מיסטר בין שיפוצים (תמונה שווה)
רצח רבין: החמישיה הקאמרית דופקת קופה בתמלוגים ביום השנה
מי זה רבין?
חיים בבועה.
בבי נרצח.
ברמה הלאומית זה עבד יופי, אין סיבה שזה לא יעבוד ברמת ועד הבית.
אני הייתי האחרון שראה אותו.
יגאל עמיר.
האיש שאין לו אייפון ואנדרואיד, פאנטום מגדל האופרה ועוד מערכונים מתוך הקנקן
גם השבוע גולשי חדר 404 זוכים להשמעת טרום בכורה מהתוכנית בתוך הקנקן. התוכנית המלאה תשודר הלילה (שישי) בשתיים בלילה כמו כל שישי בשתיים בלילה.
השבוע נספר את הסיפור האפי והמרגש שמתרחש מתחת לאף של כולנו, הפאנטום של מגדל האופרה;
נלמד על חשיבותה של הגישה האופטימית לחיים;
נבין שהדבר הכי חשוב בחיים הוא להיות כמו כולם;
ונבין לעומק את הנוער של ימינו, שכל כך מהר מורד בדור ההורים.
ותזכרו, אל תאזינו לקנקן אלא למה שבתוכו. ושמי שעושה לנו לייק בפייסבוק זוכה בבריאות ואריכות חיים לו ולבני משפחתו.
______________________________________________
בתוך הקנקן היא תוכנית המערכונים של סמל איל גבע וצוות המורכב אך ורק מחיילים בסדיר שרוצים לעשות שטויות בזמן שידור ציבורי. בתוך הקנקן בפייסבוק, באייקאסט
גולשים בזמן: הפייסבוק, הדבר היחיד בעולם הזה שמדרדר אותנו וגורם לנו לעשות חרם אחד על השני!
ערוות אומרות שירה
ראיון עם יוזמת אירוע שירה נגד מחרימי שירת נשים, הילה בניוביץ’, במדור המחאה השבועי שלי באתר בית אבי חי, “מוחה אני”: “הקו המוביל בביקורת היה ‘את לא מבינה ענייני הלכה, אל תדברי על מה שאת לא מבינה בו’. זה מצחיק אותי: אני לא רוצה להבין בענייני הלכה, זה לא מעניין אותי. מעניינות אותי זכויות אדם. כך שהניסיון להקטין אותי ולזלזל בי באופן כזה ממש לא פוגע”.
שחר אבן-דר מאנדל מביא גירסה עדכנית ל”ערה?”:
אני בפייסבוק: “ראש אישה נמצא בשכונה חרדית בירושלים. המשטרה פתחה בחקירה”.
עדכון בפרשת העלמת הנשים של הוניגמן: הרשת הפסיקה להעלים את הביקורות עליה.
אבישי עברי כותב ב”צו פיוס”: “החברה החרדית עוסקת היום במין יותר מאי פעם, בדיוק כמו החברה החילונית. בדיוק כמו בחברה החילונית, העיסוק במין נעשה דרך העיסוק באישה. כאן מסתירים אותה יותר ויותר, מאחורי בדים וקירות ובצירוף שלטי אזהרה, וכאן חושפים אותה יותר ויותר, על שלטים גדולים ומוארים יותר ויותר, עד שקשה לנו לדמיין את המרחב הציבורי שלנו ללא תמונת חיוכה, רגליה או שדיה של אישה. בדיוק כפי שקשה לנו להבין כמה חדשני ופורץ דרך הדבר ועד כמה הוא מהווה ‘הקצנה’ ביחס למצב הקודם של תפיסת האישה והמיניות בחברה שלנו”.
מחרימים את החרם
גולש בשם “סוף העולם” מגיב לכתבה על המחאה נגד הוניגמן ומחיקת התגובות בדף הפייסבוק של הרשת: “למה כל דבר במדינה הזו חייב להפוך לחרם או מחאה על הדברים הכי שטותיים! זה לא יאמן!! אין לכם מה לעשות בחיים האלו??? ולמה אתן לא עושים חרם על הפייסבוק המגעיל הזה?? הדבר היחיד בעולם הזה שמדרדר אותנו וגורם לנו לעשות חרם אחד על השני! הפייסבוק!!! וכולכם בסדר עם זה! טיפשים!!”
