פוסטפוליטיקה: המתמודדים מרימים גבה
אוסף דברים פוליטיים שמסתובבים באינטרנט ובאימייל שלי.
בעקבות תהיות בפוסטים קודמים בנושא אני רוצה להבהיר שמדובר בסקירה של ההתרחשויות, ושהדברים לא בהכרח מייצגים את הדעות שלי בנושא (אלא אם היא מובעת במפורש).
• Ynet משווים את המצעים הטכנולוגיים של המפלגות.
• גל חן כותב:
לכל המתמודדים “הגדולים” יש בעיה כלשהי עם הגבות שלהם.
• שי ענבל יוצא נגד אביגדור ליברמן בשיבוש-פוטושופ לכרזה (הצילום המקורי שלי פה):
• שרון גפן מהיתוך קר למפגרים מציעה גירסה אחרת לסיסמה של ליברמן:
• אילן בר-מגן נכנס גם הוא בליברמן, תוך הפרה בוטה של חוק גודווין:
• חד”ש העלו לרשת את “וינטאג’ חדש” (אחלה קופּי), עמוד עם כל תשדירי התעמולה של המפלגה. חבל שלא כל המפלגות עושות זאת, ועוד יותר חבל שאין מישהו שמרים אתר עם כל תשדירי התעמולה של כל המפלגות אי פעם.
• רוני בק מעירה (והלינקים לא במקור):
בחד”ש ניסו לשחזר את הקמפיין המוצלח של דב חנין בבחירות לעיריית תל אביב, רק בלי סלבס, ולכן זה לא הצליח. שום דבר בלי סלבס אינו מצליח בימינו
ויאיר רוה מעיר (במקור יש אמבדים, החלפתי אותם בלינקים):
ועכשיו מגיע תשדיר הבחירות שראיתי בטלוויזיה ואשכרה כמעט בכיתי. אם עכשיו האג`נדה של מרצ כולל פלגיאט, אז מה נותר לי ממנה – המפלגה שבעברה סימנה את הסמן המקורי והמבריק ביותר בקרב יוצרי התעמולה. השוו בין הפרסומת המפורסמת מאוד הזו, למונסטר.קום, ששודרה בסופרבול בינואר 1999 ובין התשדיר של מרצ שעלה בדיוק עשור אחריו, בינואר 2009
• כתבתי ב”העין השביעית” על אסטרטגיית היורים ובוכים של הקמפיין של מרצ, בעקבות העלאתם והסרתם של מנוע החיפוש Goomes והאימייל Goomail. בתוך הכתבה יש שיבוש-פוטושופ של הכרזות של מרצ, פרי מחשבו של בוגן מחשבה של יעל בוגן.
• לליכוד יש מערכת להפעלת מתנדבים בטלפון עם השם המטופש “מתנדפון“, וסרטון הדרכה פארודי, אבל אני לא בטוח שבכוונה (הלשין: איתמרק):
• ביציאה מירושלים יש שלט בחירות של העבודה, זה שבאמצעו ברק ובשני צדיו נתניהו ולבני, כשהפנים של לבני מחוקות בצבע (לצערי לא הספקתי לצלם), עוד קורבן של החרדים המתנגדים להופעת נשים בפרהסיה. מתי הם יתחילו לשפוך צבע גם על פנים של נשים שהולכות ברחוב? והנה, מארכיון היתוך קר למפגרים, השחתת פניה של שלי יחימוביץ’ על אוטובוס בתל אביב:
• עוד צעד לקידום הנשים: באיחוד הלאומי אין נשים כי “פיקוח נפש דוחה פמיניזם” (הלשין: אריאל מירקין):
• מרצ עשו סרטון היתולי (דרך היתוך קר למפגרים):
וכמוהם גם הבית היהודי (הלשין אבי לבקוביץ’):
הלו, אורן זריף, שומע? גם אני עזרתי למצוא את הגז
כל היום ישבתי וחשבתי “אורן זריף חייב לעזור לתשובה למצוא זהב. כלומר נפט. כלומר יהלומים. נו, כלומר גז. אבל טבעי!”
