למה משמח אותי ששישה פופאפים של אייפורקס קפצו עלי מאתר גלובס

אני גולש בזמן האחרון בדפדפן חדש שלא נגעתי בהגדרותיו ולא התקנתי עליו תוספים, ולכן נחשף לכל הזוועות שבדרך כלל נחסכות ממני – סרטונים באוטופליי, פלאש ופרסומות בפופאפים. לפני כמה ימים הצעתי ליידע את המפרסמים בשיטת הפרסום המטרידה הזאת שהם מבזבזים את כספם, באמצעות בזבוז כספם על ידי מילוי טפסי ההצטרפות שמופיעים בפופאפים בהערות נגד פרסום בפופאפים. זאת מתוך הנחה שהם משלמים לאתר שבו פרסמו על כל ליד, כלומר כל לקוח פוטנציאלי שמילא את הטופס.

לא ציפיתי שזה ישפיע מיד או בכלל, אבל בטח שלא ציפיתי שזה יעשה את הפעולה ההפוכה ויגביר את מבול הפופאפים. זמן לא רב אחרי שמילאתי טופס של הפופאפיסט המתמיד iForex בתלונות על פופאפים, נכנסתי לאתר גלובס, שממנו קפצו עלי שלושה פופאפים, שלושתם של אייפורקס. סגרתי את שלושת החלונות וניסיתי להמשיך בחיי. מאוחר יותר נכנסתי לכתבה נוספת בגלובס, והפעם קפצו עלי שישה פופאפים – כולם של אייפורקס.

הבשורה הטובה היא שאייפורקס/גלובס כנראה לא יודעים לעקוב אחרי הגולשים או להשתמש במידע שנאסף ממעקב כזה, ולכן לא זיהו שכבר נחשפתי למפרסם הזה ואפילו ביצעתי איתו אינטראקציה. הבשורה העוד יותר טובה היא שכשאני עובד עם דפדפן משופצר, חוסם הפופאפים עובד ברוב המקרים, מה שהופך את ששת הפופאפים שניסו להקריס לי את הדפדפן היום לבעיה של אייפורקס ושל גלובס, שלפחות אחד מהם מפסיד מזה כסף.

טופס יצירת קשר באתר מועצה אזורית שער הנגב מאפשר לבחור בין פנייה כללית

אם יש רק אפשרות פנייה אחת – “פנייה כללית” – בשביל מה לציין אותה, ועוד לשים אותה בתפריט גלילה? מה אתם, הוט?

ואם יש כל כך הרבה מקום ריק בעמוד, למה לדחוס את הטופס לפינה ולעשות את שדה תוכן הפנייה כל כך קטן ובלי אפשרות להגדיל אותו במתיחה?

גוגל פיתחה בוט שמנצח אנשים ב”גו”, פייסבוק עדיין לא פיתחה אדם שיודע לבנות טופס דיווח נורמלי

פייסבוק, אם בדיווח על מודעה בעייתית נתתם לי לבחור מבין מספר סיבות ובחרתי בסיבה “משהו אחר”, הכוונה היא שאף אחת מהאפשרויות למעלה לא מתאימה, אז תודה שנתתם לי לבצע את תת-הבחירה “אף אחת מהאפשרויות למעלה”. עכשיו בבקשה תמצאו את העובד שאיפיין את טופס הדיווח הזה ותסבירו לו שהוא ירד בתחנה הלא נכונה, קריית הממשלה זה ברחוב קפלן מול מחנה הקריה.

בזק ביום האישה: אומרת ש”את צודקת. נקודה”, חולקת על שתי נשים, קורצת לאחת ומתעלמת מאחרת

חברות מסחריות לא צריכות להשתתף בימי חג ומועד, אבל הן לא מצליחות להתאפק, וביתר שאת מאז שבראו לעצמן ישויות וירטואליות ברשתות החברתיות, כפי שאבחן ג’ון אוליבר. בזק התעקשה לחגוג את יום האישה הבינלאומי, ועשתה זאת גרוע, כצפוי, ואז החמירה את המצב בדיאלוג עם הגולשות.

חברת התקשורת התחילה רע כשרידדה את האירוע המורכב לאמירה קצרה, קלישאתית, מביכה ומבזה – “את צודקת. נקודה.”, שאותה פרסמה כתמונה עם לוגו החברה וסיסמתה, ולצדה את הסטטוס “תכלס. יום האישה שמח!”

