‍? !

אמוג’ים מככבים בתביעה של משכיר דירה נגד שוכרים שהתחרטו, והתרגום של השיח האמוג’יסטי לשפה משפטית יבשה מרנין, כמצופה. בנוסף, השופט מנתח את המשמעות המשתמעת של הרגשונים בהתכתבות סביב אותה שכירות. הוא מגיע למסקנה שהשימוש של השוכרים הפוטנציאליים בסמיילים, למרות שהיו להם הסתייגויות מהדירה, הטעו את המשכיר להבין שהם מעוניינים בה. על הסיפור דווח בנקסטר, ופסק הדין התפרסם ב-Law.co.il (פדף).

This Post In English – פוסט זה באנגלית

יניב דהן, התובע, פרסם באתר יד2 מודעה להשכרת דירתו. זמן קצר לאחר מכן שלחה לו ירדן רוזן, נתבעת 2, את המסרון הבא:

המסרון מצורף לפסק הדין כצילומסך, ומתומלל כך:

בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים… מתי מתאים לכם?

בעקבות הסמס הזה הסיר דהן את המודעה מיד2, מתוך הנחה שרוזן ובן זוגה, ניר חיים שכרוף, נתבע 1, מעוניינים בדירה. השניים לא שכרו אותה לבסוף, ודהן תבע מהם פיצויים בסכום של 14,500 שקל.

בהמשך פסק הדין מתייחס שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אמיר ויצנבליט, לאמוג’ים בסמס ומשמעותם:

זה המקום לשוב ולהתייחס לאותם סמלים גראפיים (צלמיות) ששלחה הנתבעת 2 לתובע. כאמור אין בהם, בנסיבות העניין, כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. עם זאת, הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב. אכן, דרכי התבטאות של צדדים למשא ומתן זה עם זה יכולות ללבוש צורות שונות, וכיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה”אמוג’י” עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. לאותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 ביום 5.6.2016 לוו, כאמור, סמלים לא מעטים. אלו כללו “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן. גם אם אניח כי הסיבה לפרישה מן המשא ומתן הייתה מוצדקת, היה על הנתבעים כבר ביום 8.7.2016 להודיע לתובע כי הם לא בטוחים ברצונם לשכור את הדירה, וכי על התובע לכלכל את צעדיו בהתאם. הנתבעים “משכו” את התובע, “הרדימו” אותו, עד שזה מצא עצמו קרוב לתחילת תקופת השכירות בלא שאיתר שוכרים לדירתו.

השופט פסק לתובע פיצוי חלקי והוצאות משפט בסכום כולל של 8000 שקלים.

אחרי הקיפול – פסק הדין המלא – ת”ק 30823-08-16 דהן נ’ חיים שכרוף ואח’.

Judge: defendants’ emoji and emoticons “naturally led” plaintiff to assume they were interested in renting his house from law

להמשך קריאה

למה יוטיוב משקיעה בהפקות מקור? ראיון אצל גואל פינטו

יוטיוב של אלפבית (חברת האם של גוגל) החליטה להשקיע בשנה הקרוב מאות מיליוני דולרים בתוכן מקורי, 40 סדרות וסרטים, שחלקם ישודרו בחינם במימון פרסומות ביוטיוב, וחלקם בשירות הצפייה בתשלום יוטיוב רד, שעולה 10$ בחודש. אני מדבר על כך היום בתוכנית הרדיו “גם כן תרבות” עם גואל פינטו ברשת א’ בתאגיד השידור כאן.

נגן אודיו

יוטיוב נולדה כפלטפורמת תוכן גולשים, ומתפרנסת מפרסומות, שאת הכנסותיהן היא חולקת עם היוצרים. החברה הכניסה תכנים של גופי תוכן ממוסדים לפלטפורמה שלה, הן על ידי הלבנה של תכנים פיראטיים על ידי העברת השליטה בהיוון הפרסום שלהם לידי בעלי הזכויות והן על ידי הסכמים עם בעלי התכנים לפתיחת ערוצים שלהם בפלטפורמה. בסוף 2015 השיקה את יוטיוב רד.

