מוזיאונים רבֿים בטוויטר, כולם מרוויחים 
מרטין שקרלי הפסיד מיליון$ על וו טאנג קלאן 
האחראי על האינטרנט בגלצ
להאזנה לפינה 
כשמוזיאונים רבים בטוויטר
ב-2010 נולד ההשתג #askacurator (שְׁאַל אוֹצֵר), שנועד לחבר בין אוצרים במוזיאונים לבין הציבור הרחב. השבוע השתמש בו הטוויטריסט @bednarz להצית מלחמה בין מוזיאון המדע לבין מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, שניהם בלונדון: “מי היה מנצח קרב אנשי צוות בין @sciencemuseum ו-@NHM_London, אילו תערוכות/מוצגים היו עוזרים לכם להיות המנצחים? #askacurator”.
מוזיאון הטבע הכריז בפזיזות על נצחון: “לנו יש דינוזאורים. אין תחרות”. על כך השיב מוזיאון המדע בעקיצה: “מוזיאון הטבע מלא במאובנים ישנים, אבל לנו יש רובוטים, [מטוס] ספיטפייר ורעלים עתיקים. בום! #AskACurator”. מלחמת התגובות המשיכה על גבי אחדות ציוצים, כששני המוזיאונים מנצלים אותה לחשוף את התערוכות המוצגות והאוצרות השמורים אצלם.
בדנרז, מצית המלחמה, ביקש בשלב מסויים מהצדדים להניח את נשקם: “שנכריז על #museumwars [#מלחמתהמוזיאונים] ונכריז על תיקו? ליחצו ידיים, לכו הביתה ושתו כוס תה טובה”. הצדדים הסכימו, אחרי עוד כמה עשרות ציוצים.
הממ”חים של המוזיאונים ניצלו הזדמנות, ובמקום לענות להטרלה ביובש תאגידי השתתפו במשחק וזכו לחשיפות, שיתופים וכתבות בתקשורת.
אלבום של וו טאנג קלאן ב-50% הנחה
מרטין שקרלי, שאומת האינטרנט צלבה על שהעלה מחיר של תרופה באלפי אחוזים, רכש את האלבום הכפול של וו טאנג קלאן, Once Upon a Time in Shaolin, שיצא בעותק אחד בלבד, בשני מיליון דולר. בשבוע שעבר העמיד אותו למכירה פומבית באיביי. אחרי 343 הצעות ועשרה ימי מכירה, ההצעה הזוכה עומדת על $1,025,100, מחצית מהסכום ששקרלי שילם. שקרלי הבטיח לתרום מחצית מההצעה הזוכה למחקר רפואי.
עוד בנושא:
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ
האלבום החדפעמי של וו טאנג קלאן למכירה פומבית 
מרמים בבייסבול עם אפל וואץ’ האחראי על האינטרנט בגלצ
מי עדיין קונה דיסקים, ועוד במיליון דולר?
האלבום הכפול של וו טאנג קלאן, Once Upon a Time in Shaolin, עומד למכירה פומבית באיביי. ההצעה הראשונה עמדה על $251,800, וכרגע, ארבעה ימים אחרי תחילת המכירה, ההצעה הגבוהה ביותר היא $1,000,700. זה רק חצי ממה ששילם הבעלים הנוכחי של האלבום, מרטין שקרלי.
מרטין שקרלי מציע למכירה פומבית באיביי את האלבום Once Upon a Time in Shaolin של וו טאנג קלאן
“במשך שנים קידמנו את הרעיון שמוזיקה היא אמנות, ובכל זאת היא לא מקבלת את אותו היחס כמו אמנות במובן של הערך שלה, במיוחד בימינו כשהיא עברה פיחות והצטמצמה כמעט עד לנקודה שצריך לחלק אותה בחינם”, אמר ריזה, אחד מחברי הלהקה, עם יציאת האלבום. כדי להתמודד עם הפיחות בערכה של המוזיקה בעידן השכפול וההפצה הדיגיטליים, הלהקה הוציא את האלבום הזה, שהוקלט לאורך שש שנים, בעותק אחד בלבד – שני דיסקים באריזה מהודרת עם תחריטי מתכת. הלהקה העמידה את האלבום למכירה פומבית, ושקרלי קנה אותו ב-2 מיליון דולר.
שקרלי נודע לשמצה כשחברת התרופות שלו, טיורינג פרמסוטקלז, הקפיצה מחיר של תרופה לטיפול בטוקסופלזמוסיס מ-13.50 ל-750 דולר לטבליה. בסוף 2015, כשנעצר בחשד להונאות בניירות ערך, היו שתהו אם רשויות האכיפה ישימו ידיהן על האלבום על ידי החרמה או חילוט. ה-FBI בניו יורק איכזב את המעריצים כשצייץ בטוויטר כי “אין צו החרמה במעצרו של מרטין שקרלי היום, מה שאומר שלא החרמנו את האלבום של וו טאנג קלאן”.
ה-FBI מודיע שלא החרים את האלבום בעת מעצרו של שקרלי
שקרלי הבטיח שיזרים את האלבום ברשת אם דונלד טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות ארה”ב, עמד במילתו והשמיע חלקים ממנו.