ואם לא די בכך – ולבזק לא די בכך – בזק אפילו לא עומדת מאחורי האמירה-שנהוג-להדפיס-על-ספלי-קפה-שקונים-בחנויות-פופ-גרועות שגאוני הפרסום והשיווק שלה הגו. כששתי גולשות כתבו שהן שוקלות להתנתק, נציגת בזק בשם נטלי לא קיבלה את דבריהן הצודקים, נקודה, אלא ניסתה להוציא מהן פרטי התקשרות כדי שתוכל לשכנען לחזור בהן מכוונת הנטישה. את צודקת, נקודה, אלא אם את רוצה להתנתק מבזק.

השתיים ביקשו להתנתק במחאה על הפוסט המביך. “באמת שוקלים להתנתק. נקודה”, כתבה ירוס אפרים, ואז הסבירה לנציגה נטלי: “חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח מה זה כאילו יש לכם תגובות להכל חחח . באיזה קטע ההערה השוביניסטית הזו ?”. אורי גבעתי סירבה לשלוח את פרטיה בהודעה פרטית והסבירה: “הייתי שמחה אבל בעלי לא מרשה לי לשלוח הודעות לבד:(“. הפרופיל של בזק השיב לה בתגובה סמיילי קורץ.

שאלה מפורשת על השוביניזם של בזק, שהעלתה עדי איינבינדר – “אז למה חילקתם לעובדות שלכם ספר מתכונים?” – לא נענתה בבקשה לשליחת פרטי התקשרות ולא בקריצה – היא לא נענתה בכלל.

אם אתן נשים ולקוחות של בזק ויש לכן תלונות על השירות, על החיובים או על כל היבט אחר בהתנהלות החברה, אודה לכן אם תכתבו זאת בתגובות לפוסט שאומר “את צודקת. נקודה.”, ותספרו לי אם בזק קיבלה את דבריכן או ניסתה להתווכח.

כל אחד נהיה לי פה קרטוגרף: כך תקבעו שמות רחובות בווייז

בירושלים היה רחוב בשם ענבר לדרמן, ע”ש מתכננת ערים בשם זה. ועדת השמות של עיריית ירושלים מעולם לא קיבלה החלטה לקרוא את הרחוב על שמה – מי שעשתה זאת היא חברת מפה, שבה עבדה לדרמן לפני יותר מעשור וחצי. חברות קרטוגרפיה מכניסות בכוונה שגיאות במפות שלהן, כמו שגיאות כתיב ושמות מומצאים, כדי לאתר העתקות לא מורשות של מאגרי המידע שלהן – אם אפליקציית מפות תציג את הרחוב ענבר לדרמן, חברת מפה תדע שהאפליקציה משתמשת במאגר המידע שלה, משום שאין מקור אחר לשם המומצא הזה. משם הגיע רחוב לדרמן לגוגל מפות ולאתר ולשלטי התחנות של חברת אגד, ששניהם מסתמכים על מפות חברת מפה. על סיפורה של לדרמן דיווח בשנה שעברה דוד אסף בבלוגו “עונג שבת”.

גם רחוב שדרת האחוזה באפרת לא באמת נקרא כך. אדם שבית העסק שלו ממוקם באותו רחוב – יותר שביל עפר המתפתל בין כרמים מאשר רחוב – פרסם אותו עם שם הרחוב המומצא. ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, הסתקרן, חיפש בווייז וגילה שהרחוב אכן נקרא כך באפליקציית הניווט, אף שרשמית זה לא שמו, כי אין לו שם. הוא פנה לווייז, אבל בחברה, ששייכת לגוגל, לא הסבירו לו איך זה קרה ולא טיפלו בפנייתו. החברה גם לא הגיבה לתוכנית “יהיה בסדר” בגלצ, שדיווחה היום על הסיפור.

