🐑 הנסיך מכבסה וניקוי יבש


פוסט של אדם עציון

תוכלו לשוות בדמיונכם את תמהוני כשעם עלות היום העיר אותי קול קטן ומשונה, ואמר:
“בבקשה, צייר לי כבשה!”
“הה?”
“צייר לי כבשה!”

או לפחות, כך חשבתי שאמר הקול.
לכשהתעוררתי דיי, ביקשתי מהילד המשונה שעמד מולי לחזור על דבריו.
“עשה לי כביסה,” הוא הפציר.

“שמע, ילד, אני לא ההורה שלך ואני לא מכבס לך שום דבר. איך נכנסת לכאן בכלל?”
אך הילד המטונף המשיך בשלו.
“אנא ממך, עשה לי כביסה.”

“תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” עניתי בטון הולך וגובר. “אני לא מכבס לך כלום. אם אתה רוצה כביסה, תרד כאן למטה, תפנה ימינה ואז שמאלה באמ;פם, ותגיע לרחוב ראשי גדול. אם לא תואיל בטובך לדלג תחת גלגליו של אוטובוס, לפחות תוכל למצוא שם מכבסה ולנקות לעצמך את הבגדים. יום טוב!”

הילד קימט את מצחו וחשב לרגע. “מכ…בסה?” הוא שאל. “מה זה?”
“אלוהים אדירים ילד אני מנסה לראות פה את משחקי הכס. מכבסה! יש שם מכונות כביסה! מכניסים מטבע ודוחפים את הבגדים פנימה ו… קיבינימט מה הבעיה שלך בכלל?”
“איך אדע שמצאתי מכבסה?”
“אתה תראה שכתוב באותיות גדולות בכניסה.”

הילד מצמץ בעיניו הגדולות ובלורית הזהב שלו התנפנפה באוויר הדלוח של המזגן הדולף שלי. “אינני יודע לקרוא,” הוא אמר בקול קטן.

“לא אפטר מהילד המסריח הזה בחיים,” חשבתי לעצמי.
“תראה, נורא קל לזהות. זה פשוט חדר עם מלא מכונות כביסה.”
“מכונות כביסה?!” הילד התרעם. “מה זה?”

“ג’יזס.” מלמלתי. “הנה, תראה, זה נראה ככה.” ציירתי לו תמונה קטנה.

מכונת כביסה. תמונה: אדם עציון

מכונת כביסה

“מה זה?!” הילד הזדעק. “למה כלואה בפנים עז?”


אדם עציון הוא כותב. אפשר לקרוא אותו בטוויטר ובאתר שלו

👂 פרשן ישראל היום לא שמע על המתקפה האקוסטית בקובה אז הוא הכריז שהיא קונספירציה

הכתב המדיני של ידיעות אחרונות, שמעון שיפר, פרסם אתמול (ג’, 29/8) ידיעת שער שכותרת הגג שלה קבעה: “כך נכשלה הפסגה בין רה”מ נתניהו לנשיא רוסיה פוטין”. בכותרת המשנה בשער נכתב: “גורם רוסי ל’פרבדה’, שופרו של פוטין: ‘נתניהו היה קרוב לפאניקה, אבל הנשיא נשאר קר רוח, איראן בעלת ברית ונמשיך לתמוך בה'”. במאמר עם הפניית שער שפרסם היום בישראל היום (זהירות, אוטופליי), אריאל בולשטיין קוטל את שיפר ואת כתבתו, מסביר שפראבדה אינו שופרו של השלטון כבר הרבה זמן, שהמאמר בכלל פורסם באתר Pravda.ru שלא קשור לפראבדה ושהוא “אתר צהוב, שמתמחה בתיאוריות קונספירציה, מקושר ללאומנים הקיצוניים ונגוע באנטישמיות גלויה”, ומגרר על פומפיה את המוניטין של מחבר המאמר, איידין מכטייב.

שער ידיעות אחרונות, 29.8.2017, ושער ישראל היום, 30.8.2017

בולשטיין מציג טורים נוספים של מכתייב כדי לקעקע את אמינותו: “את המאמר ששיפר ציטט, פרסם מכטייב בבוקר 25 באוגוסט, כיממה ומשהו לאחר פגישת פוטין־נתניהו. למחרת כבר האשים את ציר מולדובה־אוקראינה בקשירת קשר נגד רוסיה, וב־27 בחודש עסק בהפעלה של ‘נשק אקוסטי’ בידי קובה נגד דיפלומטים אמריקניים. מה זה ‘נשק אקוסטי’? לחובבי הקונספירציות פתרונים. אתמול ניתח מכטייב, את ‘התכנית הסודית’ של האמריקנים לפתרון הסכסוך בחבל נגורנו־קרבך. הספק לא רע”.

מי הם חובבי הקונספירציות שעוסקים בנשק האקוסטי? רשויות הביון של ארה”ב, קנדה וקובה, למשל. בתחילת החודש הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית עובדים בשגרירות ארה”ב בהוואנה דיווחו בסוף 2016 על תסמינים רפואיים בלתי מוסברים, וחלקם הועברו לארה”ב לטיפול או התבקשו לעזוב את קובה. בעקבות כך, הודיעה מחלקת המדינה, היא סילקה בחודש מאי שני דיפלומטים קובניים מארה”ב.

פסל אוזן. תמונה: Colin Mutchler cc-by

שומע? תמונה: Colin Mutchler cc-by

זמן קצר לאחר ההודעה, נחשף בתקשורת כי ארה”ב חושדת שגורם כלשהו – אולי מדינה שלישית, וייתכן שמדובר ברוסיה – הפעיל מיכשור אקוסטי שהשמיע בסביבת השגרירות בקובה צלילים שאינם נקלטים באוזן אנושית. הצלילים פגעו בין השאר בשמיעתם של 16 עובדי השגרירות ובני משפחותיהם, וכן בדיפלומט קנדי אחד. לא ברור אם מטרת מתקפת הצלילים היתה לפגוע באנשים, או שהיתה להם מטרה אחרת והפגיעה היתה תוצר לוואי אקראי. ארה”ב, קנדה וקובה, שמכחישה קשר למתקפה, חוקרות את המתקפה האקוסטית.

