דינה שובל ואבן הגבירול
דינה שובל אוספת שגיאות בשלטי רחובות. אני יכול להזדהות. “אם יש דבר שמתסכל אותי יותר מאנשים שלא הוגים ומאייתים מילים ו/או שמות או בצורתם הנכונה, אלה שלטים המקבעים את הטעויות הללו”, הסבירה לי. “רצה הגורל, או המחלקה בעירייה האמונה על השילוט ברחבי העיר, ותל אביב ‘נתברכה’ בלא מעט כאלה”.
שובל גילתה שאבן גבירול נכתב באנגלית בשגיאה, Ibn Gvirol:
היא פנתה לעיריית תל אביב וביקשה לתקן את המצב. הם השיבו בחיוב:
ועכשיו, באיחור קל מהמועד המובטח, זה קרה:
למה כל כך חשוב לתקן שגיאות בשלטים?
שובל: “מכיוון שהשמות המופיעים על גבי אותם שלטי רחוב כתובים ‘שחור על גבי לבן’, יש הבטוחים כי זו דרך כתיבתם והגייתם הנכונה, ואין בילתה. אני אפילו לא מדברת על שלטים אשר בולט בהם היעדר קורלציה בין הכיתוב בשפה העברית לבין הכיתוב בשפה האנגלית – שבכך אני רואה בעיקר זלזול של העירייה בתושבים, במקרה הטוב, או באישים ששמם מתנוסס בליווי שגיאות מביכות, במקרה הרע (ואולי ההיפך. קשה להחליט מה חמור יותר). לדאבוני, רבים לא מבינים ‘מה זה בכלל משנה אם לכתוב את השם כך, או אחרת?’, אך הבורות מתחילה כאן ומשתרשת בקלות. רחוב שנקרא על שם אישיות מסוימת, כמוהו כהנצחה ואות כבוד. ואם זו המטרה, הרי שמוטב לכל הפחות לאיית את השם כראוי”.
יזכור אוסמה בן-לאדן
וגם:
אמרנו לכם שאובמה מוסלמי (ראו כיתוב תמונה).
הלשינו: פאר פרידמן, גילעד נס.
מסורת פסח: למצוא חמץ בהגדה
אודי בשקין מצא חמץ בפרסומת לפלאפליה בהגדה של פסח שקיבלו קוראי “העיר – ערי מודיעין”, והוא כותב: “על זה ילמדו עוד שנים רבות בקורסי השיווק השונים, לשווק פלאפל בפיתה בהגדה של פסח?! אתה חייב להיות גאון שובר גבולות, ואיש שחושב מחוץ לקופסא בשביל זה!!!”
ועוד כמה כשלי פסח:
ערכה להכנת סושי “לאוכלי קטניות בחג”. שרימפס נחשב קטניות?
“קלמרי מטוגן בציפוי קמח מצה”. חמץ?
“מתנה מפנקת לפסח: אופה לחם דיגיטלי” (מכאן).
“וואלה”: בני משפחת פוגל אינם בני אנוש
בוואלה התפרסמה הכותרת “הרמטכ”ל: בני משפחת פוגל אינם בני אנוש”, מדווחת הגולשת נועה ליברמן-פלשקס. מדובר כנראה בטעות אנוש, והכותרת המקורית והמלאה של הידיעה היא “הרמטכ”ל: “רוצחי משפחת פוגל אינם בני אנוש”.
זה הזכיר לי סיפור דומה מ-2005, אז ירה חמאס פצצת מרגמה על מושב נתיב העשרה, ובוואלה דיווחו: “אין נפגעים. חבל”. דיווחתי על זה אז ב-nrg ומוואלה נמסר בתגובה כי “מדובר בתקלה טכנית מצערת שאותרה וסודרה לאחר מספר דקות בלבד”. תקלה טכנית, א-הא.
