אירוע: חנוכיה מפתיעה
מסתמן: אירוע הדלקת חנוכיה מפתיעה בשישי הקרוב 26/12 ב-20:30 בשדרות רוטשילד. עדכונים סופיים יהיו בפייסבוק. למרות הביטול המשונה בפייסבוק, האירוע לא בוטל. I assure you, we’re open! הנה האירוע מחדש.
להביא: מצלמות (וידאו וסטילז) לתיעוד, כלי נגינה למחרוזת שירי חנוכה, שמיכות לשבת בדשא של השדרה, כיבוד כדי שלא תהיו רעבים וחברים כדי שלא תהיו בודדים.
עזרה בהפקה: דברו איתי באימייל אם יש לכם אפשרות לארגן תאורה לצילום (פנסים שאפשר להעמיד בשדרה ולחבר לחשמל), כבל מאריך ענק עם גלגלת, שולחן רחיץ שקל לסחוב לשדרה.
ארוחה עם נוף (מעקב)
הקוראים מספרים לי ששתי המודעות שמשתמשות באוכל כנוף הן למעשה העתקה של קונספט שהמציא הצלם הבריטי קרל וורנר, ובפרט של התמונה Broccoli Forest:
(תודה לסוניה ברשילון, יהושפן ב, גל חן,וטל)
מי צריך את הדם שלך, יא הומו?
גיא (שם בדוי, אבל לא כי הוא בארון אלא כדי שלא יפסלו את תרומת הדם שלו) מספר בבלוג עניינימים:
מכעיס אותי מאוד הצורך לשקר בטופס הבקשה לתרום דם. תחת הסעיף “האם קיימת משכב זכר משנת 1977?” אני נאלץ להקיף את התשובה “לא”, ולחזור כמה שנים אחורה, לימים שבהם גבר ששוכב עם גבר עבר על החוק. סטיגמות זה דבר חביב ומשעשע למדי, אבל השאלה צריכה להיות “האם קיימת יחסי מין לא מוגנים?”. להזכירכם, גם סטרייטים יכולים להידבק באיידס ובשלל הפתעות לא נעימות אחרות. אין שום הסבר הגיוני שבגללו התרומה שלי צריכה ללכת לפח האשפה רק בגלל שאני מעדיף יצור שיש לו זין שיחמם אותי בלילה.
כאילו אנחנו באייטיז החשוכות, כשהומואים נאלצו להסתיר את זהותם המינית ולא היתה הסברה על מין בטוח. כאילו הטרואים לא שמעו על מין אנאלי ולא מזדיינים לפעמים בלי קונדום. כאילו לא היתה פה התפרצות מבורכת של אתיופים שדמם נזרק לפח. והניסוח הזה, “משכב זכר”, שאם מישהו רק יסמן “כן”, מיד יבואו הסנהדרין ויסקלו אותו באבנים.
להחרים את מד”א ולא לתרום דם זה לא פתרון מעשי. מה שכן מעשי זה שכשאתם הולכים לתרום דם, אל תענו “כן” או “לא” לסעיף הזה, אלא מחקו אותו לגמרי. וכשישאלו אתכם למה, הסבירו שההעדפה המינית שלכם היא לא רלוונטית ולא עניינם. וגם לא יזיק לשלוח מכתב למשרד הבריאות ולבקש שיבטלו את הסעיף הזה.
מדבר ברדיו על הקמפיינים הפוליטיים באינטרנט
הבוקר בתוכנית של קרן נויבך ברשת ב’, דיברתי על הקמפיינים הפוליטיים באינטרנט, לצד צביקה בשור, שמריץ את הקמפיין האינטרנטי של חד”ש.
[audio:http://room404.net/wp-content/uploads/2008/12/tzvika-besor-and-ido-kenan-on-political-internet-campaigns-reshet-bet-22-12-2008.mp3]
(
וזו הזדמנות לספר על “מי שלא פוחד, אדום“, הבלוג הלא-רשמי הרשמי של הקמפיין של חד”ש שמפעיל בשור, במודל של סיטידב של הבחירות המוניציפליות בתל אביב. עוד עדכון מעניין בנושא בקרוב.
אין אין אין כמו אימייל
קופי-פייסט פרסומי: נוף בשר וברוקולי
שתי מודעות ישראליות שהוויז’ואל שלהן הוא בשר כאדמה וברוקולי כצמחיה.
מודעה של בראסרי הדסון, לא מצויין משרד פרסום:
מודעה של אחוזת יערות הכרמל, משרד פרסום JWT Israel:
מכתב פתוח ליו”ר מרצ: מפלגה שמייצגת נקיון כפיים לא יכולה לעבוד עם ערן ארדן
לכבוד ח”כ חיים אורון,
יו”ר מפלגת מרצ
horon@knesset.gov.il
מכובדי,
הופתעתי לשמוע דיווחים בתקשורת על כך שהפרסומאי ערן ארדן ינהל את הקמפיין של מרצ באינטרנט בבחירות הנוכחיות.
