הבלגים הציפו את טוויטר בחתולים כי המשטרה ביקשה לא לדווח על הפשיטה על טרוריסטים
עוצר הוטל הלילה (בין ראשון לשני) במרכז בריסל, בעוד המשטרה עורכת פשיטות בבירה הבלגית במטרה לאתר טרוריסטים. מורלי פרישמן, שליח חדר 404 לבריסל, מדווח:
עם תחילתה של פשיטה של כוחות הבטחון הערב במספר מוקדים התחילו ציוצים של עדי ראיה. בתגובה, ציוץ רשמי של המשטרה הפדרלית ביקש לשמור על דממת רדיו במדיה החברתית בהקשר הזה: “למען הבטחון, אנא שמרו על דממת אלחוט במדיה החברתית על הפעולות הנמשכות של משטרת #בריסל. תודה”. בתגובה של שיתוף פעולה, בלגים בהמוניהם החלו מעלים להאשטאג #brusselslockdown (עוצר בבריסל) מיני חתולין, מאות בכל דקה”
“#עוצרבבריסל – כי אנחנו לא יכולים לשמוע את הטרוריזם שלכם בגלל קולות החתלתולים שלנו”, השיבה הגולשת הלן אינגרם לטרור כגמולו.
הטרוריסטים בפריז כנראה לא השתמשו בפלייסטיישן 4, ואם כן – אז מה? // האחראי על האינטרנט
קונסולת פלייסטיישן 4 שימשה לתקשורת בין הטרוריסטים שביצעו את המתקפה בפריז ב-13.11. כך לפחות דיווחו כלי תקשורת רבים, בעקבות דיווח לא מדויק של פורבס שפורסם למחרת הפיגוע, אשר קבע כי “יתכן שזה [תכנון הפיגוע] כלל את קונסולת המשחקים הפופולרית בעולם, פלייסטיישן 4 של סוני”. בדיווח נטען כי שר הפנים הפדרלי הבלגי, יאן ימבון, “אמר בגלוי כי סוכני דאע”ש עשו שימוש ב-PS4 לתקשר ביניהם, וכי היא נבחרה בזכות העובדה שהיא ידועה לשמצה בכך שקשה לעקוב אחריה”. עוד נטען שם כי קונסולת PS4 נמצאה אצל טרוריסטים בפשיטות בבלגיה. בהמשך פורבס חזר בו מהטענה, וציין כי השר ימבון דיבר על טקטיקות שידוע לו שדעא”ש משתמש בהן באופן כללי.
ימבון דיבר על טרוריסטים ופלייסטיישן 4 שלושה ימים לפני המתקפה בפריז, באירוע של אתר פוליטיקו. הציטוט המדויק הוא: “שמעתי שהתקשורת הכי קשה בין הטרוריסטים הללו היא הפלייסטיישן 4. […] זה מאוד מאוד קשה לשירותים [שירותי הביון], לא רק שלנו, השירותים הבלגיים, אלא גם לשירותים הבינלאומיים, לפצח את התקשורת שמתבצעת דרך פלייסטיישן 4”.
מסוני מסרו בתגובה לאתר יורוגיימר: “פלייסטיישן 4 מאפשר תקשורת בין חברים וגיימרים-עמיתים, וכמו כל מכשיר מקושר מודרני, יש בו פוטנציאל לשימוש לרעה. עם זאת, אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את האחריות שלנו להגן על המשתמשים שלנו ואנחנו קוראים למשתמשים ולשותפים שלנו לדווח על פעילויות שעלולות להיות פוגעניות, חשודות או בלתי חוקיות. כשאנחנו מזהים או מדוּוחים על התנהלות כזאת, אנחנו מחוייבים לנקוט בצעדים הנדרשים בשיתוף עם הרשויות המתאימות ונמשיך לעשות כן”.