המעבר האסטרטגי מתוכן גולשים חינמי לתוכן מקור בתשלום נובע ממספר סיבות. אחת מהן היא התחרות הגוברת על תוכן הגולשים. פייסבוק לייב, סנאפ, טוויטר, וואטסאפ, אינסטגרם ואחרות מתחרות על לבם של הגולשים כפלטפורמה שבה הם יספקו את תכני הווידאו שלהם. על התכנים הללו אפשר, כמובן, למכור פרסומות, ואפשר להשתמש במידע שנצבר דרכם על המשתמשים לפרסום ולצרכים נוספים.

סיבה נוספת היא שנטפליקס, הולו ואמזון פריים הולכות ומשתלטות על זמן הצפייה של הציבור בסרטים ובסדרות, ויוטיוב רוצה חתיכה מזה. תכני מקור איכותיים מאפשרים לה לגבות תשלום חודשי על יוטיוב רד, ולגבות ממפרסמים תעריפים טובים על פרסומות. מפרסמים רבים לא לא רוצים לפרסם על גבי תוכן גולשים חובבני, ולא על כזה שמכיל תכנים אלימים, פורנוגרפיים, גזעניים, מסיתים וכיוצא בזה. בחודש מרץ פרץ חרם מפרסמים על יוטיוב בבריטניה ובארה”ב בגלל הצגת פרסומות על גבי תכני הסתה וטרור, והחברה נאלצה להתנצל. יוטיוב, כמו פייסבוק ופלטפורמות אחרות, מתקשה לאכוף את כללי השימוש על תוכן גולשים, אבל בתוכן שהיא יוצרת לא תהיה בעיה כזאת.

התוכן המקורי גם מאפשר ליוטיוב לשמר טאלנטי תוכן גולשים פופולריים שגדלו אצלה. אלו מגלים שההכנסות מהפרסומות ביוטיוב אינן גבוהות, ואולפני טלוויזיה וקולנוע גונבים אותם בקלות. עם הכניסה להשקעה משמעותית בתכני מקור, יוטיוב תוכל להתחרות בהצעות של האולפנים.

ברגותי שובת הרעב קיבל הצעה מפיצה האט השרה מירי רגב ביקשה מהגולשים לדרגה והם עשו זאת ראיון אצל גואל פינטו

הרשתות החברתיות פרועות יותר מהתקשורת הממוסדת, ומותגים ואנשי ציבור מרשים לעצמם לשחרר את העניבה שם. אבל לא תמיד זה נעשה נכון ופועל לטובתם. דיברתי עם גואל פינטו בכאן תרבות על המקרים של פיצה האט ישראל ושל השרה מירי רגב (בערך ב-14/5, אני לא זוכר את התאריך המדויק):

נגן אודיו

בפייסבוק של פיצה האט ישראל עלתה פרסומת לשירות המשלוחים שהופנתה למרואן ברגותי, המנהיג הפלסטיני הכלוא על שורת מעשי רצח של יהודים, שנתפס במצלמות השב”ס שובר שביתת רעב. גולשים פלסטינים ופרו-פלסטינים קראו לחרם על הרשת, זכייני פיצה האט במדינות ערב כתבו נגד הזכיין הישראלי, ופיצה האט ארה”ב הורתה לו לפטר את חברת הפרסום שהעלתה את הסרטון.

הסיפור הזכיר את זה של פפסי, שהעלתה קמפיין עם קנדל ג’נר שמצטרפת להפגנה דמויית בלאק לייבז מאטר ומגישה פחית קולה לשוטר. פפסי נאלצה להסיר את הפרסומת בעקבות ביקורות קוטלות על ניכוס המחאה השחורה על ידי ג’נר הלבנה, ועל סרות הטעם שבשימוש בהפגנה כחומר גלם לקמפיין.

השרה מירי רגב העלילה על “שוברים שתיקה” שהם גרמו להורדת הדירוג שלה בפייסבוק, וביקשה מהגולשים לדרג אותה בחמישה כוכבים. כמובן שזה לא עבד: אומת הרשת, למודת מתקפת הדירוג על אגאדיר, הורידה לה את הדירוג עד ל-1.7 תוך כדי תגובות לועגות, והיא הסירה לבסוף את הדירוג מהדף.

