צלם תיעד ממש במקרה מטוס שעבר בסביבה בפוטושופ. אומת הרשת הסבירה לו את טעותו
בתמונה שצילם יו וויי שיה באמצעות מצלמת ניקון D90 נראה סולם חירום של בניין במבט מלמטה, ובקצהו שמיים שבהם, בתזמון, במיקום ובכיוון מדויק, עובר מטוס. התמונה הרשימה את אנשי ניקון סינגפור, וזיכתה אותו בפרס בתחרות הצילום שלהם, מזוודת טרולי לצלמים.
זיופי תמונות בתחרויות צילום הם תופעה שכיחה, אבל במקרה הזה לא צריך להיות מומחה פוטושופ כדי לזהותו. המטוס בתמונה אינו משתלב בשמיים שסביבו, הוא מוקף ריבוע לבן, ונראה שפשוט נגזר מתמונה אחרת והודבק כמו שהוא, בלי שום נסיון להסתיר שהוא לא באמת טס מעל הסולמות בדיוק בשבריר השניה שבו הצמצם של שיה הקליק והחיישן לכד את התמונה.
עיבוד קל של הלבלים של התמונה (adjust levels) מבהיר זאת מעבר לכל ספק, כפי שהדגים הגולש שון הו:
אבל אנשי ניקון לא הבחינו בזיוף הבוטה. בפייסבוק שלהם הם כתבו הם כתבו: “יו וויי הזדמן ליד אוסף סולמות בזמן שהיה בסיור צילום עם חברים בצ’יינהטאון, וחשב שמבט כלפי מעלה יתן פרספקטיבה מעניינת. הוא לא ציפה לתפוס מטוס במעופו. ננסה גם אנחנו להביט כלפי מעלה, יו וויי”.
אומת הרשת לקחה על עצמה לחנך את ניקון, מי בהסברים על הזיוף ומי בלעג סרקסטי (דוגמאות בתחתית הפוסט). ניקון הודיעו אחרי יממה שהם מתנצלים על הטעות ובוחנים מחדש את זכייתו של שיה.
וניקון עשו משהו שחברות שטעו לא תמיד יודעות לעשות – הם צחקו על עצמם: “במקביל אנחנו מברכים על הרשומות המצחיקות והשנונות שמשותפות בתגובה לפרס שהענקנו לאחרונה. אנחנו שמחים להכיר בכך שקהילת הצילום והתמונה הגלובלית חיה ומשגשגת. אנחנו מודים לכם על התרומות הספונטניות הרבות ומעודדים את כולם להמשיך לשמור על הדמיון בחיים”. תומאס לים, שהעלה את תמונת הסולם עם חתולים קופצים בתוכו, הציע לניקון לתקן את העוול על ידי הענקת מצלמה כפרס לפוטושופ הטוב ביותר בשרשור. ההצעה שלו לא מופרכת: ניקון קיבלו חשיפה מופרעת מהסיפור הזה – רק בפייסבוק הם קיבלו 30 אלף לייקים, 45000 תגובות ו-21 אלף שיתופים בשתי יממות.
הצלם והגרפיקאי שיה מסר בתגובה לאתר פטהפיקסל שכלל לא התכוון להונות את ניקון, ושהגיש את התמונה לתחרות כבדיחה שיצאה משליטה. לדבריו,
הייתי בסיור צילום בצ’יינהטאון והזדמנתי לאוסף הסולמות. צילמתי אותם, ואחר כך חשבתי שמטוס בנקודה הזאת יתן נקודת מבט מעניינת. לפיכך הוספתי את המטוס באמצעות [תוכנת העריכה הגרפית] PicsArt והעליתי את זה לאינסטגרם. ככה אני משתמש באינסטגרם, לפעמים זה להציג עבודות שאני גאה בהן, לפעמים זה סתם כדי ליהנות. במקרה הזה, המטוס הקטן היה סתם בשביל הכיף ולא נועד לבלף אף אחד. הייתי עושה את זה בפוטושופ לו באמת התכוונתי לשקר בקשר לזה, אבל לא, זו היתה עריכה משועשעת תוך שימוש באפליקציית PicsArt שהועלתה לאינסטגרם. כשחבריי הגיבו עם כמה שאלות, עניתי להם גם בצחוק, ואמרתי שזו הטיסה האחרונה של היום ושזה היה יום המזל שלי שלא חיכיתי זמן רב מדי. בשלב הזה, כמובן שכל מי שקרא את זה הבין שזו בדיחה. […]
עם זאת, עשיתי טעות כשלא השארתי את זה באינסטגרם כפלטפורמת מדיה חברתית קלילה. עברתי את הגבול כשהגשתי את התמונה לתחרות. עשיתי זאת בתור בדיחה ואני באמת מתנצל בפני ניקון על שביזיתי את התחרות שלהם. זו היתה טעות ולא הייתי צריך לעשות זאת. גם לא הייתי צריך להשיב לניקון בצחוק שתפסתי את המטוס במעופו, הייתי צריך להבהיר שהמטוס נערך פנימה באמצעות PicsArt. זו אשמתי ואני מתנצל בכנות בפני ניקון, כל הצלמים של ניקון ובפני קהילת הצילום באופן כללי.