שמות הרחובות בווייז לקוחים ממקורות שונים, בהם שירותי מפות מקצועיים כדוגמת “מפה”, ומהיישום הווייזי, הוויקיפדי הוויקי במהותו, “עורך המפה“, שדרכו משתמש ווייז יכול לתרום ולערוך תכנים. כך, כנראה, הכניס אותו בעל עסק את השם “שדרת האחוזה” לווייז, ומאחר ששדרת האחוזה היא שביל עפר צדדי ללא שם בישוב קטן, היא הצליחה לחמוק מעיניי קהילת המיפוי, מה שלא סביר שהיה קורה אם מישהו היה מנסה לתת שם, או לשנות שם, לרחוב גדול בישוב גדול. בנוסף, כפי שהסביר בפייסבוק של “יהיה בסדר” מעין בן-דרור, שציין שהוא “כותב בשם קבוצת מנהלי האיזור בוייז שיושבים שעות ובודקים כל פניה ופניה וגם מאזינים לכם עכשיו.. [בשידור בגלצ; ע”ק]”, “לכל רחוב ישנה רמת נעילה…כבישים מרכזיים נעולים ברמה גבוהה יותר וכו'”.

בן-דרור הסביר כי הפתרון לשיום השקרי פשוט: “כל שעליו (או על כל משתמש אחר) לעשות הוא ללחוץ לחצן ימני-בעיה במפה. יש סיכוי מצוין שייענה עוד באותו היום או מקסימום למחרת…”.

בשנה שעברה גילתה הגולשת עדן קפלן בקבוצת הפייסבוק “כועסים בכעסך” כי בית הספר הדו-לשוני בירושלים, שפעילי להב”ה שלמה הציתו, מכונה בווייז “בית הספר הדו לשוני ימח שמם”. ווייז לא הגיבו לי עד היום, אבל “הארץ” דיווח אז שווייז מסרה שהנושא הובא לתשומת לבה ותוקן מיד, וכי מקור בחברה אמר שהכתובת נוספה על ידי אדם שהיתה לו סמכות להוסיף כתובות לאפליקציה ושאותו משתמש נחסם כעת.

עוד בית ספר שזכה להתנכלות בווייז הוא אבני חושן בשוהם, שמכונה בווייז “הבני חושן הבית ספר המחורבן”, כפי שדיווחה היום הגולשת גל אבירן בפייסבוק של “יהיה בסדר”.

שחרור חבילה מהמכס: מחזה אבסורד קישוני שהיה באמת, למרבה הצער

---

---

רצף האירועים הבא התרחש לפני מספר שעות.

————

– סליחה, איפה זה בניין ממן?
– שמאלה וישר עד הסוף
– אבל אין פה שמאלה
– אז ימינה ושמאלה ואז שוב שמאלה ועד הסוף
– המממ… אוקיי. ואפשר לחנות שם?
– בטח, תגיד לשומרת היא תפתח לך
– תודה

————

– שלום, אפשר לחנות פה? רק באתי לאסוף משהו קטן מהמכס
– לא, אי אפשר. שמאלה וימינה
– אבל כבר נסעתי שמאלה, ואין שם ימינה, זה אין כניסה
– אז שמאלה ושמאלה
– חחחח… אוקיי… תודה

————

– היי שוב, נסעתי שמאלה ושמאלה, ושוב הגעתי אלייך. אולי אפשר בכל זאת להיכנס לכמה דקות? אני רק אוסף חבילה
– אי אפשר. שמאלה, ואז הרבה ישר, ואז בסוף שמאלה – יש חניון
– אוקיי תודה

————

– הלו? שלום, זה המוקד של החניון?
– כן, מה הבעיה?
– הגעתי לחניון, והכפתור של המחסום לא עובד, אי אפשר להיכנס
– צריך ללחוץ על הכפתור
– כן, לחצתי על הכפתור, הוא לא עובד, ויש פה את הטלפון שלכם
– והכפתור לא עובד?
– לא, בשביל זה התקשרתי
– תלחץ על הכפתור, ואם לא עובד אז תנסה מהכניסה השניה. היא מוסתרת מאחורי המשאית.
– מאחורי איזה משאית? אה, המשאית. טוב, אני אנסה, תודה. ואיפה משלמים?
– במכונות ביציאה
– אפשר באשראי?
– בטח, מזומן או אשראי
– תודה

————

– שלום, איפה נכנסים פה למכס? אין פה שלטים!
– מצד שמאל, תקיף את הבניין, נכנסים מאחורה
– תודה

————

– שלום, איפה הכניסה למכס?
– מהצד השני, פה זה המחסן, נכנסים מקדימה
– אבל אמרו לי מאחורה
– פה זה המחסן
– טוב, תודה

