🖕 #המאגר הביומטרי מתחיל. לייב-בלוג ממסיבת עיתונאים של רשות האוכלוסין

פרסומת של רשות האוכלוסין לתעודות חכמות והמאגר הביומטרי

השידור של עומר כביר בכלכליסט:

רשות האוכלוסין משיקה את הפיכת המאגר הביומטרי למנדטורי. מוזמנים לשלוח שאלות בנושא

Posted by ‎Calcalist כלכליסט‎ on Monday, May 29, 2017

הדוברים:

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ"ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות האוכלוסין וההגירה; אמנון שמואלי, מנכ”ל הרשות; עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד; וסבין חדד, דוברת הרשות

ברוך דדון, מנהל הפרויקט הביומטרי ברשות: בימים האחרונים הוציאו ברשות האוכלוסין כ-6500 דרכונים ביום (חצי-חצי בטוח וביומטרי) לעומת כ-4k בימים אחרים.

דדון אומר שבתקופת החגים תמיד עולה מספר ההנפקות, ומשער שזה גם קשור לפרסומים שמזהירים שאלו הימים האחרונים להוצאת תעודות לא-ביומטריות.

דוברת הרשות, סבין חדד, אומרת שהופצו הודעות וואטסאפ במשך 3-4 חודשים, שצריך למהר להנפיק ת”ז/דרכון עד ה-1.6 כי זה בחינם, ואחר כך יעלה כסף, בעוד שהאמת היא שת”ז היא בחינם למעט מקרים מיוחדים, ודרכון – אם היה לך דרכון רגיל שהתוקף הנותר בו הוא שנתיים ומעלה ורצית להחליף לביומטרי זה היה בחינם, אחרת זה עלה רגיל.

דדון: אתמול עשו 6114 דרכונים ו-3972 ת”ז – 10 אלפים מסמכים שרשות האוכלוסין הנפיקה אתמול – 40% מהדרכונים ביומטריים, ו-47% מהת”ז ביומטריות.

מצגת רשמית:

סה”כ תעודות זהות ביומטריות שהונפקו – 905,730 אלף תעודות (כ-36% מסך תעודות הזהות שהונפקו בתקופה המדוברת [3.5 השנים של הניסוי הביומטרי; ע”ק]).
סה”כ מסמכי נסיעה (דרכונים [ותעודות מעבר]) ביומטריים שהונפקו – 950,506 תעודות (כ-35% מסך מסמכי הנסיעה שהונפקו בתקופה).
סה”כ זהויות ביומטריות הקיימות במאגר – 1,207,288 זהויות.

התפלגות גילאי מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה:

התפלגות גילאים בהנפקת ת"ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת ת”ז ביומטרית. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות גילאים בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדר מנפיקי ת”ז ומסמכי נסיעה – רוב לגברים:

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת מסמכי נסיעה (דרכונים ותעודות מעבר) ביומטריים. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

התפלגות מיגדרית בהנפקת תעודות זהות ביומטריות. מקור: רשות האוכלוסין וההגירה, 29.5.2017

שאלה מטוויטר: “אתה יכול לשאול מה הקטע שבשדה התעופה חוטפים לאנשים את הדרכון ומכריחים אותם להצטלם במכונות של הביומטרי בתואנה ש’זה לא ביומטרי’?”

עד כאן.

ישראל: 🚖 כתב אישום נגד אובר 👎 חוות דעת נגד פייסבוק 🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

פייסבוק אשר בארץ ישראל

היועץ המשפטי לממשלה חושב שפייסבוק צריכה להתמודד עם תביעות וטענות נגדה בישראל, כך נכתב בחוות דעת שהוגשה מטעמו לבית המשפט העליון.

אוהד בן חמו, משתמש פייסבוק, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגובה 400 מיליון דולר, בטענה שפגעה בפרטיות המשתמשים כשקראה את הודעותיהם הפרטיות בלי הסכמתם מראש, ולא רשמה את מאגרי המידע שלה אצל רשם מאגרי המידע. פייסבוק ביקשה לסלק את הבקשה על הסף, מכיוון שלפי הסכם השימוש שלה, כל תביעה נגדה חייבת להיות מוגשת בקליפורניה. התובע טען שמדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את טענתו.

כתיבה במחברת פייסבוק עם עט פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

עט ומחברת פייסבוק. תמונה: Sarah Marshall (cc-by)

פייסבוק ערערה לעליון. בית המשפט העליון ביקש את חוות דעתו של היועמ”ש לפני שיפסוק בנושא. את חוות הדעת מטעם היועמ”ש כתבה עו”ד לימור פלד, ממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה:

לגישת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין לבחון את תניית השיפוט במשקפיים הרגילים של חופש ההתקשרות החוזי, וזאת מאחר שחוזים מעין אלה אינם משקפיים הסכמה אמיתית של לקוח. […] התנייה הקובעת, כי התדיינות בין הצדדים תתקיים בקליפורניה, דהיינו במקום הנוח לספק, עשויה להרתיע את המשתמשים בישראל מלתבוע את החברה. תביעה נגד פייסבוק, במדינת קליפורניה, תהיה בעלת עלויות רבות בהן, הוצאות הכוללות העסקת עורך דין זר, נסיעות לחוץ לארץ לצורך ההכנות להתדיינות ולהתדיינות עצמה, הוצאות נוספות אפשריות בכל מה שקשור לעדים ולמומחים, וכן הצורך להתמודד עם התדיינות בשפה זרה. על כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי תניית השיפוט הזר, המופיעה בהסכם ההצטרפות לפייסבוק, הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד. […] כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק מטריח עצמו ומגיע עד למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק וכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו להיות נכון לעמוד מאחורי התחייבויותיו, ולאפשר ללקוח לממש את הזכויות העומדות לו כתוצאה מהעסקה בלא קושי.