חייך, מצלמים אותך!
לקט מתגובות אומת הרשת לצילום המפוברק של שיה:
אריק בנסון: “לגמרי לא מפוטשפ! יש לי אותה עדשה!”
רנדר ברנט:
גלן גואן:
מייקל מיניון:
אדריאן לם:
吕籽践:
ג’ון ריניוק:
רוגן יאו:
דניאל הו:
דייוויד דוטון:
SG Yu: “לא ציפיתי לראות את ואן דאם עושה שם שפגאט אפי”.
Elkie Ng:
קיקי טיי: “בבקשה תפסיקו לצחוק על התמונה הזאת!! היא 100% אותנטית!! במקרה הייתי על המטוס כשצילמתי את התמונה הזאת. תסתכלו מקרוב, היא בבירור מראה אותו במיקום הנכון וברגע הנכון לצלם את זה!”
“כדי להמשיך ולהוכיח את האותנטיות של התמונה ולהפריך את סוגיית הלבל/ניגודיות של פוטושופ, הנה תמונה של המטוס שטסתי בו. זה האיירבאס A99 (מהדורה מוגבלת) עם המכ”ם ומגן מזג האוויר. אני מקווה שזה סוגר את התיק הזה אחת ולתמיד”.
ארל דיאטה: “יו וויי, אנא קבל את תיק הניקון טרולי שלך על ידי קליק-ימני ו’שמירת תמונה כ'”.
נטפליקס למען חיילי ארה”ב בעולם • כך תהפכו 12$ ל-12,000$ בגוגל // האחראי על האינטרנט
תתגייס לויפיאן יא בנזונה!
נטפליקס פתחה החודש את שירות הטלוויזיה המקוון שלה לרוב מדינות העולם, 190 במספר. אבל בעוד מחיר השירות נשאר זהה, כמות התכנים שונה, לרעת המדינות שאינן ארה”ב, בגלל הסכמי זכויות של ספקי תכנים קולנועיים וטלוויזיוניים (ונטפליקס ביניהן) עם חברות קולנוע וטלוויזיה רב-ערוצים במדינות השונות. למשל, אם HBO או נטפליקס מכרו להוט זכויות שידור על סדרה שלהן, ההסכם עשוי לכלול בלעדיות על השידור בישראל לתקופה מסויימת, והסדרה תוסר מהגירסה הישראלית של נטפליקס. יתכן גם מצב שבו HBO מכרה את הזכות להציג סדרה שלה לצופי נטפליקס בארה”ב בלבד, בתקווה למכור בעתיד את הסדרה לזכיין טלוויזיה ישראלי.
ההפרש בין כמות התכנים הזמינה לאמריקאים ולגולשים במקומות אחרים עשוי להיות משמעותי, והוא אכן כזה במקרה של ישראל. בעוד למשתמשי נטפליקס בארה”ב יש גישה ל-5676 כותרים (4561 סרטים ו-1115 סדרות), לישראלים יש גישה לכ-11% מהקטלוג בלבד, 633 כותרים (479 סרטים ו-154 סדרות), מה שמציב אותה במקום ה-40 מהסוף בסרטים ו-8 מהסוף בסדרות, כך לפי בדיקה של ההאקר ים מסיקה, שאת תוצאותיה המלאות והמתעדכנות אפשר לראות כאן.
הסרת התכנים מהמדינות השונות מתבצעת באמצעות גאוחסימה – זיהוי מיקומו הגאוגרפי של הגולש וחסימת התכנים שלא מיועדים לו. אחרי פתיחת נטפליקס לעולם, החברה הודיעה שתגביר את מאמצי החסימה שלה של שירותי מעקף גאוחסימה.
חסימות כאלו עלולות להשפיע לרעה על חיילים אמריקאים שמוצבים מחוץ לארה”ב, והטלוויזיה האמריקאית היא עבורם דרך להפיג את הגעגוע. אולם אין להם מה לדאוג – כל עוד הם מוצבים בבסיס אמריקאי, הם יקבלו את הנטפליקס שלהם במלואו. דוברת מטעם נטפליקס, אן מרי סקאו, מסרה למגזין הצבאי “כוכבים ופסים” כי “נטפליקס תמיד פוטרת בסיסי צבא אמריקאיים ברחבי העולם. הם יוכלו להמשיך ולגשת לקטלוג האמריקאי”.
כך תהפוך 12 דולר ל-12,000 דולר באמצעות גוגל בלי לצאת מהבית!
גוגל כמעט הפסידה את האתר שלה. בספטמבר אשתקד, סנמיי וד, עובד לשעבר של גוגל, בחן את שירות רישום הדומיינים “גוגל דומיינים”, והזין לתוכו את google.com. לתדהמתו, ואני לא משתמש במילה הזאת בקלות ראש, הוא גילה שהדומיין פנוי לרישום. ויש רק דבר אחד שאתה עושה כשאתה מגלה שהדומיין הכי פופולרי בפאקינג יקום המוכר לאדם פנוי – אתה משלם 12 דולר ורושם אותו על שמך.