בעמוד המכירה הפומבית כתב שקרלי: “החלטתי לרכוש את האלבום הזה כמתנה לוו טאנג קלאן על התוצר המוזיקלי האדיר שלהם. במקום [הכרת תודה] קיבלתי לעג מלפחות אחד מחברי הלהקה (הכי פחות אינטליגנטי), והעולם בכללותו לא הצליח להבין את המטרה שלי בהצבת ערך משמעותי למוזיקה. […] בכל רגע נתון אני עשוי לבטל את המכירה הזאת ואני עלול אפילו לשבור את האלבום בתסכול” – איום שהוא כבר השמיע לא אחת.
המכירה מתוכננת להיסגר ביום שישי הקרוב.
Think Different
הניו יורק יאנקיז והבוסטון רד סאקס, שתי קבוצות כדור-בסיס (בייסבול) עם היסטוריה של טינה, הסתכסכו סביב “גניבת סימונים”, חשף הניו יורק טיימס.
הסימונים הם אלו שהתופס עושה באמצעות אצבעותיו, וכך מודיע לזורק איזו זריקת כדור לבצע. “גניבת סימונים” היא הפענוח של הסימונים של היריב והעברת המידע לחובט, כדי שיוכל להתכונן לזריקה שהוא עומד לקבל. הסאקס פיענחו את הסימנים של היאנקיז, טוענים בקבוצה הניו יורקית, באמצעים לא כשרים: אפל וואץ’. חבר צוות בסאקס צפה בשידורים של המשחק, פענח את הסימנים על ידי השוואתם לזריקות שבוצעו אחריהם ושלח דיווח, שחבר בצוות המאמנים של הקבוצה קרא באפל וואץ’ שלו ב-dugout (הספסל של הקבוצה). זה העביר את המסר לאחד השחקנים בספסל, שסימן לשחקנים על המגרש איזו זריקה עומדת להתבצע. הרד סאקס הודו ואמרו שהיאנקיז גנבו סימנים באמצעות מצלמת טלוויזיה, טענה שהיאנקיז דחו.
קומישינר המייג’ור ליב בייסבול, רוב מנפרד, מתייחס לפרשת גניבת הסימונים של הרד סאקס (וידאו: רויטרס)
גניבת סימנים אינה אסורה, אבל אסור לעשות אותה באמצעים טכנולוגיים – אפילו לא משקפת. רחביה ברמן, מומחה לספורט אמריקאי, סיפר לנו בתוכנית שבסוף המאה ה-19, קבוצת בייסבול גנבה סימנים באמצעות שימוש בטכנולוגיה ותיקה הרבה יותר – טלגרף מאולתר. גנב הסימונים פענח את הסימונים, ובאמצעות כבלים, שנפרסו מתחת לאדמה ממקום התצפית שלו לבסיס השלישי במגרש הביתי של הקבוצה, שלח פולסים של זרם חשמלי לרגליו של המאמן בבסיס השלישי. לפי מספר הפולסים ידע המאמן איזו זריקה תתבצע. התכסיס נחשף כששחקן מקבוצה מתחרה גילה את הכבל, לפי גירסאות שונות כשחפר במקום כדי להבין מדוע למאמן יש טיק מוזר ברגל, או כשמעד על הכבל ונפל.
פרסום תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז כנראה בגלל סייברפירצה האחראי על האינטרנט בגלצ
ביום שני עלו באינסטגרם של סלינה גומז, האינסטגרמרית הפופולרית בעולם עם 125 מיליון עוקבים, תמונות פפרצי בעירום של האקס שלה ג’סטין ביבר. זמן קצר לאחר מכן ירד החשבון מהאוויר, וחזר ללא התמונות. יומיים אחר כך נחשפה פירצת סייבראבטחה באינסטגרם, שבאמצעות התחברות לממשק האפליקציות והתוכנות (API) איפשרה לשאוב את כתובות האימייל והטלפונים של משתמשי הרשת החברתית, גם אם אלו היו מוסתרים מהציבור ואמורים להיות זמינים רק לאינסטגרם. הסיסמאות לא נחשפו, אבל בעזרת המידע הקיים והנדסה חברתית ניתן לעתים להשיג פרטים נוספים ולבצע פעולות בשם אותם אנשים, מה שנקרא גניבת זהות, וכנראה שזה מה שקרה בחשבון של גומז.
הפירצה נסגרה יומיים אחר כך, אבל בדיילי ביסט חשפו ביום חמישי כי האקרים הורידו נתונים של משתמשים מהאתר ומציעים אותם למכירה באתר בשם Doxagram, תמורת 10$ לחיפוש. ההאקרים, שטענו שיש להם פרטים של 6 מיליון משתמשים, סיפקו לדיילי ביסט דגימה של 1000 משתמשים – שהכילה את רוב 50 הפרופילים הפופולריים ביותר באתר.