ישבתי וחשבתי, ישבתי וחשבתי, אפילו אימנתי את האוגר שלי לחשוב בזמן שאני ישן.
והתוצאה – לפניכם.
כמדומני שאני זכאי גם לתשורה מאורן זריף. חשבתי בהתחלה לתבוע מיליון ש”ח אבל לאור המצב הכלכלי וכו’, בשביל לא לנקר עיניים ובשביל שלא יירדו עלי בכל מיני תוכניות בידור, אבקש רק 250,000 שקל.
אורן – אבקש להעביר את הכסף במיכלי עופרת (יצוקה!), ע”מ למנוע אפשרות של הטמנת צ’יפים של הCIA ותשימו את הכסף מאחורי הצפצפה השלישית משמאל אחרי המכולת של רחמו.
ואורן !!I am watching. I am always watching
יורים ובוכים
הבתים של לבני ונתניהו לא מופיעים באתר זומאפ
חדשות ערוץ 2 ממשיכים לא להבין בטכנולוגיה
ידיעה במקו: קראקרים ביצעו מתקפת DoS על האתר של ישראל ביתנו. DoS הם ראשי תיבות של Denial of Service, מניעת שירות בתרגום חופשי, ומתקפה כזאת מתבצעת על ידי הצפת אתר בבקשות מידע ממספר גדול של מחשבים בו זמנית כדי לגרום לו לקרטע ולפעמים לקרוס. בעקבות המתקפה האתר ירד זמנית והוחלף בבאנר של המפלגה ובהודעה בעברית, אנגלית ורוסית שהאתר “תחת מתקפת DOS”.
פולו-אפ בחדשות 2: “הבוקר הותקף האתר של מפלגתו ‘ישראל ביתנו’ על ידי גורם הקורא לעצמו ‘דוס’. באתר נכתב בשלוש שפות ‘האתר נמצא תחת מתקפת DOS'”.
אם חדשות 2 (וגם חדשות ערוץ 10) ימשיכו להתייחס לטכנולוגיה כאל תחום סיקור זניח שאפשר להלביש על כתב שמסקר עוד ארבעה תחומים זניחים כאלה, הם ימשיכו לייצר ידיעות פח וכתבות תדמית במקום עיתונות אמיתית.
רשות שדות התעופה פוגעת בפרטיות
הפגיעה בפרטיות היא חלק בלתי נפרד, ובחלק מהמקרים מתחייב, מהשמירה על בטיחות הטיסות. אבל אין שום סיבה שצג מתקן השיקוף בשדה דב יופנה לכיוון הממתינים בתור ויחשוף בפניהם את תכולת התיקים של הנוסעים.
נענע10: שומרים על איכות הסביבה, עץ אחד בכל פעם
מאז שערוץ 10 אימץ את הטרנד האקולוגי, האימיילים היוצאים שלהם מפצירים בנמען “אנא התחשבו בסביבה לפני שתדפיסו דואר זה – הכדור בידיים שלנו”.
ובינתיים, בנענע10: המנכ”ל החדש גיא אליאב רוצה לבדוק את התפוקה והתוצרת של הפרילאנסרים של האתר. לפיכך הוא ביקש מהעורכים להעביר לו את כל הכתבות של הפרילאנסרים מהחודשיים האחרונים, מודפסות.
לחן: מיקרוסופט
AM:PM ומגה בעיר מפירות את חוק הפיקדון
בסניף דיזנגוף סנטר של מגה בעיר מסרבים לקבל מיכלי משקה למיחזור אחרי 20:00, למרות ששעות הפתיחה של הסניף בימים השונים מגיעות עד 22:00 ו-23:00. בסניף שינקין 24 של רשת AM:PM מסרבים לקבל מיכלי משקה למיחזור בשבת, בטענה התמוהה ש”אין מי שייקח את זה היום, זה ישכב במחסן”. הקופאית שמסרה את התשובה הזאת אמרה שזו המדיניות בכל סניפי הרשת. ולפני כמה ימים סירבו לקבל בקבוקים ב-AM:PM סניף שינקין-אחד העם, כי הם לקראת ספירת מלאי באותו לילה. שתי הרשתות שייכות לקבוצת דור אלון של דודי וייסמן.