ו”המבין, יבין” עושה גודווין ישראלי: “אם גולש היה כותב שהוא הולך להתאבד, או גולש היה כותב שמתארגנת קבוצה למשהו פלילי, נגיד רצח ראש הממשלה, מה אז? גם אז הוניגמן (לדוגמא) צריכה להשאיר את התגובה ולענות לציבור הרחב בענייניות על מה שכתבו לה על הקיר…”
גוגל + דרושים
גוגל פתחו דוכני גיוס לגוגל פלוס. סטודיו ענבל טניה מפרסם תמונות מהדוכן באוניברסיטת ת”א ובן גוריון.
פרסמתי ב-ynet מחשבים כתבה על הפעילות הזאת. קרן, סטודנטית בת”א, סיכמה יפה את הגיחוך: “כשאתה בא ליריד בתחילת השנה מנסים למכור לך כל מיני דברים, מלגות, בנקים, ופתאום אתה רואה שם את גוגל פלוס, כשהדבר היחיד שיש להם למכור זה ‘בואו תיכנסו אלי’. נראה לי שזה מדבר בעד עצמו”.
תגובה שולתת של רותם יפעת: “זה חלק נוסף בסדרת כתבות על טכנולוגיות שפעם היינו משתמשים?”
משולם נהרי עדיין שר
כמו שקורה בדרך כלל לש”סניק כשהוא פותח את הפה, השר בלי תיק משולם נהרי דיבר שטויות. הנפיחה דה ז’ור היא ביקורת של כבוד השר על בילוי השבת של גלעד שליט עם אביו בחוף הים: “שבת הראשונה לברך הגומל. שבת ראשונה הולכים לחוף הים?”
במקרה של נהרי אין צורך להתאמץ עם תגובות לגופו של עניין, ועל כן פרס התגובה המעולה הולך לאלמוני שכתב לגופו של אדם: “לדעתי הוא שר טוב ומגיע לו שדרוג. מגיע לו להיות שר בלי שני תיקים”. תודה ליותם ברנז שמצא ושלח.
הפיילוט הביומטרי הארור מתחיל לנסוע? התאריך הרשמי לפתיחתו היה יום שלישי, ושושי הרשקו הביאה היום בקבוצת “עוצרים את הפיילוט של חוק המאגר הביומטרי” את מודעת הדרושים הבאה, שמצאה באינפוסנטר:
לרשות ההגירה, האוכלוסין ומעברי הגבול בחיפה
דרוש/ה סטודנט/ית לתפקיד רכז/ת תיעוד ביומטרי
התפקיד כולל קבלת קהל, סיוע במבצע ביומטרי, תיוק, מענה טלפוני וכדומה. העבודה בהיקף 64 שעות,
בימים: ראשון, שלישי וחמישי מהשעה 14:00 עד 18:00 ובימי שישי בשעה 08:00 עד 12:00.
לראיונות יש להצטייד :
1. בקורות חיים.
2. באישור מהמוסד האקדמאי על היות הסטודנט מהמניין.
זכרו: לא נותנים אצבע למאגר הביומטרי, אתם לא יודעים איפה הוא היה קודם.
לכבוד החורף שהגיע: קומיקס עלוב על ערפדי החשמל:
בעודם מחכים לאמבולנס שיגיע לפנות את נפגע מכת הברק, הספיקו יניב וגדעון להטעין את הניידים שלהם לשלושה קווים מלאים. הם לא התגאו בזה, אבל כמו רבים אחרים מאז עליית המחירים, הפכו גם הם לערפדים של חשמל.
המטא היומי
עידו מאירון: “יש לי חיים מחוץ לפייסבוק. אני רק לא זוכר את הסיסמה כדי להכנס אליהם”.
מה זה “גולשים בזמן”?
גולשים בזמן: מדור יומי (בשאיפה) של לינקים שמגיעים בזמן ומבזבזים זמן. יש לכם משהו מעניין לספר? כתבו לי באימייל ido@kenans.net.
שם המדור ניתן על ידי יהונתן זילבר. לוגו גולשים בזמן מורכב מצילומים (1, 2) של busbeytheelder (cc-by-sa) ומגופן שטנגר של מאיר סדן (cc-by-nc-nd).