התגובה סבירה – אפשר לעשות שימוש לרעה בכלים שונים, ובהם הכלים שאנחנו מספקים, ואנחנו עושים מה שאפשר למנוע זאת. זו גם תשובה טובה לסברה שפלייסטיישן 4 שימשה טרוריסטים לתקשר ביניהם: ייתכן ששימשה, ואם כן, אז מה? הם יכולים היו לבחור שלל דרכים לתקשר ביניהם, וכמו שציין האתר דיילי דוט, לא סביר שהם בחרו דווקא בדרך היקרה של קונסולת משחקים.
ציטוט נוסף של ימבון, שהובא בדיווח של אתר xpats.com מהאירוע: “פלייסטיישן 4 הוא אפילו יותר קשה למעקב מאשר וואטסאפ”. לדיווח הזה אפשר להאמין: וואטסאפ, בבעלות פייסבוק, קיבל ציון של כוכב אחד מתוך חמישה אפשריים בדוח מדיניות פרטיות, ו-2 מתוך 7 בדוח טכנולוגיית פרטיות, שניהם של ארגון הזכויות הדיגיטליות האמריקאי EFF (עוד על כך כאן).
סוני לא התייחסה בתגובתה לטענה שקשה יותר לפצח את התקשורת שלה מאשר את זו של וואטסאפ. וזו דווקא טענה חשובה, משום שמשתמשים של פלייסטיישן, או של כל שירות תקשורת אחר, רוצים לדעת שהשירות שלהם מוגן ככל האפשר – רובם לא טרוריסטים, ורובם צריכים הגנה מפני האקרים ומפני גופי ביון נלהבים מדי.
אם שירות התקשורת שלכם לא מוגן טכנולוגית, האקרים עלולים לפרוץ ולגנוב את השיחות שלכם. אם לספק השירות שלכם יש גישה לתכנים הלא-מוצפנים שלכם, הוא עלול למסור אותם לגופי ביון וממשל, עם או בלי צו בית משפט, עם או בלי להודיע לכם. כשאתם בוחרים שירות תקשורת, תחשבו כמו טרוריסטים.
הרשתות החברתיות מסייעות בזמן מתקפת הטרור בפריז
“מחשבותיי עם כולם בפריז הערב. לאלימות כזו אין מקום בשום עיר או ארץ בעולם”, כתב אתמול בפייסבוק שלו מייסד ומנכ”ל פייסבוק, מארק זאקרברג, בעקבות מתקפת הטרור בפריז. זאקרברג הודיע שהחברה הפעילה את יישום Facebook Safety Check כדי לאפשר לאנשים ששוהים בפריז לדווח לרשת החברתית שלהם שהם בחיים, בעקבות פיגועי הטרור בעיר אמש. כאן תוכלו לבדוק אם החברבוקים שלכם כבר דיווחו שהם בסדר.
בוול סטריט ג’ורנל מדווחים שהיישום פותח בעקבות רעידת האדמה והצונאמי ביפן ב-2011, הושק ב-15.10.2014, והופעל לראשונה ב-25.4 השנה, אחרי רעידת האדמה הגדולה בנפאל. פיגועי הטרור בפריז הם הפעם הראשונה שבה היישום מופעל עבור אירוע טרור.
גוגל הודיעה בפוסט בגוגל פלוס שתאפשר להתקשר לצרפת בחינם: “אנחנו חושבים עליך, פריז. אין עלות לשיחות לצרפת, באמצעות הנגאאוטס #ParisAttacks”.
פייסבוק מציעה למשתמשיה לתמוך בצרפתים על ידי הוספת דגל צרפת על גבי תמונת הפרופיל שלהם, כפי שעשתה ביוני השנה עם דגל הגאווה כשבית המשפט העליון בארה”ב פסק לטובת נישואים חד-מיניים. כדי להוסיף את הדגל אפשר לגשת לפרופיל הרשמי של פייסבוק וללחוץ על כפתור “Try it” מתחת לפוסט שבו לוגו פייסבוק עם הדגל.
ההשתג #rechercheparis (“מחפשים בפריז”) שימש צייצנים בטוויטר לנסות ולאתר את יקיריהם שהקשר איתם אבד, והיוזר @RecherchesP נפתח כדי לפרסם שמות של נעדרים.