בבלוג זה לבדו דווח ב-2008 על לפחות שש הפרות של חוק הפיקדון ב-AM:PM (מקרה אחד, מקרה שני ומקרה שלישי של אי הכללת דמי הפיקדון במחיר המשקה; ועוד שלוש הפרות של החוק בסניף אחד).
הנה עוד שלוש:
• מאי 2008, הבלוג “אריק מתבטא” מדווח ש-AM:PM פינסקר-אלנבי בתל אביב לא מקבלים בקבוקים קטנים, אלה שהפיקדון עליהם הוא 25 אגורות. וגם שטיב טעם לא מקבלים בקבוקים בכלל.
• אפריל 2008, איתן שלו מדווח ש-AM:PM אבן-גבירול-קפלן בתל אביב לא מקבלים בקבוקים כי “החגים”, אתם יודעים.
• אוקטובר 2008, בוריס בולטיאנסקי מדווח (1, 2) ש-AM:PM ז’בוטינסקי-הרצל ברמת גן לא מקבלים בקבוקים בגלל “שיפוצים”.
השיטה תמיד אותה שיטה: כל מיני בלת”מים (שיפוצים) ובלתי-בלת”מים (שבת) שמפריעים ל-AM:PM לקבל בקבוקים, אבל לא מונעים מהם להמשיך ולהפעיל את הסניפים.
הקורא הנבון יסיק עכשיו את המסקנה שקופת המשרד להגנת הסביבה בטח מתפוצצת מרוב כסף שהגיע מהקנסות ל-AM:PM.
לקורא הנבון אין מושג לגבי עומק האימפוטנציה של השר להגנת הסביבה גדעון עזרא ומשרדו. בתחילת 2008 פניתי למשרד בבקשת חוק חופש המידע, וביקשתי לדעת כמה פעולות ננקטו וכמה קנסות הוטלו על רשת AM:PM על הפרת חוק הפיקדון. בסוף יולי, אחרי שלוש פניות ולאחר שעברו יותר משישה חודשים מאז הפנייה הראשונה – לא בוער למשרד לאכוף את חוק הפיקדון, למה שיבער להם לקיים את חוק חופש המידע? – התקבלו הנתונים המגוחכים הבאים ממרכזת פניות ציבור וממונה חוק חופש המידע במשרד, מיכל ריבלין:
להלן פירוט צעדי האכיפה שננקטו:
1. בשנת 2006 – ניתנו 6 דוחות על סך 330 ₪ כל אחד.
2. בשנת 2007- ניתנו 2 דוחות על סך 330 ₪ כל אחד.
3. בשנת 2008- לא ניתנו דוחות [נכון ליולי 2008; ע”ק].
4. בשנים 2007-2008 נערכו ביקורות רבות בחנויות הרשת.
על כל מעלליה בשנתיים וחצי, שמדגם מהם קראתם פה למעלה, קיבלה הרשת שמונה קנסות בשווי כולל של 2640 שקל. אז למה שדודי וייסמן לא יזרוק זין על החוק?
ואחר כך תבוא נחמה רונן מתאגיד המיחזור, גוף שמופעל על ידי חברות המשקאות ורוצה בביטול חוק הפיקדון, ותבקש לצמצם את שיעור המיחזור המחוייב בחוק (קריאת חובה: התחקיר של פירמה בנושא), ותציג סקרים שיראו שהציבור לא אוהב את חוק הפיקדון. מעניין למה הוא לא אוהב את חוק הפיקדון. אולי בגלל שהחנויות שגובות ממנו את דמי הפיקדון מקשות עליו לקבלם בחזרה? זה בדיוק כמו שבנק ישראל נימק את ביטול מטבע ה-5 אגורות בכך שרוב הציבור תומך בביטולו – כשברור שהציבור תומך בביטול מכיוון שהוא לא יכול לשלם במטבע הזה, כי בעלי עסקים מסרבים בניגוד לחוק לקבלו ולא נשפטים ונקנסים על כך.
אורן זריף לא ישתתף באח הגדול VIP מחשש לפאניקה המונית
אטימולוגיה עממית חשפו מסמך חשוב (ואותנטי לחלוטין):