חדשותלייק 10

אנשי החדשות בטלוויזיה המסחרית הם כבר לא עיתונאים צנועים ואפרוריים, עבדיהם הנאמנים של הצופים ותחום הסיקור – הם טאלנטים. טאלנט הוא המקבילה האנושית של מותג: הוא אמור לייצר קשר רגשי עם הציבור כמו במבה וביסלי, שכולם מכירים ואוהבים גם אם הם לא יודעים בדיוק מי היצרן ולאיזה תאגיד מזון בינלאומי הוא שייך. וטאלנט, כמו מותג, צריך דף מעריצים בפייסבוק.

לפני מספר חודשים נפתחו לאנשי חדשות 10 דפי פייסבוק מקצועיים על שמם, והם קיבלו הדרכה בנושא אצל אנשי אתר האינטרנט של הערוץ, נענע10. מאז מקדמים חלקם את הדפים המקצועיים דרך הפרופילים האישיים שלהם, לעתים באגרסיביות. אחד הבולטים שבהם הוא מתן חודורוב, שמפנה את אלפי חבריו שוב ושוב לדף המקצועי. באחרונה כתב: “המון אנשים מקסימים פונים אלי בפייסבוק ומבקשים שאצרף אותם לפרופיל – זה מאוד מחמיא לי, אבל לצערי פשוט הולך ונגמר לי המקום כאן… […] כל מי שמכיר אותי מוזמן ביותר להצטרף מעכשיו לדף ‘מתן חודורוב’ בעברית”. גם אביב פרנקל מפרסם בקביעות הפניות מהפרופיל שלו לכתבות שהעלה בדף המקצועי.

האם הקודקודים בחדשות 10 לוחצים על הכתבים לקדם את הדפים? “‫זו לא ממש הוראה מלמעלה”, מעיד כתב חדשות 10 שביקש להישאר בעילום שם. לפעמים אפשר להסתפק ברמז עבה, כמו העמוד בנענע10 שמציג את מספר החברים של כל דפי הכתבים, טבלת פופולריות אכזרית שמתעדכנת בזמן אמת. נכון לתחילת החודש, אלון בן דוד מוביל עם 979 חברים, אחריו חודורוב עם 860 ופרנקל עם 851. מוקד לחץ פוטנציאלי נוסף הוא נענע10, שיש לו אינטרס בקידום פייסבוק מאחר שהוא מחזיק בזכיון למכירת הפרסום של הרשת החברתית בישראל (מאידך, פייסבוק כל כך חזק שגם גופי תקשורת שמתחרים איתו על תקציבי פרסום נאלצים לקיים בו פעילות). “מדובר בחבורת כתבים מאוד תחרותית”, מעיד הכתב על עמיתיו, “ובשביל הספק שהבוסים מתסכלים מה קורה שם, אנחנו רוצים להביס בלייקים. בקיצור – אנחנו מעוררי רחמים”.

ומה קורה בחדשות 2? “הקימו לנו דפים לפני חודשיים-שלושה על ידי מחלקת האינטרנט של חברת החדשות”, אומר אחד הכתבים, שביקש גם הוא לא לזהותו בשמו. “מעולם, אבל מעולם, לא הפעילו שום לחצים כדי ש’נביא’ לייקים. למעט עצם ההקמה, רוב הפעילות בעמוד שלי היא יוזמה שלי כי אני חושב שככה צריך להתנהג במרחב הזה”.

מה לגבי התחרות החיצונית מול חדשות 10?
“אני לא יודע על תחרות כלשהי בינינו לבין כתבי ערוץ 10, אין לי מושג מה המספרים שלהם בכלל”.