“קיוויתי שאקבל [הודעת] שגיאה מתישהו שאומרת שהעיסקה לא אושרה, אבל הצלחתי להשלים את הרכישה, וכרטיס האשראי שלי חויב!”, כתב אז וד בלינקדאין שלו, שם סיפר על המקרה. הוא אומר שהוא לא יודע איך קרה שהדומיין היה פנוי, אבל שדקה אחר כך הוא קיבל הודעה שהרישום בוטל וכמוהו גם חיוב האשראי.
גוגל יכולה היתה לבטל את הרישום באופן מיידי משום שהיא זו שמנהלת את “גוגל דומיינים”, שהוא שירות רישום דומיינים, שמתווך בין אנשים שרוצים לקנות דומיינים לבין הגוף שמנהל את מרשם הדומיינים. אם הרישום היה מתבצע באמצעות שירות רישום דומיינים אחר, או ישירות אצל מרשם הדומיינים (במקומות שבהם הדבר מתאפשר), היא היתה צריכה לפנות לוד בבקשה או בתביעה משפטית להחזיר לה את הדומיין, או לבקש ממנהלי המרשם לבטל את הרישום.
וד פנה לגוגל סקיורטי, מחלקת האבטחה של גוגל, והודיע על התקלה. הם חזרו אליו, הודיעו שהם בודקים מה קרה וביקשו לתת לו פרס כספי. הוא אמר שלא עשה זאת בשביל הכסף, וביקש שיתרמו את הפרס לקרן Art of Living India, שמפעילה מאות בתי ספר בהודו ומספקת חינוך חינם לעשרות אלפי ילדים נזקקים. גוגל הודיעה שתכפיל את סכום התרומה.
בפוסט לסיכום פרסי האבטחה שחילקה ב-2015, גוגל חשפה את הסכומים – היא הציעה לוד פרס של 6,006.13 דולר – הספרות נראות כמו המילה “Google”, והכפילה ל-12012.26 כשהסכום הפך לתרומה.
חוק בליינדספוט נגד מטרידים וספאמרים? • לשחות עם קליפ • ההוטמייל של הממשלה // רבע לדיגיטל
חוק בליינדספוט להפסקת הטרדות טלפוניות
https://www.youtube.com/watch?v=yhaFvd01764
אפליקציית בליינדספוט של הבנשלבבו קובו והאחשלבר רפאלי מאפשרת לנהל צ’ט אנונימי-מכיוון-אחד בין כל שני אנשים שהתקינו אותה, כך שיוזם הצ’ט יודע מי הנמען אבל לא להיפך (ומפעילי הפלטפורמה יודעים את הזהות הטלפונית של שניהם). אחד השימושים האפשריים באפליקציה הוא הטרדת מכרים באופן אנונימי, מה שהוביל למחאה ציבורית, תקשורתית וכנסתית.
ח”כ דוד ביטן (הליכוד) הגיש השבוע הצעת חוק בנושא:
חובת מסירת פרטי אדם המתחזה לאחר או שולח מסר אנונימי 1. אדם או גוף המפעיל פלטפורמה טכנולוגית להעברת מסרים המאפשרת שליחתם בדרך של התחזות לאחר או באופן אנונימי המונע את זיהוי השולח (להלן – “מפעיל”), מחויב להעביר את פרטי מי ששלח מסר על דרך של התחזות לאדם או גורם אחר או באופן אנונימי המונע את זיהויו (להלן – “מתחזה”), לגורמי האכיפה או לאדם או לגוף הנפגע מכך, על פי דרישה, בתוך לא יאוחר משלושים ימים מיום הדרישה.
הרשות המוסמכת וסמכויותיה 2. (א) שר המשפטים יקבע, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק זה, גורם המוסמך להפעיל סמכויות לפי חוק זה (להלן – “הרשות המוסמכת”).
(ב) סירב המפעיל להעביר את הפרטים כאמור בסעיף 1 למי שזכאי לכך ללא צידוק סביר, או לא העבירם במועד –
(1) יחשב המפעיל כאחראי לשליחת המסר בנוסף למתחזה;
(2) הרשות המוסמכת תהיה רשאית לחסום לאלתר את פעילות המפעיל בקשר עם הפלטפורמה שבה בוצעה שליחת מסרים על ידי מתחזה;
(3) הרשות המוסמכת תהיה רשאית להטיל קנס על המפעיל בסכום של עד מיליון שקלים חדשים לכל הפרה ללא הוכחת נזק.
(ג) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, הרשות המוסמכת רשאית להטיל קנס על מתחזה ללא הוכחת נזק של עד 100,000 שקלים חדשים לכל הודעה שנשלחה בדרך האמורה בסעיף 1.
אם אדם משתמש בבליינדספוט לאיים על אחר, להטרידו או להשמיצו, יש כבר חוקים שמאפשרים לחייב את מפעילת בליינדספוט לחשוף את זהותו, או לשלם את המחיר על סירובה. הצעת החוק של ביטן מרחיבה את הכוח להסיר את מעטה האנונימיות, כשהיא מערפלת את ההצדקה לחשיפה (המפעיל מחוייב להעביר את המידע ל”גוף הנפגע מכך”, אך אין פירוט באיזו פגיעה מדובר), ומערפלת את ההצדקה לסירוב לחשוף את המידע (המפעיל צריך “צידוק סביר” כדי לסרב מבלי להיענש, אך אין פירוט מהו צידוק שכזה).
