האחראי על האינטרנט

הסיפורים היום בפינה “האחראי על האינטרנט”, המשודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית שישבת עם עידן קוולר בגל”צ:

1.

We can neither confirm nor deny that this is our first tweet.

— CIA (@CIA) June 6, 2014

בממשל האמריקאי ממהרים לאמץ פלטפורמות חדשות לתקשורת עם הציבור. מפתיע לגלות שעד עכשיו, ל-CIA לא היתה נוכחות רשת בטוויטר ובפייסבוק. כדי שכולם ידעו שהיא הצטרפה לשם, הציוץ הראשון בטוויטר של סוכנות הביון המרכזית היא “אנחנו לא יכולים לאשר ולא להכחיש שזה הציוץ הראשון שלנו”.

גופים רשמיים נוספים מיהרו להצטרף למשחק. סוכנות הביון הגאוחללית הלאומית (National Geospatial-Intelligence Agency) צייצה בתגובה: “ברוכים הבאים לטוויטר! קצרי רוח לעבוד איתכם על [צונזר] :-)”. דארפה (DARPA), זרוע המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, צייצה: “@CIA, אם זה אכן הציוץ הראשון שלכם, ברוכים הבאים! אם תשנו את דעתכם בהמשך, הרשו לנו להמליץ על ow.ly/xIHwO” – הלינק המקוצר מוביל לעמוד על תוכנית VAPR לפיתוח אמצעי לחימה אלקטרוניים שניתן לנטרל מרחוק כדי למנוע את נפילתם בידי האויב.

CIA הצליחו לתפוס את היוזר הנחשק @CIA, והם לא היו הראשונים. דובר מטעם הסוכנות, טוד אביטס, סיפר לטיים מגזין שמישהו התחזה לסוכנות בטוויטר, והסוכנות הגישה תלונה לטוויטר שהובילה להעברת היוזר לרשותה: “זה היה תהליך ארוך. זה היה בעבודה במשך זמן רב”.

(דרך הוורג’, חדשות ABC)

2.

מנחם המשעמם, פרופיל פייסבוק שמספר סיפורים משעממים, מפרסם בין השאר שירים שכתב. גל ניסן וליאור סקר הלחינו שניים מהם ופרסמו ביוטיוב. כנראה שהם אוהבים את השירים שלו.

7 ביוני, 2014 | בנושאים: האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ | להגיב זה מגניב

בתור נשיאת המדינה לשעתיד אני משתתפת בצער המשפחות

דליה איציק בטקס אזכרה לחללי פעולות טרור בהר הרצל בערב יום העצמאות 2008. צילום: אנדר_ויק

דליה איציק, שלהגיד עליה שהיא פוליטיקאית לא ראויה זה אנדרסטייטמנט שגובל בהטעייה, פרסמה בפייסבוק-המירוץ-לנשיאות שלה הודעת תנחומים למשפחות שבנותיהן מתו בטביעה. ואז קידמה בתשלום את הסטטוס. מי יתן ולא נדע עוד איציק.

(תודה, דוד ורטהיים, לישי כהן, יונתן גת)

7 ביוני, 2014 | בנושאים: 404 | להגיב זה מגניב

אפשר למנוע התאבדויות. לחיים! // סמול טוק

ניר בן-צבי איבד אחות להתאבדות. הוא רוצה לחסוך את הכאב הזה ממשפחות אחרות

מה יש לך נגד התאבדויות?
“זה לא שיש לי נגד התאבדויות, יש לי הרבה רצון למנוע מאנשים את הסבל שהתאבדויות גורמות. חוויתי את זה על בשרי כשאחותי התאבדה, וראיתי מה זה עשה למשפחה שלי. כמה שנים אחר כך התנדבתי לפעילות בעמותת ‘בשביל החיים’ (אתר, פייסבוק) ונחשפתי לעוד הרבה מאוד סיפורים כאלה, של משפחות שנהרסו בעקבות התאבדות של בן משפחה. היום אני מנהל את הפעילות האינטרנטית של העמותה, ובין השאר את פורום ‘אנשים שיקיריהם התאבדו‘”