בירור לפי [הדין בקליפורניה] עשוי להעניק [לפייסבוק] יתרון משמעותי על פני צרכנים ממדינה אחרת שאינם פועלים לפי דין זה ואינם מכירים את הדין הקליפורני. זאת ועוד, ניהול התיק על פי הדין הזר עלול להרתיע תובע, שכן הדבר מחייב לימוד עקרונותיה של שיטה משפטית זרה ולא מוכרת ומביא להגדלת העלויות שלו בבירור הסכסוך. […] לחברה בין-לאומית גדולה הבוחרת להרחיב את עסקיה באופן גלובאלי ולקיים את עסקיה במדינת ישראל, קיימת יכולת משפטית וכלכלית לברר סכסוכים בבית משפט בישראל על פי הדין הישראלי. יכולת שאיננה מתקיימת בהכרח כשמדובר בצרכניה של חברה זו.

החלטה של בית המשפט העליון בנושא, לכל כיוון, תהיה תקדימית לא רק לגבי פייסבוק אלא גם לגבי חברות גלובליות אחרות.

מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה על חוות הדעת.

להורדה (PDF, 607KB)

ועוד על פייסבוק – החברה סגרה היום את דף הפייסבוק של “מזבלה” של דורי בן ישראל, שתובע את החברה על חסימת תכניו והגדרת אתרו כסיכון סייבראבטחה וכספאם. מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה: “יש לנו מדיניות ברורה ואנו נוקטים פעולה כאשר מישהו מנסה להשתמש בפייסבוק כדי לחשוף מידע אישי ללא רשות. אנו עושים זאת בצורה הוגנת ומאוזנת, ללא התחשבות באנשים או בארגונים המעורבים בכך”.

אובר עומדת לדין בישראל

משרד התחבורה הגיש החודש כתב אישום נגד אובר, מנהלה בישראל יוני גריפמן ושישה נהגים שפעלו באמצעותה בישראל על הסעת נוסעים בתשלום ללא רשיון. לפי כתב האישום, פקחים סמויים הזמינו נסיעות באמצעות האפליקציה של אובר ישראל, וזו קישרה ביניהם לבין נהגים שאין להם מונית ורשיון נהיגה על מונית. הנהגים הסיעו ברכביהם את הנוסעים וגבו תשלום דרך האפליקציה באמצעות כרטיס אשראי. אובר ישראל גבתה מהנהגים 25% עמלה, אף שאין לה רשיון לניהול הפעלת מוניות, משרד הסעות, או כל כלי רכב להסעת נוסעים בתשלום. לפי דה-מרקר, שניים מהעדים בתביעה הם עובדי המתחרה גטטקסי.

לאובר יש שירות להזמנת מוניות, בדומה לגטטקסי, ושירות בשם אובראקס, שבו נהגים פרטיים אוספים ומסיעים נוסעים ברכביהם הפרטיים. שירות כזה אינו חוקי במדינות רבות, ובהן ישראל, שמחייבת החזקת רשיון נהיגה מיוחד ומונית לשם איסוף נוסעים בתשלום. שר התחבורה ולא הבטחון, ישראל כץ, מתנגד לכניסה של שירותים כאלו לישראל, בטענה שהם פוגעים בנהגי המוניות ועוזרים לבעלי ההון.

caption id=”attachment_69116″ align=”aligncenter” width=”450″]אפליקציית הזמנת הנסיעות אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל) אפליקציית אובר. תמונה: freestocks.org (נחלת הכלל)[/caption]

אובר השיקה בישראל שירות בשם אוברנייט, שהחברה מגדירה כשירות שיתוף-נסיעות, קארפול, שכמוהו מפעילות גם ווייז ומוביט, ובו הנוסעים מצטרפים לנסיעה פרטית שממילא מתרחשת ומשתתפים בהוצאות.

אלא שבניגוד לקארפול של ווייז ומוביט, המשתמשים בשירות של אובר לא חייבים להצטרף לנסיעה קיימת אלא יכולים מזמינים נסיעה – כלומר, הנהג מגיע במיוחד לאסוף אותם; ולפי תלונות של משתמשים, התעריף מופרז, משום שהוא כולל גם הוצאות החזקת רכב וירידת ערך, כלומר לכאורה עקיפת האיסור לגבות תשלום על נסיעות על ידי הגדלת רכיב ההשתתפות. משרד התחבורה זימן לבירור בנושא את גרייפמן, מנכ”ל אובר ישראל, בחודש מרץ, ולפי דה-מרקר היתה כוונה לזמן גם את בכירי ווייז לתשאול בנושא.

מאובר ישראל נמסר בתגובה לכלי התקשורת השונים: “פיילוט uberNIGHT נבנה בהתאם לרגולציה בישראל, בדומה לאפליקציות נוספות שפועלות בשוק הישראלי למטרת החזר הוצאות”.

צורת הפעולה הזו של אובר אינה חריגה – התנהלות החברה מתאפיינת באגרסיביות עד כדי עבירה על תקנות וחוקים במקומות רבים בעולם, והחברה גם שיפתה נהגים שנקנסו על הסעות בלתי חוקיות שביצעו עבורה. במרץ השנה חשף הניו יורק טיימס כי החברה הפעילה תוכנית בשם גרייבול, שבמסגרתה סימנה אנשי אכיפה ורגולציה וחסמה בפניהם את השימוש התקין באפליקציה, כדי שלא יוכלו להזמין הסעות ולתעד הפרות של החוק. לאחר החשיפה הודיעה החברה שתפסיק להשתמש בתוכנית נגד רגולטורים, והנושא נמצא בחקירה פדרלית.