הכופרה WannaCry נבנתה על פירצה שה-NSA הכיר והקריסה את העולם האחראי על האינטרנט בגלצ

---

---

בנק אגוד כ”כ אישי ודיגיטלי שלקח להם שבוע לחזור לתלונתי בפייסבוק ואין להם מושג מה כתוב בה

התקשרתי לבנק איגוד (הם כותבים את זה אגוד) לבקש שיפסיקו לגבות ממני תשלום חודשי על כרטיס אשראי. הנציגה אמרה שהם יפסיקו אם אגיע למינימום חיובים חודשי על הכרטיס. למרות זאת, הבנק המשיך לגבות את העמלה.

הבנק מציג את עצמו “מצד אחד אישי, מצד שני דיגיטלי”. כל כך אישי שאי אפשר להתקשר ישירות לבנקאי בסניף, אז במקום לחכות על הקו, שלחתי להם את התלונה בפייסבוק מסנג’ר. כל כך דיגיטלי, שלקח לבנק שבוע שלם ושתי פניות פייסבוק נוספות לחזור אלי לטיפול בתלונה – לא בפייסבוק, בטלפון.

התלונה כמובן לא טופלה באותה שיחה, אבל גרוע מכך – הנציגה בכלל לא ידעה על מה אני מדבר. השיחה הלכה בערך ככה:

אני: הבנק הבטיח לי להפסיק לגבות דמי כרטיס אשראי אם אגיע למינימום חיובים חודשי אבל הוא ממשיך לגבות אותם.
הנציגה: זה לא מה שהבטיחו לך, כנראה שלא הבנת.
אני: את הקשבת להקלטה של השיחה שבה הבטיחו לי את זה?
הנציגה: לא.
אני: יכול להיות שלא הבנתי את מה שאמרו לי, אבל את בכלל לא יודעת מה אמרו לי, אז אני לא מתכוון להתווכח על זה. תחזרי אלי בבקשה אחרי שהקשבת להקלטה.

מה שאני מסיק מזה לגבי נוהל שירות הלקוחות של בנק איגוד בפייסבוק זה שהם מקבלים תלונה בפייסבוק, פונים למרכז שירות הלקוחות ואומרים להם “תתקשרו בבקשה ללקוח פלוני אלמוני”, בלי להעביר להם את פרטי התלונה, לא משנה כמה היא מפורטת וממוסמכת. במרכז שירות הלקוחות מכניסים את הפנייה לתור, וכשהתור מגיע – אחרי שבוע שלם ושתי פניות נוספות בפייסבוק, במקרה שלי – נציג ממרכז השירות מתקשר ללקוח, ומתחילים את הטיפול מאפס.

כמו עם חברות תקשורת (ובמיוחד סרטן האיידס נטוויז’ן-סלקום וצרעת-ההרפס הוט-הוט-מובייל), גם כאן אני ממליץ לפנות ישירות לנציב פניות הציבור ולדרוש את הזכויות שלכם. אגב, גם אם תפנו לנציב פניות הציבור של בנק איגוד באימייל – pniot_hatzibur@ubi.co.il – אתם לא תקבלו תשובה באימייל. “פניות שיתקבלו בכתב באחד מערוצי התקשורת הנ”ל (פקס, דואר אלקטרוני, טופס מקוון) יענו באמצעות דואר ישראל בלבד”, מאיימים שם. דואר ישראל, זה שיעיל בהבאת מכתבים ליעדם כמו שרולטה רוסית יעילה בהריגת המשתתפים בה.

שיימינג לפוליטיקאים שמכרו את פרטיות הגולשים אובר תחת חקירה פלילית פדרלית » האחראי על האינטרנט בגלצ

פגיעה בפרטיות הפוליטיקאים

בחודש שעבר בוטל איסור מסוף 2016, שמנע מספקיות האינטרנט האמריקאיות למכור את מידע הגלישה של לקוחותיהן בלי לקבל אישור מהלקוחות. הסנאט הצביעה לאשר את הביטול, ואחריו בית הנבחרים. ארגון בשם Fight for the Future גייס כסף במימון-קהל למחאה נגד ההחלטה, שמדגימה לפוליטיקאים את אי-הנוחות שבפגיעה בפרטיות.