אתה חושב שאדם שמגיע למצב נפשי של התאבדות מסוגל לקחת בחשבון את הצער שהוא גורם לאחרים? ניר בן צבי
“מכל מה שלמדתי על הנושא, לא כאיש מקצוע אבל מאנשי מקצוע שעובדים איתנו, אחד הדברים שהבנתי זה שאנשים שנמצאים במצוקה אובדנית כל כך שקועים במצוקה ובכאב שלהם שהם בעצם עיוורים לכל דבר אחר. לכן גם שיחות, או נסיון לומר להם שיכול להיות יותר טוב ושלחיים יש משמעות כזו או אחרת, בדרך כלל לא עובדות. מי שנמצא עמוק בתוך התהום, קשה מאוד להגיע אליו בטיעונים רציוניליים או אפילו אמוציונליים – ‘תחשוב על המשפחה שלך, על הילדים שלך’. הכאב הוא כנראה כל כך קשה ובלתי נסבל שהמוצא היחיד שהם רואים זה בריחה מהכאב הזה”.

מה הייחוד בסוג התמיכה שהרשת מאפשרת?
“הרשת מאפשרת לנו בעיקר חשיפה והגדלת המודעות לנושא. העמותה קיימת משנת 2000, ולאורך השנים, כל שנה השתתפו עשרות עד מאות ספורות של אנשים בקבוצות תמיכה, ונחשפו לפעילות של העמותה ולאפשרויות שהיא נותנת. נושא ההתאבדויות הוא נושא מושתק, מודחק, אנשים חוששים לדבר על זה. באמצעות הפעילות ברשת אנחנו מצליחים לשים את הדברים האלה בצורה ברורה וגלויה על השולחן ובמודעות של הציבור, כדי להתחיל לדבר על זה. אנחנו מאמינים שאם יש שיח פתוח ומכוון ומונחה נכון על נושא ההתאבדויות, אפשר יהיה לטפל בזה בצורה יותר אפקטיבית ולמנוע לפחות חלק מהמקרים”.

צעדת “בשביל החיים”. צילום מהאתר הרשמי

יש תאוריה תקשורתית שאומרת שדווקא הדיבור על זה גורם לגלים של התאבדויות.
“התאוריה הזאת נכונה בהקשר הנכון. יש דרך לדבר על התאבדויות. הספר ‘יסוריו של ורתר הצעיר’ הוא דוגמה לסיפור שגרר אחריו גל של מקרים. סיקור ההתאבדות של קורט קוביין בזמנו גרם לגל התאבדויות. סיקורים מהסוג הזה מעודדים גלי התאבדויות. היה את הסיפור עם ההתאבדות של דודו טופז, מאוד חששנו שהוא הולך להביא איתו גל, היו לנו ויכוחים עם עורכי עיתונים בנושא הזה, איך לתקשר, אילו תמונות לשים. מצד שני, הוכח ששיח ודיבור נכון ומכוון וגלוי דווקא עוזר לעלות על מקרים של מצוקה ולטפל בהם בשלבים מוקדמים יחסית, וכך למנוע התאבדויות. יש לא מעט מחקרים מהעולם שמראים שאם נותנים לבני נוער שאלון אבחוני מאוד פשוט, שאחת השאלות היא ‘האם חשבת על מוות כפתרון למצוקות שלך’ – הם עונים בכנות, ואם נער כזה אומר כן, הוא זוכה לטיפול. הוא לא מדחיק ומסתיר את זה. אם לא היו שואלים אותו הוא לא היה מספר לאף אחד, כנראה שיום אחד הוא היה מתאבד. אם תשים לב, הפרסומים שלנו, גם הפרסום של הצעדה ושל פנים אבודות, אין בהם שום האדרה של ההתאבדות ושל המתאבדים. יש התייחסות אליהם כאל אנשים, ולהתאבדות כאל תופעה שאפשר לטפל בה ולצמצם אותה”.