תמונות עירום של ג’סטין ביבר באינסטגרם של סלינה גומז
באינסטגרם אמרו שההאקרים השיגו גישה לא מורשית לפרטי ההתקשורת של משתמשים בפרופיל-גבוה, ושהחברה הודיעה על כך לבעלי החשבונות המאושררים – כאלו שיש להם וי ליד השם שמעיד שאינסטגרם וידאה את זהותם. אולם ביום שישי, בהודעה על הפירצה בבלוג הרשמי של אינסטגרם, החברה הודתה שגם בעלי חשבונות לא מאושררים נפגעו.
מלבד פגיעה במשתמשים ובתדמית של החברה, פריצות כאלו עלולות להגיע גם לבית המשפט. ביום רביעי פסקה השופטת המחוזית לוסי קו מסן חוזה, קליפורניה, כי משתמשי יאהו שנפגעו מפריצות למאגרי החברה ב-2013-2016 יוכלו לתבוע את החברה, . יאהו ספגה שלוש פריצות משמעותיות – ב-2013 נגנב מידע על יותר ממיליארד חשבונות שלה, מידע שהיא חשפה לציבור רק שלוש שנים מאוחר יותר; ב-2014 חוותה החברה פריצה שנגעה ל-500 מיליון חשבונות (משרד המשפטים האמריקאי האשים בחודש מרץ שני סוכני שירות הבטחון הפדרלי הרוסי FSB ושני האקרים בקשר לפריצה הזאת); ופריצה שלישית קרתה מתישהו בין 15′-16′. הפירצה השנייה נחשפה בזמן שיאהו היתה במגעים למכירתה לחברת התקשורת ורייזון, מה שהביא להורדת המחיר שלה בכמה מאות מיליוני דולרים. ורייזון ניסתה למנוע את התביעות, בטענה שאף חברה לא חסינה בפני סייברפריצות, אולם כעת תיאלץ להתמודד עמן בבית המשפט.
עשור ל #השתג, שנולד ליצור קבוצות וליווה מהפכות האחראי על האינטרנט בגלצ
ההשתג חוגג עשור. ההשתג הוא טקסט (תג) שבראשו סולמית (האש), שמסמן את הפוסט שבו הוא נמצא כמשתייך לקבוצה, נושא, מטרה וכיוצא בזה. למשל, “בואו בהמוניכם! #אוהביםאתביבי” או “ראיתי עכשיו את #קונאן תוקע סנדוויץ’ בקופיקס”.
From breaking news to movements that unite us and bring about change. Here's to 10 years of trending hashtags on Twitter. #Hashtag10 pic.twitter.com/2hc2pqJZ2H
— Twitter (@Twitter) August 23, 2017
את ההשתג המציא הטכנולוג כריס מסינה, בהשראת השימוש בסולמית לפתיחת קבוצות ב-IRC וביישומים נוספים. ב-23/8/2007 צייץ מסינה:
how do you feel about using # (pound) for groups. As in #barcamp [msg]?
— ⌗ChrisMessina (@chrismessina) August 23, 2007
אחר כך הרחיב ופירט את הצעתו בפוסט בבלוגו. אומת הטוויטר אימצה את ההצעה, באירועי חירום ובהתארגנויות אקטיביסטיות מקוונות ואקסווביות.
לטוויטר לקח שנתיים לאמץ את ההצעה ולהפוך את ההשתגים לשימושיים הרבה יותר בכך שהפכה אותם ללינקים, שמובילים לעמוד עם כל הפוסטים באותו השתג, ובהמשך להציג טרנדים בסטטוסים לפי השתגים. רשתות חברתיות אחרות אימצו גם הן את ההשתג.
“It’s giving humanity a way to express themselves — as incoherent as it may be” https://t.co/vmIrofxsBG
— NYTimes Tech (@nytimestech) August 25, 2017
דיברנו על כך עם מעין אלכסנדר, מנהלת פרויקטים חברתיים דיגיטליים, שכתבה על כך בפייסבוק של בלוגה, “אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי“:
במקור, ההשטאג נועד לאגד שיחות בנושא מסוים ולעקוב אחרי הנושא, ולאפשר לאנשים שזה לא מעניין אותם לסנן את התוכן הזה מרשימת העדכונים שלהם. זה התחיל בטוויטר ומשם עבר לרשתות נוספות ולהקשר תרבותי רחב יותר.
כ-125 מיליון השטאגס נוצרו מאז, והניסיון מראה שזה עובד טוב בעיקר סביב אירועים מקצועיים-חברתיים-טכנולוגיים.
השטאגס תומכים ביצירה של קהילות: חיבור ושיחה בין אנשים סביב נושא, גם אם הם לא מכירים. לפעמים קשה להתחיל להשתמש בהשטאג מסויים, וללמוד להכיר את הרלוונטיים לנושא שמעניין אותך. אבל כשמיליוני אנשים משתמשים בהשטאג מסויים, זה יכול להיות כלי עוצמתי להניע תנועות חברתיות. למשל: #yesallwomen , #blacklivesmatter, ובישראל: #j14, #no2bio.
כמו כל דבר חברתי שמצליח, חברות מסחריות משתמשות בכלי הזה גם, לקמפיינים מסחריים ושיווק מוצרים. מצד שני, יש כמה מאות אלפי השטאגס שרק אדם או אשה אחת השתמשו בהם. השטאגס גלמודים שכאלה.