🗣️ מעשיות בווטסאפ 👎 עלילות ב”לא רלוונטי” 🌇 נזקי איירבנב 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

נחגוג יחד עם חנן כהן יום הולדת 15 לאתר בדיקת השמועות “לא רלוונטי” | נשמע מאלה רוטשילד את הסיפור שמאחורי קבוצת סיפורי השמע שלה בווטסאפ | וגם – מה עושה איירבנב לשכונות מגורים?

המלצה: לא להעביר

דיברנו עם חנן כהן, בעל אתר “לא רלוונטי” לבדיקת שמועות ואגדות אורבניות. האתר החל את דרכו לפני 15 שנה, כשרוב השמועות עברו באימייל – כותרת המשנה שלו היא “חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות דואר אלקטרוני” – וממשיך לפעול עד היום, כשהטכנולוגיה התקדמה (פייסבוק, ווטסאפ) אבל התמימות/זדוניות נותרו כשהיו.

שמועה מופרכת על תפוזי איידס מעזה שהגיעו לישראל, שהתפרסמה בפייסבוק

שמועה על תפוזי איידס שהגיעו מעזה לישראל

עוד בנושא:

השמועות בוואטסאפ על שלושת הנערים היו נכונות • מהפכת הטוויטר של מכבי חיפה • אולימפיאדת האופליינים » רבע לדיגיטל

עשר שנים ועדיין לא רלוונטי // חנן כהן מציין עשור לאתר בדיקת השמועות שלו

שמועות שקריות ברשת, כתבה של אילן לוקאץ’

פסטיבל מווטספי סיפורים

אלה רוטשילד הקימה את קבוצת הווטסאפ Urban Stories, שחבריה מקליטים את עצמם באודיו מספרים סיפורים, וסיפרה לנו למה יצרה אותה ולאן היא עשויה להתפתח בעתיד.

אנשים עם מגפונים. תמונה: Empire St.Pauli cc-by-nc

מגפונים. תמונה: Empire St.Pauli cc-by-nc

רשת בתי המלון איירבנב

איירבנב, פלטפורמת השכרת החדרים והדירות, ממוצבת כחברה בכירה ב”כלכלת השיתוף”, שיטה שבה אנשים משתפים את העודפים של הנכסים והשירותים שברשותם – למשל, מספר משתמשים שחולקים קו אינטרנט אחד שאינו מנוצל במלואו על ידי משתמש בודד, או טרמפ במכונית שיש בה מקומות פנויים.

אולם מחקר שערכו לאחרונה מספר עיתונים אירופיים בהובלת העיתון הגרמני סודויטשה זידוייטשה צייטונג מפריך את התדמית הזאת. מבדיקת 37 אלף רשומות של חדרים/דירות להשכרה בערים הגדולות בגרמניה, עולה ש-58% מהן הן דירות שלמות או אפילו בלוקים שלמים, וכי 1290 בעלי בתים משכירים יותר מדירה אחת במדינה. חברות השכרה רבות מסוות את ההצעות שלהן כך שייראה שמדובר במשכיר פרטי בבית פרטי. פחות מ-2% מהרשומות הן למיטות בודדות בדירות משותפות.

משמעות הדבר היא שרוב החדרים שמשתמשי איירבנב מציעים להשכרה בערים הגדולות בגרמניה אינם חדרים עודפים – חדר פנוי בדירה שמתגוררים בה אנשים, או דירה פנויה לזמן קצר כשהדיירים בה בחופשה – אלא חדרים ייעודיים להשכרה לתיירים – כלומר מלונות. באיירבנב טוענים שהמתודולוגיה של המחקר פגומה והמסקנות שגויות.

בית. תמונה: tommy the pariah cc-by

בית. תמונה: tommy the pariah cc-by

הלוס אנג’לס טיימס פרסם כתבה על המאבק בהשכרת דירות לטווח קצר בעיר וניס. גם שם, איירבנב מאפשרת ליזמים להפוך דירות לחדרי מלון בלי רישוי וללא התחשבות בתכנון העירוני, בעיקר על קו החוף. אלו באים על חשבון תושבים, שלא יכולים לעמוד במחירים שהתיירים מכניסים לבעלי הנכסים.

אתר insideairbnb.com מגרד נתונים מאיירבנב על ערים גדולות, ומציג סטטיסטיקות שמרמזות על מלוניזציה של איירבנב – שיעור גבוה של השכרה של דירות שלמות/בתים שלמים, זמינות גבוהה מאוד של דירות ספציפיות להשכרה (כלומר, אין בהן דיירים קבועים), ריבוי ביקורות לדירות ספציפיות (כלומר, יש בהן ריבוי דיירים מזדמנים) וריבוי רשומות למשתמש (כלומר, כנראה לא מדובר בבעל דירה שמשכיר חדר מזדמן אלא בבעל עסק קבוע להשכרת חדרים לתיירים).


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-29/8/2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

#️⃣ עשור ל #השתג, שנולד ליצור קבוצות וליווה מהפכות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🔊 להאזנה לפינה 🔊

ההשתג חוגג עשור. ההשתג הוא טקסט (תג) שבראשו סולמית (האש), שמסמן את הפוסט שבו הוא נמצא כמשתייך לקבוצה, נושא, מטרה וכיוצא בזה. למשל, “בואו בהמוניכם! #אוהביםאתביבי” או “ראיתי עכשיו את #קונאן תוקע סנדוויץ’ בקופיקס”.

את ההשתג המציא הטכנולוג כריס מסינה, בהשראת השימוש בסולמית לפתיחת קבוצות ב-IRC וביישומים נוספים. ב-23/8/2007 צייץ מסינה:

אחר כך הרחיב ופירט את הצעתו בפוסט בבלוגו. אומת הטוויטר אימצה את ההצעה, באירועי חירום ובהתארגנויות אקטיביסטיות מקוונות ואקסווביות.

לטוויטר לקח שנתיים לאמץ את ההצעה ולהפוך את ההשתגים לשימושיים הרבה יותר בכך שהפכה אותם ללינקים, שמובילים לעמוד עם כל הפוסטים באותו השתג, ובהמשך להציג טרנדים בסטטוסים לפי השתגים. רשתות חברתיות אחרות אימצו גם הן את ההשתג.

