ראיון עם יוצרת הסדרשת “בנהאל” • הספד ל-Vine • קומיקאים מלמדים בוטים הומור » רבע לדיגיטל
“בנהאל” היא קומדיית רשת שיצרו גיה באר גורביץ’, אשר מגלמת את הילד המתנלך בנהאל, ויוגב יפת, שמגלם את חברו אליקים. בתוכנית ראיינו את באר גורביץ’, שסיפרה: “אנחנו יוצרים כי זה מה שאנחנו עושים, חוץ מ’בנהאל’ אנחנו עושים עוד מערכונים, ולא חושבים על השלב הבא – איך זה יתקבל, מי יאהב את זה, מי לא. אנחנו עושים את זה כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות. במקרה של ‘בנהאל’ נחשפנו לאהדה מאוד גדולה, הסרטונים הגיעו למיליוני צפיות ביחד, זה מאוד כיף. […] מי שעושה סדרת אינטרנט, הוא יכול לקחת אותה ולמנף אותה גם לטלוויזיה אם הוא מעוניין, אין ספק שזה משהו שבשלב מסויים גם נשמח לעשות”.
אם תעשו את הסדרה הזאת בטלוויזיה תצטרכו לוותר על משהו בתפיסה האמנותית שלכם?
“לא. אנחנו כמובן נצטרך להעמיק עם הדמויות, עם מערכות יחסים, כמובן עם עוד דמויות שכמובן יבנו את העולם, אבל מבחינת השפה שלנו, איך שאנחנו תופסים הומור – אין סיבה שישתנה משהו”.
כקומיקאית אישה היה יותר קל לך להיכנס דרך הרשת מאשר דרך המיינסטרים, דרך הטלוויזיה?
“אני חושבת שבכלל בתור יוצרת ושחקנית, יש לנו היום את האפשרות ליצור לעצמנו את ההזדמנויות. כשהיום, מתוך יצירה אישית שלי בתור שחקנית ויוצרת, אנשים יכולים להיחשף ליכולות שלי או לעולמות שאני יוצרת, ואני לא צריכה להיות תלויה בגופים חיצוניים שיתנו לי את הרשות הזאת, אני יוצרת לעצמי את ההזדמנות. […] היצירה האינטרנטית מאפשרת משהו מאוד פתוח וחופשי, אתה עושה את היצירה ומעלה למדיה ומשם יש לה חיים משלה, היא מתגלגלת, זה כבר לא תלוי בנו. לפעמים פונים אלי אנשים מרחבי העולם, מדרום אמריקה כתבו לי וזה ממש מרגש, מצרפת”.
אפליקציית הסרטונים הקצרצרים בני 6 השניות, ויין, נסגרת. דיברנו על כך עם הקומיקאי והקולנוען אלון גור אריה, מגיש סדרת ההרצאות “מועדון הסרט המופרע“. “אני מעריץ פנאט של ויין”, סיפר בראיון מקדים לעורכת “רבע לדיגיטל”, אחינעם קפון. “התאבלתי עם עצמי, ואני שמח שאפשר לשתף בריאיון הזה. זה מוזר להסביר את זה למי שלא מכיר – זה כל מה שיש ברשת, אבל מאוד מכווץ. ז’אנר חתולים וז’אנר פספוסים ומה לא. מי שזוכר את הסדרה “קצרים’, שהיו מערכונים שבעצם לפעמים היו מאוד ארוכים. מה שהם עשו פה – ההגדרה היא סרטונים של רק שש שניות. אתה צריך לספר עולם שלם. זה מדהים כמה האנשים שהשתמשו בה הצליחו לדחוס לשש שניות. יש כל מיני ז’אנרים – דברים שאנשים ניסו להאכיל את ג’סטין ביבר. זאק קינק שעושה פעלולים, ואחד בה לאנשים ומתאר מה הם עושים. הכל בזמן קצר. אנשים לפעמים משקיעים ימים כדי ליצור את שש השניות.
“אני את הוויינים שלי צורך בפייסבוק, הכל מאוד מעורבב אחד בשני. ואני מניח שאנשים עם הרבה מעריצים יעברו לפלטפורמה האחרת, הם די כוכבים. רואים את זה גם בוויינים עצמם – אנשים התחילו לחרוג מהאדיקות של שש השניות שהיו בתחילת הדרך. ההומור הוייני קצת מזכיר את הבדיחות של פעם. זה היה הומור מאוד ויזואלי – אדם ניגש למישהי ברחוב, ואז פתאום חבר שלה מגיע והוא מתחיל לרקוד. זה פחות סיפור של בדיחה מילולית. יש גם ליפסינקים – פארודיות על שירים. אפשר לקרוא לזה סטנדאפ ויזואלי”.
