@
אני מאוד אוהב את התחדיש של vgames/ynet, “בן-@ונה“.
והצביק מדווח שבני העשרה של ימינו, שמסתובבים ב-MySpace, פליקר וכאלה, זכו לכינוי “@ Generation”.
שני אירועי לשון
17/01/2006 ערב עיון “האינטרנט כמצע לפריחתן מחדש של היידיש והלדינו”
1/02/2005 יום עיון “דרכי הסלנג הישראלי”
______________
פרטים מלאים:
מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט עורך ערב עיון בנושא “האינטרנט כמצע לפריחתן מחדש של היידיש והלדינו”.
מרצים:
ד”ר מנחם קרן, המרכז ללימודי היידיש, אוניברסיטת בר-אילן.
משה שאול, סגן יו”ר הרשות לתרבות הלדינו בישראל.
מנחה:
אלי הכהן, מנהל מקצועי, מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט, אוניברסיטת תל-אביב.
17/01/2006, 17:00, אולם 405, בניין הפקולטה לניהול ע”ש רקנאטי, אוניברסיטת תל-אביב. הכניסה חפשית. יש להרשם מראש בדואל niis@post.tau.ac.il
—
המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה יערכו יום עיון בנושא “דרכי הסלנג הישראלי”.
9:30-11:15 ברכות:
אורה שורצולד – ראש החוג ללשון העברית ונשיאת האגודה
משה אורפלי – דקן הפקולטה למדעי היהדות
מהות הסלנג
יושבת ראש: אורה שורצולד
רפאל ניר: הסלנג – תת-לשון או אנטי-לשון
ניסן נצר: לדמותו של הסלנג הישראלי
רוביק רוזנטל: דילמות בכתיבת מילון סלנג ישראלי
11:45-13:15 סלנג בספרות העברית
יושבת ראש: מאיה פרוכטמן
רינה בן-שחר: הסלנג בספרות הישראלית אז ועכשיו
יעל רשף: השתקפותו של הסלנג בזמר ובפזמון
שמואל בולוצקי: המטפורה בסלנג ובספרות
14:15-15:45 השפעת שפות זרות על הסלנג
יושב ראש: ניסן נצר
רפיק אבו-בכר: השפעת הערבית על הסלנג הישראלי
יהודית רוזנהויז: השפה האנגלית והסלנג העברי כיום: ניתוח לשוני
אורה שורצולד: עקבות הלאדינו בסלנג העברי
16:00-17:30 עגות בחברה הישראלית
יושבת ראש: זהר לבנת
תומר עינת: סלנג של בתי כלא כמאפיין תת תרבות של אסירים
מלכה מוצ’ניק: הבדלי מגדר כמסר חברתי בביטויי סלנג
עמיר סנדר: כשסחבק ואחוק נפגשים בסופו של יום: הסלנג הצבאי כצוהר להבנת הארגון
17:45-19:30 רב שיח “מעמד הסלנג בתרבות הישראלית”
יו”ר: רוביק רוזנטל
משתתפים: עוז אלמוג, מאיה פרוכטמן, אורי אורבך, אבירמה גולן, אשכול נבו
1/02/2005, 9:00, אולם מינץ, אוניברסיטת בר אילן.
לשזרג
בבלוג “מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע” מוצג התחדיש “שזרוג” (שדרוג + זרג) לציון שִנמוך שפוגע באיכות, אם הבנתי נכון:
נראה שאינטרנט זהב שזרגו את שרתי הדוא”ל שלהם, ובעקבות כך נוצרו תקלות לחלק מהלקוחות.
אהבתי.
עדכון 14/01/2006
עמרי מ”מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע” מתקן:
שזרוג הוא שדרוג שגורם לפגיעה באיכות השרות. לא לבלבל עם שדעוך או שנמוך, בה הפעולה היא לא פעולת שדרוג, אלא פעולה הפוכה – downgrade באנגלית.
איך? אֶח!