בנוסף, החוק לא קובע שהאדם/גוף שנפגע מההודעה הוא בהכרח האדם/גוף שקיבל את ההודעה. כלומר, אם אדם תיעד קצין משטרה בכיר בפגישה עם איש עסקים לגיטימי שנמצא בחקירה, ושלח את התיעוד באימייל אנונימי לעיתונאי, איש העסקים יכול לטעון שהוא נפגע מהאימייל הזה, ולדרוש ממפעיל שירות האימייל לחשוף בפניו את זהות השולח.
אבל הצעת החוק הזאת מעניינת גם בזכות הבעיות שהיא יכולה לפתור, שנולדו לפני בליינדספוט וימשיכו להתקיים גם אחרי שהיא תמצה את 15 דקות הבזיון שלה. ביניהן, הטרדות בטלפון ובסמס וספאם בשלל הפלטפורמות. כיום נדרשים הנמענים לאתר בעצמם את המטרידים והמספימים, להתלונן במשטרה ולקוות שהיא תטפל בזאת אחרי שתתפנה מתיקים חשובים כמו חמש חקירות (!) של אישה שהעלתה ליוטיוב סרטון שמתעד אותה מחרבנת על דגל ישראל ואינה מכחישה שעשתה זאת, או להוציא כסף על עורך דין ולפנות לבית המשפט בבקשה שיוציא צו לחברות התקשורת לספק את המידע.
ח”כ ביטן מבהיר בראיון לרבע לדיגיטל שהחוק שלו לא נועד מיועד להילחם בשום דבר מלבד “שיימינג”, מילה שהוא חוזר עליה שוב ושוב למרות שהשימוש בה בהקשר הזה שגוי – שיימינג היא פרקטיקה של פרסום פומבי של דבר מה שאדם או גוף ביצעו במטרה לביישם בפומבי, בעוד החוק מכוון לטפל במסרים שנשלחים באופן פרטי. לדבריו, החוק יקל על אנשים שחשים נפגעים לקבל את פרטי הפוגעים בלי לעבור דרך המשטרה ובתי המשפט, ויאפשר לרשות שתוסמך לכך להטיל קנסות מנהליים על מפעילי הפלטפורמות במידה שאלו יסרבו למסור את הפרטים. שיטה זו תעביר את העול מהנפגעים-לכאורה אל הפלטפורמות, ואלו עלולות להחליט להסגיר פרטים של משתמשים אנונימיים גם כשהדבר לא מוצדק, רק כדי לחסוך בהוצאות משפטיות.
לגלוש עם להקת לווייתנים
“‘מיתוס’ זה קליפ אינטרקטיבי”, מספר אביב משולם, ששותף עם תומר ברוך לצמד “לוויתנים”, ש”מיתוס” נוצר עבור שירם “האם אוכל לאהוב בשלווה” על ידי הבמאי אור פליישר. “כשאדם נכנס לכתובת הקליפ הוא בוחר באיזה מכשיר יראה את הקליפ (אם הוא במחשב, פלאפון וכו’). הסרט מכניס אותך לעולם וירטואלי ארבע סצנות. אתה יכול לשוטט בעולם הזה, עם הזזות של העכבר או המכשיר. כל מה שרואים בסרט קורה בזמן אמת על הדפדפן ומגיב לתווי מידי MIDI של השיר (פרוטוקול של מוזיקה שנותן לכתוב תווים במחשב והמחשב ינגן אותם). העולם קיים, אבל מה שאותו אדם רואה נוצר מחדש כל פעם, בזמן אמת. לחצי מהשירים באלבום ‘אחרי גופי המים’ יש אומנות אינטרקטיבית, בעינינו זה יותר מעניין ויצירתי. בארץ זה תחום שעוד בחיתולים, גם בעולם הוא חדש אבל יש באזור ה-10-15 פרויקטים כאלו, ובעולם הם הרבה יותר מוערכים. בחו”ל האומנות הזו מתקבלת בטבעיות, אבל בארץ קשה יותר לאכול את זה. התקשורת לא יודעת איך להתמודד – שואלים אותנו ‘מה זה בדיוק, קליפ? משחק? תמונות?’ התשובה היא שזה קצת מכל דבר. בעולם זה נתפס כמשהו מרגש ומעניין, ובארץ פחות, זה עדיין לא במיינסטרים”.
רק מוזיקה לבד כבר לא מספיקה לריגוש של הקהל?
“אני לא חושב שזה בא מצורך להתקדם, שמוזיקה כבר לא מספיקה. לכל מדיום יש את הצ’ארם שלו. מה שמעניין אותנו זה איך אנחנו גורמים לקהל להיות יותר מעורב. כיום אנשים פחות קונים אלבומים, החלק הויזואלי נהיה פחות משמעותי, ורצינו לשנות את זה. חלק ממה שקסם לנו לעשות את זה זה שזה יוצר תקשורת עם הקהל שלנו, ומעניק עומק למימד הוויזואלי של האלבום. יש קסם בלתת לקהל חלק מהיכולת לביים בעצמו ולשחק באמנות. אבל כן אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לביים את המימד איך שאנחנו רוצים”.
