יש לך גוגל סרטן בפלאפון (שיבוש פרסום)

שיבוש פרסום בשלט פרסום של פלאפון:

וכמו שאמר יואב מ-Bitz Blits,

עצה/פניה קטנה לאנשים שמנהלים את חברת פלאפון:
אם ה”אינטרנט” שלכם היה באמת אינטרנט, ולא דפדפן סגור שמאפשר לגלוש רק בתוך האתרים שאתם מגדירים מראש, לא הייתם צריכים להתגאות בשירות כל כך בסיסי כמו חיפוש בגוגל. שלא לדבר על העיתוי – מה מנע מכם לעשות זאת קודם?

שער השנקל

הפרויקט הראשון (או השני, או הרביעי, תלוי איך סופרים) במסגרת חממת Silly Projects של תומר ליכטש ושלי הוא שער השנקל – גם מגניב וגם שימושי.

האם אצליח להתאפק מלהכניס בדיחה על גולשי גלים?

קורא אנונימי מוג לב שם לב לא מזמן לשלטים האלה בחיפה:

והוא תוהה למי בדיוק דחוף לגלוש באינטרנט מחוף הים. כלומר, חוץ מלראש העיר יונה יהב, שהבוקר, לפי הקומוניקט שבצירוף מקרים הגיע אלי אתמול, “ניצל את הפעלת הרשת לשיחת ווידיאו מחוף הים של חיפה, באמצעות מחשב נישא, עם הסייף החיפאי תומר אור, המייצג את ישראל באולימפיאדת בייג’ין”.

לפי הקומוניקט, מדובר במיזם של החברה הכלכלית לחיפה וחברת B-Zone. “הרשת מכסה כיום את כל טיילת דדו בחיפה ומאפשרת לכל בעל מחשב נישא, המצויד בטכנולוגיית WiFi, להתחבר לרשת האינטרנט ולגלוש ללא תשלום וללא הגבלה. בדיקת ההיתכנות של המיזם, תבוצע בשלב הבא, שיחל בעוד כארבעה חודשים, באמצעות רישות של ציר מוריה בכרמל. ההצלחה המסחרית של המיזם בכרמל, תקבע את המשך הרחבתו לשכונות נוספות בחיפה”. איזו היתכנות בדיוק בודקים? שאינטרנט אלחוטי עובר גם באוויר מזוהם? ומה בדיוק המדד להצלחה מסחרית של חיבור חינם לאינטרנט? שאנשים משתמשים בו?

אגב, מההזמנה לאירוע ההשקה מתברר ש”פרוייקט האינטרנט האלחוטי המתקדם”, כך הם קוראים ל-WiFi, “מהווה גשר אינטרנטי חדשני לכל מקום על הגלובוס”. הא??

msn ישראל מפגר

השעון של msn ישראל מפגר ב-3-4 דקות, כך גילתה רונה רמון (לא זאת שאתם חושבים) והלשין לירון נוימן, שממליץ ל-msn להשתמש בשעון שווינדוז משתמש בו, דרך time.windows.com, שמחובר למאגר שרתים שנותנים שעה מדוייקת.

אגב, מי שמשתמש בהוטמייל נמצא ב-1997.

רזי ברקאי כתב “בלוג” ב”אינטר-נט”!

היה שווה כל הסיפור הבזיוני הזה של ה”תחקיר” של רז שכניק על רביב דרוקר בשביל שרזי ברקאי יפרסם טקסט באינטרנט.

הוועד האולימפי מזהיר: הרגשות על אחריותכם

אתר הוועד האולימפי הישראלי (שיושב משום מה בתפוז) מציע לגולשים לשלוח איחולים לספורטאים הישראליים באולימפיאדת בייג’ין 2008, אבל מזהיר:

מערכת האתר מפרסמת מכתבים שיש בהם משום הבעת דעה, רגשות, ברכות או איחולים אך ורק אם אין בהם גינויים ודברי נאצה. אין המערכת אחראית לתוכן המכתבים, הרגשות והדעות המובעות בהם.

עם חברים כאלה

יחצנית: קיבלת את ההודעה על הרשת החברתית ש[חברה מסחרית] פתחה ל[מוצר צריכה] ב”מקושרים”?
אני: כן.
יחצנית: תכתוב על זה?
אני: אני לא כותב על קמפיינים.
יחצנית: זה לא קמפיין, זו רשת חברתית.
אני: אז אני לא מסרב, אני רק אומר לא.