_________________________
הפוסט התפרסם במקור בגליון 6.2011 של מגזין פירמה של גלובס

15 ביוני, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, כתבות מ"גלובס", עיתונות ותקשורת, פייסבוק, פירמה | להגיב זה מגניב

יזכור האינטרנט

עוזי וייל מספיד את גיל סקוט הרון ואת הזכרון האנושי:

לזכרו.
אם מישהו טורח בכלל לזכור משהו יותר.
כי אחד הדברים שעושה האינטרנט, זה למחוק דברים מהזיכרון. כל פעם שאתה שולף משהו מיו-טיוב, אתה אומר למוח שלך: זה בסדר, זה שם, לא צריך לזכור את זה. כלומר: “זה לא חשוב”.
כך שהמידע החשוב לנו ביותר – זה שאנו שולפים מהרשת הכי הרבה – מקבל במוחנו את התיוג האוטומטי “לא חשוב”.
וגיל סקוט הרון כן חשוב לי. מסיבות שלא אפרט. ולכן אני מחפש אותו באינטרנט, ביום מותו. ולכן, מוחק אותו. מילכוד 23.

14 ביוני, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית | להגיב זה מגניב

אינטרטקסטואליות: יום נהדר בארץ ובתפוצות!

שלח: נועם יאן שוף ביברמן.

14 ביוני, 2011 | בנושאים: אינטרטקסטואליות | להגיב זה מגניב

תיקון חצות.קום

פוסט של אסף שגיא, "בית אבי חי"

בגלל גירסה דינקותא אפשר להפוך לשבר קליק. קשה לכם להבין למה? כנראה שאתם לא חלק מעולם ההייטק. לא נורא, דורבנות יפתח לכם צוהר לשם

לוחמי הבטאות: אנשי בדיקת איכות תוכנה (QA). מקור המונח בכך שעבודת האנשים האלה להוציא את המוצר (לרוב תוכנה) מגירסת הבטא.
– “רותי, מי זה הבחור החדש?”
– “מרדכי? הוא אחד מלוחמי הבטאות…”
נתרם ע”י אלעד יניב.

מחורבאג: מוצר עם באגים, לרוב תוכנה, טלפון נייד או אתר.
– “זה אתר מחורבאג האתר של העירייה. אי אפשר לשלם ארנונה אם ה-IP שלך לא מהעיר עצמה.”
– “וואלה, אז רק פתח תקוה יכולים לשלם. מעניין.”
מקור: צלי רגב.

הוצאת דיבאג: הטלת אשמה על תוכניתן לגבי המצאות באג בתוכנה, כשלבסוף (לרוב עקב שימוש בדיבאגר) מתברר כי הוא אינו אחראי לבעיה. משחק מילים על “הוצאת דיבה”.
– “מה קורה עם האפליקציה, גרשון? היא לא שולחת הודעות אימייל למשתמשים.”
– “לפני שתואשם בהוצאת דיבאג, חשוב שתדע שמכרסמי ענק ביתקו בלילה את כבל הרשת של השרת.”
נתרם ע”י אלעד יניב.

שֶׁבֶר קְלִיק: תקלת תוכנה במחשב, באג. שבר קליק מופיע לרוב לאחר לחיצת כפתור שגרתית ותמימה, המתחילה שרשרת אירועים המסתיימת באתחול או פרמוט. לחילופין יכול לתאר אדם אשר חווה תופעה כזו, ועבר מפח נפש בעקבותיה. משחק מילים על “שבר כלי”.
“אני לא מאמין! שלוש שעות אני עובד על המסמך הזה ושכחתי לשמור, ופתאום היה לי שבר קליק!”
– “אתמול שיחקתי סוליטייר, ואיך שהעברתי את המלך האחרון לחפיסה, פתאום קרס לי המחשב. מפה לשם, נמחק לי מלא חומר ונאלצתי לפרמט ולהתקין מחדש את מערכת ההפעלה. איזה שבר קליק…”
– “זה מה שמגיע לך על ששיחקת סוליטייר מבחירה.”
מקור: BZEMER.

תיקון חצות: המצב בו תוכניתנים בחברת הייטק נשארים לעבוד מאוחר בלילה כדי לתקן באג דחוף. בהשאלה מתיקון חצות, מונח מהיהדות שמשמעו תפילת אבל על חורבן בית המקדש.
“בקושי קמתי בבוקר. אתמול עבדנו בלילה על תיקון חצות לתוכנת הפיילוט.”
“חברים, אני מצטער להודיע, אבל כנראה שנצטרך לעשות הלילה תיקון חצות. תגידו לנשים שלכם שזה בגלל הביקור של היפנים בשבוע הבא.”
נתרם ע”י שרולי גנור.

גִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא: גירסה ראשונה של מוצר, שבדרך כלל אינה בשלה וסובלת ממחלות ילדות. המונח שאול מביטוי ארמי שפירושו “מה שלמדתי בילדותי”.
– “הלו, חברת ‘נִבטֵי ניווטים’?”
– “כן, איך אפשר לעזור?”
– “הצילו! קניתי אתמול את מכשיר GPS החדש שלכם, ‘נַוְטֵנִי-נָא’ גירסה 0.01 בטא. הקשתי ‘רחוב הגילעד, רמלה’, אבל הוא הביא אותי לרחוב הג’יהאד ברמאללה!”
– “תרגע, גירסת 0.01 היא גירסא דינקותא, ויש לה עוד תקלות”.
– “אז איך אני יוצא מכאן?”
– “אני יכול להציע לך את התוכנה החדשה שלנו, ‘חַלצֵנִי-נָא’, גירסה 0.001 אלפא, היום במבצע – אלפיים ש”ח בלבד”
– “זה נורא יקר!”
– “אז תישאר איפה שאתה, וחכה למהדורה הבאה של ‘נַוְטֵנִי-נָא'”.
נתרם ע”י שרולי גנור.

סיליקון-וַאדִי: איזור בעל ריכוז גבוה של תעשייה עתירת ידע (הייטק). מקבץ של כמה חברות גדולות ובינוניות, המושכות לאזור חברות קטנות יותר ויוצרות את האזור המתמחה בתעשייה זו. מבוסס על הביטוי האמריקני “Silicon Valley”, המתאר את אזור Palo Alto בקליפורניה, בו נמצא הריכוז הגדול ביותר בארה”ב של חברות תוכנה, חומרה והייטק. קיבל את שמו בגלל השימוש בסיליקון (צורן) בתור חומר גלם מרכזי לייצור מובילים למחצה.
– “איך אני מגיע מפה לבניין של HP?”
– “אתה נכנס בצומת רעננה צפון, עובר את כל הסיליקון ואדי ופונה ימינה אחרי הקניון”.
נתרם ע”י עידן עמית. מקור: עממי.

חילול השם: יצירה אוטומטית של שם המשתמש ע”י האתר או היישום אליהם נרשמים. בדרך כלל תשתמש התוכנה בווריאציה מסוימת של השם האמיתי בתוספת ספרות.
“הלו, תמיכה? קוראים לי ג’ק בנסון, והאתר שלכם נתן לי את שם המשתמש benzona99. אני מוחה בתוקף על חילול השם הזה!”
– “ותעשה גם שהאפליקציה תחולל לבד את שם המשתמש.”
– “אבל בוס, לא מספיק שהיא מחוללת כבר את הקוד?”
– “מבחינתי חילול הקוד בלבד זה חילול הקודש. אני רוצה גם חילול השם!”
מקור: חדלשון.

פיצ’רוסיס: מחלה של מתכנתים – הנטייה להוסיף עוד ועוד פיצ’רים לאפליקציה מעבר לנדרש ובכך לסבך אותה ולבזבז זמן יקר.
“בשביל מה כל הפיצ’רים האלה? אמרתי לך – keep it simple. ואללק אתה חולה פיצ’רוסיס קשה!”
נתרם ע”י GalRatz.

תוכניתן וורד: תוכניתן שבמקום לעסוק במקצוע שלו, הוא עסוק בכתיבת מסמכים, מצגות וכיוב’ והגיע למצב שבו הוא משתמש בתוכנות אופיס יותר מאשר בסביבת הפיתוח שלו.
– “איך בעבודה?”
– “פשוט נהדר… אני כבר חודשיים תוכניתן וורד.”
“תסתכל לברוך בעיניים. הוא כבוי. מאז שהפך להיות ראש צוות הוא נהיה תוכניתן וורד וזה אוכל אותו.”
נתרם ע”י עומר ון קלוטן. מקור: סלנג צה”לי.