מה קורה בצעדה?
“זו השנה השלישית שלנו, אנחנו צועדים ביום חמישי 5/6 מכיכר הבימה בתל אביב (אירוע באתר, אירוע בפייסבוק). בצעדה אנחנו מבטאים את הקריאה שלנו כנגד ההשתקה וההדחקה של הנושא, מתוך רצון לעורר מודעות ולעורר דיבור, לזכרם של כל האנשים שאיבדנו וכדי לקדם יישום מהיר של התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות. אנחנו דוחפים אותה כבר עשר שנים, היא אושרה סוף סוף בממשלה והשנה התחילו ליישם אותה.

לאחרונה פרסם משרד הבריאות נתונים על התאבדויות ב-2011.
“הנתונים שמשרד הבריאות מפרסם כל שנה-שנתיים מתייחסים בדרך כלל שנתיים-שלוש אחורנית, עוד לא הצלחנו להבין למה. שמחנו מאוד לראות שמסתמנת ירידה במספר ההתאבדויות, למרות שצריך לקחת בחשבון שהנתונים מתייחסים רק למקרים מדווחים, והנסיון מראה שמספר המקרים האמיתי גבוה משמעותית. לא כל המקרים מדווחים כהתאבדות, אם לבקשת המשפחה ואם מסיבות אחרות של חוסר ודאות. הדוח של משרד הבריאות מסתמך על מה שכתוב בתעודת הפטירה. יש לא מעט מקרים של חיילים שהצבא מסווג כתאונת נשק ולא כהתאבדות.”.

יש תחושה שהממסד מעדיף להסתיר התאבדויות?
“אני לא בטוח אם אפשר לייחס את זה לכל הממסד. הרבה פעמים זה יוזמות מקומיות. אני לא חושב שלמשרד הבריאות יש אינטרס להציג איזשהו מצג שווא בעניין הזה. הם דווקא מאוד רתומים לטיפול בנושא”.

הפוסט מתפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 6.6.2014

6 ביוני, 2014 | בנושאים: סמול טוק | להגיב זה מגניב

שובר שורות בצבעים, ציור בלי לחץ ואתרים מטופשים // יוצרשת עם נועה ליברמן-פלשקס

“אני מציגה עבודות ברשת מאז ימי במה חדשה“, אומרת נועה ליברמן-פלשקס, בת 31, במקור מפתח תקווה והיום מתל אביב, מאיירת, מעצבת, כותבת ומכורת אינטרנט. לפני שנה וחצי הקימה את קבוצת הפייסבוק “שרבוט שבת“, שהיא מגדירה “מקום למאיירים-מעצבים-צלמים-מה לא להרגע קצת מהפרוייקטים הרגילים ולעשות קצת כיף”. מדי שבועיים בוחרת ליברמן-פלשקס נושא, וחברי הקבוצה מפרסמים איורים קשורים. בסוף אפריל, בהשראת ספירת העומר, הנושא היה “זקן”.

היפסטר ברוקולי, בהשראת לי להב! איור: נועה ליברמן-פלשקס

“בהתחלה זו היתה דרך להגיד, אני צריכה זמן לצייר בשביל עצמי ולא רק בשביל לקוחות, ולנסות כל מיני טכניקות וסכגנונות, שזה משהו שאין לי זמן לעשות מאז הלימודים בשנקר, וחבל לי”, היא מספרת. “זה היה בהשראת Illustration Friday. החלטתי שאפתח את זה לי ולכל החברים המאיירים שלי, שנוכל להתנסות שם בלי דדליין, בלי ביקורת של לקוח, בלי ‘האם אני משלבת את הטכניקה הזאת או לא’. בשנה וחצי האחרונות מצטרפים לזה מאה ומשהו אנשים כל חודש, זה כלי פרסום, וכרגע אנחנו עומדים על 1067 איש”.