• מן הארכיב: שאול פרחיו וספאמיו

Damned If You Do, Damned If You Don’t

שלט בחניון ברמת גן:

(צילמה והלשינה: דנה תות בר)

מסיבת עיתונאים: חדר 404 מכריז על תמיכתו במועמד לראשות קדימה

אחרי ששקלתי והפכתי והרהרתי בדבר, אני מתכוון לתמוך בשאול מופז לראשות מפלגת קדימה.

כי אם אלה הדברים שהוא עושה כשהוא שר, תארו לכם איזה צחוקים ירוצו כשהוא יהיה ראש ממשלה.

אז הפזמון של “שאול מופז” של הבילויים זה בעצם תחמון SEO?

מופזבלוג

במרץ השנה פורסם תקציב קשר עם הציבור של חברי הכנסת לשנת 2007. כתב הכנסת של כלכליסט, קשב הכנסת של חדר 404 והאיש עם הקרדיט הכי ארוך בכלכליסט (יותר מדורה קישינבסקי ויואל אסתרון!), שאול אמסטרדמסקי, אמר לי שחייבים לכתוב משהו בהקשר של אתרי הח”כים, אולי סקירה שתראה איך הם בזבזו כספי ציבור על אתרי פח.

כל שנה מחדש העיתונות מתלהמת על תקציב קשר עם הציבור של חברי הכנסת (גם אני), ולא תמיד בצדק: הח”כים צריכים להיות בקשר עם הציבור, ולא כולם מנצלים את התקציב לרעה. אני חושב, למשל, שאתר אינטרנט ב-5000 שקל זה לא שחיתות, אלא אמצעי חיוני לקשר בלתי אמצעי עם האזרחים (ראו אתריהם הפעילים מאוד של דב חנין מחד”ש ושלי יחימוביץ’ מהעבודה).

אבל מה ששאול מופז עשה – להוציא את הסכום הגבוה ביותר מבין חברי הכנסת, 30 אלף שקל, על אתר רשמי (mofaz.co.il) שאפילו אמא שלו לא היתה מוצאת, זה בזבוז כספי ציבור. וכאילו 30 אלף שקל זה לא מופרז מספיר, האתר שלו מגיע למקום ה-91 בגוגל כשמחפשים [שאול מופז], כך שהוא יכול היה להוציא פחות כסף ולהיות אפקטיבי באותה מידה אם היה מציב את תכני הבלוג על שלט פרסום בבית הקברות בפתח תקווה.

אז אמרתי לאמסטרדמסקי שאולי במקום עוד טור פובליציסטי שאף אחד כבר לא יקרא, נעשה מעשה: נבנה למופז אתר במאה שנקל, ונוכיח שזה אפשרי בפועל, לא רק בתאוריה. האנשים שלי (תומר ליכטש) והאנשים שלו (ליאור אמסטרדמסקי) גויסו לטכנע והרימו את מופזבלוג, בלוג וורדפרס עם עדכון אוטומטי של כתבות על מופז מהרסס של גוגל ניוז וקידום אוטומטי באמצעות תוסף SEO. זכרוני תעתע בי, ואני מתקן: שאול אמסטרדמסקי אמר לי שאחיו הציע לבנות את האתר. אני הצעתי להיעזר בליכטש, מנהל פיתוח התוכן של כלכליסט, וליאור וליכטש בנו את מופזבלוג.

מהרגע שזה רץ, כמעט שלא נגענו, חוץ משפצורים תצוגתיים קלים. תוך שלושה חודשים היינו במקום החמישי בגוגל, קיבלנו פניות מגולשים ולינקים ל”אתר הרשמי של מופז” מאתרים מכובדים כגון nrg מעריב. זה עלה לנו 1930 שקלים תאורטיים (חישבנו כמה עולה דומיין, אחסון ושעות עבודה; ובאמת שהיינו נדיבים עם השכר של המתכנת), כ-6.5% מהסכום שמופז הוציא.

(הסיפור הזה מתפרסם היום בכלכליסט)

• מן הארכיב: תזכורת לכתב המדיני הבכיר: שאול מופז הוא שר התחבורה

← לדף הקודםלדף הבא →