21 מילואימניקים ישראלים בסודאן מקליקים על לינקים חשודים (ועוד מידע מקצרלינקים שצה”ל מסמס)
חיילי מילואים. תמונות: Yoni Lerner cc-by; למצולמים אין קשר לכתבה
צה”ל מתקשר עם חיילי המילואים שלו בסמסים, שחלקם חיוניים, חלקם שימושיים וחלקם ספאם מוחלט. בין השאר, הוא שלח להם קצרלינקים (short URLs) לאתרים שרצה שיבקרו בהם, כנראה כי בסמסים, קצרלינק נראה יותר אסתטי מהלינקים הארוכים של אתר צה”ל, כמו http://www.miluim.aka.idf.il/1585-he/Miluim.aspx.
מלבד אסתטיות וחסכון בתווים, קצרלינקים מספקים סטטיסטיקות מעניינות: כמה חיילי מילואים מקליקים על לינקים חשודים שנשלחים אליהם משולח מפוקפק, שמסתתר מאחורי שמות כמו “AKA” ו”MokedMiluim” ולא חושף את מספרו כדי שלא יוכלו לזהותו, לחסום אותו או לשלוח לו דרישת הסרה; איפה בעולם נמצאים אותם חיילי המילואים; ובאילו מערכות הפעלה, סלולריים ודפדפנים הם משתמשים.
עוד בנושא:
אם פרצנים יגנבו את המידע שלכם, תזכרו שצה”ל מראש הסיר אחריות
צה”ל שלח מידע אישי על מילואימניק לאיש בעל שם זהה (שאינו מילואימניק)
זהירות, פוגען!
תקלה באתר צה”ל חשפה פרטים אישיים של מאות מתגייסים
רוצה לתת את האימייל שלך לצה”ל? אי אפשר בטלפון, שלח פקס
הסמספאם לסרטון קמפיין “ישראל מצדיעה למשרתי המילואים” מפנה לקצרלינק http://bit.ly/1qVdTkd, שפועל באמצעות שירות קיצור הלינקים של חברת ביטלי. המידע עליו זמין בלינק http://bit.ly/1qVdTkd+ (מידע מפורט יותר ניתן רק למי שיש לו חשבון בביטלי, שאפשר לפתוח בחינם).
הקצרלינק נוצר ב-29.5. מתגלצ’ים נכנסו 48,708 פעמים ללינק הזה. רוב הכניסות (41,883, 86%) נעשו בשבוע הראשון ליצירת הקצרלינק, 29.5-4.6.2016. שבוע לאחר מכן נכנסו עוד כ-2000, עוד 650 בשבוע שלאחר מכן, עוד 1600 ב-10-16.7 – אולי צה”ל ביצע שליחה נוספת, מצומצמת, של הסמס, עוד 600 ב-17-23.7, ועוד כמה עשרות ב-10-11.2016.
מקור רוב הטראפיק (48,589, 99.75%) מסומן כ”דארק טראפיק”, כלומר שביטלי לא יכולים לזהות את האתר המפנה, ולפי הידע המוקדם שלנו, מדובר בכניסות ישירות מהודעות הסמס. עשרות בודדות של כניסות הגיעו מפייסבוק, ממה שמכונה “bit.ly:80” ולא הצלחתי להבין את משמעותו, ומ-9 מקורות נוספים שאינם מפורטים.
כצפוי, רוב הכניסות (47,878, 98.3%) הגיעו מישראל, 283 (0.58%) מהאיחוד האירופי, 157 (0.32%) מארה”ב ו-390 מ-53 מדינות נוספות.
הלינק המקוצר לאיגרת בנושא הפקת אישור מילואים הוא http://goo.gl/j8n6Nk, שירות קיצור הלינקים של גוגל. המידע עליו זמין בלינקים https://goo.gl/j8n6Nk+ ו-https://goo.gl/j8n6Nk.info, וזמין לכל גולש גם בלי חשבון בגוגל.
הלינק המקוצר נוצר ב-21.7*. בניגוד ללינק הקודם, שהוא ספאם לצפייה בסרטון קמפיין, הלינק הזה שימושי למילואימניקים. נכנסו אליו יותר מתגלצ’ים – 126,096.