שֵשְבֶּ”ש: מסמך, או דף אינטרנט, המכיל רשימה של שאלות או בעיות נפוצות, ותשובות עליהן. ראשי תיבות של “שאלות שבד”כ שואלים”. תרגום למונח הלועזי FAQ (Frequently Asked Questions).
“אולי לפני שאתה מבזבז לי את הזמן עם שאלות דביליות, תסתכל בששב”ש?”
“נתנו לי לכתוב את הששב”ש של התוכנה החדשה שלנו… איזה סיוט.”
נתרם ע”י דני ליבליך.

___________________
הפוסט התפרסם במקור באתר בית אבי חי.

רוצים להגיב ולתרום מילים חדשות? מוזמנים להשתתף בדיון בדף הפייסבוק של בית אבי חי

13 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 7 תגובות

הממחפכ”ל

מפכ”ל המשטרה רואה בערוצי המדיה החדשה כלי מרכזי לחיזוק הקשר בין המשטרה והקהילה, במסגרת תפיסת ערך השקיפות האירגונית כלפי הציבור.

מפכ”ל המשטרה מדבר על עצמו בגוף שלישי בטוויטר שלו.

[ידפרצוף]

13 ביוני, 2011 | בנושאים: 404, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 3 תגובות

תרבות ובידור, מקבץ

פוסט של שוקי טאוסיג, העין השביעית

“התובע הכללי האמריקאי דורש עונה נוספת ל’סמויה'” (“גלריה”).

“ספר חדש מאת מוריס סנדק יראה אור בספטמבר. הספר יתאר מסיבת יום הולדת של חזרזיר” (“גלריה”).

“אחד החידושים האחרונים בתחום תוכניות ההרזיה היא ‘Freaky Eaters’, סדרת דוקו-ריאליטי שבה מפתיעים אנשים שמנים כשהם אוכלים צ’יפס בסתר מכוניתם” (“גלריה”).

“התובע הכללי של ארצות הברית, אריק הולדר, ביטא את רחשי לבם של רבים כאשר שלח בשבוע שעבר תחינה ליוצרי ‘הסמויה’, דייוויד סיימון ואד ברנז, שיעלו עוד עונה של הסדרה או שלפחות יעשו סרט המשך. ‘אני רוצה לפנות אליהם ישירות’, אמר הולדר, האישיות הבכירה במשרד המשפטים האמריקאי, ‘יש לי כוח להשפיע’, רמז בצחוק. הוא אמר את הדברים בנוכחות שחקנים מהסדרה, שנכחו במפגש בוואשינגטון עם בכירים ממשרד המשפטים שבמסגרתו הוקרנו חלקים מהסדרה על התפוררותה של העיר בולטימור. ‘אני צופה שוב בקטעים האלה ונזכר כמה שהיא היתה גדולה’, אמר על הסדרה של HBO, לפי האתר ‘ואשינגטון אקזמינר'” (“גלריה”).

“לפני שאני יוצאת ממתחם הנמל מזמין אותי פרננדו לטעום מהקצפת האמיתית. ‘תכירי: פררטי 112, ידועה בשם קמאריק’. אחרי שאנחנו נועלים נעלי בית מיוחדות (‘רק עכשיו סיימנו להבריק את משטחי העץ’, מסביר לנו העובד שמקבל את פנינו) אנחנו עולים על סיפונה של יאכטה מעולם אחר. חלל רחב ידיים ובו כורסאות, ספות, בר אלכוהול עשיר וחלונות ענקיים פתוחים לים. ברקע נשמעת מוזיקה קצבית מארבעת הרמקולים התלויים סביב” (מוסף “מסלול”, “ידיעות אחרונות”).

“הממ”דים קטנים מדי, לא תקניים או הפכו מזמן לחדר ארונות. וזה בהנחה שיש לכם בכלל ממ”ד. מצב המקלטים גרוע בהרבה: הם מעופשים, חשוכים, ומלאים ציוד. שבוע לפני תרגיל הענק של פיקוד העורף, האזרח הישראלי שאנן לגמרי. במקרה של אזעקת אמת, לרובנו אין לאן ללכת” (מוסף “24 שעות”).