אף שאובר ישראל מקפידה להבהיר שהיא פועלת לפי הרגולציה, החברה מבינה שהיא תמצא גם תמיכה וגם לקוחות בישראל לשירות הסעות על ידי נהגים פרטיים. בתחילת אפריל פרסמה החברה בפייסבוק מודעה שקוראת לנהגים פרטיים להירשם לנהוג עם אובר, שמפנה לטופס הצטרפות באתר הרשמי של החברה. “בעלי רכב פרטי? נרשמים עכשיו לנהוג עם Uber – הנוסעים כבר מחכים לך! בונוס מובטח! 💰💰💰”, נכתב בפוסט, ובפריוויו של המודעה: “בוא לנהוג עם Uber ברכב הפרטי שלך בתל-אביב והסביבה. שירות חדש מבית Uber לבעלי רכבים פרטיים. הירשם עכשיו!” התגובות לפוסט משמשות במה למריבות בין תומכי ומתנגדי השירות, ובהם נהגי מוניות שמוחים על הפגיעה בפרנסתם.

מודעת פייסבוק של אובר לנהגים פרטיים. צילומסך מה-27.5.2017

מודעת פייסבוק של אובר ישראל לנהגים פרטיים


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. היום מגישה את התוכנית אילאיל שחר

👿 כללי פייסבוק לגבי איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה

איומי טרור, שיח שנאה, גזענות והכחשת שואה מתקיימים בפייסבוק, ודורשים מהחברה לקבוע מדיניות שמנווטת בין חוקים מקומיים, חופש ביטוי ודיון ציבורי שיותיר אצלה את המשתמשים, מניעת סיכון חיים ושמירה על פלטפורמה ידידותית למפרסמים. הערב אדבר בתוכנית “לונדון את קירשנבאום” בערוץ 10 על “מסמכי פייסבוק“, החשיפה של הגרדיאן על כללי סינון ומחיקת התכנים של פייסבוק.

טרוריסטים משתמשים ברשתות חברתיות להשמיע איומים בטרור כדי להטיל אימה, חלק ממטרותיו של הטרור, וכן לגייס פעילים ולהפיץ את מסריהם. בחודש אוגוסט 2016 טיפלו מסנני התכנים האנושיים של פייסבוק בכ-1300 “איומי טרור אמינים” באתר, וביצעו בהם אסקלציה, כלומר דיווח למנהלים בכירים בפייסבוק, שחסמו או ניטרלו 311 פוסטים וחשבונות. 8 מהפוסטים טופלו על ידי צוות נגד-טרור של החברה.

ואלו רק התכנים שמתפרסמים ברשת החברתית ומדווחים על ידי גולשים . הגרדיאן מדווח שיותר ממחצית תכני הטרור שפייסבוק מסירה מאותרים על ידי תוכנה, שמנטרת פעילות של “חשבונות הידועים כרעים” וחשבונות שקשורים אליהם, מזהה את התכנים הקיצוניים ומיירטת אותם מיידית.

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה:  Max Warren (cc-by-nd)

נמלת ענק תוקפת את פייסבוק. תמונה: Max Warren (cc-by-nd)

פייסבוק לא תמיד תסיר תכני הכחשת שואה, בנימוק שהיא “אינה מקדמת בברכה חוק מקומי שעומד כמכשול בפני עולם פתוח ומחובר”. החברה תחסום תכני הכחשת שואה רק אם “אנחנו נעמוד בפני סכנה של חסימה במדינה או סכנה משפטית”.

לפי המדריך של החברה, “בכ-14 מדינות יש חקיקה בספרי החוקים שלהן שאוסרת לטעון שההיקף של המוות והחומרה של השואה מוגזמים. פחות ממחצית מהמדינות עם החוקים הללו אוכפים אותן. אנחנו חוסמים בהתאם לדיווחים רק באותן מדינות שפועלות בנושא מולנו באופן אקטיבי”. אותן מדינות הן ישראל, גרמניה, אוסטריה וצרפת, “אנחנו נשתמש בגאוחסימה [חסימת תכנים רק בפני גולשים מאזורים גאוגרפיים מסויימים, ע”ק] רק אם המדינה נקטה בצעדים מספקים להראות שהחוק המקומי מתיר צנזורה במקרה הזה”, נכתב במדריך.

אגב, הכחשת פיגועי 11 בספטמבר מותרת.

פייסבוק טוענת במדריכים שלה שאינה מתירה שיח שנאה, אבל כן מעודדת את קהילתה לאתגר רעיונות, מוסדות, אירועים ומנהגים. החברה מסבירה שהיא מגינה על בני אדם, לא על רעיונות, על מאמינים של דת ולא על הדת, על אנשים ממדינה מסויימת אך לא על מדינות.

היחס של פייסבוק לתכני שנאה נראה סובלני מאוד מאוד. החברה מתירה השמצה של מהגרים ושל דתות עד לרמה של גזענות/שנאנות מפורשת – למשל: “איסלאם היא דת של שינאה. סיגרו את הגבולות בפני מהגרים מוסלמים עד שנבין מה לעזאזל קורה”; “מהגרים הם מטונפים”; “מהגרים מקסיקנים הם אוכלי חינם שמוצצים את כספי המסים שאין לנו”; ו”מהגרים הם גנבים ושודדים”. אולם את המהגרים אסור “להשוות לסוגים אחרים של פושעים, למשל אנסים, מנצלים מינית של ילדים, רוצחים או טרוריסטים”. מותר להגיד ש”כל הטרוריסטים מוסלמים”, אך לא ש”כל המוסלמים טרוריסטים”. מותר להשתמש בזיהוי לאומי/אתני/דתי כקללה (“אתה כזה יהודי (You are such a Jew)”), ולטעון שעם מסויים הוא עליון (“הצרפתים הכי טובים”), אך לא לטעון שהוא עליון בעוד עם אחר הוא נחות (“אירים הם הכי טובים, אבל האמת שהצרפתים דפוקים [sucks במקור, ע”ק]”).