You’ve Got Mail
החלטת ממשלה מס’ 1008 קובעת שתוך שלושה חודשים, משרדי הממשלה יחוייבו לאפשר לציבור לפנות אליהם גם באמצעות אימייל. למה שלושה חודשים? זה פרק הזמן הנחוץ לפתוח לכל משרד ומשרד תיבה חינמית של שני מגה בהוטמייל.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מי סומך על מדפסות שיזמינו לעצמן דיו ותעלומת הבית שהסמארטפונים הגנובים מובילים אליו // האחראי על האינטרנט
שלום, מדברת מדפסת, אני רוצה לעשות משלוח
מדפסות לא יישארו רעבות עוד. מדפסות יעודיות של חברת בראד’ר יוכלו להזמין לעצמן דיו מאמזון כשהדיו שלהן יאזל, בלי התערבות המשתמש.
המדפסות הן המכשירים הראשונים שיעבדו עם תוכנית Dash Replenishment של אמזון, שיתממשק עם חיישנים במכשירים שונים כדי לזהות מתי המלאי אוזל וצריך להצטייד מחדש. מכשירים נוספים שיתחברו לשירות החודש הם מכונת כביסה של ג’נרל אלקטריק ופסי-מדידה למד גלוקוז-בדם של חברת ג’ימייט.
מי שמפנטזים כבר על הנוחיות שבמכשירים שמטפלים בלוגיסטיקה של עצמם צריכים לזכור את הסכנות שבלתת את השליטה למכשירים וליצרניהם. בתחילת האפסטיז נחשפו הונאות של יצרניות מדפסות, שגרמו לשבבים שבמדפסות לדווח שהדיו אזל, ואף להפסיק להדפיס, הרבה לפני שהדיו אזל בפועל, במטרה לגרום לצרכנים לזרוק את המחסניות הישנות עוד לפני שהסתיימו ולרכוש חדשות; ושהזהירו מפני נזקים מומצאים של מחסניות גנריות זולות, ותכנתו את המדפסות למנוע שימוש במחסניות מתחרות, כשהמטרה היתה להבטיח רכישת מחסניות מקוריות ויקרות.
הבית שהסמארטפונים הגנובים מלשינים עליו
בפברואר 2015 הלכה משפחה שסמארטפון שלה נגנב בעקבות אפליקציית איתור טלפונים שהתקינה עליו, והגיעה לפתח ביתם של הזוג מייקל סבה וכריסטינה לי בפרבר של אטלנטה, ג’ורג’יה. המשפחה דרשה את הטלפון בחזרה. הזוג לא ידע על מה הם מדברים. חודשיים אחר כך הגיעה לבית סבה-לי קבוצת חברים עם טענה דומה. בחודשים הבאים המשיכו להגיע אנשים שחיפשו את הטלפונים שלהם. ביוני הגיעה המשטרה, הורים דיווחו שבתם נעדרת, והאפליקציה על הטלפון שלה הובילה לבית הזוג סבה-לי. היא והטלפון שלה לא נמצאו שם.
קשמיר היל מאתר פיוז’ן חקרה את הסיפור שלהם, בחנה תאוריות שונות לגבי מקור התקלה – מיפוי שגוי של רשת ווייפיי או כתובת איי.פי, טריאנגולציה שגויה של תא סלולרי, מיקום הבית במרכז מעגל כיסוי של תא סלולרי כברירת-מחדל כאשר אי אפשר לאתר מיקום מדויק, טעות במאגר נתונים שעליו מתבססות כל אפליקציות איתור הסלולריים ועוד.
המשטרה לא הצליחה לאתר את הבעיה, רשות התקשורת הפדרלית (FCC) אמרה שזה לא בסמכותה, חברת התקשורת טי-מובייל שהתא הסלולרי שלה הוא הקרוב ביותר לבית לא הגיבה לפניה, וכמוה גם גוגל, יצרנית מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, ואפל, יצרנית הטלפון הסלולרי אייפון.
התעלומה טרם נפתרה. עכשיו היא בידיים של אומת האינטרנט.
גירסת חדר 404 לציטוט במאמר אקדמי חשוב
כך תיעזר העיתונות בצנזורה הצבאית להפריך צא”פים “מטעמי בטחון”
בתיקים משפטיים עם היבט בטחוני, רשויות האכיפה משתמשות בצווי איסור פרסום כדי לצנזר מידע, כשהצנזורה הצבאית, הגוף המוסמך לקבוע איזה מידע בטחוני מותר בפרסום, לא חושבת שהמידע הזה צריך להיות מצונזר, או לפני שההחלטה הזאת בכלל מגיעה לפתחה. כך נטען בכתבה ב”שיחה מקומית” על הצא”פים בעניין המעצרים בפרשת עזרא נאווי, ההצתה בדומא ועוד:
האם באמת יש כל כך הרבה צווי איסור פרסום? ולמה זה קורה? על פי פרופ’ משה נגבי מדובר בתהליך שנמשך ומתגבר מזה כעשור, שבמסגרתו רשויות האכיפה למדו להשתמש בצווי איסור פרסום בתור “צנזורה אלטרנטיבית”, כדבריו, כשבאופן אבסורדי בתי המשפט מתגלים כמחויבים פחות לחופש הביטוי והעיתונות ולזכות הציבור לדעת מאשר הצנזורה הצבאית.