בעברית ההשטאגס קצת פחות תפסו, גם בהתחלה לא כל הרשתות תמכו בעברית, וגם בגלל שסימן ה-# הוא תו לא עברי ולפעמים סדר האותיות משתבש.
דווקא השימוש בהשטאגס באינסטגרם שמטרתו הרחבת הפצת התוכן מכניס השטאגס לשימוש יותר נרחב ע”י דוברי עברית שגולשים ברשת.
עושה רושם שההשטאגס כאן כדי להישאר.
חברות הטכנולוגיה מנתקות את האלט-רייט מהרשת האחראי על האינטרנט בגלצ
טיקי נאצי
שיר לפתיחה: Tiki Torch Nazis // סנדי וריצ’רד ריקרדי.
Tiki Torch Nazis, home-made recording, mp3 available for download now!
Posted by Sandy and Richard Riccardi on Friday, August 18, 2017
https://www.facebook.com/NowThisPolitics/videos/1670499622981521/
אלט-דליט-רייט
הפגנת הנאו-נאצים וימני העליונות הלבנה בשרלוטסוויל בשישבת הקודמים, Unite the Right, ששיאה בדריסתה למוות של מפגינה ובפציעתם של 19 נוספים על ידי מפגע, הביאה חברות טכנומידע להכריז מלחמה מקוונת על הימין הקיצוני האמריקאי.
פייסבוק אישרה ביום שני שסגרה את דף האירוע ששימש לארגן ולקדם את ההפגנה בשרלוטסוויל, משם ש”פייסבוק לא מרשה שיח שנאה או עידוד של מעשי טרור או פשעי שנאה, ואנחנו מסירים אקטיבית כל פוסט שמהלל את המעשה המחריד שבוצע בשרלוטסוויל”, מסרה החברה. כלומר, לא המתנה פסיבית לדיווחי גולשים, אלא פעולה פרו-אקטיבית מצד החברה. כשהם רוצים הם יכולים, כדאי לנו כאן לזכור את זה בפעם הבאה שנראה שם הסתה לאלימות ולרצח נגד יהודים, שמאלנים, ערבים, נשים וכיוצא בזה.
אתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי דיילי סטורמר פרסם כתבה פוגענית נגד הד’ר הייר, המפגינה שנרצחה בהפגנה. ארגון Sleeping Giants, שנלחם בכלי תקשורת גזעניים, פנה בתגובה לחברת ניהול הדומיינים ואחסון האתרים גודדי, וזו מיד הודיעה שדרשה מאתר החדשות הנאו-נאצי האמריקאי למצוא ספק ניהול דומיינים חדש תוך יממה. מפעילי האתר העבירו את רישום הדומיין לגוגל, וזו הודיעה באותו יום על ביטול הרישום בגלל הפרת תנאי השימוש.
We informed The Daily Stormer that they have 24 hours to move the domain to another provider, as they have violated our terms of service.
— GoDaddy (@GoDaddy) August 14, 2017
חברת טוקאוז הקנדית סיפקה לבעלי דיילי סטורמר, אנדרו אנגלין, שירות הסתרת פרטים לדומיין – כלומר ברישום הדומיין לא הופיעו הטלפון וכתובת האימייל שלו, אלא פרטי התקשרות עקיפים של טוקאוז. החברה החליטה להפסיק לספק לו שירות זה, בנימוק של הפרת תנאי השירות. “הם מסיתים לאלימות. זה אתר מסוכן ואנשים צריכים לדעת מאיפה הוא מגיע”, אמר לרויטרס מסגן נשיא למכירות ושיווק בטוקאוז, מייקל גולדסטין. גם זוהו, ספקית שירותי מיחשוב לדיילי סטורם, סגרה את השירות לאתר בנימוק זהה.
We believe that The Daily Stormer has violated Zoho’s Terms of Service, so its access to Zoho’s services has been terminated. (2/2)
— Zoho (@zoho) August 14, 2017
כריס קאנטוול, אחד הדוברים בהפגנה, פרש את משנתו הגזענית בכתבה של וייס. באתר ההכרויות אוקייקיופיד הודיעו ביום חמישי שחסמו לצמיתות את קאנטוול עשר דקות מהרגע שנודע להם שיש לו פרופיל אצלם. “אין מקום לשנאה במקום שבו אתם מחפשים אהבה”, כתבו בטוויטר הרשמי שלהם.
There is no room for hate in a place where you're looking for love.