הארגון הציב שלטי חוצות עם השמות ותמונות הדיוקן של ארבעה מחברי בית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה, ואשר מקבלים תרומות גדולות מתעשיית התקשורת, שמרוויחה מההחלטה. כותרת השלטים היא “[שם החבר] בגד/ה בך”, כתוב בהם מה סכום התרומות שקיבל/ה הנבחר/ת ויש קריאה להתקשר אליהם, כולל מספר טלפון. השלטים הוצבו במחוזות הבחירה של כל אחד מהנבחרים, כך שגם הם וגם בוחריהם יראו את השלטים.

כל ארבעת הנבחרים הם רפובליקנים – לא החלטה פוליטית של FftF, אלא תוצאה טבעית של העובדה שאף חבר בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית לא הצביע בעד ההחלטה.

מונית הכלא

אובר נמצאת תחת חקירה פלילית פדרלית בגלל תוכנית גרייבול, כך חשפה רויטרס. מלבד שירות אובר הרגיל, שמאפשר להזמין מוניות, אובר מפעילה גם שירות בשם אובראיקס, שמאפשר לנהגי מכוניות פרטיות לספק נסיעות בתשלום, שירות שאינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל. גרייבול שימשה את אובר למנוע מאנשי רשויות האכיפה להזמין מוניות, וזאת כדי למנוע מאותן הרשויות לאסוף ראיות לשם מתן קנסות או הגשת כתבי אישום על הפעלת אובראיקס. התוכנית פעלה מאז 2014 ועד לחשיפתה בחודש מרץ בניו יורק טיימס, אז הודיעה החברה שלא תשתמש עוד בגרייבול נגד רגולטורים.

משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה פדרלית על השימוש של אובר בגרייבול. חבר מושבעים גדול מצפון קליפורניה שלח לאובר צו הבאה למסמכים על איך עובדת גרייבול ואיפה נעשה בה שימוש. צו כזה משמש כבקשה רשמית למסמכים או עדויות לגבי פשע פוטנציאלי. אובר שכרה את שירותיה של חברת עריכת הדין שרמן וסטרלינג, שתבצע חקירה פנימית של השימוש בגרייבול.

אובר השתמשה בגרייבול נגד הרשויות של פורטלנד, שם הפעילה את אובראיקס בניגוד לחוק. לפי פקידי תחבורה של עיריית פורטלנד, אובר השתמשה בגרייבול למנוע עשרות נסיעות מ-16 פקידי תחבורה בדצמבר 2014. הוושינגטון פוסט דיווח בשבוע שעבר פרסמה עיריית פורטלנד מכתבים ששלחו לה פרקליטי אובר, ולפיהם החברה השתמשה שם בתוכנית “מאוד במשורה” לפני שהעיר אישרה ב-2015 את שירות אובראיקס, ולא השתמשה בה שם מאז.

אובר ומשרד המשפטים לא הגיבו על הפרסום.

---

---

קריסה בוואטסאפ זה ההפסקת חשמל החדש

אהוד קינן, אח ועורך נקסטר, במטא-אייטם על הקריסה של וואטסאפ הלילה:

“וואטסאפ היא אפליקציית המסרים הפופולרית ביותר”, מוסר אהוד קינן, עורך NEXTER ומומחה מטעם עצמו, “ובכל פעם שהיא קורסת בהחלט מדובר בניוז חשוב. עם זאת, להגיד שהיא קורסת זה אייטם של שורה וחצי לכל היותר, ולכן צריך למלא עוד מילים בכתבה כמו שאני עושה כאן עכשיו”.

קינן מוסיף כי “לפעמים האפליקציה קורסת לכמה דקות, ולכן כדאי בפסקה הבאה להזכיר את זה שוב ולציין שמדובר בתקלה בישראל, וגם ברחבי העולם, ואפילו באירופה ובספרד. ככה אפשר למלא מילים באייטם שאומר שהאפליקציה קרסה”. קינן דיווח בעבר על קריסות של וואטסאפ והצליח לכתוב עשרות מילים בידיעות שתכלס אפשר לסכם לשורה.

לפני שנתיים שידרנו ב”רבע לדיגיטל” גל פתוח בזמן הקריסה של פייסבוק – אפשר להאזין כאן מקודזמן 7:20 דקות.