“כל פריזאי שתקוע בבריטניה, יש לנו חדר בביתנו לא רחוק מנמל התעופה הית’רו #PorteOuverte”, צייצה בטוויטר ג’ודי מקינדו. כמוה עוד צייצנים רבים משתמשים בהשתג #PorteOuverte (דלת פתוחה) להודיע על נכונותם לארח אנשים שנקלעו לפיגועים בפריז וזקוקים לסיוע או מקום להתארח בו, וכן לצרפתים שנמצאים מחוץ למדינה ומתקשים לחזור אליה כרגע בגלל סגירת הגבולות.
מצד שני, טוויטר משמשת גם את תומכי דאע”ש להביע תמיכה במתקפת הטרור, באמצעות ההשתגים #ParisIsBurning ו-#باريس_تشتعل (“פריז בלהבות” או “פריז מתלקחת” בערבית).
פייסבוק חוסמת אזכורים למתחרה טסו, אבל משאירה תמונות של אישה עם הרוצח שלה // האחראי על האינטרנט
So Tsu me
פייסבוק חוסמת כל אפשרות לשתף לינקים לרשת החברתית Tsu.co. פייסבוק מחקה למעלה ממיליון סטטוסים שבהם הופיעו לינקים כאלו, ומונעת ממשתמשיה לפרסם לינקים אל סו (כך מבטאים את שמה של הרשת המתחרה) בסטטוסים ובהודעות פרטיות במסנג’ר, וכן ברשת החברתית מבוססת הצילומים אינסטגרם, שבבעלות פייסבוק.
סו משתפת את משתמשיה ברווחים מפרסום – 45% מהרווחים הולכים אל המשתמש שכתב את הסטטוס שעליו הוצג הפרסום, 45% לשרשרת החברים שהזמינו אותם וזה את זה להצטרף לסו, והרשת שומרת 10%. המודל הזה מתמרץ משתמשי סו לשתף לינקים לסטטוסים שלהם, בין השאר בפייסבוק, כדי להגדיל את חשיפתם, ולטענת פייסבוק, הדבר הופך למטרד ספאם.
פייסבוק היתה המקור ליותר מ-2500 כניסות ביום לסו. ב-25.9 חסמה פייסבוק את אזכורי סו לחלוטין. “אנו דורשים מכל האתרים והאפליקציות שמתחברים לפייסבוק לציית למדיניות הפלטפורמה שלנו”, מסר דובר פייסבוק לאתר מאשבל. “אנו לא מרשים למפתחים לתמרץ שיתוף תוכן על הפלטפורמה שלנו משום שזה מעודד שיתוף מספים ויוצר חוויה רעה לאנשים בפייסבוק”. ב-CNN דווח כי פייסבוק התנו את ביטול החסימה בכך שסו לא תאפשר למשתמשים לפרסם תכנים בו-זמנית בפייסבוק ובסו – ככל הנראה הכוונה היא לפרסום תכנים בסו וקידומם בפייסבוק באותו קליק.
בסו הסבירו שהם לא משלמים למשתמשיהם לקדם את התכנים בפייסבוק, ועל כן לא עוברים על התקנון של פייסבוק. “אנחנו פרסונה נון גרטה”, אמר ל-CNN מייסד סו, סבסטיאן סובצ’ק. “אתה יכול להקליד שם כל מיני אתרים מפוקפקים, ואתה יכול להגיע אליהם. אבל לא אנחנו. אנחנו לא קיימים”.
(תודה, רויטל סלומון)
זוכרת את התמונות המרגשות עם החבר שרצח אותך?