נועה ליברמן-פלשקס. צילום באדיבותה

בבלוגה “הפרעות קצב ועיצוב” מפרסמת פלשקס “ניתוח צבעוני” של סדרות וסרטים, שבו היא מציגה את השימוש בצבעים ובמשפחות צבעים בסצינות, דמויות ומקומות, ומנתחת את הסיבות לבחירות הללו. “אני מאוד חזקה בניטפוק, במיוחד בסרטים”, מסבירה ליברמן-פלשקס, “ושמתי לב שאם אני מגיעה למצב שאני רואה סרט בפעם השניה או השלישית, אני שמה לב למה הדמויות לובשות, על איזה רקע הן עומדות, באיזה צבע השיער שלהן שהוא לא היה קודם, באיזה פילטר משתמשים. ניסיתי להבין מה זה מוסיף לעלילה. הפעם הראשונה שהתחלתי ממש להתעסק עם זה היתה ב’שובר שורות’, שמתי לב שמארי לובשת סגול וזה מאוד מזוהה. התחלתי לחשוב מה הצבעים שהדמויות לובשות אומר על העלילה. ככל שחקרתי את זה גיליתי שיש עולם שלם של מטאפורות שאפשר לגלות דרך הצבעים, ומאז התחלתי לנסות להחיל את זה על כל הסרטים שאני אוהבת, וזה נותן ערך מוסף ממש גדול”. פלשקס הרצתה על הצבעים ב”שובר שורות” באוקטובר 2013 באירוע פרידה מהסדרה, “Breaking TED”.

ויש לה גם מיזם פרוייקטי רשת מוזרים עם אחיה איתי ליברמן. “יש בינינו הפרש די קטן של שלוש שנים אז אנחנו קרובים. התחברנו לאינטרנט כשהייתי בת 10 ויצא ששנינו די מכורים. איתי הוא בחור שמתעסק עם מיזמים כל הזמן.כל פעם שאמרנו, ‘איזה מצחיק אם היה מחולל של שטויות של “אייל שני אומר”‘, הוא היה אומר, ‘בואי נעשה את זה’, והוא גם מלמד את עצמו תכנות ווב דרך זה. אז אמרתי למה לא, נעשה האחים ליברמן הפקות ונראה איזה שטויות יוצאות לנו”.

“בינתיים עשיתי איתו את ‘מחולל ההתרשמות הקולינרית של השף אייל שני‘, שפולט משפטים כמו ‘האספרגוס שבישלת גורם לי להתחבר לחוויה בלתי נשכחת של מיגרנה הולמת ואכזרית. זה מזכיר סיטואציה שבה ניתן לנצח במירוץ אולימפי למרות שניתן לקחת לטיול ג’יפיאס’; ואת Comments to Cats, שמחליף טוקבקים בתמונות של חתולים. יש לנו עוד כל מיני רעיונות מטופשים”.

התפרסם במקור בטור “יוצרשת” במדור fi בגליון 5.2014 של מוסף פירמה של גלובס

5 ביוני, 2014 | בנושאים: יוצרשת | להגיב זה מגניב

הוט לא תעביר מידע על לקוחותיה לצדדים שלישיים, למעט כשתעביר מידע לצדדים שלישיים

שידורי הוט. צילום: תומר כהן (cc-by-sa)

אפליקציית שירות הלקוחות בפייסבוק שהוט משתמשת בה היא חודרנית שלא לצורך, כפי שדיווחנו כאן. האפליקציה, שנוצרה על ידי חברת BumpYard ומשמשת גם חברות נוספות, מתנה את האפשרות לשלוח תלונה להוט בכך שהלקוח יתן לה גישה למידע שבפרופיל הפייסבוק הפומבי של הלקוח, רשימת חברים, כתובת אימייל, תאריך יום הולדת, עיר לידה ועיר מגורים נוכחית.