מקור הרוב המוחלט של הטראפיק (125,977, 99.9%), מסומן כ”לא ידוע”, כלומר סמסים, ו-0.1% מסומן כ”אחר”.
כמחצית מהכניסות (56,557, 44.85%) מוצגות ככאלו שנכנסו ב-2.7*, וכמחצית (61,761, 48.97%) ב-1.8, 4648 (3.68%) ב-1.9, 952 (0.75%) ב-1.10 ו-2178 (1.72%) ב-1.11.
* לכאורה יש סתירה – נרשמו כניסות ללינק בתאריך 2.7, בעוד הלינק נוצר רק מאוחר יותר באותו חודש, ב-21.7. נראה לי שההסבר הוא שהסטטיסטיקות לכל חודש מיוחסות ליום שרירותי בתחילת החודש.
כמעט כל הכניסות הגיעו מפלטפורמות סלולריות, כמתבקש מלינק שנשלח בסמס. הרוב (84K, 66.61%) מאנדרואיד וכמחצית (38K, 30.13%) מאייפון, ואחר כך מקינטוש (1.4K, 1.11%), ווינדואוז, לא ברור אם למחשב או לסלולר אבל אפשר לנחש שלמחשב (1.2K, 0.95%), מערכת בשם X11 (לינוקס? ווינדואוז לנעליים חכמות? אנדרואיד לכספומטים? מישהו יודע מה זה? מערכת ניהול חלונות של מערכות הפעלה דמויות יוניקס; תודה למתגלץ’ “דבר אחר” על ההסבר) (254, 0.2%) ואחרות לא מפורטות (852, 0.675%).
הדפדפנים שמהם התגלצ’ו המילואימניקים הם כרום (77K, 61%), ספארי של אפל (39K, 30.9%), דפדפן סמסונג לאנשים שאוהבים ברירות מחדל (5.2K, 4.12%), מובייל ספארי (3.3K, 2.6%), פיירפוקס (719, 0.57%) ואחרים לא מפורטים (540, 0.43%).
המקורות הגאוגרפיים של הכניסות מגוונים יותר מאלה שמפורטים בביטלי:
ישראל 98.7% (124,453)
ארה”ב 0.18% (233)
הולנד (101)
בריטניה (84)
יוון (51)
גרמניה (50)
קנדה (36)
סודאן (21)
תאילנד (20)
וחסרות עוד כניסות (1047) שלא מפורטות במפה.
מעניין כמה ישראלים יש בסודאן (מדינה שישראלים מעורבים במכירת נשק לאויבתה מדרום, דרום סודאן, לתפעול מלחמת האזרחים שם), שיש להם זמן וצורך להתעדכן בהפקת אישורי מילואים לביטוח לאומי. לחלופין, האם צה”ל מספים גם סודאנים? ואולי, כפי שהעיר בחוכמה המתגלץ’ damageboy, “יש גם סיכוי שהזיהוי של המדינה לפי הip מייצר פשוט טעות לגבי אותם 21 סודנים”.
גם נרג משלשל פופאפים על המתגלצ’ים
נכנסתי לכתבה ב-NRG, ומסתבר שהאתר עדיין משתמש בפופאפים. כדי לוודא שאתעצבן ולהציג למפרסמים מספרי חשיפות גבוהים, הוא שלשל עלי 6 פופאפים בבת אחת. ועל מנת להבטיח חוסר יעילות פרסומית, רק פופאפ אחד הופיע פעם אחת בלבד, עוד שניים היו זהים של המפרסם השני ועוד שלושה זהים של המפרסם שלישי.
הפופאפקליפסה של נרג היא שיפור לעומת מה שאתר גלובס הקיא עלי לפני כמה חודשים: שישה פופאפים זהים.
יום הזכרון של פייסבוק ומלחמתה במילה “קוקסינל” » האחראי על האינטרנט
“אין לי מושג אם גם אתם רואים את הכיתוב שאני רואה עכשיו בראש הדף שלי, תחת הכותרת Remembering Meir Wieseltier”, כתב ביום שישי בפייסבוק המשורר מאיר ויזלטיר. “נראה לי שאיזה טרול עלוב הודיע לשלטונות פייסבוק שהלכתי לעולמי, והם מציעים ברוב טובם פרוצדורה להפיכת הדף שלי לדף זיכרון. אין לי ניחוש מיהו המנוול הזה, ואשמח אם מישהו שנתקל בתופעה דומה יודע מה עושים במקרה כזה”.