והנה תכנים שפייסבוק לא ממהרת להוריד, או לא מורידה בכלל. המקרים הובאו בבלוג “אבק דיגיטלי” של ורד שביט, ואני מביא את הדיווח שלה משם:
****
בדצמבר 2011, לפני שאנטוני TJ קנטה בן ה-20 התאבד, הוא העלה לטיימליין שלו תמונה עם אקדח. זה אימג’ כה מצמרר שהייתם מצפים מפייסבוק מיד להסיר את התמונה, נכון? אז זהו שלא. המשפחה והחברים פנו פעמים רבות עד שהרשת החברתית נענתה לבקשה (כתבה, כתבה).
לקח לפייסבוק כחודש להסיר את התמונה של TJ מכוון אקדח כלפי עצמו, כך שרוב משפחתו וחבריו נחשפו אליה – מראה שיתקשו לשכוח, לצערם. אמו אמרה מפורשות שזה “שובר את לבי לראות שהתמונה עדיין שם“.
באוגוסט 2014, דניאל ריי וולף, חייל מרינס לשעבר, העלה לפייסבוק תמונות בהן הוא מתעד את התאבדותו. חבריו הגיבו וניסו לתמוך בו, אבל הוא הצליח להתאבד (כתבה, כתבה). על הטיימליין שלו נשארו שבע תמונות קשות במיוחד לצפייה, אז היינו מצפים שפייסבוק תסיר אותן מיד, לא? אז לא.
חבריו הגיבו בזעם: “פייסבוק תסיר תמונה של ישבן חשוף או חזה חשוף במהירות. איך התמונות האלו מסוכנות יותר מאשר איש צעיר שפוגע בעצמו ומתאבד?”. אחרי יומיים שבהן התמונות היו גלויות ופייסבוק השיבה לפניות מחבריו כי לא תסיר אותן כי “אינן מפירות את הכללים” – פייסבוק הסירה את הפרופיל כולו: ובכן, פייסבוק, לא זה הפיתרון אליו קיווינו.
הולי גזרד נרצחה על ידי אשר מסלין בפברואר 2014. אנחנו עכשיו בנובמבר 2015, ומשפחתה עדיין נאלצת לראות בפרופיל שלה תשע תמונות שלהם יחד, כיוון שהרוצח הוא בן זוגה לשעבר, הפרופיל של הולי הונצח כך שהמשפחה נעולה מחוצה לו, ופייסבוק מסרבת להסיר את התמונות “כי היא משאירה את הפרופילים של המתים המונצחים כפי שהם”. באמת, פייסבוק? יש לאנשים שעובדים אצלכם מושג מה זה להתמודד עם רצח של בן/ת משפחה? אתם באמת חושבים שיותר חשוב לשמור על הפרופיל כפי שהוא מאשר להסיר תמונות של הנרצחת עם האיש שרצח אותה ונשפט למאסר עולם? הרי המשפחה והחברים מתרחקים מהפרופיל שלה מאז כדי לא לראות את התמונות האלו. את מי המדיניות הקשוחה והאחידה שלכם משרתת בדיוק?
בני המשפחה כמובן לא פנו לפייסבוק בבקשה להנציח את הפרופיל שלה – אדם זר כלשהו עשה זאת, פעולה שאני ממליצה בחום להימנע ממנה. תשאירו למשפחה את ההחלטה האם להנציח את הפרופיל או לא.
90% מהישראלים משתמשים בנורות חסכוניות מאותה סיבה שכלבים שחובשים קונוס לא מלקקים לעצמם את האשכים אחרי סירוס
“90% מהאוכלוסיה משתמשים בנורות חסכוניות […] בביתם של 90% מהאוכלוסיה יש נורות חסכוניות. [ההדגשה במקור] השיעור דומה בערים השונות וברמות ההכנסה השונות”, דיווחה שלשום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת פרסום לקט נתונים מהסקר החברתי 2014 בנושא איכות הסביבה (דוק).