אמזון, אפל, גוגל וחברות אחרות מתחרות על שוק סייעני הבינה המלאכותית, התוכנות שאנו מדברים אליהן ומבצעות את הפקודות תוך שהן עונות לנו. בתוכנות מוטמע הומור, הן יודעת לענות בצורה מצחיקה, לפעמים אפילו לספר בדיחות.
מסתבר שמאחורי ההומור הזה עומדים בני אנוש, שמלמדים את התוכנות איך לענות. קומיקאים שמחפשים עבודה ודאי ישמחו לשמוע על הכתבה שפורסמה באוקטובר בוול סטריט ג’ורנל, שלפיה גוגל מעסיקה כותבים לשעבר מאולפני הסרטים פיקסר וממגזין הסאטירה The Onion, כדי להכניס הומור, ודרכו תחושה של אנושיות וקשר אנושי, לתוך גוגל אסיסטנט, סייען הבינה המלאכותית של גוגל הואום.
עורכת: אחינעם קפון; טכנאים: יואב כהן וטל וניג; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-20.12.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
הפרעת קשב דיגיטלית 😥 רילוקיישן הייטקי תחת טראמפ 💸 אנטישמיות אסורה ומותרת בגוגל 🕍 רבע לדיגיטל
הקשב שלנו מוגבל, ואפשר לשער שמדובר בסיבות אבולוציוניות: ריכוז גבוה מדי בדבר אחד עלול לפגוע ביכולת שלנו להבחין בסכנה מתקרבת. אבל האם ריבוי אמצעי התקשורת הסימולטניים מקצר את הקשב שלנו? יעל מן שחר, מרצה וחוקרת השפעות הטכנולוגיה על האדם, טוענת שהקשב שלנו ירד מ-15 ל-7 דקות של קשב רציף שאנחנו מסוגלים להחזיק מבלי לעבור הלאה, למשל להרים את הטלפון הנייד ולבדוק מה קורה איתו. היא חוזה שהוא ימשיך לרדת. בתוכנית שוחחנו כשבע דקות על הקשב המופרע של ימינו.
בראיון הזכרתי רצועת קומיקס מ-xkcd – מסתבר שזכרתי סיפור של גדי אלכסנדרוביץ’, שקיבל השראה מ-xkcd. הנה הם:
אלכסנדרוביץ’ כתב:
נכנס למעלית. יחד איתי: קשיש חביב ידידותי (קח”י), מסיח דעת בכף-יד אנושית (מדכ”א).
קח”י: (רואה אותי בוהה במדכ”א): מה עשינו בימים ההם לפני שהיו לנו את הדברים הללו?
גד”י: (לא מתבלבל, זוכר את ה-xkcd הרלוונטי): השתעממנו נורא!
קח”י: לא נכון, היו לנו דברים כאלו שנקראים ספרים!
גד”י: אני קורא ספר ברגע זה ממש! פעם לא הייתי יכול לקרוא ככה ספר במעלית!
קח”י: (תשובה גנרית כלשהי שפירושה שאתה בכל זאת טועה ואני בכל זאת צודק. תנו לשחקן לאלתר).נו, אז עכשיו אנחנו יודעים מה קורה כשמנסים.
והקומיקס:
מן שחר תרצה בנושא בטוקהאוס תל אביב, 21.12.16 בשעה 21:00. מארגני ההרצאה מציעים שישה כרטיסים (יחידים או זוגיים לבחירתכם) במתנה. אם אתם מעוניינים, כיתבו פה בתגובות וציינו פרטי התקשרות. הבהרה: אני לא מקבל דבר עבור חלוקת הכרטיסים; האחריות על הכרטיסים וההרצאה על מארגניה.
במערכת הבחירות לנשיאות ארה”ב, המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ דיבר על סגירת שערי ההגירה – בין השאר בפני מקסיקנים (“סמים, פשע, אנסים”) ומוסלמים (“עד שנציגי ארצנו יצליחו להבין מה לעזאזל קורה”). מה המדיניות של הנשיא הנבחר לגבי עובדי הייטק, סוגייה שמעסיקה את עמק הסיליקון שמסתמך על ייבוא עובדים מארצות זרות?
לפי ניתוח של ביזנס אינסיידר מספטמבר, טראמפ “רוצה להגדיל את השכר למקבל ויזות H-1B [ויזות שמשמשות עובדי הייטק] כך שחברות יחוייבי לספק עבודות ברמת בסיס לאמריקאים מובטלים, ולאסדר ויזות כמו ה-H-1B בדרישה מהחברות לפנות קודם כל עובדים מקומיים לפני גיוס עובדים מחו”ל”.