דוברת הוט, שירי קריספין, הסבירה כי “אפליקציית שירות הלקוחות החדשה עלתה בעמוד כחלק משיפור מערך השירות בפייסבוק. אנו מתחייבים לכך שלא יעשה כל שימוש, פרט לצרכי מתן שירות, בפרטי חשבון הפייסבוק של הלקוחות, וכמובן שפרטים אלו לא יועברו לאף גורם שלישי. מוזמן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו בפייסבוק“.

קראתי. במסמך נטול התאריך, שמתארח על הדומיין twisted.co.il של חברת הפרסום טוויסטד (ומוטמע בתחתית פוסט זה), נכתב כי “הוט לא תעביר לצדדים שלישיים את פרטיך האישיים והמידע שנאסף על פעילותך בעמוד הפייסבוק אלא במקרים שלהלן […] ככל שהדבר דרוש לצורך אספקה תקינה של שירותי עמוד הפייסבוק וכן לשם ניהול ובקרת עמוד הפייסבוק”.

אספקת הפרטים האישיים לאפליקציית השירות נדרשת לצורך אספקה תקינה של שירות הלקוחות בעמוד הפייסבוק. כלומר, הוט כן תעביר לצד שלישי, במקרה זה חברת באמפיארד, פרטים אישיים על הלקוח. דוברת הוט לא השיבה לשאלתי בנושא.

עו”ד יהונתן קלינגר אומר:

הכלל בחוק הגנת הפרטיות הוא כי כל בקשה לאדם למידע מחייבת את המבקש לגלות האם יש חובה חוקית למסור את המידע (במקרה זה אין), מהם השימושים במידע, ולמי ימסר המידע; במקרה שלנו, הוט לא מספקת את התשובה לשאלה הראשונה והשלישית בצורה מובהקת. העדר ציון מפורש של “למי ימסר המידע” מונע ממני לקבל הסכמה מלומדת.

מדיניות הפרטיות של האפליקציה של הוט היא דבר אחד, ושם היא טוענת שתעביר את המידע רק כשהדבר נחוץ. אבל, אם נקרא את סעיף 84 לרשיון הבזק של הוט (שהוא יותר חשוב מהתקנון), תראה שלחברה יש בעיה אחרת:

“בעל הרשיון, עובדיו, שלוחיו וכל מי מטעמו אינם רשאים לגלות מידע אודות מנוייו, לרבות מנוייו של ספק שירות, בכלל זה רשימות או מסמכים הכוללים ציון שמו ומענו, פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק שלו, זמניהן ויעדן, או כל מידע אחר הנוגע אליו (להלן – ‘פרטי המנוי’), למעט מידע הנמסר למי שהמנוי או מנוי של ספק שירות הסמיך לכך”.

כלומר, לא בטוח בכלל שלהוט מותר להעביר את הפרטים (אם Bumpyard היא שלוחה של הוט, הוט צריכה לציין את זה ספציפית ברשיון). מעבר לזה, העובדה של-Bumpyard אין מדיניות פרטיות מדאיגה עוד יותר. כלומר, הוט מעבירה את המידע לחברה מסחרית אחרת, ולא מפורט מה החברה ההיא עושה עם המידע.

שאלתי את הדוברת קריספין מדוע הוט לא מגלה ללקוחותיה שאין חובה חוקית למסור את המידע ולא אומרת למי יימסר המידע. הדוברת לא השיבה על השאלה.

שאלתי מדוע החברה מעבירה מידע לבאמפיארד בניגוד לסעיף 84 לתנאי הרשיון. הדוברת לא השיבה.

שאלתי מדוע הוט שולחת את לקוחותיה להשתמש באפליקציה שאין לה מדיניות פרטיות. הדוברת לא ענתה על השאלה.

להורדה (PDF, 140KB)

5 ביוני, 2014 | בנושאים: 404 | 2 תגובות

ספאמרים ישראליים: רשימה מתעדכנת של חברות מכובדות לכאורה שמשתמשות בספאם

• בזק בינלאומי (12.5.2014 מהכתובת day@nadlan99.co.il).