“העונה החמישית והאחרונה של ‘הסמויה’, שטיפלה גם במשבר בעיתונות המודפסת ובניסיונו של ראש עיר עם כוונות טובות להתקדם בעולם פוליטי מנוון, שודרה בארצות הברית ב-2008. למרות שבחי המבקרים הסדרה לא זכתה לשיעורי צפייה גבוהים בעת שידורה. (בהורדות החוקיות כיום בארצות הברית היא מצליחה ביותר)” (“גלריה”).

“מחפשים חופשה אחרת? קבלו את בתי המלון הכי מוזרים ולא שגרתיים שיש” (מוסף “מסלול”).

“הפראק, סימן ההיכר של המנצחים וסמל המעמד של גברי אירופה לפני 150 שנה, חלק מהלבוש המלאכותי, הפומפוזי, לבוש של אתמול מעולם שאבד עליו כלח, הוא שמפאר גם בימינו את במות המוסיקה הקלאסית” (“גלריה”).

“רוצים להופיע עם חבריכם בציור השבועי לילד?” (מודעה ב”ידיעות אחרונות”).

“אחרים מתהדרים בעיצוב יוצא דופן ומציעים לאורחים לינה בתאי בית סוהר (מלון סליקה בלובליאנה שבסלובניה), בתוך צינורות (מלון דאס פראק שבאוסנהיים, אוסטריה, עשוי משלוש צינורות ביוב לשעבר על גדות הדנובה), בקפסולות (שמפוזרות במקומות שונים ביפן, אבל כבר התחילו לחלחל גם למדינות אחרות), או בתוך גופו של כלב ענקי” (מוסף “מסלול”).

“עידן חדש על המסך: הערב בשמונה תגיש תמר איש שלום בפעם הראשונה את מהדורת החדשות של ערוץ 10” (“מעריב”, העמוד האחורי).

“אחרי כל השמועות לגבי המתמודדים ב’הישרדות VIP’ הנה הרשימה הסופית:” (מדור רכילות).

“הולדר ובכירי ממשל אחרים שיבחו את הסדרה בין השאר על התיאור הנורא והמהימן של מעגל האימים של עולם הסמים, במיוחד בקרב ילדים. הוא ציין את זה משום שמשרד המשפטים האמריקאי הקים סוכנות מיוחדת לטפל בילדים במצבים כאלה. האחראי על המלחמה בסמים במשרד, גיל קרליקובסקי, הסביר במעמד זה מול השחקנים, כי הוא ועמיתיו משתמשים בפרקים מהסדרה כדי ללמד אנשים, בכלל זה אנשי חוק, על הנושאים הרגישים הללו. […] סוניה סון שגילמה את הבלשית קימה גרגס (שכעת משתתפת בסדרה ‘בגוף ההוכחה’) […] התכנים של הסדרה החשובה הזאת גרמו להם להתגייס לפעילות חברתית בעיר עצמה: סון, למשל, מייסדת ומנהלת תוכנית לילדים בסיכון בבולטימור, ששמה ReWired for Change (משחק מלים על שם הסדרה), הקשורה לאוניברסיטת מרילנד ונלמדת בה. במקרה של השחקנית, הנושאים של הסדרה קרובים מאוד ללבה. היא גדלה באיזור הסובל מבעיות דומות בווירג’יניה. ‘חששתי לבקש עזרה כי פחדתי שיקחו את הילדים שלי ממני, כי הייתי אמא שצרכה סמים”, סיפרה לנוכחים במשרד בוואשינגטון’ (“גלריה”).

“איך קרה שככל שמתרבות תוכניות הריאליטי להרזיה כך משמינים הצופים האמריקאים?” (“גלריה”).