דיברנו על כך עם מעין אלכסנדר, מנהלת פרויקטים חברתיים דיגיטליים, שכתבה על כך בפייסבוק של בלוגה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי“:

במקור, ההשטאג נועד לאגד שיחות בנושא מסוים ולעקוב אחרי הנושא, ולאפשר לאנשים שזה לא מעניין אותם לסנן את התוכן הזה מרשימת העדכונים שלהם. זה התחיל בטוויטר ומשם עבר לרשתות נוספות ולהקשר תרבותי רחב יותר.

כ-125 מיליון השטאגס נוצרו מאז, והניסיון מראה שזה עובד טוב בעיקר סביב אירועים מקצועיים-חברתיים-טכנולוגיים.

השטאגס תומכים ביצירה של קהילות: חיבור ושיחה בין אנשים סביב נושא, גם אם הם לא מכירים. לפעמים קשה להתחיל להשתמש בהשטאג מסויים, וללמוד להכיר את הרלוונטיים לנושא שמעניין אותך. אבל כשמיליוני אנשים משתמשים בהשטאג מסויים, זה יכול להיות כלי עוצמתי להניע תנועות חברתיות. למשל: #yesallwomen , #blacklivesmatter, ובישראל: #j14, #no2bio.

כמו כל דבר חברתי שמצליח, חברות מסחריות משתמשות בכלי הזה גם, לקמפיינים מסחריים ושיווק מוצרים. מצד שני, יש כמה מאות אלפי השטאגס שרק אדם או אשה אחת השתמשו בהם. השטאגס גלמודים שכאלה.

בעברית ההשטאגס קצת פחות תפסו, גם בהתחלה לא כל הרשתות תמכו בעברית, וגם בגלל שסימן ה-# הוא תו לא עברי ולפעמים סדר האותיות משתבש.

דווקא השימוש בהשטאגס באינסטגרם שמטרתו הרחבת הפצת התוכן מכניס השטאגס לשימוש יותר נרחב ע”י דוברי עברית שגולשים ברשת.

עושה רושם שההשטאגס כאן כדי להישאר.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ

“נעיצת הלקוח”: מסמך של סלקום מלמד מוכרנים לטנף על מוצרי פרטנר ולעקוף סיכולים של בזק

אמ;לק: חשיפה של תדריך מכירות עדכני של סרטן האיידס סלקום, שבו הם מסבירים למוכרנים איך לטנף על מוצרי המתחרים ולעקוף נסיונות סיכול שלהם כדי לגייס לקוחות.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 1

הקורא העירני איליה רוטיצקי קיבל שיחה ממוכרן של סרטן האיידס סלקום, שביקש למכור לו חבילת טלפוניה, ואחר כך אינטרנט, ואחר כך טלוויזיה. רוטיצקי העסוק ביקש מהמוכרן להתקשר יותר מאוחר. המוכרן הציע לשלוח הצעה באימייל/וואטסאפ. כשרוטיצקי הסתכל על הקובץ שקיבל, הוא לא מצא שם הצעה, אלא את “תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17”, מסמך פדף שמסביר למוכרני סרטן-האיידס איך למכור את מוצרי החברה. רוטיצקי עשה את הדבר הנכון והעביר את המסמך לחדר 404.

המסמך שרוטיצקי קיבל מכיל 102 עמודים ומחולק לשניים – תדריך סלקום ותדריך נטוויז’ן, אולם מדובר בתדריך זהה לחלוטין, בן כ-40 עמודים, שמלמד את המוכרנים איך למכור את שירות הטלוויזיה הרב-ערוצית ואת שירות האינטרנט המשולב ספק+תשתית. התדריך נפתח במשפט הצעקה “הכי טובים בשוק!”, ומיד אחריו, במקום להוכיח את ההצהרה המפוקפקת, מתחיל לטנף על המתחרים, פרטנר. “אז Partner מוכרים טלויזיה ב-69 ₪[.] נכון, המחיר זול[,] והתמורה?”, עולג התדריך בשאלה, ומשיב: “תשפטו בעצמכם!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 5

התדריך מונה “מגוון מצומצם של סדרות ללא כל העונות וללא סדרות חדשות, ללא תכני HBO (משחקי הכס, האנטומיה של גריי, ויפ, סופרנוס ועוד…)”, “רוצים לצפות בסרטים חדשים? – תדרשו להוסיף תשלום בעבור כל סרט (כן, גם על הסרט ‘לשבור את הקרח’…)” (שלוש נקודות, קריצה קריצה מרפק במותן מה לעזאזל יש לכם משלוש נקודות). וזה נמשך עוד ועוד, כולל לעג לערוצים איזוטריים של פרטנר (וייס – “ערוץ דוקו לא מתורגם שפונה בעיקר לקהל אמריקאי”; AMC – “ערוץ שמכיל 80% סרטים ישנים ולא מוכרים”), היצע הספורט היקר והמוגבל, בעיות בהיצע התכנים לילדים –

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 7

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 8

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 9

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 10

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 11

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 12

– וסיכום שמזכיר הפעלה בצופים:

“אז מה דעתכם[,] שווה את התמורה?

ממש לא!

יש לנו הצעה הרבה יותר אטרקטיבית!

עם התמורה הגדולה ביותר ובמחיר המשתלם ביותר בשוק!”

(סימני הקריאה הם חלק משפת המותג של סלקום, אני משער. כלומר, אני משער!)

בעמוד 17-18 מוצג לראשונה השירות של סרטן האיידס עצמם, על המפרט שלו, ארבעה עמודים של טבלאות השוואה שאפשר היה לצמצם לעמוד אחד, נוח יותר לקריאה, ואז “תשפטו בעצמכם!”

משם עובר התדריך להסבר על השוק הסיטונאי – ספק אינטרנט ותשתית אינטרנט בניהול חברה אחת. “חידשנו בתסריט שיחה מכוון יותר למכירה”, אומר התדריך, “חילקנו את תסריט המכירה ל-3 חלקים: 1. הכרת הלקוח 2. הצעת המכירה ושיקוף 3. נעיצת הלקוח”. אם ננעצתם פעם כלקוחות, כנראה שעברתם בהצלחה את שני השלבים הקודמים.