“אני חושבת שכל הדברים שנאמרו ע”י טראמפ מבחינת הגירה התייחסו בעיקר למקסיקנים, ולא לסקיל וורקרס [עובדי ידע]”, אמרה ג’ניפר שיר, שותפה מנהלת של “שיר משרד עורכי דין לענייני הגירה”, למפיקת רבע לדיגיטל מיקה נכטיילר. “אבל האג’נדה שלו בקמפיין כן קראה להגביל גם את ההגירה החוקית, וזה יכול באמת להשפיע על מצב עובדי ההייטק, אם הוא יחליט להסדיר את הכמות של העובדים. אני לא חושבת שהמדיניות פונה ספציפית לקהל הזה, אבל נצטרך כמובן לחכות ולראות. אני לא רואה ירידה בכמות האנשים שמביעים רצון להגר לארצות הברית. המסלול של מהגר העבודה בהייטק הוא די קבוע – עוברים לשנה שנתיים, חוזרים לארץ, אחר כך לפעמים נוסעים לפרק זמן ארוך נוסף. אני חושבת שרבים כן חוזרים לארץ אחרי כמה שנים בעבודה בחו”ל”.
כשגולשים חיפשו בגוגל את המילים are Jews, שירות Google suggest/אוטוקומפליט השלים את החיפוש אוטומטית ל-are Jews evil; כנ”ל לגבי נשים, ומוסלמים קיבלו את ההשלמה ל-bad. גיגול did the hol השלים ל-Did the Holocaust Really Happen. החיפוש הזה מציע שאלה שייתכן שהמתגלצ’ים בכלל לא התכוונו לשאול, ומספק תשובה – התוצאה הראשונה היא “עשר סיבות מובילות לכך שהשואה לא קרתה”, פוסט בפורום באתר הנאו-נאצי האמריקאי סטורםפראנט (www.stormfront.org/forum/t553062).
גוגל הסירה את “are Jews evil” שעות לאחר פניית העיתון גרדיאן בנושא, אך סירבה להסיר את הכתבה מכחישת השואה באתר סטורםפראנט.
בתגובה לגרדיאן על “are Jews evil” מסר דובר מטעם גוגל:
תוצאות החיפוש שלנו משקפות את התוכן ברשת. משמעות הדבר היא שלעתים הצגה מקוונת לא נעימה של נושאים רגישים יכולה להשפיע על תוצאות החיפוש שמוצגות לשאילתה מסויימת. התוצאות הללו לא משקפות את הדעות או האמונות של גוגל – כחברה, אנחנו מעריכים גיוון של נקודות מבט, רעיונות ותרבויות.
תחזיות אוטוקומפליט מיוצרות אלגוריתמית בהתבסס על פעילות חיפוש ותחומי עניין של משתמשים. משתמשים מחפשים טווח מאוד רחב של נושאים ברשת – 15% מהחיפושים שאנו רואים כל יום הם חדשים. לאור זאת, מונחים שמופיעים באוטוקומפליט עלולים להיות בלתי צפויים או בלתי נעימים. אנחנו עושים את מיטב מאמצינו למנוע מונחים פוגעניים, כמו פורנו ושיח שנאה, מלהופיע, אבל אנחנו מכירים בכך שאוטוקומפליט הוא לא מדע מדוייק, ואנחנו תמיד עובדים לשפר את האלגוריתמים שלנו.
בחלק הראשון של התגובה, גוגל טוענת שהיא צינור שמעביר את המידע שקיים באינטרנט. בחלקה השני, גוגל סותרת את עצמה וטוענת שהיא כלי תקשורת עם שיקולי עריכה. השיקולים הללו כוללים את הסרת הביטוי “are Jews evil” ואת השארת פוסט הכחשת השואה מהאתר הנאו-נאצי.
מפיקות: אחינעם קפון ומיקה נכטיילר; טכנאי: אלון מגדל; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-13.12.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
וויקיליקס חוגגת 10 🎂 פירצה בחומת האש הסינית 🐉 גלש לאתרי דאע”ש – ונכלא לשנתיים 💣 רבע לדיגיטל
צבי שלגו התגורר ועבד בסין במשך 20 שנה. “כשרק התחיל האינטרנט, הסינים הניחו שהאינטרנט הוא כמו מדינה בפני עצמה”, הסביר למפיקה אחינעם קפון. “הם לא קיבלו את הנחת היסוד שחברות טכנולוגיות יכולות לקבל [חופש מוחלט]. זו פגיעה בהגמוניה השלטונית. בפועל, הם היו חכמים וראו את הנולד. מופיעה הרבה ביקורת על חומת האש הסינית, אבל מול הפשעים הכלכליים והמיניים, מול הסחיטה והאיומים [ברשת], נראה שיש בכך הגיון. למעשה כך מאמינים בסין, החברות הגדולות הן טריטוריה בפני עצמה ופוגעות בהגמוניה. ארה”ב, אנגליה וגם ישראל, על אף האמירות הדמוקרטיות שלהן, קיבלו מערכות הדומות לסיניות כדי לאזן. ההבדל ביניהם הוא שסין לא התיימרה לא לעשות את זה. להפך – היא לא מאפשרת להעביר אתרי אינטרנט בלי עירוב של שלטונות. פייסבוק וגוגל לא הסכימו שלשלטונות יהיו נגישות – כל חברה עם סרבר חותמת על מסמך שהיא צריכה לקבל ומאפשרת למדינה לעשות ניטור וגם כדי לפעול לחסום אם צריך. כל חברה שפועלת בסין בעצם מקבלת את זה על עצמה. כשגוגל ופייסבוק סרבו, [השלטון הסיני] חסם אותן ואיפשר לחברות סיניות גדולות לצוץ. 700 מליון סינים משתמשים באינטרנט, ו-700 מליון במובייל. שוק ענק לכל הדעות. אז גוגל ופייסבוק, כדי להשתתף במשחק שהן כביכול סרבו לשחק, מחזיקות מניות של חברות סיניות. הן לא במשחק אבל משתתפות במשחק בשביל כסף. הן מגמישות את עצמן מול סין”.