בבחירות הקודמות עבד ארדן עם מפלגת קדימה. במסגרת עבודתו זו שיקר ארדן במצח נחושה לעיתונאים, ואני ביניהם, כשפברק פריצה של האקרים איראנים לאתר קדימה והעביר את המידע לתקשורת, זאת כדי לספק חשיפה תקשורתית לקדימה ולאתרה.
ארדן לא הסתפק בשקר הזה, שוודאי לא היה מתגלה לעולם אלמלא החליט לחשוף אותו בספרו שסיכם את הבחירות, “קדימה תקליק”, ואף התגאה שהצליח למכור אותו לתקשורת.
ארדן כתב בספרו:
פרסמנו ידיעה המתארת את תקיפת האתר על ידי האיראנים, כאשר במקביל לפרסום הידיעה שתלנו קבצים עוינים באתר על מנת להשלים את התמונה. הופצה ידיעה על פריצה למסד הנתונים של קדימה. הוגשו תלונות פומביות.
[…]
המוצר בסוף היום הוא הפתק בקלפי. […] כל גולש שנכנס לאתר הביע כוונת קנייה. […] התפקיד שלנו כמנהלי קמפיין הוא לגרום לקהל הפוטנציאלי לזכור רק דבר אחד כשהוא נמצא מעבר לפרגוד – לשים במעטפה את הפתק הנכון, פתק המותג.
[…]
במצב […] של מחסור בצוות ובתקציבים מוגדרים, אחד הכלים החזקים ליצור תנועה באתר שלך היא לייצר ‘ספין’ תקשורתי אנונימי. הכוונה היא לשימוש באתרים קיימים המפיצים תוכן באמצעות ידיעות שמעלות את המותג לסדר היום הציבורי, [שבעקבותיהן] נוצר שיח ברשת והתגלגלו שמועות במסדרונות הווירטואליים של הרשת ומשם גם לעיתונות הכתובה. נוצרה מראית עין של פעילות שוקקת מתחת לפני השטח. תכונה של רחשים ומזימות. דימוי של קדוש מעונה אף פעם לא הזיק.
נכון, זה נשמע ילדותי וקנטרני, אבל חשוב להבין שכל ספין כזה מגדיל את כמות הגולשים במאות אחוזים. מאות אחוזים בעלות אפסית כמעט וללא מאמץ לוגיסטי. אלה חוקי המשחק, בין אם נאהב אותם ובין אם לאו.
בדבריך עם בחירתך לראשות מרצ אמרת בין השאר כי “השתכנעתי שיש לנו סיכוי של ממש לחזור ולהפוך את מרצ לאופציה ריאלית עבור מאות אלפי ישראלים שמחפשים מפלגת שמאל שמייצגת פוליטיקה אחרת”. בחירתך בארדן לקדם את מרצ באינטרנט משדרת מסר של פוליטיקה ישנה ורקובה, פוליטיקה בה שקרים הם דבר חיובי, מותר ואף רצוי במסגרת מסע בחירות. מי שיעבוד מול מרצ יידע שאסור לו לסמוך על אף מילה שיוצאת מהמפלגה עד יום הבחירות, משום שייתכן מאוד שארדן שוב החליט למכור שקרים כדי למכור את המפלגה. שכירתו לקידום מרצ משליך גם על תדמיתה של המפלגה עצמה, שאמורה לייצג יושר ונקיון כפיים אך באותה נשימה משתמשת בשירותיו של אדם שהתגאה בשקר ככלי עבודה לגיטימי.
הדבר הנכון עבור מרצ לעשות הוא להיפרד מארדן לשלום ולבחור איש קמפיין נקי וישר, שפיו ולבו שווים.
אודה לך על התייחסות למכתבי זה, אותה אפרסם ואפיץ ברבים.
בברכה,
עידו קינן
בלוגר, חדר 404
בזק נגד עידוק, סיבוב רביעי
תקציר הפרקים הקודמים: סיבוב ראשון, סיבוב שני, סיבוב שלישי
קיבלתי היום מכתב מבזק. ציפיתי למכתב הזה – אחרי שהייתי מנותק מהאינטרנט והטלפון למשך שבוע, הם מתנצלים ומבקשים לפצות אותי על הימים בהם לא קיבלתי שירות ועל עוגמת הנפש.
אבל זה לא מה שהיה במכתב. המכתב שהגיע היום מברך אותי על “הצטרפות ל-BNET – הרשת הביתית” ומפרט את תנאי הההצטרפות.
אלא שאני מעולם לא הצטרפתי לרשת הביתית.
עדכונים נוספים, אני מתאר לעצמי, עוד יבואו.
ראיון עם יוצר “קשר חשמלי”
סם לביא, בן 22 ממשמר השבעה, סטודנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, יצר עם חברים את הסרט הקצר (16 ומשהו דקות) “קשר חשמלי”, קומדיית אקשן עם סופר-גיבורים. את הסרט אפשר לראות באתר הרשמי, וראיון עם לביא בממתקים.
תרמית תרמית הבמבה?
מישהו אשכרה קיבל את אימייל הבמבה? כי עוד לא שמעתי על בנאדם אחד מקרב מכרי שקיבל אותו, ואני שומע דברים דומים מהרבה אנשים אחרים סביבי.