“הצנזורה בארץ היא די ליברלית, ונוהגת לפי פסיקת בג”ץ לגבי השאלה אם יש ודאות קרובה לפגיעה בביטחון (במקרה של פרסום מידע מחקירה, ח.מ.), ודווקא את בתי המשפט יותר קל לשכנע להטיל איפול”, אומר נגבי, המרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית ומשמש כפרשן המשפטי של קול ישראל. “למה זה קורה? להערכתי הרבה שופטים, בעיקר בערכאה נמוכה כמו השלום, כשבא אליהם גורם ביטחוני, קצין או איש שב”כ, עם חוות דעת ביטחוניות וחומרים סודיים, מתמלאים ביראת כבוד מאוד גדולה, דווקא בגלל שהם אזרחים. אין להם כלים לבקר את זה. הצנזור הוא חלק מהמערכת הביטחונית, ולא מתרשם יותר מדי מקצינים ויכול לבדוק עניינית.
“הצו בעצם הופך את המעצר לחצי חשאי. במצב כזה דמו של החשוד מותר לגמרי. אתה לא יכול לדעת מה עשו לו. זה ההיפוך של אור השמש שפועל כחיטוי הטוב ביותר. פה החושך עלול להיות המחטיא הגדול ביותר. אגב, זה לפעמים פועל כבומרנג. בנסיבות כאלה קל לחשוד להעליל שעינו אותו, כי לך תוכיח שכן ולך תוכיח שלא”.
נראה שהבומרנג הזה משמש גם נגד השופטים עצמם, שבשל איסור הפרסום על עצם דיוני והחלטות איסור הפרסום – לא יכולים להתגונן בפני מבקריהם. מין מעגל אכזרי שכזה.
עיתונאים לא יכולים להפר צו איסור פרסום כזה בלי להסתכן בלשלם מחיר – חקירה, מעצר, העמדה לדין ואולי גם הרשעה וענישה כספית/מאסרית. הם גם לא תמיד יכולים להפריך את הטיעונים של הרשויות על כך שהצא”פ נדרש “מטעמי בטחון”, משום שהטיעונים הללו בדרך כלל יוצגו לשופט בדלתיים סגורות, וגם אם לא, אסור יהיה לפרסם אותם במסגרת הצא”פ עצמו.
אבל העיתונאים יכולים להשתמש בצנזורה הצבאית, זו שהמשטרה עקפה באמצעות בית המשפט, כדי להוכיח שטיעוני הבטחון היו שקריים. תפקידה של הצנזורה הוא להגיד לעיתונאים אם מותר להם לפרסם מידע מסויים, או שאסור להם משום שהוא עלול לפגוע בבטחון המדינה. העיתונאים צריכים לכתוב כתבה שמכילה את המידע שהצא”פ אוסר לפרסם, לשלוח אותה לצנזורה ולחכות לתשובתה. במקרה שהצנזורה מאשרת לפרסם את הפרטים האסורים בפרסום לפי הצא”פ, יש לעיתונאים אישור, מהערכאה העליונה בתחום, שפרסום המידע לא פוגע בבטחון המדינה.
גם בשלב זה, העיתונאים לא רשאים לפרסם את המידע בתקשורת, משום שזו עדיין תהיה הפרה של הצא”פ. אבל הם כן יכולים לערער לבית המשפט על הצא”פ, תוך שימוש בתשובת הצנזורה כחוות דעת מומחה שלפיה אין פגיעה בטחונית בפרסום המידע; והם רשאים לדווח לציבור שלפי הצנזורה, המידע שהצא”פ חל עליו אינו מסכן את בטחון המדינה, כך שהבקשה של המשטרה נגועה בשיקולים זרים, וההחלטה של השופט נגועה ברשלנות, במקרה הפחות גרוע.
פריצה לחדר החדשות: ההיבטים המטרידים בהשתלטות על הטוויטר של חדשות 2
חשבון הטוויטר של חדשות 2 דיווח הערב, בשלושה ציוצים עוקבים, שהמשטרה מזהירה מפני מחבל חמוש שמסתובב ברחובות תל אביב:
חדשות 2 הוא גוף חדשותי פופולרי שנחשב מיינסטרימי ואמין, וחשבון הטוויטר שלו הוא בעל סימן וי כחול, שמעיד שהוא נבדק ואושר כחשבון רשמי על ידי חברת טוויטר. משבועיים וקצת אחרי פיגוע הירי הקטלני של נשאת מלחם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, דיווח על מחבל חמוש בתל אביב עלול לגרום לבהלה המונית בקרב 194 אלף העוקבים של חדשות 2 בטוויטר, וליצור אדוות ברשתות החברתיות ובמסרים מיידיים שיגיעו למאות אלפים ואף מיליונים.