(בהמשך התגובה שלהם נכתב משהו ברוח “אנחנו שמחים שגם כתבי nrg מעדיפים לקרוא את החדשות שלהם בוואלה”. למרות שזה לא היה רלוונטי התכוונתי להכניס את זה, אבל העורך שלי אז, צביקה בשור, הטיל וטו בנימוק שהוא לא מתכוון לתת מקום לדאחקות של וואלה כשעורך באתר מחליט שמצחיק אותו לייחל לפגיעה בנפש).
תפקידו האבוד של אסי כהן ב”איים אבודים”
פוסט של דורון פישלר, "עין הדג"
בטח לא ידעתם בכלל שאסי כהן שיחק ב”איים אבודים“. אבל זאת עובדה. היה כתוב באינטרנט, ולא במקום אחד. תודה ל-Mook, שגילה את התופעה ודיווח לי עליה.
אסי כהן, בטח שמעתם, הכריז השבוע על פרישה מ”ארץ נהדרת”, ומדורי הבידור של כל העיתונים והאתרים הישראליים דיווחו על כך. באותה הזדמנות הם כמובן סקרו גם את הפילמוגרפיה של כהן, שכוללת את “אהבה קולומביאנית”, “יוסי וג’אגר”, “זוהי סדום“, וכמובן “איים אבודים”, אחד הסרטים הישראליים המצליחים של השנים האחרונות.
רק שאסי כהן לא השתתף ב”איים אבודים”. ובכל זאת, הסרט מוזכר בכתבות על פרישתו מהתכנית כמעט בכל אחד מהאתרים. הנה הדיווח ב-ynet:
והנה הדיווח במאקו, שכולל משום מה טקסט זהה:
ב”ישראל היום” הניסוח קצת שונה, אבל גם הם מתעקשים שאסי היה ב”איים אבודים”:
ואותו הדבר בדיוק קרה גם בנענע10, בעכבר העיר ובנרג. מבין האתרים הישראליים הגדולים, וואלה הוא היחיד שבו סיקור העזיבה של כהן את “ארץ נהדרת” לא כולל איזכור ל”איים אבודים”.
מה לעזאזל קרה? הניסוח המאוד דומה בכל האתרים מעלה את הסברה שכולם לקחו את המידע מקומוניקט כלשהו שנשלח אליהם על ידי יחצ”ן כלשהו, או שהעתיקו מויקיפדיה – שבה בערך על אסי כהן באמת מופיע “איים אבודים”. ואיך המידע הזה הגיע לויקיפדיה? באמצעות העתקה מ-IMDb, כמובן. ואיך אסי כהן הגיע לרשימת השחקנים של הסרט ב-IMDb? טעות פשוטה: בסרט משתתף שחקן אחר, ילד בשם אסף כהן (ככל הנראה אחיו הקטן של אושרי כהן).
אם כתב אחד היה עושה את הטעות הזאת, לא היה בזה שום דבר מפתיע או אפילו ראוי לציון. כולם טועים לפעמים. מה שמדהים פה הוא שכולם טעו. מצב ה”עתונות” בארץ כל כך עלוב שצריך להגיד תודה על כל כתב שטורח אפילו לבדוק מידע בויקיפדיה, ואם אפילו מי שמרחיק עד ל-IMDb מוצא את אותו הדבר – זאת כבר עובדה בשטח. ובכל זאת מפתיע שלכותבי הידיעה באף אחד משבעת האתרים לא קפצה לראש העובדה שאחד השחקנים הכי פופולריים בארץ לא באמת השתתף באחד הסרטים המצליחים של השנים האחרונות.
ויקיפדיה היא עבודה בתהליך שמשתנה כל הזמן. סביר שבתוך חצי שעה מרגע פרסום הפוסט הזה, הערך על אסי כהן כבר יתוקן. אבל אותו הדבר לא נכון לגבי כל האתרים הישראליים. אם תרצו מאוחר יותר “לתקן” את ויקיפדיה חזרה, אין שום בעיה – יהיו לכם סימוכין, והרבה. בקיצור, הטעות היא כבר לא טעות אלא עובדה בדוקה ומוצקה. אם תצא גירסת במאי של “איים אבודים” יהיה צריך לשתול בה דיגיטלית את אסי כהן, כדי להתאים את הסרט למציאות כפי שכולם מכירים אותה.