________________________
שוקי טאוסיג הוא עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שם התפרסם הטקסט במקור ב-13.6.2011 כחלק מסקירת העיתונות היומית. העין השביעית בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר

13 ביוני, 2011 | בנושאים: עיתונות ותקשורת | להגיב זה מגניב

Photo: PR – תמונות יחצנות בלי ההודעות לעיתונות

13 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 3 תגובות

עשה לך רב, שדרג לך עובד מדינה

חדווה קלינהנדלר צילמה את התמונה הזאת בתל אביב:

12 ביוני, 2011 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

המולטיספירה: מידות טובות

אחת מזירות המאבק למען דימוי גוף שפוי עוברת בקמפיינים שעושים שימוש בדוגמניות רזות באופן קיצוני, או בדוגמניות בעלות מידות סבירות שעברו דיאטת פוטושופ, שתי תופעות שעומדות בבסיס “חוק הפוטושופ“, שעבר באחרונה בקריאה ראשונה בכנסת. זרוע נוספת היא המולטיספירה, שלא מסתפקת בלהתעצבן ומשיבה מלחמה בדפי הפייסבוק של בתי האופנה, כפי שנעשה לאחרונה נגד גאפ ונעמה בצלאל.

וזה עוד החלק הקל. החלק הקשה הוא להכניס את הגוף שלך לתוך המאבק. למשל, לכתוב על מידותיך בבלוג, כמו שעושות שרונה ראובני בבלוג האופנה “שרונה יוצאת מהארון” וחגית גינזבורג בבלוג “קופסאות קימורים“, שסוקר כאן.

דנית גוטפריד לא פתחה בלוג, אבל במחאה על קמפיין גאפ כתבה “דנית, מידה 42”. הסטטוס הלקוני משך נשים נוספות להציג בגאווה את מידותיהן: “הילה. מ36 ל40 בחצי שנה”; “מלכה, חושבת שהיא 40 אבל קרוב לודאי שהיא 42 (שלא לומר 44)”; “מידה 40, לא אכלה כלום מאתמול בערב בגלל שטיפת המוח החברתית”; “קמפיין מחריד. לינדה, מידה 42”; “ענת, מידה 40, הבינה שזה בסדר רק לפני חצי שנה, עדיין לא מצליחה למצוא בגדים”; “מידה 40 ומקוטלגת במחלקת שמנות בקסטרו”; “מידה 40-42 וגם נמוכה, כך שכל מכנס משתלשל כמו שמלת הנסיכה קייט וכל חולצה מאימה רק בחזה ורחבה להחריד הלאה משם. חנויות הבגדים טרם חרצו את גורלי ומעדיפות לתעתע בי. רוב הזמן אני במידה שאמא שלי מתקנת אליה”; “איילת, מידה 38 (גם בנעליים!), לא בודקת מה כתוב על התוויות אם יש כאלה בבגדי יד-השנייה שאני קונה ושמחה שלחנות היד”ש האהובה עליי אין דוגמנית שתעורר פולמוּס שכזה”.

עוד מהנעשה במולטיספירה: הפריימריז במפלגת העבודה והחברים של ברוס וויליס >>

המשכה של המולטיספירה בדרכים אחרות: ארכיון “מהנעשה במולטיספירה” ב-ynet מחשבים, המולטיספירה בפייסבוק, המולטיספירה בטוויטר, המולטיספירה בחדר 404.

רוצים לככב במולטיספירה? כתבתם/קראתם פוסט/סטטוס/ציוץ ששווה אזכור? ספרו לי בטוויטר, בפייסבוק, באימייל או בטופס. יש לכם תמונות למולטיספירה? שלחו אותן באימייל בצירוף טופס אישור פרסום הצילומים

12 ביוני, 2011 | בנושאים: חיי רשת ותרבות דיגיטלית, כתבות מ-ynet, כתבות שלי בתקשורת, מהנעשה במולטיספירה | 2 תגובות

דברים שגויים שלמדתי מהטלוויזיה

פוסט של עופר ברנשטיין

פילוסופיית החיים של ערוץ 8. המון אנשים שמעו על הפילוסוף ויטגנשטיין בזכות מונטי פייטון. אבל אנחנו, ישראלים פרובינציאלים שכמותנו, מכירים רק את ויקנשטיין.