לא רק ויזלטיר הוכרז כמת – מתגלצ’ים רבים אחרים נפלו חלל; ולא טרול עשה זאת, אלא פייסבוק עצמה. החברה הודיעה אתמול לעיתונאים שפנו אליה כי “במשך פרק זמן קצר היום, הודעה שמיועדת לפרופילים מונצחים פורסמה בטעות עבור חשבונות אחרים. זו היתה תקלה נוראית שעכשיו תיקנּו. אנחנו מאוד מצטערים שזה קרה ופעלנו במהירות האפשרית לתקן זאת”.
פרופילים מונצחים הם פרופילים שפייסבוק קיבלה דיווח שבעליהם מתו, וביצעה בהם שינויים – הם נחסמים לכניסה (לוגון) ולכתיבה והגדרות הפרטיות שלהם משתנות כך שרק חברבוקים שלהם יכולים לראותם ולפרסם להם הספדים על הקיר. בבלוג “אבק דיגיטלי” של ורד שביט אפשר לקרוא הסבר מפורט על פרופילים מונצחים.
“קוקסינל” נגד בוטים. תמונה: “אני לקבל יכול פלאפל”
ומי שלא מת, כדאי שישמור על הפה והמקלדת שלו. בימים האחרונים מחקה פייסבוק פוסטים שמכילים את המילים “קוקסינל”/”קוקסינלים”, וחסמה חלק מהמשתמשים שפרסמו אותם. המדיניות נגד המילים הללו חדשה, כך אפשר ללמוד מהעובדה שחלק מהנמחקים/נחסמים כתבו אותן לפני זמן רב. הבלוג “מזבלה” דיווח שהפוסטים “פורסמו בין שנתיים ל-7 שנים לאחור וכללו את המילה ‘קוקסינל’ על שלל הטיותיה: ‘קוקסינלים, קוקסינל, קוקס, קוקסינלית, קוקסי’ וכו'”. לפי מזבלה, נדב פריד, מנהל דף הפייסבוק “חיילים מצייצים, נחסם ל-30 יום בעקבות סטטוס עם המילה “קוקסינלים” שפרסם לפני שש שנים, כשהיה בכיתה י’.
רז ציפריס, משתמש פייסבוק שנחסם פעמים רבות בעבר, הוא בין החסומים בפשיטה הנוכחית – הוא נחסם על פוסט שלו שהכיל את המילה, אחר כך פייסבוק מחקה מפרופיל גיבוי שלו פוסט ביקורתי נגדה בנושא, וכשכתב ביקורת נוספת נחסם בפרופיל הגיבוי.
פוסט הביקורת הראשון של ציפריס:
פוסט הביקורת השני של ציפריס:
פוסט הביקורת השלישי של ציפריס, שנכון לעכשיו טרם נמחק על ידי פייסבוק:
פייסבוק, באמצעות משרד היחץ שלום תל אביב, מוסרים לעתים לעיתונאים שהחברה אינה מגיבה למקרים ספציפיים, אף שהחברה הגיבה פעמים רבות על מקרים ספציפיים; במקרה של מחיקת פוסטים ביקורתיים על פייסבוק שפרסמו אנשי התקשורת רותם שטרקמן ושי גולדן, החברה, באמצעות שלום תל אביב, טענה שהיא בודקת את הנושא, אבל תשובה זו נועדה רק למסמס את הביקורת עליה, כששבועיים וחצי לאחר מכן מסרה החברה שאין בכוונתה למסור מידע בנושא.
במקרה הנוכחי, של חסימת הפוסטים עם המילים קוקסינל/ים, חברת פייסבוק, באמצעות שלום תל אביב, התעלמה מפנייתי במשך יומיים, ואחרי תזכורת מסרה לי היחצנית האחראית כי “לצערי כרגע אין תשובות לשאלותיך, יותר מאשמח לעדכן במידה ויהיו”, שמנסיון העבר אומר שבעוד שבועיים וחצי אקבל “אין תגובה”.
במקרה או לא, פייסבוק מקדמת את בחודש המודעות הטרנסית שמצויין בימים אלו, ומעודדת משתמשים להוסיף לתמונת הפרופיל שלהם באנר תמיכה. שירלי צ’ארלי קליינמן סיכמ.ה זאת היטב: “בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ’קוקסינל'”.