ליכטש: איך מצאת את המתיחה “חמותכה ברכר“?
עידוק: חיפשתי בגוגל “mp3 prank brecher”
ליכטש: איך כתבת “brecher”?
עידוק: בִּי אַר אִי אֶח אֶח אִי אַר.
(אם לא הבנתם מה מצחיק בזה, האזינו למתיחה ואז קיראו שוב)
די לפורוורד!
לשם שינוי, הפעם אני לא יוצא נגד המנהג המרגיז של פירוורד בדיחות תפלות, אלא נגד המילה האנגלית הנוראית שאימצנו, על הטיותיה העבריות המזוויעות.
עד שתמצאו תחדיש מוצלח לפורוורד, פירוורד וכו’ – אין ארוחת ערב!
רופאים לא רק כותבים לא ברור
מישהו מוכן להסביר לי במה עדיפים “דמם” ו”נושם באופן עצמוני” על “דימום” ו”נושם באופן עצמאי”?
פתוח בשבע שגיאות
מאפיין מפתיע שגיליתי ב-Open Office 2.0 בעברית לחלונות הוא הגימור הטקסטואלי הרעוע.
“מופעה זו של המוצר”, מציג לי מסך ההתקנה מילה שמעולם לא שמעתי (אם מישהו יודע מה זה “מופעה”, ספרו לי), וממשיך עם הסכם הרישוי: “לא ניתן להעתיק או להפיץ תוכנה זו אלה על פי תנאי הרישוי”, “הרשיון הציבורי הכללי המוקטן של GNU ה(LGPL)” (“מוקטן” במקור הוא “lesser”; לדעתי זה צריך להיות “מופחת”, “פחוּת”, “מצומצם” או “מוגבל”; “מוקטן” פשוט לא נשמע טוב), “בגרסה העברית משולב מילון עברי מבודק איות Hspell” (איזה הקשר אירוני לשגות בו), הנחיה ללחוץ על כפתור “הקודם” שלא קיים (שם הכפתור הוא “אחורה”).
גיור התוכנה כולל בעיקר התאמות שלה לכיווניות (כתיבה מימין לשמאל, שילוב עברית, אנגלית, ספרות ותווים מיוחדים) ותרגום הממשק לעברית. לכאורה, שגיאות כתיב לא אמורות להשפיע על תפקוד התוכנה (אם כי השגיאות נמצאות לא רק בהתקנה, אלא גם בממשק), אבל השגיאות הללו עלולות לפגוע בתדמית של התוכנה ולהוות נימוק לא רציונלי נגד המעבר אליה ממיקרוסופט אופיס.
אז בחייאת רבאק, אם יש בקהל מתכנתים שגם יודעים עברית, לכו ותקנו את השגיאות. ואם האחראים על הגיור יוציאו מסמך של מילים וביטויים באנגלית, יוכלו גם הלא-מתכנתים לתרום תרגום והגהה.
Caps you! Thank you!
ברכה למי שהמקלדת שלו היתה בטעות על Caps-Lock:
“Caps-You” (על משקל “Bless you” למתעטשים)
המתת חסד
יש לי בעיה עם המושג “המתת חסד” כפי שהוא מתפרש לפעמים.
המתת חסד, לתפיסתי, היא לאפשר לחולה סופני שנמצא בכאבים קשים לסיים את חייו, כלומר להתאבד, או להורות למישהו אחר להמיתו אם הוא לא מסוגל פיזית לקחת את חייו-הוא.
ניתוק חולה ממכשירים שמחזיקים אותו בחיים זו לא המתת חסד, זה לתת לגוף ולטבע לעשות את שלהם.
מילות השעה
האח אהוד ליקט את המילים והביטויים שאשפוז אריאל שרון הכניס לחיינו.
למשל:
אדם בגילו ובמשקלו
דֵמֶם
כולנו מתפללים
אני לא ניורוכירורג, ואני לא מכיר את הפרטים
לחץ תוך גולגלתי
מוזמנים לתרום עוד בתגבובים.