לפני כארבע שנים נכנס לתוקף חוק שאוסר על יבוא ומכירת נורות בזבזניות. מתוך הודעה שפורסמה באתר משרד התשתיות ב-2.1.2012:
על פי התקנות [פדף; תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) התשע”א–2011; ע”ק] לגבי נורות, אסור לייבא, לייצר, למכור ולשווק נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק העולה על 60 ואט, אשר אינן עונות על הנוסחה לבחינת יעילות אנרגטית, כך שתופסק מכירת נורות בזבזניות, בהספקים של מעל 60 ואט. תקנות אלו יפחיתו בעיקר את צריכת החשמל של המגזר הביתי, עקב השימוש בנורות פלוארניות, החסכוניות ב – 70% יותר מנורות ליבון. שימוש בנורות יעילות יותר יוביל לחיסכון נוסף של כ- 30% בצריכת חשמל לתאורה.
עיתונאים אמורים היו לחקור קצת בנתונים שסיפק להם הלמ”ס, לגלות את הכשל הזה ולשאול את הלמ”ס לגביו. ובינתיים בתקשורת הישראלית: מספר כלי תקשורת ציטטו את הנתון בלי שום ביקורת, כש”ישראל היום” הציב אותו בכותרת: “מודעים ומיישמים: 90 אחוזים משתמשים בנורות חסכניות”.
סקר הלמ”ס נערך בין 1.2014-4.2015 בקרב 7100 אנשים בני 20+ בכל ישראל המייצגים כ-5.2 מיליון ישראלים. הנסקרים נשאלו גם מהו הגורם העיקרי שיעודד את הציבור להפחית את צריכה האנרגיה. 49% נקבו בהוזלת עלות מכשירי חשמל חסכוניים, 18% בפרסום מידע מפורט על צריכת האנרגיה בבית והדרכים לצמצם אותה, 13% בסימון בולט של רמת החיסכון על גבי מכשירי החשמל, 9% במתן מידע על ההשפעות הסביבתיות השליליות של צריכת האנרגיה ו-8% בהעלאת תעריפי האנרגיה, ובהם חשמל, גז וסולר (ו-34% מהאוכלוסייה אף הביעו נכונות לשלם יותר על חשמל כדי שהמדינה תייצר יותר חשמל באנרגיה ירוקה).
בסקר הלמ”ס, חקיקה לאיסור מכירת מוצרים זוללי חשמל לא מופיעה בין הגורמים שמעודדים את הישראלים לחסוך בחשמל. אבל מסתבר שזה עובד, כמו שקונוס שמולבש על צווארו של כלב מעודד אותו לא ללקק את אשכיו אחרי הסירוס.
קריאה מומלצת בנושא: מאמריו של דייב בארי על חוק בארה”ב נגד אסלות עם מיכל הדחה גדול, כולל וידוי על אסלה אסורה שהבריח מקנדה: The Toilet Police ו-Canada’s big flush turns U.S. citizens into smugglers.
חולצת Lamp Dog בעיצובו של Ross Zietz. מוצעת למכירה בת’רדלס
ח”כגיקים: ינון מגל וגלעד ארדן מתווכחים מי הסופר-גיבור הכי שווה
זה הדבר הכי מצחיק שתקראו היום באינטרנט. אלא אם אתם ישראלים ומדובר בחברי סיעות קואליציה מהפרלמנט שלכם:
ינון מגל: “הגיבורים האמתיים בימים אלו הם לא כוחות הבטחון. הגיבורים האמתיים הם האזרחים שעוצרים בידיים חשופות את המחבלים שמשתוללים ברחובות. תודה”.
גלעד ארדן: “ינון אחי,השוטרים וכוחות הביטחון הם גיבורים שמגנים עלינו בגופם בכל יום ויחד עם אזרחינו האמיצים שמגיבים הם אגרוף ברזל נגד הטרור”.
רוני לינדר: “הדיון הזה מזכיר לי את השיחות שלי עם בן החמש על סופרמן ובאטמן. הציבור קצת יותר אינטליגנטי מדיבורי הגיבורים האלה”.
דרור פויר: “רציתי לשאול את כבוד הפוליטיקאים אם הפלסטינים הם יותר כמו הג’וקר או יותר כמו לקס לות’ר”.
שחר גולדפינגר: “אתה רואה למה אתה סתם שמאלני? כי הפלסטינים הם הכי המנדרין #נישתי”.