— OkCupid (@okcupid) August 17, 2017
ביום שישי דיווחה הרשת החברתית גאב כי האפליקציה שלה הוסרה מגוגל פליי, בטענה ל”שיח שנאה”. גאב, שהוקמה ב-2016, היא רשת חברתית אשר דוגלת בחופש ביטוי קיצוני, וככזאת משמשת בין השאר בית לימין הקיצוני האמריקאי. הלוגו שלה הוא צפרדע ירוק, שמהדהד את “פפה”, הצפרדע הירוק שנוכס מסטריפ קומיקס לסמלה הלא-רשמי של תנועת האלט-רייט. מייסד גאב, אנדרו טורבה, הועף בנובמבר 2016 מהאקסלרטור היוקרתי וואי קומבינייטור על הפרת מדיניות ההטרדה של האקסלרטור, לאחר שהשתמש בחופש הביטוי שלו להעליב ולהטריד את עמיתיו לאקסלרטור, חלקם מהגרים, בקריאות ”
Breaking news: Google has removed Gab's Android app from the Google Play Store for "hate speech." pic.twitter.com/jPqeEx1ID1
— Gab (@getongab) August 17, 2017
בטוויטר הרשמי של גאב נכתב: “מעניין מאוד שזמן קצר אחרי שגאב הציעה ל-@Fired4Truth [ג’יימס דאמור, עובד גוגל שפוטר אחרי שפרסם מסמך שיצא נגד מדיניות הגיווניות של גוגל, ע”ק] עבודה ותמכה בו בתקשורת, שהאפליקציה שלנו מוסרת מגוגל”.
גאב לא מציגה פרסומות – וזה דיון של ביצה ותרנגולת אם היא נמנעת מפרסומות כי זה נותן לה חופש מוחלט משיקולים מסחריים, או שממילא המפרסמים לא מעוניינים לגעת בה עם מצגת. הרשת פתחה בקמפיין מימון-קהל, והמהומות בשרלוטסוויל עשו לה טוב – היא גייסה מיליון דולר, כשחצי מהם רק בחמשת הימים מאז ההפגנה. עם הנגיעה בקו המיליון נכתב בטוויטר של גאב: “מיליון דולר גוייסו על ידי העם להפוך את הביטוי לחופשי שוב ולהגיד לכו תזדיינו אשפה אליטיסטית של עמק הסיליקון. תודה לכולכם!!!!!!!!”
1 million dollars raised by THE PEOPLE to make speech free again and say FUCK YOU Silicon Valley elitist trash. Thank you all!!!!!!!!
— Gab (@getongab) August 17, 2017
עוד בנושא:
פעילי-רשת חושפים זהויות מפגינים נאו-נאצים בשרלוטסוויל, מדווחים על אחד שכבר פוטר
שיר של שקט מוחלט לתיקון באג 
כך הגיע “ושאבתם מים בששון” למשחק וידאו יפני האחראי על האינטרנט בגלצ
להאזנה לפינה סמיר מזרחי הוציא שיר בן 9:58 דקות של שקט, כדי לפתור באג שגרם למערכות שמע של מכוניות לנגן את השיר הראשון אלפביתית באייטיונז/אפל מיוזיק ברגע שהאייפון התחבר • סיפור מסעו של הלחן של “ושאבתם מים” מישראל למשחק המחשב היפני “סקסי פארודיוס” דרך חילופי התרבות הכפויים בזמן כיבוש יפן על ידי בעלות הברית אחרי מלחמת העולם השניה, לפי כתבה בג’וסי.
“ושאבתם מים” ב”סקסי פארודיוס”:
וב”גיים בוי קמרה”:
(תודה, ג’וני זילבר)
ה-FBI עצר את עוצר הכופרה WannaCry בחשד שהפיץ טרויאני בנקאי האחראי על האינטרנט בגלצ
ה-FBI עצר את הבריטי מארק האצ’ינס, שהגיע לארה”ב לפגוש עמיתים מקהילת חוקרי הסייבראבטחה בכנסי דפקון ובלאקהאט בלאס וגאס, נוואדה. המעצר התרחש ב-2/8, אולם הודעה על המעצר יצאה רק למחרת בשעות הצהריים המאוחרות, וקהילת ההאקרים, מעריצים, אקטיביסטים ועיתונאים ליקטו פרטים על מעצרו והעלו השערות על הסיבות לכך.
האצ’ינס, האקר בן 23, התפרסם בכינוי MalwareTech כשגילה את “כפתור הכיבוי” (Kill Switch) של הכופרה WannaCry. הכופרה השתמשה בפירצות אבטחה במערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט, שה-NSA הכיר אך שמר למטרותיו, מיקרוסופט הטליאה במרץ, הודלפו לרשת על ידי קבוצת ההאקרים Shadow Brokers באפריל ושימשו את הכופרה במאי, כשהיא תוקפת מחשבים שבעליהם לא התקינו את טלאי האבטחה, ומחשבים עם מערכות הפעלה ישנות שמיקרוסופט כבר לא תומכת בהם (ואילצה את החברה להוציא טלאים גם למערכות ההפעלה הישנות).
תוך יום, תקפה WannaCry כ-230 אלף מחשבים ביותר מ-150 מדינות, כשהיא מצפינה את הקבצים על המחשבים הנגועים ודורשת תשלום של 300-600$ בביטקוין תמורת מפתח ההצפנה לפענוח הקבצים, ופוגעת בגופים כמו מערכת הבריאות הבריטית וחברת התקשורת הספרדית טלפוניקה.