————

– שלום, פה זה המכס? באתי לאסוף חבילה
– כן, תשב בכסאות מימין, יפנו אליך
– תודה

כעבור 7 דקות

– סליחה, אתם חושבים שהתור הזה מתקדם?
– זה לא תור
– אבל אמרו לי לשבת פה לחכות
– (פקידה מנפנפנת מרחוק לגשת אליה) מה הבעיה?
– באתי לאסוף חבילה. התקשרו אליי ואמרו שיש לי פטור ממכס, שסתם עצרו אותי, ושאני יכול לבוא ופשוט לאסוף
– שילמת את הקנס?
– לא, אין קנס, זה פטור ממכס. אמרו שזה יהיה כתוב במחשב, שאני רק צריך לשלם על האיחסון
– ואיפה הקבלה על הקנס?
– אין קנס אני אומר לך, רק תשלום על האיחסון. תסתכלי במחשב
– אבל אתה צריך לשלם על האיחסון של החבילה
– כן!! אני יודע! כמה אני צריך לשלם?
– פנינההההה!!!! הבחור אומר שיש לו פטור. כמה קנס אני מחייבת אותו?
– הוא שילם קנס??
– (לחשושים… “קבלה”…. “מחשב”… “קנס”… “סווטלנה”… “קנס”…)

כעבור 4 דקות

– טוב, אנשים עם פטור זה לא פה זה אצל קובי
– מה קובי? אז בשביל מה חיכיתי? איפה קובי יושב?
– מאחורי החלון, תלך שמאלה
– זה לא קיר?
– ימינה, תלך ימינה, במשרד
– תגידי, כולם פה היו ביום חופש מהגן כשלימדו כיוונים?
– מה?
– לא משנה. לחכות לקובי או להיכנס?
– אתה לא רואה שהוא עם בן אדם? תמתין בבקשה
– תודה

כעבור 16 דקות

– סליחה שאני מתפרץ, אתה קובי? באתי רק לשחרר חבילה שיש עליה פטור, ואני קצת ממהר
– אז למה לא אמרת קודם?
– אמרו לי להמתין, שאתה עסוק
– תיכנס, תיכנס, אני אטפל בך מיד. שב, שיחה קצרה בטלפון ואני איתך
– תודה

כעבור 17 דקות

– כן, אני איתך
– באתי לאסוף חבילה. הנה הטופס, ובמחשב כתוב שיש לי פטור. ואני ממהר.
– אבל לא כתוב פה פטור
– אני יודע, זה כתוב ב-מ-ח-ש-ב
– אה, זה במחשב. חכה, אני אשאל את פנינה
– ד”ש לפנינה.
– מה?
– לא משנה.

כעבור 7 דקות

– אתה לא צריך לשלם קנס! יש לך פטור. רק 51 ש”ח עמלה.
– אני יודע. מה עכשיו?
– תלך לאשנב, הם ישחררו לך את זה.
– תודה

————

– שלום, שילמתי את העמלה ואמרו לי שכאן משחררים לי את החבילה
– כן, זה כאן. תצא החוצה לאשנב השני, שם משחררים לך
– אז זה לא כאן, זה שם
– מה?
– לא משנה, תודה

————

– שלום, כאן משחררים לי את החבילה?
– כן, זה כאן. בהמשך, יש עוד דלפק, שם משחררים
– תודה

————

– שלום, כאן משחררים לי את החבילה?
– איציק!!!! תביא את המלגזה

כעבור 8 דקות

– זה החבילה שלך?
– לא.
– איציק!!! תביא את המלגזה

כעבור 4 דקות

– זה שלך?
– כן, תודה. ברוך השם.
– בבקשה, יום טוב.

(הליכה לאוטו עם חבילה ביד, גשם שוטף, ללא מטריה)

– הלו, שלום, זה המוקד של החניון?
– כן
– אמרתם לי קודם שאפשר לשלם במכונות ביציאה, אבל אין פה מכונות
– מי אמר לך?
– לא יודע, הבחור
– לא יודעת מה אמרו לך. צריך לשלם ליד השומרת
– אבל כרגע הלכתי מהשומרת לאוטו 5 דקות בגשם! אתם אמרתם לי שזה ליד היציאה!
– לא יודעת מה אמרו לך. צריך לשלם ליד השומרת
– תודה

————

– שלום, פה משלמים על החניה?
– יש מכונה מסביב, מאחורי הדלת
– כדאי לכם גם לשים עליה ענפים ולצבוע אותה בחאקי, זה יסתיר אותה עוד יותר טוב
– מה?
– לא משנה, תודה