למרבה המזל, הניסוחים העילגים עורר חשד שמדובר בהודעות שווא, חשד שאושש זמן קצר לאחר הפרסום. ב-18:23 פורסמה בפייסבוק הרשמי של חדשות 2, שגם הוא מאושר ב-וי כחול ולו 454 אלף אוהדים, הודעת הבהרה:
נכון לעכשיו, כשעה ורבע אחרי פרסומם, הציוצים השקריים טרם נמחקו מהטוויטר של חדשות 2. הדבר מעיד על כך שהגורם העוין שהשתלט על החשבון החליף את הסיסמה ואת כתובת האימייל המקושרת אל החשבון, מה שמונע ממנהליו המורשים להיכנס אליו, למחוק את הציוצים ולפרסם גם שם הודעת הבהרה.
ההשתלטות על הטוויטר של חדשות 2 וזריעת הדיסאינפורמציה, היא המקבילה בת ימינו להשתלטות של כוח אויב על תחנת שידור או על משדרים של תחנת רדיו או טלוויזיה והעברת מסרים שקריים על גביהם. מטרתה לגרום לפחד, בהלה ובלבול, והיא נמצאת על הטווח שבין מלחמה פסיכולוגית לטרור דיגיטלי. יעד הפריצה הוא גוף מסחרי, אבל הנמען שלה הוא הציבור הישראלי. לא בלתי סביר שגוף סייבראבטחה ממלכתי יהיה מעורב בחקירת הפריצה ובהקשחת נהלי האבטחה, מה שמעורר חשש בנוגע להפרדה הרצויה בין המערכת העיתונאית לבין הממלכה, במיוחד בנקודת החיכוך הרגישה של אבטחת מידע, פרטיות, אנונימיות של מקורות מידע וכיוצא בזה.
פייסבוק וטוויטר, למה אתן מאפשרות תעמולה של דאע”ש והסתה לרצח יהודים וישראלים? // האחראי על האינטרנט
טוויטרוריסטים
לויד פילדז היה אחד מחמישה נרצחים בפיגוע ירי, שביצע קצין המשטרה הירדני אנוואר אבו-זאיד ב-9 בנובמבר האחרון. הפיגוע בוצע במתקן אימונים של כוחות הבטחון הירדניים בעיר מואווקאר בירדן, שממומן על ידי ארה”ב, אשר מאמנת בו כוחות עיראקיים ופלסטיניים. הפיגוע בוצע ביום השנה העשירי לפיגוע של מחבלים מתאבדים בשלושה מלונות בעמאן. אלמנתו של פילדז, טמרה, הגישה תביעה בנושא נגד טוויטר, תוך שימוש ייחודי בחוק האנטי-טרור האמריקאי (US Anti-Terrorism Act), המשמש בדרך כלל לתבוע את ארגוני הטרור עצמם. התביעה הוגשה בבית המשפט של המחוז הצפוני של קליפורניה.
“במשך שנים, טוויטר הרשתה ביודעין לארגון הטרור דאע”ש להשתמש ברשת החברתית שלה ככלי להפצת תעמולה קיצונית, גיוס כספים ומשיכת מתגייסים חדשים”, נכתב בתביעה. “התמיכה החיונית הזאת היתה מהותית לעלייה של דאע”ש ואיפשרה לו לבצע מספר רב של מתקפות טרור, כולל פיגוע הירי של ה-9.11.2015 בעמאן, ירדן, שבו לויד ‘קארל’ פילדז ג’ונייר נהרג. בלעדיי טוויטר, גדילתו המהירה של דאע”ש בשנים האחרונות לארגון הטרור המפחיד ביותר בעולם לא היתה אפשרית”. לטענת פילדז בתביעה, טוויטר איפשרה לדאע”ש להפעיל חשבונות רשמיים ללא הפרעה עד לאחרונה, וזה החזיק נכון לדצמבר 2014 כ-70 אלף חשבונות טוויטר, לפחות 79 מהם פעילים, ופרסם לפחות 90 ציוצים בדקה.
טוויטר, טוענת פילדז, חוזרת ומסרבת לציית לחוק בארה”ב ולהפסיק פעילות של גורמי טרור ברשת החברתית. בדצמבר 2011, ארגון ישראלי – מדובר ב”שורת הדין”, אם כי היא לא נוקבת בשמו – איים לתבוע את טוויטר אם לא תפסיק את פעילות החיזבאללה ברשת החברתית. ב-2012, מספר חברי בית הנבחרים פנו לראש ה-FBI וביקשו שידרוש מטוויטר לסגור חשבונות של ארגוני טרור. יו”ר תת-הוועדה לענייני טרור של ועדת ענייני החוץ של בית הנבחרים, הנציג טד פו, אמר בדיון ב-2012 כי “כשזה נוגע לטרוריסט שמשתמש בטוויטר, טוויטר לא סגרה או השעתה ולא חשבון אחד”; ב-2015, פו חזר ואמר שטוויטר שוב ושוב לא מגיבה באופן מספק לפניות בנוגע להסתה לאלימות בידי טרוריסטים.