________________________
דורון פישלר הוא ממייסדי ועורכי אתר ביקורת הקולנוע "עין הדג", שם התפרסם הפוסט במקור
קבלו טיפ: אל תשתמשו בטיפים
פוסט של עידן בכורמגזין “פרמיום” של בנק לאומי מגיש החודש ללקוחותיו המובחרים כתבה בנושא קבלת החלטות בתחום ההשקעות, המלווה בשפע טיפים שימושיים. יש טיפים לאוהבי סיכונים, יש טיפים לשונאי סיכונים, ויש טיפים שמתאימים לכולם, כמו זה: אל תשתמשו בטיפים. את הבנת את זה, גליה?
______________________________________
היה זה פוסט של עידן בכור, העוסק בייעוץ שיווקי וארגוני וכותב את הבלוגים "הגיגית", על ניהול, שיווק וחדשנות, ו"דאחקה עכשיו", שכשמו כן הוא. בכור כתב על צו איסור הפרסום המגוחך על זהות הדולה בגיליון דצמבר 2010
סקופ חדשות 2: אם תוסיפו 3 לגיל שלכם ותחסרו את הגיל שלכם, תקבלו 3
חדשות 2 באינטרנט מדווחים על “התופעות החשבוניות המסתוריות של שנת 2011”. אחת מהן היא שבאוקטובר יהיו חמישה ימי ראשון, שני ושבת, “אירוע יוצא דופן החוזר על עצמו רק פעם אחת ב-823 שנים”. מרתק. השני הוא ש”השנה יש גם ארבעה תאריכים יפים במיוחד ה-1.1.11 וה-11.1.11 שכבר עברו, וה-1.11.11 וה-11.11.11 שעוד לפנינו”. שזה בכלל, אם לא ה.
והתופעה החשבונית המסתורית השלישית:
האם ידעתם שאם תיקחו את שתי הספרות האחרונות של שנת הלידה שלכם, ותוסיפו את גילכם תמיד יתקבל המספר 111? לדוגמה, אם נולדתם בשנת 1987 אז גילכם הוא 24. כעת החיבור של 87 ו-24 ייצא כמובן - 111. עכשיו נסו בעצמכם.
ניסיתי וזה עובד! אני בן 32, נולדתי ב-79′, ביחד זה 111!
ואחי הקטן בן 23, נולד ב-88′, ביחד זה גם 111!
קסם!
בעצם לא!
אם יורשה לי רגע של מתמטיקה ברמה של אוניברסיטת שקר כלשהו בהתכתבות: ככל ששנת הלידה שלכם רחוקה יותר מ-2011, הגיל שלכם גדול יותר. ויותר מכך – על כל שנה פחות בשנת הלידה שלכם, יש שנה יותר בגיל שלכם. [עדכונצ’יק] איל שינדלר מנסח זאת בפשטות: “שנת הלידה+הגיל=השנה היום” [\עדכונצ’יק]. אני מצטער שאני נאלץ להסביר את זה, אבל מישהו בחדשות 2 באינטרנט לא ראה מספיק רחוב סומסום בילדותו או משהו.
אם שמים את זה במשוואה, זה אפילו יותר פשוט (בהנחה שאותו מישהו יודע לפתור משוואה עם נעלם אחד, וזו הנחה מאוד מרחיקת לכת בנסיבות הקיימות). תהא שנת הלידה שלכם X. בהנחה הסבירה שאתם בני פחות מ-112, שתי הספרות האחרונות של שנת הלידה שלכם הן
וגילכם הוא
אם תחברו את שני המספרים הללו תקבלו
ה-Xים מבטלים זה את זה ואנחנו נשארים עם
קסם! תופעה! וודו! אבראקדברא! כיפוף כפיות! שמן נחשים! קבלה מעשית! טריגונומטריה של המרחב! אבקת פיות!