————

– סליחה, אבל המכונה לא מקבלת אשראי
– שטרות ומטבעות
– אבל שאלתי במוקד, ואמרו לי שאפשר באשראי
– שטרות ומטבעות
– אבל יש לי רק אשראי, או שטר של 200, והיא לא מקבלת
– אני לא יודעת מה להגיד לך. שטרות ומטבעות
– 200 זה לא שטר?
– אין לך מנוי לחניון?
– לא, רק באתי לאסוף חבילה
– אז למה לא אמרת קודם? הייתי נותנת לך להיכנס עם האוטו
– אהההההה!!!!! אמרתי! פעמיים!!! ואת אמרת שאי אפשר!!!! ושאני אסע שמאלה ושמאלה!! אמרת פעמיים!!!!
– באמת?? כי אתה לא אמרת לי
– לא אמרתי לך מה???!!!!
– טוב חכה אני אביא עודף

כעבור 6 דקות

– בבקשה, הנה פרטתי לך שטרות למכונה
– תודה באמת
– בבקשה, שמחתי לעזור, שיהיה לך יום נעים
– שיהיה לך יותר אייקיו
– מה?
– לא משנה, יום נעים גם לך, ביי
– ביי חמוד

---

דלד דותן הוא איש הייטק תל אביבי, הומוסקסואל ומוזיקאי מוצהר. לדבריו, הפוסט, שהתפרסם במקור בפייסבוק, אמין למדי ומתאר את חוויות היום – אולי לא אחד לאחד, אבל מספיק קרוב. הוא מסרב לומר מה יש בחבילה

---

קדושת כיפור בסלקום טי.וי: ערוץ הספורט, מוזיקה, ערוצים זרים וכתבות וידאו

סלקום הודיעה שתשבית את שידורי סלקום טי.וי במהלך כיפור, למרות שהיא לא מחוייבת לכך, בנימוק ש”חברת סלקום מכבדת את קדושת יום הכיפורים”. אבל לקוחות דיווחו שהחברה השביתה את השידורים באופן חלקי, מה שהופך את המהלך למטומטם – סלקום הצליחה גם לעצבן את הלקוחות שמעוניינים לצפות בשידורים, על ידי פגיעה בחוויית הצפייה שלהם, וגם לצאת לא אמינה מול הלקוחות שומרי המצוות/מסורת, שעבורם נעשה מהלך ההשבתה.

שמבה דוי דיווח, כמה שעות לתוך כיפור, שהשירות עובד אצלו על הטאבלט, ואף הציע הצעה לא-מפתה: “מוכן לצפות במהיר ועצבני 6 דרך סלקום טיוי ולעשות לייב טוויט עבור מי שאצלו זה לא עובד”.

נעמה יוגב דיווחה שערוץ “ווליום” בסלקום טי.וי, שהוא בעצם VOD של מוזיקה, פעל כרגיל לאורך החג.

שחר טל דיווח שאפשר לצפות בתוכן שנמצא ב”צפיה אחרונה”. כלומר, מי שהתחיל לראות עונה של סדרה מסויימת יכול היה להמשיך לצפות בה גם במהלך כיפור.

שי ניב דיווח שסלקום טי.וי השאירו את ערוצי CNN ונשיונל ג’אוגרפיק פתוחים, וכן את ערוצי האינטרנט, ובהם תכנים מגלובס, כלכליסט, וואלה, מאקו, יוטיוב וגוגל.

עוד סיפר ניב כי תכני ה-VOD של ערוץ הספורט נותרו פתוחים, “אז כרגע”, עדכן בזמן אמת, “אני רואה מארסיי נגד ליון בכדורגל.. כדורגל זה כשר”.

בשנה שעברה שאל גילעד נס את השאלה הבאה על יס וסרטן האיידס והוט:

מדוע לא דורש שר התקשורת מהוט ויס, שתי חברות מסחריות, להחזיר למנוייהן את חלקו הפרופורציוני של התשלום על שירות ה-VOD החודשי, לאור העובדה שהוא אינו זמין להם כלל במשך יממה לפחות. כאשר לקוח חדש מתחבר לחברה סלולרית, ספק אינטרנט או טלוויזיה, או מתנתק מהם, הוא מחוייב או מזוכה בתשלום הפרופורציוני לצריכתו באותו חודש. אם החליטה המדינה למנוע מהצרכנים שירות שכזה במשך יממה, מדוע הצרכנים עדיין משלמים עליו?