חברת PTL Group China, ששלגו ייסד ומיי”ר, מציעה שירות שפותר בעיות תצוגה של אתרי אינטרנט זרים בסין, שנגרמות לרוב בגלל חומת האש הסינית, אשר מצנזרת תכנים שהשלטונות לא רוצים שהסינים ייחשפו אליהם: “החברה שלנו תומכת בחברות בינלאומיות ומתווכת אותנו. אנחנו מזהים שלחברות רבות שמשתמשים בגוגל וביוטיוב ובאפליקציות מערביות יש בעיה בנראות בסין. והם לא מודעים שלא רואים את זה. למשל, אם משתמשים בפונט של גוגל, המשתמש הסיני לא רואה שום טקסט. או לעלות סרטים לא ביוטיוב. את התיווך הזה קשה לעשות כי צריך רשיון עסקי בסין. לכן זו בעצם מערכת שלא באה לפרוץ את החומה הסינית, אלא להתאים אליה. האם הצנזורה כל כך גרועה כמו שמציגים אותה? אני עשרים שנה חי בסין ופועל שם, ומי שחי במדינה לא שלו ועושה עסקים בה, צריך ללמוד מהסינים ולהבין שיש מנטליות אחרת ושיטת שלטון אחרת. מי שחושב שהוא חכם יותר לא יצליח לעשות עסקים בכל מקום. סין מובילה מספר שנים על השוק האמריקאי למשל. הם עושים בית ספר”.
שלגו לא ביקורתי כלפי הצנזורה באינטרנט הסיני, אבל הודה בשיחה בתוכנית שלא היה רוצה לראות צנזורה דומה ברשת ישראל, שאליה הוא חוזר אחרי שנותיו בסין. מלבד זאת, אמר, כל סיני שרוצה בכך יכול לגלוש עם VPN ולעקוף את הצנזורה שם.
הדבר המפתיע היחיד בגילויים של וויקיליקס הוא שאין בהם כל הפתעה. הרי גילינו בדיוק מה שציפינו לגלות, לא כן? השיבוש היחיד היה ברמת מראית העין: לא נוכל עוד להעמיד פנים שאיננו יודעים את מה שכולם יודעים שאנחנו יודעים.
– סלבוי ז’יז’ק, נימוסים והליכות בעידן וויקיליקס
“אני מתעניין מאוד בפוליטיקה של העידן הדיגיטלי”, מספר פעיל החופש הדיגיטלי יואב ליפשיץ למפיקת רבע לדיגיטל אחינעם קפון. “עשור לויקיליקס זו הזדמנות לדון באתר ההדלפות, במיוחד כשעלה שוב לכותרות בעקבות הבחירות בארצות הברית. אני חושב שכולם מכירים את ויקיליקס – זה דבר שלא הכרנו קודם לכן. הם חשפו דברים מאוד גדולים – הסרטון של ההפצצה בבגדד, הדלפות משיחות של הסכמי סחר סודיים וכדומה. ברמה הפרקטית-פוליטית יש לו השפעה, כמו גם במערכת הבחירות האחרונה [לנשיאות ארה”ב]. מעבר לזה, אמנם העיתונות במשך שנים חשפה סודות, אבל לא היה שום דבר בהיקף הזה הזה. חברות גדולות, משרדי חוץ ושלטונות רואים שכל המידע שלהם יכול להגיע לציבור. ולא מדובר רק בהדלפות של האקר רוסי או סיני, אלא אנשים מבפנים, ונגד זה קצת קשה להתגונן. אני חושב שזה משנה את יחס הציבור לארגונים. לא משנה לפעמים מה הפרטים, אלא עצם החשיפה. הציבור מאבד עוד יותר את האמון במערכות”.