החברה הגדירה “קטגוריה מוגנת” לקבוצות מסויימות, שתכני שנאה נגדם יימחקו. בקטגוריה הזאת נכללת בין השאר נטייה מינית (החברה מדגימה זאת עם הנטיות הטרו, הומו, בי, א-מיני), ולא נכללת בה אידיאולוגיה פוליטית (דוגמאות: רפובליקנים, דמוקרטים, סוציאליסטים, קומוניסטים, מהפכנים).

עוד בנושא: מדיניות פייסבוק לגבי איומים באלימות, בריונות, דמויות ציבוריות, לעג לבעלי מוגבלויות, פגיעה עצמית והתאבדויות.

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית

אדלשטיין: “ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן – יישארו לנצח בריבונות ישראל” » שוברים אמברגו

ביצה שבורה. צילום: Nick Wheeler (cc-by-nc-sa)

רוצים לקרוא את נאומו של יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין ליום ירושלים? ערן סידיס, דובר אדלשטיין, שלח את הנאום באמברגו לפרסום עד נשיאת הנאום, אבל אני לא הסכמתי לשום אמברגו.

תזכורת: הנחיתו עליכם אמברגו מבלי שהסכמתם? שלחו את החומר אל ת”ד 404 ואפרסמו כאן.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. תמונה: דוברות הכנסת (cc-by-sa)

אמברגו עד נשיאת הנאום

אדלשטיין במליאה: ” ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן -יישארו לנצח בריבונות ישראל”
יו”ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין נאם היום במליאה במסגרת ישיבת הכנסת לפתיחת חגיגות היובל לשחרור ירושלים. אדשלטיין אמר בנאומו כי : “מעולם לא נותק הקשר בין העם היהודי לירושלים – והוא לעולם לא יינתק. לצערי בזמן האחרון נשמעים קולות, מבית ומחוץ, שמערערים על העובדה הפשוטה הזו. ארגונים בינלאומיים כמו אונסק”ו מפקפקים בקשר שלנו לירושלים, ותנועות מקומיות קוראות לוותר על חלקים ממנה. חגיגות היובל הן ההזדמנות לומר שוב, בקול גדול: ירושלים לעולם לא תחולק שנית! לא נסכים שייקרעו חלקים מהעיר שחוברה לה יחדיו, ולא ניתן שהאמת ההיסטורית תסולף לטובת אינטרסים זרים”.
אדלשטיין בירך את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שעמד אתמול בירושלים והכריז כי “הקשר של עם ישראל לירושלים, הוא עתיק ונצחי עוד מימי דוד המלך”.
“זוהי אמת חד משמעית, ואין בלתה”, אמר אדלשטיין. “ירושלים השלמה ויהודה ושומרון, בדיוק כמו הגליל והנגב, השפלה והגולן – יישארו לנצח בריבונות ישראל, וימשיכו לשגשג ולהתפתח בעזרת ה’ עוד ועוד, למרות כל הקשיים ועל אף כל האתגרים. לירושלים אין רק עבר מזהיר, אלא גם הווה נפלא ועתיד מבטיח. היום, אולי יותר מאי פעם, זו עיר כלילת יופי, שמכל העולם באים ליהנות וללמוד ממנה”.
“עלינו להמשיך לבנות בירושלים; עלינו להמשיך לפתח את העיר, לטובת כל תושביה; עלינו להמשיך ולהעמיק את החיבור בין הקהילות השונות בעיר, לקדם ביניהן שותפות כנה ומכבדת, ולמצוא דרכים לפתור את המחלוקות בעיר בדרכי שלום. אני משוכנע שכשם שהצלחנו לעמוד באתגרים בחמישים בשנים הקודמות – כך נצליח גם בחמישים השנים הבאות”.

🚂 אתר רכבת ישראל לא מכיר את תחנת תל אביב השלום כי קוראים לה “תחנת תל אביב – השלום” יא מטומטם

רכבת ישראל (מוטו רשמי: “הרכבות יוצאות בזמן ואיינשטיין קבע שזמן הוא דבר יחסי”) שינמכה לאחרונה את אתרה כך שלא יאפשר למצוא תחנות לפי שמותיהן בשפת בני אדם.

מי שבנה את אתר הרכבת (מנכ”ל: שחר איילון; שר אחראי: שר הבטחון מטעם עצמו ושר התחבורה מטעם מדינת ישראל, ישראל כץ) סובל מבעיה שמשותפת לאנשי טכנולוגיה רבים – הוא מתייחס לבני אדם כאל בוטים.

נסו למשל לחפש “באר שבע מרכז”. אין דבר כזה. “תל אביב השלום”? לא מכיר.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חובה עליכם לדעת לא רק את השם הרשמי המלא של התחנה, אלא גם את התחביר המדויק שבו הזינו אותה בוני האתר – להלן “תל אביב – השלום” ו”באר שבע – מרכז”. תחביר מדויק, כלומר שאם התחנה הוזנה כ”תל אביב – סבידור מרכז” ואתם תקלידו “תל אביב – מרכז”, תקבלו הודעת שגיאה. זו התנהגות של מכונות, לא של בני אדם.