התופעה הזאת, אגב, מתרחשת גם בשנת 2010, 2005, 2001, 1998, 1965 וכל שנה שהיא, בעצם.
הנה, אני אדגים: נניח שעכשיו 1991. אני בן 12, נולדתי ב-79′, ביחד זה 91.
רגע, ננסה שוב. אחי האמצעי היה בן 9, נולד ב-82′, ביחד זה 91.
שיט, זה לא יוצא 111. מצטער שירדתי עליכם סתם, חדשות 2 באינטרנט.
[עדכון] מסתבר שהסיפור עם אוקטובר שגוי. בכתבה נכתב כי
בחודש אוקטובר בשנת 2011 יש חמישה ימי שבת, ראשון ושני. מתברר שזהו אירוע יוצא דופן החוזר על עצמו רק פעם אחת ב-823 שנים.
אביעד שטיר כתב לי: “כל פעם שחודש בן 31 יום מתחיל ביום שבת, יהיו בו חמישה ימי שבת, ראשון ושני. אני מניח שזה יוצא, בממוצע, מדי שבע שנים”. הוא מביא כדוגמה את אוקטובר 2005, שהיו בו חמישה ימי שבת, ראשון ושני, ומסכם: “2011 – 2005 < 832". מסקנה: לא לפרסם מכתבי שרשרת מפוקפקים ככתבות.
התיקונים: “פתאום שמעתי קא-בום!”
התיקונים 72 ב”העין השביעית”. ויש גם חידה.
כאן אפשר להגיב על הטור.
התיקונים: כשהחרא מגיע למעריצים
מה קורה כש-the shit hits the fan? המתרגם החובב הוגה את המר”ן המופלא “החרא הזה באמת הולך להגיע למעריצים”. wnet.
השחקן צ’רלי שין פוטר מסדרת הטלוויזיה “שני גברים וחצי”. ב-nrg מעריב (8.3.2011) לא הספיקו להיערך בהתאם: שין אמנם נעדר מהתצלום, אבל עדיין מופיע בכיתוב שלו.
במסגרת השירות עליו חתמה גוגל עם הכנסת, חברי הכנסת יוכלו להעלות סרטונים ליוטיוב בעצמם! ללא תשלום על אחסון ואחזקת הערוצים! ממש כמו כל גולש מן השורה שלא חתם על הסכם עם גוגל! ynet, 28.2.11.
מוזיקה? מוסיקה? ערוץ 2.
תמונה של טניסאי עם הכיתוב “טקסטטטטטטטט” בכתבה על פינוי חוות גלעד. אתר “הארץ”, 6.3.11.
אין להתפלא על כי הסורים מתנגדים למינוי יעקב עמידרור לראש המטה לביטחון לאומי. ynet, 9.3.11.
זה אינו מסר מוצפן שמייסד וויקיליקס מעביר למעריציו, אלא קרדיט התמונה “צילום: רויטרס” שהוקלד כשהמקלדת היתה על אנגלית. אתר “הארץ”, 2.3.11.
קיוב זירו. ובעברית: קיוב שלוש. yes.
הלשינו
חגי ריינמן, רותם שמחה, הלל גרשוני בפייסבוק, דינה שונרא בטוויטר, דנה בארי שדה, אמנון שדה, שירה כץ בפייסבוק
פתיתי יפן
בקולנוע מבול, ביפן צונאמי. ynet, 11.3.2011.
ידיעות אחרונות, וויינט והארץ לא מסכימים על עוצמת הרעש.
ובוואלה: צפירת ארגעה, הכל בסדר. וואלה, 12.3.2011.
תודות
אמיר פרוכטמן, ויטלי מיז’יריצקי, שי פרנס
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