בשלב הכרת הלקוח, יוני שמו בתדריך, הוא נשאל באיזו חברת תשתית הוא, באיזו מהירות הוא גולש ומה המחיר. “בשלב הזה, נאסוף ‘פיקים’ על הלקוח שנשתמש בהם מאוחר יותר בשלב המכר”, מסביר התדריך. המוכרן בודק ב”מערכת ה-IIP” את מספר הטלפוןן של הלקוח הפוטנציאלי כדי לראות איזו מהירות מקסימלית הוא יכול לקבל מבזק/הוט.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 27

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 28

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 29

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 30

בשלב המכירה, המוכרן מציע ללקוח את החבילה הרלוונטית ואת החסכון: “למעשה, אני מציע לך מחיר נמוך משמעותית למשך שנה וחצי ותוכל לחסוך עד- 800₪ בשנה!”

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 31

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 32

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 33

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 34

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 35

בשלב הנעיצה צריך להילחם בטקטיקות ההפחדה של תאגידי התקשורת המרושעים: “יוני, חשוב לי להוסיף, כי יתכן ובסיום התהליך בזק יצרו עמך קשר על מנת לנסות לשמר אותך כלקוח שלהם. הם ישתמשו במידע שאינו נכון על יכולות האינטרנט שלנו ועל השירות שלנו, וזאת על מנת להפחיד אותך כדי להישאר עימם”.

מה עושים, יוני, מה עושים????

“אין צורך להיכנס ללחץ -“

יוני נושם לרווחה

“קבוצת סלקום היא” בלה בלה בלה בלה בלה בלה אלפי לקוחות בלה בלה בלה אינטרנט בלה בלה בלה טכנאים בלה בלה בלה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 36

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 37

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 38

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 39

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 40

“אם מתקשר אליכם נציג בימים הקרובים שתדעו שהם לא מציעים שום דבר חדש, ודרכי השכנוע שלהם הפכו מוטלות בספק”, כתב הקורא העירני רוטיצקי בפייסבוק. “לדעתי האישית, אולי במקום להתנצח עם חברות אחרות, תנסו פשוט להדגיש את נקודות החוזקה שלכם. במקום להגיד ל’חברה המתחרה’ יש תוכן פחות טוב ולנו יותר טוב, פשוט תגידו מה מבדיל את החברה שלכם מהאחרות. כי אחרת, אתם פשוט גרועים כמו המתחרים שאתם מלכלכים עליהם. במילים אחרות, תפסיקו לזלזל בקהל הלקוחות”. הגולשת ליאו שפרמן הגיבה לו: “אני רואה משבר מדיה… מצד שני, לא יעלו על זה אם אין להם ניטור כי לא תייגת אותם”. רק שאי אפשר לתייג אותם – הנהלת סלקום פחדנית מכדי לפתוח דף פייסבוק רשמי לחברה, כי לקוחות עלולים להגיע לשם ולהתלונן על כל מיני דברים במקום להסכים בשתיקה שסלקום הכי טובים בשוק. סימן קריאה.

"תדריך קבוצת סלקום מכירה ומשווקים 24.8.17", עמ' 41

👒 האפליקציה לחוזרת בתשובה 🎩 הקוד של חסידי גור ⭐ כוכבים נגד סמים 📻 רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

הרצף הדתילוני – הדר קינן, חוזרת בתשובה, בוגרת לימודי תקשורת חזותית ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון, ורותם אדריאן, יוצאת בשאלה, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בשנקר, מציגות פרשנות טכנולוגית בעבודות הגמר שלהן בתקשורת חזותית; וגם: דירוג נמוך לסוחרי סמים ברשת האפלה

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

עוד בנושא:

להסתיר רגשות בפייסבוק // אמנות טכנולוגית

פשוט הגידו דירוג-כוכב-אחד לסמים

מכירות תרופות המרשם והסמים ברשת האפלה הולכות ועולות בארה”ב, בזמן שרשויות החוק נלחמות לסגור את החנויות המקוונות וחדשות נפתחות תחתיהן. מאד’רבורד דיווח שחוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, בראשות הדוקטורנט לסוציולוגיה סקוט דקסברי, חושבים שמצאו דרך מפתיעה בפשטותה לפגוע במכירות: ביקורות גרועות.

יו לורי בתפקיד האוס. תמונה: חאריס טסוויס  (cc-by-nc-nd)

יו לורי בתפקיד האוס. תמונה: חאריס טסוויס (cc-by-nc-nd)


במחקר, שהתפרסם ב-Journal of Quantitative Criminology, ניתחו החוקרים עסקאות סמים בדארקנט במשך שישה חודשים בין 57 מוכרים ל-706 קונים. הם גילו שעבור קונים שזו רכישתם הראשונה, 82% מהרוכשים בתקופת הבדיקה, העריכו את אמינות המוכר יותר מכל דבר אחר, כולל מחיר נמוך. זאת, בין אם היו למוכר ביקורות חיוביות ודירוגים גבוהים או לא.

רק 18% מהקונים חזרו לשוק המקוון לבצע רכישה נוספת, ורק 30% המשיכו לחפש מוכרים אחרים לאחר שמצאו מוכר שהם סומכים עליו. על כן, המקום היעיל לפגוע בסחר הוא לפני המגע הראשוני בין המוכרים לקונים. לטענת החוקרים, רשויות האכיפה יכולות לבצע מספר רכישות קטנות ממוכר ואז להציף את הפרופיל שלו בביקורות שליליות ודירוגים נמוכים, מה שיבלבל את הקונים החדשים והבלתי מנוסים, שלא ידעו על מי לסמוך ומאיפה לרכוש את הסמים.


עורכת: נעה קינן; מגיש: עידו קינן. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

איפה הנאו-נאצים ימצאו מוזיקה, אופנה ודייטים אחרי שחברות הטכנומידע חסמו אותם?