גוגל הוא עיוור, 3-5 שנות מאסר למפר הפרטיות של כולנו ואלוהים שר הייקו // רבע לדיגיטל
יש גלישה לבעלי מוגבלויות
“תקנות נגישות השירות״ מחייבות ביו השאר הנגשה לבעלי מוגבלויות של אתרי אינטרנט שמספקים שירותים לציבור. עו”ד עירית שביב-שני, ממונת שאילתות ופטורים מנגישות בנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים’ מסבירה בתוכנית את המשמעות לגבי אתרים של גופים ציבוריים ומסחריים ואתרים פרטיים.
ההייקו המולחן של אלוהים
“קוד” הוא ספר שכתב ערן הדס, שבאמצעות תוכנה איתר הייקואים שמסתתרים בחמשת חומשי התורה. המלחינה ואמנית הסאונד דגנית אליקים, ששיתפה פעולה עם הדס ו-Batt-Girl במסגרת “בנות טיורינג” (ראו פוסט), יצרה את “קוד/ה”, יצירה מוזיקלית שמבוססת על הספר של הדס.
“בתחילת האירוע אנחנו נשמיע שלושים הייקו כשהפסנתר והרמקול על הבמה”, סיפרה אליקים בראיון לדרור שדות מהתוכנית “רבע לדיגיטל”. “הפסנתר הוא פסנתר כנף אמיתי שפועל על מנגנון אוטומטי ומנגן בלי נגן. הפסנתר מלווה תוכנת text to speech, שנבנתה במיוחד ליצירה, שמבוססת על הקול של ערן הדס. 
בין לבין יהיו שני דוברים מרכזיים לערב. בין הדוברים יש כל פעם חבילת קטעי הייקו, הראשונה מבריאת העולם, השנייה מתיבת נח, השלישית מעקדת יצחק. ערן הדס ידבר על שירה אלגוריתמית. ספר השירה שלו בנוי על ידי קוד שהוא כתב. הקוד הוציא מתוך התורה את כל מיני ההייקו האפשריים. אני מלחינה אלגוריתמית. ערן ואני עובדים כבר כמה שנים ביחד. המילים הם של ערן ובתוך המוסיקה יש הבלחות של מעין זכרונות פרטיים שלי – חומרים מוכנים מראש, סמפולים של קטעים קאנוניים. מדובר על פחות משניה לקטע, זה נע בין קטעים מהגשש החיוור ועד מלכת הלילה של מוצארט.”
“קוד/ה” תוצג ב-7.11 בשעה 21:00 ב”התיבה”, שד’ ירושלים 19, יפו.
(צילום דגנית אליקים: אורי לוינסון)
אבל המאגר הביומטרי לא ייפרץ
פרקליטות המדינה דורשת בין 3.5-6 שנות מאסר למאיר ליוור, שהפיץ באינטרנט את “אגרון”, תוכנה שמכילה את מרשם האוכלוסין עם מידע על תושבי מדינת ישראל, מדווח הלמו ברוטר.נט.
בשבוע הבא, כעשר שנים אחרי שהמרשם הודלף ממשרד הפנים, ינתן גזר הדין של ליוור, אחד משורה של נאשמים בפרשה של פגיעה בפרטיות של כל תושבי מדינת ישראל. 3.5-6 שנות מאסר אמורות להרתיע אנשים מלבצע פשעים דומים, כאשר את הנזק שנעשה אין להשיב – את המידע שהופץ אי אפשר לאסוף בחזרה, והוא זמין לכל מי שהוריד עותק שלו, עד היום.
ובכל זאת, המאגר הביומטרי, שבו מידע פרטי ואישי מאוד – תמונות פנים וטביעות אצבע, שקשה הרבה יותר להחליף מאשר להחליף מספר תעודת זהות או אפילו לשנות זהות במקרים קיצוניים (תוכניות להגנת עדים, למשל) – המאגר הזה עדיין לא בוטל.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