הוניגמן והאישה המוסתרת: מאפשרים ביקורת בפייסבוק, אבל לא עונים
עדכון בפרשת הוניגמן והעלמת האישה משלטי החוצות בירושלים: אתמול פרסמתי פוסט וכתבה על מדיניות מחיקת הביקורות בדף הפייסבוק הרשמי של הרשת.
היום נראה שהרשת הפסיקה למחוק תגובות וסטטוסים ביקורתיים, וכרגע אפשר למצוא כמה מהם בעמוד (ראו צילומסך). עם זאת, הרשת לא מנהלת שיחה עם הגולשים, ונמנעת מלהשיב להם.
עוד בחדשות העלמת נשים:
הוניגמן מעלימה את סנדי בר ומאשימה את עיריית ירושלים
אישה, את פוגעת בתקנת הציבור או ברגשותיו
בבני ברק השחיתו תמונת מורה בקמפיין ארגון המורים
בנק הפועלים מעלים את עלמה זק
הילרי קלינטון ואישה נוספת הועלמו מתמונה בעיתון חרדי חסידי
ציפי לבני הועלמה מכרזות בבני ברק
שמה של ציפי לבני הועלם מכרזה בבני ברק
שלי יחימוביץ’ הועלמה מכרזת פרסום של מפלגת העבודה
נשים הועלמו מכרזות של “רשת” בבני ברק
רות גביזון הועלמה מתמונת ועדת וינוגרד
גוגל + מתנה = פאתט?
בזמן שפייסבוק משגשגת, הרשת החברתית גוגל פלוס מדשדשת מאחורי פייסבוק. מה עושים? מפתים סטודנטים להצטרף בתמורה למדבקות עם תמונת פרופיל ותיק במתנה. קליק לכתבה
גוגל + מתנה = פאתט?
רשת חברתית מצליחה לא צריכה קמפיין: המשתמשים שלה מפיצים אותה אורגנית בשיטת חבר מביא חבר. גוגל, שמסתכלת בקנאה על ההצלחה של פייסבוק, פתחה דוכני גיוס באוניברסיטאות תל אביב ובאר שבע, ומפתה בפרסים סטודנטים שיגייסו חברים
גוגל באז, רשת חברתית מבוססת ג’ימייל, נסגרה באמצע החודש שעבר, רק שנה ושמונה חודשים אחרי שנפתחה. בגוגל מפחדים לחזור על הכשלון המהדהד עם גוגל פלוס, הרשת החברתית שהשיקו ביוני השנה. סטודנטים שהגיעו לפתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון נתקלו בצעד נואש במיוחד של החברה: דוכני גיוס חברים לגוגל פלוס. ויש גם פרס: מדבקות עם תמונת פרופיל ותיק גוגל פלוס.
בגוגל מסתכלים בקנאה על ההצלחה של פייסבוק ונוקטים צעדים שנעים בין הנואשים למלוכלכים. גוגל באז נכפתה על משתמשי ג’ימייל, נסיון גמלוני ושגוי להמיר רשימת נמעני אימייל לרשימת חברים. את גוגל פלוס קידמו בצורה בוטה וחריגה בנדל”ן הכי יוקרתי של גוגל, עמוד הבית של מנוע החיפוש, כשהדביקו עליו בספטמבר חץ גדול ובולט שמצביע על כפתור ההצטרפות לרשת החברתית. בימים האחרונים הסירה גוגל את אפשרות שיתוף הלינקים בין משתמשי גוגל רידר, שירות קריאת הרסס שלה, ומי שרוצה להמשיך ולשתף לינקים נאלץ לפתוח פרופיל גוגל פלוס.
ועכשיו, כאמור, דוכן גיוס, שהוצב באוניברסיטת תל אביב בתחילת השבוע ואתמול והיום באוניברסיטת באר שבע. “הרעיון הוא לפתוח לאנשים חשבון בגוגל פלוס, בנוסף אנחנו רוצים שהם יוסיפו אנשים למעגלים שלהם כדי שהרשת תגדל”, מספרת אחת ממפעילות הדוכן שאחראית על צילום תמונות הפרופיל. “הרבה אנשים לא מכירים את הרשת, אז אנחנו מספרים להם קצת על הרשת החברתית והיתרונות שלה על הרשתות האחרות”.