קהילת הטכנומדע הכריזה מלחמה על הימין הקיצוני (אלט-רייט, עליונות לבנה, נאו-נאצים) בארה”ב אחרי ההפגנה בשרלוטסוויל (למעט כמה צדיקים בסדומים או סדומאים בצדיק, ובהם חברת אירוח האתרים דרימהוסט, שהצהירה שתמשיך לארח אתרי ימין קיצוני כל עוד תכניהם חוקיים בארה”ב). המלחמה, שמתנהלת באמצעות חרם שירותים, נוגעת גם להיבטי התרבות, הבידור והלייפסטייל של הימין הקיצוני.

[עדכון] דיברתי על כך ב”גם כן תרבות” עם גואל פינטו בכאן תרבות (רשת א’.

אחד מהאלמנטים התרבותיים של תנועות הגזענות השונות – כמו של תנועות פוליטיות וחברתיות רבות – הוא המוזיקה. אתר דיג’יטל מיוזיק ניוז פרסם לפני שבוע את הכתבה “מצאתי עכשיו 37 להקות שנאה של עליונות לבנה בספוטיפיי”, חיפוש שהתבסס על רשימת להקות שנאה שפרסם שלוש שנים קודם Southern Poverty Law Center, ארגון למלחמה בגזענות, כדי לגרום לאפל להסיר שירים כאלו משירות אייטיונז.

מוזיקה נאצית באתר ספוטיפיי

בעקבות הכתבה, שירות המוזיקה ספוטיפיי הודיע שהסיר ממאגריו רבות מלהקות השנאה, ובוחן בדחיפות את הנותרות. דוברת ספוטיפיי מסרה לבילבורד כי המוזיקה במאגרי החברה מגיעה ממאות אלפי חברות תקליטים ואגרגטורים מרחבי העולם, שאחראים לתכנים שהם מעלים, אולם “אנחנו לא סובלניים כלפי תכנים בלתי חוקיים או חומרים שמעודדים שנאה או מסיתים לאלימות נגד גזע, דת, מיניות וכד'”. השירות המתחרה דיזר הודיע שיסיר גם הוא את להקות השנאה.

גוגל הודיעה שתצטרף למאבק, ושכל מוזיקה שמפירה את תנאי השימוש שלה לגבי שיח שנאה או הסתה לאלימות תוסר משירותי גוגל פליי מיוזיק ויוטיוב, והיא קוראת למשתמשים לדווח לה על שירים כאלו דרך מנגנוני הדיווח המובנים בשירותים.

אתר האופנה הנאצית Vinland Clothing

מאפיין נוסף של תנועות ימין קיצוני הוא אופנה. vinlandclothing.com היא חנות מקוונת לבגדים עם סמלים נאציים. Americanvikings.com היא חנות שמוכרת חולצות גאווה לבנה. בעליה, ברין ג’יימס, אמר לבאזפיד שהוא מזדהה כ”לאומן אזרחי” ו”פרו-לבן”. בשבוע שעבר, חברת אפל חסמה לשני האתרים את השימוש בשירות התשלומים שלה, אפל פיי, והפנתה את באזפיד לתנאי השימוש, שאוסרים שימוש בו באתרים ש”מקדמים שנאה, אלימות או חוסר סובלנות שמבוססים על גזע, גיל, מגדר, זהות מגדרית, אתניות, דת או נטייה מינית”. פייפאל חסם את וינלאנד אך ממשיך לסלוק לאמריקן וייקינגז.

אתר ההכרויות אוקייקיופיד מכריז בטוויטר על סילוקו לצמיתות של הנאו-נאצי כריס קאנטוול

וכדי להמשיך את השושלת, לבנים טהורים צריכים להכיר, להתאהב ולהתרבות בתוך הגזע. אבל אתר ההכרויות לגיקים אוקייקיופיד סילק לצמיתות את כריס קאנטוול וביקש מהמשתמשים לדווח על משתמשים כמוהו, כדי שהוא יוכל לחסום גם אותם. ואפליקציית ההכרויות הפמיניסטית באמבל, שמפעיליה היו קורבן למתקפת עליונות לבנה, משתפת פעולה עם הליגה נגד השמצה וקוראת לדווח על משתמשים שעושים שימוש במילות או סמלי שנאה, כדי שיוכלו לחסום אותם.

אולי הגזענים יוכלו להיפגש באתר ההכרויות הנוצרי-לאומני-לבן-קונפדרטיבי להגדרתו העצמית וואספ-לאב, אם כי לפי העדכונים האחרונים באתרו נראה שהוא גווע מעצמו בשנה שעברה.

📠 חברות הטכנולוגיה מנתקות את האלט-רייט מהרשת 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

טיקי נאצי

שיר לפתיחה: Tiki Torch Nazis // סנדי וריצ’רד ריקרדי.

Tiki Torch Nazis, home-made recording, mp3 available for download now!

Posted by Sandy and Richard Riccardi on Friday, August 18, 2017

'Tiki Torch Nazis' Parody To The Tune of 'Grease' 'Beauty Scho…

Nazis are no match for a good showtune parody

Posted by NowThis Politics on Friday, August 18, 2017

אלט-דליט-רייט

הפגנת הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל בשישבת הקודמים, Unite the Right, ששיאה בדריסתה למוות של מפגינה ובפציעתם של 19 נוספים על ידי מפגע, הביאה חברות טכנומידע להכריז מלחמה מקוונת על הימין הקיצוני האמריקאי.

פייסבוק אישרה ביום שני שסגרה את דף האירוע ששימש לארגן ולקדם את ההפגנה בשרלוטסוויל, משם ש”פייסבוק לא מרשה שיח שנאה או עידוד של מעשי טרור או פשעי שנאה, ואנחנו מסירים אקטיבית כל פוסט שמהלל את המעשה המחריד שבוצע בשרלוטסוויל”, מסרה החברה. כלומר, לא המתנה פסיבית לדיווחי גולשים, אלא פעולה פרו-אקטיבית מצד החברה. כשהם רוצים הם יכולים, כדאי לנו כאן לזכור את זה בפעם הבאה שנראה שם הסתה לאלימות ולרצח נגד יהודים, שמאלנים, ערבים, נשים וכיוצא בזה.

אתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי דיילי סטורמר פרסם כתבה פוגענית נגד הד’ר הייר, המפגינה שנרצחה בהפגנה. ארגון Sleeping Giants, שנלחם בכלי תקשורת גזעניים, פנה בתגובה לחברת ניהול הדומיינים ואחסון האתרים גודדי, וזו מיד הודיעה שדרשה מאתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי למצוא ספק ניהול דומיינים חדש תוך יממה. מפעילי האתר העבירו את רישום הדומיין לגוגל, וזו הודיעה באותו יום על ביטול הרישום בגלל הפרת תנאי השימוש.

חברת טוקאוז הקנדית סיפקה לבעלי דיילי סטורמר, אנדרו אנגלין, שירות הסתרת פרטים לדומיין – כלומר ברישום הדומיין לא הופיעו הטלפון וכתובת האימייל שלו, אלא פרטי התקשרות עקיפים של טוקאוז. החברה החליטה להפסיק לספק לו שירות זה, בנימוק של הפרת תנאי השירות. “הם מסיתים לאלימות. זה אתר מסוכן ואנשים צריכים לדעת מאיפה הוא מגיע”, אמר לרויטרס מסגן נשיא למכירות ושיווק בטוקאוז, מייקל גולדסטין. גם זוהו, ספקית שירותי מיחשוב לדיילי סטורם, סגרה את השירות לאתר בנימוק זהה.

כריס קאנטוול, אחד הדוברים בהפגנה, פרש את משנתו הגזענית בכתבה של וייס. באתר ההכרויות אוקייקיופיד הודיעו ביום חמישי שחסמו לצמיתות את קאנטוול עשר דקות מהרגע שנודע להם שיש לו פרופיל אצלם. “אין מקום לשנאה במקום שבו אתם מחפשים אהבה”, כתבו בטוויטר הרשמי שלהם.

ביום שישי דיווחה הרשת החברתית גאב כי האפליקציה שלה הוסרה מגוגל פליי, בטענה ל”שיח שנאה”. גאב, שהוקמה ב-2016, היא רשת חברתית אשר דוגלת בחופש ביטוי קיצוני, וככזאת משמשת בין השאר בית לימין הקיצוני האמריקאי. הלוגו שלה הוא צפרדע ירוק, שמהדהד את “פפה”, הצפרדע הירוק שנוכס מסטריפ קומיקס לסמלה הלא-רשמי של תנועת האלט-רייט. מייסד גאב, אנדרו טורבה, הועף בנובמבר 2016 מהאקסלרטור היוקרתי וואי קומבינייטור על הפרת מדיניות ההטרדה של האקסלרטור, לאחר שהשתמש בחופש הביטוי שלו להעליב ולהטריד את עמיתיו לאקסלרטור, חלקם מהגרים, בקריאות “

בטוויטר הרשמי של גאב נכתב: “מעניין מאוד שזמן קצר אחרי שגאב הציעה ל-@Fired4Truth [ג’יימס דאמור, עובד גוגל שפוטר אחרי שפרסם מסמך שיצא נגד מדיניות הגיווניות של גוגל, ע”ק] עבודה ותמכה בו בתקשורת, שהאפליקציה שלנו מוסרת מגוגל”.

גאב לא מציגה פרסומות – וזה דיון של ביצה ותרנגולת אם היא נמנעת מפרסומות כי זה נותן לה חופש מוחלט משיקולים מסחריים, או שממילא המפרסמים לא מעוניינים לגעת בה עם מצגת. הרשת פתחה בקמפיין מימון-קהל, והמהומות בשרלוטסוויל עשו לה טוב – היא גייסה מיליון דולר, כשחצי מהם רק בחמשת הימים מאז ההפגנה. עם הנגיעה בקו המיליון נכתב בטוויטר של גאב: “מיליון דולר גוייסו על ידי העם להפוך את הביטוי לחופשי שוב ולהגיד לכו תזדיינו אשפה אליטיסטית של עמק הסיליקון. תודה לכולכם!!!!!!!!”

עוד בנושא:

🕵️ פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ. תודה, הדר בן יהודה

👮 המשטרה צילמה פות סיליקון מלאכותית ושלחה את התמונה לתקשורת שפרסמה אותה 🍑

משטרת ישראל צילמה צעצוע מין, פות מלאכותית מסיליקון, והפיצה את התצלום לכלי התקשורת. רבים מהם פרסמו את התמונה ללא כל צינזור או טשטוש, כולל כאלו שבדרך כלל נמנעים אפילו מפרסום תמונות של נשים.

[This Post in English • פוסט זה באנגלית]

הסיפור התחיל עם קב”ט סניף דואר ברחובות, שתפס עובד נקיון עם שק דואר והתלונן עליו במשטרה. זו עיכבה את העובד לחקירה ובמקביל חיפשה בביתו ומצאה, לפי ההודעה לעיתונות, “אלפי פריטי דואר שנגנבו, על פי החשד, במשך שנה. על פי החשד, המנקה החשוד בגניבתם התכוון למכור את הפריטים”.

שקי דואר שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל

השוטרים צילמו חלק מהמוצרים, ודוברות המשטרה (שפלה) הפיצה אותם בצירוף ההודעה לעיתונות.

מוצרים שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל

המוצרים החשודים כגנובים. תמונה: דוברות משטרת ישראל

אחד מהמוצרים הללו, כפי שהבחין הקורא חד-העין גל בזל, הוא פות הסיליקון המלאכותית.

פות סיליקון של חברת yeain במוצרים שעובד נקיון בסניף דואר ברחובות חשוד בגניבתם. תמונה: דוברות משטרת ישראל; עיבוד: חדר 404

בין האתרים שפרסמו את תמונת הדילדו נמנים וויינט (📁), מעריב (📁), ערוץ 7 (📁), חרדים 10 (📁) וכיכר השבת (📁)

תמונת פות סיליקון באתר "כיכר השבת"

תמונת פות סיליקון באתר "מעריב"

משטרת ישראל עצמה לא פרסמה את ההודעה בפייסבוק ובאינסטגרם, ובטוויטר פרסמה רק תקציר מילולי ללא התמונה, טרול מאץ’?