בנוגע לאמינות של וויקיליקס אמר ליפשיץ, “העבודה של ויקיליקס היא רציפה ככל ששולחים להם חומרים. אם עושים חישוב, יוצא שבמשך העשור האחרון הם פרסמו בממוצע 3000 מסמכים ביום, כמות עצומה של מסמכים, ואף אחד מהמסמכים לא התגלה כמזויף. זה די מדהים, וזה אומר משהו על שיטת העבודה ועל איך זה פועל – זו עיתונות בלי טעויות, משהו שקשה להגיד על העיתונות שאנחנו חלק ממנה”.
מה השתנה בוויקיליקס מאז היווסדה ועד היום?
ליפשיץ: “לפני עשר שנים ג’וליאן אסאנג’ היה אדם חופשי, היום הוא כבר כמה שנים בשגרירות אקוודור [בבריטניה, שם הוא מקבל מקלט מדיני]. היום יש לויקיליקס יותר כוח ויותר השפעה, היא יותר חזקה מאי פעם. שיטות ההעבודה שלהם לא השתנו. ויקיליקס נראו בעיני שלטונות בהתחלה כגיבורים והיום כטרוריסטים”.
בתוכנית דיברנו עם ליפשיץ על המניעים של מייסד וויקיליקס, ג’וליאן אסאנג’, על הדרישות שהוא מציב בפני העיתונות של ימיני, על הגישות השונה של אסאנג’ ושל מדליף מסמכי NSA, אדוארד סנואודן, לגבי פרסום מסמכים חסויים, ועל האירוע שליפשיץ מארגן לציון עשור לוויקיליקס מחר, ד’ 7.12.2016, 18:45, הירקון 19 תל אביב. תוכנית האירוע:
דר’ עטרה פרנקל פארן – ויקיליקס: הפוליטיקה של הסולידריות
ערן עציון – השפעתה ויקיליקס על הדיפלומטיה
יואב ליפשיץ – קריפטו-עיתונות בעידן פוסט-אמת
עבודת אמנות: קבוצת המדיה ביטניק – משלוח למר אסאנג’
אפרופו וויקיליקס, הנה מגיש ב-CNN מסביר שאסור לנו לקרוא במסמכי וויקיליקס, אלא רק לקבלם מהתקשורת:
אלא שזה לא כל כך מופרך, בעולם שבו אפשר להיכלא על גלישה באינטרנט. ביום חמישי שעבר גזר בית משפט במחוז ארדש בדרום מרכז צרפת שנתיים מאסר וקנס של 30 אלף אירו על צרפתי בן 32, ששמו לא פורסם, על כך שגלש באופן קבוע לאתרים תומכי ארגון הטרור דאע”ש. בצרפת שאחרי פיגועים במערכת המגזין הסאטירי שארלי הבדו ובהיפר כשר בתחילת 2015 ובמרכז פריז באמצע אותה שנה, גלישה לאתר תומך טרור היא פשע, לפי חוק שנכנס לתוקף ביוני השנה.
החוק מחריג את אלו שגלשו לאתרים כאלו “בתום לב”, לצרכי מחקר, לשם יידוע הציבור (למשל, מחקר אקדמי או כתיבה עיתונאית) או למטרות משפטית. האנונימי המורשע לא נהנה מההגנות הללו. במשפטו טען כי “רציתי ללמוד את ההבדל בין האיסלאם האמיתי לאיסלאם המזוייף, עכשיו אני מבין”, כך לפי דיווח ב-France bleu. אולם הוא הודעה שלא קרא על הנושא באתרי חדשות אחרים. המשטרה מצאה תמונות פרו-דאעשיות וסרטוני הוצאה להורג על הטלפון שלו, במחשבו השולחני ועל החסן נייד שלו, דגל דאע”ש שימש כתמונת הרקע של מחשבו השולחני, וסיסמת המחשב היתה “13novembrehaha” (בעברית: “13 בנובמבר חה חה”, התאריך שבו ביצעו הטרוריסטים את המתקפה המשולבת בפריז). בני משפחתו אמרו לבית המשפט שהתנהגותו ומאפייניו החיצוניים השתנו – בין השאר, החל לגדל זקן ארוך.
אבל נציג של בית המשפט מסר לאתר Verge שאין שום אינדיקציה לכך שהאיש התכוון ליזום מתקפת טרור. כלומר, מדובר במקרה הטוב במאסר מנע – סוג של מעצר מנהלי מורחב, ובמקרה הרע במאסר על פשעי מחשבה.