“זה היה נראה כאילו מוכרים גוגל פלוס, אז הלכתי לראות מה זה ושאלתי אותם: ‘מה אתם מוכרים פה?'” מספרת קרן, סטודנטית באוניברסיטת ת”א שנתקלה בדוכן. “אחת ניסתה להסביר את עצמה, אחר הבין אותי וצחק. אמרתי שהייתי בגוגל פלוס בהתחלה, ושאין שם אף אחד. הם אמרו: ‘עכשיו מייחצנים בגדול, הרבה אנשים יצטרפו’. אמרתי להם שמבחינתי, כשהם יצליחו אני אחזור”.
הסטודנטים מוזמנים להצטלם עם מסגרת קרטון של גוגל פלוס סביב ראשם. אחר כך הם נקראים לדוכן, לפתוח פרופיל עם התמונה החדשה ולקבל גליון מדבקות של התמונה החדשה עם קוד QR שמוביל לפרופיל. “עכשיו אפשר להדביק את המדבקות איפה שבא לך (על המחשב/מחברת/מרפק)”, מתלוצץ העלון שמחולק בדוכן, “אבל קודם כדאי להדביק מדבקה אחת במעגל של הפקולטה שלך, ולראות מי עוד לומד איתך”. קיר הדוכן מציג מעגלים שונים, ביניהם “מדעי החברה”, “מדעים מדוייקים”, “חינוך ועבודה סוציאלית” ו”Too Cool for School” (את גוגל פלוס לא תמצאו במעגל הזה: הדוכן מוכיח שהרשת החברתית של גוגל אינה קול מדי לשום דבר).
מטרת ההדבקה על המעגלים היא להסביר לסטודנטים את קונספט המעגלים של גוגל פלוס, שמייצגים מעגלים חברתיים בעולם הפיזי. שיטת הבריסטולים החינוכיים, מסתבר, לא מוגבלת לילדי הגן.
ואיך מפתים את הסטודנטים להתחיל לארוג את הרשת החברתית שלהם בפרופיל החדש? מתנות, כמובן. מי שיוסיף 20 סטודנטים למעגל שלו ו-10 יוסיפו אותו יקבל תיק שרוך של גוגל פלוס. מי שיוסיף 50 ויוּסף על ידי 25 יקבל תיק סטודנט גוגל פלוס.
נרשמו מאות, אולי יותר
“אני אגיד לך מה הצחיק אותי”, אומרת הסטודנטית קרן. “אני באמת חושבת שזה היה מוצר טוב, אבל זה לא תפס, זה עובדה. והיה משהו פתטי בזה שהם שמו את החץ בעמוד הבית שלהם – ‘הנה אנחנו, תבואו’. כשאתה בא ליריד בתחילת השנה מנסים למכור לך כל מיני דברים, מלגות, בנקים, ופתאום אתה רואה שם את גוגל פלוס, כשהדבר היחיד שיש להם למכור זה ‘בואו תיכנסו אלי’. נראה לי שזה מדבר בעד עצמו”.
כמו כל מוצר אחר, גם רשת חברתית אפשר לקדם באמצעות פרסום ושיווק. אבל בניגוד לכל מוצר אחר, רשת חברתית טובה אמורה, אידיאלית, להיות משווקת באופן אורגני על ידי משתמשיה, בשיטת חבר מביא חבר, בלי דוכנים ופרסים. פעילות הדוכן של גוגל פלוס היא כשל רעיוני.
אבל בשוק שגוגל פועלת בו, שוק הפרסום לגולשים, מבחן התוצאה של פעילות כזאת הוא המספרים. בארבעת ימי פעילות הדוכן בשתי האוניברסיטאות “נרשמו מאות, אפילו יותר”, מעריכה עובדת הדוכן שלוש שעות לפני סיום הפעילות הערב בחמש. “נראה לי שעד סוף היום זה יהיה כ-1,500 אנשים שהצטלמו והדפיסו את המדבקות. לא יודעת כמה מהם חדשים ולכמה כבר היה פרופיל, אני מעריכה שחצי חצי”.
התפרסם בוויינט מחשבים, 3.11.2011
אחרי הקיפול: עוד תמונות.