בהודעת הדוברות נכתב ש”השוטרים החזירו את המוצרים לדואר ישראל לצורך פיזורם ללקוחות הממתינים להם”, אבל לפי מצבו של המוצר (מחוץ לאריזתו המקורית; לא עומד בתנאי מדיניות ההחזרה) אסיק שמי שקנה אותו כבר לא ממתין לו, לפי סעיף אל תיגע בזה, אתה לא יודע איפה זה היה קודם. מאחר שהמשטרה פינקה בתמונה ברזולוציה סבבה, אפשר לראות שמדובר במוצר של חברת yeain, שהדגמים שלה נעים בין כ-3 ל-20 דולר בעלי אקספרס.

פותות סיליקון של חברת yeain. צילומסך מאתר עלי אקספרס

עוד בנושא:

משטרת ישראל חושפת נהלי פתיחה באש בטוש שחור לא ממש אטום

לאן נעלם ראש חטיבת הסיגינט החדש של משטרת ישראל?

להמשך קריאה

🗳️ הוויקיפדים הישנים נגד הליכודניקים החדשים

הליכודניקים החדשים“, ארגון ש[אין בוויקיפדיה ערך בשם זה], נמצאים בלבו של סכסוך סוער ומשמים בו זמנית בוויקיפדיה העברית. שני פריטי מידע נחשפו במשפט הקודם: האחד, שהרבה מחומר הרקע שאנחנו רואים בתקשורת מבוסס על וויקיפדיה. והשני, שלליכודניקים החדשים אין ערך בוויקיפדיה העברית, מה שעיתונאים רבים ודאי גילו כשנדרשו להכין בימים האחרונים כתבות על המאבק של הליכוד בפלג הלוחמני.

טיוטת ערך "הליכודניקים החדשים" בוויקיפדיה העברית, 16.8.2017

טיוטת “הליכודניקים החדשים” בוויקיפדיה העברית

הל”ח, ארגון שהוקם בסוף 2011 בהשראת המחאה החברתית, שואף להחזיר את תנועת הליכוד לערכיה המקוריים, לתפיסתו, על ידי התפקדות והשפעה בפריימריז על רשימת הליכוד לכנסת (אף שיש בין חברי הל”ח כאלו שמצהירים שלא הצביעו לליכוד). פעילות כזאת בתוך מפלגה גדולה אינה ייחודית לל”חים, ודוגמה מצליחה היא חטיבת “מנהיגות יהודית” הימנית-קיצונית, שהכניסה לכנסת את משה פייגלין, אשר פרש מאז וכיום מריץ תנועה עצמאית בשם “זהות”.

באוגוסט 2012, כשנה לאחר הקמת הארגון, מחקו מפעילי מערכת (פעילי וויקיפדיה ותיקים עם סמכויות-על) את הערך של הל”ח מוויקיפדיה העברית. הוויקיפד קוריצה הסביר אז ב“דיון חשיבות” מדוע הארגון לא ראוי לערך:

1. הם נפגשים עם ח”כים? וואלה? באמת? כי הח”כים פשוט נפגשים כל יום עם אינספור אנשים. לא רציני.

2. נבנה אתר אינטרנט. מרשים למדי במאה ה-21.

3. הם שולחים מכתבים לח”כים בכל מיני נושאים. יופי. ואני כותב ערכים בוויקיפדיה ונראה שלפחות חלק מהם עזרו לאנשים. אני גם מתנדב ותורם הרבה.

4. הועלו קמפיינים בפייסבוק. קמפיינים בפייסבוק יש כחול אשר על שפת הים.

5. הם משתתפים בהפגנות ומשכנעים אנשים להתפקד לליכוד. נחמד, אבל במה הם שונים מכל פעיל אחר?

6. הם מונים 1000 חברים בליכוד. נתון שטעון מקור עצמאי ונייטרלי, ומכל מקום די חסר משמעות במפלגה עם עשרות אלפי מתפקדים.

אז נשמע שהם נחמדים ואידאליסטים, אבל בת’כלס לא נראה שהם עשו משהו משמעותי. יש לנו כאן עוד פמפלט פרסומי שנועד לקידום עצמי (הרי הבחירות יהיו ככל הנראה בשנה הקרובה פלוס מינוס), ואין לו מקום כאן. ואת זה אני אומר כמי שמזדהה מאוד עם עמדות הליכוד.

מאז התקדם הארגון וטוען להכנסת שני ח”כים לכנסת, שרן השכל ואלון ויואב קיש, שעליו חלק מהפעילים התנצלו בפומבי. הערך הועלה שוב בדצמבר 2016 והועבר לטיוטה – מחיקה רכה שבה הערך אמנם קיים, אך לא זמין למי שלא מכיר את נבכי האתר – ביולי השנה.

למרות ההישג הצנוע, הל”ח בכל זאת מפחידים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כפי שעלה מדברי המגהפון שלו, יו”ר הקואליציה דוד ביטן. תנועת הליכוד פתחה בימים האחרונים במהלכים גלויים ואגרסיביים נגד הארגון, ובהם חסימת ההתפקדות דרך האתר, נסיון לסלק פעילים שהתבטאו נגד נתניהו ובדיקה ופסילה של מתפקדים כפולים.

האם הליכודניקים החדשים הם כבר שווי ערך? לפי הוויקיפדים, עוד לא. הדיון סביבו (“הבהרת חשיבות אנציקלופדית 2017” מיולי ו“דיון שחזור” מעכשיו, אמצע אוגוסט) מעניין בחלקו, משעמם בחלקו, מתסכל בחלקו ומתיש ברובו, ומי שרוצה להתעמק בו יכול לגשת למקור. ליקטתי פה את הטיעונים המשונים, שבהם הדיון נראה כמו הסיבה-העצמית לקיומו, דיון מעגלי-רקורסיבי ושאר דיוני שכל:

“לא ברור לי למה אתם כל כך לחוצים על ערך בויקיפדיה. כתבתם שאנשים מגיעים אליכם דרך פייסבוק, פה לאוזן, וגם יש לכם אתר אינטרנט שבו אתם מפרטים את האג’נדה שלכם. ככה שאתם לא באמת זקוקים לערך הזה כרגע. סה”כ התנועה שלכם צומחת בקצב מרשים ואם תמשיכו בקצב הזה אז אני מאמין שבסופו של דבר כן תהיה חשיבות אנציקלופדית לערך, אך כרגע זה עדיין מוקדם” – Ronen7668