בחודש המודעות הטרנסי, אין מילה ראויה יותר למלא את הפיד שלי מ"קוקסינל".
Posted by Shirley Charlie Kleinman on Friday, November 11, 2016
האנטיתזה לצנזורשת של פייסבוק היא Gab. נמרוד צוק כתב עליה בכלכליסט: “בניגוד למסמכי המדיניות המפורטים והארוכים של הרשתות החברתיות הגדולות, שאוסרים על פרסומים כמו עירום, תוכני שנאה וגזענות, כללי ההתנהגות של טורבה קצרים מאוד: עמוד בן 300 מילה שמצהיר כי הסוג המקובל היחיד של צנזורה היא צנזורה עצמית, כזו שבמסגרתה המשתמשים בוחרים לא להיחשף לתכנים שמרגיזים אותם. ההגבלה היחידה היא לתכנים בלתי חוקיים שעלולים לסכן את האתר או משתמשיו: קידום טרור ואלימות, פורנו בלתי חוקי ופרסום מידע פרטי של אנשים בלי הסכמתם. “נסו להיות נחמדים ואדיבים אלו לאלו, כולנו בני אדם”, חותמת את המסמך בקשה קצרה”.
#כשל צילום 360°: אגודל האימים של אלכס שטילוב
דברים שקורים כשאתה מעלה לפייסבוק תמונת 360°: אגודל האימים של אלכס שטילוב.
רכבת הסעמק
בסופש האחרון נפתחה תחנת הרכבת החדשה ספיר בנתניה. בילי ברואריס-תשובה כתבה לרכבת תלונה בפייסבוק על אחד הקווים לשם:
באופן הכי לא הגיוני, הרכבת הפרברית לא עוצרת בתחנת ספיר החדשה, אלא יש החלפת רכבת, וצריך להמתין תחנה אחת לפני 23 דקות. מה שגורם לנסיעה להיות 48 דקות במקום 25 דקות. או במילים אחרות, התחנה החדשה היא לא רלוונטית עבור נוסעים מבנימינה בשעות הבוקר, שאלה השעות בהם רובנו מגיעים לעבודה.
תשובת הרכבת:
שלום בילי, תודה על פנייתך, חשוב לי שתדעי כי לוחות הזמנים ותדירות הרכבות נקבעו לאחר מחשבה ובדיקה, כמו כן אשמח להעביר את פרטי הודעתך לידיעת הגורמים המקצועיים, לשירותך, אבי – רכבת ישראל.
אה, אז למה לא אמרתם שלוחות הזמנים ותדירות הרכבות נקבעו לאחר מחשבה ובדיקה, עד עכשיו חשבנו שהם נקבעו באמצעות הטלת קוביה. אם היתה מחשבה ובדיקה אנחנו נפסיק מיד להתלונן עליהם, ואתם גם לא צריכים להעביר את פרטי ההודעה לגורמים המקצועיים – אלה כבר חשבו ובדקו.
נתניהו הצעיר (אינטרטקסטואליות)
מתוך התוכנית “בלי פילטר” עם דרור גלוברמן בערוץ 2.
הלשין: חגי דקל
חשיפה של רשת ב’: היוזרים והסיסמאות של רשת ב’
בכל משרד יש פוסט-איט, שמישהו הדביק אחרי פעם אחת יותר מדי ששאלו אותו את אותה שאלה מעצבנת: מה הסיסמה לאינטרנט האלחוטי/מערכת ניהול התוכן/קודן הכניסה לבניין. ברשת ב’ יישמו זאת באונליין, ופרסמו את הסיסמאות לחשבונות ג’ימייל, סאונקלאוד, טוויטר ופייסבוק שלהם בכתבה באתר שפתוחה לכל גולש.
@idokius אכן תקלה מצערת. תוקנה וכל הסיסמאות עודכנו מחדש…. תודה.