פיצה עם פטריות וכבשה
בניגוד לפיית השיניים וסנטה קלאוס, רשתות פיצה יכולות להגשים משאלות. מזה לפחות שנתיים, גיקים שמזמינים פיצות באינטרנט מנצלים את שדה “הוראות מיוחדות” לבקשות חריגות, מצורת חיתוך הפיצה דרך כתיבה עליה באמצעות תוספות ועד ציור על האריזה. חלקם מפרסמים את התוצאה באתרי ויראלים ברשת, שמלאים בדוגמאות ליצירתיות של עובדי פיצריות בהשראת לקוחות. בחודשים האחרונים טפטף הטרנד לישראל: בדומינוס פיצה נרשמו בקשות לציור תנין וציפור, כבש וכבשה, כתיבת “מזל טוב” עם זיתים ליום הולדת וחיתוך פיצה בצורת לב והוספת מכתב תחינה מבחור שבור לב לאקסית שלו בתחינה שתחזור אליו.
“הפיצ’ר הזה קיים הרבה זמן בארה”ב”, מספר עומרי יחזקאל, שביקש וקיבל ציור של פטריה מחייכת על האריזה. “ראיתי מישהו שביקש שיציירו לו ג’ירפה שנלחמת בחד קרן על האריזה. כשהוא פתח הוא ראה צוואר ענקי של ג’ירפה, וכיתוב: ‘מצטערים, טעינו בקנה המידה'”.
האמנת שיציירו לך?
“הנחתי שהם יעשו את זה. תכל’ס, אם הייתי מכין פיצות, לא היה מזיק לי מדי פעם לצחוק ולצייר דברים על האריזה. אתמול פעם ראשונה שנתקלתי שיש את זה בארץ, אבל אני מתכוון לחזור על זה”.
עוד בנושא:
דומינו’ס פיצה ישראל: אין בקרת איכות
ככה מוכרים לכם פיצה
עובד פיצה מטר מעדיף דומינו’ס
_______________
התפרסם במקור בגירסה שונה ב”מוסף הארץ”, 28.10.2011.
אני חס ושלום לא מזלזל בעיתונאי, ההפך!!!
טוקבק של “איש תוכן גאה” לפוסט “רענן שקד, לא הבלוגר הוא האויב שלך“, שפרסם פה “פחדן אנונימי”:
כמי שאוהב מאוד את הבלוג שלך ועקרונית מסכים עם כל מה שכתבת… הרשה לי לבקש ממך לא לזלזל באנשי התוכן, שכן תפקידם היום דומה לאנשי מכירת מודעות הפרסום (שאגב, כעיתונאים אתם שונאים גם אותם!)
עלינו לצעוד על התפר הדק שבין יצירת תוכן מעניין,
(שלא פעם סותם חורים עד שהעיתונאים רמי המעלה יועילו בכבודם להביא איזה סקופ שערורייתי.)
ובין למלא את הצורך של החברה המפרסמת אשר מתפקידנו “לפרגן” לה על כך שהיא פרסמה במדיה אשר ממנת את העיתונאי המזלזל.אגב, סוד קטן… לא פעם הם מעדיפים לשלם לאיש התוכן מאשר למודעה! אז דע שמי שעושה את הכסף שמפרנס אותך זה איש התוכן!
סוד קטן שני, מוספי התוכן השיווקי, שכל אינץ’ בהם מכור ומספונסר, הם נקראים ופונקציונליים יותר מכתבות תחקיר מעמיקות! עם המוספים הללו, הולכים לתערוכות עיצוב, או יוצאים לקניות בסופר (עם החלק המערכתי עוטפים את הדגים)
אני חס ושלום לא מזלזל בעיתונאי, ההפך!!!
אך זה מגעיל לראות עיתונאי מזלזל בקולגה (סליחה שאני לרגע מעמיד זוג עבדי המקלדת והמילה באותה השורה) אשר מנסה כמוך לפרנס את עצמו ומערכת שלמה של נתמכי תוכן.
גולשים בזמן: סתיו שפיר מחפשת דירה • הוניגמן מוחקת וחוסמת גולשים • האלווין בישראל
ב’ זה בלגאן
סתיו שפיר מחפשת דירה. אני מציע שנעזור לה ומהר, אתם זוכרים איך זה נגמר כשדפני ליף לא מצאה אחת.