דרישת התשלום של WannaCry
האצ’ינס גילה שהכופרה מנסה להתחבר לדומיין מסויים, iuqerfsodp9ifjaposdfjhgosurijfaewrwergwea.com, ואם היא מגלה שיש שם אתר, היא לא מצפינה את הקבצים על המחשב. הוא בדק וגילה שהדומיין לא רשום, רשם אותו והעלה אתר לאוויר, מהלך שהאט משמעותית את התפשטות הכופרה.
מחזיקי שלושת ארנקי הביטקוין של הכופרה החלו לרוקן מהם את הכסף ב-24/7, ואת מרבית הכסף הוציאו ביום רביעי, שעות לפני המעצר של האצ’ינס, מה שהוביל לספקולציות על הקשר בין הדברים (אם כי יתכן שהדבר קשור לעליית השער בעקבות הפיצול בקריפטומטבע בתחילת החודש).
Anyone got a kronos sample?
— MalwareTech (@MalwareTechBlog) July 13, 2014
רק למחרת המעצר דיווח משרד המשפטים האמריקאי רשמית על המעצר של האצ’ינס ועל האישומים נגדו. לפי התובע הכללי של המחוז המזרחי של וויסקונסין, גרגרוי האנסטד, חקירה של שנתיים הובילה לכתב אישום בן שישה סעיפים נגד האצ’ינס בחשד שיצר והפיץ את הסוס הטרויאני קרונוס (Kronos). כתב האישום הוגש ביולי, אך הוטל עליו איסור פרסום. אם יורשע בכולם, הוא עלול לקבל עונש של עד 40 שנה בכלא.
קרונוס הוצע למכירה ב-2000-3000$ ללקוח דרך “השוק האפל” אלפאביי (זירת מסחר בסחורה לא חוקית, אשר פעלה ברשת האפלה ונסגרה ביולי בשת”פ בינלאומי של רשויות אכיפה בארה”ב ובאירופה). קרונוס שימש לקצירת פרטי התחברות לאתרי בנקים במחשבים נגועים, בין השאר בקנדה, גרמניה, פולין, צרפת ובריטניה, במשך שנה בין 2014-2015. לצד האצ’ינס ישנו נאשם נוסף, ששמו הוסתר בכתב האישום – ייתכן שטרם נעצר.
האם ההאקר הגיבור ששיבש את וואנהקריי הוא גם ההאקר המרושע שמכר תוכנת גניבת חשבונות בנק? “מאוד לא סביר”, אמרה אמו, ג’נט האצ’ינס, לפרס אסוסיאיישן, מאחר שהוא מבלה “כמויות עצומות של זמן” במלחמה במתקפות כאלו. מומחה סייבראבטחה אמר לגרדיאן שחקירה לגיטימית של פעילות של נוזקה עשויה להיראות דומה מאוד לפעילות בלתי לגיטימית של ההאקרים ששולטים באותה נוזקה, ושזה עלול היה לבלבל את ה-FBI: “חוקרים רבים אוהבים להתחבר לכלי וממשקי תוכנות-פשיעה ולשחק בהם”. האצ’ינס אפילו צייץ בטוויטר שהוא מבקש עותק של קרונוס כדי לבחון את פעילותה, באותו יום שבו הנאשם השני העלה ליוטיוב סרטון על קרונוס (אשר הוסר בינתיים).
כתב האישום כלל לא טוען שהאצ’ינס יצר את קרונוס כדי למכור אותו, ידע על מכירתו או היה מודע שהוא משמש למטרות זדוניות. כלומר, ייתכן שמדובר בכלי מחקרי שמישהו עשה בו שימוש זדוני, והאצ’ינס משלם את המחיר, בפרשנות גמישה לחוקי המחשבים של ארה”ב. לפי אתר The Hill, חוקרי סייבראבטחה טוענים שייתכן שהקוד נלקח מהאצ’ינס, או שהוא נתן אותו בעצמו, בתום לב, במחשבה שהמטרה היא לסייע לחוקרים אחרים. אם זה מה שקרה, ואם הרשויות מעמידות אותו לדין, כל חוקרי הסייבראבטחה הם עבריינים פוטנציאליים, ומחקר הסייבראבטחה עלול להיפגע מכך.
לנבחר ציבור אסור לחסום גולשים במדיה חברתית בלי סיבה, פסק שופט פדרלי » האחראי על האינטרנט בגלצ
משתמשי טוויטר אמריקאים הגישו החודש תביעה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק נגד הנשיא דונלד טראמפ, שחסם אותם מהפרופיל הפרטי שלו (@realDonaldTrump), כך שאינם יכולים לקרוא את ציוציו או להגיב עליהם כשהם מחוברים מהפרופילים שלהם. התביעה מבקשת לקבוע שהטוויטר של טראמפ, וכנגזרת מכך חשבונות מדיה חברתית של נבחרי ציבור, הם מקום שלציבור האמריקאי יש זכות לחופש ביטוי בו, שמוגנת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית.
ג’יימס קצ’ריס, שופט מחוזי בווירג’יניה, פסק ביום שלישי פסיקה תקדימית בנושא, בתביעה דומה, כך לפי דיווח של ארסטכניקה. האזרח בראיין דייויסון הגיש את התביעה נגד פיליס רנדל, יו”ר מועצת המפקחים של מחוז לודון בווירג’יניה, על שחסמה אותו לחצי יממה בפייסבוק בעקבות דברים שכתב על שחיתות במחוז.