תגובת דוברת בזב”ל, אורטל זוהר וולף: ” מדובר בהודעת דואר שנשלחה לא על דעתנו ולא באישורינו, על ידי ספק חיצוני. מבדיקה שערכנו בנושא, עולה כי אותו ספק חיצוני עושה שימוש במאגר מידע, הנזכר בהודעה שנשלחה אליך (נדלן 99) ולטענתו פרטיך רשומים בו [שקר, ע”ק]”.

• קרסו מוטורס, יבואנית ניסאן (4.6.2014, yuval270111@walla.com).

• קלאב רמון, אולי הספאמרים הכי עקביים בתולדות הרשת העברית. כתובות אימייל שלהם, שיהיה לספאמבוטים מה לקצור: clubrh107@walla.com

• רשות הטבע והגנים (2.6.2014 מהכתובת pirsum@group.co.il).

• ביה”ס לניהול ולמנהיגות לידר גרופ.

5 ביוני, 2014 | בנושאים: 404 | תגובה אחת

גולן טלקום חסמו לקוחות על “שימוש בלתי הוגן” שלא היה

יום אחד באמצע מרץ באחת עשרה בלילה נחסם קו הטלפון הסלולרי של מתן איטלמן, שהגדיל באותה תקופה את נפח הגלישה שלו בחבילת “גולן טלקום ללא הגבלה” ל-6 גיגה. מגולן טלקום סימסו לו שהחסימה בוצעה בגלל “שימוש בלתי הוגן”, ושהקו יפתח מחדש בעוד שבוע.

איטלמן, שמשרת כחייל במוצב בצפון, היה תקוע בלי טלפון ונאלץ להשתמש במכשיר של חבר כדי להודיע לאחיו אדי על החסימה. אדי שוחח עם נציגת שירות, אבל זו לא הצליחה לתת הסבר מספק לחסימה. בפוסט פייסבוק תיאר אדי את השיחה:

התקשרתי לגולן טלקום לברר על מה מדובר – אחרי שעה של שיחה עם נציגת מוקד שסירבה לתת לי פרטים הואילה בטובה מנהלת בשירות הלקוחות לענות לטלפון והסבירה לי כך:

היא: המערכת ביצעה סריקה של החשבוניות העבר שלו (בהן הייתה חבילת הגלישה 3 ג’יגה) וראתה שבוצע שימוש בלתי סביר.

אני: מהו שימוש בלתי סביר?

היא: אני לא יודעת, המערכת מחליטה (למערכת מתברר, רצון וכח משלה).

אני: אבל אם זה כך, ובוצע שימוש בלתי סביר בחבילה שהייתה טרם השדרוג, למה הקו שלו לא נחסם כשנסגרה החשבונית האחרונה? למה עכשיו? באמצע החודש? כשחבילת הגלישה שלו כבר הותאמה לצרכים שלו. והחריגה ממנה, באחוזים, היא מאד קטנה?

היא: ככה זה, המערכת בודקת את השימוש העכשוי והשימוש בעבר בהשוואה לחשבונית בעבר.

אני: אבל בעבר מגבלת הגלישה שלו הייתה 3 ג’יגה. עכשיו היא 6. זה הבדל מהותי.
היא: כן, אבל ככה זה אצלנו. המערכת עושה חישובים ביחס לדברים בעבר וביחס לעבר כרגע בוצע אצלו שימוש בלתי סביר.

אני: אבל עכשיו חבילת הגלישה שלו ממש גדולה, פעם היא הייתה קטנה

היא: אין מה לעשות. המערכת מזהה דפוס התנהגות בחשבוניות הקודמות והחליטה שכרגע הדפוס התנהגות הזה הוא לא בסדר. שיגיד תודה שהמערכת לא ניתקה אותו לחלוטין מהשירות והמערכת הסכימה לפתוח לו את הקו בעוד X ימים.