חיפוש נסיעות תל אביב השלום באר שבע מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

חיפוש תחנת תל אביב מרכז באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

אגב, תחנת באר שבע אוניברסיטה נקראת שם “באר שבע- צפון/אוניברסיטה”, עם שגיאת התחביר של היעדר רווח לפני המקף המפריד. אם תקלידו “באר שבע -“, ההשלמה האוטומטית תציג רק את באר שבע מרכז.

חיפוש תחנות באר שבע באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

בערים שבהן יש רק תחנה אחת לא אמורה להיות בעיה – מקלידים את שם העיר ומחפשים. אם תחפשו נסיעה מאשדוד לרחובות, האתר יציג לכם את הרכבות בלי בעיה ינזוף בכם “נא לבחור תחנת מוצא” ו”נא לבחור תחנת יעד”, כי אתם בטח לא מצפים שהוא ינחש לבד לאיזו מבין התחנה האחת שיש באשדוד אתם מתכוונים, ואיזו מבין התחנה הבודדת שיש ברחובות רציתם.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

רחובות היא “רחובות (א’ הדר)”, כי ככה זה כשההורים נותנים לך שני שמות, ואשדוד היא לא סתם “אשדוד עד הלום” אלא “אשדוד עד הלום (מ’ בר כוכבא)”, אתם יודעים איך זה חתונה בין תחנות שרוצות לשמור על שמות המשפחה של שני הצדדים.

חיפוש נסיעות אשדוד רחובות באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של האתר זה שהוא מציע שמות תחנות במהלך ההקלדה. אם, למשל, אתם רוצים לחסוך את 50 דקות הנסיעה ברכב מתל אביב לגן החיות התנ”כי ולעשות את המסלול הזה במשך שעה וחצי ברכבת, פשוט תקלידו “התנ”כי” באתר – עד שתגיעו לגרשיים עוד תראו את האתר מציע לכם את “גן החיות התנכי”, אבל ברגע שתכניסו את הגרשיים תקבלו הודעת שגיאה, כי אתר הרכבת לא יודע להתמודד עם האיות החלופי, כלומר הנכון, “גן החיות התנ”כי”.

חיפוש תחנת גן החיות התנ"כי באתר רכבת ישראל, 24.5.2017

וזו עוד נחשבת שימושיות עילאית לעומת מוביט, אפליקציית הניווט בתחבץ, שמוצאת את אולם סמולרש רק אם כותבים את שמו בכתיב שגוי.

חיפושי "סמולרש" ו"סמלרש" באפליקציית מוביט, 24.5.2017

🚧 “מסמכי פייסבוק”: הגרדיאן חושף את מדיניות הסינון של הרשת החברתית 📻 ראיון ב”פתחי וזמרי בעם”

4500 מסנני תוכן (מודרטורים) עובדים בפייסבוק, כשהחברה הודיעה שתגייס 3000 נוספים כדי להתמודד עם תכנים מפוקפקים שמשתמשי הרשת החברתית מפרסמים בה, הודעה שהתפרסמה אחרי שאדם שידר את עצמו בשידור חי בשירות פייסבוק לייב כשהוא רוצח את בתו בת כמעט שנה. מסנני התוכן, שחלקם עובדי קבלן, מקבלים הכשרה של שבועיים, ומקבלים מדריכים כתובים לסינון. כמה מאות מדריכים שונים כאלו דלפו לגרדיאן, שחשף אותם השבוע. אני מדבר על המסמכים הבוקר בתוכנית “פתחי וזמרי בעם” ברדיו דרום ורדיו גלי ישראל.

ברשת חברתית שיש בה 1.94 מיליארד משתמשים פעילים, גם המספרים שנוגעים לסינון עצומים. מדי שבוע מקבלת פייסבוק 6.5 מיליון דיווחים על חשבונות שנטען שהם מזוייפים, כלומר לא של אדם אמיתי. בינואר השנה בחנו עובדי החברה 54 אלף חשדות לפורנו-נקמה – הפצת אימג’י עירום/מין של אנשים בלי ידיעתם או בניגוד לרצונם. פייסבוק חסמה בינואר 14 אלף חשבונות שקשורים להתעללות מינית, ב-33 מהם היו מעורבים ילדים.

מסננים מסירים תכנים אלימים ויזואליים רק על סמך דיווחים של גולשים. איומים באלימות צריכים להיות ספציפיים כדי להימחק או לעבור אסקלציה (דיווח לממונים בפייסבוק). איומים כאלו, למשל, הם נגד ראשי מדינות, סגניהם, מועמדים, אנשי רשויות אכיפה מסויימים, עדים ומודיעים, אנשים שהיו נגדם נסיונות התנקשות, אנשים שהם מטרה של “ארגונים מסוכנים אסורים”, אקטיביסטים, עיתונאים, הומלסים, זרים וציונים. איומים ישירים אסורים: “אחתוך את הגרונות [כך במקור] שלך ואתלה את הצווארים [כך במקור] שלך משזירות השיער שלך!”, “שמישהו יירה בטראמפ”, “#דקור והפוך לפחד של הציוני”, “צריך לשים את כל הזרים בתאי גזים”, “אנחנו צריכים לאנוס אותם, לבצע בהם לינץ'”, ו”אני אשמיד את משרדי דבלין של פייסבוק”. אז דורי בן ישראל ממזבלה, אם אתה שומע את זה, רק הפגנות חוקיות מול משרדי פייסבוק בדבלין.

לעומת זאת, “כדי לשבור לביץ’ את המפרקת, תקפיד להפעיל את כל הלחץ למרכז הגרון שלה”, “כדי שאתם האסהולז תתפללו לאלוהים שאני אשמור על השפיות שלי כי אם אני אאבד אותה אני ליטרלי אהרוג *מאות* מכם”, “ילדה קטנה צריכה לשמור על עצמה לפני שאבא ישבור לה את הפרצוף” ו”בואו נרביץ לילדים שמנים” – מותר.