גם כאשר טוויטר סוגרת חשבונות שמקושרים לדאע”ש, היא לא עושה הרבה למנוע את חזרתם של מפעיליהם לפעולה. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, שצוטט בתביעה, הקבוצה הפרו-דאע”שית אסוואטירי מדיה החזירה ב-335 חשבונות – כשנסגר אחד, הקבוצה פתחה אחד במקומו, מ-TurMedia333 ל-TurMedia334 ל-TurMedia335 וכן הלאה.
מטוויטר נמסר בתגובה: “בעוד אנחנו מאמינים שלתביעה אין בסיס, אנחנו מאוד עצובים לשמוע על האובדן האיום של המשפחה. כמו אנשים ברחבי העולם, אנחנו נחרדים מהזוועות שמבוצעות על ידי קבוצות קיצוניות, ומאפקט-האדווה שלהן על האינטרנט. לאיומים באלימות וקידום הטרור אין מקום בטוויטר, וכמו רשתות חברתיות אחרות, החוקים שלנו מבהירים זאת. יש לנו צוותים מסביב לעולם שחוקרים באופן פעיל דיווחים על הפרת תנאים, מזהים התנהגות אלימה, משתפים פעולה עם ארגונים שנאבקים בתוכן קיצוני מקוון, ועובדים עם רשויות אכיפה בעת הצורך”.
כתב התביעה של טמרה פילדז נגד טוויטר:
הסתה חד-כיוונית
פייסבוק מפלה באכיפה שהיא מבצעת כלפי הסתה נגד פלסטינים ונגד יהודים וישראלים*, כך טוען שורת הדין. בסוף דצמבר פתח הארגון שני דפי הסתה ברשת החברתית – אחד נגד יהודים, אחד נגד פלסטינים. הארגון העלה לדפים תכני הסתה דומים כלפי שני הציבורים, ואחרי יומיים הלשין לפייסבוק על שניהם דרך כלי הדיווח המובנה.
פייסבוק השיבה בנוגע לדף נגד הפלסטינים כי הוא מפר את תנאי השימוש, וסגרה אותו ביום שבו קיבלה את הדיווח; לגבי הדף נגד היהודים והישראלים, השיבה פייסבוק כי הוא לא מפר את תנאי השימוש, והשאירה אותו באוויר.
כהרגלה, פייסבוק לא הגיבה לפניות התקשורת בנושא. רק שבוע לאחר מכן, אחרי פרסומים בתקשורת והביקורת הציבורית, התנצלה פייסבוק על מה שהיא כינתה טעות והסירה גם את הדף המסית נגד היהודים והישראלים.
בעקבות הניסוי של שורת הדין, גילו בבלוג Israellycool שדפי הסתה מסויימים נחסמים לגולשי פייסבוק בישראל, אבל ממשיכים להיות זמינים במקומות אחרים. מבדיקה של הבלוג עולה שהדף “Jewish Ritual Murder” (“רצח פולחני יהודי”), שחסום בפני גולשים בישראל, פתוח בפני גולשים בבית לחם.
https://www.youtube.com/watch?v=z5ADUm8d7B8
שורת הדין הגיש באוקטובר הקודם תביעה נגד פייסבוק בבית משפט בניו יורק בטענה להסתה ועידוד לאלימות נגד ישראלים. לטענת הארגון, גל הטרור בישראל בחודשים האחרונים מושפע מפעילות ברשתות החברתיות, ובפרט מפרסומים של פלסטינים בפייסבוק. הארגון מבקש שבית המשפט יחייב את פייסבוק לפעול נגד משתמשים שמסיתים לטרור נגד ישראלים ולהפסיק את פעילותם ברשת החברתית. כתב התביעה המלא כאן >>
* במקור כתבתי כאן כי אחד הדפים שפתח ארגון “שורת הדין” הסית נגד יהודים. בעקבות הערת הקוראת יעל בדקתי וראיתי שהדף הסית הן נגד יהודים והן נגד ישראלים. תיקנתי את הפוסט בהתאם ב-25/1.
ביה”ס סטיב ג’ובס, הבית הלבן מגייס את ענקיות הטק נגד הטרור ולמה באמת נעלם סרטון הערבים והיהודים המתנשקים מפייסבוק // רבע לדיגיטל
שיבל כרמי מנסור החליף אותי בהגשת התוכנית כשהייתי חולה. קבלו אותו:
חדשנות חינוכית בדמות בית ספר על שמו של סטיב ג׳ובס שמגיעה דווקא משכונת מהגרים באמסטרדם. האם נראה אותו בקרוב גם בישראל? | הממשל האמריקני מחפש דרכים למגר את פעילות ארגוני הטרור במרחב האינטרנטי ולשם כך מגייס, או לפחות מנסה לגייס, את ענקיות הטכנולוגיה | כמה מילים על פייסבוק וסרטון הדו-קיום של “טיים אאוט”.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
גרפיטי תל אביב 16′
אסף וול איתר מאבק פוליטי עז בשמות הרשתות האלחוטיות במהלך נסיעה ברכבת ישראל – “End the Occupation” (“סיימו את הכיבוש”), “מוות לערבים!” ו”עם ישראל חי!”.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