גם את הקו של גיא עוזרי חסמה גולן טלקום. “החודש נאלצתי להשתמש בכל חבילת הגלישה שהחברה מתהדרת בה (6GB) מתוך ידיעה שברגע שאני אגיע ללימיט מהירות הגלישה תוגבל”, כתב עוזרי בתגובה בדף הפייסבוק של גולן. “היום קיבלתי הודעה שהקו שלי נחסם לכל השירותים היוצאים עקב שימוש לא הוגן/מסחרי. התקשרתי לשירות (ענו מהר) וענתה לי מוקדנית גסת רוח שהביאה לי את העצבים בתוך חצי שניה שלא פרטה למה נחסם לי הקו אבל הצהירה שעשיתי שימוש מסחרי בקו (חוץ מדאטה אני כמעט ולא מדבר ולא שולח סמסים) תתביישו”.

באסל אבורקיה גילה גם הוא שהקו שלו נחסם. גם הוא לקוח של גולן, וגם הוא הצטרף לחבילת ה-6 גיגה. כך כתב אבורקיה בפייסבוק של גולן (הניסוח במקור): “שקרנים זה מבצע מלכודת זאת חברה שמוכרת שקרים אחרי שהגדלתי את נפח הגלישה כמו שאמרו ל 6 גיגה הכל היה יפה עד אתמול אני מקבל מייל ומקבל סמס מגולן טלקום שהקו נחסם בגלל שימוש לא הוגן ואחרי שעות דיבורים עם השירות והיחס המגעיל מהחברה והנציגים שהקלטתי את שתי השיחות איתם ואין מנהל או אחראי או איש בכיר לא מפנים אותי לשום צד שיפתור את הבעיה כולם כמו תוכי אומרים אותו משפט המערכת זיהתה שימוש לא הוגן בקו טלפון זה ונחסם ויתחדש בחודש הבא”.

“שימוש מסחרי ובלתי סביר עלול לגרום לחסימה”

השדרוג ל-6 גיגה בלא תוספת מחיר הוכרז בסוף פברואר, ומפורסם בימים אלו בשלטי חוצות. לפי הודעה באתר גולן טלקום, “לאחר 6 ג’יגה אין חיוב על חריגה אלא רק האטת מהירות”. מדוע, אם כן, נחסמו הלקוחות בטענה לשימוש לא סביר?

מגולן טלקום נמסר בתגובה: “בתהליך המעבר לנפח גלישה ל-6 ג’יגה צצה תקלה במערכת שגרמה לחסימת הקו אצל חלק קטן מהלקוחות. גולן טלקום מטפלת כמובן בכל הלקוחות שנתקלו בבעיה. לאחר 6 ג’יגה אין חסימה או תשלום יש רק האטה במהירות אך יש לציין ששימוש מסחרי ובלתי סביר עלול לגרום לחסימה”.

כמו חברות תקשורת אחרות, גם גולן טלקום עושה שימוש שקרי במילים “ללא הגבלה”, שהרי יש הגבלה. ומהו אותו “שימוש בלתי הוגן”? לפי הסכם ההתקשרות (פדף), גולן טלקום רשאית לנתק את הלקוחות מהרשת “ללא התראה מוקדמת ומבלי שתישא באחריות כלשהי עקב ניתוק כאמור” במקרה של “שימוש בשירותי רט”ן בכמות חריגה יחסית לסוג המנוי (פי 3 או יותר מהצריכה הממוצעת לאותו סוג של מנויים) מבלי שניתן הסבר סביר לחריגה”.

בכל המקרים שתיארנו כאן, הלקוחות לא קיבלו הזדמנות לספק הסבר כזה לפני שנחסמו. אדי איטלמן מספר על שיחתו עם נציגת השירות, שהתקשרה אליו אחרי פניית “הארץ”: “היא אמרה, ‘תשמע, אנחנו מחזירים את זה כהטבה שירותית’. אני אמרתי שאני לא רוצה הטבה שירותית, אני רוצה לדעת מה הוא עשה לא בסדר כדי שזה לא יקרה שוב”.

