה הארוכה והמנומקת יותר: “פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח”.

גופי השידור מבולבלים מהחופש הרב-כיווני של הרשת: מצד אחד הם נאבקים בשיתוף קבצים ובאתרי סרטונים כמו יוטיוב, שם עוברים תכנים שגופי השידור שילמו עליהם ומצפים להכניס מהם כסף בפרסומות או בדמי מנוי; מצד שני, הם משתמשים ביכולות ההפצה הנרחבות ועלות השידור הנמוכה יחסית של הרשת למכור עוד פרסומות באתרים שלהם, בלי ההגבלות הרגולטריות המעיקות. האתרים משמשים גם לקידום שידורי הטלוויזיה, ובטלוויזיה מפמפמים את כתובות האתרים.

גופי הרגולציה מבולבלים גם הם: ההנמקה וההצדקה של הפיקוח הממסדי על השידורים הן שהם תלויים במשאב מוגבל, טווח תדרי השידור. המדינה מוכרת את הזיכיון לתדרים הללו, ובתמורה דורשת מהזכיינים לעמוד בכללים שונים, בהם מכסות של הפקות מקור וסוגה עילית, התאמת אופי התכנים לשעות השידור והגבלה על הזמן המוקדש לפרסומות ופרומו. האינטרנט, בניגוד לתדרים, אינו משאב מוגבל: כל טמבל יכול לפתוח מצלמת רשת ולהתחיל לשדר.

גם אם הרגולטור יתעלם מהסוגיה העקרונית, הוא ימצא את עצמו במבוכה כשינסה להגיד לאינטרנט מה לעשות. תוכניות של יס, לדוגמה, משודרות בוואלה, חברה שלא נמצאת בסמכות מועצת הכבלים והלוויין, והוט עובדת בסידור דומה עם ynet, שגם הוא לא כפוף לניצן חן. רשת וקשת אמנם פועלות באתרים משלהן, אבל הן יכולות בקלות לעשות אאוטסורסינג לשידורי האינטרוויזיה שלהן, למשל באמצעות הסכם לשידור התכנים ביוטיוב תמורת שיתוף בהכנסות, כמו שעשו כמה גופי מדיה אמריקאיים גדולים.

“לצופה לא אכפת איך הוא מקבל את השידורים שלו – דרך חיבור לכבלים או ללוויין או דרך חיבור לאינטרנט. אבל הוא כן רוצה שתכני הטלוויזיה שהוא מקבל בסלון ישמרו על ‘המרחב המוגן’ שלו”, אמר עו”ד אבני מהרשות השנייה ביום העיון. אבל מי שמחבר את המסך בסלון למחשב יכול להגיע בקלות לכל סוג של תוכן שיש לאינטרנט להציע. רק לשם הדמגוגיה, כשהילדים שלו יפלו בטעות על סרטון פורנו רך ביוטיוב, מה תעשה הרשות השניה? תקנוס את יוטיוב? תדרוש מספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר? תתבע את האחראי על האינטרנט? ואולי יו”ר הרשות נורית דאבוש וחברי המועצה פשוט יעברו בית-בית ויכבו לנו את הטלוויזיה. אם כבר רגולציה אז עד הסוף.

(פורסם במקור בגירסה שונה מעט במגזין רייטינג, 25/3/2009)

הפרסומת על חשבון התוכן

באנר פרסומי מסתיר תפריט תוכניות באתר רשת

סתם באג באתר של רשת, אבל לא שונה בהרבה מכל הבאנרים והפופאפים והלוגואים שמקדמים תוכנית אחת בזמן שידור של תוכנית אחרת בשידור הטלוויזיוני, ושהרשות השנייה העלובה לא מעיזה לחשוף שיניים ולספור אותם כזמן פרומו.

(הלשינה: מעיין דר)

איך מאמבדים וידאו מנענע10?

נענע10 הודיעו שהם יאפשרו מהיום לאמבד סרטונים שלהם. אבל במקום להיות כמו יתר אתרי הסרטונים ולתת קוד אמבוד בגוף הסרטון, צריך להעביר אותו דרך כלי המרת קוד. וזה עובד רק בישראבלוג. במילים אחרות: נענע10 לא מאפשרים לאמבד סרטונים שלהם.

אז הנה איך לאמבד אותם גם בבלוג שלכם. זה טיפה יותר מסובך, אבל מצד שני לא צריך לפתוח בלוג בישרא בשביל זה.

להמשך קריאה

פשלולי מקו

אומת האינטרנט אורבת לאתר החדש מקו, מוצאת בו טעויות ושולחת לי לפרסום.

השעה תשע בערב. הכותרת הראשית במקו מדברת על דחיית הביקור של ציפי לבני אצל שמעון פרס ל-17:30. חבר’ה, אם הלכתם הביתה, לפחות תכבו את האור.