השופט קצ’ריס פסק כי “דיכוי של פרשנות ביקורתית הנוגעת לנבחרי הציבור הוא צורה מהותית של אפליה של נקודת מבט, שמפניה מגן התיקון הראשון לחוקה”. בשל העובדה שהחסימה היתה קצרת מועד והוסר, השופט לא גזר עונש על היו”ר רנדל, אולם קבע שהיא ביצעה “חטא מכריע לפי התיקון הראשון לחוקה”, וכי “המקרה הזה מעלה שאלות חשובות על המגבלות החוקתיות שישימות לחשבונות מדיה חברתית שמנוהלים על ידי נבחרי מציבור”. החשבון של היו”ר רנדל, קבע השופט, “מתפקד כפורום לשיח לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית”.
עם זאת, קבע השופט קצ’ריס כי ליו”ר רנדל – כלומר לנבחרי ציבור – מותר לסנן תגובות במדיה החברתית שלהם, כדי לשמור על המטרה שלשמה הם מקיימים את הפורום המקוון שלהם וכדי למנוע ממשתתפים מטרידים ומציפים לפגוע בחופש הביטוי של משתתפים אחרים, “ולאור השכיחות של ‘טרולים’ מקוונים, זה אינו סיכון היפותטי”.
ארסטכניקה מזכיר שאותו שופט דחה תביעה דומה של אותו תובע, על מחיקת תגובות שלו מהפייסבוק של התובע הכללי של מחוז לודון וחסימתו משם. השופט קצ’ריס קבע אז כי המחיקה אינה מהווה הפרה של התיקון הראשון לחוקה.
את פסק הדין המלא של דיוויסון נגד רנדל אפשר לקרוא כאן (פדף).
נשיא ארה”ב נגד התיקון הראשון לחוקה • ראש ממשלת אוסטרליה נגד חוקי המתמטיקה » האחראי על האינטרנט בגלצ
אני נשיא עמי את צער השתיקה
הנשיא דונלד טראמפ חסם וחוסם בטוויטר האישי שלו צייצנים שלא מוצאים חן בעיניו. כמה מהם תבעו את הנשיא בבית משפט פדרלי בניו יורק, בטענה שהפרופיל האישי שלו הוא פורום ציבורי, שבו זכותם לחופש ביטוי מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה
הודעת חסימה ע”י טראמפ. תמונה: @oppstn
מדינה של פורעי חוק
ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול הציג חקיקה שתחייב חברות אינטרנט לסייע לרשויות האכיפה לפצח הצפנה של הודעות, וכשעיתונאים הפנו את תשומת לבו לכך שהחברות לא יכולות לבצע זאת, הוא השיב שעם כל הכבוד לחוקי המתמטיקה, מה שקובע זה החוקים של אוסטרליה.
טרנבול. תמונה: Veni (cc-by-nc)
רשת CNN איימה לחשוף את יוצר הסרטון שטראמפ צייץ 
ברק כהן במתקפת דירוגים על פפר • הפירצה שחשפה את חברי “העבודה” 
האחראי על האינטרנט
CNN נותנת לעצמה אגרוף בראש
נשיא ארה”ב – סיפור אמיתי, אפילו מופיע בוויקיפדיה – דונלד טראמפ התקוטט מילולית בטוויטר שלו עם שני מגישי תוכנית ב-MSNBC, כעס על הסיקור שהפרשה קיבלה ברשת החדשות CNN וצייץ ביום ראשון את ההשתגים #FraudNewsCNN ו-#FNN, וסרטון שבו הוא נראה מתאבק ומפיל לרצפה בנאדם עם לוגו של CNN במקום ראש, כי זה העולם שבו אנחנו חיים היום.
#FraudNewsCNN #FNN pic.twitter.com/WYUnHjjUjg
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) July 2, 2017
מקורו של הסרטון במשתמש רדיט בשם HanAssholeSolo, שפרסם ממים נוספים, בהם גזעניים ואנטישמיים. כתב CNN אנדרו קזינסקי איתר את זהותו של האיש ופנה אליו ביום שני לקבל תגובה. ביום שלישי HanAssholeSolo פרסם התנצלות על מעשיו וטען שהוא לא באמת גזען, ומחק את כל שאר הפוסטים שלו בסברדיט /The_Donald. בהמשך שוחח עם קזינסקי ואמר שהוא חושש לבטחונו אם שמו ייחשף.
קזינסקי דיווח (זהירות, וידאו באוטופליי):
CNN לא מפרסמת את שמו של “HanA**holeSolo’s” משום שהוא אדם פרטי שפרסם הצהרת התנצלות נרחבת, הראה חרטה בכך שאמר שהוריד את כל הפוסטים הפוגעניים, וכי אמר שהוא לא הולך לחזור על ההתנהגות המכוערת הזאת ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא אמר שהצהרתו יכולה לשמש כדוגמה לאחרים לא לעשות כמוהו.