“אם וכאשר תהיה הצבעת מחיקה אצביע נמנע ולא למחוק כמחאה על המחקנות בוויקיפדיה, אבל האג’נדה שלי היא הסיבה היחידה לאי תמיכתי במחיקה (ואי תמיכתי בהשארה)” – אופק

“אני חושב שהטיעונים העיקריים נגד הערך הם לא שההשפעה של של התנועה על היא מעטה מדי, (מה שכנראה ישתנה בבחירות הבאות) אלא שלאף קבוצה בליכוד אין ערך בויקיפדיה ושהערך הקודם לא ויקיפדי” – Doodoo Bo

“הערה: משום מה מנסים לטעון כאן לחשיבות הערך. שאלה זו הוכרעה – אין חשיבות. לכן, אין כל טעם בטענות שמבססות חשיבות של הערך. הדבר שנדרש הוא אחר לחלוטין. יש לקיים דיון שחזור ולהסביר מה השתנה מהפעם הקודמת. מה הוא השינוי בנסיבות שבגינו רוצים לשחזר” – גילגמש

“אמנם נראה שהם בדרך הנכונה במובן הזה שבמוקדם או במאוחר יהיה להם ערך אבל קשה לקבוע את זה כעת” – מי-נהר

הליכוד נגד הליכודניקים החדשים על שער מעריב, 11.8.2017. תמונה: העין השביעית

הליכודניקים החדשים, מעריב, 11.8.2017

העתידן רועי צזנה העלה את הנושא לדיון היום בפייסבוק שלו (שכבר צוטט בדף השיחה בוויקיפדיה), ושם כתב:

שנת 2012: הליכודניקים החדשים מונים אלף חברים. מנסים ליצור ערך ויקיפדי.
עורכי ויקיפדיה – “לא, לא הוכחתם שיש חשיבות לקבוצה הזו.”
יולי 2017: הליכודניקים החדשים מונים 12,000 חברים. כותבים עליהם בכל מקום בעיתונים. דיונים סוערים מתחוללים בחברה הישראלית לגבי הלגיטימיות שלהם. מבקשים יפה שיופיע עליהם ערך בוויקיפדיה.
עורכי ויקיפדיה – “כן, נו, אבל אנחנו לא באמת בטוחים שהצלחתם להכניס מישהו לכנסת. אולי בכלל אין לכם כוח אמיתי? בואו נראה מה יקרה בבחירות הבאות. עד אז, לא מאשרים לכם ערך.”
אוגוסט 2017: הליכודניקים החדשים הם הסיעה השנייה בגודלה בליכוד. הם מגנים את כנס התמיכה בראש הממשלה, ובתגובה מפלגת הליכוד משתקת עצמה לדעת וחוסמת את יכולת ההתפקדות דרך אתר האינטרנט שלה כדי לעצור את גדילתם. מעריב מקדיש להם את העמוד הראשון במהדורת סוף שבוע – “בליכוד פועלים לסילוק 12 אלף חברי הליכודניקים החדשים”. יו”ר הקואליציה דוד ביטן טוען שמדובר ב- “ניסיון ברור של השתלטות עוינת”.
עורכי ויקיפדיה עדיין מתנגדים, בטיעון המדהים הבא (ואני מצטט מדף השיחה על טיוטת הערך) – “אם בעוד מספר חודשים הליכוד… יבטל את קיומם הרי שהיו אפיזודה חולפת. שלא ממש באה לעולם.”
קלטתם? אם הליכוד יבטל את קיומם של הליכודניקים החדשים, הרי שבבת-אחת תיעלם כל משמעותם וכל המודעות שעוררו לפוליטיקה המפלגתית בשש השנים האחרונות. העובדה שללא קיומם ונוכחותם לא ניתן להבין הצהרות של הליכוד – המפלגה הגדולה ביותר בכנסת – בשנים האחרונות, אינה מעניינת כנראה חלק מהעורכים בוויקיפדיה.
[…]
אז אם להמשיך באותו הקו, הנה תחזית לעתיד –
שנת 2050: לליכודניקים החדשים עדיין אין ערך בוויקיפדיה. גם לישראל אין, אחרי שנחרבה והייתה אפיזודה חולפת.

“ברוך הבא לישימון החשיבות הויקיפדי”, הגיב המתמטיקאי גדי אלכסנדרוביץ’, שאינו מרוצה ממדיניות העריכה של וויקיפדיה העברית (“אני כבר הפרחתי את השממה ופרחתי למחוזות אחרים כשראיתי שהשממה לא אוהבת”). “כמו כן: משהו על האירוניה בכך שהליכודניקים החדשים מנסים להתפקד לליכוד כדי לשנות מבפנים אבל אפילו את ויקיפדיה העברית הם לא מצליחים לשנות מספיק מבפנים כדי להכניס ערך על עצמם. (ואם ינסו להתפקד לויקיפדיה בהמוניהם אני מנחש שיגלו שכמו לליכוד, גם לויקיפדיה יש דרכים לנסות לעצור את זה)”.

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: עידו קינן, חדר 404

הליכודניקים החדשים בוויקיפדיה. תמונה: חדר 404

מקרן וויקימדיה ישראל, שמפעילה את וויקיפדיה העברית אך לא מנהלת את תכניה, נמסר כי “ההחלטה על ערכים מתקבלת על ידי קהילת העורכים המתנדבים בפרויקט בהתאם לנהלי הקהילה ולאחר דיונים, ובמקרה הצורך הצבעות”.

ליאור מאירי, ממייסדי הליכודניקים החדשים, מסר: “הליכודניקים החדשים היא התנועה המשמעותית ביותר בפוליטיקה של השנים האחרונות. התקשורת מבינה את זה, יו”ר הקואליציה מבין את זה, וגם, ע”פ שמועות בלבד, ראש הממשלה עצמו מבין את זה. אם הוויקיפדים החביבים לא מכירים בכך עדיין, זה מצער”.

לדף הבא →