מפיקה: אחינעם קפון; טכנאית: הילה מזרחי; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-6.12.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
פייסבוק לא באמת התכוונה להסביר מחיקת פוסטים ביקורתיים עליה • המשטרה והשופטים ממשיכים לצא”פ לשווא » רבע לדיגיטל
ג’וש בריינר, סגן ראש מערכת החדשות של וואלה, מדבר על צו איסור הפרסום הבזיוני שאסר על פרסום כל פרט מהפיגוע בירושלים, כולל שמו של המחבל, שפורסם בתקשורת הפלסטינית וברשת, ושמותיהם של הנרצחים הישראלים, שפורסמו אפילו בהודעה לעיתונות של המשטרה, שהיא זו שביקשה להוציא את הצא”פ.
רז ציפריס מספר על הדרך שמצא לחמוק מהצנזורים של הרשת החברתית – כשהיה חסום מלעדכן סטטוסים, עדכן את הביוגרפיה שלו ברשת החברתית, עד שפייסבוק חסמה את הפירצה.
פייסבוק, באמצעות משרד היחצנות שלום תל אביב, הודיעה סופית שהיא מסרבת להסביר למה הסירה סטטוסים ביקורתיים נגדה של אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן. טענת החברה בזמנו, שהיא בודקת את המקרים, היתה שקר שנועד להשתיק את הביקורת נגדה.
ציר הזמן:
18.8.2016: דורי בן ישראל פרסם באתר “מזבלה” פוסט ביקורתי נגד פייסבוק. שטרקמן שיתף את הכתבה בטוויטר, ומשם היא נשאבה אוטומטית לפייסבוק שלו.
20.8.2016: שטרקמן גילה שהפוסט נמחק מפייסבוק.
21.8.2016: אחרי הסערה שהמחיקה גררה, שטרקמן דיווח שהפוסט שלו הוחזר. עוד הוא מדווח שפוסט ביקורתי של גולדן נמחק מפייסבוק.
פייסבוק מוסרים לוואלה בתגובה: “אנחנו לא מגיבים לרוב למקרים ספציפיים”. בתגובה לפנייתי הם מוסרים: “אנו כרגע בודקים מדוע הפוסטים המדוברים נעלמו וחזרו [רק הפוסט של שטרקמן חזר; ע”ק]. אנו מתנצלים על כל אי נוחות שנגרמה. כל דיווח נבדק פרטנית על-ידי צוות המומחים הגלובאלי האמון על כללי קהילת פייסבוק ופועל 24/7 ואינו נמצא באחריות פייסבוק ישראל”.
30.8.2016: אני פונה לפייסבוק דרך שלום ישראל ומבקש לקבל עדכון: “בהמשך לפנייה הקודמת, רציתי לדעת אם פייסבוק כבר גילתה מדוע נמחקו הפוסטים, זה שחזר (של שטרקמן) וזה שלא (של גולדן)”. יחצנית פייסבוק ישראל, נועה רון, מוסרת: “בודקת לך את הנושא”, ולאחר מספר שעות: “עדיין לא”.
6.9.2016: שאלתי את רון אם יש תשובה. היא התעלמה.
8.9.2016: כתבתי אימייל לזמיר דחב”ש, מבעלי שלום תל אביב, על התעלמות משרדו משאילתה ששלחתי יותר מחודשיים קודם לכן בנושא אחר שקשור לפייסבוק. בהמשך לכך שלחתי הודעה נוספת לשרשור לגבי מחיקת הסטטוסים, ובה כתבתי: “וגם כאן אפשר כבר להגיד שאתם לא מתכוונים לענות. זה הרבה יותר מכובד ומקצועי מלגרור אותי שבועיים וחצי”. דחב”ש לא השיב, ובמקומו השיבה רון: “היי עידו, אנו לא יכולים לשתף במידע נוסף”.
בינתיים פייסבוק ממשיכה בצנזורה: היום פרסם בן ישראל פוסט ב”מזבלה” על הגמשת מדיניות פייסבוק כלפי תכני עירום והסתה בעלי ערך חדשותי (זאת בעקבות דיון פנימי בחברה על סטטוסים שעסקו במדיניות האנטי-מוסלמית של דונלד טראמפ, שעל פניו מהווים עבירה על תקנון פייסבוק). בן ישראל שיתף את הפוסט בפייסבוק – וזה נמחק.
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: אסף סיטון; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-25.10.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
הטוב, הרע והאלחוטי » רבע לדיגיטל
וויפיי – אינטרנט אלחוטי – זה מאוד שימושי, אבל מלא סכנות. עדי בלינקוב, ראש צוות סקיורטי באיירוןסורס, מפרטת מה הסכנות, ועמית ברקת, שותף ב-SaferVPN, מסביר איך להיזהר.
ומה עושים כשנמצאים בשדה תעופה? נכנסים למפה או לאפליקציה של אניל פולאט, שממפה בעזרת המתגלצ’ים את הרשתות והסיסמאות של רשתות הווייפיי בשדות תעופה ברחבי העולם.