איומים צריכים להיות נגד אדם חי או נכס, ולהכיל מיקום, תזמון, שיטה, פרס, תמונה של נשק או מכירה של נשק. למשל: “השמידו את משרדי פייסבוק בדבלין” – מותר; “הפציצו את משרדי פייסבוק בדבלין” – אסור.

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

כפכפייסבוק. תמונה: Ricky Lai (cc-by-nc-nd)

פייסבוק מגדירה בריונות (bullying) כ”התקפה על אנשים פרטיים בכוונה לצער או להשתיק אותם”. אנשים שאינם פרטיים, לפי פייסבוק, הם מנהיגים פוליטיים ודתיים מהמאה עד המאה ה-19 ובהם איש הדת ישו, הרוצח ההמוני צ’ארלס מנסון, המיליונר ויזם הטרור אוסמה בן לאדן, אנסים, מבצעי אלימות דומסטית ומפירי כללי שיח שנאה. עוד דמויות ציבוריות הם פוליטיקאים, עיתונאים וכל אדם בעל 100 אלף עוקבים ומעלה נחשב לדמות ציבורית, ומאבד את ההגנות השמורות לאנשים פרטיים – והדבר נכון גם לגבי קטינים עם 100 אלף עוקבים ומעלה.

אנשים עלולים להיכנס בעל כורחם להגדרות הציבוריות של פייסבוק – אלו אנשים “שהוזכרו [בשמם או תוארם] בכותרת או כותרת המשנה של חמישה ומעלה כתבות או אייטמי תקשורת במהלך השנתיים האחרונות”.

עם זאת, גם אנשים ציבוריים זכאים להגנות מסויימות מפני “נושאי אכזריות”. פייסבוק מדגימה זאת באחד המדריכים באמצעות הזמרת ריהאנה: “ריהאנה מפורסמת בזכות עצמה כזמרת. היא גם היתה קורבן של אלימות דומסטית. מותר לכם ללעוג לה על שירתה, אבל לא על היותה קורבן של אלימות דומסטית”. אולם המסננים מחוייבים אוטומטית להסיר פוסטים כאלו רק אם יש בהם גם תמונה של ריהאנה.

פייסבוק הורתה למסננים להתעלם מתמונות שלועגות לאנשים עם מוגבלויות – במדריכים הוצגו תמונות של אנשים עם תסמונת דאון עם כיתובים לועגים. בתגובה לפניית הגרדיאן, פייסבוק הודיעה שהתמונות הללו אסורות בפרסום וכי הן יוסרו. החברה טענה שהמדיניות שונתה בחודשים האחרונים, אבל סירבה למסור פרטים. לפי המדיניות החדשה, תמונה של אדם עם מוגבלות וכיתוב לעגני תוסר אם גולשים ידווחו עליה, אולם הערה לעגנית ללא תמונה לא תוסר.

מפייסבוק נמסר לגרדיאן: “אנחנו מבקשים מאנשים שדנים בנושאים הללו בצורה לא רגישה לעשות כן בשקריפות, כדי שאחרים יוכלו לנהל איתם דיון או לאתגר אותם על כך. אם אתה מתבדח על כך בפייסבוק אתה לא יכול לעשות זאת באנונימיות. אנחנו מאלצים אותך לפרסם את שמך לצד זה, או שאנחנו מסתירים (unpublish) את העמוד”.

משתמשי פייסבוק עושים שימוש ברשת החברתית לדווח ולשדר נסיונות פגיעה עצמית והתאבדות. בתקופה של שבועיים, מסננים ביצעו אסקלציה (דיווח לממונים) לכ-4500 דיווחים על פגיעה עצמית, 63 מהם הועברו לצוות טיפול רשויות החוק של פייסבוק, שעובד מול המשטרה ורשויות רלוונטיות אחרות. דיווחים נוספים על שני פרקי זמן בני שבועיים במהלך שנה זו מנו כ-5000 וכ-5400 על פגיעה עצמית.

ההוראות של פייסבוק קובעות ששידור חי של פגיעה עצמית לא ייעצר, כי היא “לא רוצה לצנזר או להעניש אנשים במצוקה שמנסים להתאבד”. המדיניות נובעת מהרצון לאפשר להם לקבל עזרה: “הסרת תוכן פגיעה עצמית מהאתר עלול לפגוע ביכולת המשתמשים לקבל עזרה בעולם האמיתי מקהילות החיים האמיתיים שלהם. משתמשים מפרסמים תוכן הרס-עצמי כזעקה לעזרה, והסרתו עלולה למנוע מהזעקה הזאת מלעבור הלאה. זה העקרון שיישמנו עבור פוסטים התאבדותיים לפני יותר משנה בעצת [הארגונים] Lifeline ו-Samaritans, ואנו רוצים להרחיבה לסוגי תכנים אחרים בפלטפורמה”. פייסבוק תסיר את הסרטונים “ברגע שאין יותר אפשרות לעזור לאדם” – כלומר אם נסיון ההתאבדות סוכל או הצליח, אלא אם האירוע הוא בעל חשיבות עיתונאית, ואז הסרטון לא יוסר.

מסננים קיבלו הוראה לבצע אסקלציה לתכנים שקשורים לסדרה “13 סיבות למה”, שעוסקת בהתאבדות, מחשש שזו תעודד חקייני-התאבדות, תופעה הידועה בשם אפקט ורתר.