(הלשין: שי)

לורם איפסום 1:

(הלשין: אסף)

לורם איפסום 2:

(הלשין: שי)

ויש עוד אצל ולווט, כולל מתכנת שהשאיר הוראות לעמיתיו ב-meta של האתר.

yes מחפשים חשיפה מירבית. הנה, מצאתי להם

אורי גוטליב מתוכנית הטלוויזיה “עד כאן” הריץ דאחקה על הבלוג של יובל דרור, במערכון שהופק במיוחד והועלה ליוטיוב. מ-yes, שם משודרת התוכנית, נמסר בתגובה לכתב/ת העילג/ת של עכבר און-ליין כי “אנו מאמינים במדיום האינטרנטי, חשוב לנו לחשוף את התכנית לכמה שיותר קהלים והאינטרנט הוא דרך מצויינת לעשות זאת”.

אם אתם באמת רוצים לחשוף את התוכנית לכמה שיותר קהלים, העלו אותה ליוטיוב, או לכל שירות וידאו אחר שמאפשר הטמעה של הסרטון באתרים חיצוניים, במקום לגן הסגור שפתחתם עם וואלה.

ניסיתם לכבות ולהדליק?

בסדרת הטלוויזיה The IT Crowd, התשובה הקבועה של אנשי הסיסטם למי שמתקשר אליהם עם תקלה היא לכבות את המחשב ולהדליקו מחדש.

ברוח זו, המציאות החליטה לכתוב בדיחה משלה. חלק מתקליטורי הדיוידי של העונה השנייה עושים בעיות, והפתרון, כפי שמספר יוצר הסדרה גרהאם לינהאן, הוא:

בפשטות, ואתם לא הולכים להאמין לזה, אתם הולכים לכפתור הכתוביות בשלט שלכם, מדליקים אותן ואז מכבים.

אני יודע, אני יודע… הלוואי שהייתי יכול להגיד שזו מזימה שיווקית מחוכמת, אבל זה לא, וזה עובד. פשוט הדליקו את הכתוביות ואז כבו אותן, ולא יהיו לכם בעיות.

הגבלת פרסום אתרי זכייניות בשידורי הטלוויזיה

בחודש מאי כתבתי בחדר 404 שבמסווה של קידום אתר הזכיינית או אתר התוכנית, זכייניות הטלוויזיה המסחרית בעצם עושות פרסומת לאתרים הלגמרי מסחריים שלהן, וקראתי לרשות השנייה להתייחס לזה כאל פרסומות, כדלהלן:

בכל פעם שקשת תפנה צופים לאתר שלה, ישתנה לוגו ערוץ 2 ללוגו של הפרסומות, והזמן ייגרע מדקות הפרסום (ולא הפרומו) שלה.

עכשיו גם ד”ר יובל קרניאל אומר את זה.

פרסומת לאתר קשת: על חשבון פרסומות, לא קדימונים

כללי הרשות השנייה אוסרים להציג קמפיין בכיכוב אדם בהפסקות הפרסומות בתוכנית שבה הוא משתתף עיקרי. אבל באתר האינטרנט שלה, קשת משתינה בקשת על הרגולטור ומלחימה יחד את התוכן והפרסום – אייל קיציס של ארץ נהדרת פוגש את אייל קיציס של 012, דמויות התוכנית מתחלפות על רקע בלון הדיבור הצהוב המוכר מהלוגו של החברה וכו’.

eretz-nehederet-commercial.png
אולמרט של ארץ נהדרת על רקע הלוגו של 012. צילומסך מאתר קשת

ב”הארץ” מדווחים שב”מקו”, האתר העתידי שאמור להחליף את אתר קשת ולהיות המותג האינטרנטי של הזכיינית, “התוכנית העסקית […] מבוססת על תוכן שיווקי, ולמפרסמים תהיה מעורבות גדולה יותר בתוכן”. עוד נכתב שם כי “כך למשל, תוכל החברה לחתום על הסכם פרסום תוכן עם קופת חולים לערוץ הבריאות, ובמקביל לקדם את הערוץ האינטרנטי בהפסקות הפרומו בטלוויזיה. בכך תוכל לעקוף את המגבלות הרגולטוריות שחלות עליה בכל הקשור לשילוב מפרסמים בתוכן (פרסום סמוי)”.

באינטרנט הישראלי אין עדיין רגולציה, ואולי לא כדאי שתהיה. אבל את הבידול של קשת הטלוויזיונית ממקו האינטרנטית הרגולטור יכול ליישם במסגרת המנדט שכבר יש לו: בכל פעם שקשת תפנה צופים לאתר שלה, ישתנה לוגו ערוץ 2 ללוגו של הפרסומות, והזמן ייגרע מדקות הפרסום (ולא הפרומו) שלה.

מצד שני, מדובר ברשות השנייה. כך שכל מה שאמרתי יכול ללכת לפחחחחחחח.

← לדף הקודם