השאלה הזאת רלוונטית גם השנה, ועוד יותר לגבי סלקום, שממשיכה להפעיל טלפוניה ואינטרנט בכיפור אבל מתנדבת לכבות את הטלוויזיה ללקוחותיה, שלהם היא מסבירה שהם “צופים בתכניות שאתם אוהבים בטלוויזיה, בטאבלט ובסמארטפון בכל זמן שתבחרו”, אלא אם הם בוחרים לצפות בכיפור.

אני מעריך גם שצפויה תביעה ייצוגית נגד החברה על השבתת השירות.

(צילומים: שחר טל, שי ניב)

סלקום טי.וי: בכל זמן שתבחרו (*סגור בכיפור)

יום כיפור, שבו המדינה כופה-דתית סגירת מקומות בילוי ושירותי טלוויזיה רב-ערוצית על אנשים שאינם שומרי מצוות, האינטרנט הוא מקום טוב לחילונים להשלמת מרתוני צפייה בסרטים וסדרות שהצטברו במהלך השנה.

בסוף השנה שעברה הושק שירות הטלוויזיה הרב-ערוצי האינטרנטי המשמעותי הראשון בישראל, “סלקום טי.וי” של חברת התקשורת סלקום-נטוויז’ן-013, שמשלב את השידורים החופשיים של ערוצי עידן פלוס ושידורי צפייה-לפי-דרישה (VOD), חלופה מצומצמת וזולה יותר לחבילות המנופחות והיקרות של סרטן האיידס הוט ויס.

לפי אתר סלקום טי.וי, אתם הלקוחות “צופים בתכניות שאתם אוהבים בטלוויזיה, בטאבלט ובסמארטפון בכל זמן שתבחרו”. אלא אם הזמן שתבחרו הוא יום כיפור, אז יוחשכו המסכים של הטלוויזיה, הטאבלט והסמארטפון של סלקום טי.וי, כפי שמדווח האח אהודק בנקסטר.

יחצנית סלקום, יפעת רובינשטיין ממשרד רני רהב, מסבירה:

חברת סלקום מכבדת את קדושת יום הכיפורים ומפעילה רגולציה עצמית מותאמת לחוק, במסגרתה החברה פועלת כמקובל במתכונת יום כיפור ומפעילה חסימת שידורים שתחל באופן הדרגתי בערב יום כיפור בשעה 16:00.

[עדכון] לשאלת קורא, שאלתי איך נוהגת סלקום בימי הזכרון (ט’ באב, יום השואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל), שבהם ערוצי הטלוויזיה וספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית הוותיקים מושבתים או משדרים שידורים משעממים מותאמים. רובינשטיין השיבה:

גם במועדים אלה החברה הפעילה רגולציה עצמית והתאימה את השידורים בדומה לחברות האחרות.

[\עדכון]

(את קדושת השבת חברת סלקום דווקא לא מכבדת, ומחלל שבת, כידוע, מות יומת. גם את קדושת יום כיפור סלקום לא באמת מכבדת, אחרת היתה מכבה גם את שירותי הטלפוניה שלה, צמה, לובשת נעליים מבד והולכת לבית כנסת להתפלל ולכפר על חטאיה. אלא שסלקום היא לא בנאדם, אלא גוף למטרות רווח, וזה משונה לשמוע שגוף למטרות רווח מתעסק בענייני קדושה, ועוד כופה על לקוחותיו קיום מצוות במקום לספק להם את השירותים שעליהם שילמו).

לגבי הטענה על רגולציה עצמית מותאמת לחוק – ובכן, גם כאן יש פער בין התגובה לבין המציאות. דובר משרד התקשורת, ד”ר יחיאל שבי, מוסר כי אין חוק או תקנות שמונעים מסלקום טי.וי לפעול ביום כיפור, בניגוד לחוקים ותקנות הכופים זאת על ערוצי טלוויזיה ועל יס והוט. “השידורים באינטרנט לא מוסדרים, להזכירך”, הוא כותב לי. “בוועדה החדשה שתוקם בקרוב בהשתתפות נציגי הממשלה ידונו הסוגיות בשוק השידורים”.