ליד הכותל נעצרה עצמכונית ומתוכה יצא הנהג של טראמפ

ישיבה על קידום תחום התחבורה החכמה‎ נדחתה בגלל שינויים בהסדרי התנועה והקושי הצפוי בהגעה לכנסת :)
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על דחיית ישיבה על תחבורה חכמה, 22.5.2017

הצצה לאחורי הקלעים של ניסוח תקנון שימוש של בזק

בשבוע שעבר ערכה בזק מסיבת עיתונאים (ככה מספרים לי, לא הוזמנתי) שבה השיקה את סמארט נט, שירות סייברסייבר להגנה מפני דברים מפחידים באינטרנט. הנה תנאי השימוש:

להורדה (PDF, 142KB)

והנה טיוטה שלו, עם הערות טכניות, שירותיות ומשפטיות, חלקן ממודגשות במקור לנוחיותכם:

להורדה (PDF, 89KB)

גידי גוב המאויר בקמפיין בזק. איור: ניר וגלי

😅 כל אחד מאיתנו מפרש אמוג’י אחרת וזה יגיע לבתי המשפט, טוען פרופ’ למשפטים 📻 ראיון אצל גואל פינטו

80* פסקי דין בארה”ב עד סוף 2016 מכילים את המילים “אמוטיקון” או “אמוג’י”, יותר מ-30% מהם מ-2016 ויותר מ-50% מהם מ-15′-16′. האמוג’י הגיעו לבתי המשפט, ומכך אפשר להסיק שהם הופכים לחלק משמעותי יותר בתקשורת האנושית, ולשער שהתקשורת האמוג’ית היא לעתים חלק מהמחלוקת המשפטית. פרופ’ אריק גולדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה בדק את פסקי הדין במסגרת מחקר שפרסם בתחילת החודש על הדרכים שבהן האמוג’י ישפיעו על החוק והמשפט (פדף).

דיברתי על כך ב”גם כן תרבות” עם גואל פינטו ברשת כאן תרבות:

אמוג’י הם פיקטוגרמות (פיקטוגרמה – סימן גרפי שמייצג אובייקט באמצעות תמונה שלו) שנולדו בסלולריים של יפן בסוף שנות ה-90 – הראשונים שבהם נוצרו על ידי שיגטאקה קוריטה עבור שירות הסלולר איימואוד (i-mode) של חברת NTT דוקומו. האמוג’י נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010. מחקר של אתר emogi.com מ-2015 דיווח כי 92% מאוכלוסיית הרשת משתמשת באמוג’י, מחקר של האתר מ-2016 דיווח שבשנה אחת נשלחו 2.3 טריליון הודעות טקסט עם אמוג’י, והאמוג’י “פרצוף עם דמעות אושר” הופיע ב-1.6 מיליארד ציוצים.

שוטרים עוצרים אמוג'י. תמונה: David Parry/PA Wire - TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

שוטרים עוצרים אמוג’י. תמונה: David Parry/PA Wire – TaylorHerring (cc-by-nc-nd)

אחת מההשפעות של האמוג’י על המשפט היא המחלוקת על משמעות האמוג’י, כפי שקרה בתביעה הישראלית. “שולחים ונמענים יראו באופן בלתי צפוי גירסאות שונות של אמוג’י בגלל תיווך טכנולוגי, מה שיוביל אותם לפרשנויות סבירות – אבל שונות – של אותה תקשורת, עם פוטנציאל להשלכות שליליות על אחד או שני הצדדים”, כתב פרופ’ גולדמן במחקרו. הוא הסביר שהמשמעות השונה נובעת ממספר גורמים: מאפייני התצוגה של המסך (גודל, רזולוציה, צבע, סדר התצוגה וכיוצא בזה), העיצוב הגרפי של האמוג’י (האמוג’י מתעדכנים עיצובית לאורך הזמן, ומעוצבים שונה בין מערכות הפעלה, אפליקציות וגופנים שונים), ופרשנות (שמושפעת מהנמען ומסביבתו, כמו בשפה ובסלנג, בהיעדר מוסכמות רבות שנים ומילונים שמקבעים את משמעות האמוג’י; למשל, אמוג’י “אדם עם ידיים מקופלות” משמש לסירוגין ל”הלוואי/אני מתפלל” ול”תן כיף”).

מקרה כזה של פרשנות שונה של אמוג’י ואמוטיקונים (רגשונים) הגיע לבית המשפט הישראלי. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה אמיר ויצנבליט פסק בפברואר לטובת בעל דירה שתבע שוכרים פוטנציאליים שהתחרטו. השופט הסביר ש”כיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה’אמוג’י’ עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן. […]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת [כלל] “סמיילי”, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. […] גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן”.

אחרי הקיפול: המחקר המלא של פרופ’ גולדמן.

להמשך קריאה

🇺🇸 אינטרבנשן לצייצן טראמפ ✍️ שוכרי דירות, זהירות עם האמוג’י ️🎙️ האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

כבוד הנשיא, מחק את החשבון שלך, אנא ממך

השימוש המרענן של נשיא ארה”ב בחיי-שאני-לא-ממציא-את-זה-אפילו-בדקתי-בסנואופס דונלד טראמפ בטוויטר – ציוצים בלתי מצונזרים ישירות מזרם התודעה של מנהיג הדמוקרטיה השניה בגודלה בעולם – מזיק לאחרים (אנשים פרטיים ואקטיביסטים פוליטיים שסימן בציוצים שלו קיבלו הטרדות ואיומים על חייהם, המניות של חברות שביקר, טויוטה, בואינג ולוקהיד מרטין, איבדו מיליארד ומעלה דולר בבורסה).