(_!_) איגוד האינטרנט פסל את רישום הדומיין co.il.זונה-אוכלת-בתחת

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד האינטרנט הישראלי פסלה את הדומיין זונה-אוכלת-בתחת.co.il. האיגוד הודיע היום כי הדומיין נפסל ברוב של 3:1, וללא מתן זכות לרושם הדומיין לנמק מדוע לדעתו יש להתיר את הרישום.

עד 2012 החליט איגוד האינטרנט בעצמו על קבלה או דחייה של בקשות לרישום שמות מתחם, לפי תקנונו שקובע כי לא יוקצו “שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל”. בפברואר 2012 הקים האיגוד את ועדת השמות הפוגעניים, שבה ארבעה חברים, אחד מאיגוד האינטרנט ושלושה נציגי ציבור. פסילת דומיין מצריכה רוב, כשבמקרה של תיקו הדומיין לא נפסל.

כיום חברים בוועדה הנק נוסבכר מאיגוד האינטרנט, שמשמש כיו”ר הוועדה, הפרופסור למשפט וטכנולוגיה מיכאל בירנהק, השופטת לשעבר ד”ר איריס סורוקר והסופרת יוכי ברנדס.

פרופ’ בירנהק נימק את הצבעתו נגד הרישום: “שם המתחם המבוקש הוא קללה גסה, ובא בגדר ‘מילים גסות, שפה גסה’. אין לנו לפנינו אלא את הבקשה עצמה, ללא הקשרה. איננו יודעים מי המבקש/ת ומה שאיפתו/ה הכמוסה בקשר לאתר שאמור לפעול תחת שם המתחם המבוקש. כשלעצמו, צירוף המילים הנ”ל חד משמעי למדי, ואני מתקשה לראות כיצד הוא נחלץ מתיבת ה’שפה הגסה’. הגם שמניעת רישום שם מתחם פוגעת במידת מה בחופש הביטוי, אני סבור שהמבקש יוכל להמשיך ולהתבטא באפיקים אחרים, גם ללא שם המתחם הנ”ל, וזאת כפוף לכל דין”. ד”ר סורוקר נימקה: “המילים ‘זונה אוכלת בתחת’ הן גסות, חסרות ערך מאזן, ועלולות לעודד החפצת נשים והתייחסות מקלת ראש אליהן כאל אובייקטים מיניים. חופש הביטוי אין פירושו החופש להוביל לזילות נשים (וזונות בתוך כך). חופש הביטוי לא יפגע, בוודאי שלא בצורה ניכרת, אם יואיל המבקש לבחור שם שאין בו גסויות לשמן. דעתי היא שיש לדחות את הבקשה”. נוסבכר נימק: “אני סבור ששם המתחם פוגע ברגשות ציבור ויש לפסול את שם המתחם המבוקש”.

ברנדס נימקה את דעת המיעוט:

מותר לאדם לקלל כאוות לבו ולבטא בכך את מררתו וזעמו וגסות רוחו. אמנם כשמדובר בקללות בפורומים ציבוריים, חופש הביטוי אינו חזות הכל. אך הביטוי האמור אינו מסית ואינו מכליל. זה ביטוי גס, מגעיל וחסר תוכן. אך, כאמור, מותר לאנשים להיות גסים ומגעילים.

ב-2012 התנגדה ברנדס לרישום דומיין שהתייחס לזנות, כלהנשיםזונות.co.il, ונימקה זאת בכך ש”זה פשוט ‘ייהרג ולא יעבור’. אסור לנו לאשר זאת בשום פנים ואופן. כבר לא מדובר רק בעלבון גס, אלא בהכללה שיש בה משום הסתה וביזוי כבודן וגופן של נשים באשר הן”.

הדומיין הראשון שבו דנה הוועדה הוא יהוה.co.il, והיא אישרה את רישומו במרץ 2012 בהצבעת תיקו. הוועדה אישרה פה אחד את sharmuta.co.il, zaingadol.co.il, יהשוה.co.il ואת נבלות.co.il. הוועדה פסלה את כלהנשיםזונות.co.il פה אחד.