התפרסם באתר “הארץ”, 20.3.2014

5 ביוני, 2014 | בנושאים: 404 | 8 תגובות

מוזיקאי כל העולם, נא לעלות לבמה // סמול טוק

אם אתם מוזיקאים ומבקרים כרגע בישראל, גיל קרניאל רוצה להעלות אתכם על הבמה

למה אתה מזמין תיירים לעלות על הבמה ולנגן?
“בתור המנהל האמנותי של פסטיבל סאנביט אני יושב שעות ביוטיוב ובלוגים, נוסע לוועידות מוזיקה, ומגלה את המוזיקאים המעניינים והמיוחדים. הסקרנות הזאת היא גם חלק ממה שבעצם הוליד את הרעיון של הטרבלרז סטייג’. בכל יום נתון נכנסים לישראל המון אנשים, שבטוח מתוכם יש לא מעט מוזיקאים כשרוניים. גיל קרניאל. צילום: טל ברדה בוא נראה איך לוכדים אותם, איך אנחנו יכולים לייצר את המפגש עם מוזיקאים ישראלים. אנחנו בונים איזושהי להקה מקומית שיכולה לתת להם את התמיכה והליווי במידה והם רוצים, ובסוף עושים ג’אם משותף של כל המוזיקאים. בשנה שעברה עשינו את הטרבלרז בפעם הראשונה ואמרנו, ‘אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה יתנהל עם התיירים, לא יודעים מי ישמע על זה’. אבל השנה, כבר בשלב הזה יש הרבה מאוד נרשמים לבמה, גם ממקומות לא צפויים. הגיע אלינו נגן קאנון מאזרבייג’ן, צמד מוזיקאיות מאנגליה ומארה”ב שמסתובבות בעולם, בשנה שעברה הגיע מוזיקאי ממש רציני מצ’ילה עם שורשים יהודיים, טייל פה בארץ, שמע על הבמה, ובא והופיע, וזה היה מדהים”.

ספר לי על סאנביט.
“זה פסטיבל מוזיקה וקצב בינלאומי שהקמנו לפני ארבע שנים ומארח אמני קצב מהארץ ומהעולם. בלקן ביט בוקס זו הדוגמה הכי בולטת בארץ לז’אנר הגלובל ביט שאנחנו מתעסקים איתו בפסטיבל, מוזיקה שלוקחת את המסורת ונותנת לה הפקה ואדג’ חדש ועדכני. השנה הוא מתקיים בפארק הפקאן בגליל העליון בסופשבוע של ה-6-7 ביוני”.

יש איזשהו סינון של המוזיקאים התיירים?
“כן. יש טופס אינטרנטי שהם צריכים למלא, וחלק מזה זה קטעי וידאו שהם שולחים לנו, אנחנו בוחנים את זה ומתרשמים. אנחנו לא מתעקשים שכל המוזיקאים יהיו סופר-מקצוענים, אבל אנחנו כן רוצים שתהיה איזושהי רמה, בסופו של דבר הם עומדים מול קהל ומופיעים”.

נוצרו בבמת המטיילים שיתופי פעולה שהמשיכו גם אחרי הפסטיבל?
“האמת שעוד לא שמעתי על שת”פ כזה, אבל זה בהחלט חלק מהרעיון. אנחנו חושבים להקים אתר אינטרנטי של טרבלרז, שאנשים שמגיעים לארץ יוכלו ליצור קשר ולהכיר מוזיקאים מקומיים, להיפגש ולג’מג’ם באולפן ולהתארח בהופעות של מוזיקאים ישראלים. פנתה אלי יו”ר העמותה של ההוסטלים בישראל, אפרת לאור, הרעיון הדליק אותה, ויש רעיון ראשוני שאולי נעשה פסטיבל שזו תהיה האג’נדה שלו, לארח מוזיקאים, נוודים, מטיילים. זה ברמה של פיילוט שאנחנו מריצים במסגרת הפסטיבל ובוחנים את הפוטנציאל ואת ההיענות”.