CNN שומרת לעצמה את הזכות לפרסם את זהותו אם משהו מזה ישתנה.
באומת הרשת היו מי שראו במשפט הזה סחיטה באיומים: “תתנהג יפה או שנפרסם את שמך”. היו גם מי שלקחו את זה הלאה – קזינסקי ומשפחתו נתונים למסע הטרדה, גולשים פרסמו את פרטיו האישיים והוא קיבל איומים ברצח, לפי דיווח של באזפיד. בשלישי בערב, בתגובה לטענות שאיים על HanAssholeSolo, צייץ קזינסקי: “לידיעתכם, ‘HanAssholeSolo’ התקשר אלי כרגע.’אני לגמרי מסכים עם ההצהרה שלך. לא אויימתי בשום צורה’. [כאן הופיע לינק לציוץ קודם של קזינסקי: “CNN בחרה באופן פרטני לא לחשוף את זהות הבחור הזה ולהגיד שאיימנו על מישהו זה שקר מוחלט”]. ‘אני מקווה שזה יתן לאחרים השראה להפסיק’, הוא הוסיף”.
"I hope it does serve others as an inspiration to stop," he added.
— andrew kaczynski (@KFILE) July 5, 2017
ב-CNN מסרו בתגובה לבאזפיד:
CNN החליטה לא לפרסם את שמו של משתמש-הרדיט מחשש לשלומו. כל טענה שהרשת הפעילה סחיטה או כפייה על המשתמש היא שקרית. המשתמש, שהינו גבר בגיר, לא ילד בן 15, התנצל ומחק את החשבון שלו [ברדיט] לפני שדיבר עם הכתב שלנו. CNN מעולם לא עשתה שום הסכם, משום סוג, עם המשתמש. למעשה, CNN כללה את החלטתה להימנע מפרסום זהות המשתמש במטרה להיות שקופה לגמרי שאין שום עיסקה”.
עבודה רשלנית
השבוע התקיימו בחירות מקדימות במפלגת העבודה, ואתר המפלגה הציע לבוחרים הפוטנציאליים כלי מקוון שבו יוכלו לבדוק אם הם זכאים להצביע. פירצות אבטחה ופרטיות בכלי הבדיקה איפשרו לכל אחד לבדוק עבור כל מספר ת”ז אם בעליו חבר מפלגה, ובאמצעות סקריפט להוריד למחשב את הרשימה המלאה של חברי המפלגה, וגם של אנשים שעזבו אותה, שמסתבר שהמפלגה ממשיכה להחזיק בפרטיהם האישיים.
ליד קלפי של מפלגת העבודה בדיזנגוף סנטר. תמונה: עידו קינן
המפלגה חסמה למחרת את הפירצה שאיפשרה להוריד את הרשימה המלאה, ומסרה בתגובה:
האפשרות הדיגיטלית לבדיקת זכות הצבעה בפריימריז, היא איננה פריצת אבטחה או פגיעה בפרטיות של מי ממתפקדי המפלגה וכל טענה שכזו היא בגדר דעה אישית שהפכה לעובדה.
[…]
יחד עם זאת ובשל רגישות הנושא מפלגת העבודה התייחסה ברצינות ובכובד ראש לפניית העיתונאי עידו קינן וביצעה סדרה של בדיקות מקיפות על ידי מנהל אבטחת מידע מוסמך שאף קיים התייעצות מקצועית בנושא עם גורמים בכירים ברשות הסייבר הלאומית על מנת לוודא את תקינות מנגנוני האבטחה של האתר. על מנת לנקוט במשנה זהירות הוחלט להנחיל שיפורי אבטחה נוספים על אלו הקיימים, שיפורים שעליהם דווח בכתבה.
פפרספריי
ברק כהן מארגון “באים לבנקאים”, שנוהג להפגין מול בנקאים, יחצניהם ובני משפחותיהם, ואשר קיבל צו הרחקה ממנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, החליט לקיים פעולת מחאה מקוונת נגדה – מתקפת דירוגים על אפליקציית הבנקאות פפר של הבנק.
השבוע עלה בנק לאומי בקמפיין מטעה ושקרי ; שמטרתו לשאוב צעירים להורדת בנק-אפליקציה בשם pepper ; וזאת בדיוק השעה להעביר מסר ישיר לבנקאים. מסר שיגבה מבנק לאומי מחיר כבד ; כלכלי אך במיוחד תדמיתי. בתוך פחות מדקה ניתן להפוך את אפליקציית pepper למוצר הכי מגונה בגוגל. איך ?
1. נכנסים ללינק (אנדרואיד או אייפון)
2. מורידים את האפליקציה (הורדה ללא פתיחתה)
3. מדרגים בכוכב 1 ומוסיפים תגובה הולמת
4. מסירים את האפליקציה
5. מאברוכ, קרעת את בנק לאומי
6. שתפי כדי שגם החברים יוכלו לקרוע את לאומי
המתקפה הביאה להצפת שתי האפליקציות של הבנק בעשרות דירוגי כוכב אחד, רבות מהן מלוות בהערות מילוליות נגד הבנק.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