התיזו את ראשה!
בהמשך לפרשת הוניגמן נגד הנשים, שבה ערפה רשת האופנה את ראשה של סנדי בר בשלטי חוצות בכניעה ללחץ דתי פונדמנטליסטי, איתן שלו מבקש את עזרת הציבור:
עוד אבדו: כל התגובות של הגולשים בדף הפייסבוק של הוניגמן, וכן התגובה של הוניגמן עצמה בדף שלה. כולם נמחקו אתמול. הסיפור המלא בכתבה שלי ב-ynet מחשבים.
ועכשיו יש גם פעולת תגובה. הרב הקונסרבטיבי אורי איילון וקבוצת פעילים חברתיים בירושלים יזמו תליית תמונות של נשים על מרפסות ברחבי העיר כדי להשיב את הנשים לרחובות. ב”הארץ” מדווחים שאיילון אומר שהמטרה היא “להחזיר את המרחב העירוני למצב הטבעי שלו. […] כך נהפוך את הופעתן של נשים לדבר משעמם, שלא שמים לב אליו”.
ובינתיים, ברמת גן: כנען, זכיינית הפרסום על אוטובוסי דן, מסרבת לפרסם מודעה בגלל שיולי גולדשטיין, חברת מרצ, מופיעה שם בשרוולים קצרים מדי לטעמה של הזכיינית. כי זה לא קשור לצניעות, זה קשור למיזוגיניה.
פורים של גויים
הגויים חגגו את האלווין, ודייויד ספייד הוכיח שיש דבר יותר מעורר דחיה מדייויד ספייד – דייויד ספייד בתחפושת The Human Centipede:
סטטוסים וציוצים שונים הביאו לידיעתי את העובדה שגם אצלנו יש מי שמנצל את ההזדמנות לחגוג טרום-פורים שלושה חודשים לפני פורים. הנה פולי טובמן, שהתחפשה ברוח צב צבים אפי הנינג’ה:
לימודים הם:
שירה דינור: “שיעור אחד במחברת, שיעור שני בגוגל דוקס, שיעור שלישי מוקלד על האייפד, רביעי מוקלט על האייפד וחמישי מוקלד בלפטופ. בעיה? לי? אתם חושבים?”
אני סטודנט שנה ג’ למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אני לוקח קורס שבמסגרת הקורס ישנן שלוש בחינות קטנות במהלך הסמסטר במקום בחינה אמיתית. מי שרוצה לגשת למועד ב’ יכול לעשות מבחן אחד גדול על כל החומר במקום כל הבחינות הקטנות. אחד המבחנים נופל על שבועיים מילואים שאני עושה. פניתי למרצה במהלך השיעור בבקשה לעשות רק על אותה בחינה מועד נוסף ונעניתי בתגובה “אז תבטל אותם או שתעשה את המועד הגדול”.
במחשבה כי המרצה לא הבין אותי פניתי אליו שוב בבקשה במייל, שכן זה אינו הוגן להפלות את משרתי המילואים. הפעם נעניתי בצורה הבאה: “שלושת הבחינות הקטנות הן חלק ממועד א’.סטודנטים רבים הלוקחים מועד ב’ בקורסים אחרים הנכשלים בשאלה אחת תמיד נבחנים על כל החומר.הוצאת כעסך לכיווני הוא שגוי. אלו המילואים שעושים לך צרות, לא אני”. סליחה, אך אינני ילד בן שנתיים אשר מקבל מכה משולחן ואמא אומרת לו “תרביץ לשולחן הרשע שהכאיב לך”.
הדיילי מטא
יתיר הבר: “לייקק לי ואלייקק לך – איטס דה סירקל אוף לייק”.
מה זה “גולשים בזמן”?
גולשים בזמן: מדור יומי (בשאיפה) של לינקים שמגיעים בזמן ומבזבזים זמן. יש לכם משהו מעניין לספר? כתבו לי באימייל ido@kenans.net. תודות: ליאור שמש, איתן שלו.
שם המדור ניתן על ידי יהונתן זילבר. לוגו גולשים בזמן מורכב מצילום של busbeytheelder (cc-by-sa) ומגופן שטנגר של מאיר סדן (cc-by-nc-nd).
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