☺️— רשת ב (@ReshetBet) October 31, 2016
@idokius @ReshetBet לך על זה
— רשת ב (@ReshetBet) October 31, 2016
הלשין: עמוס שוסט
מרקל ויועץ המדיה החברתית של אובמה נגד האלגוריתם של פייסבוק » האחראי על האינטרנט
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, קוראת לחברות אינטרנט להגביר את השקיפות ולשתף את הציבור בדרך שבה האלגוריתמים שלהם עובדים ובוחרים איזה מידע להציג לגולשים. בכנס תקשורת שמתקיים במינכן אמרה מרקל: “האלגוריתמים חייבים להיעשות ציבוריים, כך שאדם שהוא אזרח מתעניין יוכל לענות על שאלות כמו ‘מה משפיע על ההתנהגות שלי באינטרנט, ועל זו של אחרים?’. אלגוריתמים, כאשר אינם שקופים, יכולים להוביל לעיוות התפיסה שלנו, לכווץ את מרחב המידע שלנו”. היא לא נקבה בשמות של חברות, אבל אמרה כי “פלטפורמות האינטרנט הגדולות, באמצעות האלגוריתמים שלהן, הפכו לקוף המחט שדרכו תקשורת מגוונת חייבת לעבור”.
דובר מטעם מפלגתה של מרגל, המפלגה הנוצרית-הדמוקרטית, אמר לאתר שפיגל שהוא לא חושב שמרקל התכוונה שחברות כמו גוגל ופייסבוק יחשפו את האלגוריתמים שלהן, שהם סודות מסחריים, “אבל אנחנו צריכים יותר מידע מהשחקנים הללו לגבי איך האלגוריתמים שלהם עובדים באופן כללי”.
הגרדיאן מדווח שקבוצת עבודה חוצת-מפלגות בגרמניה מרכזת המלצות להגברת הפתיחות של פלטפורמות אינטרנטיות, ובהן ההמלצה להציג למשתמשים פרטים על הדרך שבה האלגוריתמים של הפלטפורמות אוספים, בוחרים, מעריכים ומציגים מידע. הקבוצה תשלח את ההמלצות למפקח הדיגיטלי של האיחוד האירופי, גונת’ר אטינגר, שיגבש מהן כללים מנחים.
דונלד טראמפ והילרי קלינטון, המתמודדים בבחירות לנשיאות ארה”ב 2015. תמונה: DonkeyHotey (cc-by-sa)
מוקדם יותר החודש נשמעה אזהרה דומה מ”בועות הפילטרים” מפי יועץ המדיה החברתית לשעבר של נשיא ארה”ב ברק אובמה. היועץ, קיילב גרדנר, שבין השאר הפעיל את חשבון הטוויטר של אובמה, אמר בהרצאה באוניברסיטת נורת’ווסטרן שבאילינוי ש-44% מהבוגרים בארה”ב מקבלים את החדשות בפייסבוק, ו-61% מבני דור המילניאלז. “אם זה לא מפחיד אתכם, אתם לא יודעים מספיק על האלגוריתם של פייסבוק. […] אם יש לכם הורה שתומך בטראמפ, הוא רואה אוסף שונה לגמרי של ידיעות חדשותיות מאלו שאתם רואים”.
פייסבוק לא מסתפקת ביצירת בועות פילטרים עבור משתמשיה – סינון המידע כך שהם יקבלו רק מידע שתואם את השקפותיהם – אלא גם מחכירה את השירות לחברות ולפוליטיקאים. אתר פרופבליקה חשף כי פייסבוק מאפשרת למפרסמים בפלטפורמה שלה לפלח קהלי יעד לפי “זיקה אתנית” (ethnic affinity), ולהסתיר קמפיינים מקהלים כמו אפריקאים-אמריקאים, אסיאתים-אמריקאים והיספנים. בפרופבליקה ציינו שסינון כזה יכול לאפשר פרסומות שעומדות בניגוד לחוקים אמריקאים ותיקים נגד אפליה – החוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות דרושים והחוק לאיסור אפליה בפרסום מודעות למגורים.
בפייסבוק הסבירו שהם בוחרים את הזיקה אתנית של המשתמשים לפי פוסטים ודפים שהמשתמשים מקיימים איתם אינטראקציה, ושזיקה אתנית אינה גזע, נתון שפייסבוק לא מבקשת ממשתמשיה. החברה אמרה שהיא אוסרת להשתמש בסינון הזה לאפליה, ותסיר כל מודעה שתעמוד בניגוד לחוק. לדברי החברה, המטרה של הסינון הזה היא לאפשר למפרסמים לבדוק ולייעל את הפרסומות שלהם, למשל, להריץ קמפיין באנגלית שלא מוצג לאנשים עם זיקה היספנית, כדי להשוות את ביצועיו לקמפיין בספרדית.