גם אם כיבוי הערוצים בשידורחב, ערוצים 1, 2, 9, 10, חינוכית והכנסת, מוצדק בשם השמירה על הממלכתיות והפרהסיה (אף שאין פרהסיה בטלוויזיה, שאדם בוחר אם להכניס לביתו ואם להדליק או לכבות), וכיבוי הערוצים בשידורצר (ערוצי הבית של יס וסרטן האיידס הוט) מוצדק בשם חופש הדת של העובדים שמעוניינים לא לעבוד בכיפור (אם כי ודאי יש כאלו שאין להם בעיה עם זה, ובהם חילונים ולא-יהודים), כיבוי שירותי ה-VOD הוא כפייה דתית לשמה – מטעם סלקום, על לקוחותיה.

שירותי טלוויזיה שלא סגורים בכיפור הם נטפליקס (ניתן לצפות בארץ בתשלום באמצעות שירותי הסוואת מיקום), טורנטים ופופקורן טיים. שניים מהם בחינם, ושלושתם לא כופים על משתמשיהם שמירת מצוות. צפייה נעימה.

לכל איש יש שם חוץ מלמנכ”ל הוט מובייל ולכן נציגת השירות לא יכולה למסור לי אותו

נציגת שירות הוט מובייל: הוט מובייל שלום מדברת שםנציגה, איך אפשר לעזור?

אני: שלום. אני צריך את השם של המנכ”ל שלכם.

נציגה: לא יודעת. מה אתה צריך?

אני: את השם של המנכ”ל.

נציגה: לא יודעת. לא רשום לך באינטרנט?

אני: לא.

נציגה: שניה.

[מוזיקת מעליות, מוזיקת מעליות, מוזיקת מעל—]

נציגה: אני לא יכולה למסור לך שם של המנכ”ל.

אני: תודה.

[עדכון 4.9.2015] לפני עשר שנים, מנכ”ל סלקום אז עמוס שפירא פרסם בציבור את המספר האישי שלו – כלומר, בפועל, את המספר של מי שמקבל עבורו את השיחות – ואמר שלקוחות לא מרוצים מוזמנים להתקשר אליו:

המספר הסלולרי שלי הוא 052-3669999, ואין לי בעיה אם לקוחות סלקום יתקשרו אליי. אני מאמין כי הלקוחות שיגיעו אליי הם אלה שלא הצליחו לקבל שירות ממצה ממרכז השירות של החברה. מנהל שיושב רק מול המחשב אינו יכול לנהל ארגון. אני מאמין שהמנכ”ל הוא איש המכירות והשירות העליון של החברה.

עכשיו נסו למצוא את המספר של מנכ”ל הוט מובייל באתר החברה. אני מתבדח, כמובן. נסו למצוא את שמו ותמונתו. תפסתם אותי, אני שוב צוחק. נסו למצוא חברה שאם אינה מתייחסת ברצינות ללקוחותיה, לפחות לא משתינה עליהם סמליות בוטה ישר מהמקפצה.

הוט מובייל הטרידו אישה בטלפון: “אנחנו לא מורידים אותך מהמאגר עד שתצטרפי אלינו. יש לך זמן לחשוב על זה עד הפעם הבאה שנתקשר”

נציגי מכירות של הוט מובייל, חברה שאם הייתם במגע איתה או עם חברת האם שלה הוט אני ממליץ לחטא את המקום בבנזין בוער, מטרידים את אורה דרוקר. כך היא סיפרה אתמול בפייסבוקה:

המאפיה של הוט מובייל: היום בפעם ה-800 התקשרה אלי מחסום נציגת טלמרקטינג דוברת רוסית מטעם הוט מובייל. כרגיל, ביקשתי שיפסיקו להתקשר אלי וניתקתי. נציג נורמלי היה מבין את הרמז, אבל הגאון הזאת התקשרה אלי שוב מיד כדי להמשיך את השיחה. ביקשתי שיורידו אותי מהמאגר שלהם. בתגובה היא ענתה לי: “אנחנו לא מורידים אותך מהמאגר עד שתצטרפי אלינו. יש לך זמן לחשוב על זה עד הפעם הבאה שנתקשר” וניתקה.
וואו. באמת? יצאתם מדעתכם? אתם עד כדי כך מתחננים שיתבעו אתכם? לא מספיק שאתם משתמשים במאגר לקוחות לא ממש חוקי שקניתם, אז אתם גם כופים את עצמכם על אנשים תמימים כמו מאפיונרים? הגיעו מים עד נפש.