דונלד טראמפ כלווייתן הכשל של טוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

דונלד טראמפ בטוויטר. תמונה: Anonymous (cc0)

אבל הוא מזיק גם לעצמו ולשלטונו. מבקריו של טראמפ משתמשים בטוויטר נגדו – לכל פעולה משמעותית או בעייתית שהוא מבצע אפשר למצוא ציוץ עבר שבו ביקר אדם אחר, על פי רוב את הנשיא הקודם ברק אובמה, על אותה פעולה. כתבת ביזנס אינסיידר, נטשה ברטרנד, קראה לזה “החוק הרביעי של ניוטון: לכל פעולה של טראמפ קיים ציוץ טראמפ שווה ומנוגד לו”. הציוצים שלו גם עלולים לחשוף דברים שישמשו נגדו בעתיד, אולי אפילו העתיד הקרוב, כשיוענק לו פרס ניקסון לנשיאות על מנהל תקין ופרס פוטין ליחסים בינלאומיים.

לפני מספר שבועות, עוזריו של טראמפ ערכו לו התערבנות (intervention) בנושא טוויטר, דיווח (📁) הוול סטריט ג’ורנל בכתבה על העדות הפומבית הצפויה של ראש ה-FBI המודח, ג’יימס קואומי (עדות בנוגע לבקשת טראמפ ממנו לרדת מחקירת מחקירת מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי שהתפטר אחרי שהטעה נציגי ממשל לגבי אופי שיחותיו עם שגריר רוסיה, ובמקום זאת לחקור הדלפות לעיתונאים בנושא, כך לפי מיזכר שקואומי כתב לעצמו). העוזרים של טראמפ ביקשו מהנשיא להפגין יותר איפוק בטוויטר. לפי הג’ורנל,

העוזרים מודאגים מהשימוש של הנשיא בטוויטר לפרסום טענות מסיתות, ובפרט הטענה הבלתי מבוססת מחודש מרץ שקודמו הדמוקרטי, ברק אובמה, הציב מכשירי ציתות במשרדיו.

בפגישה זו, עוזריו של מר טראמפ הזהירו כי סוגים מסוימים של הערות שהוא מפרסם בטוויטר “יכניסו אותו לפינה”, הן מבחינת מסרים פוליטיים והן מבחינה משפטית.

האם ההתערבנות עבדה? זה לא נראה ככה. שלשום צייץ טראמפ ש”זה” – ככל הנראה בדיקת ההדחה של קואומי ושאר הבדיקות שנוגעות למעכשיו – “הוא ציד המכשפות הגדול ביותר של פוליטיקאי בהיסטוריה האמריקאית!” סת’ מולטון, נציג בית הנבחרים האמריקאי, השיב לו: “כנציגה של סיילם, מסצ’וסטס [שבה התקיים ציד המכשפות הלא-מטאפורי בסיילם התרחש בסוף המאה ה-17, לפני הקמת ארה”ב], אני יכול לאשר שזה שגוי”.

קואומי הוא לא היחיד שצריך להיחקר, טוען פיליפ נ’ האוורד, פרופ’ לחקר האינטרנט באוניברסיטת אוקספורד. בדוח שפייסבוק פרסמה באפריל, “Information Operations and Facebook” (פדף), החברה אומרת שממצאיה לגבי פרסום מידע שנגנב במהלך הבחירות לנשיאות, והפצת חדשות שקריות אודותיו, אינם סותרים את הייחוס שנתן ראש המודיעין הלאומי בדוח מתחילת ינואר – כלומר, מדובר ברוסיה. החוקר האוורד קורא לפייסבוק לשחרר את הנתונים לציבור כדי שאפשר יהיה לחקור אותם, וקורא לוועדת המודיעין של בית הנבחרים לזמן את החברה לתת עדות בנושא.

והואיל והשוכרת כתבה [אישה רוקדת, זוג רוקד, סימן וי באצבעות, כוכב שביט, סנאי, בקבוק שמפניה]

מחלוקת בנוגע להשכרת דירה הגיעה לבית המשפט, וזכתה שם להתייחסות מעניינת לאמוג’י ורגשונים (סמיילים) במסגרת המו”מ. אלו גרמו למשכיר, יניב דהן, להבין בטעות שהשוכרים הפוטנציאליים, ניר חיים שכרוף וירדן רוזן, מעוניינים בדירה, אף שבפועל הם לא רצו בה בגלל שלא היו מרוצים ממצבה, ולבסוף מצאו דירה אחרת.

דהן תבע את הזוג בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, והשופט אמיר ויצנבליט כתב בפסק הדין:

[…]אותו מסרון שנשלח על-ידי הנתבעת 2 [כלל] ‘סמיילי’, בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו. גם לקראת סוף המשא ומתן, באותם מסרונים שנשלחו בסוף חודש יולי, השתמשה הנתבעת 2 בסמלים של “סמיילי”. סמלים אלו, המשדרים לצד שכנגד כי הכל כשורה, היו מטעים, שכן באותה העת כבר הטילו הנתבעים ספק רב ברצונם לשכור את הדירה. צירופם של אלו – אותן צלמיות חגיגיות בתחילת המשא ומתן שיצרו הסתמכות רבה אצל התובע, ואותם סמלי סמיילי בסוף המשא ומתן שהטעו את התובע לסבור שהנתבעים עדיין מעוניינים בדירתו – תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב במשא ומתן.

ויצנבליט פסק לדהן פיצויים והוצאות בסכום של 8000 שקלים, כמחצית סכום התביעה.

הסמס עמוס האמוג’י של ירדן רוזן ליניב דהן על שכירת הדירה. רקע: Theus Falcão (cc-by-nc)


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

לדף הבא →