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: עמית פומפס; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-18.10.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
פרסום חוצות ב-20 שקל, נשים מסבות לתכנות ופרלין מריר-מתוק » רבע לדיגיטל
חדש! רסס רבע לדיגיטל
רוצים לקנות פרסום בשלט חוצות אלקטרוני? רועי שיבק מ-Spoteer יספר לכם איך ויגיד לכם שזה לא כל כך יקר. רוצות לעשות הסבה להייטק? תקווה רג’פורקאר תספר לכם איך לעשות את זה, כמו שהיא עשתה בתוכנית App2u של גוגל ועמותת מחשבה טובה. ויערה קלמנוביץ’ בסיפור מתוק-מריר לחג על שטר מזויף שהוביל לשיימינג בפייסבוק שהוביל להצפה של עזרה ותמיכה.
זייפן יקר.
הגעת הערב להתחנה הראשונה ירושלים – The First Station Jerusalem
לחנות השוקולד שלי, יער הקקאו.ביקשת שאמכור…
Posted by Yaara Kalmanovitch on Tuesday, September 13, 2016
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: שון קאמל; סייברמפיקה: סתיו נמר (ביי סתיו, בהצלחה באזרחות); מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-27.9.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net
השמועות בוואטסאפ על שלושת הנערים היו נכונות • מהפכת הטוויטר של מכבי חיפה • אולימפיאדת האופליינים » רבע לדיגיטל
ניר הופמן כתב ב”הארץ” על מנהלה המקצועי של מכבי חיפה, תור-כריסטיאן קרלסן, שמחרים את התקשורת ומדבר ישירות אל האוהדים והציבור בטוויטר ובאינסטגרם – בדומה לראש הממשלה נתניהו; אבל בשונה מנתניהו, הוא מנהל איתם אינטראקציה.
תומר סימון חקר את השמועות שהסתובבו בוואטסאפ על חטיפת שלושת הנערים, וגילה שרובן היו מדוייקות. [עוד בנושא: כך הרשת הביסה את התקשורת במבצע צוק איתן]
אולימפיאדת ריו 2016 מאחורינו, וזה זמן טוב לדבר על המפסידה הגדולים שלה, אומת הרשת. הוועד האולימפי, ארגון שחבריו הם ליטרלי דינוזאורים, מסרב לקבל את ההמצאה שכבשה את העולם בסערה: האינטרנט.
הוועד ידוע בכלליו הנוקשים לגבי שידורי תחרויות הספורט המשונות שלו, שאת הזכויות עליהן הוא מוכר בהמון המון כסף. בתקנון כללי הגישה לעיתונות נכתב כי אסור לשדר חומר אולימפי בשירותים אינטראקטיבים ובשירותי וידאו-לפי-דרישה “שיאפשרו לצופה לקבל החלטת צפייה בתוך ערוץ ולצפות בחומר אולימפי בזמנים ובתוכניות מלבד שידורים כחלק ממהדורת חדשות”.
זו לא המגבלה היחידה על חופש הבחירה של הצופים. מחזיקת הזכויות על שידורי האולימפיאדה בארה”ב היא רשת NBC. לפי דיווח של ה-LA טיימז, צפו בשידורי האולימפיאדה של הרשת 24.9 מיליון אנשים בממוצע בכל ערב, ירידה של 18% לעומת אולימפיאדת לונדון 2012. מי שרוצה לצפות באולימפיאדה בדיגיטל של NBC צריך להיות לקוח משלם של הכבלים או הלוויין, כך שהשירות הזה לא פונה לדור חותכי-הכבלים שצופה בסטרימינג (נטפליקס, הולו ואמזון פריים) או בהורדות (טורנט), או לא צופה באופן קבוע. ובכל זאת, 100 מיליון משתמשים ייחודיים, עליה של 28% מ-2012, צפו ב-3.3 מיליארד דקות במהלך התחרויות, 2.7 מתוכן בשידור חי.
הדילמה של NBC לגבי שידורים מקבילים לברודקאסט היא הרייטינג, שעל פיו נקבעים תעריפי הפרסום. הכנסות NBC מפרסומות בשידורי האולימפיאדה בריו עלו ב-20% לעומת לונדון והגיעו ל-1.2 מיליארד דולר. 10% מהן הגיעו מהשידורים הדיגיטליים, שם תעריפי הפרסום היו גבוהים בעד 50% מאלו שבטלוויזיה, משום שהקהל שצופה באינטרנט צעיר ונחשק יותר על ידי מפרסמים.