(הלשין: Virtual Johnny)

ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69 שוברים אמברגו

רוצים לראות את ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-69? לשכתו שלחה אתמול את הסרטון לעיתונאים באמברגו לפרסום היום, 1.5.2017 19:30, אבל אני לא חתמתי על שום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

מאת: “דוברות בית הנשיא”
תאריך: 30 באפר׳ 2017
נושא: הודעה + קישור וידיאו לברכת נשיא המדינה ליום העצמאות (בעברית) באמברגו. ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז. יום ראשון, ד’ באייר תשע”ז, 30 באפריל 2017.

מצורפת ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל.

[הסרטון]

לתשומת ליבכם/ן, על פרסום הברכה והשימוש בוידאו או בטקסט חל אמברגו עד ליום שני, ה’ באייר תשע”ז, 1 במאי 2017 (צאת יום הזיכרון), בשעה 19:30.

ברכת נשיא המדינה ליום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ה’ באייר תשע”ז

“פחות משבעים שנה אחרי והחלום הציוני הצליח מעבר לכל הציפיות, עשינו את זה!”

v

“מערכה אחת לא פסקה – על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך, אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצה”ל ימשיך ויהיה צבא העם”

v

“עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה – ביום העצמאות עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו”

אחיי ואחיותיי אזרחי ישראל ויהודי התפוצות, חג עצמאות שמח! לפני שישים ותשע שנים, רגע אחד אחרי הכרזת המדינה, יצאנו כולנו אל הרחובות. רקדנו וחגגנו את התקווה. להיות עם חופשי בארצנו, בירושלים. תקווה שהפכה למציאות. הדור שלי נולד למציאות אחרת שבה הנפת הדגל הייתה אסורה, שבה המדינה העברית הייתה חלום. עבורנו, לראות חייל עברי במדינת העם היהודי, לא היה ולא יהיה לעולם דבר מובן מאליו. פחות משבעים שנה אחרי, והחלום הציוני הצליח, מעבר לכל הציפיות. עשינו את זה! אנחנו עם חופשי, ויש לנו מדינה שהיא סמל ומופת לעצמאות מחשבתית, ליזמות ולחדשנות. הילדים שחלמו לראות טייס עברי זכו ללוינים ישראלים המקיפים את כדור הארץ. מדינה צעירה באזור סכנה הפכה לחממה של טכנולוגיות ובית גידול להמצאות ולמצוינות. העם אשר חיפש מאות בשנים קורת גג השכיל לתת משמעות חדשה ונוספת להיותו “עם הספר” וממשיך להיות מופת להשכלה, ללמידה ולמצוינות. עם ישראל, על שבטיו וחלקיו מצא את ביתו. אך עלינו לזכור כי בית הוא תמיד פרויקט בהקמה.

אחיי ואחיותיי. חומת הברזל של צה”ל והשינויים הדרמטיים באזורנו הרחיקו את צבאות האויב מהגבולות. המערכות הגדולות אולי חלפו אך מערכה אחת לא פסקה, המערכה על איתנותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. תהליך הבירור הפנימי שלנו יימשך תמיד. הערכים והעמדות השונים יהיו מקור לדיון וחידוד. אך אנו מחויבים להשאיר את הוויכוחים על הצבא מחוץ לצבא ולהבטיח שצבא ההגנה לישראל ימשיך ויהיה צבא העם.

אזרחי ואזרחיות ישראל, ביום העצמאות, ביום הטוב הזה, עלינו להסתכל גם אל הבית פנימה. בית לאומי הוא גם בית המקשיב לזעקות החלשים הנענה לקריאת הנזקקים, הדואג לכל בניו ובנותיו. זו המשימה, בראש ובראשונה, של מי שמנהיגים את הבית הזה. אך זו גם המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו. מי ייתן ושנת העצמאות השבעים של מדינת ישראל הבאה עלינו לטובה, תהיה שנה של כבוד ושל שוויון, שנה של הקשבה, הכרה וסובלנות. שנה שגם בה נמשיך ונבנה את עצמנו ואת עצמאותנו. חג עצמאות שמח מירושלים. חג עצמאות שמח ישראל!

עוד בנושא

ברכת נתניהו ליום העצמאות ה-69 >> שוברים אמברגו

קרנית פלוג הגישה את דוח בנק ישראל לרובי ריבלין // שוברים אמברגו

← לדף הקודם

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•