לפי כתבה בבלומברג, בקמפיין של דונלד טראמפ עשו שימוש בכלי פילוח כאלו (הם לא נקבו במפורש בכלי הזיקה האתנית, אבל כנראה שבו מדובר) כדי להניא תומכי הילרי קלינטון מלצאת להצביע. “יש לנו שלושה מבצעי דיכוי בוחרים בפעולה”, אמר בכיר בקמפיין – ליברלים לבנים אידיאליסטיים, נשים צעירות ואפריקאים-אמריקאים. הקמפיין שמיועד לקבוצה האחרונה משתמש באמירה מכלילה וגזענית של קלינטון מ-1996, שלפיה חלק מהגברים האפריקאים-אמריקאים הם “טורפי-על” (super predators). המודעה מוצגת לאפריקאים-אמריקאים בפייסבוק ב”פוסטים אפלים (dark posts), פוסטים לא-פומביים, שאינם מוצגים בפיד של דף הפייסבוק של טראמפ, אבל מקודמים לקהל היעד – “רק האנשים שאנחנו רוצים שיראו את זה רואים את זה”, הסביר אחד מאנשי הקמפיין, בראד פאראסקייל, שבין השאר הפעיל את פרופילי הפייסבוק והטוויטר של טראמפ.
יום הקולנוע 2016: כל הסרטים בעמלת אינטרנט גבוהה פי 4
במסגרת יום הקולנוע תוכלו לראות היום סרטים בעמלת אינטרנט מוגדלת ב-40 בתי קולנוע ברחבי הארץ. בשאר ימי השנה, עמלת הרכישה באינטרנט עומדת על 4 שקלים, שהם 10% ממחיר הכרטיס, כ-40 שקלים; ואילו ביום הקולנוע, עמלת הרכישה באינטרנט מגיעה ל-4 שקלים שלמים, שהם 40% ממחירו של כרטיס, שעומד על 10 שקלים.
הרכישה באינטרנט טובה לרשתות הקולנוע, משום שהיא חוסכת להן כסף על שכר לקופאים ונדל”ן של קופות, ומאפשרת להן למכור כרטיסים זמן רב מראש ולא רק ביום ההקרנה. עמלת הרכישה באינטרנט, בשילוב מחירי הכרטיסים היקרים, מחירי החטיפים והשתייה היקרים, הכנסת צופים לאחר תחילת הסרט ואי אכיפת כיבוי טלפונים סלולריים במהלך הסרט, נועדה לעודד חובבי סרטים לצפות בהם במערכות קולנוע ביתי, בין אם בטלוויזיה הרב-ערוצית, בשירותי צפייה מקוונים, באתרי סטרימינג רשמיים או פיראטיים או בהורדות טורנטים, וזאת במטרה לצמצם את מספר הצופים בסרטים בבתי הקולנוע, ובכך לאפשר את סגירתם ומכירת הנדל”ן ברווח גדול.
[עדכון] גוגל הסירה תמונות מהבלוג “עובדת סוציאלית חוטפת ילדים” בגלל צו בימ”ש סודי
גוגל הסירה ממנוע חיפוש התמונות שלה, Google Images, ארבע תמונות שהוצגו בו בעבר בתוצאות חיפוש המחרוזת “הפגנה ראש הממשלה”. ההסרה בוצעה בעקבות צו בית משפט שהוטל עליו איסור פרסום. [עדכון] לפחות שתיים מהתמונות שהוסרו הן כרזות ל”הפגנה נגד עוולות הרווחה” מהבלוג “עובדת סוציאלית חוטפת ילדים”. פרטים בתחתית הפוסט. [\עדכון]
תוצאות החיפוש של גוגל אימג’ז מוצגות בגלילה אינסופית (infinite scroll), כלומר שכשהמתגלצ’ים מתקרבים לתחתית עמוד התוצאות, נטענות תוצאות חדשות. לכן קשה להבחין בהודעה בתחתית העמוד, שמבשרת על הסרת התמונות, וקשה להקליק על הלינק שמוטמע בה. ההודעה אומרת: “בתגובה לבקשה משפטית שהופנתה אל Google, הסרנו 4 תוצאות מדף זה. תוכל לקרוא מידע נוסף בנוגע לבקשה באתר LumenDatabase.org”.