הוועד האולימפי הגביל גם את סיקור התחרויות בכלים מודרניים. עיתונאים מכלי תקשורת שאינם בעלי זכות שידור לא הורשו לערוך ראיונות עם ספורטאים בטלפונים סלולריים בתוך המתחמים האולימפיים. תקנון המדיה החברתית לאנשים עם אקרדיטציה (אישור כניסה) התיר להם לצלם וידאו ולהקליט אודיו במתחמים האולימפיים, אבל לשימוש אישי בלבד, לא לשידור ולא לפרסום ברשת, אלא אם התקבל אישור מהוועד האולימפי (אך הותר לפרסם ברשת צילומי סטילז). בתקנון כללי הגישה לעיתונות נאסר גם “השימוש בחומר אולימפי שהומר לפורמטים גרפיים מונפשים כגון אנימציות גיף, GFY, WebM או פורמטי וידאו קצרים כגון ויינים ואחרים”, ובתקנון האקרדיטציה נכתב כי “שידור תמונות באפליקציות שידור-חי (כגון פריסקופ, מירקאט) אסור מתוך המתחמים האולימפיים”.
איסורים אלו פגעו לא רק בעיתונאים (ובשרת הספורט מירי רגב, שפרסמה סרטון עם זוכה המדליה אורי ששון ונאלצה להסירו), אלא גם באומת הרשת, שמקבלת לייב בלוגינג שמשקולות קשורות לרגליו, ואולי גם באולימפיאדה עצמה, שפוגעת באוהדיה ובשיווק החינמי שהם יכולים ורוצים לספק לה.
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאית: נועם הירש; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-6.9.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
Hello World, שלום כיתה א’ » רבע לדיגיטל
האם המסכים, משקפי המציאות הרבודה ושאר הטכנולוגיות שמקיפות אותנו עוזרות לחינוך או פוגעות בו? נדבר עם נדב ברמן-שיפמן, דוקטורנט למחשבת ישראל וכותב הבלוג “לשון אחרת”, ועם ד”ר מייקל לוין ממעבדת החדשנות של Sesame Street (רחוב סומסום).
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: עמית פומפס; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-30.8.16. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
הח”כ ששילם לפייסבוק על קידום פוסט נגד פייסבוק » רבע לדיגיטל
כשנציגים של פייסבוק וגוגל מגיעים לכנסת, הם נשמעים כמו הודעה לעיתונות (הנה ביקור של נציג גוגל, והנה של נציג פייסבוק). אבל כשיו”ר ועדת החוקה ח”כ ניסן סלומינסקי הזמין את שתי החברות לדיון על פגיעה בפרטיות – הנציגים מטעמן לא הופיעו. דיברנו עם ח”כ סלומינסקי על הצעתו לחוק שיגן על הפרטיות שלנו בעולם המקוון.
בואו נעשה חרם על פייסבוק!
– אבל איך אנשים ידעו על זה?
שים מודעה בפייסבוק!
– אין ניסן אתה גאון
(רז קפלן)
סלומינסקי פרסם את הקריאה שלו לחרם על פייסבוק בפוסט בפייסבוק שעליו גם שילם לפייסבוק כדי לקדמו בקרב הגולשים. בהקשר הזה דיברנו עם תומר אביטל מ-100 ימים של שקיפות, שחשף את כספי הקשר עם הציבור שהפוליטיקאים מממנים באמצעותם קידום תכנים בפייסבוק – 366 אלף שקל ב-2015 (לא כולל שרים). אביטל טוען שהקידומים הללו הם לא בהכרח קשר עם הציבור, ולפעמים מהווים פרסומת לאותם פוליטיקאים.
עורכת: מיקה נכטיילר; טכנאי: עומר לוי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-16.08.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net
הפסקת פרסומות מיד – שאל אותי כיצד » רבע לדיגיטל
• • »
שיין (Shine) נוסדה כחברת אנטיווירוס, וכיום נלחמת באותה דרך בפרסומות, שאותן היא חוסמת ברמת ספק התקשורת. דיברנו עם רועי קרתי, סמנכ”ל השיווק שלה, שאומר שהוא מקווה שהחברה תוכל להציע את השירות למשתמשים ישראליים בהקדם.
ניסוי: גלישה בניו יורק טיימס ללא חוסם פרסומות
פורבס ביקש מהגולשים לכבות את גולש הפרסומות – והגיש להם נוזקה
עמית סרפר מחברת סייבריזן גילה את OSX.Pirrit, וירוס שמשתלט על מחשבי מק וגורם להם להציג פרסומות מפוקפקות למשתמשים. הדוח המלא שלו זמין כאן [פדף], וכאן הוא מספר איך גילה את האנשים שמאחוריו.
רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. עורכים: מירון ששון ומיקה נכטיילר; טכנאית: הילה מזרחי; סייברמפיקה: סתיו נמר; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-02.08.2016ארכיון התוכנית; פניות לתוכנית: reva@room404.net