נציגה רשמית של הוט לא מסתפקת בהטרדה של דרוקר, אלא גם אומרת במפורש שההטרדה תימשך עד שדרוקר תשלם. אם אתם תטרידו מישהו בטלפון ותגידו לו שלא תפסיקו עד שהוא יתן לכם כסף, אתם כנראה תמצאו את עצמכם בתחנת משטרה. בדקתי באתרי החדשות ולא ראיתי דיווח על כך שמנכ”ל הוט מובייל, יעקב נדבורני ישעיהו רוזנברג, או מנכ”לית חברת-האם הוט, טל גרנות-גולדשטיין, נחקרו אתמול בחשד להטרדה או הוצאת כסף בדרכים לא כשרות.

פחות משעה אחרי פרסום התלונה, בוט שירות הלקוחות של הוט מובייל הגיע לסטטוס והקיא נוסח של התגובה הקבועה, שמבקשת מהמתלונן לכתוב את התלונה שלו בטאב שירות הלקוחות (אפליקציה של חברה צד ג’, שבתנאי השימוש דורשת מהמתלוננים לתת לה גישה למידע פרטי עליהם שאין צורך בהם לשם טיפול בתלונה). עם זאת, יש בתשובה של הבוט מעין הודאה באשמה: “היי אורה, קראנו את הפוסט שלך וצר לנו על חוסר הנעימות שנוצר. על מנת שרכזת שירות תוכל להסיר את פרטייך מהמאגר, אנא פני אלינו בהודעה לטאב שירות הלקוחות ונוכל לסייע בהקדם”.

דוברת הוט מובייל, שירי קריספין, מסרה לי בתגובה: “מדובר בנציגה מטעם משווק חיצוני של החברה שפעלה על דעתה. חשוב לציין כי ההתנהלות אינה על פי מדיניות חברת הוט מובייל. הנושא טופל באופן מיידי”.

התגובה הזאת היא מופת של ניהול משברים: זה טופל מיידית. זו לא המדיניות שלנו. זה בכלל לא אנחנו, זו חברה חיצונית. לא לקחנו את הכד. הוא היה שבור כשלקחנו אותו.

לגבי המדיניות: לאישה שעברה הטרדה טלפונית בנסיון להוציא ממנה כסף, זה בכלל לא משנה מה המדיניות. זה מה שהנציגה של הוט מובייל עשתה בפועל.

לגבי החברה החיצונית: אה, אם זו חברה חיצונית זו בכלל לא אשמתכם, הוט מובייל, ואני ממש מתנצל שבזבזתי את זמנכם. אפשר לקבל את הפרטים של החברה החיצונית הזאת?

“זה משווק חיצוני שעובד איתנו. אנחנו מבצעים את הבירור מולו”, מסרה קריספין. נסיון נוסף לברר מה שמו הושב ריקם: “נשמור על כבודו ונחסוך לו את הפרסום. בסוף הוא נותן שירות שלנו ובאחריותנו”.

אם זה באחריות הוט מובייל, למה החברה בכלל מוסרת בתגובתה שזה משווק חיצוני? למה היא חושבת שיחסי הקבלן-מקבלן שלה מעניינים את המתלוננת?

לגבי הטיפול המיידי: מיד אחרי קבלת התלונה, נציג של הוט מובייל התקשר לאישה, התנצל והציע לה פיצוי כחלופה להגשת תלונה במשטרה ותביעה אזרחית, ובמקביל הודיעה הוט מובייל לכל עובדי השיווק שלה שאסור להם יותר להטריד אנשים בטלפון, ובוודאי שאסור לדרוש מהם כסף עבור הפסקת ההטרדה. כלומר, זו המשמעות של טיפול מיידי. בפועל, יתכן שהחברה אכן הבהירה למשווקים שלה שאסור להם לעבור על החוק, אבל לא רק שלא הוצע למתלוננת פיצוי – החברה אפילו לא יצרה איתה קשר.

[עדכון] התוכנית “יהיה בסדר” טיפלה היום בסיפור הזה, ודרוקר עדכנה כי הספיקה לקבל שיחת ספאם נוספת מהוט מובייל אתמול אחר-הצהריים, אחרי פרסום התלונה. הטרדה טלפונית היא המדיניות של הוט מובייל.

← לדף הקודם — לדף הבא →

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•