הלינק מוביל לבקשת ההסרה באתר Lumen, פרויקט של מרכז ברקמן קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד, אשר מתעד בקשות הסרת מידע מאתרי אינטרנט שמספקים לו בקשות כאלו.
לפי בקשת ההסרה, שגוגל העבירה ללומן ב-1.4.2016, “גוגל קיבלה צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו עמודים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט” (המקור באנגלית: “Google received a court order pursuant to which we have removed pages from our search results. We are unable to publish the document as it has been ordered sealed by the court”).
הסבר טכני: כאשר גוגל מסירה תוכן מתוצאות החיפוש בהתאם לדרישה חוקית, היא מיידעת את הגולשים באמצעות הודעת הסרה כזו. ההודעה תוצג לגולשים בכל פעם שהתוכן אמור היה להיות מוצג בתוצאות החיפוש הרלוונטיות, לא משנה איזו מחרוזת הגולשים חיפשו.
כלומר, העובדה שההודעה מוצגת בתוצאות ל”הפגנה ראש הממשלה” לא אומרת בהכרח שההסרה קשורה להפגנות מול בית ראש הממשלה. יתכן, למשל, שמדובר בדרישה ישראלית לציית לחוק האוסר לחשוף זהות של עובד שב”כ ולהסיר תמונות שמזהות עובד של היחידה לאבטחת אישים של השב”כ, אשר הופיע בתמונות מכיוון שהוא נמצא ליד ראש הממשלה מתוקף תפקידו.
[עדכון 14:47] כשגוגל מקבלת דרישה להסיר תכנים בהתאם לחוקי מדינה, היא מסירה אותם רק ממנוע החיפוש באותה מדינה, אך משאירה את התכנים על כנם בגירסאות של מנוע החיפוש במדינות אחרות.
השוויתי בין תוצאות חיפוש התמונות של “הפגנה ראש הממשלה” בגוגל ישראל (google.co.il) ובגוגל ארה”ב (google.com), ואיתרתי שתי תמונות שמופיעות בארה”ב ולא בישראל. שתי התמונות הן מהבלוג “עובדת סוציאלית חוטפת ילדים” (welfare-kidnappers.com), ושתיהן קידמו הפגנה נגד שירותי הרווחה מול בית ראש הממשלה בקיסריה ב-8 במאי (לא צוינה שנה, גיגול מעלה שהתקיימה הפגנה כזאת ב-8.5.2014).
התמונות הללו מופיעות, כאמור, בתוצאות החיפוש בגוגל ארה”ב, אבל אינן קיימות עוד באתר שממנו הגיעו – שתיהן התאחסנו בפלטפורמת אירוח הבלוגים WordPress.com, וכניסה לחשבון שבו אוחסנו, lory1969.files.wordpress.com, מחזירה הודעה שלפיה החשבון “אינו זמין עוד. האתר אורכב או הושעה בגלל הפרה של תנאי השימוש שלנו”.
הדומיין של הבלוג “עובדת סוציאלית חוטפת ילדים” רשום בשירות שמסתיר את זהות בעליו, ועל הפוסטים בו חתומה כותבת בשם ג’וליה טל. בעמודו הראשי מופיע פוסט שעוסק במאבקה של לורי שם טוב, עיתונאית ואקטיביסטית, למען חופש הביטוי וחופש הביקורת על שופטים. “הארץ” דיווח ביולי השנה כי עיריית תל אביב ושמונה עובדים סוציאליים תבעו את שם טוב ואת מוטי לייבל, בטענה שהשניים מפרסמים ברשת הכפשות נגד מערכת המשפט והרווחה. העירייה והעובדים הסוציאליים תבעו גם את פייסבוק, גוגל ו-וורדפרס, בטענה שאלו לא פועלות להסיר את הפרסומים של שם טוב ולייבל.
• הפוסט עודכן לאחרונה ב-15:33. כותרת הפוסט המקורית היתה “גוגל הסירה תמונות “הפגנה ראש הממשלה” בגלל צו בימ”ש סודי”, ושונתה בעקבות המידע על התמונות שהוסרו בפועל.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
